אחד ה-"קסמים" שהביאו לנו כלי הבינה המלאכותית היוצרת הוא הנגשת אמצעי יצירה גם למי שלא מחזיק בידע המקצועי או היכולת הטכנית: הטכנולוגיה מאפשרת לאנשים שלא יודעים לצייר כלל ליצור תמונות, לאנשים שלא יודעים לכתוב או לספר סיפורים (כן, גם זה מקצוע אם מישהו שכח) לילדים שלהם לפני השינה, וכמובן, היא יודעת לכתוב קוד עבור מי שלא יודע לתכנת. אבל לפני כמה שבועות עלה לאוויר אתר או שירות בינה מלאכותית שמנגיש את היכולת ליצור תוכנה או יישום, גם לאנשים שלא יודעים לכתוב קוד בכלל, או לא למדו תכנות מימיהם. Base44 מאפשר לאנשים שלא יודעים לתכנת, ליצור יישומים שלמים, עובדים, מבלי לכתוב שורת קוד אחת. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להיכנס לאתר, לתאר לבינה המלאכותית שמאחוריו (Base44 עושה שימוש בכמה מודלי שפה גדולים ומוכרים כמו קלוד, ג'מיני ואחרים, ומשלב ביניהם ביעילות) מה היישום שאתם רוצים לבנות, והופ! הוא ייצר לכם בתוך הדפדפן בדקות, יישום פעיל ועובד שאפשר להתחיל להשתמש בו במיזם או בעסק שלכם שינוי טקטוני עבור עסקים – AI שמייצרת תוכנות צריך להבין: השינוי הוא שינוי טקטוני בעולם שירותי התוכנה לעסקים, במיוחד לעסקים קטנים או בינוניים. פעם, אם היית צריך יישום או תוכנה לעסק, נדרשת לפנות לבית תוכנה (זוכרים את אלה?) או למפתח, שיכתבו עבורך את היישום שרצית, ואז לעבור דרך הליך של בדיקות ושינויים והערות ופינג פונג הלוך ושוב, וחוזר חלילה… Base44 חיסלה את כל זה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להיכנס לאתר, לתאר לבינה המלאכותית שמאחוריו (Base44 עושה שימוש בכמה מודלי שפה גדולים ומוכרים כמו קלוד, ג'מיני ואחרים, ומשלב ביניהם ביעילות) מה היישום שאתם רוצים לבנות, והופ! הוא ייצר לכם בתוך הדפדפן בדקות, יישום פעיל ועובד שאפשר להתחיל להשתמש בו במיזם או בעסק שלכם. משהו לא עובד בדיוק כמו שרציתם? עוד לולאת משוב אחת או שתיים מצידכם ותקבלו בדיוק את היישום שאתם צריכים. לא יודעים איפה להתחיל? האתר יכוון אתכם לפי סוג היישום שאתם רוצים לבנות, אם זה כלי CRM וכלים עסקיים אחרים, כלים לניהול תוכן, דואר אלקטרוני, יישומי רשתות חברתיות, ניהול פרויקטים ומשימות ועוד ועוד…מי צריך מתכנת? הכל בפנים רק בלי הצורך במתכנת Base44, הוא יצירה של אדם אחד, יזם ישראלי בשם מאור שלמה, שהיה מנכ"ל ההזנק Explorium, שהחל לכתוב אותו אחרי שירות מילואים ארוך אליו גויס ב-7 באוקטובר. על אף שקיימים בשוק כלי בינה מלאכותית יוצרת אחרים ליצירת יישומים יש מאין, כמו Lovable או Bolt.New, היופי ב-Base44 הוא הפשטות הלא מאיימת שלו, הנגישות לכולם, והעובדה שהוא פועל בגישה "סוללה כלולה" והכל בפנים, עם תמיכה מובנית במסדי נתונים, דואר אלקטרוני, זיהוי משתמשים, אנליטיקה ואחסון, וכמו שהזכרנו, שילוב בין בינות מלאכותיות שונות ליצירה של יישומים. בכך, Base44 פונה בעיקר ליזמים, אנשים פרטיים ועסקים קטנים, שזקוקים אולי ליישום ספציפי עבור העסק, אבל חסרים את היכולת לכתוב אותו בעצמם. יתר על כן, Base44 יכול להוות אלטרנטיבה זולה, יעילה ומהירה לשירותי SaaS יקרים יותר. היופי הוא שאפשר ליצור בו במהירות אבות טיפוס של יישומים ואז להתחיל "לשחק" איתם ולשפר אותם במהירות גבוהה יחסית להליך המסורתי של כתיבת קוד מאפס. ברם, לא הכל מושלם. השירות, על אף שהוא ידידותי ונגיש מאוד גם לחסרי הבנה בתחום, עדיין דורש ליטוש מסוים ולא תמיד הכל יעבוד, וביישומים הדורשים מורכבות גבוהה יותר, או תכונות מאוד מאוד ספציפיות, כנראה שתצטרכו עזרה של מתכנת אנושי, בכל זאת. ועדיין, זהו כלי שעושה "דמוקרטיזציה" ליצירת תוכנה ושם את היכולת הזו בידיים של כל אחד. Base44 טוענים שיש להם כבר 40 אלף משתמשים, וכמו כל ישראלי טוב, האתר כבר עושה רעש ומהומה בנישה העולמית של יצירת יישומים בעזרת בינה מלאכותית, גם בזכות פרגון ותמיכה של קהילת ההיי-טק הישראלית המקומית. אז אם אתם רוצים ליצור תוכנה קטנה לצרכים פנימיים של מחלקת משאבי אנוש, ליצור אפליקציית ניהול משימות אישית עם תזכורות או משחק, או אולי יישום תמיכה קטן ללקוחות שלכם, נסו את Base44, ותתחילו ליצור, גם אם לא כתבתם שורה אחת של קוד מימיכם. כאמור, זה הקסם.

מחקר פורץ דרך אשר נערך באימפריאל קולג' לונדון (Imperial College London), ושתוצאותיו פורסמו באחרונה, הדגים את הפוטנציאל העצום של שילוב בינה מלאכותית במחקר המדעי בכלל והמדעי-רפואי בפרט. צוות חוקרים מהמוסד היוקרתי, כך דווח במדיה העולמית, שיתף פעולה עם ענקית הטכנולוגיה גוגל ובאמצעות כלי AI חדשני שלה, הצליח לפתור סוגיה מורכבת בתחום עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה – בעיה שבעבר נדרש לאותם מדענים עצמם כעשור של מחקר מעמיק כדי לפצח. החדשות המדהימות הללו פורסמו בהודעה רשמית של ה-אימפריאל קולג' לונדון, בה תואר כיצד כלי ה-AI החדש – שפותח בגוגל והוגדר על ידיה כ"מדען שותף" (Co-scientist) – הצליח לספק את התשובה לשאלה המדעית הסבוכה בתוך 48 שעות בלבד, במקום בעשר שנים. החוקרים עסקו לאורך כל עשר השנים הללו בניסיון להבנת המנגנון שבאמצעותו סוג מסוים של חיידקי-על (Superbugs) רוכש את תכונותיו. צוות החוקרים – מהמחלקה למחלות זיהומיות ב-אימפריאל קולג' וביוזמת פלמינג (Fleming Initiative), בראשות פרופ' חוזה פנאדס – השקיע שנים בניסיון להבין כיצד קבוצת וירוסים הפוגעים בחיידקים (המכונים cf-PICIs) מקבלת את היכולת להדביק מינים שונים שלהם. החוקרים שיערו שהווירוסים עושים זאת על ידי מעין 'זנבות', המשמשים להחדרת החומר הגנטי הנגיפי לתא החיידקי המאחסן, אותם הם "לוקחים" מווירוסים אחרים הפוגעים בחיידקים. An unreleased AI system by @Google designed to assist researchers has the potential to "supercharge science." Imperial researchers were among the first to test it and say it replicated ten years of work in just two days… Read more ⤵️ https://t.co/UG1I6cassn — Imperial College London (@imperialcollege) February 19, 2025 אותה מסקנה בתוך שבריר זמן פרטי המחקר מאוד מורכבים, אך מה שניתן ללמוד מהדיווחים הוא שניסויים קפדניים שערכו החוקרים במשך עשור אכן הוכיחו את השערתם וחשפו מנגנון פורץ דרך בהעברה גנטית אופקית, שהקהילה המדעית לא הכירה קודם לכן. אלא שהחלק המעניין הגיע כשלקראת פרסום ממצאיהם, החליטו החוקרים להציג את אותה שאלה מדעית לכלי ה-AI החדש של גוגל. הבינה המלאכותית המדעית שפיתחה הענקית ממאונטיין וויו פשוט הגיעה לאותה מסקנה בתוך שבריר זמן מזה שנדרש לצוות חוקרים ומדענים שלהם. כעת משנחשף ליכולות המרתקות של הטכנולוגיה הזו, הצוות, כך דווח, מתמקד בפיתוח נוסף של המערכת לקראת השקתה, במיוחד בתחום עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. החוקרים מאמינים שלבינה מלאכותית יש פוטנציאל "להטעין" את המדע ולהוביל לגילויים משמעותיים יותר בקצב מהיר יותר. יצוין כי המערכת של גוגל נועדה לשמש כ"עוזרת מדען" משמע – לא להחליף את החוקרים, אלא לשפר את תהליכי הגילוי באמציות ניתוח מידע רב והצעת כיווני מחקר. למעשה כלי ה-AI של גוגל תוכנן במיוחד כדי לשתף פעולה עם חוקרים ולסייע להם בתהליכי מחקר. הוא מסוגל לעבד ולנתח כמויות עצומות של מידע ממקורות שונים, כולל חיפושי אינטרנט, מאמרים מדעיים, גרפים ומאגרי נתונים רלוונטיים, וכן מסמכים פרטיים שהועלו על ידי החוקרים. המנגנון משתמש במערכות AI מתקדמות כדי לספק משוב ולשפר את ההצעות שלו עצמו, ובכך מאפשרת ה-AI לחוקרים לתקשר איתה בשפה טבעית פשוטה, ולספק לה היפותזות משלהם לבדיקה ובחינה. Google's AI Solves Decade-Long Scientific Puzzle in Just Two Days In a groundbreaking development, a new AI tool from Google has cracked a problem that took human scientists ten years to solve—within just 48 hours. Researchers from Imperial College London tested Google's latest… pic.twitter.com/ANoQXL5haZ — AIFinInsights (@aifininsights) March 17, 2025 פרופ' מרי ראיין, סגנית הנשיא למחקר ויוזמות עסקיות באימפריאל קולג', הביעה את התלהבותה מהפוטנציאל של הטכנולוגיה החדשה ואמרה: "העולם עומד בפני אתגרים מורכבים מרובים – ממגיפות ועד קיימות סביבתית ואבטחת מזון. לתת מענה לצרכים הדחופים הללו משמעו צורך בהאצת תהליכי מו"פ מסורתיים, ובינה מלאכותית תתמוך יותר ויותר בגילוי מדעי ובפיתוחים חלוציים". היא הוסיפה והדגישה כי "המדענים שלנו הם מהמוכשרים בעולם, עם הסקרנות והחשיבה הרוחבית הדרושים לניצול טכנולוגיות AI לתועלת הציבור. החל באפיקים חדשים למחקר ביו-רפואי והמשך בזריעת הזרעים ליעילות מדעית רבה יותר – זה יכול להוות משנה משחק". חשוב לציין כי החוקרים מדגישים שהשימוש ב-AI לא יבטל את הצורך בניסויים מעשיים או בהם, אך הוא יכול לסייע באופן משמעותי בגיבוש השערות מחקר בשלב מוקדם יותר, ובכך לחסוך שנים רבות של עבודה. למרות הפוטנציאל הרב, השימוש ב-AI במדע עדיין מעורר מחלוקת, וישנם דיווחים על מחקרים בסיוע AI שלא שחזרו ממצאים של חוקרים בני אנוש, או אפילו שהתגלה שהניבו ממצאים כוזבים. לכן, במקביל בהתרחבות האימוץ של הטכנלוגיה, מדענים מציעים לפתח כלים לזיהוי שימוש לא אתי ב-AI, ולהקים מסגרות אתיות להערכת דיוק הממצאים של כלים אלו.

קומוולט ישראל, הסניף המקומי של קומוולט העולמית, המפתחת ומשווקת פתרונות הגנת נתונים, חוסן סייבר, גיבוי והתאוששות מאסון, הוכרזה בסוף 2023 בין זוכי רובד 5 (השוק הדיגיטלי) במכרז הענן הממשלתי נימבוס, בתחום הגנה ואנליטיקה של נתונים. מיכל אהרוני, מנהלת מכירות למגזר הציבורי, הפיננסי והאקדמיה, ומובילת תחום נימבוס בקומוולט ישראל, הייתה זו שהובילה את המכרז בקומוולט, ולאחר מכן את תרגום הזכייה לפתרונות לגופי הממשלה. היא מספרת על כך בראיון לאנשים ומחשבים. תוכלי לסכם מה קרה מאז הוכרזתם בין זוכי רובד 5 של נימבוס? אהרוני: "מאז הודעת הזכייה אנחנו פועלים להבאת הבשורה של קומוולט לקהל הרלוונטי, על מנת להגדיל את המודעות. קומוולט פועלת בכלל מגזרי המשק. הארגונים הגדולים ביותר מיישמים וממליצים על הפתרונות שלנו, וכעת אנחנו רוצים להראות את היכולות וההצלחות שלנו בקרב לקוחות ישראליים גם למגזר הממשלתי. מאז זכייתנו ערכנו כמה כנסים עם ספקיות הענן AWS וגוגל קלאוד (GCP), וכן פגישות עם לקוחות רבים מהמגזר הציבורי. במסגרת המכרז עזרנו ללקוחות שונים לבצע רפליקציה ו-DR לענן – על מנת להוכיח להם את יכולותינו". לדבריה, "הזכייה של קומוולט בנימבוס ניתנת למימוש על גבי העננים של גוגל ואמזון. לקוחות ממשלתיים קיימים, שמשתמשים בקומוולט בסביבות המקומיות שלהם, יכולים להרחיב את פתרונות חוסן הסייבר גם לסביבות הענן, ולנהל אותם בממשק אחד מרכזי – ועבור כלל העננים. יכולת זו מצמצת את השימוש בריבוי כלים ואת הכשרת הצוותים, שגם כך עמוסים בפתרונות הגנת נתונים בענן". היא ציינה כי "המעבר לענן יחד עם קומוולט מאפשר שילוב יכולות אוטומציה מתקדמות, בפריסת המערכת בענן ומימושן כתשתית כקוד (Infrastructure as a Code) – כלומר, היכולת להקים משאבי מחשוב דינמיים, שנדרשים בעת עומס, והסרתם כשהם לא נדרשים. יכולת זו חוסכת בצריכת הענן ומפשטת את תהליכי פריסת המערכת בענן". מה היתרונות שלכם עבור גופי הממשלה המצטרפים לענן נימבוס, בהשוואה למתחרים? "קומוולט מספקת את השקט בכך שכל הנתונים שמורים בשלמותם בענן ובנוסף, מוגנים מפני מחיקה ומתקפות סייבר. קומוולט משלבת את יכולות אבטחת המידע המתקדמות בשוק למניעת שינוי, מחיקה או הצפנה של המידע, שמסוגלת להיגרם כתוצאה ממתקפת כופרה. בנוסף, החברה מאפשרת ללקוחות ליהנות מיכולות של חסכון בצריכת אחסון, באמצעות מנגנוני דחיסה מובנית וטכנולוגיה ייחודית לביטול כפילויות. כמו כן, קיימת יכולת לממש Immutable Cloud Storage Lock למניעת שינויים, מחיקות או הצפנה של המידע שנשמר במאגרי האחסון בענן". אהרוני הוסיפה כי "בנובמבר 2024, סנג'איי מירצ'נדאני, מנכ"ל קומוולט העולמית, הכריז על שינוי משמעותי בחברה – שינוי שלא נעשה, לדבריו, מעל 19 שנים. החברה הכריזה על פתרון חוסן סייבר ייחודי, שמשלב יכולות רבות של אבטחת מידע במוצר, בשלושה רבדים מרכזיים, שנועדו להגן על המידע עוד הרבה לפני שהאיום מתממש: Risk, Readiness, Recovery (סיכון, מוכנות, התאוששות). כלומר, היכולת שלנו לזהות איומים עם כלים כמו Threat Scan & Risk Analysis (ניטור איומים וניתוח סיכונים) הרבה לפני שהמידע נפגע. ואם המידע גובה באופן פגום, כלים אלה ימנעו שחזור של מידע שהושחת או שהוא לא מהימן". מה התוכניות שלכם לקידום נוכחותכם בנימבוס השנה? "המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 הציבה בפני לקוחותינו אתגרים חדשים בעולמות ה-IT. התגברות האיומים האיצה את תהליכי המעבר לענן במשרדי הממשלה, על מנת לאפשר חוסן סייבר והמשך רציפות תפקודית לשירותים החיוניים. הזכייה של קומוולט בנימבוס מאפשרת למשרדי הממשלה להעביר עותק מוגן ומוקשח של נתונים לענן בצורה מאוד קלה, ולעמוד בתקנים מחמירים. כמו כן, עצם העברת הנתונים לענן מאפשרת, באמצעות קומוולט, להתאושש בתרחיש של אסון או מתקפה על הנתונים במקור – בלחיצת כפתור". לסיכום ציינה אהרוני כי "רכישת פתרונות קומוולט נעשית באופן עצמאי ופשוט, על ידי הקלקה במרקטפלייס של שתי ספקיות הענן".

חילן פרסמה היום (ג') את התוצאות העסקיות שלה לרבעון האחרון של 2024 ולשנה כולה, ובשתי התקופות היא הציגה ביצועים טובים. במהלך השנה, ההוצאות הכלליות של החברה גדלו ב-3.5% ל-2.5 מיליארד שקלים, ההכנסות עלו ב-9.6% ל-2.8 מיליארד, הרווח התפעולי גדל ב-14.3% ל-329.9 מיליון והרווח הנקי – ב-14% ל-247.6 מיליון. בסיכום הרבעון, ההוצאות של חילן גדלו ב-11.1% ל-660.9 מיליון שקלים וההכנסות עלו ב-10.6% ל-764.4 מיליון. הרווח הנקי הרבעוני רשם עלייה של 12.3% ל-81.3 מיליון שקלים. עוד תוצאות: ההוצאות הגולמיות גדלו ברבעון ב-11.1% ל-575 מיליון שקלים, הרווח הגולמי עלה ב-8.9% ל-189.4 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 24.78%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו גידול של 7.7% ל-79.8 מיליון שקלים והרווח צמח ב-7.6% ל-103.5 מיליון. ה-EBIDTA הציג עלייה של 8.6% ל-133.8 מיליון. על רקע הרווחים, חילן הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-46 מיליון שקלים (כשני שקלים למניה). ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של חילן נכון ל-31 בדצמבר 2024 עמד על כ-1.4 מיליארד שקלים לעומת כ-995.6 מיליון ביומה האחרון של 2023. הגידול נובע מרווחי החברה, בקיזוז דיבידנד ששולם ועסקאות עם בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה. תזרים המזומנים שנבע לחברה מפעילות שוטפת הסתכם אשתקד ב-422.9 מיליון שקלים לעומת 355.5 מיליון בשנה שלפני כן. בחילן מצביעים כמקורות לעלייה בעיקר על שינוי בסעיפי הון חוזר וגידול ברווח הנקי. מיהו בעל השכר הגובה ביותר בחילן? עלות שכרם של חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר בחילן גדלה ב-2024 ב-27.4% ל-28.2 מיליון שקלים. בעל השכר הגבוה ביותר בחברה הוא המנכ"ל, אלי זיברט, ששכרו זינק בשנה החולפת ביותר מפי שניים – ב-108.5%, ל-10.6 מיליון שקלים. אחריו נמצא שחר אפעל, מנכ"ל נס, עם עלייה של 1% ל-6.1 מיליון שקלים. עלות שכרו של אבי באום, יו"ר חילן, הציגה עלייה שנתית של 6% ל-5.4 מיליון שקלים, זו של גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס, גדלה ב-6.1% ל-3.24 מיליון וזו של שריג צור, מנכ"ל ווי אנקור, עמדה על 2.78 מיליון. צור לא נמנה בין חמשת בעלי עלות השכר הגבוהה ביותר בחילן ב-2023. באום אמר עם פרסום התוצאות כי "אנחנו גאים לסכם שנה נוספת של צמיחה, עם תוצאות שיא, שנובעות מצמיחה אורגנית משמעותית בפעילות העסקית. ב-2024 צירפנו לקוחות מובילים נוספים למגזר השכר והמערכות הארגוניות, וכן הרחבנו את פעילותנו באמצעות שתי רכישות חשובות – האחת בתחום השכר בארצות הברית והשנייה בתחום הענן בישראל ובאירופה. אנחנו ממשיכים לפתח ולזהות מוצרים וטכנולוגיות חדשות, שישמשו כמנועי צמיחה עבור הקבוצה, תוך בחינה מתמדת של הזדמנויות עסקיות לרכישה ומיזוג בתחומי הליבה שלה וצמיחה אורגנית. אנחנו מאמינים כי אסטרטגיה זו תמשיך להניב עבורנו ערך משמעותי גם בשנים הבאות".

קבוצת התקשורת פרטנר הודיעה כי היא משיקה נתב ומגדיל טווח חדשים, התומכים ב-WiFi 7 – תקן הרשת האלחוטית המתקדם העולם. החברה, לדבריה, "מנגישה את המוצרים המתקדמים במחיר תחרותי והוגן" ותגבה על החומרה החדשה מחיר זהה לנתבים ומגדילי הטווח המוצעים כיום. מהירות הורדה של עד 2.5Gbps והעלאה של עד 1.25Gbps יגאל גלעדי, מנהל אגף תפעול טכנולוגיות בפרטנר. צילום: יח"צ נתב ה-Partner Boost ומגדיל הטווח התואם Partner WiFi 7 יספקו ללקוחות פרטנר יכולת גלישה, סטרימינג וגיימינג גבוהה יותר, וימקסמו את ביצועי רשת האינטרנט, בכל הקשור לקצב, יציבות, אבטחה ואמינות. הנתב מבית Vantiva מתבסס על ערכת השבבים מתקדמת של ברודקום (Broadcom) ותומך במהירות הורדה של עד 2.5Gbps ומהירות העלאה של עד 1.25Gbps, בתשתית סיבים Gpon ו-p2p. הנתב תומך בטכנולוגיית Dual-Band, בתדרי 2.4Ghz ו-5Ghz, עם טכנולוגיית ה-MLO, המאפשרת מעבר אוטומטי וחלק בין רשתות, ופעולה על מספר תדרים בו-זמנית. בנוסף, הנתב מסוגל לתמוך בחיבור של עד 256 מכשירים במקביל. כמו כן, כולל הנתב 4 חיבורי רשת קווית, אחת של 2.5Gbps, מאופיין בשיהוי נמוך ותומך בתקינת Easy Mesh המתקדמת. פרטנר תציע את הנתב ומגדיל בטווח החדשים במחיר שכירות חודשי של 25 ₪ ו-15 ₪, בהתאמה, כאמור – בדומה לנתבים ומגדילי הטווח שפרטנר מציעה כבר כיום. במסגרת השקה ראשונית שתחל בשבוע הבא, יוצעו תחילה המוצרים ללקוחות חדשים בעלי דפוסי שימושי גבוהים יותר, שיתחברו לחבילות דאבל וטריפל עם שירות טלוויזיה, במהירות של 1,000 מגה ומעלה. סמנכ"ל הנדסה בפרטנר, יגאל גלעדי: "לאחר שחברת הדירוג nPerf קבעה שהמנויים של פרטנר נהנים מביצועי ה-WiFi הטובים בישראל, ולאחר שהאינטרנט של פרטנר מדורג באופן עקבי במקום הראשון בדירוג נטפליקס, אנחנו קופצים היום מדרגה נוספת ומספקים ללקוחות שני מוצרים חדשניים ומתקדמים למיקסום חווית הגלישה".

בסוף זה הצליח לגוגל: אחרי ש-וויז דחתה את הצעת הרכישה על ידי חברת הענק תמורת 23 מיליארד דולר, כעת היא הסכימה להצעת רכישה משופרת שזו נתנה לה, בסך של 32 מיליארד – כך הודיעו שתי החברות היום (ג'). זאת, לאחר שאמש דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי שתי החברות מנהלות מגעים מתקדמים לרכישת וויז על די גוגל תמורת 30 מיליארד דולר. כך או כך, מדובר בעסקת הרכישה הגדולה ביותר הן בתולדות גוגל והן בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי. מדובר בעסקה שתבוצע כולה במזומן, והיא נתונה לאישורים הרגולטוריים המתאימים. עם הסכמתה להצעת הרכישה, וויז מוותרת על הרצון שלה להפוך לחברה עצמאית – אחת הסיבות המרכזיות לכך שהיא דחתה את ההצעה הקודמת, ביולי האחרון. החברה של אסף רפפורט רצתה אז להיות עצמאית ולבצע הנפקה. לעומת זאת, הצעת הרכישה המשופרת – בכמעט 10 מיליארד דולר יותר – קרצה לו ולחבריו, ואלה הסכימו לה. עם ההצטרפות לגוגל, וויז תהיה חלק מחברה הרבה יותר גדולה ממנה, עם הרבה יותר כסף ומשאבים. לגוגל – או, יותר נכון, לחברה האם שלה, אלפבית – הרכישה תיתן יתרון עצום בעולם אבטחת הענן, ש-וויז היא אחת המובילות בו, ויכולה לתת בוסט לעסקים של גוגל קלאוד – ובפרט תשתיות הענן, שהניבו לה בשנה שעברה 43 מיליארד דולר. זאת, במידה רבה עקב יכולות הבינה המלאכותית שמוטמעות בפתרון של וויז, ושמושכות אליה לא מעט לקוחות. המטרה: לחזק את פעילות גוגל קלאוד בעידן ה-AI מטרת העסקה היא לחזק את פעילותה של גוגל קלאוד בשני תחומים צומחים בעידן ה-AI: אבטחת ענן משופרת וריבוי עננים. הרכישה באה על רקע האימוץ ההולך וגובר של ארגונים את פתרונות אבטחת הענן בכלל, ואת אלה המבוססים על בינה מלאכותית בפרט. בגוגל אומרים כי וויז "מספקת פתרון אבטחה קל לשימוש, שמקשר בין כל העננים הגדולים ובין סביבות קוד, על מנת לסייע במניעת אירועי סייבר. ארגונים מכל הגדלים ומכל המגזרים יכולים להשתמש בפתרונות של וויז על מנת לאבטח את מה שהם בונים ורץ בענן". סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל ואלפבית. "וויז מובילה בחדשנות וממשיכה לספק מוצרים חדשים, שזוכים לאימוץ נרחב ומביאים לצמיחה מהירה, לרבות פתרונות אבטחת סייבר בקטגוריות חדשות שהיא החלה לספק בשנה האחרונה", נכתב בהודעת חברת הענק. עוד נכתב בה כי "צירוף הפתרונות של וויז יביא את גוגל קלאוד להציע פתרונות טובים וסקלאביליים יותר". בהודעה צוין ש-"השילוב של גוגל קלאוד ו-וויז ישפר את העיצוב, הביצועים והאוטומציה של הענן, על ידי מתן פתרון מקצה לקצה ללקוחות מכל הסוגים ומכל הגדלים; יציע לצוותי האבטחה פלטפורמת סייבר אוטומטית; יוריד את עלויות ההטמעה והניהול של בקרות האבטחה; יאפשר הגנה מפני איומים חדשים, באמצעות הבינה המלאכותית, ימנע פריצות אליהם ויסייע לארגונים להגיב לפריצות שאמנם מתקיימות בצורה הרבה יותר יעילה; וייתן בוסט לאימוץ של אבטחת ריבוי עננים ושל מחשוב ענן בכלל". בגוגל מבטיחים שהפתרונות של וויז ימשיכו לעבוד על כל העננים המרכזיים, לרבות אלה של AWS, מיקרוסופט (Azure), אורקל וכמובן, גוגל קלאוד עצמה. "ביחד, גוגל קלאוד ו-וויז יאיצו את אבטחת הענן" סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל ואלפבית, אמר כי "מהימים הראשונים שלה, גוגל התמקדה באבטחה. כיום, עסקים וממשלות שרצים על מחשוב ענן מחפשים פתרונות אבטחה חזקים אף יותר, ובחירה רבה יותר בין הספקים שלהם. ביחד, גוגל קלאוד ו-וויז יאיצו את אבטחת הענן המשופרת ואת היכולת להשתמש בעננים רבים ושונים". תומס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד. צילום: ShutterStock תומאס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד, ציין כי "גם אנחנו וגם וויז מעוניינים להפוך את אבטחת הענן לנגישה ופשוטה יותר לשימוש, עבור ארגונים מכל גודל ובכל תעשייה. המטרה היא לאפשר ליותר חברות למנוע מתקפות סייבר, לרבות בסביבות מורכבות של תוכנה ארגונית – מה שיאפשר להם לצמצם את הנזקים שלהן למינימום". לדברי רפפורט, "וויז וגוגל קלאוד מחויבות להמשיך לתמוך ולהגן על לקוחות על כל העננים המרכזיים, ולסייע לשמור אותם בטוחים, היכן שהם פועלים. זהו רגע מרגש עבור החברה שלנו, אבל מרגש אפילו יותר עבור הלקוחות והשותפים שלנו, מאחר שהרכישה הזאת תאפשר לנו להאיץ את משימתנו לשפר את האבטחה ולמנוע פריצות, על ידי אספקת מקורות נוספים ומומחיות עמוקה בבינה מלאכותית". אחת החברות הצומחות במהירות הרבה ביותר בהיסטוריה וויז היא אחת החברות הצומחות במהירות הרבה ביותר בהיסטוריה, ודאי של ההיי-טק הישראלי: החברה הוקמה על ידי רפפורט, עמי לוטבאק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק בתחילת 2020, ותשעה חודשים בלבד לאחר מכן היא כבר הייתה ליוניקורן (חברה בעלת שווי של מעל מיליארד דולר). סבב הגיוס האחרון של החברה בוצע במאי אשתקד על פי שווי של 12 מיליארד. בסוף השנה שעברה דיווח הג'ורנל כי השווי שלה עומד על 16 מיליארד. גוגל כבר רכשה חברות במיליארדי דולרים, אבל מעולם לא ב-30 מיליארד דולר, או בסכום שמתקרב אליו. הרכישה הגדולה ביותר בתולדות החברה עד כה הייתה של מוטורולה מוביליטי – עסקה שהושלמה ב-2012 תמורת 12.5 מיליארד דולר. כלומר, פחות מ-40% משווי העסקה לרכישת וויז.

קלע טכנולוגיות (Kela Technologies), שהוקמה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, הודיעה באחרונה על גיוס סיד בהיקף 11 מיליון דולר, בהובלת קרן Sequoia, שגרר במהרה סבב A בהיקף 28 מיליון דולר בהובלת קרן Lux; יחד, הגיוסים מביאים את קלע לסך הון של 39 מיליון דולר מאז שהוקמה ביולי 2024. קלע טכנולוגיות דיווחה כי היא מפתחת פלטפורמה פתוחה ומודולורית "המאפשרת לצבאות מערביים לשלב טכנולוגיות חדשניות במהירות ובצורה חלקה ומאובטחת, על מנת לייצר פתרונות מקצה לקצה לאתגרים קריטיים בביטחון הלאומי". החברה יצאה כעת ממצב Stealth והודיעה על השלמת שני סבבי הגיוס העוקבים שהסכום אשר גויס בהם יאפשר לה להאיץ את פיתוח והטמעת הפלטפורמה החדשה שלה בישראל, ולאחר מכן במערב. החברה נוסדה על ידי אלון דרור, חמוטל מרידור, ג'ייסון מני ועמר בר-אילן. לארבעה ניסיון עשיר בתחומי הביטחון הלאומי והטכנולוגיה. Today, Kela is coming out of stealth ????@kela_tech is a next-gen defense prime in Israel ???????? This is an unbelievable team (@AlonDror1, @hamutalm, etc) out of Israel's most elite units They have lived the cutting edge of warfare and they know exactly what tech is needed pic.twitter.com/JLhCVDhjd1 — Shaun Maguire (@shaunmmaguire) March 17, 2025 מענה מיידי לאתגרים מבצעיים עדכניים בשדה הקרב בשנים האחרונות, שדה הקרב עובר שינויים רבים ומציב אתגרים טכנולוגיים מהותיים, הדורשים פתרונות חדשניים. פתרונות אלו מוכרחים להיות מבוססים על ניסיון מבצעי, יכולות מחקר ופיתוח מתקדמות ויכולת להתמודד עם אתגרים בזמן אמת. אירועי ה-7 באוקטובר 2023 המחישו כיצד שחקנים בעלי יכולות טכנולוגיות מוגבלות יכולים לנצל בקלות טכנולוגיות מסחריות – כמו חיישנים, רחפנים ואמצעי תקשורת – על מנת לייצר יתרון טקטי מיידי. לפי קלע, כדי להתמודד עם אתגר זה ולשמר על עליונות בשדה הקרב, תוך התמודדות עם אתגרים צבאיים מורכבים, "צבאות המערב צריכים פלטפורמה שתאפשר אימוץ ופריסה מהירה של טכנולוגיות חדשות, תגובה דינמית לאיומים, ושילוב מהיר של חדשנות מסחרית ביכולות צבאיות".  הפלטפורמה של קלע מאפשרת אינטגרציה מהירה של טכנולוגיות אזרחיות, כגון מודלי AI מתקדמים, סנסורים ומכשירי קצה נוספים, בתוך מערכות צבאיות קיימות, ובכך מספקת מענה מיידי לאתגרים מבצעיים בשדה הקרב. המידע נאסף ממגוון מקורות, מעובד בזמן אמת ומוצג בממשק פיקוד אחוד, המאפשר שליטה מלאה על כלל המערכות והאמצעים המחוברים. שילוב בינה מלאכותית ואלגוריתמים מתקדמים מסייע בניתוח נתונים, בזיהוי דפוסים ובהפקת תובנות רלוונטיות למפקדים, דבר המייעל את תהליכי קבלת ההחלטות ומאפשר תגובה מהירה ומדויקת לאיומים. לשלב טכנולוגיות חדשות בצורה גמישה ומאובטחת המערכת מבוססת על ארכיטקטורה פתוחה ומודולרית, המאפשרת לצבאות לשלב טכנולוגיות חדשות בצורה גמישה ומאובטחת, ללא צורך בשינויים מהותיים במערכות קיימות. יכולת זו מאפשרת לכוחות הביטחון להטמיע פתרונות מתקדמים במהירות, להרחיב את היכולות המבצעיות שלהם ולפעול בצורה מותאמת לתנאי השטח המשתנים. באמצעות שילוב טכנולוגיות מסחריות מתקדמות והגברת הגמישות בהטמעת חדשנות, הפלטפורמה של קלע יוצרת תשתית חכמה ודינמית לניהול לחימה מודרנית. מהחברה הסבירו כי הפלטפורמה מאפשרת לצבאות להתאים את עצמם במהירות לאיומים משתנים, לשפר את המוכנות המבצעית ולייעל את השימוש במשאבים, תוך שמירה על יתרון בשדה הקרב. מרידור, נשיאה ומייסדת שותפה ב-קלע טכנולוגיות: "אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שתעצב את עתיד הביטחון בעולם הדמוקרטי. התמיכה המוקדמת של הקרנות האמריקניות המובילות Sequoia ו-Lux אינה רק הצבעת אמון – היא עדות לחשיבות המשימה שאנו שואפים להוביל. הניסיון, המוניטין והקשרים של השותפים שלנו יהיו מכפילי כוח קריטיים במסע שלנו, מהוכחת הפלטפורמה בישראל להרחבתה לשווקי הביטחון של העולם המערבי – כאשר הצלחה במשימה היא האופציה היחידה".

העולם עומד בפני מהפכה טכנולוגית שעשויה לשנות את חיי היומיום שלנו ואת כל מה שאנחנו יודעים על מחשוב ואבטחת מידע. המחשוב הקוונטי, שעד לפני שנים ספורות נשמע כמו מדע בדיוני, הופך למציאות מתהווה, שמעסיקה את המעצמות הגדולות בעולם, את תאגידי הענק ואת קהילת הסייבר העולמית. תורת הקוונטים, שהתפתחה במאה השנים האחרונות, מספקת לנו היום הבנה מעמיקה על אופן פעולתם של חומרים, תהליכים טבעיים ואפילו – של היקום עצמו. גוגל הציגה שבב קוונטי חדש שפיתחה, אשר, לטענתה, הצליח לפתור אתגר חישובי מורכב, שהיה לוקח למחשב רגיל מיליוני שנים לפתור, בכ-5 דקות בלבד. האתגר הזה דוחף את תעשיית אבטחת הסייבר לפתח פתרונות הצפנה חדשים שיהיו "חסיני קוונטים" בניגוד למחשבים הרגילים שמעבדים מידע באמצעות סיביות של 0 או 1, המחשב הקוונטי עובד עם "קיוביטים", שיכולים להימצא בשני המצבים בו-זמנית. זה נשמע מנוגד לאינטואיציה? אכן כך, אבל זוהי בדיוק העוצמה של הטכנולוגיה החדשה. היכולת הזו, יחד עם תופעת ה"שזירה הקוונטית", מאפשרות למחשב הקוונטי לבצע חישובים מורכבים במהירות שהופכת את מחשבי העל של ימינו למחשבון כיס משנות ה-80. התועלות הפוטנציאליות של מחשוב קוונטי הן עצומות ומשתרעות על פני תחומים רבים. בעולם הפיננסי, הטכנולוגיה עשויה לאפשר אופטימיזציה מתקדמת של תיקי השקעות, זיהוי מהיר של הונאות והערכת סיכוני אשראי מדויקת יותר, באמצעות ניתוח מערכי נתונים מורכבים. בתחום המדעי, היא תוכל לדמות תהליכים מולקולריים מורכבים ולקדם פיתוח תרופות חדשות שיוכלו להציל חיים של מיליוני אנשים. תהיה לו את היכולת לשבור את תקני ההצפנה הנוכחיים. מחשוב קוונטי. צילום: Shutterstock איום האבטחה האורב לצד ההבטחה הגדולה אבל לצד ההבטחה הגדולה מגיע גם איום משמעותי, שמדיר שינה מעיניהם של מומחי אבטחת מידע בכל העולם. מערכות ההצפנה שמגינות כיום על המידע הרגיש שלנו – מתמונות משפחתיות והודעות הווטסאפ ועד למערכות הבנקאות והביטחון הלאומי – עלולות להפוך לחסרות משמעות למול העוצמה של המחשב הקוונטי. מה שהיה לוקח למחשב רגיל עשרת אלפים שנה לפצח, מחשב קוונטי יכול לעשות ברגע. לאחרונה, לדוגמה, גוגל הציגה שבב קוונטי חדש שפיתחה, אשר, לטענתה, הצליח לפתור אתגר חישובי מורכב, שהיה לוקח למחשב רגיל מיליוני שנים לפתור, בכ-5 דקות בלבד. האתגר הזה דוחף את תעשיית אבטחת הסייבר לפתח פתרונות הצפנה חדשים שיהיו "חסיני קוונטים". המרוץ הטכנולוגי כבר בעיצומו, כשהמעצמות הגדולות וענקיות הטכנולוגיה נאבקות על עליונות בתחום ומשקיעות בו משאבים אדירים. חברות טכנולוגיה מהמובילות בעולם מזרימות תקציבי עתק לפיתוח מחשבים קוונטיים, בעוד מדינות רבות מגדירות את התחום כיעד אסטרטגי לאומי. גם ישראל מתקדמת בתחום, עם הקמת מרכז מחשוב קוונטי לאומי ומחקר מתקדם במוסדות אקדמיים מובילים בתחום התקשורת הלוויינית הקוונטית. בינתיים, מערכות הביטחון בעולם כבר נערכות ליום שאחרי. במקביל, ארגונים פיננסיים בינלאומיים מובילים את החזית האזרחית, משקיעים בפיתוח שיטות הצפנה קוונטיות חדשניות על מנת להגן על נכסי לקוחותיהם בעידן החדש. החשש הוא שגם אם מידע מסוים חסין כרגע מפני פריצה, ניתן יהיה לאגור אותו עד שהטכנולוגיה תשתכלל ותאפשר לשבור את ההצפנה. לכן, ההיערכות חייבת להתחיל כבר עכשיו. הדבר דורש לא רק פיתוח טכנולוגי, אלא גם הכשרת כוח אדם מיומן שיוכל להתמודד עם האתגרים החדשים. אמנם המחשבים הקוונטיים הקיימים כיום עדיין בסיסיים ורחוקים משימוש מעשי, אך המומחים מסכימים: פריצת הדרך המשמעותית היא רק עניין של זמן. כשזה יקרה, העולם שאנחנו מכירים ישתנה מן היסוד – מהאופן שבו אנחנו מאבטחים מידע ועד ליכולתנו לפתור בעיות מורכבות שנחשבו עד כה בלתי פתירות. ההשקעה העולמית העצומה בתחום והמרוץ הטכנולוגי המתפתח מעידים שהעתיד הקוונטי קרוב יותר משחשבנו, והשאלה האמיתית היא כיצד נדע לנצל את ההבטחות שהוא מביא עמו, תוך התגוננות מפני האיומים הטמונים בו. כותב המאמר הוא שרון קספר, מנהל מוּדעוּת הסייבר בבנק הפועלים *האמור הינו מידע כללי להרחבת הידע, עשוי להיות חלקי, ואינו מהווה ייעוץ