אנבידיה הציגה בכנס השנתי שלה, GTC 2025, שמתקיים השבוע בסן חוזה, קליפורניה, כמה פיתוחים מתקדמים, שלדבריה נועדו על מנת להמשיך ולקדם את יקום ה-AI. מדובר, על פי החברה, בכנס הכי גדול שלה אי פעם, והיא מציינת כי שוק ה-AI מציע הזדמנויות לעוסקים בו בהיקף שמגיע לטריליון דולר – מה שמוכיח שהבינה המלאכותית כבר חדרה עמוק לתוך המיינסטרים. ההכרזה הכי מעניינת שייכת הפעם דווקא לתחום הרשת, התקשורת בין המחשבים, שכל כך חשובה בחדרי שרתים עצומים, שמכילים אלפי מעבדים, אם לא עשרות אלפים. זהו התחום שבו מתמחים בעיקר, אך לא רק, באנבידיה ישראל. החברה הציגה באירוע מתגים חדשים בשם Silicon Photonics, שלדבריה מאפשרים חיבור של סיבים אופטיים ישירות אל השבבים עצמם, ואלה מכילים מנוע אופטי ייחודי, שממיר את האור לאות חשמלי שהשבב יודע להבין ולעבד. הפיתוח הזה יאפשר לחסוך בדאטה סנטרים את השימוש בממירים אופטיים, שנחשבים לצרכני חשמל גדולים במיוחד. "המהפכה של ה-AI מציבה אתגר מאוד משמעותי לפתרונות הרישות. זו לא סתם תקשורת שבה מחברים מחשב אחד לשני, אלא התקשורת שמגדירה איך מרכז הנתונים מתפקד. מדובר באתגר גדול, של ממירים אופטיים עם צריכת חשמל גבוהה, והטכנולוגיה הזו, שפותחה במרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, ממציאה מחדש את הרישות במרכזי הנתונים", סיפרה בתדרוך לעיתונאים יעל אסרף שנהב, סמנכ"לית מוצרי תקשורת באנבידיה ישראל. יעל אסרף שנהב, סמנכ"לית מוצרי תקשורת באנבידיה ישראל. צילום: יח"צ אנבידיה תציע שתי רמות של מתגים: Quantum-X Photonics InfiniBand, שיהיה זמין כבר השנה, ו-Spectrum-X Ethernet Phtonics, שיהיה זמין בשנה הבאה. לפי החברה, הם יובילו לשיפור של פי 3.5 ביעילות האנרגטית של מרכזי הנתונים, וכן שרידות גבוהה פי 10 לעומת מתגים אחרים. יתרה מכך, בחברה אומרים שהם אפילו יעזרו לזרז את מהירות ההקמה של מרכזי הנתונים ב-30%. "זה יאפשר, בפעם הראשונה, לבנות מרכזי נתונים עם מיליוני מעבדים גרפיים. זו טכנולוגיה מהפכנית, שתביא למהפכה בתשתיות ה-AI ומאפשרת לבנות את העידן הבא שלה", הוסיפה אסרף שנהב. ואם כבר הוזכרה אנבידיה ישראל, בחברה המקומית מתגאים בכך שבשנה האחרונה, במהלך התקופה הקשה שעברה ועדיין עוברת על המדינה, היא גייסה 1,000 עובדים חדשים. כיום מועסקים באנבידיה ישראל מעל 4,500 עובדים, שהם כ-15% מכלל כוח האדם של אנבידיה, לעומת 2,000 עובדים שהועסקו שם ב-2020, כשהיא רכשה את מלאנוקס. בנוסף, אנבידיה בונה בימים אלה באוזר התעשייה מבוא כרמל מרכז נתונים חדש בגודל של 10,000 מ"ר ובהספק חשמלי של 30 מגה-וואט, שיהיה מהגדולים בישראל. הדור הבא של הארכיטקטורה במסגרת הכנס הכריזה אנבידיה על פלטפורמת הדור הבא שלה, Blackwell Ultra, שמבוססת על ארכיטקטורת Blacwell, שעליה היא הכריזה בשנה שעברה. לפי אנבידיה, מדובר בפלטפורמה שזכתה לקצב האימוץ הגדול אי פעם בתולדותיה, עם הכנסות של 11 מיליארד דולר רק ברבעון האחרון. באנבידיה אומרים כי מדובר בפלטפורמה שתעזור לספק את העוצמה הנדרשת במעבר משימוש בבינה מלאכותית שמספקת תשובות מהירות על פי ידע למודלים שעוסקים בהליך חשיבתי ובהסקת מסקנות עמוקות יותר, שגם מספקים מענה מפורט וארוך יותר – ולכן זקוקים לכמות גדולה בהרבה של אסימונים. זה כמובן מוליד את הצורך בהרבה יותר כוח מחשוב. ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ב-GTC 2025. צילום: יח"צ "הבינה המלאכותית עשתה זינוק אדיר. הליכים חשיבתיים ושימוש בסוכני AI דורשים כמויות עצומות פי כמה וכמה של כוח מחשוב. פיתחנו את Blackwell Ultra בדיוק עבור הרגע הזה. מדובר בפלטפורמה ורסטילית אחת שיכולה לבצע קדם אימון, פוסט אימון והסקה במודל חשיבה מבוסס AI באופן קל ויעיל", אמר בכנס ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. המערכות המבוססות על Blackwell Ultra אמורות להגיע לשוק במחצית השנייה של השנה הנוכחית, והן יהיו מבוססות גם על GB300 NVL72 – ארון שרתים עם 72 מעבדי Ultra יחד עם 36 מעבדי Grace. זה יציע שיפור של פי 1.5 בביצועי היסק מול הדור הקודם. עוד הן יגיעו עם יותר מ-20 טרה-בייט זיכרון וביצועים של 1.1exaFLOPS – רמת ביצועים שהייתה שמורה עד לפני זמן מה באופן בלעדי למחשבי על. כן הציגה החברה את DGX SuperPOD – שהיא, למעשה, סופר מערכת, שמורכבת משמונה מערכות שנמצאות במערכת אחת גדולה, שאפשר להתקין בתוך שבועות ספורים בלבד, והיא כוללת עד 576 מעבדי Ultra ועד 288 מעבדי Grace. ה-DGX Spark וה-DGX Station של אנבידיה. צילום: יח"צ עוד בינה על השולחן הכרזת חומרה מעניינת נוספת שאנבידיה ביצעה בכנס היא על שני מחשבים שולחניים חדשים עבור מפתחי בינה מלאכותית. האחד הוא המחשב הזעיר DXG Spark, שהחברה כבר הציגה בכנס CES, שנערך בינואר בלאס וגאס, תחת השם Project DIGITS. הוא מבוסס על המעבד GB10 Superchip יחד עם 128 גיגה-בייט זיכרון אחוד, מציע ביצועי AI ברמה של 1,000TOPS ומאפשר הרצה ופיתוח של מודלים. מחשב זה כבר מוצע להזמנה מוקדמת באתר החברה. המחשב השני הוא DGX Station, שמגיע עם מעבד GB300 Superchip, שמבוסס על פלטפורמת ה-Blackwell Ultra החדשה. יש בו לא פחות מ-784 גיגה-בייט זיכרון אחוד והוא מציע ביצועים של עד 20petaFLOPS. לפי אנבידיה, הוא מתאים גם לאימון של מודלים מתקדמים – ולא רק להרצתם. מחשבים ממגוון חברות שיאמצו את המסגרת הזו אמורים להגיע בהמשך השנה.

כתב: הילל יוסף. "בזק היא חברת תשתיות לאומית, אך לא רק: אנחנו גם חברה טכנולוגית, שמעניקה פתרונות תקשורת איכותיים ואינטגרטיביים בכל מקום במדינה. תשתיות הן הכוח העסקי שלנו ועם פריסת סיבים ל-2.65 מיליון בתי אב במדינה, מהירות, שרידות ויכולות מתקדמות – בזק היא הכוח שמחבר את ישראל לעתיד הדיגיטלי", כך אמר ניר דוד, מנכ"ל בזק. דוד דיבר בפתח כנס שערכה החברה השבוע באתונה, תחת הכותרת "פורצים גבולות". במסגרת האירוע הציגה החברה את פתרונות התקשורת המתקדמים שלה והחידושים בתחום. דניאל שמעוני, סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק. צילום: ישראל אוחיון דניאל שמעוני, סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק, ערך שיחת "אחד על אחד" עם טל ברמן, מנחה הכנס. הוא התייחס לחשיבות ההתמקצעות ולחיבור בין הטכנולוגיה לשירות. לדברי שמעוני, "בעידן שבו שינוי הוא שגרת יומנו, ובפרט בעולם העסקי, המשתנה במהירות, כשטכנולוגיות פורצות גבולות ומחסומים, אנחנו, בבזק עסקים, מחויבים לדבר הבא ו-'פורצים גבולות' – בכל פעם מחדש. זאת, על מנת להעניק ללקוחות שלנו את השירות והפתרונות המתקדמים ביותר שיש". החטיבה העסקית מתמחה בפתרונות תקשורת ללקוחות עסקיים. לחטיבה עשרות אלפי לקוחות, והיא מספקת שירות גם לכלל ספקי התקשורת שפועלים במדינה. החטיבה מונה מאות עובדים, שפועלים באופן מגוון ורחב היקף. "החוסן של בזק", ציין שמעוני, "מאפשר גם לספק פתרונות תקשורת ברמה גיאו-פוליטית. כזה הוא פרויקט בלו ראמן, שבמסגרתו ערכנו שותפות עסקית עם ספרקל, על מנת לספק לכלל הלקוחות שלה אינטרנט רציף. בפרויקט החשוב הזה בזק, מחברת את ישראל בין אירופה לאסיה ומציבה אותה כמרכז תקשורת גלובלי". שמעוני התייחס גם להון האנושי בבזק, "שמביא למקצועיות ברמה גבוהה ומוביל לשיתופי פעולה בינלאומיים עם שותפים מובילים בעולמות האבטחה, הרישות והענן – סיסקו, צ'ק פוינט, פורטינט ועוד". לדבריו, "ההון האנושי בחברה מתמחה ומתמקצע כל הזמן, על מנת לספק פתרונות תקשורת מאובטחים ומתקדמים. מדובר במומחים – ולא במתמחים: כל הצוות שתומך בלקוח עושה זאת החל משלב האפיון של הפתרון ועד להתקנה בפועל. למקצועני בזק יש יותר מ-500 הסמכות ידע, במטרה לתת ללקוחות פתרונות ושירות מקצועיים". בזק הודיעה בכנס על השגת הסמכת Check Point Certified Security Master Elite (CCSM Elite) – הדרגה הגבוהה ביותר של מומחיות טכנית שמציעה צ'ק פוינט. "הסמכה יוקרתית זו מעידה על המומחיות והמחויבות שלנו לספק ללקוחותינו את פתרונות אבטחת המידע המתקדמים ביותר", סיים שמעוני. מני ברוך, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בזק. צילום: ישראל אוחיון מני ברוך, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בזק, הציג את החזון הטכנולוגי של החברה ואת ההתפתחויות בתחום ה-AI. הוא אמר כי "עם 86 אלף ק"מ של סיבים אופטיים ומערכות תמסורת מתקדמות, שמטפלות בנפח תנועה של 4.5 טרה סיביות בשנייה – בזק היא חברה בעלת חזון ועוצמה טכנולוגית". ברוך הדגיש כי "אחד המיקודים של בזק הוא בעולם אבטחת המידע: זו לא רק הגנה, אלא וקטור שמביא לארגונים יתרון תחרותי. אנחנו עוסקים בנושא באופן מעמיק, חוסמים ללקוחות מיילים זדוניים, מטפלים במתקפות סייבר בזמן אמת ומציעים כלים מבוססי AI, כדי להעניק שכבת הגנה חכמה לכל עסק. מה שאנחנו מפתחים עבור הרשת שלנו – אנחנו מנגישים כשירות מתקדם ללקוחותינו העסקיים". לסיום ציין ברוך כמה שיתופי פעולה של החברה, ביניהם: "בעולם ההצפנה הקוונטית אנחנו פועלים עם HEQA, לטובת הגנה אפקטיבית מפני פענוח הצפנות מתקדמות – תוך שעות לעומת מחשב רגיל, שהפעולה תיקח לו עשרות ומאות שנים. בעולם מודיעין הסייבר, שירות Cyberint של צ'ק פוינט, שאותו אנחנו מציעים, מאפשר לזהות, לנטר ולנטרל איומים פוטנציאלים, עוד בטרם הם הצליחו לפגוע במערכות הארגון".

מחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת הסוציולוגי Socius, בחן לעומק את האופן שבו שיטות העבודה של ענקית הטק אמזון משפיעות על עובדי המחסנים שלה, ועל תפישתם את מעמדם כפועלים. כחלק מלקחי המחקר נקבע כי אמזון למעשה עשתה שימוש באלגוריתמים כדי לייאש עובדים, להפוך אותם לצייתנים יותר וליותר כבויים ו"רובוטיים". המחקר, שכותרתו "כפייה, הסכמה ותודעה מעמדית: כיצד עובדים מגיבים למשטר הייצור של אמזון", משלב נתונים כמותיים שנאספו ממאות עובדים בראיונות מעמיקים, ומציג תמונה מורכבת על יחסי העבודה בחברת הענק. אולם אחד הממצאים המרכזיים של המחקר הוא שמעורר את מירב תשומת הלב – מדובר בשימוש הנרחב של אמזון בטכנולוגיות מעקב דיגיטליות, נושא המכונה 'טיילוריזם דיגיטלי' (Digital Taylorism). הטיילוריזם היא שיטה ניהולית, הנקראת על שמו של פרדריק וינסלאו טיילור, מהנדס ומדען אמריקני, והחוקרים סטיבן פ. ואלאס ואן-קתרין קרונברג מציינים כי תיאורטיקנים נוהגים לנקוב במונח זה כדי לתאר את האופן שבו טכנולוגיות דיגיטליות משמשות לפיקוח על עובדים ולניהולם בצורה מפורטת ואינדיבידואלית, בדומה לעקרונות הטיילוריזם הקלאסי. לפי המחקר של Socius, מערכות דיגיטליות מאפשרות לחברה "לא רק נטר את מאמציהם הפיזיים של עובדים בודדים בזמן אמת, אלא גם לקבוע אוטומט החלטות לגבי הטלת משמעת או אפילו פיטורים". למען הסרת סקפטיות – אמזון עצמה הודתה בשימוש בטכנולוגיה זו, כשדיווחה למועצת יחסי העבודה הלאומית האמריקנית, ה-NLRB, בשנת 2018 כי, כפי שצוין במחקר, "מערכת הייצור שלה מייצרת את כל התרעות הייצור והודעות הפיטורים באופן אוטומטי ללא התערבות של מנהלים". החוקרים מצאו קשר ישיר בין מנגנונים אלו למצב המועסקים וציינו כי "ככל שהחשיפה של העובד למעקב דיגיטלי גדולה יותר, כך רמת הכפייה שהעובדים מדווחים עליה גבוהה יותר". "אין לנו רובוטים במרכז שלנו – אז אנחנו הרובוטים" יתרה מכך, המחקר מצביע על כך שהמעקב הדיגיטלי אחרי עובדי המחסנים של החברה – או כפי שהיא מכנה אותם "מרכזי הגשמה" – מגביר את הכפייה הניהולית, מה שמוביל לתחושת ניכור גוברת בקרב העובדים ולתפישה שלהם את עצמם כמנוצלים. אחת העובדות שרואיינו, שרה בת ה-42 מדרום קרוליינה, תיארה את התחושה הקשה באומרה: "אין לנו רובוטים במרכז שלנו – אז אנחנו הרובוטים". עובדים רבים דיווחו על תחושות דומות של התייחסות אליהם כאל חלק ממכונה, ועל כך שהדבר היחיד שלו הם מצפים בעבודתם הוא קבלת התשלום. ניסיונות שלהם להתאגד כשלו בהצבעה. עובדי מחסן של אמזון בצפון קרולינה. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock ואלאס וקרונברג טוענים כי חשיפה לשיטות ניהול כפייתיות יוצרת "נטייה מעמדית מתנגדת, בה תאגידים נתפשים כמי שמנצלים באופן לא הוגן את העובדים שהם מעסיקים". במחקרם הם מסבירים כי "תודעה מעמדית מתנגדת" מפתחת במקביל אצל העובדים הבעת תמיכה בהסדרים אלטרנטיביים שיקדמו טוב יותר את זכויות העובדים. אלא שזהו קצה אחד של ספקטרום, כאשר בקצה השני קיימות השקפות יותר מתפשרות או נוטות להסכמה כלפי המעסיקים. במילים אחרות, עובדים עם תודעה מעמדית מתנגדת רואים את יחסי העבודה בין המעסיק לעובד כמאבק אינטרסים מובנה. חלק זה בעבודת המחקר יכול להאיר במעט את הסיבות והנסיבות לכך שעובדי מחסני אמזון מנסים מדי פעם להתאגד, על מנת שארגון העובדים יפעל בשמם מול מעסיקתם העוצמית. מאידך זה יכול גם להבהיר מדוע ניסיונות אלו לרוב נוחלים תבוסה, כשבעת ההצבעות על היוזמה – היא זוכה בהתנגדות של רבים מהמועסקים, כפי שקרה באחרונה במחסן בצפון קרולינה, שמועסקיו דחו בפברואר האחרון ניסיון להצטרפות לאיגוד שייצגם. מדוע הם מודים על העבודה באמזון למרות הכל? למרות זאת, המחקר חושף גם ממד נוסף ומורכב יותר. החוקרים טוענים כי יכולתה של אמזון לגייס עובדים במצוקה כלכלית גורמת לרבים מהם להסכים בפועל לתנאי העבודה הקשים. עובדים אלה רואים לעיתים את עבודתם באמזון כ-"מפלט ממצוקה כלכלית ואי-ודאות". למשל, צ'אז, בן 46 מניו ג'רזי, שרואיין למחקר, הסביר: "פעם, בערך הפעם היחידה שהייתי משלם את החשבונות שלי, הייתה כשהם (הנושים) איימו לנתק דברים (בביתו – ג"פ). אני בעצם מסוגל לשלם את החשבונות שלי עכשיו, אז באמת אין לי מה להגיד חוץ מדברים טובים על העבודה באמזון". המחקר מראה כי "הצורך בביטחון כלכלי בקרב עובדים המתמודדים עם קשיים הופך אותם לסובלניים יותר לעבודה מנוכרת מעובדים במצב כלכלי חזק יותר". כלומר, למרות שתנאי העבודה הקשים מעוררים ניכור בקרב כלל העובדים, אלה הסובלים ממצוקה כלכלית מתקשים יותר לקשור תנאים אלה למדיניות התאגיד ולפתח את אותה תודעה מעמדית מתנגדת. ואלאס וקרונברג מסכמים כי המאבק סביב תנאי העבודה באמזון עשוי לנבוע בחלקו מהקיום בו-זמנית של שני זרמים מנוגדים בקרב עובדי החברה: אלה שרואים במאבק על תנאי עבודה איום על מקור הפרנסה היחיד שלהם, ואלה שמרגישים דחף להתנגד לשליטת החברה בחייהם המקצועיים. המסקנות מעוררות תהיות עד כמה אמזון עצמה מודעת לכך ועושה שימוש במצב, לכאורה, לטובתה. יצוין כי המחקר הוא מהשנה שעברה, אולם הוא פורסם במדיה המקצועית רק עכשיו.

רכישת הענק מאתמול (ג') של גוגל את וויז תמורת 32 מיליארד דולר ממשיכה להכות גלים. אחד האנליסטים כתב אמש כי "העסקה תהפוך את גוגל קלאוד לשחקנית אימתנית הרבה יותר מול יריבותיה בענן הציבורי, וגם בעולם הגנת הסייבר". אנליסט אחר כתב שרכישת סטארט-אפ האבטחה, בסכום שיא של עשרות מיליארדי דולרים, מגיעה עם סייג גדול מאוד: "המציאות היא שלגוגל לא הייתה כל ברירה אחרת, אלא לעשות זאת (לרכוש את וויז – י"ה). היו לגוגל יותר מדי נקודות תורפה". "העסקה עשויה להיות רק תחילתו של גל חדש, של מיזוגים ורכישות – שיתמקד באבטחת ענן", כך העריך שאול אייל, אנליסט בבנק ההשקעות TD Cowen. "רכישת הענק בעולם האבטחה ממחישה את חשיבות השוק. העסקה משמשת מאיץ לסבב חדש של מיזוגים ורכישות באבטחת הענן, שבו ספקיות ענן ישאפו לחזק את היצע האבטחה שלהן. חברות בעלות שווי שוק קטן יותר באבטחת הסייבר עשויות לעורר עניין בכך שירכשו אותן". אסף רפפורט התקשר להרגיע לקוחות: "עסקים כרגיל" שתי החברות שידרו לענף האבטחה מסר מרגיע, שלפיו גוגל תמצב את וויז כחלק מהיצע של "ריבוי עננים" – כלומר, הפתרון של וויז לא יוצע רק בחנות של גוגל בלבד, והלקוחות שלה יוכלו להמשיך להשתמש בעננים של חברות מתחרות. "הן היו חייבות לעשות זאת", הסבירו האנליסטים, "כי על אף שהרכישה תיצור מקור חדש ומעניין של לקוחות והכנסות, בראש ובראשונה שתיהן יצטרכו לוודא שלקוחות ארגוניים לא יעברו לספקית אבטחה אחרת". ההסבר לכך פשוט: רבים מהארגונים כבר נמצאים במצב של עבודה במערך ענן היברידי, שבחלק מהמקרים גוגל קלאוד היא לא חלק ממנו. המומחים הסבירו כי "אחת הסיבות המרכזיות שחלק מהארגונים בחרו ב-וויז מלכתחילה היא בשל היכולת שלה לתמוך בכמה ספקיות ענן. אם גוגל הייתה עושה את הטעות ומונעת מהם את היכולת הזו, היא הייתה מסתכנת בנטישה של אותם לקוחות". אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז. צילום: עומר הכהן כמה מקורות סיפרו לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית כי "זו הייתה הסיבה שאסף רפפורט, מנכ"ל וויז, כמו גם בכירים נוספים בחברה – התקשרו ללקוחות בשעות שקדמו לפרסום העסקה ואמרו שמדובר ב-'עסקים כרגיל'. הם רצו להרגיע אותם". לכן, ציין אנליסט, "מיצובה של גוגל כמי שפועלת בעולם מרובה עננים עשוי להיות שימושי. שירותי ענן ואבטחת סייבר הם בהחלט שני תחומים שבהם גוגל ממש לא שולטת כיום – מה שעשוי גם להשפיע על הרגולטורים לאשר את רכישת הענק ולהצדיק את טענת הרוכשת שלפיה וויז יכולה לעבוד על פלטפורמות ענן שונות". הערכה: הרכישה – עקב נתח השוק הנמוך של גוגל קלאוד מומחה אחר העריך כי רכישת וויז לא נבעה מיכולות האבטחה המתקדמות שלה בענן, אלא כי "גוגל קלאוד פשוט לא הצליחה להדביק את הפער שלה בענן אל מול AWS ומיקרוסופט-Azure". הם ציטטו נתונים של סטטיסטה שלפיהם ארגונים רבים פשוט לא משתמשים, וגרוע מזאת – לא מוכנים להשתמש, בגוגל קלאוד. ברבעון הרביעי של 2024, נתח השוק של AWS עמד על 30% משוק הענן הגלובלי, Azure של מיקרוסופט הגיע למקום השני עם 21% וגוגל קלאוד נותרה הרחק מאחור, עם נתח שוק של פחות משביעית, 12%. הסיבות לכך פחות חשובות: יש מי שאמר ש-AWS מובילה פשוט כי היא הייתה ראשונה והתחילה הרבה לפני כולן, ואחרים ציינו את שליטתה של מיקרוסופט בשוק הארגוני דרך Windows, ואת השותפות שלה עם OpenAI. אלא ש-"היצע הענן של גוגל קלאוד דומה ל-AWS ול-Azure, וזו מעט תעלומה מדוע היא הרחק מאחור", כתב אחד האנליסטים. "לגוגל יש את יישומי הענן הגדולים בעולם, אך היא מתקשה לתרגם אותם למוצרים שמיועדים ללקוחות ארגוניים. נכון שהמצב השתפר, גוגל קלאוד צומחת מהר בשנתיים האחרונות, אבל בהיבט ההכנסות, היא עדיין הרחק מאחורי אמזון ומיקרוסופט". מה אומרים האינטגרטורים? כמה מהאינטגרטורים בשוק בארצות הברית העריכו שעסקת הענק תגביר את התחרותיות של גוגל קלאוד. "רוב הארגונים הגדולים כבר מעורבים בדרך כלשהי עם וויז – ללא קשר לענן שבו הם יושבים", אמר אסיף חסן, מנכ"ל קוואנטיפי, ספקית פתרונות ענן ובינה מלאכותית של גוגל. "העובדה ש-וויז מהווה חלק מההיצע של גוגל קלאוד מסייעת לתחרות. גודל הרכישה מעיד רבות על החשיבות של ההתאמה של וויז להיצע של גוגל קלאוד". מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב מייקל גולדשטיין, נשיא LAN Infotech, ספקית פתרונות מפלורידה, ציין כי "העסקה היא תגובה ישירה למומנטום שמיקרוסופט ניצלה בשוק האבטחה והבינה המלאכותית, כמו גם להשקעה העצומה של AWS באבטחה של פלטפורמת הענן שלה. מדובר בסכום מטורף. מיקרוסופט וגוגל הן שתי הספקיות היחידות ששילבו בינה מלאכותית באופן מלא בחבילות הפרודוקטיביות שלהן. מיקרוסופט מקדימה את גוגל בכל הנוגע לאבטחה ארגונית. גוגל שולטת היטב בגוגל קלאוד ובמכשירי גוגל, אבל לא משתלבת היטב עם סביבות מיקרוסופט. בכל מקרה, עסקת גוגל-וויז לא משפיעה על AWS, מובילת שוק הענן הציבורי. AWS נחשבת כפלטפורמת ענן עם אבטחה חזקה ומוערכת". "תחום אבטחת הסייבר בענן בשל לקונסולידציה" דניאל אייבס, אנליסט ב-וודבוש סקיוריטיז, העריך ש-"הגיע הזמן שכמה מספקיות אבטחת הענן הרבות בשוק יאחדו כוחות. תחום אבטחת הסייבר בענן בשל לקונסולידציה, וכולל הזדמנויות מסיביות לצמיחה – לקראת מהפכת הבינה המלאכותית. הרכישה של גוגל את וויז תפתח את הדלת לגל מסיבי של מיזוגים ורכישות ברחבי הנוף הטכנולוגי… במיוחד באבטחת הסייבר".

נציגי בזק בינלאומי שמחו מאוד לקבל את פרס "השותף הצומח של השנה" לשנת 2025 מטעם iPECS (אריקסון לשעבר) במסגרת כנס השותפים השנתי של iPECS שהתקיים לאחרונה בפנום פן, קמבודיה, בהשתתפות שותפים ומשווקים מ-20 מדינות מרחבי העולם. הפרס הוענק לבזק בינלאומי כהוקרה על צמיחתה המרשימה בתחום פתרונות הענן, על עמידתה ביעדים למרות אתגרי השנה האחרונה במדינה ועל פעולותיה השונות לקידום פתרונות iPECS בשוק הישראלי. בנימוקי הזכייה צוינה הצמיחה האדירה של בזק בינלאומי, לאחר שזו שינתה את המיקוד העסקי שלה למוצרי מרכזייה מבוססי ענן של iPECS, אשר יצרו הזדמנויות עסקיות חדשות וערך טכנולוגי משמעותי ללקוחותיה של בזק בינלאומי. בין המהלכים הבולטים של החברה בשנה האחרונה נרשמה זכייתה של בזק בינלאומי במכרז משכ"ל לרשויות המוניציפאליות, אשר בחלקן כבר הוטמע בהצלחה פתרון iPECS Cloud. "אנו גאים מאוד בזכייה בפרס זה, המהווה הכרה במאמצינו ובמחויבותנו לספק ללקוחותינו את הפתרונות המתקדמים והחדשניים ביותר בתחום התקשורת העסקית", אמר אלון אלמסל, מנהל מוצר UC ואחראי על פעילות iPECS בבזק בינלאומי. "iPECS Cloud הינו פתרון UCaaS מושלם המשלב גם אפליקציות ויכולות מתקדמות מובנות כגון iPECS ONE ,Analytics ו-Call Center לצד עמידה בתקני אבטחת המידע והפרטיות הקפדניים ביותר. נמשיך לפעול לקידום פתרונות iPECS בשוק הישראלי ולהעניק ללקוחותינו את השירות והתמיכה הטובים ביותר".

"הסיבה לבחירה לפתח באמצעות קוד נמוך ברכבת ישראל הייתה בעיקר זמן לשוק, וזה די ברור, ואחריה עלויות. אבל יש נקודה שלא מרבים לדבר עליה: מערכות הלווין, מערכות מאוד נישתיות, ואנחנו רוצים לתת ללקוחות שלנו – שהם עשרות האנשים שפועלים בכל פעם ביחד כדי שאפשר יהיה להוציא כל רכבת בזמן ולתחזק את הרכבות כמו שצריך – את האפליקציות שהם צריכים, גם אם הן מאוד קטנות ומאוד ממוקדות ולא חשובות לאף אחד חוץ מאגף קטן. גוף הפיתוח שלנו, והוא לא קטן, מתעסק הרבה עם הדברים האלה, וזה בזכות הקוד הנמוך שמשחרר משאבים, מאפשר לספק מענה לצרכים הקטנים הללו", כך סיפר ארז מזרחי, מנהל תחום פיתוח ברכבת ישראל, בכנס Low-Code/No-Code של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה. הוא אמר כי תהליך הבחירה של פלטפורמת הקוד הנמוך בה משתמשים ברכבת ישראל הוביל בסופו של דבר ל-Power Platform של מיקרוסופט, גם בגלל שרוב הדאטה ורוב המערכות מתפקדות גם כך ב-Azure – הענן של ענקית התוכנה. "זה עוזר לנו לעשות הכל על ידי פקודות פשוטות, וזה עובד נפלא וממחיש כמה קל לעשות וקל מאוד להכין אפליקציות. זה כולל הפיכת תרשים לממשק משתמש עם האפליקציה מאחורה, זה מדהים וזה מקל מאוד על ההכנה, גם מול הגוף שזקוק לאפליקציה, והצוות שלנו יודע לתת מענה בצורה מאוד מהירה. השינויים שאפשר לעשות בקוד נמוך הרבה יותר מהירים, יש צורך בהרבה פחות בדיקות כי בדרך כלל מדובר במרכיבים מוכנים, והאינטגרציה עצמה עם מערכות אחרות זה באפס מאמץ", הוא הוסיף. יובל לביא, מנהל התפעול הראשי של מג'יק העולמית. צילום: נדב כהן יונתן "הקוד הנמוך מתחבר כל כך לעולם ה-GenAI"  יובל לביא, מנהל התפעול הראשי של מג'יק העולמית, שסיפר שהתחיל לפתח באמצעות קוד נמוך במג'יק כבר ב-1988, ממש בהתחלה של סביבת הפיתוח הזו. לביא דיבר בכנס על העתיד של הקוד הנמוך. הוא הציג דעה ברורה לגבי השילוב של הבינה המלאכותית היוצרת ביקום של הקוד הנמוך. "עולם ה-GenAI עשה מהפכה בעולם הפיתוח כי הוא יכול להיכנס בכל נקודה, כולל ועד תחזוקה, וזה מאוד משמעותי. עולם הקוד הנמוך הוא עולם הצהרתי ועולם הקוד הוא ציווי, ולכן הקוד הנמוך מתחבר כל כך לעולם ה-GenAI כי גם הוא הצהרתי. זה כמו להזמין פיצה: לא נכנסים בדקדוק לפרטים איך מכינים את הפיצה, בכמה עגבניות משתמשים, כמה גבינה צהובה וכדומה, אלא מזמינים את הגודל ואת התוספות שרוצים", הוא אמר. מה תהיה ההשפעה של ה-GenAI? לגבי זה הוא לא היה ממש בטוח שכבר אפשר לקבוע. "אף אחד לא יכול לדעת כעת כיצד זה ישפיע על הקוד הנמוך, אבל לדעתי, מצד שני, עדיף שזה ייצר את אבני הבניין כבר עכשיו, כי אחרת בעתיד הקרוב זה ייצור כמויות ענקיות של קוד, שיהיה מאוד קשה לתחזק את זה בסופו של דבר אם הבסיס לא יהיה ברור כבר עכשיו", טען לביא. הוא סיפר על האתגרים שעומדים כיום בפני החברה: "זה קודם הנושא של פשטות, יכולת התאמה, וגם מה אם רוצים להתערב בבלוק, לשנות אותו? איך אפשר מצד אחד לספק כלי שהוא מורכב מבלוקים מוכנים מראש, ומצד שני לאפשר לך לבצע בתוכו מה שאתה רוצה? ברמה מסוימת זה כמעט אתגר יומיומי. אתגר נוסף הוא מוכנות לעתיד, ו-מג'יק זו חברה שכבר מזמן הוכיחה שהיא כזו. הרעיון הוא שאנחנו חייבים לאפשר ללקוחות שלנו לנוע יחד איתנו מגרסה לגרסה, זה לא אומר תאימות אחורה באופן מלא, כי יש שינויים של תפישות, ועם זאת עדיין את מרבית הבינה העסקית שנכתבה לתוך האפליקציה אנחנו יודעים להעביר". מאור כהן, מנהל פרויקטים בדיגיטל, חטיבת טכנולוגיות, מכבי שירותי בריאות. צילום: נדב כהן יונתן "מעבר מתפישה של מערכות לטפסים ומערכות לתהליכים – להכל יחד"  מאור כהן, מנהל פרויקטים בדיגיטל, חטיבת טכנולוגיות, מכבי שירותי בריאות, דיבר על האתגרים ועל התפישה של מכבי לגבי שימוש בקוד נמוך בפרויקט שדרוג המערכות של הקופה. "היינו זקוקים לשינוי תפישה ותהליכי עבודה, בעיקר בהיבט של ניהול טפסים. השינוי היה מעבר מתפישה של מערכות שמוקדשות לטפסים ומערכות לתהליכים, להתייחסות להכל יחד. זה בא מכאבים שנולדו בגלל פיזור יתר בין מערכות ומידע לא שלם, וגם בגלל הזמן לשוק, נושא שהיה מאוד כואב ב-מכבי. גם הורגש תסכול רב מצד הלקוחות העסקיים שלנו, ויחד עם מגבלות טכנולוגיות מסוימות, זה הפך לסוג של כאב גדול, וגם עלויות גדולות בגלל ריבוי מערכות, וכל זה הוביל לפרויקט", הוא סיפר. "אחרי שמיפינו את כל הכאבים, גזרנו בהתאמה את הדרישות הטכנולוגיות, עשינו בדיקות והרבה פגישות עם גורמי ידע, כולל היבט העלויות כמובן. רצינו להגיע לתוצר שהוא עץ החלטה, שעוזר לבחור את הפלטפורמה לבחירה עבור אותו צורך, וזה גם הוביל אותנו בסופו של דבר לבנייה של גוף ייעודי, שהוא מעין מרכז הצטיינות עבור קוד נמוך, שאמור לנהל את כל מה שהוא עולם הטפסים והתהליכים במכבי, שמוודא שהכל מתנהל כהלכה וכן באחידות טכנולוגית, כולל מטריקות, וגם ניהול העלויות והבקרה אחר ייצור הקוד", סיכם כהן. שלומי אשכנזי, מנהל פיתוח עסקים ושותפויות בינלאומיות ב-Emakin מקבוצת מלם. צילום: נדב כהן יונתן "קוד נמוך זה העתיד" שלומי אשכנזי, מנהל פיתוח עסקים ושותפויות בינלאומיות ב-Emakin מקבוצת מלם, סיפר על פרויקט שביצעה החברה בחברת השילוח סוניגו. "אנו הופכים את התהליכים העסקיים לתהליכים חכמים באמצעות פלטפורמה יחידה להאצת המרה דיגיטלית", הוא אמר. "יצרנו להם רשימת מטלות אוטומטית, מנענו את ההיבט של שכפול תהליכים, ידענו לאחד לידים כולל תהליך אישור מקור, וידענו גם לאגד וליצור את אותו ליד למוצרים שונים אל מערכות כמו CRM או הנהלת החשבונות, וגם איך לבנות העברת לידים לסוכנים הנכונים וכדומה, עד שלב החוזה. מה שיצרנו הוא קיצור זמן והכנה מהירה, תגובה מהירה והתמקדות בעסק ולא בניהול". הוא סיפר שזה הוביל להוזלה בעלויות ולשיפור תהליכים מובחן. "עלות התפעול ירדה משמעותי וגם ניהול הדאטה טוב יותר. יש 40% שיפור ביעילות של תזרימי העבודה ויש גם עלייה במכירות, וזה עם פלטפורמת קוד נמוך שמספקת ציות בכל רמה, מאפשרת התאמות מוגדרות למשתמש, שיראה רק מה שהוא צריך, ויש גם יכולות דיווח מתקדמות ויכולת אינטגרציה עם מערכות שונות. זה מוכיח שקוד נמוך זה העתיד", הוא סיכם.

יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות, ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, ויו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, סיון קורן, שיגרו היום מכתב לשרי הממשלה ולכלל חברי הכנסת, בו הן קוראות שלא לאשר את כוונת משרד האוצר, ולפעול להצלת המכללות הטכנולוגיות. זאת על רקע על הכוונה לקצץ באופן משמעותי מתקציב 34 מכללות הטק, המכשירות את הדור הבא של ההנדסאים. לדבריהן תקציב המכללות הטכנולוגיות כבר היום, ולאורך השנים האחרונות, סובל מתת-תקצוב. התקציב הכולל של המכללות בתשפ"ה היה 569 מיליון, על פי תעריף ממוצע של 17.3 שקל לסטודנט בשנה זו. "אנו קוראים לכם – להציל את המכללות" "אם ב-24 השעות הקרובות עד להצבעת התקציב לא יאושר לנו התקציב הנדרש (שגם הוא מינימלי) אנו נחריף את צעדינו ונראה במהלך כסטירת לחי של המדינה והממשלה ל-40 אלף הסטודנטים שלומדים במכללות הטכנולוגית לתואר הנדסאי", כתבו פנחסי אדיב וקורן. "עתיד הסטודנטים והדור הטכנולוגי הנוכחי בסכנה! אנו קוראים לכם – להציל את המכללות", הוסיפו השתיים. "ההשכלה הטכנולוגית, עליה נשען העתיד התעשייתי והביטחוני של ישראל, עלולה להיות בסכנה חמורה, שכן כבר כיום תקציב המכללות לא מאפשר למכללות הטכנולוגיות להתקיים", נכתב.  "תקציב המכללות, לפחות במתכונתו הנוכחית", הן אמרו בפנייה ישירה לשרים ולחברי הכנסת, "לא מאפשר למכללות הטכנולוגיות להתקיים ולממש את תפקידן. כפועל יוצא מכך הסטודנטים ייפגעו". יצוין כי ראשי המכללות הטכנולוגיות נאבקים על מעמדם ותקציבים כבר זמן רב. לפני חודשיים הם נקטו עיצומים והשביתו את המכללות. במכתב לשרים וחברי הכנסת כותבים ראשי המכללות כי השביתה הופסקה לאחר שהתקבלה הבטחה מהממשלה כי משרדי הממשלה יגיעו איתנו לעמק השווה. נכון להיום התקציב שמוצע מאפשר מימוש של 65 אחוזים מהמשימות", הבהירו. המכללות הטכנולוגיות מכשירות כוח אדם מקצועי בתחומי הטכנולוגיה והנדסיים, בין היתר עבור תעשיית ההיי-טק. בין מסלולי הלימוד נכללים התחומים: הנדסה ואלקטרוניקה, מחשבים והיי-טק כולל סייבר, מערכות מידע ורשתות תקשורת, תעשיה וניהול, בריאות ורפואה טכנולוגית ועוד. חלק מהמכללות מאפשרות מעבר לתואר מהנדס.

סלקום סיימה הן את השנה והן את הרבעון שסגר אותה עם תוצאות מצוינות – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ד'). החברה אף הציגה את הרווח הנקי הגבוה ביותר בעשור האחרון. ההכנסות של סלקום עמדו ב-2024 על 4.2 מיליארד שקלים – עלייה של 5% לעומת 2023. ברבעון האחרון של השנה הן הגיעו ל-1.04 מיליארד שקלים לעומת 1.01 מיליארד ברבעון האחרון של השנה המקבילה – עלייה של כמעט 3%. הרווח הנקי השנתי עלה ב-17% ל-198 מיליון שקלים. זהו הרווח הנקי השנתי הגבוה ביותר של סלקום מזה עשור. ברבעון האחרון של השנה עמד הנתון על 55 מיליון שקלים – זינוק של 67%. העליות נבעו מגידול ברווחיות הגולמית של החברה וכן מגידול ברווח התפעולי, שנבעו מעליות בהכנסות משירותים במגזר הנייד, משירותי האינטרנט והטלוויזיה של סלקום, מתמסורות לעסקים במגזר הנייח, ומעלייה בפרמיה ממכירת ציוד קצה נייד ונייח. באשר לרווח התפעולי – זה השנתי עלה ב-8.4% ל-399 מיליון שקלים וזה הרבעוני צמח ב-33% ל-106 מיליון. תזרים המזומנים החופשי של סלקום עמד בתום השנה על 285 מיליון שקלים, בנטרול מענקים מתוך ההסכם הקיבוצי, לעומת כ-272 מיליון בתום 2023. מדובר בגידול של כ-4.8 מיליון שקלים, שנובע בין היתר משיפור הפעילות השוטפת של החברה ומשיפור בהון החוזר. מצבת מנויי הסלולר של סלקום גדלה בשנה האחרונה בכ-59 אלף ועומדת על 3.61 מיליון. כמה התשכרו בכירי סלקום? עלות השכר של חמשת המשתכרים בסכומים הגבוהים ביותר בסלקום צמחה אשתקד בכמעט 20% – היא עלתה ב-19.11% ליותר מ-18.5 מיליון שקלים. במקום הראשון ברשימה ניצב מישהו שכבר לא נמצא בסלקום: דניאל ספיר, המנכ"ל לשעבר, שהוחלף על ידי אלי אדדי. למרות זאת, עלות השכר של ספיר בסלקום גדלה בחישוב שנתי ב-21.6% ל-6.18 מיליון שקלים. עלות השכר של אדדי, שנמצא במקום השני, צמחה ב-43.2% ל-4.54 מיליון. בהמשך נמצאים טיימורז רומשווילי, סמנכ"ל המכירות, שעלות שכרו צמחה ב-20% ל-2.8 מיליון שקלים; ויקטור מלכה, סמנכ"ל מערכות המידע, עם עלות שכר של 2.51 מיליון שקלים (הוא לא נכלל בין חמשת המשתכרים ביותר בסלקום ב-2023); ונדב אמסלם, לשעבר מנכ"ל גולן טלקום, עם ירידה של 1.9% ל-2.49 מיליון. אדדי אמר עם פרסום התוצאות כי "סלקום סגרה את 2024 עם רבעון חזק, שתרם לתוצאות המצוינות שאנחנו מציגים היום, עם שיאים בציוד הקצה וברווח הנקי, לצד גידול בתזרים המזומנים ובהכנסות, המשך הקטנת החוב וצמיחה בכמות המנויים. סלקום מסכמת את השנה כשהיא בעלת רשת הדור החמישי המהירה והגדולה בישראל, עם מעל 1,000 אתרים, אחרי גיוס לקוחות בולטים במגזר העסקי, זכייה במכרז צה"ל ועוד. בשנה הקרובה נמשיך במימוש התוכנית שלנו לצמיחה במיקודים העסקיים, לרבות חיזוק חוויית הלקוח והשירות".