במועצה האזורית נווה מדבר, נחנכו השבוע שלוש מעבדות דמיון חדשניות בשלושה בתי ספר תיכוניים. המעבדות הותקנו בבתי הספר: מקיף אורט אבו קרינאת, מקיף אורט ביר הדאג' ומקיף אורט אבו תלול. במועצה מתגוררים כ-12 אלף תושבים והיא כוללת בתוכה ארבעה יישובים מהפזורה הבדואית. היא ממוקמת סמוך לבאר שבע, באזור כביש 25. הקמת מעבדות הדמיון החדשות התאפשרה בזכות תרומתם של מפעל הפיס, המועצה האזורית נווה מדבר, קרן אתנה (Athena Fund), תורמיה ושותפיה, רשת אורט ובתי הספר עצמם. בטקסי ההשקה השתתפו נציגי המועצה האזורית נווה מדבר בראשותו של ראש המועצה סלאמה אבו עדיסאן; נציגי קרן אתנה, בראשותו של נשיא ומייסד הקרן אורי בן ארי; נציגי מפעל הפיס, משרד החינוך ומוזמנים אחרים. מעבדות הדמיון מבוססות על טכנולוגיית הקרנה אינטראקטיבית מתקדמת על פני שלושה קירות ורצפה, כאשר מגע ישיר עם התוכן המוקרן מאפשר לתלמידות ולתלמידים להשפיע באופן פעיל על מהלך השיעור. במועצה האזורית נווה מדבר פועלים שישה בתי ספר של רשת אורט, וכן מרכז מצוינות, לקידום תוכניות בתחומי הטכנולוגיה, המדעים ובינה מלאכותית. מעבדות הדמיון הן חלק מהמיזמים של קרן אתנה, שהוקמה ב-2006 על ידי בן ארי ואנשי עסקים, כדי להעצים את מעמד המורה. עד כה התקינה הקרן 130 מעבדות דמיון ברחבי הארץ.

בשבוע האחרון ביקר במאורת הנמר שי קלמנוביץ', מייסד סופרלייף (SUPERLIFE) ומומחה לארכיטקטורה עסקית. כשביקשתי ממנו לספר קצת על עצמו ועל הדרך שעבר, הוא שיתף אותי שהוא חי יזמות וניהול כבר מעל 15 שנה. משיחתנו למדתי ש-שי הקים וניהל שורה של עסקים מצליחים – מחברת ארומטיקס (Aromatics) בתחום האירועים, דרך המרכז הישראלי למתחתנים ועד רק דברים טובים באיקומרס. בהמשך הוא העביר הרצאות ותוכניות בארגונים להתפתחות אישית ומקצועית. בגיל 40 שי החליט לקחת את כל הניסיון והמומחיות שצבר ולסייע לעסקים לצמוח. זה התחיל מהפודקאסט סופרלייף, שעוסק בהתפתחות אישית, עסקית ורוחנית, ומשם צמח לעיסוקו המרכזי כיום: ארכיטקטורה עסקית – תכנון ובנייה של מנועי צמיחה, עם דגש על נוכחות דיגיטלית אנושית. כששאלתי אותו מה הוא עושה היום ואיזו בעיה הוא פותר, שי הסביר לי שהשיווק המסורתי פשוט הפסיק לעבוד. כיום יש הצפה מטורפת של תוכן גנרי ותוצרי AI, והקהל פיתח עיוורון פרסומי מוחלט. במקביל, אנשים כבר לא רק מחפשים בגוגל, אלא מתייעצים ישירות עם ה-AI, מה שמשנה את כללי המשחק. עסקים רבים שורפים עשרות אלפי שקלים על קמפיינים לא אפקטיביים ונכווים מסוכנויות שמציעות מוצר מדף זהה לכולם, בלי הקשבה לצרכים האמיתיים. אלא ש-שי מציע חוויה מתקנת: במקום תרופה אחידה, הוא צולל ל-DNA הייחודי של העסק במפגש עומק ממוקד של שעה וחצי עד שעתיים. מתוך המפגש נולדת "מפת צמיחה" אישית: הגדרת הערך הייחודי, משפך שיווק ומכירות מדויק, תוכנית עבודה ל-90 יום, שילוב חכם של AI, ולא פחות חשוב – הבנה מדויקת של מה לשחרר ולהפסיק לעשות. שי ציין בשיחתנו כי רק מההבנה הזו מנכ"לים חוסכים הון ומקבלים שקט ומיקוד. בתום המפגש שלנו הוא שיתף אותי שהביקור במאורת הנמר היה עבורו חוויתי ומעורר השראה, ושמחתי לשמוע ממנו כיצד התרגש לראות מפעל חיים כזה מקרוב – ולהכיר את הקוסמת. הוא אף הזכיר לי שכשהתארחתי אצלו בפודקאסט הוא, לדבריו, קיבל ממני "שיעור אדיר על ענווה, שחרור האגו והחשיבות של 'להיות תלמיד' תמיד" – ואז ציין כי הרוח הזו מורגשת גם בכל פינה במאורה. כשדיברנו על היעדים שלו לעתיד, שי סיפר שהשאיפה שלו היא להתחבר למנכ"לים ולמובילי ארגונים שרוצים לעמוד בפרונט, להפוך לאוטוריטה בתחומם ולהוביל את המיתוג והמכירות קדימה. הוא שואף לעזור להם לעצור לרגע, לעשות חישוב מסלול מחדש, לבנות מנועי צמיחה מותאמים אישית ולהציג נוכחות דיגיטלית אנושית ואותנטית שמביאה תוצאות. לסיכום המפגש אמר שי: "בעולם שמוצף בתוכן מכונות סינתטי, היתרון התחרותי הגדול ביותר של כל עסק חוזר להיות האנושיות, הדיוק והערך האמיתי שהוא מעניק".

שם ותפקיד: "ענבל ברקוביץ', Head of UX ב-אושן סקיוריטי (Ocean Security)". תפקידים קודמים: "מאז ומעולם מצאתי את עצמי בתפקידים שמהותם היא להבין אנשים, דרך התבוננות, אימוץ נקודת המבט של האחר וזיהוי המוטיבציה שעומדת בבסיס ההתנהגות. הסקילסט הזה, בשילוב יכולות טכניות ופרספקטיבה ביזנסית, איפשרו לי להביא את עצמי במגוון תפקידים רחב. תחילת הדרך הייתה שירות משמעותי בתפקידים מודיעיניים. אלו הובילו אותי באופן טבעי לתפקידי אנליזה, בהם 6 שנים כאנליסטית הונאות. עם סיום התואר השני, החלה דרכי בתחום חוויית המשתמש, כמהנדסת גורמי אנוש באלביט. משם המשכתי כמאפיינת, חוקרת ומעצבת חוויית משתמש בתעשיית ההיי-טק בכלל והסייבר בפרט; החל באנטרפרייזים ענקיים כמו נייס (NICE) ועד סטארט-אפים כמו ארמיס (ARMIS). היום אני מנהלת את צוות ה-UX ב-אושן. הייתה לי הזכות להצטרף כחלק מצוות ההקמה ולבסס את הדיסציפלינה באופן משמעותי במוצר ובחברה. במקביל לימדתי חוויית משתמש במגוון מוסדות אקדמיים, ביניהם האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת רייכמן. ככלל, הקשר לאקדמיה חשוב לי ואני משתדלת לשמור איתה על קשר, לקחת חלק בפאנלים והרצאות כמו גם להתעדכן במחקר. את העבודה הראשונה שלי אני חייבת לבורגול, לברדור מבוגר ומקסים, שגרר אותי בת העשר בטיולי צהריים 5 פעמים בשבוע". השכלה ושירות צבאי: "תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית והנדסת גורמי אנוש מהטכניון. תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן. בצבא אני משרתת מילואים פעילה בחיל האוויר ו-8200". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "זה מרגיש לי כמו מקום מאוד טבעי עבורי. מאז ומעולם הייתי אדם טכנולוגי. ברטרוספקטיבה, לא מפתיע אותי שעל אף הפנייה לכיוון של פסיכולוגיה, סיימתי בנקודת המפגש שלה עם טכנולוגיה. בגיל 13 התחלתי ללמוד פסיכולוגיה וידעתי ששם הייעוד שלי. כשהגיע סוף התואר הראשון, הבנתי שמה שמעניין אותי הוא פסיכולוגיה יישומית, בעולם האמיתי. ידעתי שמפעילים עלינו אינסוף מניפולציות ושיש עקרונות פסיכולוגיים שמשתמשים בהם בכמעט כל דבר שאנחנו נוגעים בו, ורציתי לדעת את זה. רק לא ידעתי איפה, ואיך. ממש במקרה שמעתי שיש בטכניון תואר שני בפסיכולוגיה, וכשהלכתי לחקור מה בדיוק מלמדים שם – הדברים פשוט הקליקו. התואר השני בפסיכולוגיה קוגניטיבית והנדסת גורמי אנוש היה ממש זה. דיסציפלינה שיש לה רגל אחת אקדמית ורגל שנייה יישומית. את התזה שלי עשיתי בנושא אינטראקציית אדם-רובוט והיא בעיניי מייצגת את התפישה הרחבה שלי לגבי ממשקי משתמש: הם עוסקים באדם והאינטראקציה שלו עם הטכנולוגיה. לכן, זה לא משנה אם הוא בא במגע עם מסך, עם ממשק קולי או עם רובוט – סל הכלים שלי עוסק במשתמש. התפיסה הזו מאפשרת לי לתת מענה לכל סוג של טכנולוגיה – ולא משנה כמה חדשה היא. אנחנו רואים את זה ב-AI אפילו יותר, כי לאנשים הרבה יותר קל 'להאניש' את הטכנולוגיה ולהשליך עליה את התפישות שלהם לגבי בני אדם. גם קודם ראינו את הדפוסים האלה, אבל היה קל יותר לייצר ציפייה מובחנת ממכונה שענתה בצורה מוגבלת יותר, מובנית מאוד והרבה פחות שוטפת". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אחרי הדברים של אסף רפפורט לרוני קובן אני חושבת שאפשר להפסיק לשאול את השאלה הזו. ויכול להיות שאפליה היא מילה חזקה מדי, ואפשר לדבר על ההבדל ביחס לנשים בתעשייה. כי רוב האנשים בתעשייה לא קמים בבוקר בכוונה להתייחס אחרת… לנשים. אבל כוונות לחוד, ומעשים לחוד. אמירות כמו "אצלנו אין הבדלים מגדריים" בדרך כלל מעידות על התבוננות חסרה. וזו למעשה הדרך שבה הפערים מונצחים. לא דרך כוונת זדון, אלא בדרך הנוחה של לא להבחין בהם. זה יכול לקרות גם בארגונים עם הכוונות הכי טובות, ולאו דווקא מעמדות מפורשות". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "לא שידוע לי, ולא באופן שבדרך כלל חושבים עליו. ככל הידוע לי, אף פעם לא שילמו לי פחות או פסלו את המועמדות שלי על רקע מגדרי. אני רגילה לעבוד בסביבה גברית ודי נהנית ממנה. הייתי האישה הראשונה ב-אושן, ומעולם לא הרגשתי שמגדר הוא פקטור באופן שבו מעריכים אותי (או באופן שבו אני מעריכה אחרים). אני כן יכולה להגיד שפגשתי הטיות מגדריות לאורך השנים. נשים נוטות לאמץ התנהגות מתנצלת, לרכך את האופן שבו הן מתנסחות, ולהימנע מלהיתפש כ'אגרסיביות' על ידי הסביבה. לדבר הזה יכול להיות מחיר בקריירה של אישה, וכזה שפחות נוטים להתייחס אליו".

מחקר חדש מתריע על כך שחוות השרתים, הדאטה סנטרים, בישראל, כולל אזורי הענן המקומיים ומתקני הענק באירוח שנמצאים במדינה – חשופים למתקפות היברידיות, של סייבר לצד פגיעות טילים – כך נודע לאנשים ומחשבים. הפגיעות עלולות להיות אנושות, עד כדי השבתת פעילותם. החשש לכך גובר על רקע האפשרות של חידוש הלחימה בין ישראל (ואולי גם ארצות הברית) לאיראן, שעולה בימים האחרונים שוב על הפרק. המחקר, שתוצאותיו הגיעו לאנשים ומחשבים, בוצע על ידי חברת אבטחת המידע והסייבר הישראלית קלירסקיי. החוקרים בחנו כמה אירועים: מתקפות טילים על דאטה סנטרים באיחוד האמירויות וברוסיה במהלך 2026; הצהרות של בכירים באיראן בנושא; וניתוקים בזדון של כבלי אינטרנט גלובליים תת ימיים על ידי רוסיה – ברחבי הימים והאוקיינוסים שמקיפים את יבשת אירופה. האיראנים מאיימים: "נפגע במתקנים" המחקר מציין ראיון שנתן בסוף השבוע מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן ולשעבר סגן נשיא הרפובליקה האסלאמית, ל-Press TV. הוא הזהיר כי "אם תתחדש המלחמה, כבלי תקשורת, מרכזי נתונים ומתקני מחשוב ייפגעו, כי הם יהיו בטווח הפגיעה של איראן. ייגרם נזק כספי עצום לתשתיות באזור, שערכן עומד על כשני טריליון דולר". החוקרים לא הצליחו לאמת את הנתון המספרי שרזאי נקב בו. הם ציינו כי "דבריו לא מציינים דאטה סנטר מסוים, חברת טק מסוימת או את המועד לתקיפה. רזאי הזכיר בדבריו 'כבלים', אך לא ציין במפורש 'כבלים תת ימיים'. על אף שאין בדבריו אישור לפגיעה חדשה בתשתיות או לחדירת סייבר – זהו עוד איום". עוד הזכירו החוקרים את האירוע מתחילת מרץ השנה, במהלך המלחמה של ארצות הברית וישראל עם איראן (שאגת הארי), שבו פגעה האחרונה בשני דאטה סנטרים של AWS באיחוד האמירויות – באזור דובאי ובאבו דאבי. באחד המקרים פגע במתקן כטב"מ, והפגיעה השנייה הייתה תוצאה של נפלים ורסיסים. המקרים גרמו לשריפות בתוך המבנים. בנוסף, דווח על פגיעה בקרבת חוות שרתים של ענקית הענן מבית אמזון בבחריין. בשל המתקפות, אזורי הזמינות קרסו והמתקנים חוו השבתה או שיבוש של שירותי ענן מרכזיים. בין הנפגעים היו בנקים וגופים פיננסיים מקומיים. AWS דיווחה כי "השירותים גובו ונותבו מחדש לדאטה סנטרים אחרים, כדי לצמצם את הפגיעה בלקוחות – אך נגרם נזק מבני ותשתיתי משמעותי". החוקרים מבססים את המחקר גם על אירוע טרי, מהימים האחרונים: שלוש פגיעות בפחות משבועיים בחוות שרתים של יאנדקס על ידי אוקראינה. יאנדקס, שזכתה לכינוי "גוגל הרוסית", מספקת שירותי חיפוש, ענן, ניידות ותשלומים לצרכנים ולעסקים. האירוע האחרון היה בלילה שבין ה-10 ל-11 באוקטובר, אז פגע כטב"מ אוקראיני בדאטה סנטר שלה בוולדימיר – מה שהביא לעצירת פעילותו. הפגיעות הנוספות, המוצלחות גם הן, היו באתרים של יאנדקס בסאסובו ובקלוגה. במקרים אלה, המתקפות היו פיזיות, וגרמו להשבתת המתקנים. כרגע, החברה פועלת באופן חלקי, וממליצה ללקוחות לעבור למתחרים ולאתרים חלופיים לצורך הבטחת המשך הפעילות. יאנדקס הודיעה גם על פגיעה בזמינות כלי האבטחה שלה. "לאיראנים יש תמונת מודיעין כוללת על הדאטה סנטרים בארץ" בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר לאנשים ומחשבים כי "המחקר מצביע על עליית מדרגה צפויה במלחמות במזרח התיכון. לאיראנים יש תמונת מודיעין שכוללת את חוות השרתים, הדאטה סנטרים ומתקני האירוח בארץ. במקרה של התלקחות מחדש של העימות עם איראן, קיים חשש ממשי לפגיעה פיזית בהם, כמו גם חשש לניתוק כבלי האינטרנט התת ימיים המחברים אותנו לאירופה – ומשם לעולם". דולב ציין כי "לא ברור האם קיים גורם כלשהו ברמת הממשלה והמדינה, שמתכלל את כלל האיומים ונערך לקראתם". בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור הוא הזכיר את דו"ח מבקר המדינה (דאז), מתניהו אנגלמן, מה-30 ביוני השנה, שלפיו "נמצאו ליקויים בהגנה הפיזית, הסביבתית ובמעטפת האבטחה של ה-IT, התקשורת וחוות השרתים של גופי תשתיות מדינה קריטיות וגופי תשתיות חיוניות – משרדי ממשלה, כמו גם גופים ציבוריים ופרטיים". לדבריו, "המבקר אמר זאת מפורשות: 'פגיעה בפעילותם עלולה להביא לפגיעה בחיי אדם, לפגיעה באספקת שירות ציבורי חיוני או לנזק פיזי או כלכלי ניכר. פערים אלה עלולים להביא לפגיעה בתפקוד חדרי השרתים וחדרי התקשורת של הגופים וכפועל יוצא מכך – לפגיעה בעת תרחישי אסון שיפגעו באספקת שירותים חיוניים'. הגיע הזמן לומר זאת באופן מפורש: המבקר צודק, אך נראה שההיערכות לקראת אירוע מדינתי – לא מתקדמת, וזאת למרות ההתרעות". "כל ארגון בארץ חייב להבין שהדאטה סנטר שלו עלול להיפגע" דולב יצא באזהרה לארגונים הישראליים: "כל ארגון בארץ חייב לראות את עצמו כאילו הדאטה סנטר שלו עלול להיפגע ולהיערך בהתאם – ברמת הגיבויים, עם מתקן שריד ומערכות שפועלות בתצורת אקטיב-אקטיב; עם גיבוי מנותק מהמערכת הראשית בעת אסון; תוכנית המשכיות עסקית (BCP); ותוכנית התאוששות מאסון (DR) שהוא תרגל, ובהצלחה". הוא הוסיף ש-"מומלץ לארגונים לבחון באילו דאטה סנטרים מתארחים הספקים הקריטיים שלהם, על מנת להבטיח שרידות תפעולית גם במקרה שהם לא ייפגעו, אבל הספקים הללו שלהם לא יוכלו לספק שירות". לסיום אמר דולב כי "ארגונים חייבים להיערך למשבר מבעוד מועד, כי לפגיעה שכזו יש השפעות על כלל המשק. כלל הארגונים נדרשים להגנה מוגברת עליהם מפני איומים פיזיים וסביבתיים, לצד שמירה על הרציפות התפקודית שלהם".

מתקפת סייבר חריגה פגעה במערכות הקירור של מאות סופרמרקטים בצרפת בלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר, וגרמה בחלק מהחנויות לעלייה חדה בטמפרטורות במקררים ובמקפיאים, להמסת מוצרים ולהשמדת מלאי טרי וקפוא. בחלק מהמקרים דווח על טמפרטורות שהגיעו עד 80 מעלות. לפי דיווחים בצרפת, התקיפה פגעה בכ-300 סניפים של Intermarché ו-Netto, בכ-100 חנויות של Coopérative U, בכ-80 סניפי Carrefour, בכ-30 סניפי Monoprix ובמספר סניפים של E.Leclerc. גם Metro דיווחה על פגיעה. פונקציית ההפשרה הפכה לכלי תקיפה התוקפים השתלטו מרחוק על מערכות בקרת הקירור והפעילו את פונקציית ההפשרה, שנועדה במקור להמיס קרח המצטבר בציוד. בחלק מהמקרים הם גם האריכו את משך מחזור ההפשרה, מה שעיכב את ההתראות והגדיל את הנזק. בחלק מהחנויות עלתה הטמפרטורה ל-50 מעלות, ובסניף Intermarché ב-La Haye דווח כי ציוד מסוים הגיע עד 80 מעלות ואף נמס מהחום. הנזק לא היה אחיד בכל הרשתות. דומיניק שלשר, מנכ"ל Coopérative U, אמר כי 80 חנויות של הרשת נפגעו, אך ברוב המקרים הצוותים הצליחו למנוע נזק משמעותי למזון. לדבריו, הנזק בחנות קטנה עשוי להגיע לעשרות אלפי אירו, ובסניף גדול עד לכ-200 אלף אירו. מערכות ישנות של Danfoss במוקד התקיפה כוונה למערכות בקרת קירור של Danfoss הדנית. החברה מסרה כי רוב היחידות שנפגעו היו מערכות מיושנות שכבר הגיעו לסוף חייהן ואינן מקבלות עוד עדכוני תוכנה או אבטחה. לפי דיווחים בצרפת, כל המקררים שנפגעו היו מצוידים במערכת בקרה מרחוק, וכי החנויות שנפגעו ככל הנראה לא התקינו את גרסת התוכנה האחרונה. מומחי סייבר התריעו כבר קודם לכן על חולשות באלפי בקרים של Danfoss. Danfoss אישרה כי המערכות בצרפת שנפגעו השתמשו בקושחה מיושנת. חקירה לאומית בצרפת התביעה בפריז פתחה בחקירה והעבירה אותה ליחידת הסייבר, במטרה למפות את הנפגעים ולקשור בין החדירה לבין הנזקים בפועל. גם ANSSI, סוכנות הסייבר הלאומית של צרפת, התבקשה לטפל באירוע. האירוע העלה גם חששות רחבים יותר לגבי ביטחון מזון ותלות בתשתיות תפעוליות המחוברות לרשת. האירוע ממחיש את הסיכון ההולך וגדל בחיבור מערכות תפעוליות לרשת. בניגוד למתקפת כופר או גניבת מידע, כאן חדירה דיגיטלית הפכה בתוך שעות לנזק פיזי: ציוד שהתחמם, מזון שהושמד, חנויות שנסגרו והפסדים של עשרות ומאות אלפי אירו לסניף.

ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, ושר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, פרסו אתמול (ב') את משנתם בכל הנוגע לעתיד ההיי-טק הישראלי, ומה הממשלה צריכה לעשות כדי לאפשר לו להמשיך להוביל את ענף הטכנולוגיה בעולם ואת הכלכלה כולה בישראל. בנט, שמגיע מההיי-טק, דיבר על סביבה רגולטורית מאפשרת, הצורך בחינוך ל-AI וההכרח להחזיר מוחות שיצאו מישראל. הוא אף קרא להקמת תוכנית נוסח יוזמה, שבשנות ה-80 וה-90 פתחה את הדלת להתרחבות ההשקעות הזרות ולהקמת תעשיית ההון-סיכון במדינת ישראל. ליברמן, לעומתו, העדיף לדבר בעיקר על ביטחון וחרדים, אבל קרא בנוסף להבאת משקיעים מוסדיים להשקעות בענף, והדגיש את הצורך בלימודי ליבה. השניים דיברו בכנס של IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, שהתקיים בנוכחות מנהלי קרנות הון-הסיכון הבולטות בישראל ובכירים נוספים בענף ההיי-טק. הם שמעו מבנט – שהקים את סאיוטה, שנמכרה ל-RSA, והיה מנכ"ל סולוטו – כי "ההיי-טק עובר טלטלות קשות ואתגרים עצומים, יותר מאשר כשאני הייתי בענף (בהתפוצצות בועת הדוט.קום והמשבר הכלכלי של 2008-2009 – י"ה). ההיי-טק מחזיק את המדינה. השאלה היא לא איך המדינה יכולה לעזור להיי-טק, אלא מה הפוליטיקאים יכולים לעשות כדי שהיזם יחליט שזה המקום הכי טוב להקים בו חברה. עלינו לשאול את התעשייה מה היא צריכה, לפרוס בפניה שטיח אדום – ולעשות". "יזמים לא זקוקים להרבה, אם בכלל, ממדינת ישראל. הם צריכים שלא יפריעו להם, כולל לא באווירה הכללית", הוסיף בנט. כאן הוא ציין שבמהלך 2023, ימי המחאה נגד המהפכה המשפטית, הוא שוחח עם יזמי היי-טק שאמרו כי הם מעבירים את החברה שלהם לחו"ל. "הדבר החשוב הראשון הוא לא להחריב את מדינת ישראל", אמר בנט. "מגמת המעבר נפסקה ב-7 באוקטובר, אבל היא חוזרת". הוא הבטיח כי מפלגת ביחד שבראשותו תפרסם "תוכנית מסיבית להחזרת מוחות והבאת מוחות יהודים מכל העולם לישראל". באשר לתעשיית ה-AI, בנט אמר כי "ישראל היא המקום המושלם להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית. מה שצריך הוא שהממשלה והכנסת יצרו את התנאים. שיהיו ראש ממשלה טוב וצוות שרים כשיר לניהול המדינה". עוד הוא הבטיח ודאות רגולטורית, בעיקר בכל מה שקשור למיסים שענף ההיי-טק מעביר לקופת המדינה (כרבע מכלל המיסים). "צריך להביא 'תותח' או 'תותחית' בתחום הרגולציה ולהקים מוקד, קו חם לבעיות רגולציה עבור ההיי-טק. צריך שהמידע יזרום מהשטח למעלה ולא הפוך. כך מקבלים דוגמאות פרטניות ופותרים את הבעיה מהייסוד", אמר. התדמית הרעה של ישראל – שפוגעת בהיי-טק בנט וליברמן דיברו גם על התדמית הבינלאומית של ישראל כיום. ראש הממשלה לשעבר אמר כי "המצב התדמיתי של ישראל חמור מאוד. האסטרטגיה של הממשלה, של מלחמה נצחית, היא הכי גרועה בכל היבט שהוא, כולל המעמד הבינלאומי של המדינה". לדברי שר האוצר לשעבר, "אי אפשר לפתח תעשיית היי-טק במדינה מצורעת ומבודדת. בלתי אפשרי לעבוד כיום עם אירופה. צריך להבין את גודל הברוך שאנחנו נמצאים בו". ליברמן הוסיף כי "בעוד שנתיים וחצי ארצות הברית תכיר במדינה פלסטינית בכל שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, ואם יהיה פיפס אחד קטן מצידנו – האמריקנים יטילו עלינו סנקציות. תעשיית ההיי-טק יודעת לשער מה זה אומר סנקציות אמריקניות על התעשייה הישראלית". שלושה טריליון שקלים שמעט מאוד מהם מושקעים בהיי-טק עוד אמר ליברמן כי "צריך לשלב את החרדים והערבים, וכדי שזה יקרה, צריך לנתק אותם מהמפלגות שלהם. בנוסף, צריך לימודי ליבה כדי להכניס את החרדים להיי-טק. אסור שבמערכת החינוך יהיה בית ספר אחד שמקבל שקל מהמדינה בלי ללמד לימודי ליבה כמו שצריך. אנחנו לא יכולים להמשיך במצב שבו 50% מהגברים החרדים אינם בשוק העבודה". קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI, ואביגדור ליברמן. צילום: רפי דלויה "תעשיית ההיי-טק הישראלית זקוקה גם להשקעות של המוסדיים. יש להם מעל שלושה טריליון שקלים שאין לרובם שימוש. צריך לייצר מסלול אטרקטיבי ונוח לכניסה של המוסדיים להשקעות בהיי-טק, ובעיקר בסטארט-אפים – ישירות או דרך קרנות הון-הסיכון. אם הם ישקיעו עשירית האחוז מהכסף שיש להם בהיי-טק – זה יכסה את כל הדרישות של הסטארט-אפים הישראליים, ואפילו כפול", הוסיף. אתר אחד על כל קרנות הון-הסיכון בישראל את הכנס פתח נועם קנטי, מנכ"ל ארנסט אנד יאנג ישראל. הוא אמר כי "ההיי-טק הישראלי הוא הפנים של ישראל, התרומה שלו הרבה יותר גדולה מהמיסים. הוא עבר הרבה מהמורות. מאוד חשוב שכל תעשיית ההיי-טק תעבוד ביחד – חברות, קרנות הון-סיכון, ממשלה ואקדמיה". קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI, ציינה כי "ההשפעה של ההיי-טק היא הרבה מעבר לתעשייה עצמה. הוא מזין ומניע ענפים שלמים במשק. פגיעה בהיי-טק היא פגעה בכלכלה הישראלית, ושמירה על חוסנו היא אינטרס לאומי". היא השיקה את פאנד ניישן – אתר שמאגד מידע על כל קרנות הון-הסיכון שפועלות בישראל. "מטרת האתר היא ליצור מפת השקעות לאומית אחת – לפי שלבי השקעה, סקטורים, גיאוגרפיה, נתוני הקרנות ועוד. 130 קרנות כבר העלו את המידע שלהן לאתר", אמרה.

מטא (Meta) השיקה את Muse Wonder ואת Muse Wonder Full, שני מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר שלה עד כה, במהלך שמסמן ניסיון נוסף של החברה להתבסס בחזית שוק ה-AI ולהתחרות ישירות ב-OpenAI ובאנת'רופיק. מטא מגדירה את שני המודלים כמודלי Frontier המיועדים בעיקר למשימות סוכנית מורכבות, תכנות ועבודה הנמשכת לאורך זמן. Muse Wonder משלב יכולות תכנות מתקדמות, הפעלת מחשב וסוכנים שיכולים לתכנן משימות ארוכות, לחלק אותן לתת-סוכנים ולהתאושש משגיאות. זיכרון שנמשך מעבר לשיחה אחת אחת היכולות שמטא מדגישה היא Active Memory – מנגנון שנועד לשמר מידע חשוב לאורך שיחות ופרויקטים ממושכים. לצדו פועלת Active Focus, שנועדה לסייע למודל להמשיך לעבוד לעבר מטרה גם כאשר משימה מסתבכת, לנסות דרכים חלופיות ולהתאושש משגיאות. לשני הדגמים חלון הקשר של מיליון טוקנים. Muse Wonder זמין דרך Meta Model API ובאמצעות Muse Code, בעוד Muse Wonder Full אינו מוצע דרך ה-API וזמין רק במסגרת מנויים מתאימים של Muse code. 4 דולר לקלט ו-20 דולר לפלט Muse Wonder מתומחר ב-4 דולר למיליון טוקני קלט וב-20 דולר למיליון טוקני פלט – מחיר זהה לתעריף הבסיס של Claude Opus 5.5. לעומת זאת, GPT-6 Sol של OpenAI מתומחר ב-2 דולר למיליון טוקני קלט וב-10 דולר למיליון טוקני פלט — כלומר בחצי מהמחיר של Muse Wonder במסלול Standard. Muse Wonder Full אינו מוצע בתמחור לפי טוקנים ב-API, אלא כחלק ממסלולי Muse Code. מטא רואה בשני המודלים שלב נוסף בדרך למה שהיא מכנה "סופר-בינה אישית", ומייעדת אותם גם להרחבת היכולות של סוכני ה-AI האישיים שלה.

טל עמרם מונה למנהל פעילות סינאל גלובל (Synel Global). סינאל מלל פייוויי (Synel MLL PayWay) – חברת האם הציבורית הישראלית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב – עוסקת בפיתוח, בייצור ובשיווק של פתרונות תוכנה וחומרה לניהול ההון האנושי ופעילות העובדים בארגון, ובהם מערכות שכר, נוכחות, בקרת כניסה, שעוני נוכחות ופתרונות משלימים לארגונים. עמרם מביא עימו למעלה מ-20 שנות ניסיון בניהול, ביזמות, בהקמה ובהובלה של חברות טכנולוגיה בשווקים גלובליים. לאורך הקריירה הוביל עמרם תחומי מכירות, פיתוח עסקי, מוצר ותפעול, וניהל פעילות עסקית במודלים של B2B, B2C ו-B2G ביותר מ-120 מדינות. שרון עזרא, מנכ"ל סינאל. צילום: Lidor BB במסגרת תפקידו החדש יהיה עמרם אחראי על הובלת הפעילות הגלובלית של סינאל, חיזוק פעילותן של חברות הקבוצה בבריטניה ובארצות הברית, והמשך הרחבת הנוכחות של החברה בשווקים הבינלאומיים. במהלך הקריירה הקים וניהל עמרם את חברות הטכנולוגיה פאנטיקו (Funtico) וקריימבו (Crymbo), כמנכ"ל פעילות גטי אימג'ס (Getty Images) בישראל וכמנכ"ל גארדיאן (Guardian) מקבוצת מלם תים. עמרם הוא בעל תואר MBA בהתמחות בשיווק מאוניברסיטת תל אביב. "מינויו של טל הוא צעד משמעותי בחיזוק הפעילות הבינלאומית ובהמשך מימוש אסטרטגיית הצמיחה של סינאל", אמר שרון עזרא, מנכ"ל סינאל. "טל מביא עימו ניסיון ניהולי ויזמי רחב, הבנה טכנולוגית ויכולת מוכחת להפוך אסטרטגיה לביצוע". "אני שמח להצטרף לסינאל בתקופה של התחדשות וצמיחה", אמר עמרם. "לסינאל יש ניסיון מקצועי וטכנולוגי רב, פעילות בינלאומית ופוטנציאל משמעותי להמשך התפתחות. המטרה שלי היא לחבר בין הצוותים, הטכנולוגיה והיכרות מעמיקה עם השווקים, לחזק את הפעילות הקיימת ולבנות מנועי צמיחה נוספים".