ברגעי פרישתו מהובלת אפל (Apple) – לאחר 15 שנים בתפקיד, אותן סיכמנו לא אחת – בחר טים קוק להעביר מסר מרכזי לעשרות אלפי עובדיו: ההצלחה המטאורית של החברה אינה רשומה על שמו בלבד, אלא היא פרי של תרבות ארגונית ייחודית ועבודת צוות שמנצחת כל נתון כספי יבש.  קוק ביקש להבהיר לעובדים כי הוא אינו נוטש את הספינה, אלא רק משנה פוזיציה ליושב ראש הדירקטוריון וכן הבהיר כי לדידו, הוא מותיר את החברה בידיים הבטוחות והמוכשרות ביותר שיש. לאחר 15 שנות כהונה כמנכ"ל, קוק פרש רשמית היום (ג') מהובלת קופרטינו, והעביר את השרביט וההובלה למחליפו ג'ון טרנוס. המהלך המתוכנן התקבל ביציבות יחסית, כשהמניה רשמה ירידה זניחה של 0.2% במסחר המוקדם והאנליסטים הגדירו זאת כמעבר חלק של מנהיג שהשאיר "בית מסודר למופת". Sending lots of love to the Apple community on my last day as CEO. My title changes tomorrow, but the love I have for the Apple community never will. Thank you for being a constant source of inspiration. My gratitude is endless, and I’m excited for the next chapter! — Tim Cook (@tim_cook) August 31, 2026 המכתב האחרון והווידויים בקמפוס המזכר הרשמי שפורסם באתר אפל, נכתב למועסקי החברה בגובה העיניים ובנימה רגשית חסרת תקדים. "האמת היא שכל מה שיש לומר על ההצלחה שלי – שייך לכם. הבאתם לידי ביטוי את המיטב שבי", הודה קוק לעובדיו והוסיף כי ההישג הגדול ביותר שלו הוא מה ששום דו"ח שנתי אינו יכול לבטא – תרבות ארגונית שבה כולם מאמינים שמה שהם בונים באמת משנה את העולם. הוא חזר לציטוט המפורסם של סטיב ג'ובס והזכיר כי הערכים המשותפים שלהם הם אלו שאיפשרו לחברה "להשאיר שריטה ביקום". במקביל, במסיבת פרידה סגורה לעובדי אפל בלבד, שנערכה בקפה מקס בקמפוס, הפתיע קוק את הנוכחים כששבר את שתיקתו המפורסמת לגבי חייו הפרטיים ופנה בנאומו באופן פומבי לבן זוגו, מייק. האירוע החגיגי כלל הופעה של להקת וואן ריפבליק (OneRepublic) בחצר הקמפוס ומחוות הוקרה חמות מצד דמויות מפתח כמו אדי קיו, המנכ"ל הנכנס טרנוסף וכן לורן פאוול ג'ובס, אלמנתו של סטיב ג'ובס. מנהיגות שיתופית במקום ניהול ריכוזי לאורך השנים עיצב קוק תדמית מנהיגותית שהיוותה ניגוד מוחלט לקודמו הריכוזי. הוא החליף את תרבות המיקרו-מנג'מנט של ג'ובס בסגנון ניהול פתוח, ליברלי ומבוסס שיתוף פעולה, שנועד לצמצם יריבויות פנימיות בתוך הארגון. קוק ביסס את משנתו הניהולית על שלושה עוגנים פשוטים: אנשים, אסטרטגיה וביצוע, וזכה להערכה עצומה כמי שהכניס ערכים חברתיים וקיימות ללב החברה, כמו לדוגמה גיוס ליסה ג'קסון להובלת המעבר לאנרגיה ירוקה. עמוד השדרה המוסרי של קוק בא לידי ביטוי גם מול המשקיעים, כאשר הבהיר לבעלי המניות ב-2014 כי אם אינם שותפים לערכי איכות הסביבה של אפל, הם מוזמנים "לצאת מהמניה". אולם במיוחד הוכחה מחויבותו העמוקה לאנשי אפל, שקיבלה תוקף אישי קיצוני עוד ב-2009, כאשר קוק הציע לתרום חלק מהכבד שלו לג'ובס החולה. אותה רגישות אנושית הניעה אותו גם לצאת מהארון בפומבי באוקטובר 2014, כמנכ"ל הראשון ברשימת פורצ'ן 500 שעשה זאת, כדי להעניק תקווה לבני נוער מתבגרים. פרידה הרמונית במוסד יציב התרבות הארגונית החזקה שקוק התגאה בה במכתבו היא שהפכה את אפל מסטארט-אפ המבוסס על אישיות של מייסד, למוסד יציב ומתעצם שמסוגל לעבור זעזועים ניהוליים בקלות. בנוסף דאג קוק בחודשים האחרונים שמעבר הסמכויות לא ייתפש כמשבר – במפגשים מקדימים ובמכתבים פנימיים ששודרו ישירות לעובדים מתיאטרון סטיב ג'ובס באפל פארק, הבטיח קוק לעובדיו כי הוא נותר פעיל כיו"ר הדירקטוריון ומחויב להמשך שגשוגם. לעתים קרובות, מכתבי פרידה של מנכ"לים נוטים להיות לאקוניים ומלאי קלישאות ארגוניות, אך המזכר ששיגר קוק לעובדיו עורר הד יוצא דופן בזכות הכנות הגלויה והרגש המפעם שניכרים מכל שורה ושורה. למעשה קוק לא נמנע אפילו מלהודות במכתבו בגילוי לב כי הצעד הדרמטי אינו פשוט עבורו ברמה האישית, וכתב: "אני זז הצידה מתפקיד שאהבתי בכל ליבי. העבודה הזו תחסר לי בדרכים שאני יכול רק להתחיל לדמיין כעת, גם כשאני נותר שלם לחלוטין ושליו עם ההחלטה שקיבלתי". לבסוף, הוא הבטיח להמשיך ולהיפגש עם האנשים שהיוו עבורו מקור השראה יומיומי באפל פארק ומחוצה לו, וקינח במילים המרגשות והאישיות ביותר שלו: "עם כל מה שיש לי, וכל מה שהנני – אני תמיד שלכם". NEW: Phil Schiller, one of its most important and visible executives during both the Jobs and Cook eras, is stepping down from his role leading the App Store and product launch events in Apple’s major changing of the guard. https://t.co/gJW9OMQvfP — Mark Gurman (@markgurman) August 31, 2026 עזיבות ושינויים נוספים בחברה במקביל לאירוע הפרידה המתוקשר, TechCrunch דיווחה אתמול (ב') על גל עזיבות של בכירים נוספים באפל, המתרחש במקביל לסיום כהונתו של קוק כמנכ"ל והחלפתו על ידי טרנוס. במרכז הדיווח עומד פיל שילר, שעוזב את ניהול ה-App Store לטובת תפקיד "עמית אפל" (Apple Fellow). צעד זה נתפש כהכנה לפרישה, ובעקבותיו, ניהול החנות היומיומי יעבור לקרסון אוליבר, והחנות עצמה תעבור מניהול מחלקת השיווק לחטיבת השירותים בראשות קיו. יצוין כי עזיבתו של שילר מצטרפת לשורת פרישות של בכירים מרכזיים נוספים בחודשים האחרונים – ביניהם סמנכ"ל התפעול ג'ף ויליאמס, וכן בכירים ממערכי הסביבה, המשפטים, Apple Pay ו-Vision Pro. המהלך הכולל מציב בפני המנכ"ל הנכנס אתגר משמעותי בבנייה מחדש של שדרת הניהול בחברה.

חברת אייר (AIR), המפתחת פלטפורמת אבטחה לשרשרת האספקה של סוכני AI, יוצאת היום מ-Stealth ומודיעה על גיוס כולל של 50 מיליון דולר בסבב Seed. הסבב הובל על ידי Sequoia ו-Greenoaks. בסבב השתתפו גם Swish ו–Netz, לצד משקיעים פרטיים, בהם זאק פרנקל, נשיא Cognition; ינון קוסטיקה, ממייסדי Wiz; אופיר ארליך, ממייסדי Eon; אן נויברגר; עומר אדם; וארון אנאנד, ממייסדי Clay וכן בכירים נוספים מתעשיות הסייבר וה-AI. אייר הוקמה בשנת 2026 על ידי יאיר סבאן וניב הופמן, שהכירו לפני כעשור בצבא, בעלי ניסיון בתחומי הסייבר ההתקפי, תשתיות ארגוניות ומחקר אבטחת AI. החברה מעסיקה כיום 40 עובדים בישראל. ככל שארגונים מטמיעים יותר סוכני AI, הסוכנים מתחברים ליותר כלים, מידע ושירותי צד שלישי, גולשים באתרים, קוראים מיילים וקבצים ומבצעים פעולות בשם העובדים. במקביל, הם יכולים להתקין תוספי AI באופן עצמאי ולהשתמש ב-Skills, בשרתי MCP ובסוכני משנה שמרחיבים את יכולותיהם. תוכן זדוני או כלי שנפרץ עלולים להשפיע על הסוכן ולגרום לו לבצע פעולות שלא התכוון לבצע, ובכךש ליצור סיכון לגניבת מידע, הונאה או גישה בלתי מורשית. בניגוד לתוכנות ארגוניות מסורתיות, סוכני AI מקבלים החלטות בהתאם למידע שהם פוגשים במהלך פעילותם, ולכן לצוותי האבטחה יש נראות ושליטה מוגבלות לגבי הגורמים שמשפיעים עליהם, המערכות שאליהן הם יכולים לגשת והפעולות שהם מבצעים. האתגר הופך משמעותי במיוחד כאשר תוסף AI שכבר הוטמע מתגלה בדיעבד כזדוני או כפגיע. במצב כזה, צוותי אבטחת המידע נדרשים להבין במהירות אילו סוכנים ותהליכים בארגון תלויים בו, היכן הוא מותקן וכיצד ניתן להסיר אותו מכלל הארגון. השקת AIR מגיעה לאחר סדרת מחקרי אבטחה מקוריים שערכה החברה, אשר מיפו את הסיכונים בשרשרת האספקה של סוכני AI עוד לפני שמרבית הארגונים הכירו בהיקף הבעיה. באחד המחקרים זיהתה החברה יותר מ-17,800 תוספי AI ציבוריים, המייצגים כ-6.7 מיליון התקנות, שהסתמכו על מקורות חיצוניים לא מהימנים לקבלת הוראות. במחקר נוסף איתרה החברה AI Skills שהתחזו למותגים מוכרים, בהם אנת'רופיק (Anthropic) ו-OpenAI, במטרה לעקוף מנגנוני בדיקה ואבטחה של פלטפורמות. אחד מהם אף היה מסוגל להריץ קוד באופן שרירותי על מערכות ארגוניות. כדי להתמודד עם האתגר, פיתחה אייר פיירוול שפועל בזמן אמת עבור סוכני AI תוך הגנה על המידע שנכנס לקונטקסט שלהם, במטרה לעצור הוראות זדוניות, מידע לא מהימן וכלים שנפרצו לפני שיוכלו להשפיע על החלטותיו או פעולותיו של סוכן הAI. הפלטפורמה מאפשרת לצוותי אבטחת מידע לגלות, לבחון ולנהל באופן רציף את כלל תוספי הAI, ה-Skills, שרתי ה-MCP וסוכני המשנה שבהם משתמשים סוכני ה-AI בארגון, לפני הטמעתם וגם לאחריה. כאשר תוסף מסוים מתגלה כזדוני, פגיע או כזה שלא אושר לשימוש, המערכת מאפשרת לזהות באופן מיידי את כלל הסוכנים והתהליכים שתלויים בו ולבטל את השימוש בו ברחבי הארגון. בנוסף, אייר מציעה לארגונים קטלוג של תוספי AI שעברו סריקה, נבדקו ואושרו מראש, וכך ארגונים יכולים להרחיב את יכולות סוכני ה-AI תוך שימוש בתוספים בטוחים. יאיר סבאן, מייסד שותף ומנכ"ל: "לכל ארגון יש שכבת פיירוול שמגינה על הרשת שלו. עכשיו ארגונים זקוקים לשכבת פיירוול שתגן גם על סוכני ה-AI שלהם – כזו שמגינה על המידע וההוראות שנכנסים לקונטקסט שלהם. כיום, סוכני AI מתקינים כלים באופן אוטונומי, מתחברים למערכות פנימיות ומקבלים החלטות, וברוב הארגונים אף אחד לא באמת יודע מה פועל, על מה אפשר לסמוך ואיך עוצרים את זה כשצריך". בוגומיל בלקנסקי, שותף ב-Sequoia: "מה שנתן לנו ביטחון ב-אייר מהרגע הראשון היה המייסדים. הם זיהו בשלב מוקדם שסוכני AI ייצרו אתגר אבטחה חדש לחלוטין עבור ארגונים, והחלו לפתח עבורו פתרון עוד לפני שמרבית החברות בכלל חשבו על הבעיה. אנחנו מאמינים שיש להם את הצוות והחזון להגדיר את הקטגוריה הזו". פטריק בקהאוס, שותף ב-Greenoaks: "שרשראות אספקת תוכנה מעולם לא היו משטח התקיפה הקריטי ביותר בארגון. עם כניסתם של סוכני AI, הן הופכות לרכיב קריטי במערך האבטחה. סוכנים פועלים בזמן אמת ומשתמשים ב-Skills, תוספים ושרתי MCP ממקורות שצוותי האבטחה לא בהכרח בחנו, תוך שהם חומקים מכלי סריקה שנבנו עבור עולם התוכנה המסורתי. אייר בונה את הפלטפורמה שמאפשרת לארגונים לגלות את הסוכנים, לשלוט במערכות ובמידע שאליהם הם רשאים לגשת ולנטר אותם בזמן אמת. אנחנו מאמינים שהשכבה הזו תהפוך לרכיב הכרחי במערך אבטחת הסייבר הארגוני, וגאים לשתף פעולה עם יאיר, ניב וצוות AIR בזמן שהם מגדירים את הקטגוריה הזו".

החשב הכללי במשרד האוצר פרסם באחרונה מכרז להטמעת פתרון תוכנה, שיאפשר דיווח על נוכחות עובדים באמצעות הטלפון הנייד. הסמארטפון יחליף את שעוני הנוכחות, שקיימים כבר שנים במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים. היקף המכרז המוערך עומד על עשרות מילוני שקלים, והוא לתקופה של 15 שנים. כיום, עובדי מדינה מדווחים נוכחות בשעונים דיגיטליים, המבוססים על כרטיסים חכמים, שעולים הרבה מאוד לקופת המדינה. בממשלה לקחו בחשבון את העובדה שלכל עובד יש טלפון סלולרי והחליטו ללכת על המהלך הזה כדי לחסוך, כמו גם על מנת לייעל את התהליכים ולהתאים אותם לעידן הנוכחי. הפתרון רלוונטי ל-55 אלף מעובדי המדינה, כאשר במכרז מצוין שהפתרון המבוקש חייב להיות מותאם גם לבעלי טלפון כשר, מהאוכלוסייה הדתית והחרדית. מה העובד יצטרך לעשות? התהליך, מצד העובד, יהיה באמצעות לחיצה על כפתור באפליקציה, שיבצע חיוג אוטומטי למספר טלפון, וכך הוא ידווח על כניסה בתחילת יום העבודה ויציאה בסוף היום. המערכת שתותקן תגדיר מראש היכן העובד יהיה מורשה לדווח על נוכחות, בין אם במשרד או בבית, ובמקביל תהיה אפשרות לאימות של נוכחות פיזית באמצעים טכנולוגיים, לוודא שהוא אכן הגיע למקום העבודה. הממשלה מחפשת פתרון שמשתלב עם מערכות קיימות הפתרון שבממשלה מחפשים הוא תוכנה כשירות (SaaS), שתופעל כולו על ידי יצרן תוכנה ותבוסס על מערכת קיימת. זאת, משום שהממשלה לא מעוניינת להיכנס לתהליכי פיתוח של פתרונות חדשים. הגורם שינהל את המכרז הוא סיגמה, יחידת מערכות המידע המרכזית של משרד האוצר, המנהלת, בין היתר, את מרכבה – פרויקט ה-ERP המרכזי של הממשלה. יש להדגיש שהממשלה יוצאת כאן למכרז רק למערכת נוכחות, וזו תתממשק למערכות הקיימות שקשורות במשאבי אנוש ושכר. בישראל יש מספר לא גדול של חברות שמתמחות בתחום ועשויות לגלות עניין במכרז: ok2go, מלם שכר, חילן, סינאל ועוד.

סערה משפטית חדשה מתרגשת על גזרת הטכנולוגיה בארצות הברית, במסגרתה נציבות הסחר הפדרלית, ה-FTC, וקואליציה נרחבת של 22 מדינות הגישו תביעה דרמטית נגד אמזון בבית המשפט הפדרלי בסיאטל. התובעים מאשימים את החברה כי הפעילה במשך למעלה משבע שנים מנגנון מכרזים סמוי ומניפולטיבי לקביעת מחירי הפרסום הדיגיטלי באתר ובאפליקציה שלה. לפי כתב האישום, המזימה המתוחכמת הובילה לגביית-יתר המוערכת בלמעלה מ-20 מיליארד דולר מיותר מ-1.2 מיליון מפרסמים, בהם למעלה מחצי מיליון עסקים קטנים ובינוניים.  התובעים טוענים כי העלויות העודפות הללו לא נעצרו אצל המוכרים, אלא גולגלו ברובן ישירות אל כיסם של הצרכנים האמריקנים, שנאלצו לשלם מחירים גבוהים יותר על מוצרים חיוניים כגון מזון, תרופות ומוצרי צריכה בסיסיים. צל העבר: תביעות והסדרים קודמים אין זו הפעם הראשונה שענקית הטק מוצאת את עצמה תחת הכוונת של רשויות האכיפה הפיננסיות והתחרותיות בארה"ב. רק לאחרונה, במסגרת הסדר פשרה היסטורי ורחב היקף, נאלצה אמזון לשלם סכום עתק של 2.5 מיליארד דולר על מנת לסיים חקירה קודמת של ה-FTC.  בתיק המדובר הואשמה החברה כי צירפה עשרות מיליוני לקוחות לתוכנית המנויים "אמזון פריים" שלה, ללא ידיעתם או הסכמתם המפורשת, והקשתה באופן מכוון ומסורבל על ניסיונותיהם לבטל את המנוי. ההסדר, שכלל קנס אזרחי של מיליארד דולר ו-1.5 מיליארד דולר נוספים להחזרי כספים, הוביל לכך שבתחילת השנה הנוכחית החלה החברה לשלוח הודעות תביעה להחזרים למיליוני מנויים מוגדרים.  במקביל להליכים אלו, אמזון מתמודדת עם תביעה נפרדת המאשימה אותה במונופול בלתי חוקי בשוק הקמעונאות המקוון, שהמשפט בעניינה צפוי להתחיל בתחילת השנה הבאה. FTC, states sue Amazon over secret ad surcharge scheme. FTC and 22 state attorneys general allege Amazon concealed unfair charges in its digital advertising auction pricing: https://t.co/phC6X4T4Q3 — FTC (@FTC) August 31, 2026 המכרז ההוגן שהפך למלכודת סמויה התיק הנוכחי מפנה זרקור לאחד ממנועי הצמיחה הרווחיים והחשובים ביותר של אמזון – חטיבת הפרסום הדיגיטלי, שהניבה לה הכנסות של כ-68.6 מיליארד דולר בשנה החולפת, כשכיום מדורגת אמזון כפלטפורמת הפרסום הדיגיטלי השלישית בגודלה בעולם, אחרי גוגל ומטא.  על פי הדיווחים, מה שקרה הוא שבמשך שנים אמזון הציגה  למפרסמים ולסוכנויות – דרך ערוצי ההדרכה השונים שלה, לרבות "אוניברסיטת המוכרים" (Seller University) ופורטל הלמידה שלה – מצג לפיו מחיר המודעות נקבע באמצעות מכרז תחרותי והוגן מסוג "מחיר שני" (GSP). במודל זה, המפרסם שמציע את השילוב הטוב ביותר של הצעת מחיר ורלוונטיות זוכה במיקום הנחשק, אך משלם רק סנט אחד יותר מההצעה של המתחרה שהגיע למקום השני. הנחה זו נסכה במפרסמים ביטחון להציע סכומים גבוהים, מתוך ידיעה שהמערכת התחרותית תגן עליהם מתשלום מופרז. אלא שבסתר, לפי ממצאי התביעה, החל משנת 2018 החלה אמזון להתערב בתוצאות המכרזים באופן חד-צדדי. הדיווחים מספרים כי מנהלי המערכת, שלא היו מרוצים מגובה ההכנסות שהניבו המכרזים האורגניים, פיתחו שיטה סמויה המכונה בפנים החברה "מחיר סף רך" (soft reserve price) או "מחיר שני פיקטיבי" (proxy 2nd price). במקום לחייב את המנצח על בסיס הצעתו של המתחרה האמיתי, המערכת של אמזון החדירה באופן מלאכותי הצעת מחיר עצמית מומצאת – מעין "משתתף פיקטיבי במכרז" – וזו גרמה להעלאת המחיר הסופי לקליק לרמה קרובה ככל הניתן להצעתו המקסימלית של המפרסם עצמו.  התובעים מתייחסים אל הפרקטיקה הזו כאל מעשה מרמה המקביל להצעות מחיר פיקטיביות (shill bidding) המיועדות לנפח מחירים באופן מלאכותי. המניפולציה מאחורי הקלעים ושיטות ההסתרה ההשלכות של התערבות זו, לכאורה, היו מרחיקות לכת. שיעור המקרים שבהם המפרסמים נאלצו לשלם את הצעת המחיר המרבית שלהם (מצב שהופך את המכרז בפועל למכרז "מחיר ראשון" בניגוד להבטחות) זינק מ-30%-40% בשנת 2021, לכ-70% ב-2022, והגיע לכדי כ-80% מהזמן בשנת 2024 עבור מוצרי הפרסום הפופולריים ביותר של החברה. באמזון הבינו היטב כי חשיפת המנגנון עלולה לגרור תגובת-נגד קשה, ירידה בהצעות המחיר ופגיעה בלתי הפיכה באמון הלקוחות. לשם כך, הפעילה החברה מנגנוני הסתרה קפדניים. דו"חות הביצועים והחשבוניות שלה נוסחו בצורה כללית ומרוכזת ("עמומה", כפי שהוגדרה במסמכים פנימיים), ללא הצגת נתונים מפורטים ברמת הקליק הבודד, מה שמנע מהמפרסמים כל יכולת לאמת את אמינות התוצאות. בנוסף, המערכת תוכנתה כך שהעלאות המחירים המלאכותיות הללו ירוכזו ו"ירוככו" בהדרגה לקראת ימי קניות עמוסים כ-פריים דיי, בלאק פריידיי ובתקופת חג המולד. ההנחה הפנימית של מנהלי אמזון הייתה שהתנודות הטבעיות בביקוש יסוו את הקפיצות המלאכותיות, ומפרסמים יניחו בטעות שההתייקרות נובעת מתחרות בריאה מול מפרסמים אחרים. כאשר מפרסמים גדולים הבחינו בכל זאת בזינוקים חריגים במחיר לקליק (CPC) – כמו באירוע דרמטי בדצמבר 2021 או במהלך פריים דיי 2023, שבו ספק מוצרי מזון גדול חווה זינוק חסר תקדים של מעל 90% בעלויות – אמזון הפעילה "בקרת נזקים" מתוזמנת. נציגי השירות שלחו ללקוחות מכתבים מאושרים מראש על ידי המחלקה המשפטית ומחלקת יחסי הציבור, אשר ייחסו את השינויים לפעילות הצרכנים והמפרסמים האחרים, תוך הכחשה מוחלטת של כל מניפולציה מצד אמזון. רק בשלהי 2025 ובתחילת 2026, תחת לחץ החקירה, הוסיפה החברה הגדרה קצרה ועמומה למונח "מנגנון מחיר סף" באזורי התמיכה של אתר האינטרנט שלה, אך בכל זאת המשיכה להסתיר את היקפו האמיתי של השימוש במערכת. We strongly disagree with the FTC's claims. See our full response here. https://t.co/kijS00gmjC — Amazon News (@amazonnews) August 31, 2026 תגובות חריפות וכתב הגנה תוקפני ההכרזה על התביעה לוותה בהצהרות קשות של בכירים רגולטוריים בארצות הברית. יו"ר ה-FTC, אנדרו נ. פרגוסון, הדגיש: "כאשר אחת הקמעונאיות המקוונות הגדולות בעולם נוקטת בהתנהגות בלתי הוגנת ומטעה, ההשפעה היא מדהימה. אמזון הוליכה שולל מיליוני לקוחות פרסום שנאלצו לשלם מחירים גבוהים בהרבה, כאשר עלויות אלו גולגלו בסופו של דבר אל הצרכנים האמריקנים".  התובע הכללי של קליפורניה, רוב בונטה, הוסיף כי "אמזון זייפה מיליארדי מכרזים וניפחה את רווחיה על חשבון עסקים ואזרחים התלויים בפלטפורמה שלה".  התובעת הכללית של ניו יורק, לטיטה ג'יימס, ציינה כי "צרכנים בכל רחבי המדינה משלמים יותר על הכל, החל ממזון ועד מוצרי אלקטרוניקה, בגלל שאמזון העלתה את מחירי הפרסום שלה שלא כדין". מנגד, הענקית מסיאטל דחתה בתוקף את הטענות ופרסמה הודעת תגובה לוחמנית בבלוג הרשמי שלה, בה כינתה את התביעה "מוטעית ושגויה מהיסוד". החברה טוענת כי מודל הפרסום שלה מציע ערך רב למפרסמים ומחזק את חוויית הקנייה של הלקוחות. לפי נתוני אמזון, המחיר הממוצע לקליק נותר יציב בהתאמה לאינפלציה בין השנים 2019 ל-2024, בעוד ששיעור ההמרה (מכירות מתוך קליקים) זינק ב-24% בין 2021 ל-2025. בחברה אף העריכו כי ההתמקדות של האלגוריתם ברלוונטיות של המודעות ולא רק בגובה ההצעה הכספית, חסכה למפרסמים למעלה מ-8 מיליארד דולר במהלך חמש השנים שהסתיימו ב-2025, בהשוואה למודלים אחרים. The FTC has already extracted $2.5 billion from Amazon in a consumer protection case settled last year. Now it is back for another massive lawsuit—but where is the consumer harm? Our statement from @ITIFdc President @castrotech: https://t.co/Gp8QPtanCt https://t.co/X0WLmU6ItG pic.twitter.com/KbgFyhdluv — Information Technology and Innovation Foundation (@ITIFdc) August 31, 2026 מעניין לציין כי מנגד, גם גופי מדיניות ומומחים הביעו ספק לגבי התיק הנוכחי של ה-FTC. דניאל קסטרו, נשיא מכון המחקר למדיניות טכנולוגיה ומדע, ITIF, מסר בהצהרה רשמית כי התביעה מייצגת "סדרי עדיפויות שגויים באכיפה". לדבריו, "ה-FTC כבר חילצה 2.5 מיליארד דולר מאמזון בשנה שעברה, וכעת היא חוזרת עם תביעת ענק חדשה – אך היכן הפגיעה בצרכנים? התיק החדש נשען על איסוף סלקטיבי של מסמכים פנימיים כדי להציג פרקטיקה תעשייתית מקובלת כמעשה הונאה". מסתמן כי המאבק המשפטי הדרמטי הזה צפוי להמשיך להסעיר את השוק בבית המשפט הפדרלי בסיאטל.

שם ותפקיד: "ניקול גור, מנהלת מערך התמיכה ב-ווייה גלובל (Voye Global)". ותק בתפקיד: "3.5 שנים". תפקידים קודמים: "ניהול צוותי Support, לוקאליזציה ו-Knowledgebase בחברות סטארט-אפ כגון גיווינג-וויי (GivingWay) וחברות גלובליות כגון וויקס (Wix). בנוסף, היה לי עסק עצמאי לייעוץ חברות, המתמחה בגדילה בצוותי סופורט". השכלה ושירות צבאי: "תואר ראשון במדע המדינה ושפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים. שירות צבאי בתור קצינה באגף הטכנולוגי והלוגיסטי – שחרור לאחר כמעט 4 שנים. לאחר מכן סרן במילואים מספר שנים". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "עצם העובדה שאני דוברת גרמנית. בזמן הלימודים חיפשו דוברי גרמנית בחברת נטגיר (Netgear), שנתנה שירות לקוחות טכני למוצרים שלה לכלל לקוחותיה בעולם. עבדתי שם במשרת סטודנט. עבדתי מול הקהל הגרמני, האוסטרי והשוויצרי. החברה עברה לפולין עם המשבר הכלכלי ב-2009, ולאחר מכן התקבלתי לעבוד ב-וויקס, ממש בתחילת דרכה, גם כמשרת סטודנט לתמיכה טכנית לדוברי אנגלית וגרמנית. משם התפתחתי בתוך החברה ולאחר מכן בחברות נוספות בתחום הטכנולוגיה". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני לא הרגשתי אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק באף אחת מהחברות שעבדתי בהן. עבדתי עם המון נשים מדהימות ומוכשרות בכל המקצועות, כולל תחת מנכ"לית. גייסנו נשים (כולל בהריון) וגברים לפי הניסיון והרושם שעשו וכמובן – המקצועיות של כל אחת ואחד". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "לא נתקלתי באפליה נגדי על רקע היותי אישה. אני מנסה לבוא תמיד עם רושם טוב ומקצועי לכל ראיון או פגישה, ומשהו שאני חושבת שמצליח הוא תמיד להגיע חיובית ועם אנרגיה שמאירה את החדר". יש לך מסר לנשים צעירות ששוקלות קריירה בטכנולוגיה? "המסר שלי הוא שהכל אפשרי – גם אם באת מרקע או לימודים שהם לאו דווקא טכניים. יש כל כך הרבה מקצועות שונים ומגוונים בקריירה טכנולוגית. אני הגעתי לתחום בגלל ידע בשפה שאין אותה הרבה בישראל. כשאנחנו מגייסים לתמיכה הטכנית, לדוגמה, אנחנו לאו דווקא מחפשים אנשים שלמדו מקצועות טכנולוגיים – אנחנו מחפשים גיוון, כי ככל שהרקע של האנשים שונה יותר, יש מגוון דעות ורעיונות מכל מיני רקעים ובסופו של דבר, הרעיונות המגוונים הללו הם אלו שגורמים לחברה להתפתח בכיוונים מגוונים ולאו דווקא בקו אחד ישר עם רקע אחיד".

"העשור הקרוב יהיה רווי בשינויים דרמטיים בתחום ה-Physical AI, שיהווה את 'משטח המפגש' המכריע בין האנושות למחשבים. לישראל יש יתרון עצום בתחום הזה, ועליה לנצל אותו", כך אומר טל כהן, שותף מנהל ב-נקסט גיר ונצ'רס (Next Gear Ventures) ומייסד דרייב (Drive TLV), לקראת כנס Physical AI של אנשים ומחשבים. כהן ירצה בכנס, שיתקיים בשבוע הבא (ג'), על החשיבות הקריטית של גישור על הפער בין פיתוח AI לבין יישומה בעולם המעשי, ועל הצורך בפיתוח שכבות אמון – ככלי לתרגום האינטליגנציה של הבינה המלאכותית לערך ממשי ומוחשי. כהן, יזם ופרופסור לשעבר ב-ג'ורג'יה טק (Georgia Tech) בארה"ב, הוא בעל ניסיון רב בתחומי ה-AI והרובוטיקה מאז שנות ה-2000, וכן בעל רקע יזמי עשיר בהקמה ובמכירה של חברות סטארט-אפ. בשנת 2015 חזר לישראל והקים את חברת דרייב, המחברת בין סטארט-אפים ישראליים לבין חברות ענק גלובליות הפועלות בעולמות הפיזיים – תעשייה, אנרגיה ורכב. בין שותפיה העסקיים של דרייב נמנות יצרנית הטרקטורים ג'ון דיר (John Deere), יצרנית המכוניות הונדה (Honda), חברת טוטאל אנרג'יס (TotalEnergies) ועוד. "ליזמים יש כמה סיכונים כשהם רוצים להקים סטארט-אפ", אומר כהן. "הסיכון האחד הוא טכנולוגי, וזה דבר שאנחנו הישראלים מודעים לו. יש גם סיכון בבחירה נכונה של ההון האנושי שילך איתך. הסיכון השלישי הוא ראייה נכונה של השוק והסיכונים. בדרך כלל מי שמקים את הסטארט-אפ, לפחות בישראל, מבין בנושאים כמו סייבר וטכנולוגיה, אבל פחות מכיר את השוק עצמו. כדי להביא את השוק, אתה צריך להיות קרוב אליו ולהכיר אותו. זו הסיבה שהקמתי את דרייב – כדי להביא את השותפים, כלומר להביא ללקוחות את השוק של העולם הפיזי", הוא אומר. "על מנת שפתרון של בינה מלאכותית פיזית יפגוש את היצרן הפיזי, נדרש קישור מצד גורם שמכיר את שני הצדדים, ופה אנחנו שמחים לתרום מניסיוננו", אומר כהן. כהן מציג דוגמה אחת לסיפור הצלחה של חיבור בין סטארט-אפ ישראלי לבין חברה גדולה בחו"ל. מדובר בחברת UVI הישראלית, שפיתחה מערכת מבוססת מצלמות ו-AI לסריקה אוטומטית של תחתית כלי רכב, לצורך איתור חפצים חשודים המוסתרים במקומות שונים. "הכל התחיל במגזר הביטחוני, לגילוי כלי רכב חשודים בגבולות, אבל אחר כך הם עברו לסקטור האזרחי", מספר כהן. "סייענו להם להתחבר ליצרנית הרכב השוודית וולוו (Volvo), כדי להתאים את המוצר לסריקת כלי רכב. "מאוחר יותר סייענו להם ליצור שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת השכרת הרכב הרץ (Hertz). כיום המערכת של UVI פרושה בכמעט כל אתרי השכרת הרכב של הרץ בארה"ב, ומשמשת לסריקת נזקים בכלי הרכב המוחזרים. הדבר מייעל משמעותית את תהליך הבדיקה", הוא מספר. "זו רק דוגמה אחת", הוא מוסיף. הרכב האוטונומי – כוכב ה-Physical AI כהן מעריך כי השינוי הדרמטי הגדול בתחום הבינה המלאכותית הפיזית יתרחש בתחומי התחבורה והרכב החכם. "תחום התחבורה נמצא בחזית ה-Physical AI, במעבר מבעלות על רכב פרטי לקונספט של 'רובוטקסי' – מוניות ללא נהג, שאותן מזמינים באמצעות אפליקציה", אומר כהן. לדבריו, ווימו (Waymo) – חברה בת של אלפבית (Alphabet) וגוגל (Google), ואחת המובילות בתחום – מבצעת כיום מאות אלפי נסיעות של מוניות אוטונומיות בערים גדולות בארה"ב, ובהן פיניקס, אטלנטה, יוסטון וסן פרנסיסקו. לדברי כהן, "התחום נחשב ל'קצה החם' בשל המורכבות המדעית, הטכנולוגית, הביטחונית והבטיחותית של אינטראקציית אדם-מכונה בסביבה ציבורית הטרוגנית".  לשאלתנו מה הם האתגרים המרכזיים של הבינה המלאכותית הפיזית כהן עונה ומונה כמה גורמים: הראשון הוא רגולציה ואמון הציבור. לדבריו, החקיקה בארה"ב עדיין אינה מפורטת מספיק, ויש גם עניין של מוכנות תרבותית ואמון של הלקוחות באימוץ מלא של הטכנולוגיה. אתגרים נוספים הם בטיחות ואמינות. לדבריו, מבחינה סטטיסטית, כלי הרכב של ווימו נחשבים לבטוחים יותר מנהיגה אנושית, בהתבסס על מחקרים שנעשו לאורך מאות מיליוני מיילים. עם זאת, הוא מציין כי "הדרך עדיין ארוכה ועדיין קיימים כשלים, הנובעים מתקלות תוכנה, שעלולים להשבית צי שלם של כלי רכב אוטונומיים, כפי שאירע בעבר". לדעת כהן, ישראל צריכה להתמקד בפיתוח "שכבת הביניים" – שכבת היישום (Deployment) ושכבת האמון (Trust Layer) – שתגשר בין מודלי ה-AI המתקדמים, הנבנים בעיקר בארה"ב ובסין, לבין יישומם בעולם הפיזי.  "היתרון היחסי שלנו הוא שישראל מצטיינת ב'כושר המצאה' ובכישרון טכנולוגי, וכן בפיתוח טכנולוגיות משלימות. חברות ענק מבינות כעת את הערך הייחודי שלנו; הן יודעות שיש פתרונות בכל העולם ויש הרבה מהנדסים, אבל הן מכירות בהון האנושי שלנו ומוכנות להשקיע פה בצורות שונות", אומר כהן. הוא מוסיף ומעיר: "לא במקרה אנבידיה (Nvidia) מתכננת להקים פה מפעל ומגדילה את השקעותיה בתחום הבינה המלאכותית הפיזית". לדבריו, הבינה המלאכותית עצמה מייצרת אפשרויות חדשות ליזמים: "היא מאפשרת לייצר יוזמות בלי לגייס הרבה כסף, ולמצוא שווקים מהר יותר מאשר בעבר. וזה התפקיד שלנו בחברת דרייב", חותם כהן את דבריו. לפרטים נוספים על כנס הבינה המלאכותית הפיזית – לחצו כאן

תקלה נרחבת מנעה אתמול (ב') ממשתמשים רבים גישה לשירותי הדואר המקוונים של מיקרוסופט, אאוטלוק. השיבושים עדין נמשכים בשעות אלה – בהיקף קטן יותר. על התקלה, שהחלה בארצות הברית בשעות הבוקר (שעון מקומי), דיווחו אלפי משתמשים תוך זמן קצר מאוד, לאחר שלא הצליחו להגיע לתיבות האאוטלוק שלהם – ואלה שכן נתקלו בבעיות במציאת הדואר, בחיפושים או בפתיחה של הודעות. מיקרוסופט אישרה מהר למדי בחשבון ה-X הרשמי שלה כי מדובר בתקלה רחבה. לפי דיווחים שונים ברשת, לא היה מדובר בסוג אחד של תקלה: כ-35% מהאנשים שדיווחו על השיבושים ציינו שהם נתקלים בבעיות בקבלת הודעות, 23% אמרו שיש להם בעיות בגישה לאפליקציה עצמה ו-20% דיווחו שהם כלל לא מצליחים להגיע לכתובת האתר של השירות. הסיבה לתקלה: הגדרות רכיב לאימות חשבונות מיקרוסופט ציינה כי הבעיה העיקרית נבעה מהגדרות של רכיב המשמש לאימות חשבונות. החברה אף ציינה, גם כאן יחסית במהירות, שהיא כבר פיתחה אסטרטגיית תיקון, ושהיא בוחנת אותו על חלק מהתשתית, לפני יישום רחב ומלא. עם זאת, גם בשעות הלילה (שעון ישראל), התקלה עדיין הייתה בטיפול, ולא נפתרה באופן סופי. החברה מסרה אמש כי "אנחנו עוקבים מקרוב אחר בריאות סביבת השירות במסגרת עבודת השחזור המתמשכת שלנו, ואנחנו צופים בכמה מקטעים בתשתית המושפעת שלא מקבלים את רכיבי האימות שהוחלו מחדש כצפוי. משתמשים יכולים לצפות לראות שחזור מתמשך למשלוח דואר, בעוד שיש כאלה שעלולים לראות השפעה שיורית על תרחישים במורד הזרם, כולל חיפוש, בשירותים המושפעים. אנחנו פועלים כדי לזהות האם נדרשות פעולות נוספות כדי לזרז את השחזור המלא". נכון לכתיבת שורות אלה, לפי ההצהרה של מיקרוסופט, הקישוריות לתיבות המייל של אאוטלוק כבר חזרה לשגרה, אבל עדיין יש קצת בעיות בשימוש בפונקציית החיפוש. כן היא מסרה שייתכנו עוד עיכובים, בגלל כמות ההודעות שהתקבלו ו-"נתקעו", עד שכל המשתמשים יזכו לשחזור המלא של היום הבעייתי.

אנדרו ביילי, נגיד בנק אנגליה, הזהיר כי בינה מלאכותית מתקדמת מהווה סיכונים לתשתיות פיננסיות. ביילי שלח מכתב שלשום (ב') לשרי האוצר של ה-G20 ולנגידי הבנקים המרכזיים. המסמך פורסם זמן קצר לפני שהבכירים הפיננסיים התכנסו באשוויל, צפון קרוליינה. ביילי כתב את המסמך בכובעו כראש מועצת היציבות הפיננסית, FSB, הגוף הבינלאומי המפקח על בריאות המערכת הפיננסית והמתאם רגולציה פיננסית. ביילי הזהיר במכתבו כי שוקי ההון פגיעים ו"שבריריים". סיכוני הסייבר המגיעים מהבינה המלאכותית, מוסיפים לפגיעויות קיימות במערכת, הסביר. ביילי ציין "הערכות נכסים מתוחות" בשוק הבינה המלאכותית כאחת מהשברירויות הללו. הוא גם הצביע על "היקפי החובות בעסקאות השקעה מעגליות, הנערכות בין חברות בינה מלאכותית לסופרסקיילרים". עוד התמקד ביילי במכתבו ביכולת של מודלי שפה גדולים לבצע מתקפות סייבר. לפי ביילי, אחת הסיבות לכך שמודלים אלה מהווים סיכון היא, שמערכות פיננסיות חשובות רבות מחוברות זו לזו. "חברות ההשקעות המובילות בעולם מבצעות עסקאות רבות אחת עם השנייה מדי יום", כתב, "יתרה מזאת, הן עושות זאת לעיתים קרובות באמצעות טכנולוגיה מאותם ספקי צד שלישי. פריצה לספק מרכזי שכזה – עלולה לסכן כמה מוסדות פיננסיים". ביילי ממליץ למקבלי ההחלטות להתכונן לשיבושים שמשפיעים על כמה מוסדות פיננסיים או ספקיות טכנולוגיה – בו זמנית. הוא גם קרא ליישום תהליכי עבודה שיאפשרו "לשחזר מערכות קריטיות ונתונים מהשרתים, לאחר אירוע סייבר משמעותי". לפי ביילי, "היכולת של מודלי AI לזהות במהירות פגיעויות תוכנה, תדרוש מהבנקים להוציא תיקונים מהר יותר. זה מאתגר מכמה סיבות. כאשר מתגלה פרצה חדשה, מהנדסים לא צריכים לפתח תיקון אלא גם לבדוק שהוא פועל כמצופה לפני שחרורם. בעבר, עבודות בדיקה ותיקון אלו כללו כמות משמעותית של עבודה ידנית". "בינה מלאכותית מתקדמת, Frontier AI", כתב, "מציעה הזדמנויות משמעותיות לחיזוק הגנת הסייבר. אך ההתפתחויות האחרונות מדגישות את החשיבות והצורך להבטיח שההתקדמות ביכולות תלווה בחוסן ובמוכנות". מכתב פומבי בשבוע שעבר פרסמו יותר מ-100 בנקים, חברות טכנולוגיה וחברות נוספות מכתב פומבי, המזהיר מפני סיכוני הסייבר שבבינה מלאכותית. החותמים כתבו שהם מאמינים, כי תדירות קמפיינים של פריצה מבוססת LLM תגדל משמעותית בחודשים הקרובים. הם קראו לארגונים לחזק את ההגנות שלהם על ידי מתן כלי סייבר מבוססי בינה מלאכותית לצוותי הטכנולוגיה. "חברות השירותים הפיננסיים וקבוצות טכנולוגיה חייבות להתכונן לתרחישים חמורים יותר, הכוללים שיבוש בו-זמני של כמה חברות שיש להן קשר, או תלות טכנולוגית משותפת". לפי הנגיד הבריטי, "שומרי הסף של המערכת הפיננסית העולמית מודאגים יותר ויותר מהסכנות של מתקפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית. חששות אלו התגברו בעקבות סדרת מקרים אחרונים שבהם המודלים המרכזיים שנבדקו על ידי אנת'רופיק ו-OpenAI פרצו לארגונים חיצוניים ויצרו זהויות מזויפות כדי להטעות את מי שמבצעים את הבדיקות". מומחים הזכירו כי כאשר שי ג'ינפינג, נשיא סין, יבקר בוושינגטון ב-24 בספטמבר, הוא ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, צפויים לדון בשיתוף פעולה ברגולציה של בינה מלאכותית בין שתי המדינות.