קרן ההון סיכון אפ-ווסט (UpWest) הפועלת להשקעות פרה-סיד וסיד בחברות ויזמים ישראלים בישראל ובארה"ב הודיעה על קידומה של איה נאמן לפרינסיפל בקרן. נאמן הצטרפה ל אפ-ווסט לפני כשלוש שנים כאסושייט, ובמסגרת תפקידה הייתה מעורבת והובילה השקעות בעולמות הבינה המלאכותית הוורטיקלית וליוותה את היזמים מחברות הפורטפוליו של הקרן בשלביהם השונים. לפני הצטרפותה לקרן צברה ניסיון מעשי משמעותי בעבודה בתפקידים עסקיים בחברות סטארט-אפ, בהן ריסקיפייד (Riskified) ו-פאגאיה (Pagaya), אשר מונפקות כיום בנאסד"ק ובאלאנס (Balance), שאליה הצטרפה כחלק מהצוות העסקי הראשוני. לפני כניסתה להיי-טק, השלימה את הכשרתה המשפטית במחלקת ההיי-טק של משרד עורכי הדין מיתר והיא עורכת דין מוסמכת. לפני כן שירתה כקצינה ביחידת דובר צה"ל והמשיכה בעולם הדוברות כעוזרת פרלמנטרית לח״כ יוחנן פלסנר. בנוסף לתואר במשפטים (LLB), היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.

שלושה מחברי כנופיית הכופרות הפרו-רוסית בלק באסטה (Black Basta) – בהם מנהיג הקבוצה – נוספו לרשימת המבוקשים ביותר של האיחוד האירופי ול"הודעה אדומה" של האינטרפול (Interpol). אולג יבגנייביץ' נפדוב, בן 35 מרוסיה, נחשב לראש הכנופייה. לצידו, רשויות אכיפת החוק באוקראינה ובגרמניה זיהו שני אוקראינים החשודים כחברים בקבוצה, המספקת כופרה-כשירות (RaaS) ופועלת לטובת רוסיה. "ממצאי החקירה מעלים, כי החשודים התמחו בפריצה טכנית למערכות מוגנות והיו מעורבים בהכנת מתקפות סייבר באמצעות כופרות", מסרה משטרת הסייבר של אוקראינה, "הם פעלו לפיצוח ולפריצות, הם מתמחים בחילוץ סיסמאות ממערכות מידע באמצעות תוכנה מיוחדת. לאחר שהשיגו בגניבה את אישור הכניסה, חברי קבוצת הכופרה פרצו לרשתות ולמערכות של ארגונים ולבסוף פרסו כופרות, ואז סחטו דמי כופר על מנת לשחזר את המידע המוצפן". הרשויות ערכו חיפושים בבתי החשודים והחרימו מכשירי אחסון דיגיטליים ונכסי מטבעות קריפטוגרפיים. בלק באסטה נחשפה בפומבי בראשונה בנוף האיומים בסייבר באפריל 2022. אז נתגלה, כי היא תקפה יותר מ-500 חברות ברחבי צפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה. מומחים מעריכים, כי רווחיה של קבוצת הכופרה עומדים על מאות מיליוני דולרים במטבעות קריפטו. בתחילת השנה שעברה, יומני צ'אט פנימיים של הקבוצה דלפו לאינטרנט, וכך נחשפה הפעילות הפנימית של הקבוצה, המבנה שלה והחברים המרכזיים בה, לצד פגיעויות האבטחה השונות שנוצלו כדי לקבל גישה ראשונית לארגוני הקורבנות. הדליפה חשפה גם את זהותו של נפדוב כמנהיג בלק באסטה. הוא השתמש בשמות בדויים שונים, כמו"Tramp", "Trump", "kurva", "Washingt0n", "S.Jimmi", "AA" ו-GG. לפי חלק מהמסמכים, לנפדוב היו קשרים עם פוליטיקאים רוסים בכירים וכן עם סוכנויות מודיעין, לרבות ה-FSB וה-GRU. לכן, מומחים מאמינים שנפדוב ניצל את הקשרים הללו כדי להגן על פעילותו ולהתחמק מרשויות האכיפה בעולם. לפי ניתוח מאוחר יותר של חוקרי טרליקס, נפדוב גם הצליח להשתחרר, לאחר שנעצר בירוואן שבארמניה, ביוני 2024. למרות שיש להניח כי נפדוב נמצא ברוסיה, מיקומו המדויק אינו ידוע. בנוסף, ראיות מקשרות את נפדוב לקונטי (Conti), קבוצת כופרה שכבר אינה קיימת. היא צמחה ב-2020 כיורשת של Ryuk. באוגוסט 2022, משרד החוץ האמריקני הודיע על פרס של 10 מיליון דולר עבור מידע הקשור לחמישה מבכירי קונטי, ונפדוב היה אחד מהם. לפי BKA, משרד המשטרה הפדרלית של גרמניה, "נפדוב שימש כראש הקבוצה. הוא החליט מי, או אילו ארגונים יהוו יעד למתקפות סייבר. הוא גייס חברים, הטיל עליהם משימות, השתתף במשא ומתן על דמי הכופר, ניהל את קבלתם שהושגה באמצעות סחיטה, והשתמש בהם כדי לשלם לחברי הקבוצה". הדלפות אלו הובילו – לכאורה – לסופה של בלק באסטה. אלא שכנופיות כופרה ידועות בכך שהן נסגרות, ממתגות עצמן מחדש וחוזרות תחת זהות שונה. כך, חוקרי רליה-קווסט (ReliaQuest) ו-טרנד מיקרו (Trend Micro) מעריכים, כי כמה מהסניפים לשעבר של בלק באסטה עברו לעבוד בקבוצת הכופרה קקטוס (Cactus). ההערכה מבוססת על כך, שבפברואר 2025, באתר ההדלפות של קקטוס הייתה עלייה עצומה במספר הארגונים שמופיעים, וזאת בסמיכות זמנים להיעלמות אתר ההדלפות של בלק באסטה.

רוב השיח על אירועי סייבר משמעותיים ביום שאחרי, מתמקד בכמה שאלות מרכזיות: איך זה קרה? איזו חולשה נוצלה? איזה עובד היווה את "שער הכניסה"? איזו מערכת כשלה במשימתה? מתקיים גם דיון על היקף הפגיעה התפעולית, על העלויות הישירות, ועל הצעדים הקריטיים ליישום מיידי ולטווח ארוך יותר, בעקבות תהליך הפקת לקחים. כל השאלות האופרטיביות הללו חשובות ואף קריטיות להמשך התפעול התקין של המערכות. יחד עם זאת, רצוי לתת תשומת לב לעוד היבט שצף ועולה על פני השטח כאשר מתרחשת פריצת סייבר משמעותית, כי שם צפויות השלכות עמוקות על פעילות הארגון: שבירת האמון. קל יותר לפרסם על מתקפה שסוכלה מאשר על הנהלה שהתעייפה, אך מי שמבין סייבר לעומק, יודע שהנזק המשמעותי ביותר של אירוע אינו תמיד טכנולוגי, אלא גם ניהולי, תרבותי ואנושי ערעור האמון בכמה שכבות במקביל אירוע סייבר מערער את האמון בכמה שכבות במקביל. בממשק החוץ-ארגוני, לקוחות שואלים את עצמם אם הארגון באמת מגן עליהם, שותפים בוחנים מחדש תלות טכנולוגית ועסקית מול הארגון שנפרץ, וגם ספקים של הארגון בוחנים את ההסכמים שלהם מולו, ויכולים להחליט על שינויים רלוונטיים. לצד זאת, הפגיעה הפחות מדוברת היא באמון הפנים-ארגוני, כאשר עובדים ומנהלים מאבדים ביטחון במערכות ובתהליכים ומתחילים לפקפק בהחלטות שנעשו עד כה. גם כשאין דליפת מידע משמעותית,

"אם המינוי שלי יאושר, בכוונתי לבחון את יעילות התפקיד שלי, הכולל שני כובעים: מפקד פיקוד הסייבר (סייברקום – Cybercom) וראש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA)", כך אמר לוטננט ג'נרל ג'ושוע ראד – והצית מחדש את המחלוקת באחד הוויכוחים המדיניים הסוערים ביותר בקהילה הביטחונית בארה"ב, ובתוכה את קהילת הסייבר. לוטננט ג'נרל ראד מיועד לתפקיד הכפול על ידי הנשיא דונלד טראמפ. הוא העיד ביום ה' האחרון במהלך שימוע שנערך לו בוועדת השירותים המזוינים של הסנאט – בטרם מינויו. .@SenAngusKing to Lt. Gen. Joshua Rudd, nominee to head Cybercom and the NSA: "You're nominated to be the top cyber officer in U.S. government, and you don't have any opinion on cyber policy or what's important. Are you simply a lever-puller? I really don't understand. pic.twitter.com/SSBnbOOmbB — CSPAN (@cspan) January 15, 2026 "המחשה של יעילות" לוטננט ג'נרל ראד משמש כיום כסגן מפקד הכוחות של צבא ארה"ב באזור האינדו-פסיפי. הוא נשאל על ידי כמה מחברי הוועדה בסנאט על שני הארגונים שבראשם הוא יעמוד, ומה דעתו על מבנה ההנהלה הנוכחי שלהם. ראד אמר כי במהלך הקריירה שלו – שמבוססת בעיקר על מבצעים מיוחדים – הוא ראה בתפקיד הכפול שמילא אדם אחד, כמפקד סייברקום ומנהל ה-NSA, "המחשה של יעילות". לדבריו, "היכולת של אותו אדם להמשיך לרתום ולשלב את היכולות המדהימות של שני הארגונים, לדעתי, היא מרכיב שמאפשר לשתי הסוכנויות לספק תמיכה מצוינת ללוחמים שלנו". הוא הוסיף כי "המשימות בין שני הארגונים חייבות להיות מתואמות. היכולת למזג מודיעין ופעולות במהירות היא יתרון מכריע". עם זאת, הוא השאיר את הדלת פתוחה לשינוי המצב וציין כי "לאחר שיאושר מינויי, אני חושב שהתפקיד שלי הוא להיות אובייקטיבי לגבי הנושא (של כפל התפקידים – י"ה) כאשר ואם – הוא יעלה". בהמשך הדיון ציין כי "אבחן באופן מתמיד אם זו הדרך היעילה ביותר להוביל את שני הארגונים הללו". מתנגדי המינוי של ראד ציינו כי הוא חסר ניסיון בעולם התוכן של סייבר, הגנתי והתקפי. תפקיד "הכובע הכפול" – בעד ונגד סייברקום הפכה לפיקוד קרבי מלא ב-2010, והמפקדה שלה ממוקמת פיזית לצד זו של ה-NSA בפורט מיד, מרילנד. התפקיד הכפול הוא בעצם משולש, וכולל גם את הפיקוד על שירותי האבטחה המרכזיים CSS – ) Central Security Service). הגוף הוקם ב-1972 כדי ליצור שיתופיות מלאה בין ה-NSA וגופי ההצפנה בצבא היבשה, הצי, חיל האוויר והמארינס – תוך הגנת סייבר על הצבא, קהילת המודיעין ומערכות מידע לאומיות. באנלוגיה רופפת למצב בישראל, פיקוד הסייבר בארה"ב מקביל לאגף התקשוב וההגנה בסייבר, NSA מקביל ליחידה 8200 ו-CSS – השייך למשרד ההגנה, אך מאויש ב-25 אלף אנשי צבא – הוא מעין יחידת מצו"ב שבחטיבת ההגנה בסייבר באגף. בראש NSA וסייברקום עמד גנרל חיל האוויר טימותי יו. באפריל 2025 טראמפ המשיך בגל הטיהורים של מי שאינם נאמנים לו בממשל האמריקני. אז הגיע תורם של הגנרל יו וסגניתו האזרחית בסוכנות, וונדי נובל, שהודחו. מאחורי הפיטורים עמדה לורה לומר, פעילת ימין קיצוני ידועה, שמקדמת באגרסיביות תיאוריות קונספירציה. היא לחצה על הנשיא לפטרם, "כי אינם נאמנים לנשיא ולאג'נדת ה-MAGA שלו". גרסה אחרת להדחה היא ש-יו לא פעל מספיק מהר לבטל את תוכניות ה-DEI – הגיוון וההכלה – שטראמפ מתנגד להן. מאז, אין לשני הגופים ראש קבוע. ממלא המקום בפועל של ראש ה-NSA הוא לוטננט ג'נרל וויליאם ג'יי הרטמן, שהיה סגן מפקד פיקוד הסייבר. שילה תומאס, שהייתה מנכ"לית ה-NSA, מונתה לסגנית ראש הארגון בפועל. בניגוד ל-ראד, ממלא מקום ראש שני הארגונים הנוכחי, הרטמן – מחייב את השארת המצב הנוכחי של הכובע הכפול. למתנגדי תפישת תפקיד "הכובע הכפול" יש שתי טענות: האחת – ששני הארגונים חזקים מדי מכדי שאדם אחד יוכל לפקח עליהם, והשנייה – שמבצעים צבאיים גלויים עלולים להתנגש עם האופי הסודי של ה-NSA. לעומתם, רבים אחרים, משני צדי המתרס הפוליטי, בעד "הכובע הכפול" כי הוא חיוני למבצעי סייבר מהירים ומדויקים. בכהונתו הראשונה, טראמפ רצה לפצל את המינוי לשני מנהלים, אולם חברי קונגרס מתחו עליו ביקורת חריפה והתנגדו להחלטה. ב-2024 דווח שוב כי טראמפ מתכנן לפצל את התפקיד. השימוע של ראד נערך ברקע פעילות של הפנטגון, שבנה באחרונה מודל חדש ליצירת כוחות סייבר. התוכנית עוררה ויכוח סוער בקהילת הביטחון בארה"ב, והיו רבים שהתייחסו בחיוב, וכן רבים שהתנגדו, לאפשרות שייווצר כוח סייבר צבאי ועצמאי המתמקד בדיגיטל. התומכים טוענים כי המענה לאתגרי הסייבר הצבאי יתאפשר רק באמצעות שירות עצמאי, בעוד שמתנגדי הרעיון טוענים שהוא יהיה משבש. ראד אמר לוועדה כי "אנחנו צריכים לתת להם זמן לעבוד… לפני שאשקול הקמת שירות חדש, הייתי רוצה להבין את המחקרים של הקונגרס בנושא, כדי לקבוע את הדרך הטובה ביותר קדימה עבור הכוח".