ישראכרט רוכשת את אש (esh), הבנק הדיגיטלי שהקים ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, לפי שווי של 400 מיליון שקלים, שהם 160 מיליון דולר – סכום נמוך מהשווי שלו בעת שערך גיוס ב-2023. העסקה, שהוכרזה היום (ד'), תיערך בשילוב של מזומן ומניות. היא תבוצע בשני שלבים: בשלב הראשון, ישראכרט תקנה מניות של הבנק תמורת 250 מיליון שקלים, ומניות נוספות יעברו במקביל לנאמנות, תמורת 150 מיליון שקלים נוספים. כמו כן, בעלי השליטה בבנק יקבלו 100 מיליון שקלים. במהלך נוסף אך נפרד, ישראכרט תרכוש 25% ממניות חברת הטכנולוגיה של אש, eshOS. זו פיתחה את הפלטפורמה הטכנולוגית שעליה פועל הבנק. סכום עסקה זו עומד על 40 מיליון דולר. מיהם בעלי המניות העיקריים בבנק? בעלי המניות העיקריים בבנק אש הם יובל אלוני, מייסד-משותף עם צוק, שאוחז ב-18% מהמניות, צוק עם 13% וכלל ביטוח, שאוחזת ב-11% מהן. בשוק העריכו כי העסקה תיחתם בתוך כחודשיים, לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים. בנק אש קיבל רישיון מבנק ישראל בדצמבר 2022, ועלה לאוויר בנובמבר 2023 – מעט אחרי ה-7 באוקטובר. לכן, יעל שיינברג וקנין, מנהלת אבטחת הסייבר של eshOS, כינתה בכנס Infosec של אנשים ומחשבים את עליית הבנק לאוויר "סוג של ניצחון". "המלחמה תפסה אותנו עם מנכ"ל ועוד אנשים מגויסים, כולל מפתחים ומנהלי מוצר, ולרגע היה חשש אמיתי שלא נצליח לעלות לאוויר ונצטרך לוותר, עם השפעות על הארגון, שהיו יכולות להיות הרסניות. בסוף אוקטובר קיבלנו אור ירוק (מבנק ישראל לחיבור למערכות שהבנק זקוק להן – י"ה), וזה היה רגע של ניצחון", אמרה אז. במשך כשנתיים בנק אש פעל במתכונת סגורה, והוא נחשף רשמית בספטמבר האחרון.

"מזה שלושה שבועות אנחנו פועלים בשתי חזיתות: הגנה והבטחת רציפות תפקודית במשק, ובניית חוסן לאומי כמענה לציבור. אנחנו פועלים כ-'חומת מגן דיגיטלית', מונעים את המתקפות, שנמצאות במגמת גידול, ומעניקים לאזרחים יכולת לצרוך שירותים גם בחירום. זה נעשה על בסיס היערכות נכונה בשגרה – שהפכה את הפעילות בחירום ליותר אפקטיבית ומעניקה לממשלה חוסן לאומי בפועל", כך אמר יוגב שמני, סמנכ"ל טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. שמני דיבר בוובינר מיוחד שנערך אתמול (ג') בנושא "חוסן ושרידות הממשל בזמן מלחמה". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים ונערך בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי. פתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה, והמנחה שלו היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. פעילות בשתי חזיתות, לטובת משימה אחת לדברי שמני, "מערך הדיגיטל פועל בימים אלה של מלחמה בשתי חזיתות, לטובת משימה אחת. המערך עובד בצמידות למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות, כדי לסייע ולספק את צרכי האזרחיות.ים. בצד ההגנה, נערכנו באופן מסיבי מתחילת המלחמה, תגברנו את הצוותים שלנו ואנחנו מתמודדים עם אירועים רבים. מיפינו את המשימות והקפאנו זמנית את התהליכים הפחות חיוניים. ערכנו התאמה בין בניין הכוח להפעלתו, כדי לתת מענה מיטבי בחירום". המערכות שמאפשרות את הפעילות שמני הציג במפגש הווירטואלי את מערכת יחד, שמספקת תמונת מצב שוטפת על המפונים מבתיהם מול רשויות ומלונות, עם סנכרון למערכות של רשות המסים. מערכת נוספת שהוא הציג בוובינר היא מנוח, שנותנת תמונת מצב של החללים ופועלת מול משרדי ממשלה ושירותי דת. "הפעילות השלישית היא העברת נתונים אל ומגופי ממשל ורווחה שונים, כולל הביטוח הלאומי – לטובת רציפות השירות למפונים ולניהול אזרחי אחוד ומוכלל בחירום. המשתמשים במשרדי הממשלה מקבלים את תמונת המצב על דשבורד (לוח מחוונים) וכך יכולים לבצע קבלת החלטות מושכלות, מבוססות נתונים", אמר. "הקמנו לשכה וירטואלית, govMeet, שמהווה חלופה למפגש הפיזי בלשכה הפיזית עם האזרחים והאזרחיות", הוסיף. "זו בונה את הקשר בין האזרח ונותן השירות על פלטפורמה דיגיטלית, עם יכולות AI. היא מסייעת לפקידים במאצעות יכולות תמלול, הבנה משופרת של צרכי האזרח, ניתוב נכון של ההפניות והתהליכים, ומדידה וניטור שלהם. זאת לצד שירותים נוספים, כגון חתימה, זיהוי ותשלום. כמה משרדי ממשלה כבר החלו לפעול כך, ונוספים יעשו זאת עוד השנה". מערכת נוספת שהושקה היא NIVI (ניבי) – עוזרת AI ממשלתית, שמסייעת לגולשים באתרי הממשלה. היא עונה לשאלות אזרחים בשפה טבעית, ומספקת מידע ושירותים ממקור ממשלתי אמין. המערכת פועלת בכמה שפות, תוך הצלבה ביניהן, אם נדרש. לדברי שמני, "מאז שהיא עלתה עלה לאוויר שלשום, יש 'בליץ מטורף' בשימוש במערכת הזאת". לשירות האזרח: פורטל החירום הממשלתי. צילום: לכידת מסך פורטל החירום הממשלתי שמני הציג גם את פורטל החירום, שכולל מידע מגופי הממשלה השונים. "כך, למשל, באמצעות המערכת של מפ"י (המרכז למיפוי ישראל), שניתן להשתמש בה בפורטל, אפשר למצוא מקלטים זמנים ליד היכן שהמשתמש בה נמצא. כמו כן, כחלק ממבצע חזרה בטוחה להשבת אזרחים מחו"ל, אנחנו מקבצים פרטי מידע מהגופים השונים, ובונים תמונת מצב אחודה ומדויקת עליהם. בנוסף, אנחנו מספקים מידע בפן העסקי-כלכלי, למשל על מה שפתוח בחירום". לסיכום הוא אמר כי "לאורך השנתיים וחצי האחרונות אנחנו בודקים מה עבד ומה עובד – ומה פחות. משרדי הממשלה ומערך הדיגיטל הלאומי נערכו לקראת החירום – וכך התקבלה התוצאה של המשכיות והענקת השירותים לאזרחי ישראל בצורה יותר טובה. לא הכול מושלם, אבל אנחנו משקיעים רבות בהפקת לקחים. החוכמה היא גם להשתפר וגם לפעול מהר – ולא לחכות לסיום המבצע. כך אנחנו הופכים את הטכנולוגיה לחלק מהחוסן הלאומי".

למרות שהושק רק לפני כשלושה חודשים, יופסקו ייצורו ומכירתו של ה־Galaxy Z TriFold – הטלפון הראשון של סמסונג עם שני הקיפולים ושלוש הכנפיים, שנפרס לגודל של טאבלט. בהודעה רשמית של החברה נאמר, כי הפסקת המכירה תתחיל בדרום קוריאה ותתפשט בהדרגה לשווקים שבהם המכשיר נמכר, כולל ארצות הברית, לאחר שהמלאי הקיים יימכר. מאז השקתו בחודש דצמבר האחרון הוצע מספר מצומצם של יחידות לסירוגין מדי כמה שבועות, ונמכר בתוך דקות כשחודש המלאי. למרות שהושק רק לפני כשלושה חודשים, הדבר לא מהווה הפתעה גדולה: סמסונג הודיעה מראש  שתמכור אותו בכמויות מוגבלות בלבד בכמה שווקים נבחרים. החברה גם אישרה, שכרגע אין למכשיר מחליף מתוכנן— נראה שהמטרה הייתה להוכיח שניתן לבנות מכשיר כזה, וכעת, לאחר שהושגה המטרה, נראה שאין סיבה להמשיך לייצר מוצר שאולי אינו רווחי.

בשנים האחרונות סוכני בינה מלאכותית הפכו מכלי ניסיוני ליישות תפעולית אמיתית: הם כותבים קוד, מבצעים ניתוחים, שולחים מיילים, מפעילים מערכות ואף מבצעים פעולות פיננסיות. בארגונים רבים מתפתחת נטייה טבעית להתייחס אליהם כאל "עובדים דיגיטליים" – חברי צוות נוספים שמקבלים משימות ופועלים לטובת הארגון. אבל זו טעות תפישתית מסוכנת. סוכני AI אינם עובדים של החברה. יש להתייחס אליהם כאל נותני שירות חיצוניים – עם כל המשמעויות המשפטיות, התפעוליות והאבטחתיות הנובעות מכך. "אם נתייחס לסוכן כעובד, נניח שהוא מבין הקשר וכוונה. אם נתייחס אליו כספק חיצוני, נבנה סביבו שכבת בקרה דטרמיניסטית שתוודא שכל פעולה מותרת במפורש ומאומתת הקשר עובד הוא ישות שנמצאת בתוך מעטפת של נאמנות ארגונית, מחויבות חוזית, היררכיה ניהולית ותרבות ארגונית. ניתן להכשיר אותו, להטמיע בו נהלים, להטיל עליו אחריות ואף לפטר אותו. סוכן בינה מלאכותית, לעומת זאת, הוא מערכת תוכנה הפועלת על בסיס מודל סטטיסטי, שלעיתים קרובות נשענת על תשתיות ענן חיצוניות, מתעדכנת תדיר ולעיתים אף נשלטת או מתוחזקת על ידי צד שלישי. אין לו נאמנות, אין לו הבנה מוסרית, ואין לו אחריות משפטית. הוא מבצע חישוב הסתברותי – לא שיקול דעת אנושי. מתרבה השימוש בהם ולצד התועלות נחשפים גם הסיכונים. סוכני ה-AI. צילום: ShutterStock מודל Zero Trust – רלוונטי שבעתיים כשמדובר בסוכן אוטונומי כאשר ארגון מתייחס לסוכן כאל "עובד", הוא נוטה להעניק לו הרשאות רחבות מדי: גישה ל-CRM, למערכות כספיות, למסדי נתונים רגישים או לכלי DevOps. אך אם נחשוב עליו כעל ספק חיצוני – התמונה משתנה מיד. ספק חיצוני מקבל גישה מצומצמת ומבוקרת, תחת עקרון ה-Least privilege. כל פעולה שלו מתועדת. כל חריגה נבדקת. ההרשאות שלו מופרדות לוגית ולעיתים גם פיזית. זהו מודל Zero Trust קלאסי – והוא רלוונטי שבעתיים כאשר מדובר בסוכן אוטונומי. מעבר לכך, סוכנים חשופים לסיכונים ייחודיים: Prompt injection, מניפולציות קלט, שימוש לרעה בכלים מחוברים (Tool abuse), או "Confused deputy" – מצב שבו הסוכן פועל בשם משתמש מורשה, אך מבצע פעולה שלא הייתה אמורה להתבצע בהקשר הנתון. אם נתייחס לסוכן כעובד, נניח שהוא מבין הקשר וכוונה. אם נתייחס אליו כספק חיצוני, נבנה סביבו שכבת בקרה דטרמיניסטית שתוודא שכל פעולה מותרת במפורש ומאומתת הקשר. יש גם היבט משפטי מהותי. כאשר עובד טועה – קיימת אחריות אישית ומשמעתית, לצד אחריות הארגון. כאשר סוכן טועה, האחריות כולה נשארת אצל הארגון. לכן יש להחיל על סוכנים מנגנוני ביקורת, Audit Trail מלא, סיווג סיכונים ואפילו מנגנון Human-in-the-Loop בפעולות רגישות. בדיוק כפי שעושים מול ספקים פיננסיים, קבלני משנה או שירותי ענן. השלכות משפטיות משמעותיות בהיבט המשפטי הרחב יותר, ההתייחסות לסוכן כספק חיצוני מאפשרת להחיל עליו עקרונות מוכרים של ניהול צד שלישי (Third-Party Risk Management). המשמעות היא הגדרת גבולות אחריות, ניהול חוזי שימוש במודל או בפלטפורמה, והחלת דרישות רגולטוריות כגון שמירה על פרטיות, אבטחת מידע וציות לחוקי הגנת נתונים. בעולם הפיננסי, למשל, רגולטורים כבר מצפים מארגונים לנהל ספקים טכנולוגיים תחת מנגנוני ביקורת, סיווג סיכונים ובקרות גישה. כאשר סוכן AI מפעיל מערכת פיננסית, מבצע החלטה עסקית, או מתקשר עם לקוח – מבחינה משפטית הוא למעשה חלק משרשרת השירות של הארגון. לכן עליו להיות כפוף לאותם מנגנוני בקרה החלים על ספקים חיצוניים: הסכמי שימוש, מדיניות אחריות, ניטור פעילות ותיעוד מלא של החלטות ופעולות. ההבחנה הזו משנה גם את השיח הניהולי. במקום לשאול "כמה עובדים דיגיטליים יש לנו?", נכון יותר לשאול: אילו שירותים אוטונומיים אנו צורכים? מי הספק שלהם? מה גבולות האחריות? אילו SLA חלים? אילו רגולציות רלוונטיות? כאשר סוכן מבצע פעולה פיננסית, רגולטורית או תפעולית – הוא למעשה מפעיל תהליך עסקי. תהליך כזה חייב להיות כפוף למדיניות, הרשאות ובקרות – לא לאמון עיוור ביכולות מודל. הגישה הזו אינה מבטלת את הערך העצום של סוכני AI. להפך – היא מאפשרת להם לפעול בהיקף רחב יותר ובסקייל גבוה יותר, משום שהסיכון מנוהל. ארגונים שיבנו שכבת Governance חיצונית ולא-אג'נטית, שתפקח על גישת הסוכן לכלים ולנתונים, יוכלו לאמץ אוטומציה מתקדמת מבלי להמר על ביטחון המידע והציות הרגולטורי. בעידן שבו סוכנים אוטונומיים מתחילים לנהל רכש, לתקשר עם לקוחות ואף להניע כספים, השאלה איננה אם לסמוך עליהם – אלא כיצד למסגר את האמון. והמסגור הנכון הוא פשוט: סוכן בינה מלאכותית אינו עובד. הוא נותן שירות חיצוני עם הרשאות מוגבלות, תחת פיקוח מתמיד. ארגון שיבין זאת מוקדם – יוכל ליהנות ממהפכת הסוכנים בלי לשלם את מחיריה. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי בפיוניר ישראל וחוקר באקדמיה

סטארט-אפ הסייבר רייבן (Raven.IO), שמפתח פלטפורמה להגנה על אפליקציות בזמן ריצה (Runtime) ומניעה של מתקפות בזמן אמת, הודיע היום (ד') על השלמת גיוס של 20 מיליון דולר בסבב סיד. הסבב הובל על ידי נורווסט ואלרון ונצ'רס, והשתתפו בו משקיעים מהארץ ומחו"ל, בהם אפ-ווסט, סנטינל וואן וסייבר פיוצ'ר, קרן המיקרו להשקעות בסייבר של אלרון. כספי הגיוס ישמשו להאצת פיתוח המוצר, להרחבת פעילות ההגעה לשוק בארצות הברית ולהגדלת מצבת כוח האדם של החברה. רייבן נוסדה בשנת 2023 על ידי שלושה יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל: רועי אביטבול, שמשמש כמנכ"ל החברה, גיא פרנקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ועומר יאיר, סמנכ"ל המחקר. השלושה הם בעלי ניסיון מצטבר של עשרות שנים בפיתוח מערכות סייבר ובהובלת צוותים טכנולוגיים. הם הכירו במהלך שירותם בפרויקט משותף של חיל האוויר ויחידה 9900, ובהמשך עבדו יחד בחברות ייעוץ סייבר. הטכנולוגיה – והבעיה שהיא פותרת לדברי המייסדים, הבעיה המרכזית שהם זיהו היא שרוב כלי ההגנה הקיימים לשרתים מתמקדים במערכת ההפעלה ובתהליכים בסיסיים, אך אינם מבינים לעומק מה מתרחש בתוך האפליקציה עצמה – שם מתבצעות בפועל חלק גדול מהתקיפות המתקדמות. במציאות שבה כלי AI מגלים חולשות בקצב תעשייתי ומקצרים משמעותית את הזמן שבין גילוי חולשה לניצולה, הסתמכות על חתימות או על CVE (פגיעויות וחשיפות נפוצות) בלבד לא מאפשרת יותר לעמוד בקצב, ומותירה חלקים נרחבים ברשת הארגונית פרוצים. הטכנולוגיה של רייבן פועלת, כאמור, בזמן ריצה בתוך השרת, ומספקת נראות מלאה להתנהגות האפליקציה עצמה, אומרים בחברה. הפלטפורמה מפרקת את תהליך הריצה של כל אפליקציה לשרשראות Execution (הוצאה לפועל), ומייצרת לכל מסלול "טביעת אצבע" ייחודית. ברייבן מציינים שכשתוקף מנצל חולשה ומשנה את דפוס ההרצה התקין, המערכת מזהה את הסטייה בזמן אמת, מתריעה ואף מסוגלת לעצור נקודתית את התהליך החשוד מבלי להשבית את האפליקציה כולה. הפתרון לא נשען על חתימות או על רשימות CVE קיימות, ומאפשר מניעה של מתקפות גם כאשר מדובר בחולשה שטרם פורסמה. לחברה שלושה פטנטים רשומים בארצות הברית. מהחברה נמסר כי יש לה מספר דו ספרתי של לקוחות, רובם ארגונים גדולים בתחומי הפיננסים, הבנקאות והביטוח, ולצד זאת היא פועלת בסקטורים נוספים בעלי רגישות גבוהה לאירועי אפליקציה ושרשרת אספקה. אביטבול אמר ש-"בעידן שבו כלי בינה מלאכותית מסוגלים לאתר ולנצל חולשות בכמות ובמהירות חסרות תקדים, לא ניתן עוד להסתמך רק על חתימות או על CVE שפורסם בדיעבד. הקמנו את רייבן כדי לאפשר לארגונים למנוע מתקפות באופן מדויק ולהבין בזמן אמת מה באמת מתרחש בתוך האפליקציות שלהם, מבלי לפגוע בביצועים או ברציפות העסקית".

חברת מחקר השווקים IDC שינתה את התחזית הראשונית שלה עבור מכירות המחשבים האישיים והטאבלטים, והיא מעריכה כעת שהירידות בשוק יהיו השנה אף קשות יותר משחזתה. אם בנובמבר האחרון החברה העריכה ששוק ה-PC יצטמצם בכ-2.4%, כעת ההערכה שלה היא כבר לירידה של 11.3%. גם בשוק הטאבלטים היא צופה ירידה משמעותית של 7.6% ב-2026. התחזית הרעה הזו לשוק נובעת לפי החברה משילוב של כמה בעיות יחד: מחסור בזכרונות, עלייה במחירי הרכיבים וגם בעיות אספקה שונות. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את המלחמה הנוכחית בין ישראל וארצות הברית לאיראן, שעלולה להוסיף לירידה הצפויה הזו. ומה שחמור יותר, הוא ההערכה שכל הבעיות הללו יימשכו עמוק לתוך 2027, עם צפי במקרה הטוב לאי ירידה נוספת במכירות, וגם אם יהיה גידול לאחר מכן – עד 2030 המכירות בשוק ה-PC לא יחזרו, לפי IDC, לרמה של 2025. PC sales expected to "correct" in 2026. Gee: given RAM and SSD pricing and scarcity, what else could happen? Seems kinda inevitable, but here's the IDC take. #WinodwsInsiders #MVPbuzz https://t.co/8AmcufEPZn — Ed Tittel (@EdTittel) March 13, 2026 "תעשיית הטכנולוגיה כולה ממשיכה להתמודד עם רוחות נגדיות בלתי נשלטות, וכשאלו מצטברות, הן גורמות לשיבושים עצומים. רשימת האירועים בתעשייה ובגיאופוליטיקה שממשיכה לגדול הופכת את קבלת ההחלטות – ואפילו את ההישרדות במגזרים מסוימים – לכמעט בלתי אפשרית. מה שהפך את כל זה משאלת מיליון הדולר לשאלת טריליון הדולר הוא חוסר הוודאות המוחלט לגבי מתי הלחצים הללו ישככו", אמר ריאן רית', סגן נשיא קבוצת המכשירים והצרכנות ב-IDC. אבל במקביל לירידה במכירות מבחינת יחידות, דווקא ההכנסות יעלו לפי הצפי של IDC, בגלל עלייה משמעותית במחירים הממוצעים. הצפי עומד על עלייה של 1.6% בשנה הקרובה בשוק ה-PC, לרמה של 274 מיליארד דולר, ושל שוק הטאבלטים ל-66.8 מיליארד דולר, שזו עלייה של 3.9%. עליות המחירים צפויות להימשך גם לתוך 2027. וכמו חברות דומות אחרות בשוק, גם ב-IDC מעריכים שהמחשבים הזולים, לפחות באופן זמני, ייעלמו מהשוק.

"אנחנו אוספים נתונים משלל מקורות מידע – חיישנים, גלאים ומצלמות, במטרה לשפר את השירות לנהגים, משתמשי הדרך. אנו מקבלים תמונת מצב עדכנית על מצב התנועה בכבישים, היקף כלי הרכב, מהירויות הנסיעה ותקינות מערכות תאורה ורמזורים. בנינו אגם מידע במערכת המסייעת לניהול וייעול התנועה. הטיפול בנתונים משפר ומקצר את משך התהליכים התפעוליים בחברה, מפחית את הפקקים, הנפגעים והתאונות. אנחנו עושים שימוש מושכל בנתונים לקבלת החלטות חכמה", אמר עמית ארוסי, סגן מנהל אגף מערכות מידע ו-BI בנתיבי ישראל. ארוסי וצוותו זכו בשני אותות הוקרה ב-IT Awards, תחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, בשל שני פרויקטים שנערכו בשיתוף אנשי נס (Ness). נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, היא חברה ממשלתית שאחראית לפיתוח תשתיות התחבורה בישראל, כולל מסילות רכבת, ובניית שדות התעופה צקלג ורמת דוד. החברה הוקמה ב-1921, וב-2004 הפכה לממשלתית. נת"י אחראית לתפעול ותחזוקת הדרכים במדינה במיליארדי שקלים, כבישים באורך יותר מ-8,500 ק"מ, מחלפים, גשרים ומנהרות, צמתים, תמרורים, שלטים ונקודות מאור. החברה מונה כ-500 עובדים, מתוכם כמאה עובדי IT, בהובלת המנמ"רית, אילונה ברוטמן, עם תקציב IT בגובה עשרות מיליוני שקלים. האגף מרכז את כלל פעילות ה-IT ומורכב מעובדי החברה ועובדי נס וכולל כמה מחלקות: תשתיות, סאפ (SAP), GIS, יישומים, ענן ומחלקת דאטה ו-BI. "כלל הנתונים המגיעים ממגוון מקורות מידע", סיפר ארוסי, "מרוכזים במלנ"ת, מרכז לאומי לניהול התנועה, הפועל באגף ניהול בקרת תנועה בחברה. החמ"ל מאויש סביב השעון בנציגים במוקד השירות הטלפוני, המטפלים במאות אירועים ביום. הקריאות מתקבלות מנהגים, מרשויות, גופי אכיפה וכן מגלאים, מערכות מומחה ומקורות מידע חיצוניים". מימין: ירון דנטס, מדען נתונים בנס; דוד וקסלר, מנהל פרויקטי BI בנס; טלי אוריין, מנהלת פרויקטי דאטה בנס; ורד כתב, מנהלת המרכז הלאומי לניהול התנועה בנתיבי ישראל; אילונה ברוטמן, מנהלת אגף מערכות מידע בנתיבי ישראל; עמית ארוסי, סגן מנהל אגף מערכות מידע, דאטה ו-BI בנתיבי ישראל; נאור ידיד, מדען נתונים בנס; ובועז שניידר, מנהל מחלקת שיטות ומודלים בנתיבי ישראל. צילום: ניב קנטור ארוסי עובד בחברה 19 שנים ובתפקיד – שש שנים. במחלקה בראשותו שני צוותים, כשהטיפול בנתונים נעשה בענן ובמערכות קליק (Qlik) – המכילות מאות מודלים למשתמשים. חלק מהשירותים עלו לאזור מקומי בענן גוגל, בנימבוס. בפרויקט אחד שזכה, סיפר ארוסי, "בנינו צ'ט מבוסס בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, שהוטמע במלנ"ת, והשני – איתור קשרים בטיחותיים במערכת המנתחת את הגורמים לתאונות דרכים". "ב-מלנ"ת", אמר ארוסי, "נציגי השירות נדרשים לקלוט ולשלוט בכמות גדולה של מידע, בתצורות רבות. לאיתור המידע במהירות, פיתחנו בוט מבוסס ג'מיני שמביא לקיצור משמעותי בזמן האירוע. הידע שנצבר מתעדכן אוטומטית ב-SharePoint הארגוני. מתקבלות תשובות עדכניות ורלוונטיות, עבודת הבקרים מתייעלת והמנהלים מתמקדים בתפעול האירועים". הפרויקט, שארך חודשיים, עלה לאוויר בינואר השנה וטלי אוריין מנס הובילה אותו. "נרחיב את הפרויקט", ציין ארוסי, "נפתח עוד בוטים על הפלטפורמה שהקמנו ונפחית את כאבי החברה. AI תהיה במרכז העשייה ב-2026". הפרויקט השני, סיפר ארוסי, "כלל מערכת מבוססת דאטה לשיפור הבטיחות והתשתיות. היא פועלת להיתוך מידע נרחב ממערכות החברה וממערכות חיצוניות, וכך הופכת נתונים גולמיים – לתובנות מצילות חיים. עם ניתוח מתקדם אנו מאתרים נקודות כשל פוטנציאליות בכבישים, ומספקים הנחיות ממוקדות לפעולות. כך, נצמצם את היקף תאונות הדרכים". המערכת, ציין, "אוספת נתונים ממערכות שונות, ביניהן WAZE וסאפ, מנתחת מלל כדי לחלץ מידע נוסף על האירוע. מערכת הקצה שיושבת על קליק, מתחקרת כל מקום ואירוע לעומק ובחתכים שונים". הפרויקט החל בינואר 2025 ועלה לאוויר באוגוסט האחרון. "נרחיב ונפתח אותו", הדגיש, "עם עוד נתונים, כולל רכיב חיזוי". "גיבוי הבכירים הוא מרכיב חשוב במימוש IT  מתקדם", ציין ארוסי, "ברוטמן מעניקה לנו יד חופשית, ומאפשרת לנו להציע פתרונות מתקדמים. המנכ"ל ניסים פרץ מעניק רוח גבית לכלל הפעילות הטכנולוגית שלנו. הצוותים המקצועיים של נס מחויבים למשימות ומלווים אותנו בעבודה המשותפת". "שימוש בפלטפורמות מתקדמות ו-AI מסייע לקבלת החלטות מושכלות, טובות יותר ומבוססות נתונים – ולא על תחושות בטן", סיכם, "נמשיך לשפר את השירות למשתמשי.ות הדרך – מבוסס IT חכם. אנשי הם הסיירת הטכנולוגית בחברה".

מאנדיי (monday.com), פלטפורמת עבודה מבוססת בינה מלאכותית, הכריזה על בוסט (Boost) כזוכה בפרס Best Professional Services Partner (שותפת השירותים המקצועיים הטובה ביותר) שלה באזור EMEA לשנת 2025. מדובר בהישג יוצא דופן של החברה הישראלית, שנבחרה מבין מאות שותפים גלובליים על בסיס יכולתה לסייע לארגונים לתרגם צרכים עסקיים מורכבים לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים על גבי הפלטפורמה. מתן חולי, מנכ"ל בוסט, אמר כי "קבלת ההכרה הזו שנה שנייה ברציפות היא רגע של גאווה עצומה עבור החברה. דווקא בעידן ה-AI, הצורך בשותף מקצועי ומנוסה שילווה את הארגון, יסייע לו להבין את החידושים האחרונים ויעזור לו ליישם אותם בצורה חכמה נעשה קריטי מאי פעם. מאנדיי היא פלטפורמה עוצמתית, והתפקיד שלנו, בבוסט, הוא לעזור לארגונים למצות את מלוא היכולת שלה, ולהפוך אותה לערך עסקי שנשאר לאורך זמן". ברק זיגדון, דירקטור השותפים לאזור EMEA במאנדיי, ציין כי "השותפים שלנו הם חלק מרכזי במשימה שלנו לסייע ללקוחותינו להתייעל ולהשיג יותר באמצעות פלטפורמת ה-AI שלנו, ומהווים מנוע צמיחה משמעותי במיוחד עבור מאנדיי ב-EMEA, שהוא אזור מפתח עבור החברה. על ידי הטמעת monday AI, שותפים כמו בוסט מובילים תהליכי הטמעה וטרנספורמציות מורכבות עבור לקוחותינו, שמאפשרים להם יצירת ערך ארוך טווח, ומניעות יעילות וצמיחה חסרת תקדים". מעטפת פתרונות מקצה לקצה על גבי monday.com בוסט מתמחה בהטמעת מאנדיי בארגונים והיא שותפת פלטינום מובילה שלה מאז 2021. בוסט היא מהחברות הבודדות באקו-סיסטם שמספקות מעטפת פתרונות מקצה לקצה על גבי הפלטפורמה: החל במכירת רישיונות וייעוץ אסטרטגי, דרך אפיון והטמעה, ועד לפיתוח אפליקציות ייעודיות למרקטפלייס של מאנדיי, פרויקטי קוד ואינטגרציות. אודות בוסט בוסט היא חברה בת של קבוצת Moveo, עם נוכחות גלובלית המשתרעת מישראל ועד למשרדים בבריטניה, וצפויה להתרחב בקרוב גם לשוק האמריקני. באחרונה הצטרפה נס מקבוצת חילן כמשקיעה בחברה, כחלק מהאסטרטגיה שלה להעמקת הפעילות באקו-סיסטם של מאנדיי. מעמדה של בוסט כשותפה מובילה בקהילת השותפים של מאנדיי מגובה בהכרה בינלאומית מתמשכת: מלבד ההחזקה בתואר שותפת השירותים המקצועיים הטובה ביותר ב-EMEA זה שנתיים ברציפות, היא רושמת הצלחה בולטת במרקטפלייס של החברה. האפליקציה המובילה שלה, Autoboost, נמנית בין האפליקציות הנמכרות ביותר בו זה שלוש שנים ברציפות – הישג שממצב את בוסט ככוח מוביל לא רק בשירותים, אלא גם בפיתוח פתרונות תוכנה משלימים למאנדיי. למידע נוסף על בוסט והפתרונות שלה על גבי מאנדיי בקרו באתר החברה.