מחקרים מראים שמרבית הפגישות לא מניבות תוצאות משמעותיות והמידע החיוני שנאסף בהן – אובד. אובדן מידע זה הינו דבר ששייך לעבר. הבינה המלאכותית מציעה פתרון חדשני לניהול פגישות ומאפשרת להפוך כל פגישה למקור ערך של תובנות עסקיות. דמיינו לעצמכם עולם שבו כל פגישה ארגונית היא הזדמנות ללמידה, לצמיחה ולשיפור מתמיד. תחום האפליקציות של ניהול הפגישות (Meeting Insights) עובר מהפכה משמעותית בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI). אפליקציות פגישות שמשתמשות ב-AI מספקות יתרונות משמעותיים, כאשר הכלים המוצעים כיום בשוק מסוגלים להקליט, לתמלל, לסכם ולנתח פגישות באופן אוטומטי ולהפיק תובנות עסקיות מפורטות. ארגונים יכולים לשפר את שיתוף הפעולה על ידי שיתוף מידע במהירות וביעילות בין הגורמים הרלוונטיים. עם זאת, לצד ההזדמנויות הרבות, עולה הקריטיות של אבטחת המידע והטיפול במידע שקיים בכל הפגישות של הארגון, כמו גם בתובנות העסקיות שנגזרות כתוצאה מכך. השימוש באפליקציות לניהול פגישות יהפוך לסטנדרט חדש בעולם העבודה ומציע יתרונות רבים לארגונים. היתרונות של ניתוח פגישות באמצעות בינה מלאכותית לניתוח פגישות באמצעות AI יש כמה יתרונות בולטים: תמלול מדויק בזמן אמת – יכולת לתמלל פגישות במגוון שפות ובדיוק גבוה, מה שמאפשר חיפוש מהיר ויעיל בתוכן הפגישה. זיהוי נושאים מרכזיים – אלגוריתמים של AI מזהים את הנושאים המרכזיים, ההחלטות והמשימות שהוגדרו במהלך הפגישה, ומספקים סיכום קצר וברור. זיהוי דוברים – הבחנה ודיוק בזיהוי של דוברים, מה שמאפשר ניתוח מפורט יותר של התרומות של כל משתתף לפגישה. ניתוח תובנות עסקיות – הפקת תובנות עסקיות מפגישה עסקית לצורך קבלת החלטות מבוססת נתונים של הארגון. אינטגרציה עם כלים אחרים – ניתן לשלב את האפליקציות ואת התובנות המופקות מפגישות עם כלים אחרים, כגון אפליקציות, CRM, כלי ניהול משאבי אנוש ו-CSM. כל זאת לצורך התייעלות והאצה עסקית של העבודה והארגון. במרכז הפגישה: אבטחת המידע הרגיש שעולה בפגישות. צילום: ShutterStock מה כדאי לדעת בנוגע לחשיבות אבטחת המידע שמופק מפגישות? המידע שמופק מניתוח פגישות מכיל, במקרים רבים, תוכניות אסטרטגיות של החברה, מידע מסחרי רגיש, ונתונים אישיים ומקצועיים של העובדים והלקוחות. חשיפת מידע זה עלולה לגרום נזק משמעותי לארגון ולכן, אבטחת המידע היא גורם מכריע בהטמעת פתרונות תיעוד וניתוח פגישות. כדי להגן על המידע הרגיש, מומלץ לעבוד עם ספקי פתרונות אפליקציה אמינים ובעלי ניסיון רב, שמכירים את ההתאמות הנדרשות בסידורי האבטחה המחמירים של ארגונים. ניתוח פגישות באמצעות בינה מלאכותית מציע הזדמנויות רבות לשיפור היעילות והפרודוקטיביות בארגונים. עם זאת, יש להבין את הקריטיות של אבטחת המידע יש כמה היבטים מרכזיים של אבטחת מידע בניתוח פגישות: הצפנה – המידע המועבר והמאוחסן צריך להיות מוצפן, כדי למנוע גישה לא מורשית. בקרת גישה – יש להגדיר הרשאות גישה ברורות לכל משתמש ולהגביל את הגישה למידע רגיש רק לאנשים מורשים. עמידה בתקנים – צריך לוודא שהפתרון עומד בתקנים בינלאומיים לאבטחת מידע, כגון GDPR ו-SOC 2. ביקורות אבטחה – ביצוע ביקורות אבטחה תקופתיות כדי לזהות ולטפל בפגיעויות פוטנציאליות. ריבוי כלים אישיים לניהול פגישות בארגון – השימוש הגובר באפליקציות שונות הקיימות בשוק על ידי עובדים במהלך פגישות יוצר מצב של סיכון וחשיפה של מידע רגיש ששייך לארגון, ובכך מהווה סיכון משמעותי. על מנת להתמודד עם אתגר זה, הארגון נדרש לפתרון אחיד ומרכזי לניהול פגישות, שיספק אחסון מאובטח לכל המידע הנאמר במהלכן, ושאושר על ידי ארגון ה-IT ואנשי אבטחת המידע. פתרון כזה מותקן בליבת הארגון ומבטיח עמידה בתקנים המחמירים של אבטחת המידע, שאליהם הוא מחויב, תוך שמירה וניהול מסודר של הרשאות לנתונים הרגישים. לסיכום, ניתוח פגישות באמצעות בינה מלאכותית מציע הזדמנויות רבות לשיפור היעילות והפרודוקטיביות בארגונים. עם זאת, יש להבין את הקריטיות של אבטחת המידע. על ידי בחירת פתרון מתאים, ניתן להפיק את המירב מהטכנולוגיה החדשנית הזו, תוך שמירה על ביטחון המידע הארגוני. כדי להבטיח את ההצלחה של יישום כלי ניתוח פגישות, יש להתאים אותו לצרכים הספציפיים של הארגון, לשקול את הגודל של הארגון, המבנה הארגוני, התרבות הארגונית והצרכים העסקיים. בנוסף, יש לבחור כלי שמתאים לתקציב ולמשאבי הטכנולוגיה הקיימים בארגון. הכותבת הינה מנהלת השיווק של Meeting Insights באודיוקודס.  

רובנו לא בהכרח מודעים לזה, אבל תיקון חוק הגנת הפרטיות שעבר בקיץ האחרון בישראל היה רגע משמעותי מאוד עבור המידע והפרטיות של כל אחד ואחת מאיתנו. לאחר למעלה מארבעה עשורים שבהם החוק בארץ לא היה מותאם לתקופה ולטכנולוגיה של ימינו, סוף-סוף נפל דבר: הוגדרו הנחיות מדויקות לגבי סוגי המידע שניתן לאסוף, אופן ותקופת שמירת המידע, אמצעי ההגנה הנדרשים לשמירתו בהתאם לסוגי המידע, כמות נושאי המידע ועוד. בנוסף לכל אלו, הוגדרה לראשונה חובת העסקה של ממונה הגנת פרטיות בארגונים וחברות רבות, נוספה סמכות חדשה לרגולטור להטלת קנסות כבדים מאוד על חברות בעת הפרות, וכן נוספו לרגולטור "שיניים" וסמכויות חקירה נרחבות. וכדי להעניק עוד כוח לאזרחים מהשורה, הרי שלכל אחד מאתנו יש אפשרות להגיש תביעה נגד חברה או ארגון שהפר את חובתו לשמירת על המידע, בסכום של עד 10,000 שקל – ללא הוכחת נזק. בחוק הספאם, לשם השוואה, תקרת התביעה ללא הוכחת נזק עומדת על 1,000 שקל בלבד, לכל הודעת פרסומת. עדיף מאוחר מאשר אף פעם הוא כנראה המשפט המתאים ביותר בהקשר לרפורמת ההגנה על פרטיות, שכן היא מיושמת בישראל באיחור ניכר ביחס לעולם   כל עסק, בכל מגזר "עדכון הגרסה" הזה לא הגיע בחלל ריק. לפני שמונה שנים יושמה באירופה רפורמה מקיפה חדשה (GDPR), שהפכה את השמירה על המידע האישי והרגיש שלנו מעוד סעיף פורמלי וחסר שיניים, להכרח שחברה עלולה לשלם מחיר כבד מאוד במידה שלא תעמוד בדרישות הרגולטוריות לגביה. מחיר זה כולל קנסות עתק, מגבלות פעילות ואפילו חסימת או מניעת פעילות במקרי קיצון. כעת, שעקרונות הרפורמה מיושמים בתיקון החוק בישראל, חברות וארגונים – בכל גודל ובכל סקטור – מבינים שכבר אין מנוס ומתחילים להתייחס לפרטיות בכבוד המגיע לה.   עובדה זו, יחד עם העובדה שהחוק מגדיר אחריות פלילית על חברי דירקטוריון ונושאי משרה, מתחילה להפיל את האסימון במגזר העסקי לגבי גודל האירוע. יועצים משפטיים של חברות צוללים לעומק הדרישות וההבנה שלהן, סמנכ"לי כספים מתעניינים במנגנונים ובבנייה המחודשת שלהם, ואילו דירקטורים מבינים את גודל האחריות שמוטלת עליהם. גם בעסקים קטנים או בינוניים כבר אפשר לשמוע את רוחות השינוי מנשבות: החל ממומחי הגנת פרטיות שנשכרים, דרך הגדרה מחודשת של תהליכי איסוף ושמירת המידע ועד אימוץ תהליכים שנחשבו עד לא מזמן למרחיקי לכת. מגינות על פרטיות אזרחי האיחוד האירופי אך משפיעות על כל העולם. תקנות ה-GDPR. צילום: Shutterstock בעל הבית לא השתגע – הוא נחוש לשמור על המידע של כולנו  עדיף מאוחר מאשר אף פעם הוא כנראה המשפט המתאים ביותר בהקשר לרפורמת ההגנה על פרטיות, שכן היא מיושמת בישראל באיחור ניכר ביחס לעולם. יחד עם זאת, אין ספק שמדובר במהלך מבורך, חשוב וכזה שמעניק משנה תוקף לנושא משמעותי ויקר ערך עבור כולנו. אלא שכדי ש"עדכון הגרסה" הזה באמת יצליח, יש כבר עכשיו לטפל בבאגים ולהתמודד עם האתגרים שהדרישות מייצרות. הבאג המרכזי שיכול לעמוד לרועץ בנדון הוא האכיפה, והוא מה שיכריע האם הרפורמה הזו תשרת את מטרתה או תהפוך לעוד דף בספר החוקים. אכיפה רכה ופשרנית תחזיר אותנו 43 שנים אחורה, ותהפוך את הפרטיות שלנו למשהו שבאמת לא קיים. אכיפה נוקשה, שלא פוחדת מתקדימים, תאותת לחברות שמשהו פה באמת השתנה: בעל הבית לא השתגע הוא פשוט באמת נחוש לשמור על המידע של כולנו. הכותבת היא מנהלת תחום הגנת הסייבר במרכז הסייבר של פירמת BDO

"הייתה לי קריירה בהוראה, וניהלתי בית ספר. היה לי חלום להקים סטארט-אפ ולהנגיש את עולם ההיי-טק לנשים בדואיות: חלקן בהיי-טק עמד עד לפני שנתיים על פחות מ-1%, כי זו חברה פטריארכלית. ניסיתי, נכשלתי ושוב ניסיתי – עד שהצלחתי. כיום, בחלוף שלוש שנים, יש לנו בחברה כבר 45 עובדות. הדרך לשבירת תקרת הזכוכית בהיי-טק לנשים היא בעקשנות 'חיובית' ובהתמדה", כך אמרה בושרא מזאריב, מייסדת ומנכ"לית סמאנא (Samana). לדבריה, "פירוש השם סמאנא בערבית הוא 'שמיים שלנו' והשאיפה היא לעוף קדימה". מזאריב דיברה בפאנל נשים, שאותו הנחתה עידית חן, סמנכ"לית מערכות מידע בקבוצת לובינסקי. הפאנל נערך היום (ג') במסגרת מפגש של פורום הנשים WIT מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים במשרדי הקבוצה בראשון לציון. נושא המפגש היה "נשים יזמיות – אתגרים, תובנות והכוח המניע", ופתחה אותו גילי שלזינגר, Head of SaaS באורקל ישראל ומובילת הפורום. בדבריה סיפרה מזאריב על תוכנית סמאנא ואמרה כי היא "שמה לה למטרה ליצור הזדמנויות תעסוקה איכותיות שמותאמות לאילוצים התרבותיים של הנשים הבדואיות. היא מאתרת את המועמדות המוכשרות, ומספקת להן את הכישורים וסביבת העבודה הנדרשים לקריירה בעולם הטכנולוגיה. התוכנית מאתרת וממיינת נשים בדואיות מהצפון בעלות פוטנציאל גבוה, ובאמצעות תוכנית הכשרה אינטנסיבית, בת ארבעה חודשים, מקנה להן את המיומנויות המקצועיות והרכות הנדרשות לצורך השמתן בהיי-טק – עם הכשרה, מנטורינג ותשתיות תומכות. המרכז הטכנולוגי סמאנא, שהוקם בכפר זרזיר, מספק מרחב בטוח לנשים בלבד מהכפרים הבדואים בצפון, והוא חלק מרשת מרכזי התעסוקה הארציים של פורטלנד ישראל לקהילות מודרות. קרן פורטלנד הייתה הראשונה שנתנה לנו סיכוי, והאמינה בנו". "אני 'הבת של', 'אשתו של' או 'אמא של', וככזו, לכאורה – אין לי זכות קיום בעצמי", הוסיפה. "אנחנו רוצות להשתייך, אך הגברים שלנו לא נותנים לנו לעשות זאת. אבל משהו בער בי: ידעתי שנשים יותר טובות ורציתי להוביל שינוי, אך לא הצלחתי להתמודד מול כבלי המסורת". לסיכום היא אמרה ש-"נדרשת התעקשות חיובית. גם אם תיפלי – קומי, כי בסוף תצליחי. בדקי מה חסר לך. לכן אני בעד שיתופי פעולה, והטיפ שלי הוא תמיד לא להתכסח". לצד מזארטיב השתתפו בפאנל עוד כמה וכמה נשים יזמיות ובכירות בעולמות הטכנולוגיה. ריקי קורן, סגנית נשיא לאפליקציות בסולאראדג', ציינה כי היא עובדת בשיתוף פעולה עם מזארטיב וסמאנא. "זהו מיזם מדהים ועוצמתי, שמעשיר את הנשמה", אמרה. לדבריה, "הרעיון למיזם סמאנא הוא מעולה. ללא שיתופי פעולה, כל יוזמה לא תתרומם ולא תצליח. נדרשת שותפות, תוך הבנת המגבלות, כדי להעצים את החוזקות של שני הצדדים". היא סיימה בעצה לנשים: "כדאי לכן ללמוד את תחביבי הגברים שאיתם תיפגשו, להיות מוכנות ולהכיר את מי שמולכן. והכי חשוב: האמינו בעצמכן. גם אם נכשלתן – אתן עדיין יכולות". מימין: פז דוידוביץ', יזמית, מנכ”לית משותפת ומייסדת מאנקיטק; אופירה מלמד, מנכ"לית ניטרופיקס; ריקי קורן, סגנית נשיא לאפליקציות בסולאראדג'; בושרא מזאריב, מייסדת ומנכ"לית סמאנא; וקרן חבקין, יזמית, ומייסדת ומנכ"לית איימי. צילום: יח"צ אופירה מלמד, מנכ"לית ניטרופיקס, באה מבית של שמונה ילדים שבו היזמית הייתה האימא שלה. "כשנדרש להגדיל את הכנסות הבית, היא לא היססה ופתחה גן ילדים וחנות", אמרה. "מכל הילדים, רק אני יצאתי יזמית". מלמד ציינה שניטרופיקס קמה ב-2022, שהיא מונה עשרה עובדים, רובם דוקטורים לכימיה והנדסה, ושגם ה-CTO בחברה היא אישה. לסטארט-אפיסטיות שמחפשות השקעה היא ממליצה, לאחר שיחות עם לא פחוות מ-105 קרנות הון-סיכון: "דעי מה את רוצה ומה יעד ומהות החברה, ושדרי זאת באופן סופר-מקצועי". פז דוידוביץ', יזמית, מנכ”לית משותפת ומייסדת מאנקיטק, אמרה כי "החברה מונה 40 עובדים ואנחנו מלווים חברות בכל תהליכי הפיתוח". לדבריה, "יזמות היא יצירת מציאות, זה לגרום למישהו להאמין ביכולת שלו ובידיעה שאפשרי, עם דמיון ואמונה עצמית, לייצר מציאות שנותנת ערך. להבין שיזמות היא מסע". "אני מאמינה בעבודה פנימית: לקחת נשימות ארוכות, לרקוד, לפעול בתנועה ולהקליל. לטעמי, חשוב להתעקש ולהיות חדורת אמונה, אבל לא לקחת כל דבר ביותר מדי רצינות. עוד אני ממליצה להיות 'נוכחת ברגע' – לבטל חששות של 'מה יקרה', 'מה יהיה אם'. להיות כאן ועכשיו, והכול יהיה בסדר ויאפשר להתקדם. וגם: לתרגל אומץ, כי זה מעניק השראה לאחרות", הוסיפה דוידוביץ'. דוברת נוספת בפאנל הייתה קרן חבקין, יזמית, ומייסדת ומנכ"לית איימי מזה ארבע שנים. היא ציינה כי "עבדתי במשך שנים רבות ב-HSBC. למרות ההתקדמות, יזמות נשית היא עדיין מסלול קשה. לנהל קריירה לא יציבה לצד משפחה והורות זה קשה, ולעתים נלווית לכך תחושה של היעדר ביטחון כלכלי". "העולם הטכנולוגי הוא גברי", הוסיפה. "על מנת להקל, נדרשות כמה שיותר נשים – ככה השונות פחות תבלוט". היא סיימה בשלוש המלצות לנשים שרוצות להצליח במסע היזמי שלהן: "למדו אנגלית, התאמנו לדבר מול קהל והשקיעו ברישות חברתי". המשך סיקור המפגש – מחר.

אפקט דיפסיק משפיע חזק על שוק ההון: אנבידיה איבדה אמש (ב') כ-600 מיליארד דולר מערכה – ההפסד הגדול ביותר בהיסטוריה בשווי שוק של חברה כלשהי ביום אחד. זאת, לאחר ששער המניה שלה בנאסד"ק ירד ב-16.86%. שווי השוק של ענקית הבינה המלאכותית עומד כעת על 2.765 טריליון דולר לעומת יותר מ-3.4 טריליון בתחילת יום המסחר. הצניחה הזאת הביאה אותה לרדת למקום השלישי מבין החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בעולם. אפל, שעלתה אמש ב-3.18%, שוב כבשה את הפסגה, עם שווי של קרוב ל-3.3 טריליון דולר, ומיקרוסופט, שירדה ב-2.14%, נמצאת במקום השני עם שווי של כ-3.1 טריליון. גם חלק ניכר מהחברות האחרות שמושקעות חזק בעולם ה-AI רשמו אתמול ירידות. ביחד הן הביאו לירידה של 3.07% במדד הנאסד"ק. כך, ברודקום הייתה הבולטת ביותר עם צניחה של 17.4% בשער המניה שלה, arm צללה ב-10.24% ו-AMD – ב-6.37%. קוואלקום, לעומת זאת, רשמה ירידה קלה בלבד, של כ-0.5%. חברה בולטת נוספות בעלת פעילות ענפה בתחום הבינה המלאכותית שירדה אתמול היא גוגל – שקטנה בקצת יותר מ-4%. לעומת זאת, מטא עלתה בכמעט 2%. לירידות האלה יש סיבה אחת: דיפסיק. מדובר בסטארט-אפ סיני ש-"משגע" בשבועות ובפרט בימים האחרונים את עמק הסיליקון, ובעקבותיו, כפי שניתן לראות, גם את שוק ההון. בפשטות, החברה מציעה מודלי בינה מלאכותית שלדבריה, מציגים ביצועים טובים יותר בהרבה פחות השקעה. היא עצמה הוציאה על אימון המודלים שלה כ-6.5 מיליון דולר בלבד, לעומת מאות מיליונים ואף מיליארדים שהוציאו חברות הענק. זה מעורר חשש ניכר בקרב המשקיעים בחברות הבינה המלאכותית האחרות – ומטבע הדברים גם בחברות עצמן. כך, דה אינפורמיישן דיווח שלשום שמטא הקימה לא פחות מארבעה חמ"לים כדי להתמודד עם המתחרה החדשה ואולי גם לנסות "לשאול" ממנה כמה דברים. מעמדה הגובר של דיפסיק עלול לערער על השליטה, שלא לומר ההגמוניה, של הענקיות האמריקניות בשוק הבינה המלאכותית. יש לכך גם לא מעט היבטים גיאו-פוליטיים, בפרט לאור מגבלות היצוא שהטיל ממשל ביידן על חלק ממעבדי ה-AI לסין. אלא שכנראה שדיפסיק התגברה על המכשול הזה: היא אימנה, לדבריה, את המודל שלה על מעבד ישן יותר – H800 של אנבידיה. אותה אנבידיה שנפלה אמש ב-17%.

ימים ספורים לאחר כניסת הצוות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לפעולה בוטלו (משמע, פוטרו) כל הוועדות המייעצות שבמשרד לביטחון המולדת (DHS). בין הוועדות הללו – המועצה לבחינת בטיחות סייבר, ה-CSRB (ר"ת Cyber Safety Review Board). כאשר פוטרה המועצה, כך דווח, היא הייתה בעיצומה של חקירת תקרית הפריצה הענקית של ההאקרים הסינים חברי טייפון מלח (Salt Typhoon). בתזכיר, שהופץ לחברי הוועדות המייעצות של המשרד לביטחון המולדת, ציין הממשל כי "סיום החברות הנוכחית עולה בקנה אחד עם תעדוף ההתמקדות בביטחון הלאומי". המועצה הוקמה לפני שלוש שנים על ידי ממשל ביידן. תפקידה במרחב הסייבר היה לפעול מקביל לגופי חקירה ממשלתיים אחרים, כמו המועצה הלאומית לבטיחות בתחבורה בארה"ב. מטרת ה-CSRB הייתה לבחון ולהעריך אירועי סייבר, ולגבש המלצות לשיפור האבטחה במגזר הפרטי והציבורי. המועצה עסקה בשיתופי פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, ובייעוץ ישירות לשר לביטחון המולדת ולנשיא. היא נהגה להמליץ על דרכים שבהן הממשלה והעסקים יכולים להגן על עצמם טוב יותר, כולל כיצד למנוע מקרים דומים בעתיד. בין חבריה נכללו אנשי אבטחת סייבר גלובליים מהתעשייה, כמו מנהלי סייבר מגוגל ומיקרוסופט, ופקידי ממשל בכירים מכמה משרדים וסוכנויות העוסקות באבטחה. Removal of Cyber Safety Review Board members sparks alarm from cyber pros, key lawmaker. Not everyone opposed the move, however, even as the board reviews the major Salt Typhoon telecom breach. via @timstarks https://t.co/lQpl6Q904h pic.twitter.com/UrwDCdXnH8 — CyberScoop – @cyberscoop.bsky.social (@CyberScoopNews) January 22, 2025 השלכות משמעותיות על אבטחת סייבר אנליסטים ציינו כי המהלך לא זכה לתשומת לב רבה כמו ההכרזות של טראמפ על AI, וכי יש לו השלכות משמעותיות על אבטחת סייבר. "CSRB הוא מקור מידע חשוב עבור ממשלות ועסקים, המנסים להגן על עצמם מפני איומי סייבר", ציין אחד מהם. "איש לא חושב שמדובר בגוף רע", צייץ מומחה אבטחה אחר, "המועצה היא גוף טוב שעושה דברים חשובים. למה לבטל משהו טוב?". המועצה שפוטרה, ה-CSRB, פרסמה בעבר כמה דו"חות עיקריים. אחד מהם טיפל בפרצת Log4j הידועה לשמצה מ-2021, שתוארה כ"הפגיעות הגדולה והקריטית ביותר אי פעם". החקירה האחרונה שפורסמה על ידיה כללה קמפיין פריצה, מתוחכם מאוד, שהתמקד בשירותי הדוא"ל בענן של מיקרוסופט ב-2023. בשל האירוע, האקרים הצליחו להשיג גישה למיילים של סוכנויות ממשלתיות שונות בארה"ב. טייפון מלח – פועלים תחת המשרד לביטחון המדינה של סין המועצה החלה לחקור את אירועי טייפון מלח באוקטובר האחרון. האירוע זכה לתואר "פריצת הטלקום הגרועה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב". ההאקרים השיגו, בין היתר – רשומות שיחות, נתונים של אנשים בעלי פרופיל גבוה ואף תוכן של שיחות טלפון והודעות טקסט. הטלפונים של המועמד לנשיאות אז, טראמפ, היו בין אלה שהותקפו. ההאקרים, לפי חוקרי מודיעין איומים, פועלים תחת המשרד לביטחון המדינה של סין. באירוע, ההאקרים פרצו לכמה חברות תקשורת בארה"ב. הוא דווח בראשונה באוגוסט 2024. בדצמבר התברר כי ייתכן שהפריצות השפיעו גם על מדינות מחוץ לארה"ב. טייפון המלח כוון נגד דמויות בולטות, כולל מנהיגים פוליטיים. נראה כי מטרת ההאקרים הייתה לאסוף מודיעין, ולא לגרום נזק. מעבר לחשיבות של חשיפת האירוע, ציינו מומחים, "יש את המשמעות שלו. הגילויים על טייפון המלח יצרו גלים גבוהים בחוגי הממשל ואבטחת הסייבר. טלקום היא תשתית קריטית, ומהווה מטרה בעלת ערך רב לאיסוף מודיעין". אנליסט אבטחה סיכם באומרו כי "להחלטה לפטר את חברי מועצה יש השלכות ביטחוניות משמעותיות. היא מגיעה ברגע בהיסטוריה שבו איומי סייבר מעולם לא היו חמורים יותר… הרעיון שמרגלים זרים יכולים להתחפר עמוק כל כך במארג התקשורת של ארה"ב – הוא חסר תקדים ומטריד".

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אישר אתמול (ב') כי מיקרוסופט מנהלת מגעים לרכישת טיקטוק (TikTok). כשנשאל על ידי עיתונאים האם ענקית הטכנולוגיה האמריקנית עתידה להציג הצעה לקניית הפלטפורמה, נמצאת כעת בידיים סיניות, השיב הנשיא: "הייתי אומר שכן". אלא שאז הוסיף טראמפ וציין כי יש "עניין רב בטיקטוק" מכמה חברות, ואף הביע את רצונו לראות "מלחמת הצעות" על האפליקציה לשיתוף הסרטונים הקצרצרים והפופיים. הנשיא המשיך והבהיר כי הוא מעוניין שהרכישה תועיל לארה"ב. בהתייחס לדברי טראמפ אתמול, דובר מטעם מיקרוסופט מסר כי לחברה "אין מה לשתף בשלב זה". מזרז את העברת הבעלות על טיקטוק. הנשיא הנכנס של ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: ShutterStock הרקע למכירה: חוק אמריקני וחששות ביטחוניים ההתעניינות של מיקרוסופט – וכן של אורקל – ברכישת טיקטוק, עליה כבר דיווחנו באחרונה, מגיעה על רקע מאבק מתמשך של ממשלת ארה"ב באפליקציית המדיה החברתית. הסיבה לכך היא חששות ביטחוניים סביב הקשר של חברת האם הסינית שלה, בייטדאנס (ByteDance) לממשל בבייג'ין. עקב חששות אלו, שצפו ועלו כבר בימי כהונת טראמפ הקודמת, חוקק הקונגרס האמריקני, תחת ממשל ביידן, חוק המחייב את טיקטוק למכור את פעילותה בארה"ב לידיים אמריקניות או מערביות, אחרת תושבת פעילותה במדינה. בית המשפט העליון בארה"ב לא קיבל ערעור של בייטדאנס ואישר את הדין להחרמת טיקטוק במדינה בשל החששות לביטחון הלאומי אלא אם תמכר. עם זאת, לאחר שנכנס לתפקידו בשבוע שעבר, נשיא ארה"ב חתם על צו נשיאותי המעניק לטיקטוק ארכה של 75 ימים למכור את הפלטפורמה, על מנת שלא תשאר בבעלות סינית. למרות הארכה שניתנה על ידיו, טראמפ ציין אתמול גם שהוא מצפה לקבל החלטה לגבי עתיד האפליקציה בתוך 30 הימים הקרובים, וניכר כי הנשיא החדש/ישן של ארצות הברית מגביר את הלחץ להוציא את העברת הבעלות אל הפועל כמה שיותר מהר. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: ריצ'ארד מורגנשטיין, מתוך ויקיפדיה בעבר הצעה לרכישת טיקטוק נראתה למיקרוסופט כ"מהלך מאוד משונה" לפי ה-BBC, בעבר, באוגוסט 2020, בייטדאנס פנתה אל מיקרוסופט כרוכשת אפשרית. בראיון עם עיתונאית הטכנולוגיה קארה סווישר שקיים באותו זמן, אמר סטיה נאדלה, מנכ"ל ענקית הטק, שזה היה "די מסוקרן" כאשר החברה קיבלה את הפנייה המסוימת. ואז ציין כי מדובר ב"מהלך מאוד משונה". אלא שכעת נראה שנאדלה והחברה שהוא מוביל שינו את הלך הרוח הזה. בהמשך בחרה טיקטוק ב-אורקל כשותפה פוטנציאלית, אך גם עסקה זו לא מומשה, כזכור. יש לזכור כי שמות נוספים הוזכרו אף הם בחודשים האחרונים כמועמדים לקניית טיקטוק, ואלו כוללים את המיליארדרים פרנק מק'קורט וקווין או'לירי, וגם את היוטיובר ג'ימי דונלדסון, המוכר בכינוי MrBeast.

דו"ח האינטרנט של בזק, שפורסם היום (ג'), מציג שלל נתונים מעניינים על השימוש של הגולשים הישראלים באינטרנט בעידן ה-AI, אובדן האמון במידע הדיגיטלי, הלחץ הנפשי הגובר סביב אירועי המלחמה, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשת, ועוד. הנתון העדכני ביותר מראה עד כמה אנחנו דואגים לגורל החטופים: חזרת החטופות לירי אלבג, נעמה לוי, דניאלה גלבוע וקרינה ארייב, שאירעה בשבת האחרונה, הביאה לזינוק של 40% בתעבורת הרשת בארץ. עוד אירועים שעוררו בשנה האחרונה התעניינות רבה מצד הגולשים הישראליים הם הקרב הגדול של ג'ייק פול נגד מייק טייסון בנטפליקס, שהביא לגידול של פי 10 בממוצע התעבורה היומי, המתקפה האיראנית, שבמהלכה נצפה גידול של כ-40% במספר המכשירים החדשים שהתחברו ל-Wifi הביתי, ואירוע חשיפת גרסת הפורטנייט החדשה, שבשיאו נרשמה קפיצה דרמטית של 60% בג'יגות ברשת. נתונים אלה מבוססים על מד האינטרנט – כלי חדש של בזק, שמבוסס על ניתוח סטטיסטי מתוך מערכות החברה. הוא מספק תמונת מצב חיה על התנהגות הגלישה בישראל, ובודק את הנתונים לפי מדדי מיקום, WiFi, רייטינג וסייבר. אפרופו סייבר, המצלמות הביתיות הן הכלי הכי נפרץ בבית – פי 100 מאשר הכלים האחרים. פייק ניוז, בינה מלאכותית ושפת הפרומפטים הדו"ח מבוסס על סקר שערכה בזק בשיתוף קנטר בקרב 4,500 ישראלים בגילאי 13 ומעלה. נתון מטריד שעולה ממנו הוא ש-86% מהישראלים מתקשים להבחין בין אמת לפייק ניוז. בנוסף, 73% מבני הנוער נחשפו לפייק ניוז בנושא החטופים. מעל גיל 18, הנתון מגיע לשני שלישים – 66%. בעקבות הפייק ניוז, אנחנו כבר לא מאמינים למידע ברשת. צילום: BigStock נתונים אחרים עוסקים במהפכת הבינה המלאכותית שהתרגשה עלינו: 90% מהגולשים הישראלים העידו שהם מכירים את המונח AI, ו-70% כבר משלבים טכנולוגיות AI בחייהם. 40% מבני הנוער ו-32% מהבוגרים משתמשים בכלי בינה מלאכותית לקבלת מידע ממוקד ומיידי. רובם משתמשים ביותר מכלי AI אחד, כאשר הכלי הכי פופולרי, ובפער ענק, הוא ChatGPT של OpenAI, עם 83% בקרב בני הנוער ו-76% בקרב האוכלוסייה הבוגרת. ג'מיני של גוגל מגיע למקום השני, עם 30% בקרב בנות ובני הנוער ו-22% מהאוכלוסייה הבוגרת. גם קופיילוט, Canva ו-Claude פופולריים למדי. עוד מראים הנתונים ששפת הפרומפטים החלה לחלחל בישראל: כ-60% מרגישים שהם נדרשים ללמוד את השפה הזאת במציאות החדשה. מעניין שהנתון הזה עולה ככל שעולים בגילאי המשתמש, ובקרב בנות ובני ה-60 ומעלה הוא עומד על 68%. כמה מאיתנו מכורים לרשתות חברתיות? התשובה, הלא מפתיעה, לשאלה הזאת היא: רבים מאוד. 60% מבני הנוער שהשיבו לסקר הצהירו שהם מכורים לסושיאל מדיה, כאשר אצל בני ה-18-34 הנתון הוא 56%. קרוב לשני שלישים (63%) מבני הנוער משוטטים לפחות שלוש שעות ביום ברשתות חברתיות, ו-34% מקדישים לכך חמש שעות ויותר בכל יום. ההתמכרות לרשתות החברתיות – נרחבת מאוד. צילום: BigStock עם הצריכה הרבה יותר של תוכן, ברשתות החברתיות ובכלל, יורדת יכולת הקשב שלנו: 85% מהישראלים ענו שהם איבדו את הסבלנות לקרוא טקסטים ארוכים או ספרים, והם מעדיפים סרטונים קצרים ומתומצתים. זה נכון בפרט כשזה מגיע לרילס: 81% השיבו שהם צופים בסרטונים כאלה שאורכם לא עולה על דקה. הרצון לראות סרטונים קצרים יותר חזק במיוחד אצל חובבי הספורט: 87% מבני הנוער שבהם ניזונים מסרטוני ספורט קצרים, וכך גם 89% מבני ה-18 עד 34. הנתון יורד ל-73% כאשר מדובר בחובבי ספורט בני 35-59, ומעל גיל 60 הוא מגיע ל-53%. עוד נתונים מעניינים הם ש-45% מהנשאלים בכלל ו-64% מבני הנוער מעדיפים להאזין להודעות קוליות או לפודקאסטים במהירות גבוהה יותר מהמהירות הרגילה – כדי לחסוך זמן. 21% אף ציינו שבעקבות הגברת מהירות ההאזנה, הם איבדו את הסבלנות לקצב הדיבור הרגיל של בני אדם אחרים. פחות קונים ומשתפים תמונות מחופשות – ויותר גולשים בשעות לא שגרתיות 52% מבני הנוער ו-73% מהבוגרים צמצמו את שיתוף התיעוד שלהם מחופשות ובילויים; שיעור הביטולים של שירותי פרמיום כמו נטפליקס ודיסני+ עולה על שיעור המצטרפים החדשים אליהם; שיעור הקניות אונליין ירד מ-87% ב-2023 ל-81% ב-2024; וההשפעה של משפיעני הרשת על החלטות הקנייה של הצרכנים הישראלים עלתה מ-33% ל-41%. בקרב בני הנוער מדובר ב-54%. נתונים אחרים עוסקים בשינוי בשעות הגלישה של הישראלים, במידה רבה עקב המלחמה המתמשכת: 39% דיווחו ששינו את זמני הצפייה במסכים לשעות לא שגרתיות, בייחוד בשעות הלילה המאוחרות, שבהן התארכו זמני הצפייה ב-23%. גם שעות הבוקר המוקדמות הפכו ליותר פופולריות, עם עלייה של 8% בשימוש. כמו כן, יותר משליש מהישראלים (36%) דיווחו על צורך בתמיכה נפשית בעקבות המלחמה. בקרב מבוגרים (18-54) הנתון משמעותי יותר – 41%. עוד עולה ש-61% מהישראלים שחוו קושי נפשי פנו לשירותי אונליין, ורובם המוחלט עשו זאת יותר מפעם אחת.

השראה אומנותית או ניצוץ יצירתי הם מושגים שעד לאחרונה היו נחלתו הבלעדית של המין האנושי. אולם, האם גם למכונות יש יכולת ליצירה אומנותית מקורית? האם אנדרואידים מציירים כבשים חשמליות? תערוכה שהוצגה לאחרונה בגלריה שחם בירושלים ניסתה לענות בדיוק על השאלה הזו, כאשר ערבבה בין ציורים של המאיירת והציירת נעמה בנזימן לאיורים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, שאומנה לחקות את הסגנון של המאיירת. מה שעושה את זה עוד יותר מעניין הוא שהמבקרים והצופים לא יודעים האם היצירה נוצרה על ידי האומנית או על ידי המחשב. בינה מלאכותית או יצירה פרי עטה של נעמה בנזימן? מתוך התערוכה. התערוכה, שנקראת בית בעברית ו-BYTE באנגלית, מבוססת על סדרת ציורים שיצרה בנזימן בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, והם משחקים על הדימוי של בית (מוטיב שחוזר לא מעט ביצירותיה), על בסיס הרשת של מחברת שורות ישנה, מהסוג שהיינו כותבים בה פעם בבית הספר. בשיחה עם אנשים ומחשבים אומרת בנזימן שהיצירה שלה דווקא לא הייתה חלק מהדיון האומנותי המיידי והער בעקבות אירועי ה-7 אוקטובר, אלא מאוחר יותר: כשהעלתה את היצירה הזו לרשתות החברתיות וקיבלה הרבה מאוד תגובות, היא מצאה את עצמה יוצרת עוד ציורים באותו הסגנון, שהפכו לאוסף של תשעה או עשרה ציורים. או אז הגיע קול קורא להשתתפות בתערוכה, שהיא חלק מפסטיבל אאוטליין – פסטיבל איור שנתי נחשב בירושלים. לוח הזמנים היה קצר מאוד ולו הייתה בנזימן צריכה ליצור יצירות נוספות עבור התערוכה ידנית, במו מכחולה, היא לא הייתה מצליחה לעמוד בלוח הזמנים הצפוף. כאן נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית היוצרת. תהליך היצירה בן זוגה של בנזימן, ד"ר דורי אורין, הוא ראש בית הספר לעיצוב בפקולטה לאומנויות בסמינר הקיבוצים, והוא מתעסק הרבה עם טכנולוגיה, כולל עם בינה מלאכותית. על מנת לצייר ציורים דומים, הוא לקח את האיורים המקוריים של בת זוגו ואימן תת מודל של Flux – בינה מלאכותית יוצרת שמתמחה ביצירה ובעיבוד תמונה. תת המודל הפיק להם עשרות ציורים באותו סגנון האיור של דמות הבית, מרשת של מחברת שורות, ומתוך זה בחרו ועיבדו בני הזוג ידנית תשעה איורים נוספים. כך נוצר אוסף של 18 איורים, שחציו נוצר על ידי מאיירת בשר ודם וחציו על ידי מכונה. הציורים, כאמור, הוצגו בערבוביה, כאשר הצופה צריך לנחש מה נוצר בידי אדם ומה נוצר על ידי המודל. מתוך ניסיון, קשה לזהות. (מי שרוצה לנסות את כוחו או כוחה, בנזימן ואורין גם הנגישו את הציורים בדמות חידון מקוון, שבו צריך לנחש מה נוצר בידי היוצרת ומה בידי המודל. בינה מלאכותית או יצירה פרי עטה של נעמה בנזימן? מתוך התערוכה. "היה את לוח הזמנים הקצר הזה, וחשבנו שהמחשב יצליח לעשות את זה בזמן מאוד קצר – והוא אכן הצליח", אומרת בנזימן. "התבססנו על עבודת אימון המודל, שדורי עשה עוד לפני שבכלל ענינו לקול הקורא לתערוכה, אבל ברגע שקיבלנו אישור, כתבנו פרומפטים (שאילתות – נ"ל) והזנות לתוך המערכת של הבינה המלאכותית היוצרת, וקיבלנו עשרות דימויים. מתוכם בחרנו כמה, ועשיתי עליהם עוד עיבוד בפוטושופ כך שהמראה יהיה יותר קרוב לסדרה הראשונה (המקורית – נ"ל)". "עד כמה משפיעה עליי הידיעה שהעבודה נעשתה על ידי יוצר מסוים, אנושי? ברמה הפרטית שלי, כקוראת או כצופה, אני מרגישה אחרת אם וכאשר אני יודעת שהיצירה נעשתה על ידי אומן שאני אוהבת ומכירה או על ידי מחשב. בתערוכה בחרנו לערבב בין העבודות ותלינו אותן כך שאין הפרדה" נעמה בנזימן ובן זוגה, ד"ר דורי אורין, בפתיחת התערוכה. צילום: פרטי כיוון מסחרי אפשרי ליישום AI באומנות התהליך שאותו עשו בנזימן ואורין נראה ככיוון מסחרי אפשרי ליישום של בינה מלאכותית בעולם האומנות: GenAI ככלי שמאפשר לציירים, מאיירים ואחרים ליצור כמות גדולה יותר של יצירות אותנטיות, ב-"קול" ובסגנון המקורי של האומן, ולהגביר את המכירות, בלי המאמץ היצירתי והטכני של לצייר את הציורים ביד, אחד אחד – תהליך שיכול לקחת שבועות ואף חודשים. חברה שמנסה ליישם את אותו הרעיון בעזרת אימון של בינה מלאכותית וזרוע רובוטית שממש מציירת בצבעי שמן, תוך חיקוי של אומן קיים שאת ציוריו למדה, היא אקריליק רובוטיקס מקליפורניה, שאת הרובוט שלה ראיתי לאחרונה בכנס re:Invent של AWS בארצות הברית. מות המחבר שאלתי את בנזימן: איך התחושה כשמכונה מתחרה ביצירתיות האנושית, ביצירה המקורית והאישית שלה? תשובתה: "אם מסתכלים על זה בהיבט הפילוסופי, יש את הנושא הזה של מות המחבר, שאלות של נוכחות היוצר בתוך היצירה. עד כמה זה משמעותי? זה בוודאי מחזק את השאלות האלה". כאן היא מסבירה: "השאלות האלה הופכות מורכבות כשיש בלבול בשאלת מיהו המחבר או היוצר. עד כמה משפיעה עליי