פומו (ר"ת Fear Of Missing Out) הוא אחד המונחים היותר בולטים – וקולעים – בשפה של העידן הדיגיטלי. מדובר בפחד שאם לא תיכנס מדי כמה שעות (והמהדרין יעשו את זה בכל חצי שעה-שעה) לרשתות החברתיות או לווטסאפ – תפספס דבר חשוב או מעניין, לא תראה את הסרטון שכככווולללםםםם מדברים עליו ותהיה מנותק מהעולם. זה גלש מאז גם לעולם הפיזי ולשילוב ביניהם – למשל סרטונים ממופע מדובר ומיוח"צן או סטוריז שמראים קטעים מציאותיים. ככל ששומעים שהקטעים האלה יותר סנסציוניים ו/או מחרידים – כך הפחד מפומו גדל. ראינו את זה בצורה ברורה באותו בוקר נורא של ה-7 באוקטובר. החמאס העלה לטלגרם סרטונים מחרידים מהטבח שביצע ביישובי העוטף ומהחטיפות, התקשורת הישראלית לא שידרה אותם בהתחלה וישראלים רבים החלו להפיץ אותם בווטסאפ (וגם טלגרם, ועוד). כך, למשל, הסרטון של נועה ארגמני, שזועקת באימה כשהיא נחטפת על ידי מפלצות החמאס, לעיני בן זוגה. אנחנו חווים משהו דומה ביממה האחרונה. הפעם, מדובר בסרטונים ממצלמות אבטחה של מכון כושר ביבנה, שבו נראים מאמן כושר ונשים שהגיעו אליו לאימונים אישיים מקיימים יחסי מין. עד מהרה הופץ גם מידע על אותו מאמן ואותן נשים, כולל שמות, והשערה שלפיה בעל שאשתו בגדה בו עם אותו מאמן הוא זה שהזמין את הפריצה למצלמות האבטחה. אבן שטיפש אחד זורק לבאר – גם אלף חכמים לא יוכלו להוציא, אומר המשפט הידוע. ואמנם, הסרטונים שאותו טיפש מפרשה זו הפיץ (לא ברור אם לאדם אחד או יותר) עברו בקצב מסחרר, באמצעות הווטסאפ, בין אנשים. אדם חכם אמר לי שחצי מדינה כבר קיבלה את הסרטונים והמחצית השנייה רוצה לקבל אותם. אותו אדם הגזים קצת, אבל הוא בהחלט בכיוון. יש מידה של אירוניה בכך שהפצת הסרטונים המאסיבית הזאת התחילה ביום הגנת הפרטיות, שחל אתמול (ג'). הפרשה הזאת (שוב) מוכיחה שאת הפרטיות שלנו כמעט שאיבדנו מזמן, בוודאי במרחב הדיגיטלי, ושמה שנשאר ממנה – לא מוגן יש חוק, אבל מה עם האכיפה? חשוב לציין: הפצה כזו של סרטונים, שבבירור מפרים את הפרטיות, היא עבירה פלילית. "חוק הסרטונים" אוסר על הפצת תמונות וסרטונים אינטימיים של אדם ללא הסכמתו, והעונש על כך הוא עד חמש שנות מאסר. שאלתי את המשטרה האם היא מתכוונת לאכוף את הגל הזה של הפצת הסרטונים האינטימיים ממכון הכושר ביבנה. טרם קיבלתי תשובה, ואם וכאשר אקבל – היא תפורסם כאן. יש משהו ש-"יסייע" לה – מאמן הכושר הגיש תלונה (ואמנם, המשטרה גבתה היום עדויות בפרשה). אבל גם אם המשטרה אכן תתחיל לאכוף, זה יהיה טיפה בים. משטרת ישראל לא מסוגלת לחקור את כל אלפי המפיצים של הסרטונים האלה, מה גם שלא מדובר בסרטון אחד. בנוסף, אחת השמועות העקשניות יותר בפרשה הזו גורסת שאחת הנשים המצולמות היא בת של עבריין מוכר, ולכן, לא מן הנמנע שהמשטרה תתמקד בהיבט זה של העניין, שעלולות להיות לו השלכות נוספות. בהרבה מאוד פעמים, הפומו הוא רעה חולה. צילום: ShutterStock כמו כן, עם כוח האדם החסר, ההתמקדות במשימות אחרות – חלקן חשובות וחלקן פחות – והסרבול, המשטרה לא מסוגלת גם להיות מהירה יותר מהמפיצים. ככל שאפליקציות המסרים המיידיים נהיות פופולריות יותר, וככל שהן משתכללות, כך ההפצה של תמונות וסרטונים אינטימיים נהיית קלה ומהירה הרבה יותר. גם במקרים כאלה, האכיפה זוחלת לעומת הטכנולוגיה. הקביעה הזאת מקבלת משנה תוקף על רקע העובדה שהרשות להגנת הפרטיות הוציאה רק היום אחר הצהרים הודעה על כך שהיא "החלה בבחינת ההיבטים הפליליים והמינהליים של האירוע", ו-"תשקול לנקוט בצעדי אכיפה". היא הוציאה את ההודעה יותר מיממה (!) אחרי שהפרשה התחילה להשתולל – זמן נצח במונחי העולם הדיגיטלי. עד שהרשות "תבחן" ו-"תשקול", הסרטונים, שהגיעו עד עכשיו לבערך "חצי מדינה", עלולים להגיע לכולה. המוסר אבד – גם לחברות הטכנולוגיה חבל שצריך לציין את זה, אבל הפצת הסרטונים האלה היא לא רק לא חוקית, אלא גם לא מוסרית. זכותו של אדם לא להיות מצולם כשהוא עושה דברים פרטיים כמו קיום יחסי מין, וממש לא זכותו של אדם אחר להפיץ את התמונות או הסרטונים הללו. מי שעושה זאת הוא במקרה ה-"טוב", שגם הוא לא טוב, אדם שלא ממש חושב ושיצר הפומו גובר אצלו על פני ההיגיון הבריא, ובמקרה הרע אדם מרושע, בלשון המעטה. חברות הטכנולוגיה יודעות את זה היטב ומנצלות את יצר הפומו לרווחים כלכליים, גם אם זה אומר פגיעה בפרטיות של אנשים, וגם אם אותה פגיעה בפרטיות עלולה להביא לפגיעות חמורות יותר. הן לא לוקחות אחריות ולא באמת עושות משהו כדי לשמור על הפרטיות הזאת, כפי שהן לא עושות כמעט כלום – ומהשבועות האחרונים עוד פחות – כדי לשמור על הפלטפורמות שלהן נקיות מפייק ניוז, בריונות ועוד רעות חולות. פומו שווה עוד מעורבות, עוד מעורבות שווה עוד מפרסמים ומודעות, ועוד מפרסמים ומודעות שווה עוד כסף – וזה מה שחשוב. יש מידה של אירוניה בכך שהפצת הסרטונים המאסיבית הזאת התחילה ביום הגנת הפרטיות, שחל אתמול (ג'). הפרשה הזאת (שוב) מוכיחה שאת הפרטיות שלנו כמעט שאיבדנו מזמן, בוודאי במרחב הדיגיטלי, ושמה שנשאר ממנה – לא מוגן. הפרטיות צריכה הגנה כל השנה אבל, למרבה הצער, זה לא יקרה. מה שנותר הוא לאחל שלפחות חלק, גם אם קטן, מהמפיצים של הסרטונים האלה ייתפסו, שיאונה כמה שפחות רע למאמן ולנשים שקיימו אתו יחסים, ושיהיו בעתיד כמה שפחות מקרים כאלה. שלא יהיו בכלל? זה לא ריאלי – וחבל מאוד שכך.

בצעד די נדיר בעולם הסטארט-אפים הישראלי, כמה חברות הודיעו היום (ד') בבת אחת על גיוסים, בסכום שמסתכם לכ-330 מיליון דולר, שהם כ-1.2 מיליארד שקלים. מייסדי UVeye, האחים אמיר (מימין) ואוהד חבר. צילום: יובל חן הגיוס הבולט ביותר הוא של הסטארט-אפ UVeye – חברה ישראלית שייסדו האחים אמיר ואוהד חבר, שפיתחה מערכת לבדיקות אוטומטיות לרכב, מבוססות AI. החברה גייסה 191 מיליון דולר, מהם 41 מיליון בגיוס הון, בהובלת קרן הצמיחה של טויוטה, ו-150 מיליון – מרכיב חוב במימון של טריניטי קפיטל. הגיוס בוצע על פי שווי של 800 מיליון דולר – מה שמקרב את החברה למעמד של יוניקורן. המערכת שפיתחה UVeye משמשת לבדיקת כמיליון רכבים מדי חודש, ומותקנת במאות סוכנויות רכב בארצות הברית ובתאגידים גלובליים, בהם אמזון. הגיוס ישמש אותה להרחבת בסיס הלקוחות שלה, לייצור ולהתקנת מערכות נוספות, ולגיוס עובדים – בעיקר מהנדסי תוכנה. מייסדי אוליגו סקיוריטי, גל אלבז, נדב צ'רנינסקי ואבשלום חילו. צילום: יאיר חכמון גיוס נוסף בוצע על ידי סטארט-אפ הסייבר אוליגו סקיוריטי. היא הוסיפה לקופתה 50 מיליון דולר, בסבב B, שהובילה קרן גרינפילד פרטנרס, יחד עם רד דוט קפיטל והמשקיעים הקיימים – TLV פרטנרס ולייטספיד. הסכום ישמש להרחבת הפעילות הגלובלית של החברה, שהפלטפורמה שלה מסוגלת לזהות חולשות אבטחה קריטיות בזמן אמת ולעצור מתקפות בענן. סבב זה מביא את סך ההשקעות באוליגו ל-80 מיליון דולר בפחות משנתיים. החברה נוסדה ב-2022, כחלק מ-Stealth, על ידי נדב צ'רנינסקי, גל אלבז ואבשלום חילו – בוגרי יחידות הסייבר המובילות של צה"ל. היא נפרדה מ-Stealth בתחילת 2023. על הלקוחות שלה נמנים ארגונים בולטים בתחומי הפיננסים, הבריאות והטכנולוגיה, כולל חברות פורצ'ן 500. מייסדי פינאאוט. מימין: יזהר גלבוע, רועי רבהון ואסף ליואנו. צילום: שלומי מזרחי חברה שגייסה 40 מיליון דולר היא פינאאוט, שמפתחת פלטפורמת FinOps לניהול וייעול תשתיות ענן בארגונים גדולים. הסיבוב, מסדרה C, הובל על ידי אינסייט פרטנרס, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים Team8, פיטנגו, רד דוט קפיטל ומאור השקעות. הגיוס מגיע שמונה חודשים לאחר הסיבוב הקודם שביצעה החברה, בהיקף של 26.5 מיליון דולר, ומביא את סך ההשקעות בה מאז הקמתה ל-85 מיליון. פינאאוט הוקמה ב-2021 על ידי רועי רבהון, אסף ליואנו ויזהר גלבוע. היא מעסיקה 70 עובדים – רובם במרכז הפיתוח בישראל והשאר במשרדים בארצות הברית. הפלטפורמה שלה נמצאת בשימוש של כמה וכמה חברות פורצ'ן 500, ועל לקוחותיה נמנים, בין היתר, וויז, אורקה סקוריטי, ליפט, טנאבל והניו-יורק טיימס. מייסדי אנקור: ליאור אהרון, רום לקריץ ועמרי מן. צילום: הגר בדר שתי חברות שגייסו 20 מיליון דולר כל אחת הן אנקור וקלאץ' סקיוריטי. אנקור פיתחה פלטפורמה לניהול אוטומטי של חשבוניות וגבייה ללא עלות חודשית, ומדווחת על צמיחה של 500% ב-2024. את סבב הגיוס שלה הובילו מוזאיק ג'נרל פרטנרשיפ, שאחד המשקיעים בה הוא הכוכב לשעבר של ה-NBA אנדרה איגואדלה, ואורן זאב מזאב ונצ'רס, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים – אנטרי קפיטל וטל ונצרס. אנקור תשתמש בכסף כדי להכפיל את כוח האדם שלה בשנה הקרובה, להגדיל את נתח השוק בארצות הברית ולהעמיק שותפויות אסטרטגיות. מצבת כוח האדם של אנקור מונה 34 עובדים – מתוכם 32 בתל אביב ושניים נוספים באוסטין, טקסס. מייסדי החברה הם רום לקריץ, ליאור אהרון ועמרי מן. מייסדי קלאץ' סקיוריטי: טל קמחי, שגיא הס ואופיר הר-חן. צילום: עמרי מירון קלאץ' סקיוריטי מפתחת פלטפורמה לאבטחת זהויות לא אנושיות, שמבוססת על ארכיטקטורת אפס אמון. והיא סטארט-אפ הסייבר הישראלי השני בתחום האבטחה הזה ביומיים האחרונים שמודיע על גיוס. החברה האחרת היא טוקן סקיוריטי, שגם היא גייסה 20 מיליון דולר. את סבב הגיוס של קלאץ' סקיוריטי הובילה קרן סיגנלפייר, בהשתתפות המשקיעים הקיימים לייטספיד ומרלין ונצ'רס. יש לציין שקלאץ' סקיוריטי היא חברה בת שנה וקצת – היא הוקמה בסוף 2023 על ידי אופיר הר-חן, שגיא הס וטל קמחי. החברה מעסיקה 30 עובדים במשרדיה בתל אביב ובארצות הברית. מייסדי אליינד: יותם סלע, גל אגא וגל דיטש. צילום: יח"צ והיה עוד גיוס שפורסם היום: אליינד הישראלית, שפיתחה פלטפורמה לחדרי מכירה חכמים, שלדבריה "מצילים עסקאות ומייצרים חוויית קנייה אופטימלית", גייסה בסבב זה שמונה מיליון דולר, ובסך הכללי 14 מיליון. אליינד נוסדה ב-2021 ומקימיה – גל אגא, יותם סלע וגל דיטש – מכנים אותה "האיירון מן של עולם המכירות". השתתף בהכנת

מאת הילל יוסף   "בין המשפט והטכנולוגיה היה קיים פער ניכר, שנים רבות. המשפט פיגר אחרי הטכנולוגיה אך בשנים האחרונות חלה קירבה בין התחומים: בהיבטים רבים המשפט התפתח והצליח להתקרב – בקצב ובמידת ההתאמה שלו – לטכנולוגיה, המשתנה במהירות", כך אמר עו"ד אריאל יוספי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן. עו"ד יוספי, מנהל מחלקת טכנולוגיה ורגולציה בפירמת עורכי הדין, התראיין לקראת כנס FinTech Junction. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ה', ה-20 בפברואר, במגדל הרצוג, תל אביב. "ככל שעובר הזמן", אמר, "החוקים מתפתחים. כשטכנולוגיה חדשה פורצת ונכנסת לשימוש ארגונים עסקיים, השאלות המשפטיות רבות והתשובות לא תמיד ברורות. אך בשלב השני מתפתחות רגולציות שמשליכות משמעותית על פעילות הארגון בהקשר הטכנולוגי. מאחר שהרגולציה שונה ממדינה אחת לשנייה – ארגונים חשופים לתקנות השונות במדינות רבות". העניין המשפטי בטכנולוגיה, הסביר עו"ד יוספי, "נחלק לשניים: האחד, חוקיים החלים על שימושים טכנולוגיים שאינם מיוחדים למגזר עסקי ספציפי, למשל בינה מלאכותית, או הגנת הפרטיות. השני, מגזרים ספציפיים, להם יש חוקים מיוחדים. למשל, פעילות ארגוני פינטק בתחומי הקריפטו, או המסחר המקוון. התקופה הקרובה תהיה מעניינת, כי חלק מהחוקים החדשים החלו להיכנס לתוקף והם משפיעים על הפינטק באופן ישיר ועקיף. כך, למשל, בסוף 2024 הרגולציה על קריפטו שבאיחוד האירופאי, MiCA (ר"ת Markets in Crypto-Assets Regulation) – נכנסה לתוקף. הרגולציה שמה לה למטרה להגן על צרכנים ומשקיעים ולהגביר את היציבות הפיננסית בשוק, ובו בזמן לא לפגוע בחדשנות בתחום הקריפטו וה-Web3. ממשלות מגלות עניין בשוק הקריפטו – אבל חלוקות על אופן האסדרה שלו". בנוסף, אמר, "רגולציית החוסן התפעולי הדיגיטלי, שנוסחה עבור חברות פיננסיות DORA (Digital Operational Resilience Act) נכנסה גם היא לתוקף החודש ומעמידה סטנדרטים חדשים שמשפיעים על כל החברות הטכנולוגיות שנותנות שירותים לחברות פיננסיות". תחום הפינטק, הסביר עו"ד יוספי, "ייחודי בכמה היבטים. הוא כולל ממד תפעולי רחב, לצד שימוש בטכנולוגיות רבות. מדובר בעולם תוכן ה'נוגע' בתעשיות מאד מפוקחות, עם רגולציות קפדניות. למשל, בשל הופעת הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI, משתמשים יכולים לשאול את GPT ודומיו 'באילו מניות להשקיע?', ואם העוזר האישי ייתן המלצות קונקרטיות – הפעולה נכנסת תחת ההגדרה של יעוץ השקעות עליה חלה אסדרה. זאת, בנוסף לשיקולים משפטיים האחרים ב-GenAI, שיש לתת מענה: טעות, הטעיה, הזיות, פרטיות וקנין רוחני, הטיות וחשש לפריצה, בין השאר". "במדינות שונות יש גישות שונות לאסדרת AI בהקשרים של פינטק ומגזרים אחרים", הוסיף, "יש מדינות שהחילו רגולציות פרטניות ויש שקבעו רגולציות כוללניות. בפינטק יש שימוש גובר והולך בטכנולוגיות רבות, חלקן חדשות, ויש להניח שהן 'יפגשו' רגולציות קיימות בעולמות הבנקאות, ניירות הערך והביטוח". לדבריו, "היבט זה בעולם הפינטק משפיע בעיקר על חברות הזנק. כשסטארט-אפ מוקם, מתחילים לרוץ עם רעיון והעבודה המשפטית היא מינימלית. בפינטק, הרבה ממה שיש לעשות כבר תחילה – דורש ליווי משפטי ומקשה על הסטארט-אפים". "קריפטו", ציין עו"ד יוספי, "היה תחום לא מפוקח. כעת יש כבר חוקים: בראשונה נכנסו באיחוד האירופאי בסוף 2024 הוראות כיצד ומה להנפיק, איך לבנות בורסה, מהם השירותים הנילווים ועוד. הקריפטו הפך להיות מתחום פרוע עם סיכונים, למקום עם יותר פיקוח ובהירות. קריפטו כבר אינו 'באאז' אלא כאן כדי להישאר, הוא תחום עם הזדמנויות – והרבה סיכונים". "אנו בהרצוג פוקס נאמן", סיכם עו"ד יוספי, "עוזרים ללקוחותינו לנווט במים הסוערים של השינויים הטכנולוגיים התכופים, הדורשים התייחסות לחוקים חדשים ולכאלה שטרם חוקקו. אנו נמצאים בנקודת זמן מאד מעניינת, שהיא בבחינת 'הסערה המושלמת' – במפגש שבין קריפטו, AI ותפקידה המאתגר של הרגולציה לאסדר עולמות תוכן חדשים טכנולוגיים אלה". לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

בוגרי תארים אקדמיים בהנדסה ובתחומים טכנולוגיים חווים בשנים האחרונות קושי הולך וגובר להשתלב בשוק העבודה. זמן חיפוש העבודה הראשוני שלהם, שעמד בעבר על מספר חודשים, מתארך כיום לכדי 11 חודשים בממוצע – משמע, הם מחפשים משרה בתעשייה במשך כמעט שנה שלמה. המגמה הזו לא מפתיעה, אך היא לא נובעת רק מתוכן לימודים "לא רלוונטי" כפי שנהוג לעיתים לטעון. הבעיה האמיתית נעוצה בפער בין התיאוריה הנלמדת באקדמיה לבין הצרכים הפרקטיים של תעשיית ההיי-טק, שמשתנה במהירות מסחררת בעקבות טכנולוגיות חדשות כמו AI ושיטות עבודה חדשניות. הפתרון כאן אינו בהכרח "ללמד טכנולוגיות רלוונטיות יותר", אלא לגשר על הפער הזה באמצעות הכשרות והתנסויות מעשיות, שיתאימו את הבוגרים לשוק העבודה, המתקדם בקצב חסר תקדים הפער בין תיאוריה לפרקטיקה האקדמיה מתמקדת, בצדק, בהקניית ידע תיאורטי ומתודולוגיות חשיבה, ולא נועדה להכשיר עובדים באופן ישיר לשוק העבודה. עם זאת, בוגרי המוסדות יוצאים עם בסיס ידע מצוין, אך עם חוסר בניסיון מעשי בשיטות העבודה המודרניות: עבודה בצוותים, שימוש בכלי פיתוח עדכניים, תהליכי Agile, DevOps ועוד. הפתרון כאן אינו בהכרח "ללמד טכנולוגיות רלוונטיות יותר“, אלא לגשר על הפער הזה באמצעות הכשרות והתנסויות מעשיות, שיתאימו את הבוגרים לשוק העבודה, המתקדם בקצב חסר תקדים. מה יסייע לאייש אותן? משרות הג'וניור בהיי-טק. צילום: אלוסטרציה ShutterStock האחריות היא משותפת בניגוד להאשמות הרווחות כלפי האקדמיה, האחריות לגישור על הפערים מוטלת על שלושה גורמים – האקדמיה נדרשת להמשיך להעניק ידע תיאורטי וכלים אינטלקטואליים, אך תשתף פעולה עם התעשייה כדי לתת מענה למגמות הפרקטיות ולשוק העבודה. לצידה, התעשייה תפתח תוכניות ותשקיע בכוח אדם השקעה ארוכת טווח – צעד שיוכל רק להשתלם לה ולבסס שייכות אמיתית למקום העבודה. הסטודנטים עצמם נדרשים לקחת אחריות על הפיתוח המקצועי שלהם, על ידי הצטרפות לקורסים משלימים, פרויקטים עצמאיים והשתתפות במסגרות מעשיות, שמעניקות את החיבור לדרישות השוק. סטאז' כפתרון חלקי ומשמעותי תוכניות סטאז' בתעשיית ההיי-טק יכולות להיות המפתח להצלחה. בדומה לעולמות המשפט, ראיית החשבון והרפואה, גם בתחום הטק – סטאז' יעניק לבוגרים את ההזדמנות לחבר בין הידע התיאורטי שרכשו לבין ניסיון מעשי בעבודה אמיתית. למעשה, שילוב משרות סטאז' בתחומי תכנות, בינה מלאכותית, למידת מכונה ומדעי הנתונים יאפשר לבוגרי תארים, באמצעות שילוב בין ידע אקדמי לידע מעשי, לקבל פרספקטיבה על צרכי השוק ולהבין כיצד להשתלב בו בצורה מיטבית. למרות ששכר בסטאז' עשוי להיות נמוך מהמקובל בתעשייה, הוא יכול להוות דלת כניסה לקריירה ארוכת טווח ובעלת יסודות יציבים. במקביל, החברות עצמן ייהנו מכוח אדם איכותי, מגמישות בתהליכי הגיוס, ומהזדמנות לגדל את הדור הבא של המפתחים. חשיבה לטווח ארוך כדי להפוך את פתרון הסטאז' ליעיל באמת, חשוב ללוות אותו בתהליכים נוספים כמו תוכניות מנטורינג, שמאפשרות השתלבות והזדמנויות ללמידה וצמיחה; ביצוע הכשרות; מסגרות פנים-ארגוניות שמבטיחות פיתוח מתמשך של העובדים; וכמובן – שיתוף פעולה מתמיד ומתמשך בין האקדמיה והתעשייה, שמגיע ממש לבניית מודל שמשרת את כל הצדדים לאורך זמן. משבר הג'וניורים לא נובע רק מתוכן לימודי כזה או אחר, אלא מפער מובנה בין מערכת ההשכלה הגבוהה לצרכים הדינמיים של תעשיית ההיי-טק. הפתרון אינו פשוט, אך הוא אפשרי – באמצעות שיתוף פעולה אמיתי בין כל הגורמים, השקעה בהכשרות מעשיות, ובניית מסגרות סטאז' שיאפשרו לכל הצדדים ליהנות מהתהליך. כך, נוכל לא רק לפתור את המשבר, אלא גם לבנות תשתית חזקה ויציבה לעתיד ההיי-טק בישראל. הכותב הוא המנכ"ל והמייסד המשותף של חברת וויביז (WeBiz)

אפל פרסמה עדכוני תוכנה הכוללים טלאי אבטחה שמטפלים בכמה פגמי אבטחה בכל פורטופליו המוצרים שלה, בהם פגיעות יום אפס, שלדבריה נוצלה כבר על ידי האקרים. הפגיעות, שסומנה כ-CVE-2025-24085, תוארה כבאג ברכיב Core Media, שעלול לאפשר לאפליקציה זדונית שכבר מותקנת במכשיר להעלות רמת הרשאות. "אפל מודעת לדיווח שייתכן כי הבעיה הזאת נוצלה באופן פעיל כנגד גרסאות iOS שלפני iOS 17.2", אמרה החברה. הבעיה טופלה באמצעות ניהול זיכרון משופר בגרסאות מערכות ההפעלה הבאות: iOS 18.3 ו-iPadOS 18.3, במערכת MacOS Sequoia 15.3, ב-tvOS 18.3, ב- visionOS 2.3 וב-watchOS 11.3. העדכונים הללו מטפלים גם בחמישה ליקויי אבטחה ב-AirPlay, שדווחו כולם על ידי החוקר אורי כץ מ-Oligo Security ושעלולים להיות מנוצלים על ידי תוקף כדי לגרום לכיבוי מערכת בלתי צפוי, מניעת שירות (DoS) או ביצוע קוד שרירותי בתנאים מסוימים. קבוצת ניתוח האיומים של גוגל (TAG) זכתה בקרדיט על גילוי ודיווח של שלוש נקודות תורפה ברכיב Core Audio, שעלולות להוביל לכיבוי לא צפוי של אפליקציה צפוי בעת ניתוח קובץ בעל מבנה מיוחד. בהתחשב בכך שפגיעות CVE-2025-24085 מתויגת ככזו שנוצלה, מומלץ למשתמשים במכשירי אפל להחיל את התיקונים כדי להגן על מכשיריהם מפני איומים פוטנציאליים.

מיקרוסופט ו-OpenAI פתחו בחקירה בעניין חברת הבינה המלאכותית הסינית דיפסיק (DeepSeek) – שטלטלה השבוע את עמק הסיליקון ואת העולם עם הבינה המלאכותית היוצרת שלה. החקירה נועדה כדי לבדוק האם החברה השיגה בצורה לא מורשית את נתוני האימון לכלי ה-GenAI שפיתחה והשיקה. החקירה, כך חשפה בלומברג, החלה לאחר שעובדי אבטחה של מיקרוסופט, שותפתה של OpenAI, הבחינו כי גורמים הקשורים אל דיפסיק שאבו כמות גדולה של נתונים באמצעות ממשקי ה-API של OpenAI – ממשקים שמהווים את מקור ההכנסה העיקרי עבור החברה. על פי הדיווחים, פעולה זו מהווה הפרה של תנאי השירות של OpenAI ועלולה להיחשב כגניבת נתונים. הדיווח של בלומברג התפרסם לאחר ש-דיפסיק שחררה מודל בינה מלאכותית חדש בשם R1, המסוגל לחקות את דרך החשיבה האנושית, ובכך ערערה על השליטה של חברות אמריקניות, כמו OpenAI, גוגל ומטא, בשוק הבינה המלאכותית הסוער. מודל ה-R1 של דיפסיק זכה במהירות לשבחים ואף עקף את ChatGPT של OpenAI בחנויות האפליקציות בארה"ב. ואולם אחת הסיבות המרכזיות לטלטלה שהסטארט-אפ הסיני הצליח לחולל היא המחיר הצנוע מאוד יחסית שהחברה נדרשה להשקיע במודל שלה – כ-6.5 מיליון דולר בלבד, לעומת מאות מיליונים ואף מיליארדים שהוציאו על פיתוחיהן חברות הענק האמריקניות. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הודה כי מודל R1 של דיפסיק הוא "מרשים, במיוחד בהתחשב במה שהם הצליחו להשיג במחיר הזה". deepseek's r1 is an impressive model, particularly around what they're able to deliver for the price. we will obviously deliver much better models and also it's legit invigorating to have a new competitor! we will pull up some releases. — Sam Altman (@sama) January 28, 2025 כעת, למרות ההצלחה המהירה של דיפסיק, החקירה של מיקרוסופט ו-OpenAI מעמידה בסימן שאלה את דרך פעולתה של החברה הסינית בדרכה אל התהילה. החשד הוא ש-דיפסיק "זיקקה" מידע ממודלים של OpenAI, מה שעורר ביקורת מצד גורמים אמריקנים. בכיר בבית הלבן, דיוויד סאקס, אשר מונה בדצמבר האחרון על ידי הנשיא דונלד טראמפ לממונה על תחומי הקריפטו והבינה המלאכותית בממשלו הנכנס, אמר כי "קיימות ראיות משמעותיות לכך שמה ש-דיפסיק עשתה כאן זה שהם זיקקו את הידע מהמודלים של OpenAI". DeepSeek R1 shows that the AI race will be very competitive and that President Trump was right to rescind the Biden EO, which hamstrung American AI companies without asking whether China would do the same. (Obviously not.) I’m confident in the U.S. but we can’t be complacent. — David Sacks (@DavidSacks) January 27, 2025 אתמול (ג') דיווחנו ש-טראמפ הזהיר השבוע ש-דיפסיק מייצרת "קריאת השכמה" לתעשיית ה-AI האמריקנית, ואמר כי חברות ה-AI מארה"ב "צריכות להיות ממוקדות כדי לנצח", כך לדברי הנשיא האמריקני. דוברת מטעם OpenAI אמרה בהתייחס לדיווחים על החקירה שהושקה כי החברה "עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ממשלת ארה"ב על מנת להגן על המודלים הטובים ביותר מפני ניסיונות מצד מתחרים לקחת טכנולוגיה אמריקנית". נכון לעכשיו, דיפסיק לא הגיבה לדיווחים על החקירה. אפקט דיפסיק – הון עתק נמחק בשווי חברות אמריקניות הופעתה של דיפסיק בשוק הבינה המלאכותית זעזעה, כאמור, את התעשייה, בעיקר משום שהחברה טוענת כי פיתחה מודלים מתקדמים בעלות נמוכה משמעותית מהמתחרות. העלות הנמוכה של התוצר מבית דיפסיק גרמה לצניחה בשערי המניות של חברות טכנולוגיה רבות. אנבידיה, לדוגמה, איבדה כ-600 מיליארד דולר משוויה ביום אחד, כפי שדווח אתמול. חברות נוספות כמו ברודקום ו-ARM רשמו גם הן ירידות משמעותיות. הסיבה לפגיעה בחברות השבבים הללו היא שהן מייצרות שבבי AI ייעודיים לטכנולוגיה החדשנית והפופולרית, וזה מה שהתפיח את שוויין, אלא שלאחר שהסתמן כי דיפסיק הצליחה בפיתוח המוצר שלה ללא שבבים שכאלו משקיעי החברות "הצביעו" בבורסות והתוצאה הייתה דרמטית במיוחד. דיפסיק נוסדה במאי 2023 על ידי ליאנג וונפג, דמות מוכרת בעולמות הבינה המלאכותית וקרנות הגידור. החברה ממומנת על ידי היי-פלייר, שגם היא נוסדה על ידי וונפג. דיפסיק מתמקדת כעת במחקר ואקדמיה, אך המודלים שלה זוכים לפופולריות רבה גם בקרב משתמשים שאינם חוקרים. דיפסיק משתמשת בטכניקות "זיקוק" כדי להעביר ידע ממודלים גדולים למודלים קטנים יותר, מה שמייעל את העלויות ומאפשר הפצה רחבה יותר של השירותים שלה. החשדות והחקירה נגד דיפסיק, ועוד יותר מכך תוצאותיה, מעיבים כעתעל הצלחתה המטאורית ומעוררים שאלות בנוגע לאתיות של פיתוח ה-AI הסיני, ושאלות כלליות יותר על התחרות בשוק זה ולאן פניה מועדות. עם זאת יצוין כי אפשר בהחלט לראות בחקירה הזו גם חלק מהמאבק הגיאו-פוליטי בין ארה"ב לסין בגזרת הטכנולוגיה בכלל ובשוק הבינה המלאכותית בפרט.

פרויקט רחב היקף להקמת מערכת ניהול פרויקטים מבוססת סיילספורס הושלם על ידי אברא ב-דירה להשכיר – החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה. יישום מערכת הסיילספורס נועד להגדיל את ניהול הבקרה והתיעוד ושל הפרויקטים המנוהלים על ידי החברה. הפרויקט הכספי הסתיים בחודש שעבר, לאחר שארך כשנה ורבע, והיקפו הכספי עומד על מאות אלפי שקלים. הפרויקט כלל יישום מערכת סיילספורס מתקדמת, המאפשרת לנהל את כלל תהליכי הפרויקטים בחברה: פרויקטי הדיור להשכרה לטווח ארוך – החל משלב המכרז, התכנון והבינוי, השיווק והאכלוס ועד לסיום תקופת השכירות כפי שנקבעה במכרז למשך 10-20 שנה, וכן פרויקטי התכנון – ניהול מתחמי התכנון, החברות המתכננות, תקציבים וכדומה. המערכת מספקת מענה כולל לניהול בקרה ופיקוח על מאות פרויקטים בו-זמנית, תוך יצירת אינטגרציה מלאה עם שותפים, כגון יזמים, חברות בנייה וגופי פיקוח. בנוסף, יושמה מערכת בינה עסקית (BI) מבוססת Power BI, המעניקה תמונה מלאה ומקיפה על מצב הפרויקטים בזמן אמת. המערכת שולפת נתונים ממספר מערכות ארגוניות, כולל Salesforce, ERP ו-Office 365 ומאפשרת למנהלים ב-דירה להשכיר לבצע ניתוחים מתקדמים, לחזות חריגות תקציביות ולקבל החלטות מבוססות נתונים במהירות וביעילות. היקף הפרויקט מוערך במאות אלפי שקלים. לדברי אמנון ארץ קדושה, סמנכ"ל כספים ואחראי מערכות מידע ב-דירה להשכיר, "המעבר למערכת סיילספורס, יחד עם כלי ה-BI, שדרג משמעותית את אופן ניהול הפרויקטים שלנו. חברת דירה להשכיר עוסקת בייזום וביצוע פרויקטים להשכרה ברחבי ישראל בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור בשנה. כל אחד מן הפרויקטים הוא עתיר פרטים ואורך כמה שנים. התהליכים הללו כוללים שלבים רבים ומורכבים ומשתתפים בהם גורמים רבים. באמצעות היישום של סיילספורס ושל מערכת Power BI אנו יכולים לשלוט באופן מלא בכלל התהליכים והפרויקטים, לאפיין אבני דרך, לאפיין משימות, לדעת כמה דירות נמצאות בשלב בנייה, כמה בשיווק, כמה מאוכלסות, לנהל קשר מול השותפים לפרויקט, לשמור ולנהל מסמכים באמצעות פורטל מסמכים ייעודי, אשר פותח על ידי אברא ועוד. מערכת ה-Power BI מאפשרת לנו לראות את כלל הפרויקטים במבט על, לקבל התראות על חריגות ולבצע שאילתות במגוון רחב של נושאים רלוונטיים. עוד הוסיף ארץ קדושה, כי "כאשר ניגשנו לאיתור שותף לביצוע הפרויקט ידענו מה אנו רוצים, אך לא ידענו איזה פתרון טכנולוגי יכול להתאים לכל הדרישות המורכבות שלנו. אברא הביאה איתה לא רק פתרון טכנולוגי שהותאם בדיוק לצרכים שלנו, אלא גם שותפות אמיתית שהובילה להצלחה". אייל זרנקין, סמנכ"ל מערכות סיילספורס באברא. לדברי אייל זרנקין, סמנכ"ל מערכות סיילספורס באברא, "פרויקטים מורכבים כמו אלה של דירה להשכיר מצריכים גישה טכנולוגית חכמה ומקיפה. בזכות הידע העמוק של אברא ביישום פתרונות סיילספורס ובשילוב מערכות BI, הצלחנו להטמיע מערכת שמייצרת מהפכה בניהול התהליכים. הלקוחות שלנו נהנים מניהול פרויקטים יעיל, שקוף ומבוסס נתונים, שמקנה יתרון תחרותי משמעותי".

מפתח בשם Aaron B, שקצה נפשו בבוטים הסורקים את האתרים והקוד שלו כדי להשתמש בהם לצורך אימון מודלי בינה מלאכותית יוצרת, יצר תוכנה קטנה שמטרתה לגרום לבוטים לבזבז זמן ומשאבים ולא להפיק את התוצאות שהם רוצים. הוא קרא לתוכנה Nepenthes ('כדנית' בעברית) – על שם הצמח הטורף שמספק 'מלכודת דבש' כדי ללכוד את המזון שלו – וברגע שהיא מזהה סריקה של בוט אימון, היא מתחילה להפיק עשרות דפי אינטרנט באופן אקראי, כדי לבלבל את הבוט. כל דף כזה מכיל מעט טקסט בהקשר כלשהו, כמה שורות בלבד, ולאחר מכן הדף יוצר רשימה של קישורים שמפנים את הסורק לעוד ועוד דפים כאלה עם עוד קישורים לא אמיתיים שמפנים לעוד דפים כאלה, וכך הלאה. הדפים נוצרים באיטיות כדי לגרום לבוטים לחשוב שמדובר בדפים קבועים ברשת, שאינם משתנים, כך שלכאורה הם מכילים מידע רלוונטי לאימון – למרות שמבחינת נתונים מדובר בנתוני זבל שצרך לפנות מאגם הנתונים בסופו של דבר, כי אחרת הם יכולים לפגוע ב-LLM הסופי. ניתן להשתמש בכלי באופן הגנתי כדי להציף כתובות אתרים חוקיות באתר, כדי למנוע מבוטים לגשת לתוכן אמיתי, או באופן פוגעני – על ידי הזנתם בכמות גדולה מאוד של נתונים חסרי תועלת. "בקיצור, לתת להם לשאוב שטויות עבור שטח הכונן שזמין עבורם ואז להיחנק", אמר Aaron B, שכינה את הכלי שלו 'סדיסטי'.