"אנחנו רואים כיום שהחזון שעליו חלמנו ב-2018 הולך ומתגשם. כל טכנולוגיה חדשה שעולה לאוויר, כל שירות עסקי שאנחנו, בממשלה, רוצים לספק לאזרחי המדינה, וכל מענה איכותי שאנחנו רוצים לתת לאזרחיות ישראל – את כל אלה אנחנו מעניקים בעזרת ענן המחשוב הממשלתי", כך אמר אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת הדאטה, החדשנות והדיגיטל במשרד האוצר. פרץ התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת כנס NimbuSummit 2025, שנערך היום (ה') באקספו תל אביב, והשתתפו בו יותר מ-1,000 נציגי לקוחות ושותפים עסקיים של הענן הממשלתי, כמו גם בכירים בממשלה. את האירוע הנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין קצת על פרויקט נימבוס פרויקט הענן הלאומי נימבוס הושק ב-2019, ומטרתו היא להביא את ישראל לעצמאות דיגיטלית – מטרה שהפכה להיות מאוד אקטואלית בימי המלחמה. עם פרוץ המלחמה, הממשלה הקימה אתר התאוששות מאסון, על בסיס הענן נימבוס והפלטפורמות של שתי הזכיינות, גוגל קלאוד ו-AWS. מאז שפרויקט נימבוס עלה לאוויר הגיעו לארץ 80 יצרנים נוספים, שהקימו את שירותיהם בסביבת הענן בישראל – עובדה שממחישה את הבעת האמון העולמית בכוחה הטכנולוגי של המדינה. פרויקט נימבוס פועל בשותפות מלאה בין שורה של גופים: אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מערך הדיגיטל הלאומי, מערך הסייבר הלאומי, אגף התקציבים באוצר, משרד הביטחון, צה"ל ומשרד ראש הממשלה. "הענן מאפשר לנו לשפר את השירות הממשלתי" לדברי פרץ, "הענן הוא התשתית והפלטפורמה שמאפשרים לנו לשפר את השירות הממשלתי, ולהנגיש את השירותים. הענן הוא זה שמעניק לנו את היכולת להגיב במהירות, עם מענה מבוסס נתונים – נתונים שאותם ניתחנו ובהם טיפלנו". עוד הוא אמר כי "הענן מספק לנו יכולת לספק את כלל השירותים הללו ביתר קלות". פרץ ציין כי "הגורמים העסקיים בממשלה מהווים חלק בלתי נפרד מהאירוע, שהוא לא אירוע IT". "כאשר החלו הדיבורים על המעבר של הממשלה לענן ציבורי", אמר, "הייתי סקפטי, אף שנאמר שיש לכך היתכנות כלכלית. למרות זאת, יחד עם כלל גורמי הממשלה וכמו בכל פרויקט, רתמנו את השותפים – שזה עוד אתגר. מערך הסייבר הלאומי, התקשוב הממשלתי, גופי ייעוץ וחקיקה, ועוד רבים וטובים וטובות – כולם נרתמו. בנוסף, העמקנו בלימוד – ויצאנו לדרך". לדבריו, "העברנו לשוק את המסר שהממשלה עוברת לענן. בהתחלה צחקו עלינו ואז חדלו, כי התחלנו לפעול – בהכנת המכרז ולאחר מכן בעבודה מקצועית עם הספקיות. פרויקט נימבוס יביא להאצת ולהרחבת השירותים הניתנים לאזרחים ולאזרחיות, תוך שמירה על היבטי הרגולציה והגנת הסייבר. מעשים חזקים מדיבורים, ובסוף כולם ייווכחו שהענן יניע את כלל השוק קדימה – ובשיתופיות". פרץ סיכם באומרו כי "כניסת הספקיות הבינלאומיות לסביבת נימבוס מהווה הבעת אמון משמעותית במדינה, והיא חשובה לה. לא מדובר רק על גוגל קלאוד ו-AWS, כי אם על כ-80 ספקיות טק בינלאומיות, שכל אחת ואחת מהן משקיעה בכניסה לנימבוס בין מאות אלפים למיליונים רבים של דולרים".

בית-עבודה. המאבק התמידי שכמעט כל עובד ועובדת מתמודד.ת איתו יום-יום, במיוחד ב(כמעט) שנה וחצי האחרונות, שבהן עשרות אלפי גברים ונשים עזבו את הכול ויצאו למילואים, חלקם.ן לתקופות ארוכות מאוד, וההורה שנשאר בבית נאלץ להתמודד עם עומס כפול ואפילו משולש. זאת, כאשר גם העומס בעבודה עלה, בדיוק מאותה הסיבה. מחר (ו') יחול מה שנקרא פעם יום האם וכבר מזמן נקרא יום המשפחה. חברות רבות במשק מבינות את החשיבות של ניהול חיי משפחה מאוזנים, ולכן מציעות לעובדות ולעובדים שלהן מעטפת של כלים, שירותים, פעילויות והטבות, שמסייעים להם.ן לשמור על איזון בית-עבודה בריא. הנה כמה דוגמאות, כפי שהחברות עצמן מצהירות. אירוע עובדים באורקל ישראל. צילום: יח"צ אורקל ישראל באורקל ישראל אומרים שרווחת העובדים נמצאת בלב התרבות הארגונית, מתוך הבנה שתמיכה במקום העבודה משפיעה ישירות על איכות החיים של העובד ועל השייכות והמעורבות שלו למקום העבודה. כחלק מהמחויבות הזו, החברה מעניקה 10 שבועות חופשת לידה בתשלום גם לאבות, במטרה לאפשר להם ולבני משפחותיהם להתמקד בתקופה הראשונית והמשמעותית עם ילדם החדש. בנוסף, החברה מציעה תמיכה נפשית זמינה לעובדים ולבני משפחותיהם 24/7, מתוך תפיסה שבריאות מנטלית היא חלק בלתי נפרד מרווחה אישית ומקצועית. החברה גם מעניקה תמיכה ייעודית למשרתי מילואים ולבני משפחותיהם, מתוך הכרה בתרומתם ובאתגרים שאיתם הם מתמודדים. גפן מגן סואד, מנהלת משאבי האנוש של אורקל ישראל, אמרה כי "הגישה שלנו ברורה: מקום עבודה צריך להוות רשת תמיכה אמיתית עבור העובדים – בכל שלב בחיים, ובמיוחד בזמן חירום. מתחילת המלחמה, החברה פעלה לסייע לעובדים ולמשפחותיהם בדרכים שונות – מתשלום משכורת נוספת, דרך חילוץ עובדים מאזורי סכנה ושינועם למקום בטוח, תמיכה באנשי המילואים ומשפחותיהם ועד למימון מגורים והוצאות מחיה למי שנזקקו לכך". אירוע לעובדים באינטואיט. צילום: יח"צ אינטואיט בחברת הפינטק אינטואיט מוצעות לעובדים ולמשפחותיהם הטבות שמתמקדות ברווחתם. כך, למשל, כל עובד יכול להיעדר עד ארבעה שבועות בשנה לצורך טיפול בבני משפחה – ולקבל תשלום. כמו כן, החברה מעניקה תקציב רווחה אישי שנתי בגובה אלפי שקלים לכל עובד, לשימוש חופשי. בנוסף, אינטואיט מממנת ביטוח רפואי קולקטיבי מקיף לעובדים, בני ובנות זוגם וילדיהם, תוך גילום שווי המס – מה שמאפשר גישה רחבה לשירותי רפואה פרטיים, כולל טלה-רפואה ורופא עד הבית, וכן אפשרות לקבל חוות דעת רפואית נוספת. בפן הנפשי, היא מממנת 12 טיפולים פסיכולוגיים לעובדים ולכל אחד מבני משפחתם מדי שנה, מעניקה גישה ל-12 סוגי טיפולים רגשיים שונים ומאפשרת להיפגש עם מומחים נוספים בבריאות הנפש, בהשתתפות עצמית של 70 שקלים בלבד למפגש. קרן רפאל, מנהלת ארגון ה-People באינטואיט ישראל, אמרה ש-"הבסיס ליצירת סביבת עבודה מעצימה, שתומכת בצמיחה עסקית, הוא רווחת העובדים. לכן, אנחנו מציעים מעטפת רחבה של הטבות, שמאפשרות לעובדים שלנו לאזן בין הקריירה לחיים האישיים, ולשגשג, הן מקצועית והן אישית". משרדי נטורל אינטליג'נס. צילום: ענבל מרמרי נטורל אינטליג'נס הורים בנטורל אינטליג'נס יכולים ליהנות משני ימי עבודה קצרים יותר – כדי לטפל בילדים ולהיות הורים פעילים יותר. נטע פלר, סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, ציינה כי "המושג 'משרת אם' משאיר נשים מאחור. צריך לדבר על משרת הורה. על המשק לשאוף לסביבת עבודה הוגנת ושוויונית, שמאפשרת לכל הורה – אימא או אבא – לשלב בין עבודה להורות, למשל באמצעות מודלים גמישים של שעות עבודה. האחריות ליצירת שינוי כזה מתחילה במעסיקים ובנכונותם לאפשר איזון אמיתי בין החיים האישיים לאלה המקצועיים". בנטורל אינטליג'נס יש צוות חוויית עובד, שמוביל כמה קהילות משפחתיות: הורים לגיל הרך, הורי מילואימניקים ובאחרונה הוקמה קהילה להורים לילדים עם צרכים מיוחדים. החברה מארגנת טיולים ופעילויות מיוחדות למשפחות, מסיבות, אירועים ותכני העשרה בנושאים מגוונים. כמו כן, היא נותנת מענקי פונדקאות על סך של 50 אלף שקלים לעובדים שלה שמעוניינים להרחיב את המשפחה שלהם בדרך הזו. החברה אף מאפשרת לכל עובד ועובדת להאריך את חופשת הלידה או לחזור להיקף עבודה חלקי (אחוז משרה נמוך יותר, פחות שעות) לאחר החזרה מחופשת הלידה. ההורה שלא יצא לחופשת לידה מקבל שבועיים חופשה מעבר לצבירת ימי החופשה הרגילה, שאותם ניתן לקחת בסמוך ללידה. הטבה זו ניתנת גם להורים לילדים שנולדו בפונדקאות. אירוע לעובדי סיילספורס ישראל וילדיהם. צילום: עידן כנפי סיילספורס ענקית הענן וה-CRM מצהירה שהיא נותנת חשיבות רבה למשפחה ולאיזון בית-עבודה. לכן, היא משקיעה משאבים רבים ברווחת העובדים שלה ומשפחותיהם, ונותנת להם כלים והטבות שיסייעו להם להקים משפחות, ולקיים חיי משפחה מאוזנים. כך, סיילספורס נותנת מענק של 133,500 שקלים לטובת טיפולי פוריות, אימוץ או פונדקאות, וכן חופשת לידה מורחבת של 26 שבועות בתשלום, שישה שבועות בתשלום לטיפול בבן משפחה נזקק ועוד. בסיילספורס גם מקלים על אישורי חופשה ללא תשלום לעובד.ת שרוצה להצטרף לבן.בת הזוג שלו.ה בחופשת הלידה, ומארחת אחת לרבעון את העובדים והעובדות שיצאו לחופשת לידה לפעילויות משותפות עם התינוקות שלהם.ן במשרדים. בנוסף, היא מציעה לאורך כל השנה פעילויות לעובדי החברה ולמשפחות שלהם, כמו ימי התנדבות מסובסדים ותרומה לקהילה יחד עם הילדים, וימי כיף. סיילספורס אף מעניקה מענק חודשי על סך 450 שקלים לטובת פעילויות בריאות ומהנות כמו מסאג'ים, רפלקסולוגיה, שיעורי נגינה ותזונאי.ת, מציעה תמיכה נפשית דרך פלטפורמת LYRA, ומסבסדת 10 מפגשים עם פסיכולוגים ומטפלים שונים. בנוסף, היא מציעה הטבות ביטוחיות ופיננסיות לעובדים ולבני משפחותיהם במימון המעסיק – ביטוח בריאות, ביטוח שיניים, ביטוח חיים ועוד. נילי גור, דיקטורית בכירה לשיווק וחדשנות בסיילספורס ישראל, ציינה כי "ההון האנושי שלנו הוא המשאב החשוב ביותר עבורנו. אנחנו משקיעים משאבים רבים ברווחת העובדים שלנו מתוך ראייה הוליסטית של כלל הצרכים שלהם, ודואגים לתמוך בהם בצמתים משמעותיים בעבודה ובחיים. עובד שמרגיש שרואים אותו ומבינים את הצרכים המשתנים שלו, הוא עובד מרוצה ומחובר והתרומה שלו גבוהה יותר". עובדות ועובדים במרכז המחקר והפיתוח של AT&T ישראל. צילום: יח"צ AT&T מרכז המחקר והפיתוח הישראלי של ענקית הטכנולוגיה AT&T תומך לאורך כל השנה בעובדות ועובדי החברה. AT&T מעניקה חופשת לידה למשך 11 שבועות, לגברים ונשים, בתשלום מלא. כמו כן, המרכז מאפשר ליווי פסיכולוגי שוטף לאלה הזקוקים לכך, ובקיץ ובחגים מתקיימות מדי שנה קייטנות לילדי העובדים. במהלך המלחמה, המרכז תומך ומלווה את כל המגויסות והמגויסים מעובדיו, וכן את אלה מהם שבני משפחתם מגויסים. לדברי אלה שלף-אהרוני, סמנכ"לית משאבי אנוש במרכז המו"פ הישראלי של AT&T, העובדות והעובדים שלנו הם הנכס החשוב ביותר של החברה, ולכן אנחנו מחויבים ללוות אותם בכל שלבי חייהם – ברגעים המשמחים וגם באתגרים. הארכת תקופת חופשת הלידה, לצד תמיכה פסיכולוגית וסיוע מתמשך בתקופות משבר, משקפים את הערכים שלנו, כארגון שרואה את האנשים שמאחורי הטכנולוגיה".

עיריית תל אביב-יפו באמצעות "תל אביב טק" והרציף – מרכז יזמות עירוני בנווה שאנן – מזמינים סטארט-אפים בשלבים מוקדמים להגיש מועמדות לתחרות "The Platform Pitch Night", שתתקיים ב-12 במרץ, במסגרת אירוע נטוורקינג ייחודי. התחרות מציעה ליזמים הזדמנות להציג את רעיונותיהם בפני שופטים בכירים בתעשיית הטכנולוגיה, ולקבל משוב מקצועי וחשיפה משמעותית. הזוכים בתחרות ייהנו מליווי מקצועי ממומחים בתעשיית הטכנולוגיה, שיסייעו בהכוונה ובייעוץ לעולם הסטארט-אפים, וליוזמה שתזכה במקום הראשון והשני תינתן הזדמנות להצגת הסטארט-אפ בדוכן Tel Aviv Tech בכנס Tel Aviv Sparks Innovation Summit, שיספק חשיפה למאות משקיעים ולמובילי דעה בתעשייה. בין השופטים בתחרות נמצאים דניאל זיו, מנהל השקעות ב-Glilot Capital; בר קוזלובסקי, משקיעה XT VC; אלעד שולמן, מייסד ומנכ"ל Lasso Security; גלעד חזן, מייסד ומנכ"ל GH Group; וציפי ברנד, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו ומחזיקת תיק ההיי-טק. הרציף הוא חלק מיוזמת תל אביב טק. 'תל אביב טק' היא יחידה עירונית לפיתוח כלכלי בינלאומי, שהוקמה על ידי עיריית תל–אביב-יפו תחת עיר עולם ותיירות. מטרתה לייצר מערך תמיכה מקיף לתעשיית הטק המקומית, לחזק את מעמדה של העיר בזירה הגלובלית, ולחזק את שיתוף הפעולה בין תעשיית הטק לבין העירייה ותושביה, לטובת שגשוג העיר ושיפור איכות חיי התושבים. הצוות עובד באופן ישיר עם מגוון בעלי עניין: חברות מקומיות ורב לאומיות, משקיעים, שותפים בין-לאומיים וגורמים עירוניים – כל זאת בכדי ליצור את המעטפת הנדרשת ליזמים ולחברות לצמוח בעיר ובכך לבצר את מקומה של תל–אביב-יפו כאחד ממרכזי הטק המובילים בעולם. השתתפות בתחרות מיועדת לחברות הזנק הממוקמות בתל אביב-יפו, אשר נמצאות בשלבי Seed, R&D או הכנסות ראשוניות, וכן לחברות שגייסו עד 3 מיליון דולר, אשר השלימו את שלב ה-POC. מועד אחרון להגשה הוא ה-5 במרץ 2025, כאשר אירוע הגמר יתקיים ב-הרציף-12 במרץ, וההצגה בכנס Tel Aviv Sparks Innovation Summit תיערך ב-27 במרץ.

ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם בקצב מסחרר, שילוב הרובוטים במגזרים שונים בחברה מעורר ויכוח סוער: האם רובוטים, בעלי בינה מלאכותית, צריכים לקבל זכויות דומות לאלו של בני האדם? ככל שרובוטים לוקחים על עצמם יותר ויותר תפקידים שבאופן מסורתי מוחזקים בידי בני אדם – החל בייצור וכלה באבטחה – שאלות הנוגעות ליחס האתי ולזכויות הטבועות בו לוקחות את מרכז הבמה. אחת השאלות הנפוצות ביותר היא הגנה עצמית. בחברה האנושית, הגנה עצמית היא זכות מוכרת מבחינה משפטית, המאפשרת לאנשים להגן על עצמם במצבים המהווים איום על ביטחונם האישי. אבל מה קורה כשרובוט, כמו מאבטח אוטונומי, חוזה איום פוטנציאלי? האם יש לו זכות להגן על עצמו, או אפילו על עמיתיו האנושיים? ההשלכות המשפטיות והמוסריות של תרחיש כזה חורגות מפונקציונליות גרידא, וגוררות אותנו לסוגיות אתיות מורכבות. ככל שרובוטים הופכים יותר ויותר מרכזיים בחברה, שאלת הזכויות אינה עוד עניין רחוק, אלא מציאות מיידית. הדרך בה אנו בוחרים להתמודד עם שינוי פרדיגמה זה תעצב לא רק את מערכת היחסים שלנו עם מכונות, אלא גם את ההבנה שלנו של זכויות, אחריות והתנהגות אתית בעולם המתפתח במהירות כדי להבין טוב יותר את הנושא הזה, חשוב לשקול את הטבע ואת היכולות של רובוטים היום. בעוד שרובוטים יכולים לבצע משימות ברמת יעילות ודיוק שבני אדם לא מסוגלים לעמוד בהם, הם חסרי תודעה, רגשות וחשיבה אתית. "החלטותיהם" מבוססות על אלגוריתמים ותשומות נתונים, ולא על שיקולים מוסריים. כאשר מאבטח אנושי מעריך מצב מסכן חיים, שפע של חוויות אנושיות, אינסטינקטים והיגיון מוסרי מיידעים את הבחירה הזו. לעומת זאת, רובוט פועל באמצעות תכנות והסתברויות סטטיסטיות – תחזיות שנעשו על ידי ניתוח נתונים, ולא על ידי התנסות בפחד או תחושה של הגנה עצמית. תארו לעצמכם תרחיש שבו מאבטח רובוט מתמודד עם איום שנתפס. אם הוא היה מתוכנת לנטרל את האיום, הוא היה יכול לעשות זאת מבלי להתחשב בהקשר המלא – משהו שאדם היה מעריך באופן אינסטינקטיבי. הדבר מעורר אזעקות בנוגע לאחריות ולהשלכות הפוטנציאליות של פעולות רובוטיות, המטשטשות את הקווים של נכון ולא נכון. אם רובוט מתוכנת להגיב באלימות לסכנה הנתפסת, האם ההשלכות של החלטה זו צריכות ליפול על יוצריו, או שהרובוט עצמו צריך לשאת את האחריות הזו? אילו זכויות, אם בכלל, היו להם? רובוטים. צילום: אילוסטרציה Shutterstock הענקת זכויות לרובוטים – מהן השלכותיה? המבקרים טוענים כי הענקת זכויות לרובוטים תדלל את מושג הזכויות עצמו, אשר מושרש היסטורית ביכולת לסבל, סוכנות ושיקול מוסרי – תכונות אשר לרובוטים אין מטבעם. הרעיון להתייחס לרובוטים כאל ישויות בעלות זכויות עלול להוביל למדרונות חלקלקים, שבהם תאגידים יכולים להתחמק מאחריות על נזק שנגרם על ידי רובוטים, תוך שימוש ברעיון של "זכויות רובוטים" כדי להגן על עצמם מאחריות. מצד שני, כמה תומכים טוענים שככל שרובוטים מתחילים לבצע משימות מורכבות יותר, כולל קבלת החלטות המשפיעות על חיי אדם, עלינו להעריך מחדש את המסגרות האתיות שלנו. הטענה היא שאם רובוטים מסוגלים ללמוד מהסביבה שלהם ולקבל החלטות עצמאיות, גם אם הן מבוססות אלגוריתמים, ייתכן שהגיע הזמן לשקול את הטיפול בהם במונחים אנושיים יותר. אחרי הכל, אם רובוט אוטונומי נוצר למטרה מפורשת של הבטחת ביטחון אנושי, האם הפשטת הזכויות שלו לא תערער את מטרת קיומו? כל זה מציב בפנינו אתגר יסודי: לשקול כיצד אנו מגדירים זכויות. באופן מסורתי, הזכויות מיושרות עם היכולת לחוש – לחוש כאב ועונג, להבין סבל, ולהיות מסוגלים לפעול על פי חובה מוסרית. האם אנו, כחברה, יכולים לפתח קטגוריה חדשה של זכויות, המותאמות במיוחד לישויות לא-תבוניות כמו רובוטים? דבר זה לא ידרוש מרובוטים רגשות או תכונות המגדירות את הקיום האנושי, אלא לקבוע סף מינימלי של כבוד בכל הנוגע לאחריות ולשלמות תפעולית. ההשלכות של מסגרת כזו הן עמוקות. עסקים ומפתחים עשויים להיות מוחזקים בסטנדרטים מחמירים יותר, תוך הבטחה שיצירותיהם ידבקו בהנחיות אתיות בפעילותם. זה יכול להוביל לפרוטוקולי בטיחות משופרים, להתרחשויות מופחתות של אירועים מזיקים וליצור גישה פרואקטיבית לאתיקה רובוטית. עם זאת, ניווט במים לא מוכרים אלה ידרוש מאמץ מתואם של קובעי מדיניות, אתיקנים ואנשי טכנולוגיה. חקיקה תצטרך להיות מנוסחת בדייקנות, להגדיר בדיוק אילו זכויות, אם בכלל, יש להעניק לרובוטים. באופן דומה, יהיה צורך בשיח ציבורי שקוף כדי להבטיח שערכים חברתיים ישתקפו בהחלטות אלה. ככל שרובוטים הופכים יותר ויותר מרכזיים בחברה, שאלת הזכויות אינה עוד עניין רחוק, אלא מציאות מיידית. הדרך בה אנו בוחרים להתמודד עם שינוי פרדיגמה זה תעצב לא רק את מערכת היחסים שלנו עם מכונות, אלא גם את ההבנה שלנו של זכויות, אחריות והתנהגות אתית בעולם המתפתח במהירות. אף על פי שהענקת זכויות לרובוטים עשויה להיראות כהצעה קיצונית, היא מזמינה אותנו לבחון באופן ביקורתי את העקרונות השולטים בזכויות ובאחריות שלנו – הן אנושיות והן אחרות. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון

בעידן שבו ביצוע שיחות כבר מתרחש יותר ויותר באמצעות וידיאו, כשפגישות עסקיות וגם אישיות רבות מתנהלות מרחוק באמצעות כל מצלמה שיש בסביבה, לא פלא שאפשר למצוא בשוק כמות הולכת וגדלה של מצלמות רשת, שמיועדות לכל רמות השימוש ולכל רמות המשתמשים. ואני לא מדבר על מצלמות רשת מתקדמות שמיועדות למיקום קבוע בחדרי ישיבות גדולים עבור קהל גדול של משתתפים. אני מתייחס למצלמות אישיות הרבה יותר, ניידות הרבה יותר, שיכולות לספק תשובה מהירה בעת הצורך, וזה מייד פועל. אם לא רוצים להשתמש במצלמת המחשב הנייד או מחפשים קצת יותר איכות – אחת כמו ה-Performance FHD Webcam של לנובו שהגיעה אלי לבדיקה לאחרונה תתאים. כל מה שצריך לעשות עם מצלמת הרשת הזו, שהדגם המדויק שלה הוא 4XC1D66055, הוא לחבר אל החלק האחורי שלה את כבל ה-USB המצורף, לחבר את הקצה השני לחיבור USB פנוי במחשב, לחכות לזיהוי שלה ולהתחיל לעבוד – מאותו רגע היא זמינה, אם דואגים לבחור אותה כברירת מחדל בכל תוכנה שמריצים במחשב, בין אם מדובר בתוכנה ייעודית לשיחות ועידה או בין אם מדובר באפליקציית רשת חברתית כזו או אחרת. אם איני טועה, כל אפליקציות הרשת החברתית המובילות כיום אפילו די מעודדות שיחות וידיאו במקום הקלדה. מבחינה פיזית מדובר במצלמת רשת די ארוכה, עם 120 מ"מ, והיא שוקלת כ-190 גרם. היא מצוידת ברגלית נפתחת שמאפשרת לכוון אותה בזווית מתאימה ומדויקת, על השולחן און במעלה המסך – אצלי היא נחה יפה במעלה המסך כשהרגלית הנפתחת מייצבת אותה על הבליטה שמכילה את יציאות החום של המסך. יש גם אפשרות הברגה למי שמחפש פתרון במיקום קבוע יותר. היא מצוידת בחיישן RGB בגודל 1/2.9 אינץ', ובאבחנה של 1920×1080 פיקסלים, שמשולב בעדשה הגדולה במרכז גוף המצלמה. לצידה יש גם חיישן מרחק תמונה וחיישן אינפרה אדום, שעוזר לזיהוי בעת שימוש במצלמה עבור Windows Hello, ויש גם שני מיקרופונים בשני הקצוות. הם אינם מיועדים לשימושי השתקת רעשים, וזה אולי יכול להפריע בסביבות משרדיות לא שקטות, אבל מהר מאוד התברר שמדובר במיקרופונים מכווני אלומה, שמצליחים לכסות היטב את טווח הצילום של המצלמה, וגם בישיבה נוחה במרחק של כמטר וחצי מהמצלמה הצד השני שמע אותי בכל פעם פשוט מצוין. בעיקרון, המצלמה מיועדת לשוק הכניסה של מצלמות הרשת העסקיות האישיות, והוויתור על השתקת רעשים הוא אחד מההיבטים של זה, כמו גם חוסר תכונות מתקדמות יותר כמו מיקוד אוטומטי ויכולת מעקב, אבל יש לה אפשרות עם תוכנה תומכת לבצע זום דיגיטלי ברמה של 4x, ובלי יותר מדי גרעיניות בתמונה, ויש לה גם תריס פרטיות שמתג ההזזה שלו ממוקם בחלק העליון שלה – וזה קצת לא נוח בחלק מתרחישי השימוש, כמו במקרה שלי, אז צריך לקום במיוחד כדי לסגור את התריס. עוד מציעה המצלמה שדה צילום של 95 מעלות, וזה הרבה יותר ממה שמשתמש אחד צריך. למעשה, בלי להתאמץ יותר מדי, ובלי הכנות מיוחדות, המצלמה יכולה לקלוט ביחד שני אנשים ואפילו שלושה אם כי כבר קצת בצפיפות, כך שמדובר בפתרון לא רע בכלל עבור מרחבי ועידה זמניים במשרדים השונים לביצוע מהיר של שיחות וידיאו. איכות התמונה בכל הבדיקות ובכל התוכנות היה טובה. לא מדהימה, אבל בהחלט מספקת, כולל בשיחות שבוצעו בשעות ערב מאוחרות בחדר חשוך בכוונה, וכאמור, ללא מאמץ מיוחד, למרות שכמובן אפשר לשלוט בתמונה יותר טוב, במיוחד במערכות הפעלה שכבר הכניסו לתמונה, תרתי משמע, יכולות בינה מלאכותית מובנות. זו כמובן אינה המצלמה היחידה מסוגה בשוק, אבל הפשטות שלה, התמונה הטובה, איכות הקול וההתאמה לכל מערכת הפעלה קיימת כמעט בלי מאמץ ממצבים אותה כפתרון נוח עבור עסק שרוצה משהו מאוד זמין ומאוד נייד שניתן להעברה מיד ליד בלי הכנות מיוחדות ובלי צורך במעורבות של ה-IT. מחיר השוק הנוח, שעומד על 199 שקלים בממוצע, רק מחזק את התמורה. צבי קצבורג

אנבידיה סיימה את הרבעון האחרון של השנה, ובמיוחד את 2024 כולה, עם תוצאות חיוביות. מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ד') עולה כי הן ההכנסות והן הרווחים שלה עלו בשיעור דו ספרתי ברבעון ובשיעור תלת ספרתי בסיכום השנה. ההוצאות השנתיות של אנבידיה זינקו ב-75.5% ל-49 מיליארד דולר ואילו ההכנסות צמחו ב-114% ל-130.5 מיליארד. הרווח התפעולי זינק ב-2024 ב-147% ל-81.5 מיליארד דולר וזה הנקי – ב-145% ל-72.9 מיליארד. במהלך הרבעון, ההוצאות רשמו עלייה של 80.2% ל-15.3 מיליארד דולר וההכנסות – של 78% ל-39.33 מיליארד. ההוצאות התפעוליות גדלו ב-47.6% ל-4.7 מיליארד דולר, הרווח התפעולי – ב-76.5% ל-24 מיליארד, הרווח הנקי – ב-79.8% ל-22 מיליארד, והרווח נקי למניה רשם זינוק של 81.6% ל-89 סנט. מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר ש-"הביקוש ל-Blackwell מדהים, כאשר הבינה המלאכותית החושבת (Reasoning AI) מוסיפה Scaling Law נוסף. הגברת יכולות העיבוד עבור אימון מודלים הופכת אותם לחכמים יותר, והעצמת המחשוב עבור חשיבה ארוכה הופכת את התשובות של המודל לחכמות יותר. הצלחנו להגביר את הייצור ההמוני של מחשבי על מבוססי Blackwell, והגענו למיליארדי דולרים של מכירות ברבעון הראשון שלהם". "הבינה המלאכותית מתקדמת במהירות האור, כאשר סוכני AI והבינה המלאכותית הפיזית מסמנים את הגל הבא של ה-AI, בדרך לחולל מהפכה בתעשיות הגדולות ביותר".

סיילספורס פרסמה אמש (ד') את התוצאות העסקיות שלה ל-2024 ולרבעון האחרון שלה, ובשתי התקופות היא רשמה עליות הן בהכנסות והן ברווח הנקי. עם זאת, העליות ברבעון היו נמוכות יותר מאשר בשנה כולה. בסיכום 2024, הדו"חות הכספיים של החברה מצביעים על גידול של 2.8% בהוצאות ל-30.7 מיליארד דולר, עלייה של 8.7% בהכנסות ל-37.9 מיליארד, זינוק של 43.8% ברווח התפעולי ל-7.2 מיליארד וצמיחה של 49.8% ברווח הנקי ל-6.2 מיליארד. תוצאות הרבעון מראות על גידול של 6.6% בהוצאות של סיילספורס ל-8.2 מיליארד דולר ועלייה של 7.6% בהכנסות ל-10 מיליארד. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מכירות המנויים והתמיכה גדלו ב-8% לכמעט 9.5 מיליארד דולר ומכירות השירותים המקצועיים רשמו עלייה של מעט יותר מ-0.5% ל-542 מיליון. הרווח הנקי רשם עלייה של 18.1% ל-1.7 מיליארד דולר והרווח למניה צמח ב-19.1% ל-1.75 דולר. עוד ברבעון, ההוצאות הגולמיות הציגו גידו של 3.2% ל-2.2 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-9% ל-7.8 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 77.81%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-8% לשישה מיליארד דולר והרווח – ב-12.2% ל-1.8 מיליארד. מארק בניוף, יו"ר סיילספורס, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "אנחנו מסכמים רבעון ושנה מדהימים, עם תוצאות חזקות בכל הפרמטרים, ובכלל זה תזרים המזומנים הגבוה בהיסטריה של החברה – כ-60 מיליארד דולר. אין חברה מתאימה יותר מסיילספורס לנווט את הלקוחות במהפכה הדיגיטלית שבה אנחנו מצויים".

גוגל קיבלה באחרונה אישור ממינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, עבור טכנולוגיית זיהוי אובדן דופק (Loss of Pulse Detection) בשעון החכם שלה, הגוגל פיקסל ווטש (Pixel Watch 3). טכנולוגיה זו נועדה לזהות מצבים מסכני חיים כמו דום לב או מנת יתר, שבהם המשתמש עלול לאבד את הדופק. לאחר זיהוי אובדן דופק, השעון ינסה לקבוע האם המשתמש מגיב. במידה שאין תגובה, השעון יחייג אוטומטית לשירותי החירום וישלח הודעה עם מיקומו של המשתמש. הטכנולוגיה החדשה פועלת באמצעות שילוב של חיישנים שונים – השעון משתמש באור אינפרה-אדום ואור אדום כדי לחפש אותות דופק נוספים, ובחיישן תנועה כדי לבדוק אם יש סימני תזוזה בגוף המשתמש. אלגוריתם AI מנתח את האותות הללו, כדי לאשר או לשלול את אובדן הדופק. סנדיפ ווראיך, מנהל בכיר בגוגל, אישר כי השעון יודע להבדיל בין מצב שבו המכשיר הוסר מהגוף לבין מצב של אובדן דופק אמיתי. The Loss of Pulse Detection feature on Pixel Watch 3 can detect when your heart stops beating from an event like primary cardiac arrest and automatically prompt a call to emergency services. The feature now has FDA clearance, and it will begin rolling out at the end of March. pic.twitter.com/dbSbMSDLae — Google (@Google) February 26, 2025 הטכנולוגיה המסוימת של גוגל – ראשונה מסוגה וקריטית לדברי ג'ייק סאנשיין, מדען מחקר בגוגל, אובדן דופק הוא מצב חירום רגיש לזמן שיכול לקרות לכל אחד, לכן פותחה הטכנולוגיה במטרה לזהות מקרים כאלה ולחבר אנשים לעזרה במהירות, במיוחד אם וכשאין אף אחד בסביבתם. סאנשיין אמר ל-MobiHealthNews כי הטכנולוגיה המסוימת הזו של גוגל היא הראשונה מסוגה. "אישור ה-FDA מסמן אבן דרך חשובה לקראת מענה לצורך בריאותי ציבורי קריטי", הדגיש סאנשיין. "המחקר והבדיקות המקיפות שלנו אישרו שלמכשירים לבישים המסוגלים לזהות מקרי חירום רגישים לזמן, יש פוטנציאל לשפר משמעותית את מצב הבריאות". היכולת לזהות אובדן דופק היא משמעותית, מכיוון שהיא יכולה להתריע על מצב חירום שבו כל דקה קריטית. שעונים חכמים אחרים, כמו Apple Watch של אפל, יודעים לנטר הפרעות בקצב הלב או פרפור עליות, אך במקרה המסוים הזה – היתרון של Pixel Watch 3 הוא בזיהוי הפסקה מוחלטת של פעימות הלב. גוגל ביצעה ניסויים מקיפים כדי להבטיח את אמינות הטכנולוגיה ולמזער התרעות שווא. השעון אוסף נתוני דופק בכל שנייה, ומשתמש בחיישנים נוספים, כמו טמפרטורת גוף ומד תאוצה, כדי להבחין בין הסרתו מהגוף לבין מצב רפואי חמור. טכנולוגיית זיהוי אובדן הדופק של גוגל כבר זמינה ב-14 מדינות באיחוד האירופי מאז ספטמבר 2024. האישור של ה-FDA מאפשר כעת את השקת הפיצ'ר בארצות הברית וזו תתרחש בסוף מרץ. השקת הפיצ'ר מצטרפת ליכולות בטיחות קיימות בשעוני גוגל, כמו זיהוי מצב של תאונת דרכים וזיהוי נפילות. לא ידוע מה יהיו התכונות הבאות שגוגל מתכננת להכניס לשעון החכם הבא שלה, אך ענקית הטק ממאונטיין וויו הדגישה את מחויבותה לחדשנות בתחום הבריאות.