גוגל הודיעה כי היא משחררת את Gemini Code Assist – הכלי שלה לקידוד AI  – בגירסה חדשה למפתחים, שיוכלו להשתמש בו בחינם, עם מגבלות נדיבות מאוד. Gemini Code Assist שוחרר לראשונה בסוף השנה שעברה ככלי ארגוני, ולגרסה החדשה יש כמעט את כל אותן התכונות. בעוד שניתן להשתמש ב-Gemini הסטנדרטי או במודל AI אחר, כמו ChatGPT, כדי לעבוד על שאלות קידוד, Gemini Code Assist תוכנן לשילוב מלא עם הכלים שמפתחים כבר משתמשים בהם. כך, ניתן ליהנות מהעוצמה של מודל שפה גדול (LLM) מבלי לדלג בין חלונות. כאשר Gemini Code Assist מחובר לסביבת הפיתוח, המודל יישאר מודע לקוד ולהציע הצעות. המודל יכול גם לתת מענה לאתגרים ספציפיים לפי בקשה, וניתן לשוחח עם המודל על הקוד, בתנאי שזו שפה ציבורית. בעת ההשקה, תמחור Gemini Code Assist החל מ-45 דולרים לחודש למשתמש. כעת, זה לא עולה כלום למפתחים בודדים, והמגבלות על הרובד החינמי הן נדיבות. גוגל טוענת, שהמוצר מציע 180,000 השלמות קוד בחודש, ולטענתה די בכך שאפילו מפתחים מקצועיים פוריים לא ייגמרו. זה בניגוד מוחלט ל-GitHub Copilot של מיקרוסופט, שמציע תכונות דומות עם הגבלה של 2,000 השלמות קוד בלבד ו-50 הודעות צ'אט של Copilot בחודש. גוגל עשתה את החישוב כדי להצביע על על כך שהצעות Gemini Code Assist הן פי 90 מההשלמות של Copilot. Gemini Code Assist  משתלב עם IDE ופלטפורמות פופולריות רבות, כולל Firebase, Visual Studio ו-GitHub – שם הוא יתחרה ישירות עם כלי קידוד ה-AI הפחות נדיבים של מיקרוסופט. השקת Gemini Code Assist עם הגבלות גבוהות מאוד מעין אלה עשויה לעזור לשלב מפתחים באקו-סיסטם של Gemini של גוגל ולהרחיק אותם ממיקרוסופט ו-OpenAI ולהשתלם לגוגל אם כלי הבינה המלאכותית האלה יעמדו במבחן הזמן. גוגל מציינת שה-Gemini Code Assist החדש הוא עדיין בגירסת בדיקה, כך שהפונקציונליות עשויה להשתנות עם הזמן. כמו כן, חסרות חלק מהתכונות שיש בגירסה הארגונית, כמו מדדי פרודוקטיביות ותגובות AI מותאמות אישית, תכונות שקיימות בגריסה בתשלום.

אינטל הכריזה, לקראת תערוכת MWC 2025, שתיערך בשבוע הבא בברצלונה, על מעבדים חדשים בסדרת ה-Xeon 6 שלה, כשהיא מתמקדת הפעם במעבדים שמותאמים יותר לשוק הביניים בעולמות הדאטה סנטרים והבינה המלאכותית. אחרי שהציגה בשנה שעברה את מעבדי ה-Xeon 6900P עם עד 128 ליבות ביצועים בלבד, במשפחת Granite Rapids, שולחת כעת אינטל לשוק את Xeon 6700P/6500P. כמו המעבד המוביל של המשפחה, מעבדים אלה מבוססים על ליבות ביצועים בלבד, אבל הם מגיעים עם עד 86 ליבות ועד 32 ליבות, בהתאמה – וגם עם צריכת כוח הרבה יותר נמוכה מה-550 וואט של ה-6900P. צריכת הכוח המקסימלית של המעבדים החדשים עומדת על 350 ו-225 וואט, בהתאמה. מעבדי ה-Xeon 6700P/6500P – שמתאימים לשרתים בתצורות של 1, 2, 4 או 8 תושבות – מציעים, לפי אינטל, שיפור מהירות של עד 40% מהדור הקודם במגוון משימות ארגוניות, והם מכוונים למגוון שווקים, כולל יישומי בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים, רשתות ואחסון. באינטל מתייחסים ליריבה הגדולה AMD, כשלפי טענת החברה, המעבדים שלה מצליחים לספק שיפור של עד פי 1.5 במהירות עיבוד נתונים, תוך שימוש בכמות ליבות שקטנה בשליש לעומת מעבדי EPCY דומים. מעבדים נוספים כמו כן, אינטל הציגה את משפחת מעבדי ה-Xeon 6300P, שמיועדת לשרתים קטנים יותר. מדובר בריענון של מעבדי ה-Raptor Lake E עבור ארגונים חדשים וקטנים, ו/או ספקיות שירות ענן בתחילת הדרך. משפחה נוספת שהוצגה היא מעבדי Xeon 6 בתצורה של מערכת-על-שבב, שהם מעבדים שמיועדים בעיקר ליישומי מחשוב קצה, אינטרנט של הדברים – ולפי אינטל גם לרשתות גישה מרכזית, בעיקר בגרסה הווירטואלית שלהן, vRAN. זאת, עבור שימושים כגון עיבוד נתונים ממכשירים חכמים, וגם כדי להוסיף יכולות AI ו-5G לתשתית קיימת בקלות יחסית. המעבדים אמורים לאפשר לרשתות 5G לטפל בכמות גדולה יותר של מכשירים ונתונים בו זמנית, תוך חיסכון של עד 70% בצריכת החשמל לעומת הדורות הקודמים. המעבדים החדשים מגיעים עם טכנולוגיה חדשה בשם TDX Connect, שמרחיבה את השימוש בסביבת הביצוע המאובטחת המשולבת במעבדים עבור כל שרשרת העיבוד, כולל מאיצי בינה מלאכותית שנמצאים במערכת. לפי אינטל, הטכנולוגיה – שפותחה בחלקה בישראל – מאפשרת תקשורת מאובטחת ומהירה במיוחד בין המעבד למאיצים, תוך שהיא מבטיחה שהמידע הרגיש יישאר מוגן בכל שלבי העיבוד. קרין אייבשיץ סגל, המנכ"לית הזמנית הגלובלית של קבוצת הדאטה סנטר והבינה המלאכותית של אינטל ומנכ"לית משותפת של אינטל ישראל. צילום: אורי באר "מעבדי ה-Xeon 6 החדשים מהווים קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות המחשוב. הם מספקים לארגונים עוצמה, גמישות ויעילות משופרות, ופותחים אפשרויות חדשות בתחומים כמו בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים ותקשורת מתקדמת", אמרה המנכ"לית הזמנית הגלובלית של קבוצת הדאטה סנטר והבינה המלאכותית של אינטל, קרין אייבשיץ סגל, שמשמשת גם כמנכ"לית משותפת של אינטל ישראל. שני מוצרי את'רנט חדשים מעבר לכך, הכריזה אינטל על שני מוצרי תקשורת מקומית, את'רנט, חדשים שיוצגו במסגרת התערוכה. Ethernet E830 מאפשר למשתמשים לבחור העברת נתונים בערוץ אחד עד שמונה ערוצים, כשכל ערוץ מציע נפח העברה של 25 גיגה-ביט/לשנייה – כך שהתפוקה המרבית יכולה להגיע עד 200 גיגה-ביט/לשנייה. לצידו הכריזה החברה על Ethernet E610, שמתמקד בחסכון בצריכת החשמל עם קטנת הצריכה לעומת כרטיסי רשת דומים -כחמישה וואט פחות, שהם עד 50% פחות, לעומת הדור הקודם שלו. חשמל הוא מהעלויות הכבדות ביותר בחדר שרתים, במיוחד בהיבט של הוצאות שוטפות. באינטל מוסיפים כי שני המוצרים משתמשים בטכנולוגיית Infrastructure Power Manager, כדי לחסוך עוד יותר בחשמל, והם מיוצרים בטכנולוגיית N7 של TSMC. בחברה מספרים בנוסף שהמעבדים החדשים כבר זוכים לביקוש מצד חברות כמו דל, אריקסון, נוקיה וסמסונג. כמו כן, החברה הכריזה על שיתוף פעולה עם אנבידיה, כדי לבצע התאמה בין כרטיסי המסך שלה ל-TDX Connect, במקביל למעבדי ה-Xeon, וגם על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט, כדי לשלב את TDX Connect בדורות הבאים של שירותי הענן המאובטחים שלה, Azure Confidential VM.  

עד היום אפל החליטה להישאר מאחורי עגלת שוק הטלפונים המתקפלים. זה קרה למרות שהציפיות מהחברה שתיכנס לשוק יחסית מהר היו רבות. אבל לפי מארק גורמן, איש בלומברג, הפור כבר נפל, והחברה תשיק במהלך 2026 את ה-iPhone המתקפל הראשון שלה. למרות שאין מידע על המפרט, ייתכן שזה יקרה עוד לפני שהחברה תשיק את הדור ה-18 של מכשירי האייפון ה“רגילים“. זה אומר שככל הנראה הוא יצויד במעבד החדש שתשלב אפל בטלפוני סידרת ה-iPhone 17 שתושק השנה. כזכור, הסידרה הזו אמורה להציע עיצוב חדש שישולב במשפחה – iPhone 17 Air, ה-iPhone שיהיה הכי דקיק מאז מעולם. לפי הדיווחים, העובי שלו אמור להיות 6.25 מ"מ בלבד. אם כל הדיווחים נכונים הוא יהיה קצת יותר עבה מה-Galaxy S25 Edge של סמסונג, שאמור להציע עובי של 5.84 מ"מ. מעבר לטלפון המתקפל אמורה אפ להשיק ב-2026 טלפון נוסף במשפחה, שיציע עיצוב חדש, אבל מעבר לכך אין גם במקרה הזה פרטים כלשהם.

"בשנות ה-90' של המאה הקודמת, החזון של ביל גייטס, מייסד ומנכ"ל מיקרוסופט, היה להציב מחשב בכל שולחן, כשעליו רצות תוכנות שלה. זו הייתה תקופה מרגשת: המחשב האישי בא לעזור לנו, העובדים, להיות יותר משימתיים ותפוקתיים. הטכנולוגיות השתנו, אבל התפיסה של החברה נותרה: להנגיש את כלל הטכנולוגיות, המערכות והיישומים לעמדות ולמשתמשי הקצה, לשחרר את צווארי הבקבוק ולעשות זאת באופן מאובטח", כך אמר אורי הוסיט, מוביל תחום עבודה מודרנית במיקרוסופט ישראל. הוסיט דיבר בפתח כנס שערך הסניף הישראלי של הענקית מרדמונד. הכנס, שנושאו היה מחשוב משתמשי הקצה – Windows in the Cloud, הופק על ידי אנשים ומחשבים והתקיים היום (ד') בקמפוס החברה בהרצליה, בהשתתפות יותר מ-100 נציגי לקוחות ושותפים עסקיים שלה. היה זה האירוע הראשון שמיקרוסופט ערכה בישראל בנושא.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי הוסיט, "חיבור עולמות מחשוב הקצה, הענן, הטרנספורמציה הדיגיטלית והבינה המלאכותית היוצרת מציב את הענף בנקודת מפנה. זאת, כי כדי לבנות תעבורה עד הקצה, יש לפתור את צווארי הבקבוק לאורך השרשרת. אלה יכולים לנבוע בשל בעיית חומרה, העדר של תאימות בין החומרה למערכות ולרכיבים הקיימים, חוסר תמיכה או העדר כישרונות. מנהלי ה-IT בארגונים ניצבים בפני צומת דרכים ועליהם לבחור בין חלופות: האחת, להמשיך בקיבעון ולשנע את מחשוב הקצה עד לאחרון העובדים. המסלול העדיף הוא הטמעת Windows 365 על הענן שלנו, Azure. כך תתקבל תפוקתיות מאובטחת. חלק ניכר מהארגונים עברו לעבוד כך בקורונה, כדי לתת מענה ל-BYOD (ר"ת Bring Your Own Device) ולעבודה מרחוק, עם יכולת צריכה של מערכת ההפעלה חלונות ישירות מהענן – מכל רכיב, מכל מקום, ובאופן חוצה פלטפורמות והיברידי. אצל ארגונים שעושים זאת, כל הרכיבים והמערכות פועלים על אותו 'מגרש משחקים' – תחנות עגינה, מסכים ומערכות. כך, העובד.ת מגיע.ה לעמדת הקצה, ובתוך שניות מתקבלת תחנת עבודה שקופה למשתמש.ת, מאובטחת, נטולת דאטה מקומי, וכזו שמאפשרת עבודה גמישה בכל תשתית ויישום". הוא ציין כי "כניסת ה-AI הביאה לכך שכיום אנחנו מציעים ללקוחות הארגוניים יכולות ניתוח מתקדמות בגישה פרו-אקטיבית, לטובת חיזוי תקלות ופתרון בעיות עוד לפני שהמשתמשים חשים בהן". לסיכום אמר הוסיט כי "מאז מגפת הקורונה, במלחמה ובכל תרחיש אי ודאות שעוד עלול לבוא, היעד הוא לממש יכולת עבודה רציפה, מכל מקום – כולל מהבית. זאת, בלא לוותר על היבטי הגנת הסייבר ואבטחת המידע סביב העבודה ההיברידית, לצד העצמת עובדים עם טכנולוגיות מודרניות, ובראשן Copilot". איציק צדקה, מוביל תחום Cloud Endpoint במיקרוסופט ישראל. צילום: ענבל מרמרי איציק צדקה, מוביל תחום Cloud Endpoint במיקרוסופט ישראל, אמר באירוע ש-"ארגונים נדרשים למענה כולל לעבודה המודרנית, ההיברידית, עם איזון בין הפרודוקטיביות לאבטחת המידע". "אנחנו מציעים מענה מלא לכל האתגרים, עם מימוש מודל אפס אמון (Zero Trust) מקצה לקצה", אמר צדקה. "בעמדת הקצה, אנחנו נותנים מענה עבודה מודרני, מקיף ובטוח דרך אפליקציית ה-Windows, שזמינה בכל מכשיר, עם הזדהות ללא סיסמה ובקרה שמחשוב הקצה הוא בבעלות הארגון. כמו כן, אנחנו מאפשרים גישה מאובטחת לאפליקציות ענן, כולל ענן פרטי, בכל פרוטוקול ולאורך כל הדרך". "בסביבה האפליקטיבית", ציין, "מיקרוסופט מציעה מענה לכל מחזור חיי הרכיב עם פתרון Zero touch, כך שיהיה שייך לארגון ומוכן לעבודה ארגונית. באופן זה מתקבלת שליטה על המידע שנמצא במכשיר, אם הוא נגנב או שהעובד עזב את הארגון – עם פתרון Intune. כך, אנחנו מעניקים פתרון אחד אחוד לניהול התקני הקצה. המחשב נמצא בענן והפתרון מגיב במהירות למחשבים מרוחקים ופיזיים כאחד. באופן זה אנחנו מביאים את עמדת הקצה העננית לחוויה הקרובה ביותר למחשב אישי, עם פלטפורמה מלאה, שנותנת מענה לכל תרחישי מחשוב הקצה של ארגונים". לדבריו, "בהמשך, הטכנולוגיה תתקדם צעד אחד קדימה, עם מכשיר חדש בשם Windows 365 Link. הוא יהווה מחשב 'זירו קליינט', לחיבור לטכנולוגיית Cloud PC שלנו, ללא צורך בהתקנות. בדרך זו יקבל המשתמש את כל הדרוש לו, מבלי שיחוש בשינוי כלשהו. Cloud PC פרץ לשוק ב-2022 והשנה, הפתרון יהווה סטנדרט חדש למחשוב קצה".

בינת תקשורת הטמיעה במרכז הרפואי זיו בצפת פרויקט להקמת מערך הגנת נתונים של קומוולט (Commvault). הפרויקט החל בסוף 2024 והסתיים באחרונה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במאות אלפי שקלים. בפרויקט הוטמעה מערכת Hyperscale X, המהווה חלק מפלטפורמת הענן של קומוולט. מערכת Commvault Cloud אחראית לגיבוי והגנה על מאות שרתים פיזיים ווירטואלים במרכז הרפואי, וכן על הנתונים השמורים במערכות הגיבוי ועל היישומים הפועלים במרכז הרפואי זיו. מוגן מכופרות ומאובדן נתונים. המרכז הרפואי זיו בצפת. צילום: ShutterStock הגנה ממתקפת כופרה למערכת יש יכולות למניעת מתקפות כופרה, הפועלות להצפנה או מחיקה של נתונים. הפתרון שהוטמע הוא בעל יכולת למניעת הצפנה או פגיעה בעותקי הגיבוי, ויכולות אבטחה ומניעת מתקפות מראש ברמת המערכת. בנוסף, הוא כולל יכולת לייצר עותקים לקריאה בלבד (Immutable backup). המערכת, כך נמסר, היא "בעלת חלונות גיבוי קצרים וזמן השחזור והתאוששות מאסון – קצר אף הוא. המערכת קלה לתפעול, עם יכולת הרחבה פשוטה ועם אפשרות להגן על שירותי ענן מגוונים באופן אינטגרטיבי". לפני הפרויקט, פעלה במרכז הרפואי מערכת גיבוי שהייתה מוגבלת ביכולת הגידול ונפחי האחסון של הגיבוי. בנוסף, היא לא נתנה מענה לכלל הסביבות, כולל לנתונים ויישומים בסביבת הענן. גם לא היה לה מענה מתקדם להגנה מפני מתקפות כופרה. בתי חולים על הכוונת שלהן. כופרות. צילום: Shutterstock "חיפשנו פתרון שיספק לנו רציפות תפקודית בכל מצב"  נסי אוטמזגין, מנמ"ר המרכז הרפואי זיו, אמר כי "אנו נמצאים 13 ק"מ מגבול לבנון. לכן, מערכות הגנת הנתונים, הגיבוי וההתאוששות מאסון – הן קריטיות, על מנת שלבית החולים תהיה המשכיות העסקית בכל מצב – בשגרה ובחירום. לא יכולנו לסמוך על המערכת הקודמת". לדבריו, "חיפשנו פתרון שיספק לנו רציפות תפקודית בכל מצב, יכולת להתאושש באופן מהיר ממתקפות סייבר, יכולת שחזור נקודתי במקרה של פגיעה מקומית בנתונים או קבצים, אפשרות לשחזור רוחבי במקרה של הצפנה, ואפשרות לתמוך בסביבה רב-גונית של מערכות ייעודיות ומכשור רפואי". הוא הוסיף כי "דרשנו מערכת שתאפשר לנו להרחיב את שטחי האחסון באופן תדיר ותהיה נוחה לתפעול". לדברי שלומי קדיש, מנהל לקוחות מגזר בריאות ב-בינת תקשורת, "בנוף האיומים על ארגונים בישראל ובעיקר באיומים על מרכזים רפואיים, ההמשכיות העסקית של מרכז רפואי זיו היא קריטית. רגישות המידע ואבטחתו בבתי החולים היא ערך עליון. המרכז הרפואי ביצע קפיצת מדרגה משמעותית במערך הגנת הנתונים, הגיבוי והשחזור. כך, בעקבות הפרויקט, כיום קל הרבה יותר לבצע את הגיבוי והשחזור והנתונים מוגנים מפני מתקפות כופרה והצפנה. ממשק הניהול פשוט וקל ובמקביל הגיבוי והשחזור נעשים בזמנים קצרים מאוד בהשוואה למערכות אחרות בשוק. בנוסף, הפתרון דוחס את המידע למינימום נפח, וכך חוסך עלויות רבות". מיכל אהרוני, מנהלת מכירות למגזר הציבורי, הפיננסי והאקדמיה ב-קומוולט ישראל, הוסיפה כי "הפלטפורמה נבחרה לאחר בחינה מעמיקה של הפתרונות הקיימים בשוק, תוך מתן דגש לבחינת יכולות הגנה מפני כופרות".

לאסו סקיוריטי, שמציעה פתרונות לאבטחת GenAI, הודיעה היום (ד') כי צוות המחקר שלה גילה חולשת אבטחה חמורה של אלפי מאגרי גיטהאב פרטיים, שנחשפו עקב מנוע החיפוש של כלי ה-AI של החברה, Copilot, והדפדפן שלה, בינג. הפגיעות אפשרה גישה לארכיונים שלמים שמכילים קניין רוחני, מידע ארגוני רגיש, מפתחות ארגוניים וטוקנים מחברות ענק כגון יבמ, AWS, גוגל, טנסנט, פייפאל ומיקרוסופט עצמה. הבעיה התגלתה כאשר החוקרים עלו על כך שתכנים פרטיים ממאגר הגיטהאב של לאסו עצמה הופיעו ב-Copilot, ונמצאו מאונדקסים על ידי מנוע החיפוש בינג וחשופים לכל. לאחר חקירה מעמיקה יותר, הצוות זיהה אלפי מאגרים פרטיים נוספים, שנחשפו באופן דומה. בלאסו אומרים שחלקם הכילו אישורים רגישים במיוחד, שבמקרים מסוימים אפשרו גישה לא מורשית לסביבות ארגוניות רגישות. במהלך המחקר, לאסו חשפה מעל 20 אלף מאגרי גיטהאב שדלפו לאינטרנט, יותר מ-100 חבילות ארגוניות בפיית'ון וב-Node.js פגיעות להתקפות Dependency Confusion, יותר מ-300 טוקנים, וכן מפתחות פרטיים שנחשפו, כולל גישה לגיטהאב, OpenAI ועוד. בלאסו אומרים שחשיפה זו השפיעה על מעל 16 אלף ארגונים. בעקבות הגילוי, לאסו דיווחה על הבעיה למיקרוסופט בנובמבר 2024, ובינואר השנה היא שינתה את מדיניות האבטחה שלה והגבילה את הגישה הציבורית לנתונים באמצעות מנוע החיפוש של בינג. בנוסף, מיקרוסופט פנתה בגילוי נאות לכל הגורמים שנפגעו מחשיפה זו ויידעה אותם על זליגת המידע הרגיש. "על ארגונים להניח שכל נתון שעולה לאינטרנט – נגיש לצמיתות" "הרעב של ספקי הטכנולוגיה הגדולים לדאטה חזק מאי פעם, וארגונים מודרניים חייבים להניח שכל נתון שעולה לאינטרנט, גם אם נחשף רק לרגע, עלול להיסרק ולהישאר נגיש לצמיתות", אמר אופיר דרור, סמנכ"ל מוצר ומייסד-שותף בלאסו סקיוריטי. "חלק מהנתונים הללו עלולים שלא להיות גלויים בחיפושים רגילים ברשת, אך Copilot וכלי GenAI אחרים שמשתמשים במידע מאונדקס, בגלל האופן שבו הם בנויים, עלולים עדיין לשמור ולחשוף אותם". בר לניאדו, חוקר אבטחה בלאסו סקיוריטי, ציין כי "מצב זה יוצר וקטור תקיפה חדש, שבו שאילתה בודדת עשויה להוביל לחשיפת מידע ארגוני רגיש מבלי שהתוקף כלל התכוון לכך. ארגונים חייבים להבין ולהכיר את מרחב התקיפה החדש ואת מגוון המקומות שבהם המידע הרגיש ביותר של החברה יכול לצוץ ולהופיע. שמירה על החוקים הבסיסיים וסניטציה נותנות מענה רחב להרבה מהבעיות, אך חשוב שאנשי האבטחה בארגונים יבינו את הקופסה השחורה הזאת שנקראת כלי AI, איך הם עובדים ואיפה הסכנות".

בעלי המניות של חברת אפל הצביעו אתמול (ג') נגד הצעה לסגת ממדיניות הגיוון, השוויון וההכללה (DEI) של החברה, זאת על אף שהענקית מקופרטינו אותתה להם כי היא כנראה תצטרך לשנות את מדיניות ה-DEI שלה, קקב שינויים בסביבה המשפטית בארה"ב. ההצעה, שהוגשה לאפל על ידי המרכז הלאומי למדיניות ציבורית, ה-NCPPR, טענה כי תוכניות גיוון עלולות להוביל לאפליה ולסיכוני תאימות – משמע, סיכונים משפטיים שאפל עלולה להיות חשופה אליהם עקב אי ציות לחוקים, תקנות, מדיניות או סטנדרטים רלוונטיים. למעשה, אפל המליצה לבעלי המניות להצביע נגד ההצעה, וטענה כי היא מנסה "לנהל במיקרו-ניהול" את פעילותה העסקית. הדירקטוריון הוסיף כי הוא וההנהלה "מקיימים פיקוח פעיל על סיכונים משפטיים ורגולטוריים ותאימות". טים קוק, מנכ"ל אפל. צילום: ShutterStock קוק: "באפל אנשים מרקע ונקודות מבט מגוונות מתאחדים" בישיבת בעלי המניות השנתית של החברה, הודה מנכ"ל החברה, טים קוק, כי ייתכן שיהיה צורך לבצע התאמות במאמצי הגיוון וההכללה של אפל, תוך התחשבות בשינויים האחרונים בסביבה המשפטית בארה"ב. עם זאת, קוק – המשתייך לקהילה הגאה בעצמו – הביע תמיכה במאמצי הגיוון של אפל, באומרו כי "החוזק של החברה תמיד נבע מהעסקת האנשים הטובים ביותר, ולאחר מכן מתן תרבות של שיתוף פעולה, שבה אנשים מרקע ונקודות מבט מגוונות מתאחדים כדי לחדש וליצור משהו קסום עבור המשתמשים שלנו". לדבריו, "ככל שהנוף המשפטי סביב הנושא הזה יתפתח, ייתכן שנצטרך לבצע כמה שינויים כדי לציית, אבל כוכב הצפון שלנו, של כבוד והערכה לכולם, והעבודה שלנו למען מטרה זו – לעולם לא יתערערו". ההחלטה של בעלי המניות של אפל מהווה ניצחון קטן לעתיד תוכניות ה-DEI, והגיעה ימים ספורים לאחר ששופט בבית משפט מחוזי בארה"ב חסם כמה מצווי ה-DEI של ממשל טראמפ, תוך ציון חששות חוקתיים. בנוסף ה-NCPPR הפסיד בהצבעה דומה במהלך ישיבת בעלי המניות של רשת קוסטקו בינואר, כאשר 98% מבעלי המניות הצביעו בעד המשך קיום תוכניות ה-DEI גם במקרה זה. מתי החלה מדיניות הגיוון וההכללה ולמה היא משתנה? תוכניות DEI החלו לצבור תאוצה בארצות הברית לאחר חקיקת חוק זכויות האזרח עוד ב-1964, במטרה לתקן אפליה היסטורית ולקדם את סיכוייהם של מי שיש להם ייצוג במיעוט בתעשייה – נשים, שחורים, אסיאתים והיספאנים, חברי קהילת הלהט"ב, ואחרים. בעשור האחרון חברות רבות, בהובלת ענקיות הטק האמריקניות כולל גוגל, מטא ואחרות, הציבו לעצמן יעדים שאפתניים לגיוון מגדרי ואתני. אפל עצמה יישמה מספר יוזמות ממוקדות גיוון והכללה, אפילו כולל תוכנית גיוון ספקים, המוקדשת לעבודה עם ספקים מקהילות שבעבר לא יוצגו מספיק. אפל מציינת באתר האינטרנט שלה כי יש לה "הכללה וגיוון הנחשבים לחלק מכל סקירת ביצועים, לכל אדם, בכל רמה", לצורך "יצירת חוויית עובד שוויונית יותר". אלא שבאחרונה הלך הרוח בארצות הברית – משתנה. BREAKING: Apple Just Rejected President Donald Trump's allies calls for end to DEI. Apple is sticking to their DEI policies. Apple Shareholders Just Rejected Ban On Diversity Initiatives. pic.twitter.com/kRj4Hzwaz0 — PoliticsVideoChannel (@politvidchannel) February 25, 2025 תגובת חברות הטק לשינויים במדיניות הממשל ההצבעה ב-אפל מגיעה על רקע גל של שינויים במדיניות הגיוון וההכללה של חברות הטק הגדולות בארה"ב, כפי שדיווחנו, בעקבות לחץ מצד ממשל נשיא ארה"ב החדש/ישן, והביקורת הגוברת על תוכניות ה-DEI שמשמיעים טראמפ, אנשיו ותומכיו. מטא, גוגל ואמזון לא התלבטו וכבר נקטו בצעדים לצמצום או ביטול תוכניות ה-DEI שלהן. לדברי גורמים בתעשייה, חברות הטק נכנעות לתכתיבי ממשל טראמפ, הטוען כי תוכניות אלו בזבזניות ויוצרות אפליה הפוכה. צווים נשיאותיים חדשים שהוצאו מבטלים חוקים שקידמו גיוון והכללה במוסדות הממשל, ומורים על הכנת תוכנית שתמנע מארגונים גדולים לקיים תוכניות שכאלו, משום שהן "מהוות אפליה או העדפה בלתי חוקית", כך נטען. איל ויזם הטק אילון מאסק, שכידוע מקורב מאוד לנשיא טראמפ ולרפובליקנים, ואף מונה כיועץ להתייעלות לממשל ומנהל מחלקה חדשה וייעודית למשימתו זו, ה-DOGE, טען גם הוא ובקולניות נגד מדיניות הגיוון וההכללה, עד כדי כך שאמר שבגללה עובדים בעיריית לוס אנג'לס – שנבחרו לפי טענה זו רק בשל צורך בייצוג מיעוטים ולא בזכות כישרונם – כשלו בטיפול בשריפות החמורות שפרצו באזור. מבקרי תוכניות ה-DEI טוענים כי עד כה הממשל התמקד בגיוון, שוויון והכללה, במקום להתמקד בביצועים ובמקצועיות. כך לדוגמה, צ'רלי קירק, מייסד ארגון Turning Point USA – הדוגל בגישה שמרנית ומקדם אותה בקמפוסים בתיכונים, קולג'ים ואוניברסיטאות – אמר כי כאשר הממשל מתמקד בנושאים כמו DEI ו"פרויקטים של להט"ב", הוא "מודאג מאבסטרקציות (דברים מופשטים  ג"פ)" ולא עושה את הדברים הבסיסיים המוטלים עליו. TARGET has lost over 15.7 billion dollars in revenue since ending DEI on January 24th. So everyone that has been boycotting them thank you and it’s definitely hitting them where it hurts! ???????????????????????????? pic.twitter.com/19LeEpYute — Suzie rizzio (@Suzierizzo1) February 22, 2025 יצוין כי בתגובה להלך רוח זה של השלטון החדש, יש גם רבים שמתקוממים ונלחמים בגישה החדשה לנושא הגיוון והכללה – כך למשל, ברשת X שותפה קריאה להחרמת תאגיד הקמעונאות הענק טארגט (Target) – וציוץ חדש שהעלתה גולשת אכפתית בסוף השבוע עדכן את המוחים כי "טארגט הפסידה יותר מ-15.7 מיליארד דולר בהכנסות מאז סיום ה-DEI ב-24 בינואר. אז כל מי שהחרים אותם – אני מודה לכם וזה בהחלט פוגע בהם איפה שכואב!"

אתמול (ג') התכנסו מאות מעובדי חברות הסלולר סלקום, פלאפון, פרטנר, הוט מובייל ו-PHI בבית ההסתדרות בחסות איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות, על רקע יוזמת משרד התקשורת לקדם תקנות שיאפשרו לגורמים ללא רישיון רט"ן להקים אתרים סלולריים ולהשכיר אותם חזרה לשימוש החברות. לטענת העובדים, מהלך זה עלול לפגוע ביציבות התעשייה ולסכן את יציבותם התעסוקתית של העובדים. הוועדים בחברות הללו החליטו עם האיגוד להגיש עמדה מקצועית משותפת בהליך השימוע, הכוללת התייחסות לכוונת המשרד ופורטת את הסכנות בהחלטה, וכן תוכנית סדורה הכוללת אלטרנטיבות שמצויות בידיים של הרגולטור להאצת פריסת הרשת על ידי החברות. לדברי יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק: "המהלך יוביל להפקרת הרשתות והציבור ישלם. ה-7.10 המחיש את החשיבות הציבורית והביטחונית בשרידות הרשתות ובביזור הרשתות".