זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
29/01/24 18:12
8.96% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הקשיים הרגולטוריים סביב הרכישה של iRobot על ידי אמזון גרמו לביטול העסקה – בהסכמה בין שתי החברות. בהודעה שהן מסרו היום (ב') נכתב כי הן "לא רואות דרך" לאישור העסקה על ידי גורמי הרגולציה. בעקבות המהלך הודיעה יצרנית הרומבה כי היא תפטר 31% מהעובדים שלה – 350 במספר, וכי רוב העובדים המפוטרים יקבלו את החדשות על סיום עבודתם בחודשיים הקרובים – עד סוף חודש מרץ. כמו כן, כחלק מהמהלך, קולין אנגל, יו"ר ומנכ"ל iRobot ומי שייסד את החברה ב-1990, פורש משני התפקידים. כמנכ"ל החדש מונה, במינוי זמני, גלן ויינשטיין, סגן נשיא והיועץ המשפטי של החברה, ואנדרו מילר, שהיה דירקטור עצמאי בה, מונה ליו"ר שלה.
אמזון חתמה על הסכם עם iRobot לרכישתה תמורת 1.7 מיליארד דולר באוגוסט 2022. זאת, מאחר שהיא רצתה להשתלט על עוד גזרה בתחום הבית החכם, שבו היא מצליחה עם העוזרת הקולית שלה, אלקסה (שלפני שבוע דווח שאמזון מעוניינת להפוך אותה לשירות בתשלום). אולם, העסקה נתקלה בקשיים רגולטוריים, בפרט באירופה, ומוקדם יותר החודש דווח בוול סטריט ג'ורנל שהנציבות האירופית – הגוף הרגולטורי של האיחוד האירופי – לא תאשר את העסקה. זאת, בשל החשש שאמזון תעלים את המתחרות של iRobot מהמרקט פלייס שלה – מה שעקב נתח השוק הגדול של חברת הענק יפגע בתחרות בתחום.
המהמורות שבהן נתקלה העסקה הובילו לירידה במחיר שלה, עד כדי כך שככל הנראה, היא לא הייתה כדאית עבור הצדדים, ובטח שלא עבור הנרכשת. כתוצאה מהביטול, מחיר המניה של iRobot בוול סטריט צנח עם פתיחת המסחר (אחר הצהרים, לפי שעון ישראל) ב-10%. לעומת זאת, המהלך לא השפיע על מניית אמזון, שנותרה ללא שינוי.
כעת תצטרך אמזון לשלם ל-iRobot דמי ביטול בסך של 94 מיליון דולר. זו צפויה להשתמש בסכום כחלק מהחזרת הלוואה של 200 מיליון דולר שהיא לקחה בשנה שעברה.
29/01/24 12:53
7.46% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"הבינה המלאכותית תשפיע באופן דרמטי על המלחמה בהלבנת ההון, ותסייע לארגונים הפיננסיים ולרשויות לאתר את המקרים האלה ולטפל בהם. זהו עוד פן שבו ה-AI יכולה לסייע למערכת הפיננסית", כך אמר צביקה גרוס, שותף וראש מחלקת שירותי הפינטק ומיקור-החוץ ב-BDO.
גרוס אמר את הדברים בכנס Fintech Kickoff 2024 של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בבורסה בתל אביב, בהנחיית בן פלד, מנכ"ל הכנס, ואמיר קרלין.
לדברי גרוס, "לבנקים יש כיום מערכות שיודעות להניף דגל אדום במקרים של חשד להלבנת הון, אלא שמדובר בהרבה טרנזאקציות, וקשה לגורם האנושי לראות את התמונה הכוללת. כיום, הוא מזהה את מקרי הלבנת ההון על פי כללים שמדריכים אותו איך לעשות זאת. ברגע שהבינה המלאכותית, ובעיקר כזאת שלומדת לבד, תדע להבין מהי הלבנת הון וכיצד מזהים פעילות של הלבנת הון, היא תדע לזהות את האירועים בעצמה ולטפל בהם. ההשפעה של זה על עולם הבנקאות תהיה דרמטית, וזה יכול לגרום להפחתה של מקרי ההונאות והלבנת ההון".
הוא ציין תחום נוסף במגזר הפיננסי – ובמקרה הזה במגזר הביטוח – שבו הבינה המלאכותית מסייעת: החיתום. "כיום, לא יודעים להתמודד עם סיכונים לטווח ארוך במה שקשור לחיתום, ושם היכולות של ה-AI יכולות לעזור. חברות הביטוח מבינות את זה ומשתמשות ביכולות ה-AI על מנת לשקלל מרכיבי סיכון שקשה יותר לשקלל בעולם הביטוח המסורתי", אמר.
"עוד תחום הוא ה-Up-Sale – היכולת של הבינה המלאכותית לזהות צרכים לפי תבניות עבודה, כדי להציע פתרון פיננסי. זה כמעט שלא קיים בעולם הפיננסי המסורתי, והבינה המלאכותית תיתן בוסט ענק לתחום הזה", הוסיף.
גרוס דיבר גם על הבינה המלאכותית היוצרת, ה-GenAI: "רוב השימוש כיום ב-GenAI בתעשייה הפיננסית הוא לשיווק, כי כדי לשווק את המוצר הפיננסי, כמו כל מוצר, נדרש תוכן – והבינה המלאכותית היוצרת מסייעת ליצור אותו. זה ישפיע מאוד בעתיד על סוכני הביטוח, ויהווה איום משמעותי עליהם".
"מילת המפתח בעולם ה-AI – רגולציה"
לדבריו, "מילת המפתח בעולם ה-AI היא רגולציה. נוטים להתייחס אליה כאל רע הכרחי. אלא שיותר משהיא רע הכרחי, היא מאפשרת. רגולציה טובה תאפשר להתמודד בצורה נכונה עם היכולות הרבות של ה-AI בעולמות הפיננסים, ולנצל אותן".
בנוסף, אמר גרוס, "הבנקאות הפתוחה קריטית להתפתחות ה-AI בעולם הבנקאות, כי היא מאפשרת נגישות של הבינה המלאכותית למידע הפיננסי של הלקוחות".
מה באשר לעתיד? לדברי גרוס, "אלמנט לא ידוע הוא איך האפקט המצרפי של הבינה המלאכותית מאפשר יכולות שיצוצו בזמן הקרוב ויוכלו לשנות שווקים שלמים. נותר לראות מה יקרה בהקשר הזה – וזה מסקרן".
מודל שמזהה טרנדים במיקרו-דפוזיטים
דובר נוסף בפאנל היה אהרון לוין, סמנכ"ל אסטרטגיית תשלומים במליו. הוא ציין כי "בנינו מודל שמזהה טרנדים במיקרו-דיפוזיטים (העברות כספים בסכומים קטנים בין חשבונות אונליין – י"ה), למשל האם מעביר ומקבל הכספים הם אנשים אמיתיים. זה חוסך לארגונים עשרות מיליוני דולרים בשנה, ועוזר למתג מחדש ולשווק את המותג יותר טוב. כמו כן, אנחנו יודעים לזהות לקוחות טובים לארגון ולדעת מהי מידת הסבירות שהוא ישתמש במוצר".
אתגרים בעולם התשלומים
שירי שניידר, סמנכ"לית הטכנולוגית של פיי-יו, אמרה כי "אחד האתגרים הגדולים בעולם התשלומים הוא התהליך שקורה מהרגע שהלקוח לוחץ על כפתור ה-'שלם' באתר ועד שהכסף מגיע לחנות. אחד הדברים שמעסיקים אותנו, בעולם התשלומים, הוא שיעור האישורים של העסקאות על ידי הבנק. המוצר שלנו משתמש ביכולות של לימוד מכונה על מנת לבחור את המסלול האידיאלי, שיגדיל את הסיכוי לאישור העסקה".
"אתגר נוסף של עולם זה הוא לדעת לזהות מתי הלקוח מתנהג באופן יוצא דופן, שלא כמו ההתנהגות הרגילה שלו", ציינה שניידר. "ראינו מקרים שבהם חל שינוי בהתנהגות של הלקוחות, שהם בתי עסק, דיווחנו להם והם טיפלו בזה".
לדבריה, "ה-GenAI עדיין לא משתלבת טוב בעולמות הפינטק והתשלומים, כי אין שם הרבה מה ליצור. עם זאת, אחד הדברים שמעסיקים אותי, כסמנכ"לית טכנולוגיות, הוא שיפור הפרודוקטיביות, והבינה המלאכותית היוצרת הביאה הרבה יכולות למפתחים. יש לנו 250 מפתחים ברחבי העולם וניסינו GenAI, כדי לראות איך היא משפיעה על הפרודוקטיביות שלהם. הגענו למסקנה שזה מתאים יותר למפתחים מנוסים. ה-GenAI משפרת פרודוקטיביות, ואלה כלים שעולם התשלומים צריך לאמץ אותם. היא לא תשפיע על המוצרים ללקוחות, אלא על התהליכים הפנימיים בארגונים הפיננסיים".
למה לימוד המכונה עוד לא חדר לתעשייה הפיננסית המסורתית?
דורון גוראל, סמנכ"ל מודלי סיכונים בפאגאיה, הצביע על כך שבעוד שחברות הפינטק משתמשות בלימוד מכונה, העולם הזה עוד לא חדר לתעשייה הפיננסית המסורתית, משום ש-"בנקים מונעים יותר משנאת סיכון מאשר מהרצון לנצל הזדמנויות".
באשר לבינה המלאכותית היוצרת, הוא ציין כי "בתעשייה הפיננסית, המוצרים והשירותים ללקוחות הרבה יותר רגישים וחשופים משפטית ורגולטורית מאשר בתעשיות אחרות. לכן, השימוש בה בבנקים הרבה יותר מדוד, וכך זה יימשך, בעיקר בתהליכים הפנימיים בהם".
29/01/24 09:25
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שירותי המודיעין של איראן והצבא של הרפובליקה האיסלאמית קשורים באופן הדוק לפעילות סייבר התקפית נגד מדינות מערביות, וזו מבוצעת באמצעות רשת של חברות קבלניות, המחליפות שמות וזהויות – כך עולה מדו"ח חדש של ספקית מודיעין האיומים רקורד פיוצ'ר (Recorded Future).
הדו"ח מתבסס על שורה של הדלפות רב-שנתיות ומאמצי חשיפה וריגול שעשו האקטיביסטים ומתנגדים של הממשל האיראני. כך, נחשפת רשת מורכבת של ישויות, הקשורות למשמרות המהפכה האסלאמית, המעורבות במתקפות סייבר ובמסעות של חדשות כזב ומניפולציות מידע.
מהדו"ח עולה, כי לפחות ארבעה ארגוני מודיעין וצבא הקשורים למשמרות המהפכה נמצאים בקשר רציף עם מרבית שחקני האיום בתחום הסייבר. אלה כוללים את ארגון הלוחמה האלקטרונית והגנת הסייבר של משמרות המהפכה; ארגון הביון של המשמרות; ארגון הגנת המודיעין של משמרות המהפכה; כוח קודס, יחידת העלית של משמרות המהפכה, המכונה בדו"ח קבוצת המבצעים הזרים.
לפי החוקרים, "לכל אחד מהגופים היו קבוצות ספציפיות של איום מתמשך ועקבי, APT, הקשורות אליו באופן הדוק".
המידע שהודלף ונותח על ידי החוקרים העלה, כי סוכנויות אלו מקיימות מערכות יחסים ארוכת שנים עם קבלני סייבר מאיראן. אלה, הסבירו, הן חברות סייבר הפועלות כקבלניות משנה של גופי משמרות המהפכה, הממותגות כחברות היי-טק ופועלות באופן עקבי להחלפת זהותן העסקית. החוקרים הצליחו למצוא קשרים בין אותן חברות לפקידים ובכירים בסניפים שונים של משמרות המהפכה.
חלק מחברות הסייבר הללו, נכתב, "מעורבות בפעילויות סייבר התקפיות". ונמנות עמן: Ayandeh Sazan Sepehr Aria Company, Sabrin Kish, Soroush Saman Company. לצידן פועלות חברות שכבר הושתו עליהן עיצומים מהמערב, בהן Najee Technology Hooshmand Fater ו-Emen Net Pasargad.
החוקרים הבחינו בתנועה מתמדת בתוך הרשת של קבלני סייבר מאיראן, כאשר רבות מהן פורקו והוקמו תחת מיתוג חדש לעתים קרובות. זאת, בניסיון לטשטש את פעילותן. לדבריהם, "ראינו חפיפות בין שמות ובעלי תפקידים באותן חברות. הם מכונים בקביעות 'חברי דירקטוריון', וחולקים תפקידים בחברות קבלניות שונות. חלק מהנתונים חושפים שמות של בכירי משמרות המהפכה האחראים להובלה ולתיאום של מערך הסייבר ההתקפי של איראן".
לפי החוקרים, "באמצעות הקשרים שלהן עם קבלני סייבר אלה, סוכנויות הממשל האיראניות הללו קשורות – אם לא שותפות ישירות – למתקפות סייבר המתמקדות במוסדות פיננסיים גדולים בארה"ב, במערכות בקרה תעשייתיות (ICS) בארה"ב וברחבי העולם, ולמתקפות כופרה נגד מגזרי תעשייה שונים, כולל ספקיות שירותי בריאות, כמו בתי חולים לילדים".
עוד ציינו החוקרים, כי "שחקני האיום בסייבר גם משלבים פעולות מידע (כזב, או תודעה, או גם וגם, י.ה.) – עם פריצות סייבר, כדי לעורר ולעודד מצבים של חוסר יציבות במדינות היעד. כך, הם גם פועלים נגד גופי תקשורת מערביים. חלק מהקבלנים האלה היו מעורבים בפעילות סייבר לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020".
החוקרים ציינו עוד, כי "הוכח שחלק מהקבלנים הללו מייצאים את הטכנולוגיות שלהם לחו"ל, הן למטרות מעקב והן למטרות פוגעניות, משמע סייבר התקפי. הדרגים הגבוהים ביותר של הממשלה עוסקים ברווחים מהייצוא הטכנולוגי הזה (משמע – "גוזרים" קופון או נוטלים שוחד, י.ה.) , הכולל מכירת שירותים וטכנולוגיה למדינות כמו עיראק, סוריה ולבנון".
הם הוסיפו, כי "לעתים, תשתית מתקפות הסייבר הקשורה למשמרות המהפכה שימשה לביצוע מתקפות ממניעים פיננסיים". עוד ציינו החוקרים, כי "כמה קבלני מודיעין וצבא איראניים נקשרו לפיתוח טכנולוגיות ריגול בסייבר, המאפשרות מעקבים באופן המפר זכויות אדם".
"בהתבסס על ההדלפות הללו", סיכמו החוקרים, "סביר להניח שהסנקציות של ממשלת ארה"ב מתבררות ככלי משפטי ודיפלומטי יעיל. העיצומים מקשים על חברות הסייבר הפועלות בחסות משמרות המהפכה להתחמק מגילוי. סביר להניח, שהמאמצים של המערב משפיעים לרעה גם על יכולות הקבלנים לגייס בגלוי כוח אדם חדש ומיומן. הדו"ח מאיר את ההיבט, שלפיו פעילות הקבלנים האלה מייצגת מאמצים של גורמים בצבא ובמודיעין האיראניים, במיוחד של משמרות המהפכה האסלאמית, להשתמש ולנצל מגוון של יכולות סייבר התקפי נגד יריבים גיאופוליטיים של איראן. מדובר במערכות יחסים ארוכות שנים".
29/01/24 10:47
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל נתפסה לא מוכנה כאשר הבינה המלאכותית היוצרת כבשה את התעשייה בסערה, ובחברה מחשיבים זאת להחמצה משמעותית, אם כי בפומבי היא טוענת כי היא עובדת על הטכנולוגיה במשך שנים. ואולם נראה, כי הגירסה הבאה של מערכת ההפעלה שלה, iOS 18 תנסה לתקן את זה. לפי האנליסט מארק גורמן מבלומברג, ה-iOS 18 תהיה אחד העדכונים הגדולים ביותר בתולדות החברה. לדבריו, שילוב AI, אשר יהיה קשור ל-Siri משודרגת, יהיה השינוי המרכזי השנה במערכת ההפעלה, ששם הקוד שלה בחברה הוא "Cristal", זאת בצד שינויים גדולים נוספים.
לדבריו, אפל משפצת את Siri בצורה שתטמיע בה GenAI. בדומה למכשירים האחרונים של סמסונג וגוגל, יכולות הבינה המלאכותית החדשות ישפרו את האופן שבו Siri ואפליקציית ההודעות משיבות על שאילתות ומשלימות אוטומטית משפטים.
המטרה היא להוסיף AI לשירותים רבים ככל האפשר ולאפשר תכונות, כמו יצירה אוטומטית של רשימות השמעה. עוד נטען, שהחברה גם בוחנת דרכים לעזור למשתמשים לכתוב ב-Pages וליצור אוטומטית שקפים ב-Keynote. סביר גם לצפות לשיפור באפליקציות הפרודוקטיביות, כמו גם לשיפורי אבטחה וביצועים.
בדומה למתחרות, גם אפל תאמץ גישה משולבת, שלפיה חלק מהמשימות יעובדו במכשיר, ומשימות מורכבות יותר יועברו לענן.
הדגש של המתחרות על ה-GenAI הוא לא הסיבה היחידה שאפל רוצה להביא את הטכנולוגיה גם ל-iPhone – לפי גורמן, ה-iPhone 16 לא הולך צפוי להיות מלהיב במיוחד מבחינת שיפור החומרה, וכדי לפצות על כך, עדכון מערכת ההפעלה הבאה צריך להיות "מרשים במיוחד".
כמדי שנה, iOS 18 תוכרז בוועידת המפתחים העולמית של אפל ביוני, וככל הנראה תשוחרר בספטמבר.
29/01/24 11:20
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
איגוד האינטרנט הישראלי בחן באחרונה את מידת הנגשת אתרי הממשל לערבית בזמן המלחמה, והגיע לממצאים מטרידים: מערך הסייבר הלאומי בולט לשלילה ומנגיש 5% בלבד מהמידע והשירות שלו בערבית – משמע המערך כמעט ולא מציע מידע ושירותים ל-20% מהגולשים בישראל.
בהיבט הרחב יותר מצא מדד איגוד האינטרנט כי רק 39% מהשירות והמידע הנוגעים למלחמת ישראל-חמאס באתרים ממשלתיים – מונגשים בערבית.
עוד דווח כי משרד האוצר ורשות המסים מנגישים שירותים חלקיים בלבד בשפה הערבית.
בין המשרדים הממשלתיים שבלטו לטובה במדד ההנגשה לשעת חירום, עם אחוזי הנגשה גבוהים, נמצאים משרד החקלאות (76%), משרד העבודה (69%), משרד הרווחה (66%), משרד התקשורת (58%), משרד הבריאות (54%) ורשות המסים (51%).
כחמישית מהציבור בישראל – לא זוכה להנגשה בשפתו
ממדד איגוד האינטרנט הישראלי – הבוחן הנגשת אתרי ממשל לעברית – שהתפרסם אתמול (א') עלה גם כי שירותים דיגיטליים חיוניים לשעת חירום אינם קיימים בשפה הערבית, למשל: ביטוח חפצים ביתיים מפני נזקי מלחמה של רשות המסים; חדר מצב של מינהל התכנון, המרכז את המידע התכנוני במנהל נוכח מצב המלחמה; דף ייעודי של משרד האוצר המאגד את המידע והשירותים בנושא המלחמה; ועוד.
המדד עקב אחר היקף הנגשת השירות והמידע הדיגיטלי הממשלתי לשעת חירום עבור האזרחים הערבים, המהווים כחמישית מהציבור בישראל, ומצא גם כי במערך הסייבר הלאומי דפים ושירותים חיוניים רבים, למשל מסמך לדיווח על אירועי סייבר ומערכת לדיווח ובירור הודעות פישינג ופייק ניוז – לא תורגמו והונגשו בערבית.
המדד הינו מהלך נוסף של איגוד האינטרנט הישראלי, ובא בהמשך לפרסום מדד הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים לחברה הערבית במרץ 2023, לפיו 10% בלבד מכלל המידע והשירותים הממשלתיים מונגשים וקיימים בשפה הערבית.
הנגשת אתרי ממשל בזמן מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אתר איגוד האינטרנט הישראלי
"חשוב לוודא שמידע ושירותים חיוניים – מותאמים לכלל האוכלוסייה"
דימא אסעד ניקולא, רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי. צילום: אתר איגוד האינטרנט הישראלי
באיגוד האינטרנט הישראלי רואים בנגישות ושימוש בשירותים ממשלתיים דיגיטליים רכיב בסיסי בחיי האזרח, במיוחד בתקופת חירום ומלחמה. לפיכך בחן האיגוד גם את התאמת והנגשת המידע והשירותים הממשלתיים החיוניים במלחמה הנוכחית לציבור הערבי בישראל בשפת אימו הערבית.
הבדיקה בחנה את מספר ואחוז העמודים המתורגמים לערבית ב-"אתר הלאומי האחוד", המאגד את כל המידע הממשלתי אודות השירותים והזכויות להן זכאים אזרחים מפונים בעקבות המלחמה, לצד שירותים וסיוע ממשלתיים לכלל אזרחי ישראל המושפעים מהמצב הביטחוני בתחומי דיור, עבודה, רווחה, בריאות, חינוך, ועוד. יודגש כי אחוז משמעותי מתושבי הנגב הבדואים ותושבי הגליל העליון הערבים מושפעים באופן ישיר ממצב המלחמה, וחלקם אף חשוף לאיום טילים ונאלץ להתפנות מביתו.
דימא אסעד ניקולא, רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי, ציינה כי "אנחנו יודעים שבתקופת המלחמה חל זינוק בצריכת התקשורת והמסכים של ישראלים בכל הפלטפורמות, גם בחברה הערבית. בזמן שגוף כמו מערך הסייבר אמור להוות 'כיפת ברזל ברשת' ולהגן על כלל האזרחים מפגיעות ואיומים שונים בה, הוא לא נותן מענה ל-20% מכלל האוכלוסייה בישראל. בסופו של דבר, מלחמת חרבות ברזל לא פוסחת על אף אחד מאיתנו גם במרחב הפיזי וגם במרחב הדיגיטלי, חשוב לוודא שמידע ושירותים חיוניים שאמורים להגן על האזרח גם ברשת, מותאמים לכלל האוכלוסייה כך גם מגבירים את רמת השימוש והמודעות של האזרחים הערבים לשירותים חיוניים אלו".
29/01/24 13:49
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שאיפות המטאברס של מטא תודלקו על ידי החברה במיליארדי דולרים – לפי טענות בכתבה חדשה של הוול סטריט ג'ורנל, בסכום העתק 50 מיליארד דולר – אבל לא בדיוק סחפו את העולם. אלא שהג'ורנל, ששוחח עם אנשים שמכירים את העניין, מתעקש כי החברה עדיין לא ויתרה על חלומה להפוך את המטאברס לדבר הבא בטכנולוגיה העולמית.
לפי הדיווח שפורסם לאחרונה, מטא תולה כעת את תקוותיה לתחיה מחודשת של שאיפות המטאברס שלה, כמו גם של התחום כולו, דווקא במשקפי המציאות המעורבת (MR) היוקרתיים של המתחרה אפל, ה-Vision Pro. למעשה, לפי הדיווח, מטא רוצה להיות האנדרואיד ל-Vision Pro מבית אפל. Exciting news from Meta as they aim to become the "Android" of the AR/VR industry with the Vision Pro, hoping to reinvigorate their #metaverse efforts. Will this be the game-changer they've been waiting for? Stay tuned for the latest updates! ???????????? pic.twitter.com/bDWq016o2w
— Metaverses News (@MetaversesNews) January 29, 2024 מהו המטאברס ואיך הוא קשור למשקפיים של אפל?
נזכיר מהו המטאבס ומה בדיוק תכננו לנו מארק צוקרברג ואנשיו בעניינו – מדובר במונח המתייחס למרחב וירטואלי קולקטיבי, שנוצר על ידי התכנסות האינטרנט והעולם הפיזי לכדי "עולם" אחד. לפני כשנתיים סומן התחום כדבר הבא בעולם הטכנולוגי-אינטרנטי, ועל פי הדיונים אודותיו עתיד היה לכלול פיתוחי מציאות מדומה וטכנולוגיות מציאות רבודה, אך בעצם להיות זמין עבור משתמשים מכל פלטפורמה שהיא.
חברות אחרות מלבד מטא, ביניהן אנבידיה, מיקרוסופט, טנסנט, אפיק גיימס או סנאפ, החלו אף הן לפתח יקומי מטאברס אלטרנטיביים, ובכל זאת העיסוק והבאזזז סביב התחום פחתו משמעותית עד שנדמה היה שכמעט נעלמו, וזאת בעיקר מאז כניסת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית לחיינו. בזמנו טען צוקרברג שכולנו נעבור בקרוב לחיות במטאברס – ניצור לנו אווטאר, חיי חברה, נבצע קניות, נשתתף באירועי תרבות ועוד. אבל בינתיים מספר המשתמשים ביישומי המטאברס של מטא מועט וההתלהבות, כאמור, מרוסנת מאוד.
עדיין מאמין במטאברס. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: ShutterStock
אלא שלמטא – שהיא כידוע החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, אוקולוס ועוד חברות בת אחרות – היו, וכנראה עדיין ישנן, שאיפות ענק לגבי המטאברס ותפקידו העתידי.
משקפי המציאות המעורבת של אפל, שנחשפו בהתרגשות גדולה ביוני 2023 בערב הפתיחה של כנס המפתחים השנתי של החברה, WWDC 23, מבטיחים לשלב בצורה חלקה בין הדיגיטלי והפיזי, ולפתח – כך לטענת הענקית מקופרטינו בעת הצגת הגאדג'ט לציבור בקיץ – עידן חדש של "מחשוב מרחבי".
הג'ורנל, שהתבסס על דברי מקורותיו האנונימיים, צייר בדיווח שלו תמונה שלפיה המכשיר החדשני Vision Pro דווקא הוא עתיד להיות האלמנט שיקדם את השאיפות המטאברסיות של הענקית ממנלו פארק. המקורות אמרו שה-Vision Pro מתאפיינים בהתקדמות משמעותית לעומת דורות קודמים בתחום, בעיקר של מטא עצמה, כולל יכולות למעקב עיניים, ללכידת הבעות פנים משופרת ואפילו היכולת לחוש תנועות רגליים, לטובת תנועה טבעית יותר בעולמות הווירטואליים.
לא סחפה המונים. אפילקציית המטאברס החלוצית של מטא, Horizon Worlds. צילום: לכידת מסך מהיישום של מטא
מה יגרום למשתמשים להרגיש בבית במטאברס?
שדרוגים אלה, אם יתממשו, יכולים לתת מענה לכמה מהביקורות העיקריות שהופנו כלפי מטא על חוויות ה-VR הנוכחיות שהיא מספקת, שאינן מאפשרות למשתמשים, כך טענו המבקרים, "להרגיש בבית" במטאברס במתכונתו הנוכחית. כך למשל נטען כי הפיצ'ר החדש של מעקב העיניים של אפל מבטיח בקרות אינטואיטיביות יותר ותחושה עמוקה יותר של מעורבות, והמעקב אחר הרגליים שיאפשרו המשקפיים, כך נטען, יהיה אלמנט משנה-משחק בכל הקשור למשל בפעילות גופנית וירטואלית או בטיול בנופים וירטואליים.
נזכיר כי למטא יש משקפי מציאות מעורבת משלה, Quest 3, שהם גלגול משודרג של Quest 2. מדובר במוצר שכבר נמכר מזה זמן בחנויות ושהוא זול בהרבה מזה שאפל עומדת להציע לעולם. הוא אמנם זוכה בביקוש, אבל כנראה אין לו את היכולות לספק חוויות מטאברס עוצמתיות באמת.
בכתבה, שהציגה את טענות הדוברים כי מטא מתייחסת דווקא אל הגאדג'ט של אפל כאל כזה שיאפשר את חידוש העניין של הצרכנים במטאברס, הובהר כי הסיטואציה המשונה התפתחה לנוכח קבלת הפנים הפושרת למכשור המציאות הווירטואלית הנוכחי של החברה. מאידך, Vision Pro, עם התמקדות באינטראקציות טבעיות ואקספרסיביות יותר, יכולים, כך לפי תפישת מטא, להציע למשתמשים שדרוג מהמצב הנוכחי שבו האווטרים מסורבלים והאינטראקציות מתבצעות עם ג'ויסטיק, שלא הספיקו כדי לפתות את ההמונים. על ידי כך שהעולם הווירטואלי יהיה דומה יותר לעולם המציאות, והדמויות בו יהיו יותר בסגנון הדומה לעצמנו, בסיוע המשקפיים החכמים והמתקדמים של אפל, מטא מקווה לשבור את המחסומים הללו ולפתות סופסוף קהל רחב יותר לעולם האלטרנטיבי שהיא ממשיכה ומפתחת כל העת.
עם זאת, הדרך לאימוץ המטאברס על ידי מרבית הגולשים נותרה רצופה באתגרים. ההצלחה של Vision Pro תלויה לא רק ביכולות הטכניות שלהם, אלא גם בתוכן ובחוויות ש-אפל פיתחה ומפתחת עבורם. כדאי לזכור כי בניית מערכת אקולוגית של עולם וירטואלי משכנע ומגוון היא לא דבר של מה בכך, ומטא עתידה להתמודד גם עם תחרות עזה מצד ענקיות טכנולוגיה אחרות, כמו אפל ומיקרוסופט, שגם הן מתמודדות על נתח מהעוגה של המטאברס. משמע, שאפשר כי אפל בעצמה תהפוך בסופו של עניין ליצרנית המטאברס המובילה, ולא מטא. ימים יגידו.
29/01/24 14:38
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סיילספורס – מתמחה עולמית ב-CRM – פרסמה בסוף השבוע את ה-Connectivity Report שלה לשנת 2024, הבודק מה האתגרים של מנהלי IT ו-CIO's בקשר לבינה מלאכותית, וכיצד ארגונים יכולים להשתמש באינטגרציה, אוטומציה וממשקי API כדי לבנות אסטרטגיות AI מוצלחות. הדו"ח מבוסס על סקר שנערך בקרב למעלה מאלף מנהלי IT ו-CIO's ברחבי העולם.
על פי הדו"ח, 85% ממנהלי ה-IT מצפים שה-AI תגדיל את פרודוקטיביות המפתחים בארגונים שלהם, וזאת במהלך שלוש השנים הבאות – נתון שהוא חיובי, שכן הם גם מדווחים על עלייה של 39% בבקשות IT בשנה האחרונה בלבד. עם זאת, 62% מהמשיבים גם אומרים שהארגון שלהם עדיין לא מצויד במערכות נתונים לניצול מלא של AI, מה שמקשה על המעבר ומגביר עוד יותר את העומס על הצוותים שלהם.
בנוסף לחששות אלה, 98% מארגוני ה-IT מדווחים היום שהם חווים לפחות מידה מסוימת של אתגר עם מאמצי הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם, כאשר 80% מציינים מאגרי נתונים כדאגה ו-72% מתמודדים עם מערכות שתלויות יתר על המידה אחת בשנייה.
בעיות אינטגרציה מעכבות את אימוץ הבינה המלאכותית
עוד עולה מהדו"ח כי מנהלי IT מצפים לעלייה של 69% במספר הממוצע של מודלים של שפה גדולה (LLMs) שבהם ישתמשו במהלך שלוש השנים הבאות, כאשר 80% מהארגונים מדווחים שהם כבר משתמשים במודלים תחזיתיים וג'נרטיביים רבים כיום.
בנוסף, הם מציינים כי אינטגרציה היא המכשול העיקרי לחדשנות בבינה מלאכותית, בעוד שבינה מלאכותית מניעה יעילות ופריון, היא תלויה בנתונים משולבים. עם זאת, רק ממוצע משוער של 28% מהאפליקציות מחוברות ו-95% ממנהלי ה-IT מדווחים על בעיות אינטגרציה שמעכבות את אימוץ הבינה המלאכותית. כמו כן, עולה כי אבטחה, ואמון נותרו כמחסומים לאימוץ הטכנולוגיה – 64% ממנהלי ה-IT מודאגים משימוש ואימוץ בינה מלאכותית אתית.
סיילספורס
מאגרי נתונים מהווים חסמים משמעותיים להתקדמות ולערך עסקי, כאשר 81% מהמשיבים דיווחו כי המאגרים מעכבים את מאמצי הטרנספורמציה הדיגיטלית. כתוצאה מכך, יש צורך גדול יותר באינטגרציה טובה יותר, כדי לאחד את כל הנתונים העסקיים המובנים והבלתי מובנים כדי להפעיל ולפרוס AI מהימנה ורלוונטית בכל הפונקציות העסקיות.
על פי הדו"ח, 72% ממנהלי ה-IT מוצאים שהתשתית הנוכחית שלהם היא יותר מדי תלויה במערכות אחרות בארגון, כאשר 62% מדווחים שהארגון שלהם אינו מצויד בשביל לאחד את כל מערכות הנתונים שלהם על מנת למנף טכנולוגיות בינה מלאכותית. כמו כן, 75% מהארגונים אומרים שהם נאבקים בשילוב תובנות נתונים בחוויות משתמש. עוד עולה כי רק 26% מהארגונים מאמינים שטכנולוגיות AI מספקות חווית משתמש מחוברת לחלוטין בכל הערוצים.
פער מיומנויות בתוך צוותי ה-IT – מכשול נוסף בדרך למינוף ה-AI
צוותי IT אחראים לרוב לאימוץ אוטומציה, אך נשארים זהירים כדי לאפשר לבעלי עניין בארגון לשרת את עצמם – רק 22% ממנהלי ה-IT מדווחים שהאסטרטגיה שלהם לעזור למשתמשים עסקיים שאינם טכנולוגיים לשלב אפליקציות ומקורות נתונים באמצעות ממשקי API – מעודכנת. במקביל, פער מיומנויות בתוך צוותי ה-IT מהווה מכשול. סגירת פער זה באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי והשבחת מיומנות חיונית לארגונים כדי להשתמש בצורה הטובה ביותר באוטומציה הן לחדשנות והן ליעילות.
יחד עם זאת, צוותי IT נאבקים להשתלב ביעילות, שכן 98% מדווחים שהם מתמודדים עם אתגרים בנוגע לטרנספורמציה דיגיטלית. פערי מיומנויות ודאגות להתאמה, הם בראש רשימת אתגרי ה-IT. כמו כן, 85% ממנהלי ה-IT מצפים שבינה מלאכותית תגביר את פרודוקטיביות המפתחים, והם משתמשים ביותר אוטומציה לניהול דרישות גבוהות, כאשר אחד מכל שלושה צוותים מעדיף כעת RPA (ר"ת Robotic Process Automation), עלייה בולטת מ-13% ב-2021 ל-31% ב-2023.
ממצאי הדו"ח בנוגע לממשקי API
הדו"ח מתייחס ל-API's ומציג כי ממשקי API מייעלים את הגישה והניצול של הנתונים כדי לעזור לצמיחה על ידי חיבור חלק של יישומים ומערכות שונות. למעשה, כ-33% מכלל ההכנסות הן מהצעות הקשורות ל-API. ממשקי API מהווים שליש מההכנסות, מספר שנשאר יציב בשלוש השנים האחרונות.
ממשקי API תרמו להגדלת ההכנסה של 39% מהמשיבים – ולהפחתת עלויות התפעול ב-35%. מנהלי ה-IT מדווחים שממשקי API מגבירים את הזריזות ומקדמים שירות עצמי (54%), מגדילים את הפרודוקטיביות (48%) ומיטיבים עם הצוותים העסקיים בכך שהם עוזרים להם לעמוד בדרישות שלהם (46%). רוב (54%) מנהלי ה-IT משתמשים בממשקי API לבניית אינטגרציות.
29/01/24 15:17
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') עוד נתונים שמעידים על המצב הרע של ההיי-טק הישראלי: מספר השכירים בענף הצטמצם במהלך המלחמה ב-21 אלף, שהם קצת פחות מ-5% מכלל המועסקים בו לפני המלחמה ובראשיתה. על פי הנתונים, מספר השכירים בהיי-טק בחודש אוקטובר עמד על 442 אלף, בנובמבר הוא ירד ל-429 אלף ובדצמבר הוא רשם ירידה נוספת – ל-421 אלף. בכך חזר הענף לנתון של חודש ספטמבר, לפני המלחמה – אז הוא עמד על 420 אלף שכירים. חלקם של השכירים בתחום ההיי-טק מכלל השכירים ירד מ-11.8% באוקטובר ל-11.3% בדצמבר.
הנתונים השנתיים מצביעים על כך שמספר השכירים בהיי-טק הגיע ב-2023 בממוצע ל-441 אלף. מספר השכירים הגברים רשם ירידה של 15% מאפריל, אז הוא עמד על 325 אלף, לנובמבר, ומספר השכירות הנשים היה באותו החודש קטן ב-2.5% לעומת מספרן בחודש יוני, שעמד על 157 אלף. באופן כללי, הנתונים מראים שמספר השכירים בהיי-טק גדול בכ-50% מזה של השכירות.
שורה של חברות היי-טק פיטרו באחרונה עובדים, כולל בישראל. לפי אתר לה סטארט-אפ, שמפרסם רשימה מתעדכנת של חברות היי-טק שמפטרות עובדים בארץ, בחודש דצמבר בוצעו פיטורים באי-ביי ובאינקרדיבילד. בין המפטרות בינואר ניתן למצוא את אורקה סקיוריטי, קורנית דיגיטל, סולאר אדג', HP והבנק הדיגיטלי וואן זירו.
ככלל, לפי הלמ"ס, אחוז המועסקים מכלל האוכלוסיה עלה במקצת בדצמבר ועמד על 60.8%. אולם, גם האבטלה עלתה בחודש זה ועמדה על 3.1% מכוח העבודה. שיעור המועסקים במשרה מלאה הגיע ל-76.1%.