לא מעט מנכ"לים, חוקרים ובכירים נוספים הזהירו בחודשים האחרונים מההשלכות של מהפכת הבינה המלאכותית ומהסכנות שלה. אלא שעצומה שפורסמה היום (ג'), ושעליה חתומים מהבכירים ביותר בתחום, מזהירה כי ה-AI עלול להביא להשמדת האנושות – לא פחות ולא יותר. מדובר בהודעה קצרה מאוד – בת 22 מילים (באנגלית) בסך הכול, שיצאה מהמרכז לבטיחות הבינה המלאכותית. הקוצר שלה נועד במטרה להביא להסכמה כמה שיותר רחבה על תוכנה. לשונה הוא: "הפחתת סכנת ההכחדה שיש בבינה המלאכותית צריכה להיות בראש סדר העדיפויות העולמי, לצד סיכונים אחרים לחברה כמגפות ומלחמה גרעינית". על העצומה הזו חתומים מומחים רבים בתחום, בהם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI; דמיס הסאביס, מנכ"ל דיפמיינד, מעבדת ה-AI של גוגל; ושניים משלושת הזוכים בפרס טיורינג ב-2018 על גילוייהם בתחום הבינה המלאכותית – ג'פרי הינטון ויהושע בנג'יו. עמיתם לזכייה, יאן לקון, שכיום משמש המדען הראשי לעולמות הבינה המלאכותית במטא, לא חתם על העצומה. בהקדמה לעצומה נכתב: "מומחי בינה מלאכותית, עיתונאים, קובעי מדיניות והציבור דנים יותר ויותר בטווח הרחב של הסיכונים החשובים והדחופים שה-AI מביא אתו. אף על פי כן, קשה להביע דאגות מכמה מהסיכונים החמורים ביותר של כלי ה-AI המתקדמים. מטרתה של הצהרה זו היא להתגבר על המכשול הזה ולפתוח דיון. עוד מטרה שלה היא להביא לידיעת הציבור שמספר הולך וגדל של מומחים ודמויות ציבוריות לוקחים את הסיכונים החמורים ביותר של כלי ה-AI המתקדמים ברצינות". המכתב הנוכחי מצטרף, כאמור, לשורה של אזהרות מפני השלכות הבינה המלאכותית וקריאות לאסדרה שלה, שפורסמו בחודשים האחרונים: אלטמן עצמו קרא מוקדם יותר החודש להטלת רגולציה על התחום בשימוע בסנאט האמריקני; בראד סמית', נשיא מיקרוסופט, אמר לפני ימים אחדים שיש לשמור על ה-AI תחת "שליטה אנושית" והמליץ להוסיף מנגנונים שיבלמו את ההשלכות השליליות שלו; אילון מאסק, סטיב ווזניאק ובכירים אחרים בעולם ההיי-טק קראו בתחילת השנה להפסיק לשישה חודשים את הפיתוח של מערכות AI; ומוסטפא סלימאן מדיפמיינד הזהיר שהבינה המלאכותית לא רק תחסל משרות רבות, כמו שחוששים רבים, אלא היא גם תסכן את הבריאות של מיליוני אנשים.

השבוע בא לבקר במאורת הנמר ניסו (ניסים מרקו מרדכי) מיסיסטרנו. יש למיסיסטרנו סיפור חיים מעניין במיוחד, שכולל קריירה עשירה בתחום ההיי-טק, חברות בתנועת הבונים החופשיים ובארגון בני ברית, התנדבות לרוב ועוד. אורחי נולד באיסטנבול ב-1956 ועלה ארצה ב-1966. מקור שם משפחתו הוא מהעיירה סיסורון שבארם צובא (האזור בסוריה שבו נמצאת כיום העיר חלב). אבות המשפחה נדדו מסיסורון לקונסטנטינופול, שמה דאז של איסטנבול, בתקופת השלטון הרומי, והשתייכו לעדת הרומניוטים לפני שהם התבוללו בין גולי ספרד. מיסיסטרנו הוא בוגר הפנימייה התיכונית בויאר בירושלים. בצה"ל הוא שירת במשך שבע שנים בממר"ם, כאשר בתפקידו האחרון הוא היה רמ"ד מערכות נייחות בפועל בחי"ק למחשב. מיסיסטרנו למד מדעי המחשב, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. בהכשרתו, מיסיסטרנו הוא מנתח מערכות מידע מוסמך, מומחה למערכות מידע בתקשורת ובלוגיסטיקה. כיום הוא נמצא בגמלאות, ובמהלך הקריירה שלו הוא היה מנהל פרויקטים ויועץ במשוב מערכות, יעל תוכנה, אורקל, יבמ, HP, סאפיינס אמדוקס וחברות נוספות. ללא ספק, רשימה מרשימה. מיסיסטרנו הוביל פרויקטים משמעותיים בארץ ובחו"ל עבור ארגונים כמו רפא"ל, תע"ש, סאיטקס, כתר פלסטיק, טבע, קופת חולים כללית, דיסקונט השקעות, טלפוניקה וטורק טלקום. טרם פרישתו הוא עסק כיועץ עצמאי להטמעת מערכת Magentrix להגירת ארגונים ממערכות מידע און-פרמיס לסביבת הענן, כמנהל פרויקטים בקלאודקום של דוד אלוש. מתנדב בעמותות ובארגונים ללא מטרות רווח כיום מתנדב מיסיסטרנו בעמותות ובארגונים ללא מטרות רווח כמנהל, כמרצה וכמוביל פרויקטים למען החברה והקהילה. מאז 1975 הוא חבר בארגון תורמי דם מתנדבים. כמו כן, הוא חבר בוועדה המייעצת למיזם LerGo – Free Kids Education, שאותו מובילה נאוה לוי. מיסיסטרנו אף היה מנהל בעמותת מרכז הילד בבת ים, וב-1986 יזם את המרכז הטכנולוגי לגיל הרך. מיסיסטרנו הוא דור שלישי בארגון בני ברית, חבר הוועד המנהל בבני ברית ישראל, היה יו"ר המועצה האזורית של הארגון בתל אביב וחבר מייסד של לשכת יוסף נייגו – הגדולה והפעילה ביותר בארץ, משנת 1977. כמו כן, הוא יזם את ייסודה של לשכת אבנך ונבנית בצפון תל אביב, וכיום הוא סגן נשיא של בית הדין המשמעתי של בני ברית ישראל. עוד פרט מעניין בחייו של מיסיסטרנו הוא היותו דור שני במשפחתו בתנועת הבונים החופשיים. הוא חבר בלשכת הוורדים של התנועה, שממוקמת ברמת גן. מיסיסטרנו אף היה נשיא ויו"ר העמותה בלשכת דוד ילין בפתח תקווה, וכיום הוא ממונה על המוזיאון של הלשכה הגדולה של הבונים החופשים בישראל. עוד במסגרת חברותו בבונים החופשיים, אורחי הוא בעל דרגה 32 בנוסח הסקוטי, לשעבר נשיא בשילוש בלשכת השלמות ברמת גן, מייסד לשכת השלמות ניוטון ברחובות, חבר בהיכל ארון הברית ורע בהיכל יהודה ברעננה ובהיכל השרון בפתח תקווה. סופר, משורר, חוקר, עיתונאי, מרצה, צייר, פסל ובשלן מיסיסטרנו מגדיר את עצמו כאוטודידקט בתחומי ידע מגוונים, בהם היסטוריה ותולדות עם ישראל. הוא סופר, משורר, חוקר, עיתונאי, מרצה, צייר, פסל ובשלן. בין היתר, הוא פרסם מאמרים בביטאון יוצאי טורקיה בישראל ובביטאון הבונים החופשיים. כמו כן, הוא אחד השותפים לכתיבת הספר המוח המשותף של ד״ר ליאור צורף. מיסיסטרנו הוא אב לאורי, כימאי רפואי, ולשרון, מנהלת שיווק בתחום ההיי-טק. בקיצור, מה יש לומר – אירחתי הפעם (כמו בפעמים רבות אחרות) איש רב פעלים.

פרטנר סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם תוצאות מעורבות: קצב אימוץ הסיבים האופטיים של החברה עלה והיה הגבוה ביותר מאז השקת הפעילות ב-2017, וההכנסות גדלו במקצת, בעוד שלצד זה, הרווח הנקי רשם ירידה בולטת. מספר מנויי הסיבים האופטיים של פרטנר גדל ברבעון הראשון ב-26 אלף והוא עומד, נכון להיום, על 325 אלף – מספר לקוחות הסיבים הגבוה בשוק. אלא שהחברה לא מסתפקת בזה ומשיקה חבילות אינטרנט פייבר ב-69 שקלים לחודש, לשלושת החודשים הראשונים, הטבת מגדיל טווח והתקנה ללא תשלום בבניינים. פרטנר תעלה הערב (ג') קמפיין שיקדם את החבילה החדשה, עם השיר יום יבוא, במקור של רותי נבון, ובכיכובו של הפרזנטור שלה – סטטיק, שגם כתב מילים חדשות ללחן של השיר, יחד עם משרד הפרסום מקאן. סטטיק בקמפיין החדש של פרטנר. צילום: גבע טלמור בסיס מנויי האינטרנט של פרטנר הגיע בתום הרבעון ל-421 אלף – צמיחה של 34 אלף מנויים בהשוואה לרבעון הראשון של 2022 ושל 6,000 מנויים מהרבעון הקודם. כ-74% מכלל המנויים מחוברים לסיבים אופטיים. לעומת זאת, בסיס מנויי הטלוויזיה הסתכם ב-217 אלף – ירידה של 1.4%, וזה של מנויי הסלולר ירד ב-11.6% ל-2.707 מיליון. בפרטנר אומרים שהקיטון נובע מכך שבסוף 2022 החברה ביצעה שינוי במדיניות ספירת המנויים, שהוביל לגריעתם של 283 אלף מנויי סלולר מהמצבת הכוללת. זאת, לצד ירידה נטו של 59 אלף מנויי משרד החינוך, שמלכתחילה הצטרפו לתקופה מוגבלת. שיעור הנטישה של מנויי הסלולר הסתכם ב-7.5%, בהשוואה ל-7% ברבעון המקביל אשתקד ול-10.5% ברבעון הראשון של השנה הנוכחית. ולתוצאות הכספיות פרטנר הציגה בשלושת חודשי הרבעון הראשון של השנה גידול של 2.9% בהוצאות ל-805 מיליון שקלים ועלייה של 1% בלבד בהכנסות ל-862 מיליון. מתוך סכום כללי זה, ההכנסות ממכירת שירותים עלו ב-3% ל-709 מיליון שקלים ואלה שהגיעו ממכירת ציוד ירדו ב-7% ל-153 מיליון. העלייה הגדולה יותר בהוצאות מאשר בהכנסות פגעה בכל סעיפי הרווחיות: הרווח הנקי צנח ב-28% ל-28 מיליון שקלים, ה-EBIDTA ירד ב-5% ל-245 מיליון, הרווח הגולמי פחת ב-4% ל-182 מיליון וזה התפעולי רשם ירידה של 21% ועמד על 57 מיליון. ההוצאות התפעוליות גדלו ב-10.7% ל-145 מיליון שקלים ואלה הגולמיות – ב-2% ל-680 מיליון. היקף החוב נטו הסתכם ב-660 מיליון שקלים – ירידה של 60 מיליון, או 8.33%, בהשוואה ל-720 מיליון בתום הרבעון הראשון של 2022. אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר, אמר כי החברה "ממשיכה להוכיח את עוצמתה בתחום הסיבים, עם מערך מכירות חזק ויעיל. אנחנו מתמקדים בהמשך פיתוח התשתיות עבור לקוחותינו ובחיזוק המערכים הפנימיים. במקביל, אנחנו ממשיכים בתוכניות שלנו למקסום פוטנציאל הצמיחה בכלל ערוצי הקשר עם הלקוחות במגזרים הפרטי והעסקי. מניסיוננו, תהליכים אלה יפגשו את התוצאות שאנחנו מכוונים אליהן".

המטלות שמצטברות על שולחן העבודה של המנמ"ר כוללות גם בניית אסטרטגיה עסקית עבור הארגון. מן הסתם, הוא לא עושה זאת לבד, אלא עם המנהלים האחרים בארגון, אבל יש לו חלק גדול בכך. זאת, בנוסף למטלות השוטפות שלו – IT, סייבר, מחשוב ענן, הטרנד הסוחף של הבינה המלאכותית ועוד. רבים לא יודעים, כולל בהיי-טק, שחלק גדול מלוח הזמנים של המנמ"ר מורכב מהשתתפות בישיבות מועצות מנהלים ובישיבות עם מנהלים בכירים, כדי להסביר להם אודות החשיבות של הטרנספורמציה הדיגיטלית וכיצד מיישמים אותה. כמובן שזה משתנה מארגון לארגון, אבל הכיוון הוא אותו כיוון. על פי מחקר שערך האתר CIO, שבו נסקרו 837 מובילי IT ו-201 משתתפים בקו העסקי (LOB) בארגונים, העבודה הפונקציונלית והטרנספורמטיבית צורכת השנה את עיקר זמנם של אלה הראשונים. 84% רבים מהם שקועים במשימות פונקציונליות בסיסיות כלשהן. ביתר פירוט, 47% מהם מתעסקים בניהול האבטחה, 40% בשיפור תפעול ה-IT וביצועי המערכות, ו-28% בבקרת עלויות ובניהול הוצאות. מנהיגי ה-IT מחויבים באותה המידה לעבודת הטרנספורמציה (83%), לרבות מודרניזציה של תשתיות ויישומים (35%), התאמה של יוזמות IT עם יעדים עסקיים (38%), טיפוח השותפות בין ה-IT לביזנס (31%) והכוונת מאמצי שינוי (28%). ישיבות שלא מתחילות מטכנולוגיות, או: ארגון בריאות גדול כדוגמה לצד המחקר, כתבי האתר שוחחו עם מנהלים בכירים בארגונים, שסיפרו מניסיונם כיצד הם מיישמים את האמור. כך, למשל, מנמ"ר בארגון בריאות גדול סיפר שהדיונים על האסטרטגיה בארגונו מתנהלים לא בנושא ה-IT, ואפילו לא בנושא הטכנולוגיה בכלל, אלא בכך שהמנכ"ל משתף אותו בישיבות עסקיות, שבהן מגדירים את המטרות של הארגון. בארגון שלו מדובר, למשל, ביותר דיוק בזימון המטופלים, מבלי שיצטרכו להמתין יותר מדי זמן. בהתאם להחלטות שמתקבלות בפורום זה, המנמ"ר והצוותים שלו מגבשים את האסטרטגיה הדיגיטלית של הארגון. המנמ"ר של ארגון הבריאות המדובר מדגיש נקודה חשובה: לא מדברים בישיבות על טלפונים, לא על תשתיות ואפילו לא על ענן. מבחינת ההנהלה, המנמ"ר צריך לספק את הכלים שיאפשרו להשיג את הידע, והדרך שהוא עושה זאת, עם אילו כלים או ספקים, ממש לא משנה להם. עוד ממחויבויות המנמ"ר: ליטול חלק באחריות על גידול בהכנסות אחרי שמוצו הדיונים האסטרטגיים, על המנמ"ר להתחיל לתכנן, ואחר כך להקים, את הפלטפורמות שיאפשרו את הטרנספורמציה הדיגיטלית, במטרה לשפר את החדשנות ולהאיץ את הקצב שבו הארגון מיישם אותה, ובסופו של דבר לספק חוויית לקוח טובה יותר. זאת, תוך שיפור היעילות התפעולית, משמעת התפעול, הבטיחות והאמינות. בימים אלה יש חילופי דורות בצמרת ארגוני ה-IT, שמחליפים "סוסים" ותיקים ומוערכים במנהלי טכנולוגיה שצברו ניסיון וידע בתחום הניהול, שיש להם ראייה עסקית, ויכולים לכוון טוב יותר את הארגון כיצד לממש את יעדיו בסביבה טכנולוגית ועסקית שמשתנה בקצב מהיר שותפות לבניית האסטרטגיה העסקית של הארגון ושיתוף בצוות הניהול המוביל מחייבים את המנמ"ר גם ליטול חלק באחריות על הגדלת ההכנסות. כלומר, לא עוד אחריות תפעולית-טכנולוגית, אלא הוכחה שהפתרונות שהוא וצוותיו מפתחים עוזרים להגדלת הפעילות העסקית של הארגון. סקר שנערך השנה בקרב מובילי IT מעלה ש-44% מהמנמ"רים מצליחים, בעזרת צוותים מתאימים, להפיק הכנסות חדשות – זינוק של 65% לעומת סקר מקביל שנערך אשתקד. 47% דיווחו שהם מבצעים אוטומציה של תהליכים עסקיים, ובין 34% ל-40% יוצרים מוצרים ושירותים שהופכים את הנתונים ליותר זמינים. רזולוציות תפעוליות לוגיסטיות ופיזיות התלות ההולכת וגוברת ב-IT יורדת לרזולוציות תפעוליות לוגיסטיות ופיזיות בארגון. כך, למשל, מנהל בכיר בחברה שמספקת שירותי משרד ולוגיסטיקה אמר ל-CIO שכשהוא מתכנן מעבר למשרדים חדשים, הוא חייב לקחת בחשבון את הצרכים של הטכנולוגיה, צוותי אגף ה-IT, היבטים כמו עבודה מרחוק וכן השקעה לשיפור חוויית העבודה. השורה התחתונה: מעמדו של המנמ"ר בשרשרת הניהול הארגונית ממשיך להתחזק, והוא נושא כעת באחריות לשני תחומים מרכזיים – העבודה השוטפת, תכנון הטרנספורמציה הדיגיטלית, המודרניזציה ועוד, ולצידם שותפות מלאה, פיזית, בישיבות שמתוות את המדיניות ואת החזון של הארגון. המגמה הזו מורגשת גם בישראל, והיא באה לידי ביטוי בין היתר באיכות כוח האדם שמגויס לתפקידי מנמ"רים. בימים אלה יש חילופי דורות בצמרת ארגוני ה-IT, שמחליפים "סוסים" ותיקים ומוערכים במנהלי טכנולוגיה שצברו ניסיון וידע בתחום הניהול, שיש להם ראייה עסקית, ויכולים לכוון טוב יותר את הארגון כיצד לממש את יעדיו בסביבה טכנולוגית ועסקית שמשתנה בקצב מהיר.

קבוצת פנג'יה, שמתמחה בטרנספורמציה דיגיטלית של שירותים ממשלתיים, ציבוריים ועסקיים, הודיעה היום (ג') על מינויו של אייל בן ארויה לסמנכ"ל ולמנהל חטיבת התובנות הדיגיטליות (Digital Insights). בן ארויה צבר ניסיון עשיר של מעל 25 שנים במגוון תפקידי ניהול בחברות היי-טק, ובכללן נייס, אלביט, ECI וטלרד. בתפקידיו השונים הוא התמחה בהבאת טכנולוגיות חדשניות לשוק העולמי ובהובלת פרויקטים רחבי היקף עבור ממשלות וחברות מסחריות. בתפקידו החדש הוא מנהל את תחום התובנות הדיגיטליות של קבוצת פנג'יה כיחידה עסקית שתספק יכולות ניבוי מבוססות AI. בן ארויה הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בהנדסת חשמל מאוניברסיטת ניו הייבן בקונטיקט ותואר שני מאוניברסיטת בן גוריון.

בעולם שבו אנחנו מבלים את מיטב שעות היום בעבודה והגבולות בינה לבין הבית מטושטשים מאי פעם, הצורך בחידושים טכנולוגיים שיהפכו את סביבת העבודה לנוחה, נעימה ואפקטיבית גובר – ובצדק. הכירו את Fellowes, חברה שעם יותר מ-100 שנות ניסיון וחדשנות בלתי מתפשרת כערך עליון מעצבת את האופן שבו אנשים עובדים – בבית, במשרד או במפעלֿ – בכל רחבי אירופה. לאחר שנים של הצלחה בשוק הגלובלי ועל רקע פריחתו של ההיי-טק הישראלי בשנים האחרונות, Fellowes מרחיבה את פעילותה לארץ, בזכות שיתוף פעולה חדש עם גטר גרופ, שמתמחה בייצוג בלעדי של ספקים בינלאומיים בשוק המקומי. פגשנו את מישל ואן ביק, מנכ"ל פעילות Fellowes באסיה וב-EMEA, שביקר לא מזמן בישראל, לשיחה קצרה אודות החברה, ההתרחבות שלה בתחום הארגונומיה והמוצרים החדשים שהיא מציעה לשוק הישראלי. ספר על החברה. "Fellowes ידועה בתחום המוצרים למשרד – מגרסות, למינציה, מוצרי ארגונומיה ועוד. זוהי חברה אמריקנית, שחרטה על דגלה איכות וחדשנות. במהלך הקורונה נכנסה החברה למכירה של מטהרי אוויר והרחיבה את השקעתה בתחום הארגונומיה, מתוך הבנה שנושא הבריאות בעולם העבודה הוא נדבך משמעותי. כיום, Fellowes נחשבת למובילת השוק העולמי בתחומה, עם מגוון רחב של מוצרים עם עיצוב ופונקציונליות מהטובים בעולם". מישל ואן ביק, מנכ"ל פעילות Fellowes באסיה וב-EMEA. צילום: יח"צ מה הייחוד שלכם? "אנחנו חברה ותיקה, שקיימת מאז 1917, חברה בבעלות משפחתית, שהולכת, מתפתחת וגדלה עם השנים. המטה שלה נמצא בארצות הברית ויש לה מעל 17 חברות בנות ברחבי העולם". מהם הערכים המובילים את Fellowes בעיניך? "הערכים שאותם שמנו לרגלינו הם: איכות, יושרה, אכפתיות וחדשנות, כמובן". במה התחדשה החברה בשנים האחרונות? "בשנים האחרונות פנינו לתחום הארגונומיה. הבנו שצריכת הנייר (מוצרי ה-Bankers Box, שסיפקנו במשך שנים) נמצאת במגמת ירידה, בעקבות תהליכי דיגיטציה עולמיים, ופנינו לעולם חדש, שמספק לא מעט מוצרים, שיכולים לסייע לסביבת עבודה נעימה ובריאה יותר הן בבית והן במשרד. ההתרחבות לתחום זה ממחישה את מחויבות החברה להיות ספקית פתרונות נוחים לחיים, שמסייעים לאנשים וארגונים לעבוד חכם, בריא ונוח יותר, וכל זאת תחת עבודה לפי תו התקן האירופי. Fellowes מתכננת להשקיע בשנים הקרובות משאבים רבים בתחום הארגונומיה, כחלק מהגידול בהשקעה בתחום בריאות העובד. מכאן מוצרי הדגל שאנחנו משיקים כעת בישראל – עמדות עבודה מתכווננות וזרועות למסכי מחשב, כי אנחנו מאמינים שעבודה בסביבה נוחה ונעימה מובילה לתפוקות גבוהות ושביעות רצון". אילו מוצרים אתם מספקים? "לחברה מגוון רחב של מוצרים: זרועות למסכי מחשב, משענות רגליים, תומכי שורש כף היד והגב, שולחנות מכווננים וכדומה". מדוע אתם נכנסים כעת לישראל? מה היתרון כאן? "הכלכלה הישראלית מאוד משגשגת וצומחים בישראל סטארט-אפים חדשים בעולמות הטכנולוגיה. אלה עוזרים לקדם כאן הזדמנויות נהדרות, ושיתוף פעולה המסתמן עם גטר גרופ הולך להיות נהדר. יש למה לצפות". כיצד אתה מסכם את דבריך, במשפט? "סביבת עבודה בריאה = פרודוקטיביות ויעילות".

"ב-1983 סקוט קוק, מייסד החברה, ראה את אישתו נוברת בדפי חשבונות מתוך קופסת נעליים ואמר לעצמו: 'חייבת להיות דרך טובה יותר לניהול כלכלת הבית'. כיום, ארבעה עשורים לאחר מכן, שיפרנו ואנו ממשיכים לשפר את החיים הפיננסיים של לקוחות רבים מאוד", כך אמר מוטי אליאב, מנכ"ל אינטואיט (Intuit) ישראל. אינטואיט, מחברות הפינטק הגדולות בעולם, מציעה פלטפורמה פיננסית-טכנולוגית, המסייעת לצרכנים ולבעלי עסקים לשגשג כלכלית. היא משרתת יותר מ-100 מיליון לקוחות בעולם ומונה יותר מ-17 אלף עובדים. אינטואיט נהגתה על ידי סקוט קוק, שמשרתו הקודמת בפרוקטר אנד גמבל עזרה לו להבין שמחשבים אישיים יחליפו חשבונאות אישית מבוססת נייר ועיפרון. הוא חיפש מתכנת ונתקל, בסופו של דבר, בטום פרולקס בסטנפורד. השניים הקימו את אינטואיט, אשר פעלה בתחילה מתוך חדר צנוע בשדרת יוניברסיטי בפאלו אלטו. ב-1993 הונפקה אינטואיט לציבור, ולאחר ההנפקה החברה חוותה צמיחה מהירה, ששיאה בהצעת רכש ממיקרוסופט ב-1994. הסניף המקומי, אחד מיותר מעשרים סניפים בעולם, הוקם לפני יותר משש שנים. "היינו ב-2016 מרכז הפיתוח השני של החברה מחוץ לארה"ב", סיפר אליאב, "בעקבות רכישת שתי חברות הזנק ישראליות – צ'ק (Check) בשנת 2014 תמורת כ-360 מיליון דולרים ופורטיקור (Porticor). ב-2021 נרכשה פה גם אימוויז'ן (Imvision) תמורת 50 מיליון דולרים. כך, אינטואיט ישראל הפכה להיות חלק משמעותי בעשייה של החברה, בשל היכולות הטכנולוגיות שלנו, המשפרות את חוויות הלקוח. החברה מפנה משאבים רבים לטובת פיתוח פרויקטים חדשניים בישראל, כי היא מאמינה ביכולת של הטאלנטים המקומיים ובגישה שלהם לאתגרים". לדברי אליאב, "למרות המצב הלא מזהיר בשוק, אינטואיט נשארת איתנה. אנו חברה ממוסדת, והצלחנו לשרוד גלים לא פשוטים שהכו את התעשייה כולה. השכלנו ליצור גיוון רב של מוצרים פיננסיים, העונים על צורכיהם הייחודיים של בעלי עסקים קטנים, משלמי מיסים ואנשים פרטיים. בשנים האחרונות אנו בעיצומו של תהליך גדילה מהיר בעולם, ובישראל בפרט: יותר משילשנו את מספר העובדים במרכז שלנו בפתח תקווה, ואנו מתכננים להמשיך ולגדול משמעותית". אליאב שימש מנכ"ל איביי (eBay) ישראל והצטרף לאינטואיט ב-2020 כראש IDX) Intuit Data Exchange). ביוני האחרון מונה למנכ״ל הסניף המקומי של החברה. "הכרתי לעומק את ערכי הליבה והאסטרטגיות שלנו מבפנים-החוצה", אמר. "שילוב נכון שלהם יכול להביא למסלול צמיחה משמעותי. חלק גדול מזמני מוקדש לתכנון ויישום תוכניות הפיתוח והגדילה של האתר הישראלי, ואנו כבר מתחילים לראות את הפירות". אליאב ירצה ב-AWS Summit Tel Aviv, כנס הלקוחות והשותפים של AWS, שייערך מחר (ד'). "אנו מתגאים לעתים קרובות בהיותנו פלטפורמה מונעת-נתונים", ציין, "ומשלבים מומחיות אנושית עם AI. למידת מכונה מבוססת ענן היא רכיב מכריע בהאצת הפיתוח של הפלטפורמה שלנו. כך, למשל, אנו משתמשים ב-Amazon SageMaker, המהווה מרכיב ליבה באסטרטגיית הבינה המלאכותית שלנו. יחד עם אנשי AWS פיתחנו פלטפורמת למידת מכונה חזקה, המעצימה את המהנדסים שלנו לשלב בינה מלאכותית במוצרים שלנו. אנו משתמשים בכלי AWS לפיתוח מודלים, הדרכה ואירוח, ומשלבים את היכולות שלנו לתזמור והנדסת תכונות. לימוד מכונה מבוסס ענן מסייע לנו לספק מוצרים חכמים בצורה מהירה יותר, עם חוויית לקוח משופרת, לצד הגדלת היכולות שלנו, למשל במניעת הונאה". "גם בעוד חמש שנים", סיכם אליאב, "נהיה פה, ונהיה גדולים יותר. להנהלת החברה העולמית יש עניין רב בישראל, ואנחנו צופים גדילה של המרכז בארץ, ובתקווה – גם רכישות. לכן גם בעוד עשור תמצאו אותנו כאן".

יצוא השירותים של ענפי ההיי-טק רשם בחודש מרץ האחרון ירידה של 1.7% – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר, כך נראה, בהשפעות המצב הכלכלי והשלכות התוכנית המשפטית, שראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט להקפיא אותה בסוף אותו החודש. על פי נתוני הלמ"ס, יצוא השירותים של ענפי ההיי-טק (לא כולל סטארט-אפים) הסתכם במרץ ב-4.2 מיליארד דולר – 76% מכלל הייצוא של השירותים העסקיים. נתון זה ירד בחודש המדובר ב-0.6%, לאחר שעלה ב-1.6% בפברואר. יצוא השירותים העסקיים מהווה 83% מכלל יצוא השירותים מישראל, שקטן במרץ ב-1.9% – קצב ירידה מעט גדול יותר מזה של שירותי ההיי-טק – ועמד על 6.7 מיליארד דולר. יצוא השירותים הנובע מסטארט-אפים הסתכם ב-448 מיליון דולר. כמו כן, יצוין כי בחודש מרץ נרשמו עליות בייצוא שירותי התיירות. לעומת זאת, יצוא שירותי התחבורה (לא כולל הובלת נוסעים) רשמו ירידה של 20%. בלמ"ס מפרידים את הייצוא לשירותים ולסחורות. הנתון האחרון שפרסמה הלשכה בנוגע לייצוא הסחורות של ההיי-טק הישראלי – נתון שפורסם לפני כחודש – הצביע על ירידה של 7.4%, בעיקר עקב קיטון ניכר בענף התרופות, שהיא מכלילה אותו כחלק מההיי-טק. בד בבד, הלשכה דיווחה על גידול של 10.6% בפדיון של הענף ברבעון הראשון.