iRecorder הייתה אפליקציית אנדרואיד לגיטימית, אולם בתוך שנה היא הפכה לזדונית וריגלה אחרי המשתמשים – כך עולה ממחקר חדש של ESET. חוקרי ענקית אבטחת המידע גילו אפליקציה לאנדרואיד, שכוללת נוזקת סוס טרויאני בשם iRecorder – Screen Recorder. יש לציין ש-iRecorder הייתה זמינה להורדה ב-Google Play החל מספטמבר 2021, והאפשרויות הזדוניות נוספו אליה, ככל הנראה, באוגוסט 2022. במהלך מחזור החיים שלה, iRecorder הותקנה ביותר מ-50 אלף מכשירים. הנוזקה שנוספה לגרסה הנקייה של היישומון מבוססת על נוזקת AhMyth, שמבוססת על קוד פתוח ומהווה סוס טרויאני לגישה מרחוק (RAT – Remote Access Trojan). חוקרי ESET כינו אותה בשם AhRAT. הנוזקה מסוגלת להקליט אודיו באמצעות המיקרופון של המכשיר ולגנוב קבצים – מה שעלול להצביע על כך שהיא הייתה חלק מקמפיין ריגול. האפליקציה הזדונית כפי שהוצגה ב-Google Play. צילום: לכידת מסך החוקרים לא זיהו את נוזקת AhRAT במקום כלשהו למעט ב-Google Play. יצוין שזוהי לא הפעם הראשונה שבה נוזקת אנדרואיד שמבוססת על AhMyth הייתה זמינה להורדה בחנות הרשמית: כבר ב-2019, חוקרי ESET פרסמו מחקר על אפליקציה כזו, שמודבקת בסוס טרויאני. במקרה ההוא, הרוגלה התבססה על היסודות של AhMyth, עקפה את תהליך אימות האפליקציות של גוגל פעמיים והצליחה להישאר בחנות כנוזקה המספקת שירותי סטרימינג של תחנות רדיו. יצוין שאפליקציית iRecorder עדיין ניתנת להורדה מחנויות אפליקציות אלטרנטיביות ולא רשמיות. לוקאס סטפנקו, חוקר ESET שגילה את האיום וחקר אותו, אמר כי "המקרה של AhRAT משמש דוגמה מצוינת לאופן שבו אפליקציה שמתחילה כלגיטימית עלולה להפוך לזדונית, לרגל אחרי המשתמשים שלה ולפגוע בפרטיות שלהם. ייתכן שמפתח התוכנה התכוון לבנות בסיס משתמשים גדול לפני שפגע במכשירי האנדרואיד שלהם באמצעות העדכון, או שגורם זדוני יצר את השינוי הזה באפליקציה. עד כה, אין לנו עדות כלשהי שמחזקת את אחת משתי ההשערות האלה". גרסה מותאמת אישית של AhMyth נוזקת AhRAT, הנשלטת מרחוק, היא גרסה מותאמת אישית של הסוס הטרויאני לגישה מרחוק (RAT) המכונה AhMyth – מה שמצביע על כך שמפתחי הנוזקה השקיעו מאמץ גדול בהבנת הקוד של האפליקציה ושל הבקאנד שלה, וכך התאימו אותה לצרכיהם. מלבד מתן האפשרות הלגיטימית להקלטת המסך, אפליקציית iRecorder הזדונית הייתה יכולה להקליט אודיו סביבתי מהמיקרופון של המכשיר ולהעלות את ההקלטות לשרת השליטה והבקרה של התוקף. היא הייתה יכולה בנוסף להדליף קבצים המאוחסנים במכשיר עם סיומות שמייצגות דפי רשת, תמונות, שמע, סרטונים ופורמטים שונים שמשמשים לכיווץ נתונים. משתמשי אנדרואיד שהתקינו את הגרסה המוקדמת של iRecorder (קודמת ל-1.3.8), שלא כללה מאפיינים זדוניים כלשהם, חשפו בלא ידיעתם את המכשירים שלהם לנוזקת AhRAT אם הם עדכנו את האפליקציה באופן ידני או אוטומטי – והם אפילו לא נדרשו לתת לאפליקציה הרשאות נוספות. סטפנקו אמר ש-"למרבה המזל, אמצעים מניעתיים נגד פעולות זדוניות כאלה כבר הוטמעו בגרסאות 11 והלאה של אנדרואיד, כשהאמצעי העיקרי הוא השבתת אפליקציות (App Hibernation). האפשרות הזאת מביאה יישומונים שלא הופעלו במשך כמה חודשים למצב שינה, ובכך מאפסת את הרשאות הריצה שלהן ומונעת מהאפליקציות הזדוניות לבצע את מה שתוכננו לבצע". הוא ציין כי "האפליקציה הזדונית הוסרה מ-Google Play בעקבות הפנייה שלנו, מה שמוכיח שהצורך באבטחה שניתנת בצורה של ריבוי שכבות עדיין מהווה חלק חיוני בהגנה על מכשירים מפני פרצות אבטחה אפשריות". גוף המחקר של ESET טרם מצא עדויות מוצקות כלשהן שיכולות לקשר את הפעילות הזאת לקמפיין ספציפי או לקבוצת תקיפה (APT) ספציפית.

בעודנו ממתינים ל-iPhone 15, מאחורי הקלעים כבר שוקדים מהנדסי אפל על המכשירים הצפויים בשנים הבאות, ולפי דיווח של גורו אפל מבלומברג, מארק גורמן, תגדיל החברה את המסך בדגמי ה-Pro וה-Pro Max של ה-iPhone 16 הצפויים ב-2024. גורמן לא הזכיר את המפרט המדויק ורק דיווח שהמסך יגדל ב-"כמה עשיריות אינץ' בקו האלכסון", אבל מאשר בכך דיווחים קודמים, כמו זה של האנליסט המהימן רוס יאנג, שדיווח לפני כמה ימים של-iPhone 16 Pro יהיה מסך בגודל 6.2 אינץ' (לעומת 6.1 בדגם הנוכחי), וה-Pro Max יכלול מסך בגודל 6.8 אינץ' (לעומת 6.7 בדגם הנוכחי). הוא גם אמר שיחס הגובה-רוחב יגדל מעט. הסיבה להגדלת המסך, מסביר גורמן, היא הרצון ליישר קו מול מכשירי הפרימיום המתחרים של סמסונג, והכוונה, כנראה, היא ל-Galaxy S23 Ultra, שמציע מסך בגודל 6.8 אינץ', ול-Galaxy S23 Plus, שמגיע עם פאנל בגודל 6.6 אינץ'. אבל השוואת גודל המסך למתחרים היא לא הסיבה היחידה, לדבריו, אלא גם מפני שבדגמים הנוכחיים אין די מקום לרכיבים טובים יותר, והגדלת המסך תאפשר גם שיפורים בחומרת מערך הצילום או הגדלת הסוללה. באחרונה דווח גם, כי חיישן גדול יותר, שבעבר האמינו כי הוא מיועד ל-iPhone 15 Pro Max, מיועד למעשה ל-iPhone 16 Pro Max. בעוד שה-iPhone 15 Pro Max צפוי להציג את מצלמת הטלה-פוטו הראשונה של ה-iPhone, היא תשולב בתחילה רק במכשיר הגדול ביותר של אפל, אבל בשנה הבאה אפל מתכננת לשלב את מצלמת הטלה-פוטו גם בדגם ה-Pro הקטן יותר. עוד נטען, כי החלל הפנימי הנוסף יאפשר ככל הנראה לשלב במכשירי ה-Pro חיישן מצלמה גדול יותר, שיכול לשפר את הטווח הדינמי ואת טשטוש הרקע של מצלמת ה-iPhone הראשית, כמו גם שיפור ניכר ביכולות הצילום בתאורה נמוכה, מכיוון ששטח פנים גדול יותר יכול ללכוד יותר אור עם אותה מהירות תריס וצמצם.

מערך ההיסעים השיתופי של חברות ההיי-טק בשיתוף תל אביב טק של עיריית תל אביב-יפו יצא לדרך בפיילוט, שיימשך חודש ימים על ידי חברת מאיה תור. עובדים אשר הגיעו עד היום לעבודה במשרדי חברות ההיי-טק בתל אביב בכלי רכב פרטי או בתחבורה ציבורית לא ישירה יוכלו מעכשיו להשאיר את הרכב בבית. במסגרת הפיילוט הופעל מערך ההסעות החדש תחילה בשני צירים מרכזיים – האחד מהרצליה והשני מרעננה, כאשר שני הקווים שהופעלו מגיעים לתל אביב-יפו. כך, הנוסעים עולים בתחנה הקרובה לביתם ויורדים בקרבת המשרד שבו הם עובדים בעיר. לצד שני קווים אלו תיפתח הרשמה לקווים נוספים: מכפר סבא, ממודיעין, מפתח תקווה, מירושלים, מראשון לציון, מרחובות, מרמת השרון, מהוד השרון, מנתניה, מראש העין ומגני תקווה. כמו כן, ייפתחו תחנות הורדה נוספות ברחבי תל אביב-יפו. עשרות חברות מצטרפות בימים אלו למיזם, כאשר ביום הראשון להפעלתו עלו על ההסעות עובדי החברות מאנדיי, יוניטי (לשעבר איירון סורס), ארמיס, הייבוב ווסטו, קייטו נטוורקס, Aidoc ועוד אשר נרשמים לנסיעות באמצעות אפליקציה ייעודית. העובדים בוחרים את השעה שבה ירצו לעלות להסעה, כמו גם את התחנה, שהמרחק שלה יעמוד על עד כ-500 מטר מהבית. במהלך ההכנות לפיילוט נערך סקר בקרב יותר מ-1,000 עובדים מחברות שונות, וממנו למדו המתכננים, כי כדאי להשיק את הקווים הראשונים מרעננה ומהרצליה. עם זאת, כבר בשלב ההרשמה הראשוני קוראים המתכננים לעובדים מערים נוספות להירשם, כך שניתן יהיה ללמוד את היקף הביקוש ולפתוח קווים נוספים בהקדם, כאשר כל עובד שיירשם יקבל עדכון ברגע שיפתח קו חדש מהעיר שלו. המודל החדשני שמופעל כעת לראשונה מסתמך על יתרון לגודל – ככל שיהיו יותר עובדים במצטבר שמעוניינים להצטרף להסעה מאזור מסוים, כך ייצאו מאותו אזור יותר הסעות ובזמנים גמישים יותר. תל אביב טק סייעה לחברות ההיי-טק להתאגד ולתכנן את מערך ההיסעים השיתופי, מתוך הכרה בכך שתעשיית ההיי-טק היא מנוע צמיחה לאומי המרוכז בתל אביב-יפו, שמגיעים אליה מדי בוקר עשרות אלפי עובדים מאלפי חברות, כאשר מימון הפרויקט חל על חברות ההיי-טק ועובדיהן. כל חברה שמצטרפת למיזם החדש יכולה להחליט אם העובד יישא בעלויות הנסיעה או החברה היא שתישא בעלויות, והאפשרות השלישית היא שילוב – חלוקה בעלויות הנסיעה בין העובד לחברה. על פי ההערכות של מתכנני המיזם, מרבית הנוסעים יעלו ויירדו מההסעות על ציר בגין-המסגר, אולם במידה שיהיו מספיק עובדים של חברה מסוימת על ההסעה – היא תיסע לכתובת החברה. רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, אמר, כי "אני מברך על השקתו של מערך ההיסעים השיתופי לעובדי ההיי-טק, שיוכלו כעת להגיע בקלות וביעילות מדי יום לעבוד בתל אביב-יפו מבלי להכביד על שטף התנועה בעיר. מהלך זה, אשר צפוי בסופו של דבר להוביל עשרות אלפי עובדים אל העיר וממנה, מצטרף לערכי הקיימות שמובילה עיריית תל אביב-יפו במטרה להפחית את העומס התחבורתי בעיר. זהו מהלך חשוב נוסף שעושה העירייה במקביל לסלילת שבילים להולכי רגל ולאופניים, לפתיחת נת"צים חדשים ובקרוב גם להשקת פעילותה של הרכבת הקלה. כל הצעדים האלה יאפשרו לתל אביב-יפו להמשיך ולהיות אבן שואבת לחברות ההיי-טק גם בעתיד".

מערך ה-IT בבנק לאומי מבצע בימים אלה, בשיתוף אנשי נס (Ness), פרויקט מודרניזציה למערכות המיינפריים הוותיקות של הבנק. הפרויקט כולל גם מעבר לעבודה בסביבת Windows. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליוני שקלים. בשל מורכבות הפרויקט, הוא נחלק לשני שלבים: הראשון – מעבר לניהול קוד חדש במיינפריים, והשני – שימוש בכלי פיתוח מתקדמים בסביבה הפתוחה. השלב הראשון החל בשנה שעברה ויסתיים בסוף שנה זו, והשלב השני יארך כשנתיים ויסתיים בסוף 2024. בשלב הראשון בפרויקט נעשתה הכנה של תשתית ניהול הקוד, לרבות העברת מערכות ומאות אלפי קבצי קוד לסביבה החדשה. עד כה, כ-60% מהם כבר עברו. חסרונות הפיתוח במיינפריים בנק לאומי זכה בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים ל-2022, שנערכה באחרונה, בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה, בשל הפרויקט. רן אסולין, ראש מדור תוכניתן ראשי בבנק, אמר לאנשים ומחשבים כי "הפיתוח בסביבת המיינפריים נעשה על מסכי 3270, המכונים 'מסכים שחורים' ומזכירים DOS. מצב זה הגביל את עבודת המפתחים, שהיו יכולים לעבוד רק בתצורת עבודה טורית ובכלים ייעודיים". לדבריו, "הקושי העיקרי בפיתוח במיינפריים הוא האיטיות היחסית. המפתחים עבדו עם כלי פיתוח מיושנים, ולא היו יכולים ליהנות מפיתוח בסביבות חדשות ובטכנולוגיות מתקדמות. זה גרם לסרבול בעבודה ולפיתוח איטי". "קשה למדוד את השיפור בפיתוח של תכולת העבודה, ולכן, במהלך הפרויקט ערכנו סקרי איכות בקרב המפתחים שלנו", ציין אסולין. "עוד ערכנו הדמיה של סדנת עבודה, שבה המפתחים עבדו עם כלי הפיתוח הישנים, כדי לבדוק את קצב הפיתוח ואת היקף התקלות, וראינו שיפור בשיעור של 20%-15%. אנחנו מצויים בעיצומו של תהליך הגירה לשיטות החדשות. בסופו של דבר, המטרה היא לעשות משהו שנשמע כמדע בדיוני – להביא את היתרונות שבשיטת DevOps ובעבודה אג'ילית לעולמות הפיתוח במיינפריים". הפתרונות של ברודקום שהוטמעו הפרויקט נערך על בסיס כלי ברודקום, שאותם מייצגת בישראל נספרו (NessPRO), קבוצת מוצרי התוכנה של נס. פתרונות התוכנה של ברודקום כוללים את כלי הניהול הארגוניים של CA וכלי אבטחת המידע הארגוניים של סימנטק. במסגרת הפרויקט בבנק לאומי הוטמע מחדש Endevor של ברודקום, שממכן את תהליכי הפיתוח ומאיץ את פיתוח היישומים במיינפריים, באמצעות גישת DevOps פתוחה. כלי CA הביאו להעמקת אינטגרציה בין מערכתית, לטובת השגת מטרות הפיתוח הנדרשות. אסולין ציין כי אחד המאפיינים הבולטים של הפתרון שהוטמע הוא תוסף התוכנה Endevor Bridge for GIT. "יכולת זו מאפשרת למפתחים לעבוד ב-GIT, תוך סנכרון מלא ואוטומטי עם Endevor. בנוסף, הפתרון מאפשר למפתחים המעוניינים להמשיך לעבוד בממשקי משתמש מסורתיים יותר לעשות זאת, כי השינויים שלהם מתמזגים בצורה חלקה. כך, המפתחים פותחים את מערך המיינפריים לעולם שלם של אינטגרציה בין מערכתית עם תהליכים איכותיים", אמר. "הבאנו לקפיצה משמעותית בכלל הליכי הפיתוח בסביבת המיינפריים", הוסיף. אסולין ציין ש-"השלב המעניין בפרויקט נמצא עוד לפנינו: החיבור לכלי פיתוח ולג'ירה, והמעבר לשיטות עבודה אג'יליות. יש לנו יכולת לשקף דברים, לעבוד באופן מתקדם יותר, תוך שימוש בכלי בדיקות אוטומטיים. אספקת התוצרים מהירה יותר בפיתוח במיינפריים. יצרנו מצב שבו המיינפריים נשאר, אולם הפיתוח השתנה, ונעשה עם כלים ובדיקות מתקדמים. בנינו ארגז כלים חדש למפתחי המיינפריים. עם סיום הפרויקט נהיה במצב חדש, שבו הם יהיו ככל המפתחים בבנק".

אנבידיה (NVidia) חשפה במהלך תערוכת קומפיוטקס, הנערכת בימים אלו בטייוואן, את Israel-1 – מחשב-על שיוקם במהלך החודשים הקרובים בישראל. לפי החברה, זה יהיה מחשב-העל החזק ביותר בישראל, שמיועד לחישובי בינה מלאכותית, והוא ישמש את החברה לצורך מחקר ופיתוח פנימי עבור הצרכים השונים של החברה, לצורך שיתופי פעולה עם התעשייה הטכנולוגיות וגם כדי לשמש כסוג של תבנית לבנייה של מחשבי-על המבוססים על פלטפורמת Spectrum-X הקניינית של החברה. לפי החברה, מחשב-העל, שאמור להתחיל לספק אפשרויות שימוש ראשוניות עוד לפני תום השנה הנוכחית, יאפשר ביצועי בינה מלאכותית שעולים לקצב של עד 8 Exaflops, מה שמעמיד אותו בשורה הראשונה של המחשבים בעולם המיועדים לשימושי בינה מלאכותית. עבור ביצועי מחשוב-על קלאסיים יוכל המחשב לספק ביצועים בקצב של עד 135 Petaflops. Israel-1 יורכב למעשה מ-256 מערכות מחשוב HGX H100 של דל, שמבוססות על המעבדים הגרפיים H100 80GB של אנבידיה. המערכת תכיל בסופו של דבר 2,048 מעבדים גרפיים עם יותר מ-34 מיליון ליבות CUDA, יותר ממיליון מעבדי Tensor מהדור הרביעי, כמו גם 560 מעבדים מסוג BlueField-3 DPU ו-80 מתגי Spectrum-4 – כולם פותחו בישראל. "בינה מלאכותית היא הכוח הטכנולוגי החשוב ביותר בחיינו, ואנבידיה מחויבת לשמירה על ההובלה שלה בחזית הבינה המלאכותית. Israel-1 מייצג השקעה עצומה עבור אנבידיה, שתאפשר לנו להניע חדשנות בישראל ובעולם כולו", אמר גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר למחשוב-על ותקשורת באנבידיה. גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר למחשוב-על ותקשורת באנבידיה. צילום: אנבידיה במקביל, הכריזה החברה על מחשב-על חדש שהיא בונה, המיועד לשימוש גלובלי, בשם DGX GH200, שיהיה זמין קודם כל לחברות הגדולות בעולם כמו גוגל, מטא ומיקרוסופט לצורך ביצועי מחקרים ופיתוחים של מודלי בינה מלאכותית גדולים מאוד. DGX GH200 יהיה מבוסס על מה שהחברה מכנה שבבי-על: מעבדים מסוג Grace Hopper, שפועלים יחד כמעבד גרפי אחד ענק. במחשב יהיו 256 מעבדים כאלה, שהתקשורת ביניהם תבוצע באמצעות המתגים המהירים החדשים של החברה, המבוססים על טכנולוגיית NVLink ומספקים גישה לעד 144 טרה-בייט זיכרון. המחשב החדש נוצר כדי לאפשר את פיתוח הדור הבא של מודלי בינה מלאכותית יוצרת תוכן גדולים במיוחד עבור יישומי שפה, מערכות המלצה ומשימות ענק לניתוח ועיבוד נתונים. "מדובר במנועים הדיגיטליים של הכלכלה המודרנית. מחשב-העל לבינה מלאכותית DGX GH200 משלב את טכנולוגיות המחשוב המואץ והתקשורת המתקדמות ביותר שאנו מציעים כדי להרחיב את גבולות הבינה המלאכותית", אמר אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה.

"במובן מסוים, התפתחות הבינה המלאכותית היא כמעט כמו המצאת הדפוס, שמחזירה אותנו לאחור, לשנות ה-1400", אמר אמול בראד סמית', נשיא מיקרוסופט, בראיון ל-CBS. "ביסודה, זו המצאה שיכולה לעזור לכולנו לחקור, ללמוד יותר, לתקשר יותר, לברור נתונים בצורה טובה יותר, והשימושים שלה נמצאים כמעט בכל מקום". לדבריו, בינה מלאכותית יכולה לזהות דפוסי נתונים שבני אדם לבדם אולי לא יוכלו, וניתן להשתמש בה למטרות רבות ושונות, כולל אבחון מחלות ואיתור אנשים באסון. הוא הוסיף כי בינה מלאכותית היא "כבר חלק מהחיים שלנו", ואמר שהיא יכולה לעשות יותר כדי לעזור לבני אדם לעשות דברים. "אם יש לכם שואב רומבה בבית, הוא מוצא את דרכו במטבח שלכם באמצעות בינה מלאכותית כדי ללמוד איך לעקוף מכשול. אז זה לא בהכרח מסתורי כמו שאנחנו לפעמים חושבים. ובכל זאת, זה נעשה עוצמתי יותר", אמר. על רקע הפופולריות הגואה של תוכנות ה-AI, העלו מחוקקים ומומחי טכנולוגיה חששות בנוגע לשימוש בתוכנה. מוקדם יותר השנה אף קראו מומחים להשהות את פיתוח הבינה המלאכותית, והזהירו כי הטכנולוגיה עלולה להעמיד "סיכונים לחברה". גם סמית' בראיון עמו הזהיר, כי יש לשמור על בינה מלאכותית תחת "שליטה אנושית" כדי "לשמור עליה בטוחה". "אז בכל פעם שיש לך משהו שבבסיסו יכול לעשות טוב, אבל יכול גם לגרום נזק, אתה מוסיף מנגנון בלימה", אמר סמית'. "אתה שם בלם בטיחות, בלם חירום. כך אנחנו צריכים גם לחשוב על בינה מלאכותית – לא מפני שזה על סף של גרימת משהו שנהיה מודאגים ממנו, אלא בגלל שאנחנו צריכים לעשות את זה לפני שזה מגיע לנקודה הזאת".

יבואנית המזון קבוצת אדום הודיעה באחרונה על מינויו של דרור זעירא למנמ"ר שלה. במסגרת תפקידו יהיה זעירא אחראי על הובלת הטרנספורמציה הדיגיטלית בקבוצה, פיתוח מערכות מידע לניהול שרשרת האספקה, אחסנה, הפצה, מכירות ושירות, וכן על עולמות הסייבר והחדשנות. זעירא עוסק ב-23 השנים האחרונות בעולמות הסאפ. בתחילת דרכו הוא שימש כמנהל פתרונות בסאפ עצמה, משם עבר לנהל יישומי סאפ ובתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל דליברי ליישומי סאפ באדוונטק. זעירא הוא בוגר תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב.

"התזמון הוא הכול, ו-2023 היא שנה נהדרת לסיים בה את הלימודים. אני סיימתי את לימודי התואר ב-1984 וזו הייתה שנה מושלמת לצאת לשוק, ואני צופה שגם 2023 תהיה כזו, בזכות הבינה המלאכותית, שהמציאה מחדש את המחשוב, ומהיסוד. מכל הבחינות, זו הלידה מחדש של תעשיית המחשבים", כך אמר אתמול (א') ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. הואנג נשא את הנאום הראשי בטקס הפתיחה של האוניברסיטה הטייוונית הלאומית בטייפה. הטקס נערך במקביל לתערוכת המחשוב השנתית קומפיוטקס, שבה חשפה החברה מחשבי על חדשים, כולל Israel-1 – מחשב לחישובי בינה מלאכותית, שהחברה תתחיל להפעיל בארץ עוד לפני סוף השנה הנוכחית. מנכ"ל אנבידיה סיפר שהוא בילה חלק מילדותו בטייוואן, ושהוא סיים את לימודיו באוניברסיטת מדינת אורגון ב-1984, ממש עם ההשקה של מחשב המקינטוש הראשון של אפל – השקה שלדבריו עזרה להוביל מהפכה בשוק המחשוב האישי, כך שהתזמון שלו בכניסה לשוק היה מצוין. "עכשיו, הבינה המלאכותית פותחת הזדמנויות עצומות, וחברות זריזות שינצלו אותה יחזקו את מעמדן, בעוד שאלה שלא – יאבדו גובה", ציין. הוא פנה לבוגרי האוניברסיטה ואמר: "אתם חייבים לנצל את הבינה המלאכותית ולעשות דברים מדהימים. זו טייסת המשנה הכי טובה שיכולה להיות לצידכם". בעתיד: מפעילי מפעלים מבוססי בינה מלאכותית הואנג צופה, כמו רבים אחרים בשוק הטכנולוגי, שהבינה המלאכותית תיצור מקצועות שלא היו קיימים קודם לכן, וציין תפקידים כמו מפעילי מפעלים מבוססים בינה מלאכותית ומהנדסי בטיחות לתחום. "כן, חלק מהעבודות יאבדו בגלל האוטומציה", אמר, "אך בעוד שאנשים דואגים לאבד את עבודתם לבינה המלאכותית, הם עלולים למעשה לאבד אותה למישהו שהפך מומחה יותר בשימוש בבינה המלאכותית". הנאום של הואנג נישא בעת שמתברר שההימור על בינה מלאכותית משתלם בינתיים לאנבידיה. אחרי רבעונים רעים היא ראתה באחרונה כיצד שווי השוק שלה מקרב אותה למועדון החברות ששוות טריליון דולר (או יותר). זאת, בזכות רבעון חזק מהצפוי, ועם תחזית מכירות שעומדת על 11 מיליארד דולר ברבעון הקרוב – 50% ויותר מהצפי של האנליסטים.