6:30 בבוקר, נותרה עוד שעה לישון לפני שהשעון יצלצל. הודעת ווטסאפ קולנית ממנכ"ל XXX.com – "הטוויטר מלא בציוצים עלינו, מה עושים???" ברוכים הבאים לניהול משברים, גירסת 23.0. אי שם בימים ההם, ניהול משברים היה "נינוח יותר", היה שפע של זמן לאסוף את העובדות, להכין תגובה, לתדרך את הארגון ולשתות קפה עד שהכתב הראשון מתקשר. יכולתם לזמן כמה ישיבות עם יועצים בכירים, וכאשר הרגשתם מוכנים, אפשר היה לפרסם הודעה או לזמן מסיבת עיתונאים, המסבירה בדיוק את מה שקרה באופן שאתם רוצים להסביר זאת. היום, בתקופת האינסטנט, שבה עולם התקשורת פועל על סטרואידים זה כבר לא עובד כך. שמועות שמתפשטות במהירות בטוויטר, בפייסבוק, באינסטגרם ובלינקדאין – נכונות או לא נכונות – מסוגלות לחסל חברה תוך דקות. מידע (בדוק או מוטעה) יכול להתפשט ברחבי העולם תוך שניות.   אז מה עושים כדי לשרוד את שלב ה-"אוי לא"? תגובת מגירה – כמו במשל הצרצר והנמלה, ארגון שהכין מראש תגובת מגירה למשבר אפשרי צפוי, יוכל לשלוף אותה במקרה הצורך, תוך עדכון הפרטים הרלוונטיים. כבר חסכנו את שלב הניסוחים והאישורים והרווחנו זמן יקר לעסוק במה שחשוב. אף אחד לא מורשה לדבר – השיגו מיידית את כל חברי ההנהלה הבכירה והורו להם לא למסור שום מידע. אחת העובדות המצערות היא שמספר הדעות על מה שקרה או שלא קרה שווה בערך למספר עובדי החברה. תנו הנחיה דומה גם לכלל עובדי החברה. דובר אחד – מסר אחד – לאחר שווידאתם שאיש אינו מדבר, עליכם לקבוע את מדיניות החברה ולוודא שכולם יפעלו לפיה. משמעות הדבר, שעליכם למנות אדם אחד, ואחד בלבד, שישמש כאיש הקשר עם אמצעי התקשורת. על פי רוב זהו משרד יחסי הציבור, שמשמש כדוברו של המנכ"ל/סמנכ"ל הכספים/מנהל ה-IT/סמנכ"ל HR וכד'. זכרו שאין דבר כזה "לא לציטוט". תמיד יש עיתונאים שיציעו לכם את ידידותם בימים אלה וישאלו אתכם, "וואו.. שמע, ביני לבינך, מה קרה באמת?" ולפני שתרגישו, זאת תהיה הכותרת הבאה. אמינות… אמינות… אמינות – כאשר מדברים עם התקשורת, במיוחד במקרי משבר, אל תשקרו. אם אינכם יודעים או לא יכולים או רוצים לתת תשובה, אל תענו לשאלה. תמיד עדיף לומר "אני אחזור אליך בעניין הזה" מאשר להמציא תשובה. אם תשקרו ביחס לעניין מסוים ויצטטו אתכם באמצעי התקשורת, זה ירדוף אתכם בהמשך. פשוט אמרו, "שאלה טובה. אני אבדוק ואחזור אליך תוך 20 דקות", ואז, הקפידו לעשות את מה שאמרתם. אל תשאירו את העיתונאי ללא תשובה. זוכרים שיש לחברה לקוחות ומשקיעים? – למרות הלחץ והצורך לטפל בדחיפות במשבר, יש לזכור ש"בצד השני של הקו" נמצאים הלקוחות והמשקיעים. הם רואים כל מה שמתפרסם וכדאי להיות הראשונים שמספרים להם מה בדיוק קרה, ובעיקר להרגיע אותם ולהבטיח שהנושא בטיפול. זוכרים שיש לכם עובדים מודאגים? – כיוון שאתם לא רוצים שהעובדים ישמעו על המשבר מהשכנים שלהם, מומלץ לכנס אותם במשרדים ולהסביר פנים מול פנים. כדאי לא לשלוח שום דבר במייל, אם אתם לא רוצים שהטקסט ידלוף החוצה… מטרת השיחה היא להרים את המורל, לרתום אותם למשימה, להסביר בדיוק מה קרה ולהזכיר לעובדים שוב ושוב, שהם לא אמורים לשוחח עם אמצעי התקשורת. ולסיום, מילת עידוד – אם תפעלו נכון כ"שהשמים נופלים" תעברו את המשבר, ומחר כבר יגיע תורה של חברה אחרת לעלות על המוקד. אז הקפידו להישאר מקצועיים, וחשוב מכל – עבדו על הבעיה ומצאו לה פתרון. התקרית כבר התרחשה. אין מה לבכות על חלב שנשפך. התמקדו במה שאתם יכולים לעשות כדי לתקן/למנוע/לשפר את המצב. משבר הוא גם הזדמנות…ועל כך בפעם אחרת… הכותבות הן שותפות במשרד ייעוץ התקשורת רימון כהן ומנהלות את מחלקת ההייטק במשרד. לאתר המשרד לחצו כאן.

HP הודיעה היום (א') כי מינתה את יונית לנדוי לסמנכ"לית משאבי האנוש של אינדיגו וסאייטקס בישראל, וכחברת הנהלה. לנדוי תנהל את מערך משאבי האנוש של החברות, תוך קביעת אסטרטגיה, בניית תוכניות פיתוח, מנהיגות וקידום, שכוללות תוכניות לגיוון והכלה. היא בעלת ותק של מעל 25 שנים בתפקידי ניהול בכירים בתחום משאבי האנוש. בתפקידה האחרון שימשה לנדוי כמנהלת עסקית באמדוקס, ובמסגרתו היא ניהלה תהליכים לפיתוח ההון האנושי, ויזמה תוכנית לעידוד מנהיגות נשית בעולמות העסקים, כמו גם לעידוד ולחיזוק של תהליכי גיוון והכלה אסטרטגיים. היא בעלת תואר ראשון במנהל עסקים ממכללת דרבי, עם התמחות במשאבי אנוש.

"תשתיות ה-IT, בקרקע ובענן – הן יקרות. אנו צופים כי לא ירחק היום שבו הרעים למיניהם יפרצו לתשתיות IT של ארגונים, יגנבו וינצלו כוח מחשוב, CPU וחשמל – כדי לנצל אותם לטובת מחשוב עתיר ביצועים (HPC) – להפעלת יישומי AI. זאת, כי בעולם הבינה המלאכותית החשמל יהווה צוואר בקבוק. פשע שכזה דומה במידת מה לפעילות שהרעים ערכו בשנים האחרונות, של ניצול מחשבי קורבנות, בלא ידיעתם, לטובת כריית מטבעות קריפטו", כך אמר אופיר זילביגר, מוביל פעילות הסייבר הגלובלית של פירמת BDO. זילביגר התראיין לאנשים ומחשבים על רקע השקת מרכז חדש להגנת סייבר של הפירמה בפארק המדע ברחובות. לדבריו, "תמונת האיומים של הארגון מושפעת מאופיו: אם מדובר בגוף תשתיות קריטי, אז תמונת האיום תכלול את גופי הסייבר המדינתיים של האויבים שלנו, המחפשים דרך ליצור חוסר יציבות במדינה ולתכנן מתקפות עתידיות, תוך כדי מלחמה או מערכות קצרות מועד. אלה ירצו לשבש פעילויות במדינה ולאסוף מודיעין על ישראל, או לגנוב מידע חדשני, ממצאי מו"פ, או קניין רוחני. תמונת האיום המרכזית של גופים עסקיים תורכב מפשעי סייבר שהמניע שלהם כספי – מגמה ההולכת ומתעצמת, ובראשה – מתקפות הכופרה, הכוללות גניבת מידע, השבתה ועוד. כך, הכופרות הפכו ל'מיינסטרים' של פשעי הסייבר". "בשנים האחרונות", הסביר, "יש 'זליגה' של עולמות תוכן של חברות ייעוץ לעבר עולמות האינטגרציה – ולהפך. בעבר, עולם הייעוץ היה מגיע לארגונים ומסייע בכמה היבטים: הפצת מסמכים, שיטות ותהליכים ארגוניים, הערכה, תכנון, ביצוע והטמעה. אלא שכל השוק הלך ל'משהו כ-שירות' (XaaS). במקביל, גם עולם הייעוץ השתנה וכיום הוא מספק הרבה מהידע שבעבר הוא סיפק במסמכים – בתצורת שירותים מנוהלים. אנו, כיועצים, מגיעים עם ידע עסקי-ארגוני למהלך שהוא טכנולוגי, ואילו חברות האינטגרציה מגיעות לשם עם ידע טכנולוגי". הגנת סייבר, הסביר, "דורשת ראייה רחבה, הבנה וניהול של הסיכונים באופן אפקטיבי. אנו מציעים לארגונים בנייה של מערך הגנה, שיכול להתמודד עם עמידות, חוסן הארגון לאירוע, יכולת להתאושש מהר וצמצום הנזק. לכן, אנו ממוקדים בהבנת הסיכון, כדי להגן טוב יותר על 'הכתר המלכותי', משמע הנכסים הקריטיים של הארגון. זה נעשה דרך השקעה בתהליכי חיקור, גילוי, זיהוי ותגובה בזמן קצר. אנו מצליחים לחשוף אירועים תוך שעות או ימים מעטים – נתון שונה מממוצע הגילוי של החדירה, העומד על יותר מ-100 ימים. לאחר טיפול בכל ההיבטים האלה, אנו עורכים את ניהול המשבר בדרג ההנהלה וחיבור להמשכיות עסקית". זילביגר חובש שני כובעים: האחד, שותף בפירמה ומנהל צוות של 80 מגיני סייבר ונותני שירותים של הגנת סייבר ויועצים. השני, הוא מוביל את פעילות הסייבר הגלובלית של BDO, וככזה – הוא הסמכות העליונה לתחום בתאגיד, המונה יותר ממאה אלף עובדים, יותר מ-1,800 מהם – בישראל. BDO השיקה מרכז חדש להגנת סייבר בפארק המדע ברחובות. המרכז יעניק שירותים לחברות ולתאגידים הגדולים והמובילים בארץ ובעולם. לדברי זילביגר, "הקמת המשרדים החדשים נובעת מגידול משמעותי בפעילות ובהיקף הלקוחות. זאת, לצד האסטרטגיה שלנו, להיות קרוב ללקוחות, לאקו-סיסטם של מכון ויצמן ולחברות הטכנולוגיה וההיי-טק באזור". לדבריו, "המרכז מספק כמה שירותים, בהם זיהוי אירוע סייבר ותגובה אליו, ניהול סיכון הסייבר בהקשר של שרשרת האספקה, טיפול בעולם ה-OT, משמע ייעוץ סייבר הגנתי ושירותים מנוהלים על תשתיות הייצור וטכנולוגיות הקשורות לאמצעים פיזיים, וכן Situational Awareness – המחבר בין עולמות ניהול תשתיות ה-IT, כולל הענן, להגנת הסייבר ומסייע לארגונים לסגור פרצות וחולשות אבטחת מידע". המרכז בישראל, סיכם, "מהווה חלק מהותי מפעילות הגנת הסייבר של רשת BDO העולמית. זה אפשר לנו לצבור ניסיון וידע משמעותיים, שזמינים כעת בעברית ובישראל. הניסיון הזה מהותי, כי הוא מעניק לנו היכרות טובה יותר עם תרחישי המתקפות האפשריים ואמצעי המיגון המיטביים והמתאימים ביותר לכל אחד מהם. דו"ח שהפירמה ערכה באחרונה העלה, כי כתוצאה מהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית והכנסת טכנולוגיה מתקדמת למגזרים רבים בענף התעשייה והמסחר, כל ארגון צריך להביא בחשבון שמתקפת סייבר תגיע אליו – וזאת רק שאלה של זמן".

עורך הדין סטיבן שוורץ, בעל ניסיון של שלושה עשורים, עשוי לשלם מחיר יקר מאוד רק בגלל שהשתמש במידע שקיבל באמצעות ChatGPT במסמכים משפטיים שהגיש לבית המשפט, שהסתבר כמומצא לחלוטין. הסיפור, שפורסם בניו יורק טיימס, מתחיל בתביעה שהגיש רוברטו מאטה נגד חברת התעופה אביאנקה (Avianca) לאחר שנפצע בברכו מעגלת שירות במהלך טיסה. חברת התעופה ביקשה מבית המשפט לדחות את התיק, והתיק הועבר לבית המשפט הפדרלי במנהטן. בתגובתו לבקשת אביאנקה לדחיית התביעה, הגיש שוורץ תסקיר מפורט, שצוטטו בו שורה של מקרים דומים והחלטות של בית המשפט בעבר. אבל אליה וקוץ בה – הסתבר שהם הם לא קיימים… הצוות המשפטי של אביאנקה והשופט שהוקצה לתיק הבינו עד מהרה שהם לא יכולים לאתר אף אחת מהחלטות בית המשפט הללו. כאן נכנס לתמונה ChatGPT. שוורץ נאלץ להגיש לבית המשפט תצהיר עם הסבר על מה שקרה, שבו כתב כי נעזר בצ'אטבוט הפופולרי של OpenAI כדי "להשלים" את הממצאים. לדברי שוורץ, הוא "לא היה מודע לאפשרות שהתוכן שלו יכול להיות שקרי". עורך הדין אפילו סיפק לבית המשפט צילומי מסך של האינטראקציות שלו עם ChatGPT, שבמסגרתן אף שאל את הצ'אטבוט אם אחד המקרים אמיתי. ChatGPT הגיב שכן, ואף אישר שניתן למצוא את המקרים ב"מאגרי מידע משפטיים בעלי מוניטין". שוב, אף אחד מהם לא נמצא מכיוון שהמקרים נוצרו כולם על ידי הצ'אטבוט. בינתיים הורה השופט על שימוע בחודש הבא, כדי "לדון בסנקציות פוטנציאליות" שיוטלו על שוורץ בתגובה ל"נסיבות חסרות תקדים אלה".

הייפר גלובל (Hiper Global), המספקת פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיה, תספק ללקוחותיה בארץ ובעולם מינוי לשירות תיקוני אבטחה, שירותי סיוע ושירות תמיכה לזמן ארוך (Long-term support) להפצת Ubuntu Linux ולמוצרים מתקדמים של חברת קנוניקל (Canonical), המוטמעים במערכות המיוצרות בהייפר גלובל. עם המוצרים ניתן למנות מוצרי תשתית לענן פרטי, רכיבי וירטואליזציה, מערכות לניהול מרכזי וגרסאות נתמכות של קוברנטיס. לקוחות המבססים את המוצר על פלטפורמת קוברנטיס יוכלו לקבל כעת מערכות קוברנטיס נתמכות, בטוחות וקלות להטמעה. מינוי Ubuntu Pro יאפשר ללקוחותיה של הייפר גלובל לקבל עדכוני אבטחה ותיקונים למערכת ההפעלה וליישומים נפוצים, תמיכת מומחים וגישה למאגר המידע של קנוניקל. הפצת אובונטו, המפותחת על ידי קנוניקל, נחשבת היום לגרסת לינוקס הנפוצה ביותר לשרתים, לציוד IoT, למערכות פיתוח ומחשוב ענן, ומאפשרת שימוש בעשרות אלפי חבילות תוכנה מבוססות קוד פתוח. שחף שרגר, מנכ"ל הייפר גלובל, ציין כי "אנחנו מקדמים בברכה את שיתוף הפעולה עם חברת קנוניקל, המפתחת את לינוקס הנפוצה ביותר בקרב לקוחותינו וזוכה לשימוש נרחב במיוחד בעולמות ה-AI, המחשוב ההנדסי והתעשייתי. בתקופה האחרונה נוכחנו לראות, כי לקוחות רבים שואפים להתבסס על מערכת ההפעלה Linux וטכנולוגיות קוד פתוח. אנו מאמינים בשותפות ארוכת טווח עם לקוחותינו, ושיתוף הפעולה עם קנוניקל מהווה חלק מהחתירה המתמדת שלנו לחדשנות ומתן ערך גבוה ללקוחותינו. הניסיון העשיר והידע המקצועי שצברנו במאות פרויקטים שליווינו במגוון ענפי התעשייה מאפשרים לנו להגדיל את יכולת הסיוע והתמיכה עבור התשתית הטכנולוגית של המוצרים של לקוחותינו באמצעות השירותים והמוצרים המתקדמים של חברת קנוניקל".

לפניכם אייטם שעוסק בטכנולוגיה, אבל כזאת ישנה, שלא לומר ישנה מאוד: שידורי רדיו ב-AM. עד כדי כך ישנה, שהטכנולוגיה הזאת הייתה הראשונה שבאמצעותה השתמשו להעברת שידורי רדיו – עוד בתחילת המאה הקודמת. מדוע אנחנו נדרשים לה עכשיו? משום שפורד החליטה להוריד את האפשרות להאזין לשידורים אלה ברכבים חדשים שלה – ואחר כך חזרה בה, בלחץ מחוקקים אמריקניים, משתי המפלגות. האפשרות להאזין לרדיו ב-AM אמנם עדיין קיימת, אבל כבר לא ממש רלוונטית, בפרט לא לדור הצעיר, שאם הוא כבר מאזין לרדיו – הוא עושה זאת בדיגיטל, או מקסימום ב-FM. ואמנם, פורד גילתה שפחות מ-5% ממשתמשי הרכבים שלה מאזינים לרדיו בשיטה זו. כמו ביצרניות רכב אחרות, גם בפורד רואים את ה-AM כטכנולוגיה מיושנת, שניתן להחליפה ולהאזין לרדיו באמצעות טכנולוגיות חדשות יותר, כגון סטרימינג באינטרנט. לכן, החברה החליטה להסיר את ה-AM מדגמי 2024 של רכבי ה-Mustang Much-E וה-F-150. בארץ אמנם יש עדיין כמה תחנות רדיו שמשדרות ב-AM – של קול ישראל (אפילו גלי צה"ל עברה לשדר רק ב-FM ובדיגיטל), אלא שבארצות הברית השיטה הזאת משמשת ללא מעט תחנות של טוק שואוז ותוכניות אקטואליה, רבות מהן של מגישים המזוהים עם הימין האמריקני. לכן, ההחלטה של פורד עוררה מחוקקים בארצות הברית – כאמור, הן רפובליקנים והן דמוקרטים – להגיש הצעת חוק שלפיה יצרניות הרכב יחויבו לשלב את האפשרות לקלוט ברכבים החדשים שהן ייצרו רדיו בתדרי AM. הם הסבירו זאת בכך שתדרי ה-AM משמשים להעברת הודעות בשעת חירום לציבור. יצוין שהצעות חוק חוצות מפלגות הן דבר שקורה בארצות הברית, אבל לא מאוד שכיח. גם ההיספאנים מחו על ההחלטה פורד ספגה מחאה גם מקבוצות היספאניות, שקראו לה לשנות את ההחלטה, בטענה שהיא פוגעת תרבותית בציבור זה, שרבות מהתחנות הפונות אליו משודרות ב-AM. בקואליציית המדיה ההיספאנית הלאומית אמרו ש-"רדיו ב-AM מציע גיוון ושער לייצוג שווה לקבוצות האוכלוסייה. לכן, אנחנו, בהסכמה מלאה עם המחוקקים שלנו, מפצירים ביצרניות הרכב לשקול מחדש את הסרת השילוב של רדיו ב-AM ברכביהן". בפורד האזינו (…) לקולות והחליטו לשנות את ההחלטה, לפני שהמחוקקים האמריקניים ייכנסו לפעולה. מנכ"ל החברה, ג'ים פיירלי, צייץ לפני ימים אחדים בחשבון הטוויטר שלו כי "לאחר ששוחחתי עם קובעי מדיניות על החשיבות של שידורי AM כחלק מהמערכת לאזהרת הציבור, החלטנו לכלול את האפשרות (לקלוט אותם – י"ה) בכל מודלי 2024 של הרכבים של פורד ולינקולן. לכל בעלי הרכבים של פורד שאין להם יכולת לקלוט שידורי AM, נציע תוכנה מתאימה".

העולם נמצא בעיצומו של משבר אקלימי חסר תקדים. ניתוח של NOAA (מִינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי האמריקני) מראה, שהטמפרטורות העולמיות הממוצעות בשנת 2022 היו חמות ב-0.86 מעלות צלזיוס מהממוצע של המאה ה-20 – מה שהופך אותה לשנה השישית הכי חמה ברשומות. למעשה, 10 השנים החמות ביותר בין 1880 ל-2022 התרחש כולן מאז 2010. לא פחות מ-3.6 מיליארד בני אדם חיים באזורים עם פגיעות גבוהה להשפעות של שינויי אקלים, כגון בצורת, שיטפונות, גלי חום, אירועי מזג אוויר קיצוניים ועליית פני הים. ריכוז הפחמן הדו חמצני (CO2) באטמוספירה שלנו, נכון למאי שנה שעברה, היה הגבוה ביותר שהיה בהיסטוריה האנושית. אלה שלוש עובדות מפחידות, אבל מה שחשוב יותר הם שלושה נתונים, שמגלמים את האיום הגדול ביותר על עתיד האנושות – וחברות מסחריות, יחד עם ממשלות, גופים ציבוריים ואנשים פרטיים, מנסות להילחם בו. PTC, שהיא חברה שנוגעת באספקטים שונים של ייצור, עיצוב ומעגל החיים של מוצרים ושירותים, קיבלה החלטה מושכלת ומודעת לנסות ולהילחם במשבר. במהלך כנס Liveworx 2023, שנערך בשבוע שעבר בבוסטון, הכריזה החברה על שתי יוזמות חשובות, שעליהן הודיעה מנהלת האסטרטגיה והקיימות הראשית ב-PTC, קתרין ניקר. היוזמה הראשונה הייתה החתימה על מכתב ההתחייבות של יוזמת Science Based Targets – SBTi, תוך התחייבות הן להפחתת פליטות בטווח הקרוב והן ביעדי אפס נטו לטווח ארוך. החברה גם הודיעה על הרחבת מערכות היחסים שלה עם Ansys ו-aPriori כדי לתמוך ביעדי הקיימות הסביבתית של היצרנים. "אנחנו ב-PTC מכירים בכך שאנחנו חייבים ללכת לצד הלקוחות שלנו", אמרה ניקר. "אז אני מאוד שמחה להכריז ש-PTC חתמה על התחייבות יוזמת ה-Science-Based Target להפחתת גזי חממה בטווח הקצר והארוך. אנו עושים את זה משתי סיבות עיקריות. ראשית, אנו מאמינים שזה פשוט הדבר הנכון לעשות. ושנית, רבים מהלקוחות שלנו שואפים לעבוד עם ספקים המחויבים ל-SBTi. אז עכשיו פגענו במטרה". ניקר הוסיפה, כי זה גם חלק ממחויבות רחבה יותר ש-PTC עושה עם לקוחותיה היצרניים על ידי הקטנת טביעת הרגל שלה באופן התואם את יעדי הקיימות הסביבתית של לקוחותיה. מכיוון שרוב ההשפעה הסביבתית של המוצר נעשית בשלב התכנון, PTC מרחיבה גם את האופן שבו היא תומכת במאמצי היצרנים לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית של המוצר שלהם לא רק באמצעות תוכנת עיצוב המוצר ותוכנת ניהול מחזור החיים, אלא גם על ידי שילוב עם השותפים Ansys ו-aPriori. ״תהליכי עבודה אלו עוזרים למהנדסים לאזן בין ביצועים וטביעת רגל סביבתית בזמן שהם מעצבים מוצרים על ידי אספקת מידע חומרי מדויק, ניתן למעקב ואמין בין ארגונים", אמר מארק הינדסבו, סגן נשיא ומנהל כללי של מוצר ב-Ansys. מאוחר יותר במהלך הכנס, ניקר עלתה לשוחח עם עיתונאים והרחיבה על היוזמות האלה: ״כיאה לחברה שמלווה את הלקוחות שלה בשלבי החיים השונים של המוצר – שלבי העיצוב, הייצור, התפעול והשירות – יש ל-PTC יכולת ייחודית להשפיע על ההשפעה הסביבתית שיש לכל מוצר. כך, למשל, בכל אחד משלבי החיים של המוצר יש משמעות להחלטות שאנחנו לוקחים. כבר משלב העיצוב – הרצון הוא להשתמש בכמה שפחות חומרים. ניקר הסבירה, שחשוב שחברות יפנו מחדש את מיקוד הקיימות שלהן ויגבירו את המודעות של המהנדסים שלהן להשפעה הסביבתית הגלומה בתכנון המוצרים. כדוגמה, הביאה ניקר את Cummins, מובילה עולמית במנועי בעירה כבר יותר מ-100 שנה, שלקחה יוזמת קיימות נועזת בשם Planet 2050, הכוללת התחייבות להפחית את משקל המנועים שלה ולהבטיח שלכל חלק במנוע יש מימד מעגלי. Cummins ממנפת את טכנולוגיית העיצוב של Creo ואת הבינה מלאכותית של PTC כדי למדל חלקים, המשתמשים בהרבה פחות חומר – אך מבלי לוותר על חוזק ועמידות. "הפיכת מוצרים קיימים לירוקים יותר זה נהדר, אבל Cummins לא עוצרת שם", אמרה ניקר, והסבירה, ש"בחברה גם יוצרים קו ייצור ירוק יותר מהדור הבא של מנועי מימן״. לדוגמה, בארה"ב, הסבת משאיות בינוניות וכבדות למימן נקי תבטל כמעט רבע מכל פליטת גזי החממה ממגזר התחבורה. אבל קשה לשכנע חברות מסחריות, למרות כל הכוונות הטובות, להתרכז בהגנה על הסביבה ובקיימות, כשיש להן בעלי מניות ומאזנים כספיים שחייבים לדאוג להם. גם כאן, לניקר יש חדשות טובות: ״עמידה ביעדי קיימות טובה גם לכל מה שקשור לחיסכון – שימוש בפחות חומרים עולה פחות כסף. יש פה ניצחון משולש: טוב לסביבה, טוב למאזן הכספי וטוב למהנדסים, שמרגישים שהם עושים משהו חשוב שתורם לסביבה״.

לאחר קדנציה סוערת כמשנה למנכ"ל משרד החינוך, עוזב אבי גנון את המגזר הציבורי ושב למחוזות האימפקט כמנכ"ל IVN – Israel Venture Network, רשת הון סיכוי לישראל, עמותה העוסקת בצמצום פערים בחברה הישראלית דרך כלי ניהול מתקדמים, סיוע, העצמה ותעסוקה לאוכלוסיות מוחלשות. גנון, שמאחוריו 25 שנות עשייה חינוכית, החל את דרכו במשרד ראש הממשלה כראש מחלקת חינוך של ארגון נתיב בברית המועצות לשעבר. בהמשך עבר לאורט העולמי (World ORT), ארגון החינוך היהודי הוותיק והגדול ביותר להפצת חינוך מדעי טכנולוגי והכשרה לנוער יהודי ברחבי העולם. לאורך שנותיו בארגון טיפס בסולם הדרגות דרך מנכ"ל הנציגות של הארגון בישראל קדימה מדע ועד לתפקיד מנכ"ל אורט העולמי. במסגרת זו עסק בקידום פרויקטים פורצי דרך בחינוך טכנולוגי, בהקמת תשתיות ענק לחינוך בישראל וב-40 מדינות נוספות, בגיוס משאבים ובשת"פ עם ארגוני החינוך והרווחה הגדולים בעולם. בתקופת כהונתו כמשנה למנכ"ל במשרד החינוך כיהן כיו"ר הוועדה לחיים משותפים וכיו"ר הוועדה להסדרת פעילות אולפני העברית והיה אחראי על ביצוע פרויקטי תשתית נרחבים בכפרי הנוער. בנוסף הקים את הרשות ומינהלת ילדי הפזורה הבדואית, היה פרויקטור תהליך שילובם וקליטתם של 10,000 ילדים מאוקראינה, והיה אמון על הקשר עם החינוך היהודי בתפוצות. לגנון (52) תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני ותואר ראשון בכלכלה ומדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון. גנון ציין עם מינויו, כי "ל-IVN יש את הפוטנציאל להיות Game changer בעשייה חברתית וגשר לחיבור בין הפילנתרופיה הישראלית ליהודית. יש לנו ב-IVN את הזכות ואת היכולת לשנות ב-180 מעלות את מסלול חייהם של אזרחים רבים במדינה. אני רואה בתפקיד זה שליחות חברתית, ואדע לרתום את השותפים בכלל המגזרים בישראל כדי לייצר פתרונות מהירים ואפקטיביים לבעיות חברתיות וחינוכיות בקרב הדור הצעיר ולטובת האוכלוסיות המוחלשות במדינה".