לנהל מערכות מידע בחברה גדולה זה חתיכת אתגר: את.ה צריך.כה לנהל הרבה מאותן מערכות, לעתים ישנות וחדשות כאחד, והרבה אנשים, ולג'נגל בין הרצונות והצרכים של העובדים של ה-IT, או "שלך", לבין אלה של הביזנס ושל האנשים שמנהלים אותו – מהמנכ"ל ועד לאחרון העובדים. מאיה בכר גלעד עושה זאת ב-4.5 החודשים האחרונים בשתיים מהחברות של קבוצת התקשורת הגדולה במדינה, בזק: היא משמשת סמנכ"לית מערכות המידע של פלאפון ו-יס. בכר גלעד עוסקת בעולמות ה-IT, הפיתוח והתקשורת עוד מהצבא: היא שירתה בממכ"א, ועם השחרור התחילה לעבוד בפלאפון כבודקת תוכנה – והתקדמה בה. לאורך השנים בחברת הסלולר, בכר גלעד עסקה בעולמות ה-CRM, הבילינג, ה-BI וה-ERP, ובמשך שלוש שנים היא אף ניהלה את תחום התשתיות בה, כמנהלת אגף. לפני 4.5 שנים היא עזבה את פלאפון והקימה חברה עצמאית – מאיה בכר טכנולוגיות, שייעצה לבכירים על האסטרטגיה שבה כדאי לארגון שלהם לנקוט ולעבוד על פיה. היא חזרה לקבוצת בזק, לתפקידה הנוכחי, לאחר שבמסגרת החברה שלה ייעצה לה בפרויקט אלפא, ש-"מממש את תפיסת מערכות הליבה של יס ופלאפון", ציינה. כיום, בכר גלעד מנהלת את מערכות המידע של שתי החברות – כל אחת עם המיקודים העסקיים ועם האתגרים הטכנולוגיים שלה. איך זה לנהל מערכות מידע של חברות עם בסיסי לקוחות גדולים – יס ובמיוחד פלאפון, שהיא חברת הסלולר הגדולה במדינה? בכר גלעד: "זה מרתק, זה בשיא העשייה. כמעט כל אחד צריך סלולר וטלוויזיה, ואת.ה מבין.נה שאת.ה עושה תפקיד שיש לו השפעה על כמות מאוד גדולה של לקוחות לפי הצונאמי של ההודעות אם יש איזושהי תקלה. יחד עם זה מגיעים אחריות גדולה ואתגר עצום. אני אחראית על המון מערכות שפוגשות נציגים או לקוחות בקצה, וצריכה להיות מוטרדת כל הזמן ולדאוג שהדברים יעבדו כמו שצריך". לדבריה, "תפקיד המנמ"ר – לא רק שלי, אלא באופן כללי – מחולק לשניים: האחד הוא לדאוג שהמערכות תהיינה זמינות 24/7, שזה האתגר הראשון והגדול יותר, בפרט כי יש בו שינויים רבים כל הזמן. האתגר השני הוא להוביל את החברה קדימה מבחינה טכנולוגית, לוודא שאנחנו מספקים את הפתרונות הנכונים ואת ההסתכלות הדיגיטלית הנכונה, כדי שהחברה תוכל למכור יותר טוב ויותר מהר, ולתת שירות יותר טוב למשתמשים הפנימיים והחיצוניים". איך מסתכלים ב-יס ובפלאפון על ה-IT – כמטרד או כמחולל צמיחה? "בפירוש כמחולל צמיחה. ההנהלה מבינה את זה, ומבינה שהמטרה של מערכות המידע היא לאפשר לביזנס לצמוח". קבוצת בזק היא חברה יותר "מסורתית", עם מערכות לגאסי, לצד הדיגיטל. איך זה מסתדר עם העובדה שאת צריכה להיות מעודכנת בשוטף בטכנולוגיות החדשות? "צריך לדעת לעבוד בחוכמה, לא להתבלבל בין תשוקה לטכנולוגיה להתאמתה לביזנס. יש מקומות שבהם עדיף להשתמש בטכנולוגיה לא הכי חדישה, כי היא מותאמת עסקית היטב. לעומת זאת, יש אזורים שבהם צריכים להשתדרג כל הזמן, בטח בעולמות הדיגיטל וה-'פוגש לקוח'. צריך לדעת היכן נכון להטמיע את הטכנולוגיה הכי חדישה והיכן לא". הפרויקטים הטכנולוגיים בפלאפון וב-יס מטבע הדברים בחברות גדולות כמו פלאפון ו-יס, בכל נקודה בזמן מתנהלים בהן פרויקטים טכנולוגיים רבים. בכר גלעד מפרטת: "יס מוכרת באנדל של סיבים וטלוויזיה. תשתית הסיבים שהיא מציעה (דרך בזק, כמובן – י"ה) היא מנוע להביא לקוחות לטלוויזיה. יס עוברת מתפיסת לוויין לתפיסת IP, ואנחנו, באגף ה-IT של החברה, מתאימים את המערכות לכך". "אנחנו עסוקים בדור הבא של המערכות גם ב-יס פנימה", ציינה בכר גלעד. "אנחנו מעבירים את מערכות הנציג שלנו לפלטפורמה של סיילספורס. לעשות שינוי במערכת ליבה זה דבר גדול, ובחברה עם המון שינויים עסקיים כמו יס זה אתגר כפול ומכופל. אנחנו בימים אלה במהלכו של מגה פרויקט שבמסגרתו אנחנו מחדשים הרבה מאוד מערכות פנים ארגוניות, ולצד זה מנהלים פרויקטים עסקיים רבים, שנדרשים לטובת עולם הטלוויזיה, התחרות ומכירת הבאנדל". מה עם פלאפון? "גם שם אנחנו מעבירים את מערכת ה-CRM לסיילספורס. כמו כן, אנחנו עסוקים בהתאמה ובעדכון של המערכות, כדי שיאפשרו לנציגים של פלאפון למכור את הדור החמישי הכי מהר והכי טוב. בשורה התחתונה, אנחנו עוסקים בציוד קצה, תמיכה ומתן מענה מהיר ללקוח, ולכן צריכים שהטכנולוגיה תאפשר לתת לו שירות מצוין, קליטה טובה וכדומה". ישראל יחסית מקרטעת במעבר לדור החמישי, יש פער גדול בינינו לבין שאר העולם המערבי. "נכון, אבל בשנה האחרונה יש האצה גדולה בתחום הזה, וכמות לקוחות ה-5G של פלאפון הולכת וגדלה באופן משמעותי. אני מאמינה שישראל תצמצם את הפער מהר. זה דורש מאתנו השקעה רבה וקידום מערכות הליבה של הרשת הסלולרית, כדי לענות על הצריכה של ה-5G, שהולכת וגדלה, ולאפשר גלישה מהירה וקליטה בכל מקום". ניהול ה-IT בפלאפון וב-יס – דומה אבל שונה. צילום: ShutterStock יש שוני בניהול מערכות המידע בין פלאפון ל-יס? "יש שוני מסוים. מצד אחד, ניהול מערכות מידע הוא ניהול מערכות מידע, ותפיסת הניהול שלי דומה, ואני מיישמת אותה בכל אחת מהחברות באופן דומה – לעשות את הדברים בצורה פשוטה, עם יצירתיות, זמן הגעה לשוק מהיר יותר וערך רב יותר לשוק ולחברה. מהצד השני, עקב המיקוד של כל אחת מהחברות בתחומי פעילות שונים, יש שוני בין מערכות הליבה של הביזנס: בפלאפון מדובר יותר בתשתיות, בעוד שב-יס הן מוכוונות תוכן. לסיכום, אלה מערכות שונות ומצריכות תמיכה שונה בפרטים הקטנים, אבל אין שוני מהותי בניהול שלהן". מה ההתייחסות שלכם לנושא הסייבר ואבטחת המידע? "הנושא הזה בראש מעייננו, כולל של המנכ"ל (אילן סיגל, שמנהל את שתי החברות – י"ה). לצערנו, הן איומי הסייבר והן הרגולציות בתחומי גדלים יותר ויותר. יש לזכור שפלאפון היא חברה ברמה של תשתית לאומית, מה שמחייב אותה לרגולציות כבדות יותר. אנחנו מתעסקים בסייבר הרבה – בתרגילים, בהשקעת משאבים, בבקרות ובשיתופי פעולה". מה התוכניות שלכם לעתיד? "הכיוונים שאנחנו הולכים אליהם הם תהליכים הרבה יותר קצרים עבור המאסה הקריטית של הלקוחות, הבאת ערך רב יותר לארגון בעולם הדאטה, לימוד של תחום ה-ChatGPT ואיך הוא יכול לסייע לנו, העשרה של יס ופלאפון ב-BI מתוחכם וחיבור של שתי החברות לדור הבא של ה-IT, שיספק להן הרבה יותר ערך".

באחרונה חשפו חוקרי אבטחת הסייבר של Cyble נוזקה חדשה, Atomic macOS, שמכוונת לתקוף מחשבי mac. הנוזקה מוצעת להשכרה בערוצי טלגרם פרטיים תמורת 1,000 דולר, וכינוייה הוא AMOS. אנליסטים ציינו כי עלות הנוזקה גבוהה, וההאקרים שרוכשים אותה מוכנים לשלם את המחיר הגבוה עקב העובדה שהיא תוכנתה במיוחד כדי לפעול נגד רכיבי מחשוב מבוססי מערכות macOS. החוקרים ציינו שהיא מסוגלת לגנוב כמה דברים: סיסמאות ומפתחות הצפנה, קבצים שנמצאים במערכת קבצים מקומיות, עוגיות, פרטי כרטיסי אשראי המאוחסנים בדפדפנים, וכן מאגרי מידע שלמים ומכלול נתונים שמצויים במערכות המידע. "משתמשי מטבעות קריפטו – מטרה 'משתלמת' להאקרים" Atomic macOS אף מתוכנתת נגד משתמשי מטבעות קריפטוגרפיים: היא עלולה לגנוב נתונים יקרי ערך מיותר מ-50 פלטפורמות פופולריות של מטבעות קריפטו. החוקרים ציינו כי "טקטיקה זו היא חלק ממגמה מטרידה בעולם הנוזקות לגניבת מידע, שזוהתה על ידי ההאקרים: משתמשי מטבעות קריפטוגרפיים הם מטרה 'משתלמת' לפעילותם הבלתי חוקית". חוקרי חברת הגנת הסייבר הוסיפו ש-"גורמי האיום שפיתחו את הנוזקה גונבת המידע הזו עסוקים בהמשך הפיתוח שלה, ומוסיפים לה עוד ועוד תכונות ויכולות חדשות. זהו פרויקט פיתוח לכל דבר ועניין, שנמשך באופן פעיל". ההאקרים פרסמו את העדכון האחרון של הנוזקה בטלגרם בשבוע שעבר, ב-25 באפריל. המפעילים הודיעו בנוסף על כמה שירותי פריצה נוספים: פאנל וירטואלי לניהול הקורבנות; מתקפת Brute-forcing לניחוש סיסמאות, שנעשית בצורה מוסווית; גניבת Seed – ההון הראשוני שמשמש להקמת מיזם; גניבת מפתחות פרטיים; בודק קריפטו; התקנת DMG (קובץ בפורמט ייחודי הפועל בסביבת מערכת ההפעלה האמורה; התקנת תוספים; וניתוח טכני. עם השימוש בנוזקה, היא מוסווית כקובץ תמונה לא חתום בשם Setup.dmg. לאחר מכן, כשהיא מתחילה לפעול, היא מנחה את הקורבן להזין את סיסמת המערכת שלו – כדי לקבל הרשאות שאיתן ההאקר עלול לבצע עוד פעילויות בלתי חוקיות. עדיין לא ברור איך הנוזקה מועברת החוקרים ציינו שעדיין לא ברור כיצד הנוזקה מועברת בפעם הראשונה אל המשתמשים. הם העלו את ההשערה שהיא מוסווית לתוכנה אותנטית, כדי להערים על משתמשים להוריד ולהפעיל אותה. החוקרים רשמו את הנוזקה החדשה ואת פרטיה ב-VirusTotal בשבוע שעבר, תחת השם "Notion-7.0.6.dmg". שם זה מציין כי הנוזקה מופצת באופן נרחב. הם סיימו את הדיווח שלהם אודות הנוזקה החדשה בכמה המלצות: הקפידו להוריד תוכנות מחנות אפל הרשמית בלבד; ודאו שיש לכם תוכנות אנטי וירוס מעודכנות; אל תשתמשו בסיסמאות שנעשה בהן שימוש רב או שהן ידועות; השתמשו תמיד בסיסמאות חזקות וייחודיות; הקפידו להפעיל תכונות אבטחה ביומטריות; אל תפתחו קבצים מצורפים או קישורים שקיבלתם במייל משולח לא ידוע; ושמרו תמיד את המערכות ואת המכשירים שלכם מעודכנים.

אינטל פרסמה בסוף השבוע תוצאות שמעידות על התקופה הלא טובה שעוברת על החברה: היא הציגה ברבעון הראשון של השנה ירידה בולטת בהכנסות ומעבר להפסד נקי של 2.75 מיליארד דולר – ההפסד הרבעוני הגדול ביותר בהיסטוריה שלה. זאת, לעומת רווח נקי של 8.1 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. עם ההפסד הנקי שלה ברבעון הנוכחי, אינטל שברה – ובענק – שיא של יותר מחמש שנים. השיא שאותו היא עקפה הפעם נרשם ברבעון האחרון של 2017, אז היא רשמה הפסד של 687 מיליון דולר. מדובר ברבעון החמישי ברציפות שבו ענקית השבבים רושמת ירידה בהכנסות וברבעון השני ברציפות שבו היא רושמת הפסדים. עם זאת, התוצאות היו שליליות פחות מהצפי: ההכנסות קטנו ב-36.2% ל-11.7 מיליארד דולר – קצת מעל לתחזיות, וההפסד היה קטן יותר ממה שהאנליסטים חזו. הסיבה לתוצאות העגומות היא ההתמודדות של אינטל עם הירידה בביקוש למחשבים אישיים. על פי IDC, המשלוחים של מחשבי ה-PC צנחו ברבעון הראשון של השנה ב-30%. בהתאם, חטיבת ה-Client Computing של אינטל, שכוללת את השבבים של החברה, שעל גבם פועלים מרבית המחשבים האישיים, רשמה צניחה של 38% בהכנסות ל-5.8 מיליון דולר בלבד. הנתונים שליליים? המנכ"ל מגדיר אותם כטובים נתון נוסף מראה שההוצאות הכלליות של אינטל רשמו ירידה קטנה בהרבה מזו שנרשמה בהוצאות: אלה קטנו ב-5.9% ל-13.18 מיליארד דולר. ההוצאות הגולמיות קטנו ב-15.4% ל-7.7 מיליארד דולר, הרווח הגולמי צנח ב-56.6% לארבעה מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 34.2%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 11.7% ל-5.5 מיליארד דולר והחברה עברה להפסד של 1.47 מיליארד לעומת רווח של 4.34 מיליארד ברבעון הראשון של 2022. היא גם עברה מרווח נקי למנייה של כמעט שני דולר – 1.98 דולר – להפסד נקי למנייה של 66 סנט. למרות הנתונים, פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, הגדיר את התוצאות כ-"טובות", ונימק זאת בכך ש-"המספרים הם בהתאם לציפיות ומוכיחים שאנחנו מתקדמים בתהליך הטרנספורמציה של החברה".

מניעת עסקת מיקרוסופט–אקטיוויז'ן בליזארד בידי הרגולטור הבריטי, ה-CMA (ר"ת The Competition and Markets Authority), תעלה למיקרוסופט ביוקר. לפי הדיווחים, אם החברה לא תצליח להתגבר על המכשול המשמעותי ביותר שעומד בפני העסקה השווה כמעט 67 מיליארד דולר, היא תשלם קנס אי ביצוע בשיעור של 3 מיליארד דולר לאקטיוויז'ן. מנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד, בובי קוטיק. צילום: מתוך פליקר מנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד, בובי קוטיק, אישר את הדברים בראיונות שהעניק לגורמים שונים ברשת, אם כי ציין שהמטרה העיקרית של החברה היא לא להפוך לעשירה יותר, אלא לסגור את העסקה, שמבחינת בעלי המניות שלה תועיל יותר לכיס שלהם. גם אקטיוויז'ן תשתמש בכסף כדי לחלק דיבידנדים שלא מן המניין. "אם זה לא יקרה עד סוף השנה, אני חושב שנעמוד על משהו כמו 18 מיליארד דולר במזומן. אני חושב שאם נסתכל על ההיסטוריה בת 30 השנים שלנו, חילקנו הון לטובת בעלי המניות שלנו בצורה טובה מאוד ונמשיך לעשות זאת", אמר קוטיק. בנוסף, אחד הדברים שייתכן מאוד שיקרו אם העסקה לא תתממש היא הישארותו של קוטיק על כסא המנכ"ל של החברה, למרות השערוריות שנקשרו בשמו, במיוחד עקב צורת הטיפול שלו בטענות על התעללות וניצול מעמד של מנהלים – שאף הובילו להפגנות ולחתימה של כ-1,500 מעובדי החברה על עצומה הקוראת לפיטוריו ב-2021.

שם ותפקיד: אינגריד עם שלם, מובילת חדשנות בתחום הרכב החשמלי במעבדת החדשנות של רנו ניסאן מיצובישי בישראל. ותק בתפקיד: כמעט שלוש שנים. תפקידים קודמים: תפקידי הנדסה, תעשיה וניהול בקבוצת רנו ומנהלת פרויקטים ואסטרטגיה בחטיבת הביוטי והבשמים של שאנל – כולם בצרפת. השכלה: תואר שני בהנדסת מכונות ב-Ecole Centrale de Nantes. עם שלם עלתה לארץ מצרפת לפני חמש שנים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "מגיל מאוד צעיר התעניינתי במקצועות הריאליים: אהבתי מתמטיקה, פיזיקה וכימיה, והייתי טובה בזה. כתלמידת תיכון בצרפת בחרתי לתגבר את המקצועות המדעיים כדי לפתוח לעצמי אפשרויות להמשיך ולנסות להתקבל ללימודי הנדסה. ואמנם, התקבלתי לפקולטה להנדסה ב-Ecole Centrale בעיר נאנט. את הסטאז' שלי עשיתי בקבוצת רנו, וכעבור חצי שנה קיבלתי הצעה להישאר שם כעובדת מן המניין. נראה לי לא פשוט להתחיל את הקריירה שלי בסביבת מפעל 'קשוחה' כמו ברנו, אבל החלטתי ללכת על זה, הודות לאהבה שלי לתחום והאתגר שבכך. בין היתר עבדתי בצוות התיעוש של רנו טווינגו – מכונית מיני עירונית של רנו, שהייתה פורצת דרך מסוגה. אחרי רנו המשכתי לחברת הקוסמטיקה שאנל, כמנהלת אסטרטגיה תעשייתית, וטיפלתי בפרויקטים של שני מפעלי ייצור של התאגיד. כעבור שנים, כשעליתי לארץ ב-2018, מצאתי הזדמנות 'לחזור הביתה' לרנו. התפקיד במעבדת החדשנות של רנו ניסאן מיצובישי בתל אביב יצר עבורי היכרות מעמיקה עם האקו-סיסטם הישראלי, ואפשרות לחבר בין רנו העולמית לסטארט-אפים מקומיים שמציעים פתרונות שישפרו את חוויית המשתמש במגוון תחומים". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? האם נתקלת בכזו אישית? "למזלי, לא נתקלתי בכלל באפליה נגד נשים בכל מסלול הקריירה שלי. להפך – בצרפת עבדתי בחברות שבהן זה היה אפילו יתרון. כשעשיתי את צעדיי הראשונים בתעשיית הרכב ברנו צרפת, התחלתי לעבוד בסביבת עבודה מאוד גברית, של מפעל. הגברים בצוות כיבדו את הממד הנוסף שהבאתי כמהנדסת אישה – בעיקר עוצמה רכה, Soft power, שמעשירה את הצוות בפן המקצועי ומשפיעה לטובה על סביבת העבודה. במעבדת החדשנות של רנו ניסאן מיצובישי בארץ, שוויון הוא דבר מובן מאליו. גויסתי לתפקיד על בסיס כישורים בלבד, כאשר תנאי ההעסקה שווים לגמרי לנשים ולגברים. כשהתחלתי לעבוד במעבדה כבר הייתי אימא לילד קטן, וזה אף פעם לא היווה אישיו. גם לא כשהייתי בהריון עם הילד השני ועם זה השלישי. קיבלתי שוויון הזדמנויות מלא. עוד דבר שאני רוצה לציין הוא שאני חברה בקהילת Women in Mobility, ובאחרונה הצטרפתי לתוכנית המנטורינג של הקהילה".

עובד לשעבר של אפל נשפט בסוף השבוע לשלוש שנות מאסר, לאחר שהודה כי גנב מהחברה יותר מ-17 מיליון דולר, בתרגיל הונאה. בנוסף לישיבה בכלא, הוא ישלם לה ולמס ההכנסה של ארצות הברית סכום כולל של מעל 27 מיליון דולר. העובד, ד'ירנדרה פרסאד בן ה-55, הועסק על ידי אפל במשך 10 שנים, בין 2008 ל-2018. ברוב התקופה הוא עבד כקניין במחלקת שירותי האספקה שלה. כתב האישום נגדו הוגש במרץ בשנה שעברה. התובע הכללי של המחוז הצפוני בקליפורניה האשים אותו בכך שהוא ניצל את תפקידו כקניין והשתמש במידע פנימי של חברת הענק, שנוגע לשיטות שהיא מפעילה כדי למנוע הונאות, על מנת להסתיר את פעילותו העבריינית. בהודעת התובע הכללי נכתב כי "במסגרת תפקידו, פרסאד קיבל כלים על מנת לקבל בעצמו החלטות שמיטיבות עם המעסיקה שלו. הוא בגד באמון הזה והשתמש לרעה בכוח שלו כדי להעשיר את עצמו על חשבון המעסיקה שלו". פרסאד עשה זאת על ידי כך שהעביר לעצמו תגמולים בסך של מאות אלפי דולרים (ובמצטבר, כאמור, 17 מיליון דולר – י"ה), כמשכורות וכבונוסים. פרסאד הורשע על בסיס הודאתו בנובמבר האחרון בשני אישומים – האחד של קונספירציה לביצוע הונאה במייל ובאלחוט, והשני של קונספירציה להונות את ארצות הברית. בהתאם להסכמה שהשיג עם התביעה, הוא ישלם לאפל את 17.4 מיליון הדולרים שאותם גנב בתוספת 1.9 מיליון דולר למס ההכנסה האמריקני, בגין המיסים שהוא לא שילם על ההכנסות שלו ממעשה ההונאה. כמו כן, הוא חויב לשלם סכום של 8.1 מיליון דולר במזומן. הסכומים הללו מתווספים לנכסים בשווי של 5.5 מיליון דולר שהרשויות כבר חילטו ממנו. לאחר שישוחרר מהכלא, פרסאד יהיה בהשגחה למשך שלוש שנים נוספות.

המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה כבר מזמן לא נמצאת בראש הכותרות, אבל העניינים שם לא נרגעים – לא בשדה הקרב הפיזי ולא בזה של הסייבר. כחלק מהמלחמה הקיברנטית בין שתי המדינות, שוטרי יחידת הסייבר במשטרת אוקראינה איתרו ועצרו לפני ימים אחדים "על חם" תושב נטשין, עיר במחוז חמלניצקי שבמדינה. המעצר של החשוד בן ה-36, ששמו לא נמסר לפרסום, אירע כשהוא ניסה למכור לקרמלין חלק מהנתונים האישיים של יותר מ-300 מיליון קורבנות ממדינות שונות, שבהם אחז. הנתונים היו מתוך דרכונים, תעודות לידה, רישיונות נהיגה, חשבונות בנק, פרטי משלמי מיסים ועוד. האיש, כך טענו במשטרה, ניהל ערוץ טלגרם סגור, שבו הוא עסק במכירת אותם נתונים אישיים. מחיר הנתונים הללו נע בין 500 דולר ל-2,000 דולר. לפי המדווח, נתונים אלה היו שייכים לאזרחים של אוקראינה ושל האיחוד האירופי. עוד דווח כי החשוד קיבל תשלומים עבור מכירת נתונים במטבעות שאסורים לשימוש באוקראינה. שוטרי משטרת אוקראינה ערכו חיפוש בביתו של החשוד ושם הם מצאו טלפונים ניידים, עשרות כוננים קשיחים, כרטיסי SIM, וציוד מחשבים ושרתים. למרות כל זאת, המקור של הנתונים הללו עדיין לא ידוע, והנושא נמצא בחקירה. בשולי המעצר, משטרת אוקראינה דיווחה שבמהלך החיפוש החשוד הפריע לשוטרים לבצע את מלאכתם, התפרע ואף פצע את אחד משוטרי יחידת הסייבר. הוא נאשם בכמה סעיפים פליליים, בהם יצירה לשימוש לא חוקי, הפצה או מכירה של נוזקות או אמצעים טכניים, עריכת פעולות לא מורשות עם מידע המעובד במחשבים וביצוע מעשי אלימות נגד קצין אכיפת חוק. אם האיש יורשע במשפט, שצפוי להיערך לו השנה, הוא עלול לרצות עונש מאסר של עד חמש שנים.

אחד מתפקידי המנמ"ר כיום הוא להכין את הנהלות הארגונים להגיב לשינויים לא צפויים – כאלה שנובעים מגורמים חיצוניים, כגון משבר כלכלי, מצב פוליטי מסוים או חוסר יציבות גיאו-פוליטית, וגם כאלה שנובעים מטכנולוגיות שכובשות את העולם בסערה, למשל ה-AI. האחריות שלו היא בשני היבטים: בהיבט הטכנולוגי, כמובן, אבל גם בזה האנושי – של החוסן הארגוני של העובדים. אמנם, הדאגה לכך נופלת על ההנהלה בכללותה, אבל המנמ"ר מהווה, ואם לא אז צריך להיות, חלק מכך. חברת הייעוץ מק'ינזי התייחסה לנושא זה בדו"ח השנתי שלה אודות מצב הארגונים, שהיא פרסמה באחרונה. היא כללה בו המלצות כיצד להתמודד עם שינויים, שמבוססות, בין היתר, על סקר שהיא ערכה בקרב 2,500 מנהלים בארצות הברית. אלה התבקשו להעריך את מוכנות הארגונים שלהם לאתגרים הקרובים, של השנה הנוכחית. המצב לא משהו בכלל: רק מחצית מהמנהלים שנסקרו סבורים שהארגון שלהם ערוך להתמודד עם זעזועים חיצוניים, ושני שלישים סבורים שכדי להיות מוכנים לעתיד לבוא, על הארגונים שלהם לשפר מאוד את היעילות שלהם באמצעות ביצוע שורה של פעולות, המבוססות על כלים דיגיטליים. ארגונים מכריזים שאימצו טכנולוגיות – כשאין להם יכולת לעשות זאת אחד השינויים שהמנהלים התייחסו אליהם בסקר הוא נושא ה-AI. לדעתם, הבינה המלאכותית היא לא רק עוד הזדמנות לשינויים, אלא מנוף שיכול לשמש לבניית ארגונים טובים יותר. חוקרי מק'ינזי ציינו כי כבר כיום יש חברות שנעזרות בבינה המלאכותית כדי לאתר קאדר של כישרונות שקיימים בארגון ויעזרו ליצירת השינוי. ההיערכות לשינויים לא צפויים מחייבת את הנהלות הארגונים לאמץ אסטרטגיה כוללת, שתחזק את החוסן הארגוני של העובדים ותאפשר לבצע שינויים בתוך הארגון, מבוססי כלים דיגיטליים – לא לפני שהם מוודאים שהם מסוגלים ליישם אותם הדיגיטל נתפס כמשנה ארגונים, אבל מהמחקר עולה שיותר מדי ארגונים מכריזים על טכנולוגיות ואמצעים דיגיטליים כעל חלק מהאסטרטגיות שלהם, מבלי שיש להם את היכולת להטמיע אותם. מצב זה רק מקשה על הארגון להתמודד עם שינויים, ואולי אף מכשיל את ההתמודדות הזאת. ההמלצה של החוקרים היא שכדי להשיג יתרון תחרותי, ארגונים צריכים לבנות יכולות שמשלבות את כל חלקי הארגון, על מנת שיוכלו לבצע תהליכים בצורה מיטבית, תוך בידול מהמתחרים. בסוגיה זו, יש חשיבות למודעות העצמית של מנהלי הארגון וליכולת שלהם לתת השראה לעובדים. המסקנה היא שמנהלים צריכים לא סתם לנהל ולהוביל, אלא להיות מנהיגים. הם צריכים להיות מורי דרך לעובדיהם, מנטורים שלהם, ובעלי היכולות לגרום להם ללכת אחריהם. אלה הם כישורים שנדרשים מכל מנהל, אולם בעידן הדיגיטלי הם הרבה יותר חשובים, שלא לומר קריטיים במיוחד. בריאות הנפש ועבודה היברידית להיערכות למצבים לא צפויים יש קשר הדוק לבריאות הנפש. לכן, אנשי מק'ינזי ממליצים לארגונים ליישם תוכניות רווחה, שיסייעו לעובדים לעכל את השינויים טוב יותר, ושאלה לא ישפיעו על המצב הנפשי שלהם. על פי ממצאי המחקר, ארגונים רבים נכשלים בזה. הם עושים פעולות מדי פעם או חד פעמיות, אבל אין אסטרטגיה כוללת. יש עוד סוגייה חשובה, בפרט בימים אלה: העבודה ההיברידית והאיזון בין העבודה מהבית לזו שנעשית במשרד. זהו מודל שקיים עוד לפני הקורונה, ופרץ ועלה יחד עם פרוץ המגפה. כדי להיות מוכנים לשינויים ארגוניים בעידן שכזה, על הארגונים לבצע שורה של פעולות תמיכה. עליהם להיות קשובים להעדפות העובדים בעבודה, כדי לצמצם פערים בין הציפיות שלהם לבין מה שהארגון יכול ומוכן לתת. השורה התחתונה: ההיערכות לשינויים לא צפויים מחייבת את הנהלות הארגונים לאמץ אסטרטגיה כוללת, שתחזק את החוסן הארגוני של העובדים ותאפשר לבצע שינויים בתוך הארגון, מבוססי כלים דיגיטליים – לא לפני שהם מוודאים שהם מסוגלים ליישם אותם.