משלוח חשבוניות מזויפות הפך כיום לאמצעי תקיפה פופולרי; פושעי סייבר מנצלים טכניקות LotL (ר"ת Living-off-the-Land) כדי לחמוק מגילוי מערכות האבטחה; לפחות 65% מניסיונות התקיפה באמצעות מסמכים הסתמכו על פרצות בסיסמאות – כך לפי דו"ח חדש של חטיבת HP Wolf Security. הדו"ח חושף עלייה במגוון טכניקות תקיפה מתוחכמות. הוא מצביע על עלייה בשימוש בפיתיונות בדמות חשבוניות מזויפות שעבר מועדן, וכן בטכניקות LotL, בהן תוקפים מנצלים כלים לגיטימיים המותקנים מראש במחשבים – כדי לבצע פעולות זדוניות. Our latest Threat Insights report found several campaigns exploiting Windows BITS. Attackers are adopting Living-off-the-Land (LotL) techniques – relying on legitimate tools to evade defenses and blend in with normal admin activity. More in @SCMagazine: https://t.co/yqrVkRFSEm pic.twitter.com/1P9AsetmFn — HP Wolf Security (@hpsecurity) May 24, 2024 הטכניקות שזוהו בדו"ח החוקרים של HP ציינו כמה מהטכניקות של הרעים. האחת, Cat-Phishing, בה תוקפים ממנפים נקודות תורפה פתוחות, כדי לבצע קמפיינים מתוחכמים של WikiLoader. על ידי ניצול פגיעויות אלה באתרי אינטרנט, משתמשים מופנים מאתרים מהימנים לאתרים זדוניים. כך, הנוזקה WikiLoader, שמועברת באמצעות קובץ PDF מזויף, מערימה על משתמשים ומתקינה נוזקות אחרות, כגון Ursnif, ומאפשרת לתוקפים לנצל פגיעויות של ניתוב מחדש בתוך אתרי אינטרנט לגיטימיים, כדי לעקוף את הזיהוי. טכניקה נוספת שזוהתה היא, כאמור, LotL. בדרך זו, תוקפים מנצלים כלי Windows מובנים, לשם הורדת נוזקות שלא זוהו. לפי המחקר, "טכניקות LotL חושפות את הפגמים הבסיסיים של הסתמכות על זיהוי בלבד. זאת כי תוקפים משתמשים בכלים לגיטימיים, ולכן קשה לזהות את האיומים". הלהיט החדש של ההאקרים הוא אותן חשבוניות מזויפות: פושעי סייבר מכוונים לארגונים, ולא ליחידים, עם חשבוניות מזויפות, שלא שולמו במועדן, המוטמעות בקובצי HTML. קבצים אלה, על אף שהם מעוצבים באופן גרוע, מושכים קורבנות תמימים לפתוח את קבצי ה-HTML, שמחדירים את הנוזקות. לפי המחקר, 65% מניסיונות התקיפה באמצעות מסמכים הסתמכו על ניצול סיסמאות חלשות, במקום על פקודות מאקרו. לפחות 12% מניסיונות התקיפה דרך דוא"ל שזוהו, עקפו סורק שער דוא"ל – אחד או יותר. ממצא נוסף העלה כי דואר אלקטרוני (53%), הורדות דפדפנים (25%) ואמצעים אחרים כמו כונני USB (עם 22%) – הובילו ברבעון הראשון השנה כאמצעים הפופולריים ביותר להחדרת נוזקות. "בלימת איומים מספקת הגנה, גם כאשר הזיהוי נכשל"שב כאילוסטרציה לדברי פטריק שלאפפר, חוקר איומים ראשי בצוות המחקר של HP Wolf Security, "ההתמקדות בארגונים עם פיתיונות של חשבוניות הוא אחד הטריקים הוותיקים ביותר בספר, אבל הוא (הטריק – י"ה) עדיין עלול להיות מאוד יעיל ומשתלם לפושעי הסייבר. עובדים במחלקות כספים רגילים לקבל חשבוניות בדוא"ל, ולכן יש סיכוי גבוה יותר שיפתחו אותן. אם יצליחו, התוקפים יכולים לייצר רווח מהגישה שלהם על ידי מכירתה לברוקרים של פושעי סייבר' או על ידי פריסת תוכנות כופר". לדברי ד"ר איאן פראט, ראש תחום אבטחה עולמי למערכות אישיות ב-HP, "בלימת איומים מספקת הגנה, גם כאשר הזיהוי נכשל. היא מונעת מהנוזקה לחדור, או להרוס את נתוני המשתמש או הרשאות, ומונעת התמדה של התוקף. לכן, ארגונים צריכים לנקוט בגישת הגנה מעמיקה לאבטחה, תוך בידוד והכלה של פעילויות בסיכון גבוה – לטובת צמצום משטח התקיפה שלהם".

בתחילת השבוע דלפו מסמכים פנימיים של גוגל, המתארים אילו גורמים לוקח בחשבון מנוע החיפוש שלה לצורך דירוג והצגת תוצאות באינטרנט. המסמכים נמסרו לרנד פישקין מחברת התוכנה SparkToro ופורסמו על ידו. פישקין עבד בעבר בתעשיית האופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO). "מחסן התוכן של Google API" מכיל תיעוד פנימי של ממשק API, המסביר לעובדים כיצד פועלים הרכיבים השונים שיוצרים תוצאות חיפוש וכולל יותר מ-2,500 עמודים בסך הכל. חלקם מתארים מערכות ישנות יותר, אך נראה כי המסמכים מעודכנים. בהתבסס על מה שפורסם, נראה שגוגל הפכה אותו לזמין לציבור – ככל הנראה בטעות – באמצעות GitHub החל ב-27 במרץ. מסמכי ההסבר נשלפו ב-7 במאי. עם זאת, מכיוון שהוא הוסף לאינדקס על ידי שירות צד שלישי במהלך תקופה זו, עותק שלו נשאר זמין גם לאחר שגוגל הסירה אותו. אמנם נתונים אלה מראים אילו גורמים החיפוש של גוגל עשוי לקחת בחשבון בעת ​​הפקת תוצאות חיפוש, אך הם אינם מגלים מה החשיבות/ה"משקל" של כל גורם לדירוג הסופי. אנשים בקהילת ה-SEO, שמנסים להסתגל לשינויי הדירוג של מנוע החיפוש ולקדם תוצאות  גבוה יותר בדף התוצאות, עשויים למצוא את הנתונים האלה מועילים. לאחר עיון בתיעוד זה, הם טוענים שהוא סותר את מה שגוגל אמרה בפומבי על אופן הפעולה של החיפוש. גוגל עדיין לא הגיבה בפומבי על הדלפה זו. החברה הודיעה על העדכון הגדול האחרון שלה לחיפוש במרץ במטרה להציג תוכן מקורי יותר שהוא "מועיל". מערכות הליבה של הדירוג שלה עודכנו כדי לקבוע אם דף "נוצר עבור מנועי חיפוש במקום עבור אנשים".

בקרוב לשבעת החודשים שבהם מתנהלת המלחמה בצפון (נכון שקוראים לה לחימה, אבל זאת מלחמה לכל דבר ועניין), מדברים בעיקר על המצב הביטחוני, הרס הבתים ביישובים באצבע הגליל ובגולן, הנזק הכלכלי והנזק הנפשי. בצדק – מצב שבו במשך תקופה כה ארוכה שני חבלי ארץ חשובים, ויפים מאוד, פשוט מופקרים על ידי המדינה הוא מצב בלתי נסבל. מה שכמעט בכלל לא מדובר הוא מצב ההיי-טק בצפון. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שמה את הזרקור על מה שעובר על החברות והאנשים מהצפון בענף בדיון מיוחד שקיימה אתמול (ג'). ישיבה זו הייתה חלק מיום דיונים שהתקיים בנושא בוועדות הכנסת, ביוזמת הח"כים אליהו רביבו (הליכוד) ואפרת רייטן (העבודה). במשך חודשים, ראשי היישובים בצפון מתריעים על קריסה כלכלית של עסקים, חברות ותעשיות שלמות, שעלולות פשוט להיעלם. כך גם ההיי-טק באזור זה, שגם לפני ה-7 באוקטובר מצבו היה לא מזהיר, בלשון המעטה. אמנם, בשנים שלפני כן נעשו מאמצים לעודד את ההיי-טק בגליל ובגולן, ולהקים שם חממות ואזורי תעסוקה, בין היתר ביוזמת הממשלה, אך גם הם היו מעט מדי. מתוך אלפי חברות סטארט-אפ ישראליות שהיו ערב המלחמה, מנתוני איגוד ההיי-טק הישראלי עולה שרק 82 (!) פעלו מהגליל העליון.  מתוך אותן חברות, 60 עסקו בעולמות הפודטק והאגריטק, והיתר – בתחומי ה-IT, הביו-טק, המים ועוד. זאת, בנוסף לשמונה האבים, ארבעה מרכזי ייצור משותפים ו-114 חוקרים בארבעה מוסדות מחקר. ההיי-טק בצפון גוסס אזור הצפון התמודד מאז ומתמיד עם מחסור בכוח אדם, גם בהיי-טק. מחסור במקורות תעסוקה, תשתיות ויחידות דיור הביא לכך שלא הגיעו לשם מספיק עובדי היי-טק. אלא שמאז פרוץ המלחמה, המצב הלך והחריף, עד כדי כך שכיום הוא חמור מאוד. כמו התושבים האחרים ביישובים שקרובים לגבול עם לבנון, גם עובדי ההיי-טק שם עזבו, חברות נסגרו ומפעלים צמצמו מאוד את פעילותם. אפשרות העבודה מרחוק לא ממש סייעה לחלק ניכר מהעובדים והמנהלים, שחייבים להיות במשרד או במפעל. לכן, לא יהיה זה מוגזם לומר שההיי-טק באזורים אלה גוסס. מדינת ישראל עומדת לאבד את אחד העוגנים החשובים שלה – תעשיית ההיי-טק בצפון, ולמחוק את מעט ההישגים שהושגו. כמו בדרום, במלחמה בעזה, גם כאן מדובר במידה רבה בתוצאה של העדר מדיניות והעדר תכנון כיצד לעזור ומה יקרה ביום שאחרי מי שאמורה לעזור כדי שהגוסס לא ימות היא הממשלה. נכון שרשות החדשנות נתנה מתחילת המלחמה מענקים לחברות סטארט-אפ, כולל בצפון, ונכון שבוצעו פעולות נוספות, אבל עד היום, הממשלה לא קבעה מנגנוני פיצוי מסודרים לחברות היי-טק – בפרט לאלה הצעירות, שלא הספיקו להתחיל למכור לפני המלחמה. לזה צריך להוסיף את הפגיעה ביכולת המחקרית של החוקרים שהיו בצפון, שנובעת גם מהחרם האקדמי ההולך ומתרחב על ישראל. כל המארג הזה מרחיק משקיעים להתעניין בחברות שם ולסייע להן. במצגת שהציג איגוד ההיי-טק בישיבת הוועדה הוצגו רעיונות לפתרון הבעיה: כך, למשל, מוצע לתת מענקים חד פעמיים לחברות היי-טק שפעלו מהצפון טרם ה-7 באוקטובר ויחזרו לשם – בהתאם למתווה שייקבע. עוד מוצע לתגבר את המסלולים שרשות החדשנות מפעילה מאז תחילת המלחמה להענקת מענקים לחברות סטארט-אפ שזקוקות להם, ולהתאים את המסלולים הללו לפריפריה. ההצעה מתכתבת במידת מה עם החלטת הממשלה מאתמול, שלפיה תיבחן האפשרות של הגדלת המרחק מהגבול, כתנאי למענקים, עד ל-15 ק"מ. עוד מוצע לפתוח בהליך תחרותי להקמת מעבדות חדשות לעולם הפודטק, שדי פרח בצפון ערב המלחמה. "זה שהממשלה ויתרה עלינו לא אומר שאנחנו מתייאשים" בדיון השתתפה אור נדב ארגוב, נציגת מרגלית סטארט-אפ גליל, שהיא חלק מרשת של חללי עבודה לחברות היי-טק ואחרות, שיזם ח"כ לשעבר אראל מרגלית. ארגוב נדב דיברה בדיון בהתרגשות ואמרה: "ברור שהיינו רוצים לחזור לרגעי השיא שלנו ולהצלחות, אבל עבר הרבה זמן והנושא הביטחוני לא קיבל מענה. מאז ה-8 באוקטובר עדיין לא הייתי בבית שלי בצפון, ואני ומשפחתי עדיין מפונים. אולם, זה שהממשלה ויתרה עלינו, ועל ההיי-טק בצפון, לא אומר שאנחנו מוותרים או מתייאשים". יש לברך את נדב ארגוב על האופטימיות שלה, אבל היא לא שיקפה את התחושות של יתר הדוברים בדיון. מדינת ישראל עומדת לאבד את אחד העוגנים החשובים שלה – תעשיית ההיי-טק בצפון, ולמחוק את מעט ההישגים שהושגו. כמו בדרום, במלחמה בעזה, גם כאן מדובר במידה רבה בתוצאה של העדר מדיניות והעדר תכנון כיצד לעזור ומה יקרה ביום שאחרי. למרבה הצער, בגלל ההתנהלות הזאת, יש חשש אמיתי שההיי-טק לא יחזור לצפון לאחר המלחמה.

על פי נתונים ראשוניים במחקר גדול שנערך בחסות אפל בנושא טנטון, יותר מ-77% מהאנשים שהשתתפו במחקר חוו טנטון בשלב מסוים בחייהם. כ-15% אומרים שהם מושפעים מדי יום מטנטוןאו שמיעה של צלצולים או צלילים אחרים שאנשים אחרים לא יכולים לשמוע. באחד הסקרים הגדולים מסוגו, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן אספו נתונים מיותר מ-160,000 משתתפים, שהגיבו לשאלות הסקר והשלימו הערכות שמיעה באפליקציית המחקר של אפל מאז 2019. המטרה היא לחקור את ההשפעות של חשיפה לצלילים באמצעות אוזניות, כיצד טנטון משפיע על אנשים, ואולי לפתח שיטות חדשות לטיפול בתסמינים. "המגמות שאנו לומדים באמצעות מחקר השמיעה של אפל על ניסיונם של אנשים עם טנטון יכולות לעזור לנו להבין טוב יותר את הקבוצות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר, מה שיכול בתורו לסייע למצוא דרכים לצמצם את ההשפעות הקשורות אליו", אמר פרופ' למדעי בריאות הסביבה מאוניברסיטת מישיגן ריק נייצל, בהודעה שפרסמה האוניברטיסה. טנטון הוא נושא נפוץ, שיכול להשפיע על חיי היומיום. לשם השוואה, כ-10% מהמבוגרים בארה"ב מתמודדים עם צורה כלשהי של טנטון, על פי הערכות של המכון הלאומי לחירשות והפרעות תקשורת אחרות (NIDCD). אבל האופן שבו אנשים מקבלים טנטון, שיכול להיגרם כתוצאה מחשיפה לרעש חזק, עשוי להשתנות עם המכשירים שאנשים משתמשים בהם. פעם טנטון היה קשור יותר לעובדים שנחשפו לרעש רב בעבודה. במהלך העשור האחרון, האזנה למוזיקה באמצעות אוזניות, השתתפות בקונצרטים או אירועי ספורט וחשיפות אחרות לרעש "פנאי" הפכו לדאגה גדולה יותר של החוקרים. מחקרים קודמים מצביעים על כך, שעבור אנשים שחיים באזורים עירוניים, האזנה למוזיקה יכולה להיות המקור הגדול ביותר לחשיפה לרעש, ואין ספק שהמכשירים של אפל שיחקו חלק במגמה הזו. שלא במפתיע, "טראומת רעש" – שאפל מכנה "חשיפה לרמות גבוהות מדי של רעש" – הייתה הסיבה העיקרית לטנטון שזוהה אצל המשתתפים במחקר החדש. בערך 10% מהאנשים במחקר אמרו, שהטנטון מפריע להם לשמוע בבירור. החוקרים גם מצאו כי משך התקף הטנטון "גדל באופן משמעותי" עם הגיל. כמעט 36% מהמשתתפים בגילאי 55 ומעלה חווים טנטון קבוע לעומת 14.7% בקרב כל המבוגרים. כדי להתמודד, יותר ממחצית מהמשתתפים פונים למכונות רעש או לצלילי טבע כדי לנהל את הטנטון שלהם. המחקר יכול "לעזור לפתח מוצרים חדשים כדי לייעל את חוויית השמיעה ולהפחית את הסבירות לאובדן שמיעה", מצוין בהודעת האוניברסיטה. ואפל מפרסמת כמה מהתכונות של המכשירים שלה כדרכים שבהן "מוצרי אפל יכולים לעזור", כמו שימוש באפליקציית Noise ב-Apple Watch כדי לקבל התראות כאשר צלילים חזקים מגיעים לרמה שעלולה להיות מסוכנת. מחקר שמיעה זה הוא אחד משלושה פרויקטים מתמשכים המתנהלים באמצעות אפליקציית Apple Research (השניים האחרים קשורים לבריאות הלב ולמחזורי הווסת).

בנק ישראל בוחן מזה כמה שנים הנפקה של שקל דיגיטלי. עדיין לא ברור האם בסופו של דבר זה יקרה, אולם מאז 2021 הוא נקט בכמה צעדים לקראת הנפקה אפשרית שכזאת, בהם הוצאת מסמך להערות הציבור, ביצוע סקר בנושא והצטרפות לפרויקט גלובלי לקידום השימוש בקריפטו. אתמול (ג') הכריז הבנק המרכזי על צעד נוסף: הוא מזמין גופים שונים להתחבר לסביבת הניסוי של השקל הדיגיטלי, על מנת לפתח שימושים חדשניים בעולם התשלומים. הבנק קורא למהלך הנוכחי "אתגר השקל הדיגיטלי". מדובר בניסוי שלוקח השראה מניסוי דומה שנערך על ידי מרכז החדשנות של BIS, שנקרא פרויקט רוזלינד, שמטרתו לבנות פרוטוטייפים של APIs להפצת מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים לשימוש מסחר. לטובת ניסוי זה, בנק ישראל בנה אבטיפוס טכנולוגי המדמה את לב המערכת של השקל הדיגיטלי בו ואת שכבת ה-APIs שלה. ספקי שירותי תשלום ונותני שירותים נוספים יקבלו גישה למערכת ולמגוון רחב של פונקציות, שבאמצעותן הם יוכלו לפתח ולהנגיש שירותים למשתמשי הקצה מהציבור הרחב, ולספק אפשרויות תשלום מתקדמות עם שקל דיגיטלי. מהו בדיוק האתגר? ב-"אתגר השקל הדיגיטלי", בנק ישראל מזמין גופים שונים – מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי והאקדמיה – לחקור את פוטנציאל הפיתוח של שימושים במערכת השקל הדיגיטלי. המתמודדים באתגר יתבקשו לפתח, מבחינה טכנולוגית, תרחישי שימוש שונים לשקל הדיגיטלי, תוך שימוש בשכבת ה-APIs. בבנק אומרים כי "תינתן עדיפות לשימושים בעלי מאפיינים מקוריים וחדשניים בעולם התשלומים, בין אם הם מהווים שיפורים ליישומים קיימים ובין אם אלה יישומים חדשים לחלוטין". השימושים יכולים להתאים לצרכים ייחודיים של אוכלוסייה מסוימת, לשרת את הצרכים של ענף משק מסוים או לתמוך ביישום חדשני שישרת מגוון רחב של תרחישים. בעוד שחלק מתרחישי השימוש יכולים להיות אוניברסליים באופיים, חשוב שהם יאופיינו ויוצגו בהקשר של שימושים רלוונטיים למשק הישראלי. ועדת מומחים תשפוט ותדרג את הפרויקטים המצטיינים, שיוצגו בכנס שבנק ישראל מתעתד לערוך בסיום התהליך. בשלב הראשון, על המעוניינים להתמודד באתגר להשיב לקול הקורא באמצעות טופס ההרשמה. הגופים והצוותים שבנק ישראל יבחר להשתתף באתגר יוכלו להתחבר לסביבת הניסוי ולהתחיל, ביחד עם צוות הפרויקט, את פיתוח תרחישי השימוש בסביבת השקל הדיגיטלי. אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, אמר כי "אתגר השקל הדיגיטלי מהווה צעד נוסף לכיוון אמצעי התשלום של העתיד, במטרה ליצור אקו-סיסטם חדשני ותחרותי של דרכים לביצוע תשלומים. ההצלחה של השקל הדיגיטלי תהיה תלויה בשיתוף פעולה בין בנק ישראל לבין המגזרים הפרטי והממשלתי. באתגר, אנחנו מאפשרים, בפעם הראשונה, לתעשייה הפיננסית מהארץ ומחו"ל, ולעוד מגוון רחב של בעלי עניין במערך התשלומים, לשתף איתנו פעולה באופן מעשי בחשיבה, בתכנון ובעיצוב של השקל הדיגיטלי".

בזק בינלאומי הודיעה על מינוי שני סמנכ"לים חדשים, המשלימים את השדרה הניהולית שתוביל את החברה בשנים הבאות, שבהן תתמקד בשוק פתרונות ה-IT והתקשורת לעסקים וארגונים. ליאת חיניץ-אברהמי, 43, מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש ומינהל. במסגרת תפקידה תוביל את כלל פעילויות משאבי האנוש בחברה – תהליכי גיוס, רווחה, למידה והדרכה, פיתוח ארגוני, שכר והטבות, פעילות קהילה ותקשורת פנים ארגונית. בנוסף, תהיה אמונה על פעילות המינהל – ביטחון, תחבורה, נכסים, אחזקה וניקיון. חיניץ-אברהמי החלה את דרכה בבזק בינלאומי לפני 19 שנים, ובמהלך השנתיים האחרונות הובילה את הבנייה המחודשת של החברה, תוך הובלת תהליכים חוצי חברה, רתימת ממשקים והוצאה לפועל של תהליכים ארגוניים המותאמים לאסטרטגיה החדשה של החברה. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במינהל עסקים, עם התמחות במשאבי אנוש ושיווק מהאוניברסיטה הפתוחה. גמי גריגו, 55, מונה לתפקיד סמנכ"ל שירות טכני ודליברי. במסגרת תפקידו יוביל גריגו את השירות הטכני בעולמות ה-IT, אבטחת מידע, תקשורת, סיסטם וה- Collaboration, וכן ינהל את פעילות המרלו"ג ושרשרת האספקה. גריגו ימשיך להוביל את שינוי התפיסה במסע חוויית הלקוח בחברה, תוך הובלת חזון חדשני והטמעת השירות הדיגיטלי ללקוחות החברה. גריגו עובד בחברה כשנתיים וחצי, שבמהלכן הוביל פרויקטים מורכבים ועתירי משאבים מול לקוחות עסקיים גדולים במשק, וניהל בהצלחה מרובה את הפעילות האינטנסיבית מול משרדי הממשלה וגופי הביטחון השונים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".  גריגו בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן.

ברק לא מכה פעמיים, האקר כן: חשד עולה לניסיון פריצה נוסף בסייבר בפירמת עורכי הדין הגדולה גולדפרב-גרוס-זליגמן. המשרד שלח ללקוחותיו אמש (ג') הודעה, בה ציין כי קיבל עדכון ממערך הסייבר הלאומי. בעקבותיו, נמסר, אנשי האבטחה של סיגניה (Sygnia) – ששירותיהם נשכרו על ידי הפירמה – ערכו בדיקות נוספות, "ובמסגרתן אותרה פעילות גורם עוין ברשת וקיים חשש לדליפת מידע". בשל החשש כי התוקף, או התוקפים, עדיין נמצאים בתוך מערך המחשוב של הפירמה, ומקומו אינו ידוע, הוחלט לנתק את המחשבים ולהשבית את המערכות. "במסגרת צעדי מנע, החלטנו, בהתאם להמלצת סיגניה, לנתק באופן מיידי את התקשורת החיצונית של המשרד. חיבור מחדש של מערכות המשרד ייעשה באופן הדרגתי וזהיר, כדי לוודא שהמערכות תחזורנה לשימוש באופן תקין ומאובטח". שלושת השותפים-מנהלים של הפירמה, עורכי הדין לוי אמיתי, איה יופה וטל עצמון, סיימו את ההודעה בציינם, כי "אנו עובדים בתיאום עם מערך הסייבר הלאומי ודיווחנו על ההתפתחות לרשות להגנת הפרטיות. סיגניה ממשיכה בבדיקות הרשת ונמשיך לעדכן אתכם על התפתחויות בנושא". מחשבי פירמת עריכת הדין הממוקמים בתל אביב, נפרצו לפני כמה ימים. משרד עורכי הדין הגדול בארץ אישר בשבוע שעבר כי חווה מתקפת סייבר על אחד משרתיו. המשרד מסר כי "פריטי מידע הועתקו", וכי עודכן בדבר התקיפה ממערך הסייבר הלאומי. המשרד שכר את שירותיה של סיגניה, ואנשיה ערכו מבדקי חקירה ופעולות נוספות. באירוע הראשון, מסרה הפירמה, "בדיקה מיידית ומעמיקה גילתה חדירה מוגבלת לאחד משרתי המשרד, במסגרתה הועתקו פריטי מידע. האירוע טופל באופן מידי, והרשות להגנת הפרטיות עודכנה בפרטיו. יודגש כי אין ולא הייתה, כל פגיעה בעבודה השוטפת של המשרד". לא נמסרו פרטים טכניים על האירוע, וכן לא ברור האם ידועה זהות התוקף או התוקפים. גם מועד החדירה לא נמסר, ואין לדעת כמה זמן – שעות עד חודשים – ההאקרים שהו בחשאי במערכות המחשוב של פירמת עורכי הדין.  כך, לא ניתן לדעת בשלב זה, האם מדובר במתקפה שמקורה במדינה או האקרים הפועלים בחסות מדינה – ואז ה"חשודה המידית" היא איראן או שלוחותיה, חמאס וחיזבאללה, או שזוהי מתקפת סייבר שהמניע שלה כספי. באירוע הראשון נקצרו משרת הדואר של החברה כ-12 אלף מיילים, אולם ייתכן כי היקף הנתונים שנקצרו גדול יותר. עוד טרם הוברר מה מידת הרגישות – הפרטית והאישית – של המיילים שנקצרו ומה הסיכון בחשיפתם. הממונה על התחרות אישרה בפברואר 2023 את המיזוג בין משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן למשרד גרוס. המיזוג הביא אותם להיות המשרד הגדול בישראל, עם יותר מ-500 עורכי דין. דן אנד ברדסטריט דירגה את המשרד במקום הראשון מבין המשרדים המובילים בענף. עם לקוחות פירמת עורכי הדין נמנים עשירי הארץ, אנשי עסקים בכירים, רוב הבנקים בישראל ולקוחות דוגמת סלקום, כור תעשיות וכלל תעשיות.

דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה שהלך לעולמו במארס השנה, גרס כי אופטימיות היא תכונה שעוברת בתורשה. למרות שהעיד על עצמו כי הוא פסימיסט, כהנמן הציע להורים לייחל לכך שילדיהם יהיו אופטימיים. נוסף על כך, כהנמן זיהה שניתן למצוא אופטימיות רבה בקרב יזמים, וציין כי "האופטימיזם הוא המנוע של הקפיטליזם". כיום פועלות בישראל כ-2,300 חברות בינה מלאכותית, המהוות רבע מתעשיית ההיי-טק המקומית, כך לפי דו"ח מקיף של RISE Israel ושל גוגל שהתפרסם החודש, ושבחן את "מעמדה של ישראל במרוץ ה-AI". מהדו"ח עולה כי "למרות הצמיחה במספר החברות וההשקעות המקומיות, ישראל רחוקה מלנצל באופן מלא את תנופת ה-GenAI, בזמן שהתחרות העולמית מתעצמת". כמו כן צוין בדו"ח על ידי מחבריו כי "ההשקעות בבינה מלאכותית בישראל הגיעו לשיא ב-2021, אך ירדו ב-2023 לרמת 2018. זאת בניגוד לאירופה וארה"ב, שהצליחו לשמר על רמות גבוהות של השקעה למרות ההאטה הכלכלית שהחלה מאז 2022". בחודש שעבר, אוניברסיטת סטנפורד פירסמה את ה-AI Index Report לשנת 2024. מהדו"ח הזה עולה כי ישראל היא המובילה העולמית בריכוז של הון אנושי עם מיומנויות AI (הדו"ח מסתמך על נתוני לינקדאין של משתמשים שהעידו על עצמם כבעלי מיומנויות AI או עובדים בתחום). עם זאת, הדו"ח מצביע על כך שבשנים האחרונות נרשמה הגירה שלילית מישראל של טאלנטים שעוסקים ב-AI. חרף הנתונים לעיל על ירידה בהשקעות בשנה האחרונה, 98% מהיזמים שהשתתפו בסקר שומרים על אופטימיות וסבורים כי לישראל יש פוטנציאל להיות מובילה עולמית בתחום החדשנות בבינה מלאכותית\ כפי שעשתה בסייבר ובפינטק מה מצבן בתקופת המלחמה? חברות AI ישראליות. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: Shutterstock מצבן של חברות AI ישראליות  נתונים אלו מעניינים על רקע סקר שקיימנו לאחרונה בקרן ההון סיכון בלאמברג קפיטל, במטרה לבחון את מצבן של חברות AI ישראליות. הסקר התקיים במהלך אירוע שנערך בשיתוף קרן ההון סיכון רנדום פורסט ו-GUTS – האב החדשנות של הראל – ובו השתתפו יותר מ-130 יזמים ויזמיות מכל שלבי ההשקעה, וזאת במטרה לשפוך אור על עתידה של ישראל כמעצמה מובילה בתחום ה-AI.  חרף הנתונים לעיל על ירידה בהשקעות בשנה האחרונה, 98% מהיזמים שהשתתפו בסקר שומרים על אופטימיות וסבורים כי לישראל יש פוטנציאל להיות מובילה עולמית בתחום החדשנות בבינה מלאכותית\ כפי שעשתה בסייבר ובפינטק. כמו כן, הסקר הראה כי היזמים הישראלים הצליחו לאתר מספר השפעות חיוביות של המצב על הסטארט-אפים שלהם. כאשר נשאלו אילו השפעות המלחמה הביאה עימה, 29% מהם ציינו כי המלחמה הגבירה את תחושת החוסן והמסוגלות בקרב הצוותים שלהם. כ-35% העידו כי המצב המאתגר דווקא עודד חדשנות ופתרון בעיות ביעילות, וכי המלחמה השפיעה על אחדות הצוות ועל מוסר עבודה גבוה יותר.  אך כמובן ישנם קשיים. מהסקר עולה כי החשש העיקרי של היזמים הוא מהקושי לגייס הון ומחדירה לשוק, כאשר יותר מ-80% מהמשיבים זיהו זאת כמכשולים הגדולים ביותר עבורם. יש לציין כי פחות מ-10% מהמשיבים ציינו כי גישה לנתונים ואיכותם, או גיוס עובדים, הם החששות המשמעותיים ביותר עבורם. לצד השקעת ההון, היזמים ציינו בסקר של בלאמברג מה הם הדברים שחשוב להם לקבל ממשקיעים בעידן הנוכחי: הכוונה אסטרטגית ומנטורינג (37%); גישה ללקוחות פוטנציאליים או שותפים (20%); ניהול משברים, בניית חוסן ומומחיות טכנולוגית (8.6% כל אחד).  נתונים המעידים על החוסן של האקוסיסטם הישראלי מפרוץ המלחמה ירד מספרן של קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות בארץ ב־23%, כך לפי RISE. עם זאת, נתונים שפרסם מכון המחקר SNC מראים כי ברבעון הראשון של 2024 חלה עלייה של 8.5% בהשקעות לעומת הרבעון הקודם, וכמות אקזיטים באמצעות מיזוגים ורכישות של 2 מיליארד דולר – נתון המייצג עלייה של 40% מהרבעון הקודם, ונתון שיא בשנתיים האחרונות. נתונים אלו מעידים על החוסן של האקוסיסטם הישראלי. לישראל יש את כל הנתונים כדי להיות המובילה העולמית בתחום ה-AI. לחברות AI יש פוטנציאל ליצור ערך רב עבור אנשים, עסקים ותעשיות ברחבי העולם, כפי שעושות חברות הפורטפוליו שלנו. כך למשל, בתחום הרפואה, חברת Theator, מסייעת למנתחים לשפר את איכות הטיפול הכירורגי. כמו כן, גם בפיננסים, כפי שעושה FundGuard, שהקימה פלטפורמה לניהול קרנות נאמנות, תעודות סל ומוצרי ביטוח. וגם בתחום הסייבר, עם חברת Hunters, שפיתחה פלטפורמה המיועדת להגנה על ארגונים מפני חדירות ומתקפות לא מזוהות. בעוד שהעולם נמצא בתקופת מפנה טכנולוגית – בה עתידות לקום ה-"גוגל", ה"אמזון" וה,מיקרוסופט" הבאות, עם קצב מסחרר של פריצות דרך בתחום ה-AI – היזמים הישראלים נמצאים בתקופה מאתגרת בין מילואים לשגרת מלחמה ארוכה. מהסקר שערכנו, אנו רואים כי למרות התקופה המאתגרת, היזמים והיזמיות מצליחים לשמור על חוסן ואופטימיות כמצוות כהנמן. כדי שהאופטימיות הזו תישמר עלינו להמשיך להאמין בכוחה של החדשנות הישראלית להשפיע על העולם ולהשקיע – על אף שישנן קרנות זרות המסתייגות מלתמוך בקשרי אקדמיה-תעשייה בתחומי ה-AI – ולשדר לעולם שהיזמים הישראלים הם חלק אינטגרלי מהחגיגה. הכותב הוא אנליסט השקעות בקרן הון סיכון בלאמברג קפיטל