אדובי, שכבר עשתה כמה וכמה צעדים בתחום הבינה המלאכותית, הכריזה אתמול (ב') על השקה של כלי GenAI שמטרתם למכן מטלות ייצור מדיה – מסוג המשימות שזקוקות כיום להרבה שעות עבודה. הכלי הבולט ביותר חבילה החדשה, שמכונה Firefly Bulk Create, מאפשר למשתמשים להריץ בלחיצה אחת אצווה שמשנה את הגודל של עד 10,000 תמונות בקליק אחד ובמהירות עצומה. בנוסף, אפשר להשתמש בכלי הזה כדי לשנות את הרקעים של כמות ענקית של תמונות, במקום לעבור ולבצע זאת באופן ידני, תמונה אחרי תמונה. לפי אדובי, הכלי הזה, שאמור להיות זמין גם בגרסת אינטרנט, מבוסס על שילוב של כמה APIs המבוססים על גרסת המפתחים של Firefly, והמטרה של החברה היא להנגיש את היכולות הללו גם ליוצרי תוכן שאינם מנוסים בטיפול הטכני ובטכנולוגיה שמיועדת לעיבוד אצוות גדולות במיוחד. החלפת הרקע אמורה להיות זמינה עבור כל סוג של תמונה. מעבר לאפשרות להסיר את הרקע בלבד, המשתמשים יכולים להשתמש בכלי החדש גם כדי להחליף רקעים בתמונה או להשתמש בצבעים ספציפיים, שאותם מגדירים באמצעות קוד HEX, במטרה לקבל גרסאות שמוכנות לעריכה נוספת. ניתן לשמור את הקבצים כ-PNG או JPEG, ובאדובי אומרים שתמיכה בקובצי PSD תתווסף בעתיד. השירות לא יוצע בחינם לכל משתמש. באדובי מספרים שתשלום על השימוש בכלים החדשים הללו יהיה על בסיס צריכה, כשהם יוגדרו כגרסה סופית.

איך הייתם מרגישים אם ChatGPT או ג'מיני היו צופים בכם כל הזמן בבית ומנתחים כל תנועה שלכם? גם אם עניתם שלא הייתם מרגישים בנוח – תתחילו להתרגל, כי זה העתיד שמשרטטות לנו חברות הטכנולוגיה הגדולות, וראו את זה היטב בהכרזות שלהן בתערוכת CES, שהתקיימה בשבוע שעבר בלאס וגאס ושבה נכחתי. אחת המגמות המשמעותיות שעלו מתערוכת הטכנולוגיה הגדולה, שזה מכבר חצתה את שנתה ה-100, היא יציאה של הבינה המלאכותית היוצרת מגבולות המחשב או הסמארטפון שלנו, והשילוב שלה ישירות בביתנו. ואנחנו כבר לא מדברים על פעולות נקודתיות, אלא גישה אמביאנטית, מקיפה, כוללת ופולשנית. האם מדובר באוטופיה או בדיסטופיה? כנראה שתלוי את מי שואלים. יונג הי האן, סגן נשיא בסמסונג ומנכ"ל חטיבת חוויית ההתקנים (DX) של החברה, פתח את מסיבת העיתונאים שלה בתערוכה בהציגו את מפת הדרכים לבינה המלאכותית הביתית – Home AI (גילוי נאות: הייתי אורח של החברה בתערוכה). זו תוכנית שבסמסונג מכנים כלא פחות מהגדרה מחדש של המשמעות של בית (ואני אומר הגדרה מחדש של הבית החכם), על ידי שירותים שהם באמת מותאמים אישית, לרוחב כל הקשת של ההתקנים החכמים והמחוברים – אם זה סמארטפונים, טלוויזיות ומכשירי חשמל ביתיים, שישנו את המחיה במבצר הפרטי שלנו – הבית. יונג הי האן, סגן נשיא בסמסונג, בתערוכת CES בשבוע שעבר. צילום: ניב ליליאן "אני גאה באופן שבו הצגנו טכנולוגיות חדשות ובינה מלאכותית לבית, חיברנו בין מכשירים עיקריים וקבענו את הסטנדרט לבית העתיד", אמר האן. "ב-CES השנה, אנחנו מחזקים את המחויבות שלנו להגיש חוויות אישיות דרך הטמעה רחבה של בינה מלאכותית, ונמשיך את המסע ל-AI בבית ומעבר לו, לא רק אל תוך העשור הקרוב אלא גם אל תוך המאה הבאה", הוא התפייט. יש להניח שהמנהלים של רבות מענקיות הטכנולוגיה האחרות שנכנסו לתחום ה-AI – ומי מהן לא עשתה זאת? – היו מעידים את אותם הדברים גם על החברות שלהם. החזון לתחום ה-AI הביתי אז מהו החזון בתחום הבינה המלאכותית – זה של סמסונג ובכלל? חברות שונות מתמקדות בתחומים שונים בעולם ה-AI, ובהתאם שמות דגש עליהם בבואן להגדיר את החזון שלהן: אם זו אנבידיה עם שבבי הבינה המלאכותית, מיקרוסופט ו-OpenAI עם ה-ChatGPT, גוגל עם המוצרים השונים שלה בתחום ואפילו השם הנוצץ, שבחודשים האחרונים נוצץ עוד יותר – אילון מאסק, ש-xAI שלו הביאה לעולם את הצ'טבוט Grok. אם נחזור לסמסונג ול-AI הביתי, הענקית הדרום קוריאנית בעצם מתכננת ליישם את גישת "בינה מלאכותית לכל" שלה באמצעות חיישנים בכל הבית – מה שהם מכנים "חישה כוללת". והחישה הזו מאוד כוללת: חיישני תנועה מבוססי גלים מילימטריים (זה למעשה לא חיישן, אלא רדאר), שימדדו בדיוק מתי ירדתם לשכיבת סמיכה ומתי עליתם כשתעשו אימון כושר בסלון, ומצלמה שמותקנת על המזגן, שתדע לזהות אם עזבתם את החדר או נרדמתם, לכבות את הטלוויזיה ולעמעם את האורות. הבינה המלאכותית עומדת לשנות מקצה לקצה את המקום היחיד שחשבנו שאולי נוכל להסתתר בו ממנה: הבית הפרטי שלנו. האם זו התפתחות חיובית ומעודדת, או שזו מסירה של חיינו האישיים למעקב תמידי ופולשני של התאגידים הגדולים? בנוסף, בינה מלאכותית יוצרת בתוך הטלוויזיה שלכם תצפה ביחד אתכם בתוכניות, תלמד את ההעדפות שלכם ותוכל לתת המלצות מדויקות, לפי מצב רוח או שאילתה לטלוויזיה בקול. בטלוויזיה גם ירוץ מודל זהה כמעט למה שאנחנו מכירים מ-ChatGPT (למעשה זה קופיילוט, ומי שעומדת מאחורי ההטמעה הזו היא מיקרוסופט), שיידע לתכנן לנו טיול, ולהמליץ על מסעדות שמתאימות לנו, כולל רגישויות מזון, ואתרי תיירות שהמודל סבור שנאהב מתוך כל מה שהוא למד עלינו. הקופיילוט הזה יוכל אפילו ליצור רקע חדש לטלוויזיה, בדומה לבינה המלאכותית היוצרת שאנחנו כבר מכירים בגרסת הדפדפן. הכול, הכול, הכול יהיה מבוסס על מידע עתק (ביג דאטה), שייאסף מהבתים שלנו דרך חיישנים, יועבר לשרתים של סמסונג וינותח שם – ויוזרם בחזרה אלינו, במה שהאן מכנה "חוויות אישיות". תערוכת CES. צילום: ShutterStock האם החוויות האישיות האלה כוללות הגנה מספקת על הפרטיות שלנו? לא ברור. כששאלתי את אנשי החברה לגבי העניין, הם מיהרו לומר שאפשר להגיש בקשה למחיקת המידע, אבל לא הסבירו כיצד אפשר לעיין בו ולמחוק אותו באופן אישי. הרובוטית התינוקית שמובילה את בית העתיד סמסונג לא לבד בקלחת הזו: גם TCL הסינית הציגה חזון דומה לבית העתיד, שמובילה אותו רובוטית תינוקית למראה בעגלה בשם איימי (משחק מילים על AI ME). איימי מיועדת כעיקרון לילדים, אבל בהדגמה היא ניהלה שיחה דווקא עם אישה בוגרת – האימא של הילד חתן השמחה, שצריך לתכנן לו יומולדת והיא המפיקה הראשית של הפרטייה. איימי עושה זאת בעזרת בינה מלאכותית מחוללת, שיודעת הכול על הילד ועל העדפותיו, וכן יודעת לקרוא ולהבין ציורים שהוא צייר, ולהסיק מזה את הרצונות שלו. רוב האנשים אולי יראו בכך נוחות חסרת תקדים, בעוד שפעילי הגנת הפרטיות כנראה יחשבו שמדובר בסיוט. כך או כך, הבינה המלאכותית עומדת לשנות מקצה לקצה את המקום היחיד שחשבנו שאולי נוכל להסתתר בו ממנה: הבית הפרטי שלנו. האם זו התפתחות חיובית ומעודדת כמו שסבור האן, או שזו מסירה של חיינו האישיים לחלוטין למעקב תמידי ופולשני של התאגידים הגדולים? ימים יגידו. ספרו לנו מה דעתכם בתגובות.

ברקע המתקפות הבלתי פוסקות על ה-FBI מצד סביבת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, ראש הבולשת היוצא, כריסטופר ריי, הגן על הארגון בראשו הוא עומד, ושיגר אזהרה מצמררת מפני סין, כשאמר כי "היא מהווה איום ייחודי וחסר תקדים, שמכוון נגד תשתיות קריטיות בארה"ב". בראיון היחיד שלו לעיתון מודפס, ריי אמר שלשום (א') לאטלנטה ג'ורנל קונסטיטושן: "אני מודאג מזה זמן רב מסין. זמן קצר לאחר תחילת כהונתי, הזהרתי מפני האיום על ביטחונה של ארה"ב מצד ממשלת סין. מה שראיתי ברגע שנכנסתי לתפקיד, מבחינת הרוחב, העומק, המורכבות, התפשטות האיום מצד הממשלה הסינית – 'העיף' אותי, 'ואני לא מהאנשים שמרבים להשתמש בביטויים כמו 'להעיף' אותי". "האיום מסין הוא ייחודי וחסר תקדים", אמר ריי, "והוא כולל ריגול כלכלי, גניבת קניין רוחני בהיקף נרחב וכזו המכוונת לכל דבר – מחברות פורצ'ן 500 גדולות ועד סטארט-אפים קטנים. האיום מסין נוגע לכל המגזרים בכלכלה שלנו, החל מהיי-טק, חדשנות, בינה מלאכותית – ועד חקלאות, אנרגיה ובריאות". "יתר על כן", הוסיף, "סין ממקמת את עצמה מראש, לביצוע מתקפות נגד תשתיות קריטיות בארה"ב. אני מדבר על אתרים כמו מתקני טיהור מים, מערכות תחבורה, רשת החשמל וצינורות גז טבעי ונפט". ריי תיאר תרחיש אפשרי, כחלק מעימות גדול של סין למול טאיוואן, לפיו "סין תגרום לשיבושים מסיביים, כדי לשתק אותנו ברגע מפתח". "מאז שהשמעתי את האזהרה לגבי סין", ציין, "אני מאמין שהעולם, במובנים רבים, התעורר לאיום שמציב הממשל הסיני. את סין אני מחשיב כ'האיום המגדיר' של דורנו".   View this post on Instagram   A post shared by 60 Minutes (@60minutes) הסינים כבר החדירו נוזקות לתשתיות אמריקניות קריטיות  בראיון לסקוט פלי, כתב התכנית "60 דקות" ברשת CBS, אמר ריי כי "הסוג המאתגר ביותר של איום טרור העומד בפנינו, הוא הקצנה מקוונת מצד קבוצות קיצוניות". ריי התייחס למתקפת דריסה וירי שאירעה בליל הסילבסטר האחרון, בה נרצחו לפחות 15 בני אדם ועשרות נוספים נפצעו. "חקירת ה-FBI בנוגע למתקפת הטרור בניו אורלינס מצביעה על כך שהחשוד עבר הקצנה ברשת. נראה שהוא קיבל השראה – מרחוק – מדאעש. הוא היה נחוש לנסות לרצוח כמה שיותר חפים מפשע, ולעשות זאת בשם דאעש. זהו, במובנים רבים – הסוג המאתגר ביותר של איום הטרור העומד בפנינו. מדובר על חבר'ה כאלה, שמקצינים לא בשנים – אלא בשבועות, וששיטת ההתקפה שלהם עדיין קטלנית מאוד". "תוכנית הסייבר של סין", אמר ריי, "היא בלא ספק הגדולה ביותר בעולם – גדולה יותר מזו של כל מדינה גדולה גם יחד. סין גנבה נתונים אישיים וארגוניים של אמריקנים – יותר מאשר של כל מדינה, גדולה או קטנה, ביחד. אבל מעבר לגניבה בסייבר, יש עוד חלק באיום הסייבר הסיני. לדעתי הוא לא קיבל את תשומת הלב הציבורית הראויה: ההתמקמות המוקדמת של סין על תשתיות קריטיות אזרחיות אמריקניות. הם פורצים לרשתות הללו כדי להיות בעמדה לזרוע הרס ולגרום נזק בעולם האמיתי, בזמן ובמקום שהם בוחרים". בתשובה לשאלת פלי, "האם הסינים כבר החדירו נוזקות לתשתיות אמריקניות קריטיות?", השיב ריי: "נכון". במענה לשאלה האם הסינים הקשיבו לשיחות טלפון של אנשים בממשל ארה"ב, אמר ריי כי "יש אנשים. אנחנו מאמינים שהם אספו את התוכן של השיחות של אנשים, את התקשורת האמיתית של אותם אנשים". ריי הפך למנהל השמיני של ה-FBI באוגוסט 2017, לאחר שהנשיא דאז, טראמפ, פיטר את ג'יימס קומי. זו הייתה הפעם הראשונה שנשיא פיטר ראש FBI. בחודש שעבר הודיע ריי כי יתפטר מתפקידו ב-19 בינואר, יום לפני חזרת טראמפ לבית הלבן, ושנתיים וחצי לפני תום כהונתו, שתוכננה במקור להמשך עשר שנים. כשמינה את ריי, טראמפ כינה אותו "בעל כישורים בלא דופי". אבל יחסו של טראמפ לריי השתנה דרמטית, לאחר שסוכני FBI ערכו חיפוש במעונו של הנשיא לשעבר במאר-א-לאגו, מה שהוביל להגשת (עוד) כתב אישום נגדו.

בזמן האחרון עוררה מטא – החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם ורשתות חברתיות נוספות – סערה ציבורית עקב החלטתה לבטל את תוכנית בדיקת העובדות שלה. צעד זה, שנועד לכאורה לדברי מטא על מנת להגביר את חופש הביטוי בפלטפורמות המדיה החברתית שלה, עורר ביקורת חריפה מצד גורמים שונים, שאליהם הצטרפו כעת גם הנסיך הארי ומייגן מרקל. בני הזוג המלכותיים – הפועלים רבות למען בטיחות ברשת באמצעות קרן ארצ'וול (The Archewell Foundation) שלהם – פרסמו הצהרה רשמית נוקב, בה הביעו את דאגתם העמוקה מהשלכות החלטה זו של ענקית המדיה החברתית על מספר נושאים קריטיים. בהודעה שפרסמו באתר האינטרנט של קרן ארצ'וול, שכותרתה Fact checking Meta, כתבו בני הזוג: "זה לא משנה אם דעותיך הן שמאל, ימין או איפשהו באמצע – החדשות האחרונות ממטא על שינויים במדיניות שלה מערערות ישירות את חופש הביטוי. זה צריך להדאיג את כולנו. בניגוד לטענות החברה, מתן אפשרות ליותר התעללות ונרמול של דברי שטנה משמשים להשתקת דיבור וביטוי, ולא לטיפוחם". נזכיר כי מנכ"ל ומייסד מטא, מארק צוקרברג, שהיה מי שבישר על השינוי לעולם, הסביר כי מנגנון בדיקת העובדות היה "מוטה פוליטית" וכי הגיע הזמן לחזור לשורשים סביב חופש הביטוי. במקום בדיקת העובדות, מטא תאמץ מערכת "הערות קהילה" הדומה לזו של X (טוויטר לשעבר). After bringing Dana White onto his board at Meta, and seeing the success Elon Musk has had with X, Mark Zuckerberg says he's bringing back free speech to Instagram and replacing fact checks with Community Notes. pic.twitter.com/N5klEKsea2 — Scott Adams (@scottadamsshow) January 7, 2025 "שוב נוטשים את בטיחות הציבור לטובת רווח, כאוס ושליטה" הם הוסיפו כי "בסביבת מידע מטעה ומבלבל ממילא, ובמקרים רבים בכוונה תחילה, מטא הראתה כי במילים ובהתחייבויות שלה יש מעט מאוד משמעות או יושרה. כשהם מכריזים על שינויים אלה, ללא ספק בתגובה לרוחות פוליטיות, הם שוב נוטשים את בטיחות הציבור לטובת רווח, כאוס ושליטה". בני הזוג הדגישו כי החלטת החברה לוותר על ההגנות "רחוקה כל כך מערכיה המוצהרים (של מטא – ג"פ) והתחייבויותיה כלפי המשתמשים שלה – כולל הורים ומשפחות הקוראים לשינוי ברחבי העולם – עד שהיא כעת מטעה באופן עמוק". בהמשך ההצהרה, בני הזוג ציינו את המספר העצום של משתמשי ענקית הטק האמריקנית ממנלו פארק ברחבי העולם, וטענו כי "החלטותיה האחרונות של מטא מנוגדות ישירות למשימתה המוצהרת 'לבנות קשר אנושי' ובמקום זאת היא למעשה נותנות עדיפות לאלו המשתמשים בפלטפורמות כדי להפיץ שנאה, שקרים ופילוג על חשבון כולם". כמו כן, מרקל והנסיך הארי הביעו דאגה עמוקה מכך ש"הפוליטיקה של מדינה אחת לעולם לא צריכה לקבוע האם חופש הביטוי וזכויות האדם והאזרח מוגנים במרחבים המקוונים שמעצבים או הורסים את הדמוקרטיה". השניים קראו למטא לשקול מחדש את מדיניותה ולהחזיר את ההגנות – משמע את הליך בדיקת העובדות – לכל המשתמשים. הם הדגישו כי "מרחבים מקוונים חייבים להיות מעוצבים כשבטיחות הציבור ורווחתו נמצאים בבסיסם, ועמידים בפני לחצים פוליטיים וכשלים במנהיגות תאגידית". בנוסף – ועל רקע הודעת מטא כי היא נסוגה בה גם מתוכניות הגיוון וההכלה שלה – הביעו בני הזוג את דאגתם מכך ש-"מטא מתכננת לנטוש את מחויבויותיה למגוון והוגנות, יחד עם שינויים פנימיים במדיניות הפוגעים בהגנה על קהילות מוחלשות". לדבריהם, "התעלמות מכך משמעה הכנסת כולם במודע לסיכון, ותרומה למשבר בריאות הנפש העולמי". בני הזוג המשיכו ותקפו את ההתנהלות של מטא וטענו כי "אין הצדקה לכך שהתעשייה הזו מתנהגת כאילו היא פטורה מהסטנדרטים האתיים והמוסריים שכולם מצייתים להם". מה קורה בעמק הסיליקון והקריאה המרומזת לחרם מצד הזוג המלכותי ההחלטה של מטא לבטל את בדיקות העובדות מגיעה על רקע מאמצים של החברה להתקרב לנשיא הנבחר דונלד טראמפ. מטא גם מינתה את דנה ווייט, מנכ"ל ליגת ה-UFC וידיד קרוב של טראמפ, לדירקטוריון שלה. כל אלו נתפשים כניסיונות של החברה, ומנכ"לה צוקרברג, לפייס את הנשיא החדש-ישן, אחרי שב-2021 העיפה אותו מטא מהפלטפורמות שלה, "לצמיתות" (מה שהשתנה מאוחר יותר) בעקבות התפרעות אוהדיו בגבעת הקיפיטול עקב הפסדו לביידן. אז טענה מטא, כמו גם פלטפורמות מדיה חברתית אחרות ובהן טוויטר (כיום X), כי הנשיא שהפסיד הפיץ בקרב תומכיו תיאוריות קונספירציה שקריות שליבו את יצריהן לפעילות אלימה ומסוכנת. ככלל, חברות הטכנולוגיה הגדולות, ביניהן גוגל ואפל, אמזון, אנבידיה, וכפי שניתן לראות מטא ביתר שאת, החלו לנקוט בחודש האחרון בצעדים כדי לקנות את אהדתו של הנשיא הנבחר. בין היתר כבר ראינו מענקיות הטק האמריקניות את האקטים הבאים – גוגל ואפל תרמו מיליון דולר כל אחת לטקס ההשבעה של טראמפ, כאשר על פי הדיווחים, מנכ"ל אפל, טים קוק, אף תרם להשבעה ישירות ובאופן אישי; אמזון ומטא תרמו גם הן מיליון דולר לטקס; וכן באחרונה, כפי שדיווחנו השבוע (א'), שוב ממש לקראת כהונת טראמפ, גם מטא וגם אמזון נסוגו בהן מתוכניות הגיוון וההכלה שלהן, בתוך שהן נכנעות לקמפיין שמרני נמרץ המתנהל נגד תוכניות אלו. בהודעתם האחרונה, הנסיך הארי ומייגן מרקל הבהירו כי הם נחושים להמשיך במאבקם למען בטיחות ברשת. הם הביעו את תמיכתם בארגונים הפועלים למען אחריות והוגנות ברשת, והודיעו על שיתוף פעולה חדש עם Screen Sanity, ארגון שמסייע למשפחות לנווט בעולם הדיגיטלי. יש לציין כי בין השורות של הודעת בני הזוג ניתן היה להבין שאפשר שהשניים מציעים חרם מפרסמים או משקיעים. "אנחנו בקרן ארצ'וול נשארים מחויבים לקידום אחריות, שמירה על יושרה של מידע והגנה על כל הקהילות בעידן הדיגיטלי. אנו מקווים ומצפים שאלה המאפשרים את רווחי מטא, כמו מפרסמים ובעלי מניות, יעשו את אותו הדבר", סיכמו בני הזוג.

קרן הון-הסיכון מרלין ונצ׳רס, שמתמחה בהשקעות בחברות סטארט-אפ בתחום הסייבר בשלביהן המוקדמים, הודיעה היום (ג') כי אומן החושים ליאור סושרד, שמעורב גם בעולם ההיי-טק, מצטרף אליה כשותף (Venture Partner). קרן מרלין ונצ׳רס ביצעה ארבעה אקזיטים מוצלחים, בהם שניים בתקופת המלחמה – אלה של דיג סקוריטי, שנמכרה לפאלו אלטו תמורת 300 מיליון דולר, ושל טאלון. סושרד היה מעורב בשנים האחרונות בכמה וכמה חברות היי-טק, ובחלקן הוא עדיין מעורב. כך, הוא ושי מישל, שותף מנהל בקרן מרלין, הם חברי ילדות, ששיתפו פעולה גם בפן המקצועי: ב-2016 הם הקימו יחד את ToDay – תוכנית האצה לחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים. בין החברות שעשו אקזיט במסגרת התוכנית ניתן למצוא את ריפוסיפיי, שנרכשה על ידי קראודסטרייק תמורת עשרות מיליוני דולרים. חברה נוספת שסושרד שימש כיועץ שלה ועשתה אקזיט היא מוגו, שנרכשה על ידי דיזר. כיום, סושרד משמש כיועץ ומשקיע בחברות סטארט-אפ נוספות. "פן יצירתי-שיווקי מיוחד" במרלין ונצ'רס אומרים כי סושרד מביא איתו לקרן "את הפן היצירתי -שיווקי המיוחד לו, וישמש כמומחה לתהליכי חשיבה, התנהגויות ודינמיקה אנושית. הוא יתרום מניסיונו המקצועי רב השנים, מהידע שלו ומקשריו הענפים ברחבי העולם להצלחתן של חברות הפורטפוליו שבהן משקיעה הקרן". "הצטרפותו של סושרד למרלין ונצ׳רס היא חלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה", אמר מישל. "החברות רבת השנים שלנו והכרותינו העמוקה, לצד נקודת מבטו הגלובלית והיזמית, והיכולת שלו לנתח תהליכים ואנשים, הופכים אותו לשותף טבעי לדרך. אני משוכנע שיחד עם סושרד נביא בשורה לחברות וסטארט-אפים ישראלים בתחום הסייבר, ונעמיק את הקשרים שלהן עם השוק האמריקני". סושרד עצמו אמר כי "אנחנו עוסקים אמנם בעולמות של Ai וסייבר, אבל בסופו של דבר, מדובר באנשים – ביזמים חדשים וקיימים. הקרן משקיעה בחברות סטארט-אפ בתחום הסייבר בשלביהן המוקדמים ובודקת את ההיתכנות שלהן להצליח בין היתר על פי קריטריונים של הון אנושי, עוד לפני המוצר. כמו כן, היא פועלת לשילוב טכנולוגיות סייבר ישראליות בשוק האמריקני ויוצרת שיתופי פעולה בין סטארט-אפים ישראליים למשקיעים בארצות הברית – סביבת הפעילות העסקית שלי בשני העשורים האחרונים".

הבינה המלאכותית היא כבר לא טכנולוגיה עתידית ושאפתנית. בשנים הקרובות היא צפויה להביא תרומה עצומה לכלכלה העולמית. מחקר חדש של IDC, שבוחן את ההשפעה העולמית של ה-AI על הכלכלה ומקומות העבודה, מעריך שהיא תתרום 19.9 טריליון דולר לכלכלה הגלובלית עד 2030 ותניע באותה השנה 3.5% מהתמ"ג העולמי. עוד נטען במחקר כי הבינה המלאכותית מהווה מניע חיוני של טרנספורמציה עסקית, שבאה לידי ביטוי ב-"פיתוח ופריסה מואצים, שמוגדרים על ידי אינטגרציה נרחבת, שמובילה לזינוק בהשקעות ארגוניות שמטרתן לייעל משמעותית את עלויות התפעול ולוחות הזמנים". בעוד שרוב המומחים מכירים בכך שהפוטנציאל של הבינה המלאכותית משמעותי, הדרך להצלחה טמונה בבניית אסטרטגיית AI שלא רק מתיישרת עם היעדים העסקיים, אלא גם מתאימה את עצמה ליכולות טכנולוגיות מתפתחות. עם זאת, הקצב המהיר של פיתוח הבינה המלאכותית מביא לכך שיצירת אסטרטגיית AI יעילה יכולה להיות דבר מורכב. אסטרטגיה שכזו דורשת גמישות, עמידות ותשתית מוכנה לעתיד – דבר לא קל ליישום בסביבה רוויה של מערכות לגאסי, כזו שיש בה עדיין מחלוקות באשר לדרך שבה כדאי להטמיע AI בארגונים. מודלים של בינה מלאכותית, במיוחד מודלי שפה גדולים (LLMs), דורשים משאבים ותשתיות משמעותיים כדי לבצע את ביצועיהם הטובים ביותר. לכן, ארגונים זקוקים לאסטרטגיה שתאפשר להם לשלב במהירות מודלים חדשים של בינה מלאכותית, מבלי לגרום לשיבושים או להעלות עלויות. הפתרון הוא גישה גמישה, שמשלבת ענן, קונטיינרים ואוטומציה. לצאת לדרך במסע ל-AI נקודת המוצא של כל מסע ל-AI חייבת להיות זיהוי בעיית ליבה עסקית שהבינה המלאכותית יכולה לעזור לפתור. ה-AI היא כלי רב עוצמה, שללא יישום ברור, יכול בקלות להפוך להסחת דעת יקרה. כדי לזהות את בעיית הליבה יש להתמקד בתחומים עסקיים שבהם הבינה המלאכותית יכולה להפיק ערך – בין אם מדובר במיטוב שירות הלקוחות, שיפור זיהוי הונאות או חיזוי צרכי תחזוקה. בחינת הבינה המלאכותית באמצעות תוצאות מדידות היא הבסיס לאסטרטגיה יעילה. כל אסטרטגיית AI מוצלחת חייבת להיבנות על תשתית ענן גמישה. הדרישות של הבינה המלאכותית אינן סטטיות – הן מתפתחות במהירות ככל שמודלים ומערכי נתונים מורכבים יותר נכנסים לפעולה. גישת ענן תחילה מאפשרת לארגונים לנהל שינויים אלה ללא שדרוגי חומרה יקרים וגוזלי זמן. המפתח להצלחה עתידית הוא בניית אסטרטגיה שיכולה להתפתח עם הטכנולוגיה. תשתית ענן גמישה, אוטומציה וקונטיינרים הם מרכיבים קריטיים באסטרטגיה זו, משום שהם מאפשרים לארגונים להסתגל במהירות לפיתוחים חדשים בתחום ה-AI סביבות היברידיות וסביבות מרובות עננים מציעות גמישות רבה אף יותר, ומעניקות לעסקים את הכוח להעביר עומסי עבודה בין עננים מקומיים וציבוריים, בהתאם לצרכים הספציפיים שלהם. גמישות זו היא המפתח לניהול האופי הדינמי של פיתוח AI, שבו איטרציה מהירה וחידוד מודלים הם חיוניים. שילוב ענן מאפשר גם מדרגיות קלה יותר, וארגונים יכולים להתמודד עם נפחי נתונים ודרישות חישוביות גדלים, ככל שפרויקטי הבינה המלאכותית שלהם גדלים. עם זאת, ככל שעסקים מרחיבים את יוזמות הבינה המלאכותית שלהם, הם מטפלים בכמויות עצומות של נתונים, רובם רגישים. זה נכון במיוחד במגזרים כמו פיננסים, בריאות וממשל, שבהם פרטיות הנתונים היא בעלת חשיבות עליונה. ארגונים חייבים להבטיח שאסטרטגיית הבינה המלאכותית שלהם כוללת פרוטוקולי פיקוח חזקים, שמגנים הן על הנתונים שבהם הם משתמשים והן על התפוקות שמודלי ה-AI שלהם מייצרים. סביבות מבוססות ענן מציעות תכונות אבטחה שיכולות לסייע בהגנה על נתונים בפלטפורמות שונות. עם זאת, הבנת הנתונים ויישום יעיל של מודלי בינה מלאכותית עליהם הם ביחד אתגר מרכזי. כדי לעשות זאת על הצד הטוב ביותר, ארגונים חייבים לשאול את השאלות הנכונות – היכן מאוחסנים הנתונים שלי? איך מאבטחים אותם? וכיצד משתמשים בהם באימון מודלים של בינה מלאכותית? אוטומציה יכולה להקל על מימוש הפוטנציאל של ה-AI דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון בתכנון אסטרטגיית AI הוא שילוב אוטומציה בפריסתה. ניהול עומסי עבודה של בינה מלאכותית בסביבות מרובות עננים יכול לגזול זמן רב ודורש משאבים רבים, אם הוא נעשה באופן ידני. אוטומציה של משימות, כגון הקצאת משאבים ומדרגיות, יכולה לסייע לעסקים לפרוס מודלים של בינה מלאכותית מהר יותר וביעילות רבה יותר. פריסה מהירה זו תפחית את עלויות התפעול ותאפשר לצוותי ה-IT להתמקד ביעדים אסטרטגיים יותר. בנוסף, יישומי בינה מלאכותית מפיקים תועלת רבה משימוש בקונטיינרים – סביבות קטנות וקלות משקל, שאורזות מודלים של AI ואת יחסי התלות שלהם. קונטיינרים אלה מאפשרים פריסה מהירה של מערכות AI ואת העברתן בצורה חלקה בין סביבות שונות. על ידי שימוש בקוברנטיס לניהול קונטיינרים אלה, ארגונים יכולים להשיג את הזריזות הדרושה כדי להישאר תחרותיים בעולם המונע על ידי בינה מלאכותית. הקוברנטיס, בפרט, מאפשר לארגונים לתאם עומסי עבודה מורכבים של בינה מלאכותית על פני פלטפורמות ענן, ומבטיח ביצועים מיטביים. המפתח להצלחה עתידית הוא בניית אסטרטגיה שיכולה להתפתח עם הטכנולוגיה. תשתית ענן גמישה, אוטומציה וקונטיינרים הם מרכיבים קריטיים באסטרטגיה זו, משום שהם מאפשרים לארגונים להסתגל במהירות לפיתוחים חדשים בתחום ה-AI. בנוסף, אסטרטגיה נכונה נוגעת לאנשים לא פחות מאשר לטכנולוגיה. לאלה שמוכנים לאמץ אותה בזריזות, באחריות ועם חשיבה אסטרטגית קדימה צפוי עתיד ורוד. הכותב הינו מהנדס מערכות בכיר בנוטניקס ישראל.

הנתונים החיוביים המתפרסמים היום (ג') בדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל מביאים לאופטימיות זהירה – וגם זה משהו בימים טרופים אלה. אבל רצוי לא להתמכר אליהם, ולנסות לראות את המציאות כהווייתה. התאוששות הענף היא תוצאה של פער, לחיוב, בין הציפיות והדאגה שהייתה לכולנו בחודשים שלאחר פרוץ המלחמה לבין המציאות שקרתה בפועל. חוסר הוודאות היה מוחלט – הן עקב פרוץ המלחמה והן משום שהוא הגיע אחרי האטה בגיוסים, עד כדי עצירה, שנרשמה ב-2023 בגלל המחלוקת הפנימית סביב ההפיכה המשפטית. נכון להיום, כאשר למרות האופטימיות סביב העסקה להפסקת אש והחזרת חטופים, לא ברור האם היא אמנם תקרה ועדיין אין תאריך סיום ברור למלחמה, אווירת חוסר הוודאות עדיין מרחפת באוויר, גם אם פחות מאשר מיד אחרי ה-7 באוקטובר. זה מעלה כמה חששות, שעלולים לעצור את התאוששות הענף בהמשך השנה. אלה אתגרים שמימושם תלוי במידה רבה במדיניות ממשלתית, שכוללת השקעה בתשתיות, חינוך ויצירת סביבה כלכלית יציבה, שתנטרל את ממד חוסר הוודאות, שמהווה חסם מרכזי בתכנון, בענף ההיי-טק ובכלל. כך, למשל, העלייה בהיקף הגיוסים שהדו"ח מצייר, שהיא מבורכת לכשעצמה, נובעת בעיקר מהחברות הגדולות, ומתחומים שישראל ממילא חזקה בהם, כמו סייבר. החברות הצעירות, הסטארט-אפים, אלה שהיו הנפגעים העיקריים מעצירת ההשקעות בתקופת משבר ההפיכה המשפטית ועם תחילת המלחמה, עדיין מנסים להתמודד עם הבעיה, והזמן לא פועל לטובתם. האופטימיות שהדו"חות משדרים היא לא עקב שינוי במדיניות של קרנות הון זרות, שנמנעות בשלב זה מלהשקיע בחברות סיד או A. זה אומר, במקרים רבים, שאותן חברות לא יכולות להתקדם לסבבי גיוס מתקדמים יותר. אמנם, בתחילת המלחמה, הממשלה הזרימה כספים לרשות החדשנות, כדי לאפשר לחברות אוויר לנשימה, וגופים מוסדיים חזרו להשקיע בענף, עקב שינויי רגולציה. אבל עם כל הכבוד למשק הישראלי, חברות היי-טק, במיוחד צעירות, מבוססות על גיוסים מחו"ל – וזה, כאמור, עדיין לא קורה בהיקפים שהיינו מורגלים אליהם בשנות הגאות. בשנת 2025, מדינת ישראל מוצאת את עצמה בפני איום לא פחות קשה: אי הובלה בכמה תחומים, שמדינות אחרות, כולל בסדרי גודל כמו שלנו, כבר חלפו על פנינו בהם. התחום המרכזי הוא הבינה המלאכותית, ששוטפת את העולם, ובכלל זה את המדינה, כמו הוריקן בדרגה הכי גבוהה שלו הממשלה צריכה לתת מענה – אבל היא כנראה לא תיתן התוצאה של מצבור חסמים אלה עלולה להיות המשך הירידה במספר חברות הסטארט-אפ שנפתחות – מגמה שכבר קורית. או, במילים אחרות, ירידה במספר הסטארט-אפים באומת הסטארט-אפ. חברות אלה הן הדור הבא של הענף, הן אלה שיהפכו להיות הצ'ק פוינט והנייס הבאות, שכבר שנים לא קמות כמותן בארץ (למעט, אולי, וויז, שממשיכה לנסוק). שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מיזוגים והשקעות בחברות גדולות לא מביאים כוחת חדשים לאקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי – מה שמשאיר אותו בסביבה הסגורה של השקעות בחברות גדולות, שהן כבר מבוססות. באופן טבעי, הממשלה היא זו שצריכה לתת מענה למצב זה, אבל הסיכוי שהיא תפנה לכך משאבים השנה – קלושים. תקציב 2025 לא שיפר דרמטית את ההשקעות של הממשלה בתשתיות שיאפשרו את המשך צמיחת הענף. תקציב רשות החדשנות אמנם גדל במעט, אחרי כמה שנים שבהן הוא היה קפוא, אולם תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לא גדל בהיקף מספיק למה שהוא צריך להיות – מיליארד שקלים בשנה. צריך לומר לזכותה של השרה גילה גמליאל שהיא נאבקה עליו, אבל היא נבלמה מול הטיעונים של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעכשיו מצב חירום וכל משרדי הממשלה צריכים להשתתף בנטל. מעבר להיבט הכספי, בשנת 2025 מדינת ישראל מוצאת את עצמה בפני איום לא פחות קשה: אי הובלה בכמה תחומים, שמדינות אחרות, כולל בסדרי גודל כמו שלנו, כבר חלפו על פנינו בהם. התחום המרכזי הוא הבינה המלאכותית, ששוטפת את העולם, ובכלל זה את המדינה, כמו הוריקן בדרגה הכי גבוהה שלו. חברות התוכנה וה-AI הישראליות אמנם מפתחות כלים ופתרונות לתחום הבינה המלאכותית, ורבות מהן ממשיכות לעשות חיל בחו"ל, אבל בכל מה שקשור לתשתיות מחקר, כוח מחשוב, סטודנטים ובוגרי אקדמיה בתחום זה, מצבנו לא טוב, ומגמת הירידה נמשכת. מבקר המדינה פרסם בנובמבר האחרון דו"ח חמור ביותר, שמזהיר מפני הידרדרות מצבנו בתחום הבינה המלאכותית. ישראל ממשיכה אמנם להוביל בתחום הסייבר ובפתרונות מגזריים, אבל אם לא תהיה צמיחה משמעותית בתחום שהוא הכי חם כיום, לא נהיה אומת AI, כמו שאנחנו רוצים להיות. המשקיעים הישראליים מעוניינים להשקיע ב-AI; האם הם יעשו זאת בישראל? דו"ח אחר, שפרסם היום כלכליסט, מצביע על כך שהבינה המלאכותית נמצאת במקום גבוה בסדרי העדיפויות של קרנות הון-הסיכון לפי מצב תשתיות הבינה המלאכותית בישראל, לא בטוח שהם ישקיעו בחברות AI ישראליות, ואולי ישימו אותו בחברות בחו"ל. הפתרון לא מיידי, אבל כל מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד. ההתחלה חייבת להיות בחשיבה ובהתוויית מדיניות, וההמשך בהקצאת משאבים, כדי לצמצם פערים, על מנת שיום אחד תוקם אנבידיה הישראלית. השורה התחתונה: מחברי הדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל מסכמים את המצב בצורה נכונה. הם כותבים כי "כדי לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות, לממשלה יש תפקיד מרכזי בהבטחת עתיד הטכנולוגיה של המדינה. התמודדות עם חוסר היציבות הפוליטית והכלכלית, באמצעות מדיניות ברורה ועקבית, חיונית לחיזוק אמון המשקיעים. השקעות בחינוך, במחקר אקדמי ובתשתיות חדשנות חיוניות לטיפוח הכישרונות והטכנולוגיות הדרושים לתחרות גלובלית. כמו כן, הטבות מס ותמריצים ייעודיים למשקיעים ולתאגידים רב לאומיים יבטיחו שהצמיחה בהיי-טק תמשיך להניע את הכלכלה". האם מקבלי ההחלטות יפנימו את המסקנות האלה? צריך להמתין.

דו"ח חדש של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Startup Nation Central) שהתפרסם הבוקר (ג') מפתיע לטובה עם הקביעה שבמהלך שנת 2024 הגיוסים של ההיי-טק הישראלי חצו את רף 12 מיליארד הדולרים. הממצא הזה מחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת סקייל-אפ. סטארט-אפ סנטרל, המקדם את החדשנות הישראלית בארץ ובעולם, פרסם בדו"ח שלו לשנת 2024 ניתוח מעמיק של תעשיית ההיי-טק הישראלית, בהתבסס על נתונים ותובנות מפלטפורמת המידע העסקית Finder. מהדו"ח עולה כי למרות המלחמה הנמשכת והאתגרים המקומיים, האקו-סיסטם הטכנולוגי של ישראל הוכיח את חוסנו, כשהוא מתקדם ממרכז של סטארט-אפים למעצמה של חברות טכנולוגיה צומחות, עם סבבי מימון גדולים יותר, עלייה במספר החברות הבוגרות, וגידול משמעותי באקזיטים מבוססי רכישות. "פעילות יוצאת דופן, על אף חוסר הוודאות המקומי והמתיחות האזורית" מהדו"ח – שכותרתו The Power Of Scale: Israeli Tech Global Edge – עולה, כאמור, כי ענף ההיי-טק הישראלי גייס מעל ל-12 מיליארד דולר במימון פרטי השנה, וכן כי הוא הגיע לפעילות מיזוגים ורכישות בהיקף שיא של 15.8 מיליארד דולר, והניע את הצמיחה הכלכלית הישראלית, כאשר התמ"ג בענף ההיי-טק עלה ב-2.2%, גם כשהכלכלה הישראלית התכווצה. הדו"ח מדגיש את ההובלה של ישראל בתחומים כמו אבטחת סייבר, ואת התפתחותה למעצמה של חברות צומחות (Scale-up), אשר באה לידי ביטוי בחברות בוגרות, רכישות אסטרטגיות ואינטגרציה גלובלית, ובכך מבססת את הטק כאבן יסוד של הכלכלה הישראלית. אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: מירי דוידוביץ' אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ סנטרל: "בשנת 2024, הטק הישראלי הציג פעילות יוצאת דופן, על אף חוסר הוודאות המקומי והמתיחות האזורית. השנה החולפת הדגישה שוב כי ההשפעה הגדולה ביותר על האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי היא מגמות ההשקעה הגוברות בארה"ב, הגוברות על האתגרים המקומיים. פעילות גלובלית זו – לצד בגרות הענף, כוח הצמיחה שבו ופעילות החברות הרב-לאומיות – הובילה להצלחה שאנו רואים בשנה מורכבת כזו. כל אלו סייעו לישראל לשמור על מעמדה כמרכז חדשנות עולמי וכמובילה בתחומים כמו סייבר. כדי לשמור על היתרון הזה, נדרשות מדיניות פרואקטיבית, השקעות אסטרטגיות והתמקדות במנועי צמיחה חדשים". עוד ממצאים על השנה החולפת עוד עולה ממצאי הדו"ח כי: חברות היי-טק ישראליות גייסו 10.6 מיליארד דולר בגיוסים מדווחים – עלייה של 28% לעומת 8.3 מיליארד דולר ב-2023. בהתחשב בסבבים שטרם דווחו, וסבבים בסכומים שלא פורסמו, סך הגיוס השנתי מוערך ב-12.2 מיליארד דולר – סכום המשקף עלייה של 31% בהשוואה לנתון המתואם של השנה שעברה. בשנת 2024 נרשמו 15 "מגה-סבבים" בהיקף כולל של 4 מיליארד דולר, המהווים 41% מכלל הגיוסים. מדובר בעלייה חדה לעומת תשעה סבבים ו-2 מיליארד דולר (22% מכלל הגיוסים) בשנת 2023, מה שממחיש את עוצמתו של האקו-סיסטם ואת יכולתן של החברות הבוגרות למשוך השקעות גלובליות משמעותיות. תחום אבטחת הסייבר שומר על מגמת צמיחה, ועל אף שהוא מייצג רק 7% מחברות הטכנולוגיה בישראל, הצליח לגייס 36% מכלל המימון, בהיקף של 3.8 מיליארד דולר. זוהי עלייה של 90% במימון וסבבי מימון חציוניים של 18 מיליון דולר – נתונים המדגישים את חשיבות התחום באקו-סיסטם. אתגרים העומדים בפנים האקו-סיסטם לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל, למרות ההישגים המדגישים את עוצמת האקו-סיסטם הטכנולוגי בישראל, ישנם מספר אתגרים שחובה להתמודד איתם כדי להבטיח צמיחה מתמשכת: מגמת הירידה העולמית בהקמת סטארט-אפים חדשים משפיעה גם על ישראל, ומצמצמת את מגוון ההזדמנויות העתידיות. אמנם איכות החברות הקיימות גבוהה, אך הכמות הפוחתת של חברות חדשות פוגעת בגיוון ובהזדמנויות המחר. צמצום במספר סבבי ההשקעה העולמיים מגביל את החדשנות בשלבים מוקדמים, וכך מכווץ את מאגר הטכנולוגיות והיוזמות העתידיות. מענקים ותמריצים מאוזנים יכולים לסייע בקידום יזמות ובחשיפה של חברות בשלבים מוקדמים להזדמנויות מימון. אי-ודאות משפטית וכלכלית – לצד אי-יציבות אזורית – מסכנת את התחרותיות של ישראל ומערערת את אמון המשקיעים. לפי הארגון, כדי לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות, לממשלה יש תפקיד מרכזי בהבטחת עתיד הטכנולוגיה של ישראל. התמודדות עם חוסר היציבות הפוליטית והכלכלית, באמצעות מדיניות ברורה ועקבית, חיונית לחיזוק אמון המשקיעים. השקעות בחינוך, במחקר אקדמי ובתשתיות חדשנות, חיוניות לטיפוח הכישרונות והטכנולוגיות הדרושים לתחרות גלובלית. כמו כן, הטבות מס ותמריצים ייעודיים למשקיעים ולתאגידים רב-לאומיים יבטיחו שהצמיחה בהיי-טק תמשיך להניע את הכלכלה. מנגד, היעדר תכנית מקיפה וארוכת טווח, היחלשות מערכת החינוך וירידה בהשקעה באקדמיה ובתעשייה, שוחקים את היתרון התחרותי של המדינה. ללא פעולה מיידית והחלטית, ישראל מסתכנת בפיגור אחרי המובילות הגלובליות בתחומים פורצי דרך כגון בינה מלאכותית, טכנולוגיות קוונטיות ותעשיות מתפתחות נוספות שיש להן חשיבות מכרעת לעתיד החדשנות.