"בוטים נחתו בכדור הארץ, והם עושים את הכול יותר טוב מאיתנו: הם רופאים יותר טובים מאיתנו, רואי חשבון יותר טובים מאיתנו, עורכי דין יותר טובים מאיתנו ותוכניתנים יותר טובים מאיתנו", כך אומר יוסי חיימוב, מחבר הספר אנושיות 2.0: בינה מלאכותית – אפקט הפרפר. הוא התארח בפודקאסט אנשים ומחשבים. חיימוב הוא בעל ניסיון של שני עשורים ומשמש כמשנה למנכ"ל אברא. הוא חוקר את המנהיגות החדשה בעידן הבינה המלאכותית, ומיישם אותה בחברה ובחייו האישיים. הספר הנוכחי, שיצא בהוצאת פראג, הוא ספרו השני של חיימוב. הספר הקודם, מגדלור, יצא לאור ב-2021. חיימוב עשה את שירותו הצבאי בחיל הים, לאחר שעשה קורס מתכנתים בממר"ם – יחידה שהוא הגיע אליה אחרי שסיים לימודי חמש יחידות במדעים בתיכון. במקביל לשירותו הצבאי, הוא עסק בהפקת מסיבות ואירועים, כולל במועדון המיתולוגי אלנבי 58. חיימוב השתמש בטכנולוגיה גם בתחום הזה: יחד עם חבר תוכניתן, השניים יצרו דאטה בייס של הבליינים והמסיבות בתל אביב. "בלי להרגיש, פיתחנו מערכת שלימים קראו לה CRM", אמר. "זה היה להיט שכולם עפו עליו. היינו חבורה של חנונים, רחוקים מהתדמית של בליינים. בלילה היינו במסיבות ובבוקר הלכנו לעבוד". לאחר שירותו הצבאי, חיימוב נסע באופן עצמאי לכנס של מיקרוסופט ברדמונד, סיאטל, שם הוא שמע על החזון של החברה בעולמות ה-CRM, הדאטה בייסים ועוד. בין הדוברים היה סאטיה נאדלה, עוד לפני שהוא מונה למנכ"ל חברת הענק. הפעם הבאה שבה חיימוב ראה את נאדלה הייתה כשהוא כבר היה בעל חברה שהפיצה והטמיעה את הפתרונות של מיקרוסופט, וההצלחה שלה בישראל עשתה לה שמועות מעבר לים – מה שהביא את הענקית מרדמונד להכתיר את החברה שלו כ-"שותף מוביל" שלה. בעקבות זאת, חיימוב הוזמן לכנס שותפים של החברה – שוב ברדמונד. שם הוא שמע מפי נאדלה את החזון שלו לגבי הבינה המלאכותית, שכבר אז הוא אמר שהיא תשנה את העולם. "הייתה ארוחת בוקר. פתאום נכנס נאדלה, אז המנכ"ל הטרי של מיקרוסופט, שסיפר על המהפכה הבאה, ואז הזכיר בפעם הראשונה את המילה AI, וציין שהיא תשנה את העולם. השנה הייתה 2015. מרבית האנשים הביטו בו בתדהמה. אני דווקא חשבתי שיש פה משהו בכל זאת, ומאז התחברתי לנושא הבינה המלאכותית והתחלתי לחקור, ללמוד ולהבין אותו", אמר חיימוב. מה הביא אותך לכתוב את הספר? חיימוב: "יש את הזמן של הביזנס ויש את הזמן של הטכנולוגיה, ולמדתי שהם לא תמיד מסונכרנים. למדתי גם שאני צריך לעקוב אחרי טכנולוגיה, כי בשנים האחרונות השינוי הוא בקצב של לוחות טקטוניים שזזים. כיום, אני רואה שהילדים שלי מתקשרים עם ChatGPT, וברור לי שהטכנולוגיה הזו תשבש או תשנה את המציאות שאנחנו מכירים". מה המסר שאתה מנסה להעביר לקוראים? "המסר הוא פשוט: שהבינה המלאכותית כבר כאן. שהעולם משתנה לנגד עינינו, כמו מכוניות אוטונומיות, ללא נהג, ושכמעט בכל תחום יש תהליכים שמחליפים אנשים. אפילו כדי להדפיס הזמנה לחתונה כבר לא צריך גרפיקאי. אני שואל בספר הרבה שאלות. המטרה שלי היא לגרום לקוראים לצאת למסע ולהגיד: אוקיי, הבנתי, איך זה משפיע עליי, על החינוך של הילדים שלי? איך זה משפיע על העסקים שלי? ועוד". אבל יש שיגידו שחלק מהדברים שאתה מתאר בספר, כמו האיום על התעסוקה, עדיין מוקדמים מדי. הבינה המלאכותית עדיין לא החליפה את הרופא או רואה החשבון, היא אולי שיפרה את עבודתו. "קודם כל, שכל אחד יטפל בסביבה שלו. אי אפשר לטמון את הראש בחול. אנחנו צריכים לטפל בזה ברמה המקומית והלאומית. בוודאי שזה ישפיע על הרבה מקצועות. הבינה המלאכותית תשחרר לא מעט עובדים, וכבר בעולם מדברים על סוגים של אבטלה. כרגע זה ברמה קטנה, אבל זה מתחיל לעלות ויש לזה המון השלכות מעבר לאבטלה – על מעגלים חברתיים, גידול בשעות הפנאי ואולי גם גידול בפשיעה. בכל מקום נראה השפעה של ה-AI. זה שבארץ לא מדברים על כך לא אומר שזה לא קיים". עטיפת הספר בארגונים רבים הנושא נמצא עדיין בפיילוט. איך אתה מסביר את זה? "השיח צריך להיות עם מנכ"לים, כי משם זה צריך להתחיל, ואז זה עובר למנהלי מערכות המידע. נכון שבארצות הברית, ארגונים אומרים שרק 6% מפרויקטי הבינה המלאכותית כבר נמצאים בשלב הפרודקשן, אבל בספר אני מדמה את מהפכת הבינה המלאכותית לגלים בים. זה חלק מהגל, שבסוף כולם יצטרכו ללמוד להתמודד איתו, כי אחרת הם יטבעו. המבחן הראשון שארגונים רואים הוא ההתייעלות בתהליכים פשוטים, שחוסכת המון זמן. המרכיב השני הוא הדאטה, שכבר אמרו עליה שהיא הנפט החדש. הכוונה היא לחברות ביטוח שמפעילות בוטים לאוטומציה של תהליכים שכבר קיימים, וזה רק ילך ויגדל. ברור שיש בעיות ואתגרים והטיות. ראה את כל מה שקורה בעולם עם המלחמה בעזה והפייק ניוז. צריך לדעת להתמודד עם זה". זה הספר הראשון שיוצא עם בוט שמובנה בו. מעין מהפכה קטנה בעולם הפרינט. "נכון. הכנסתי את הבוט, כי הוא מאפשר לדבר עם הספר. אם אתה רוצה להעמיק באיזה שהוא נושא שמופיע בספר, אתה יכול לשאול את הבוט שאלות, לדבר איתו, לפתוח מצלמה, לתקשר ולהסביר".  

תערוכת CES השנתית כבר סגרה את שעריה, ועובדי מרכז הכנסים הבינלאומי בלאס וגאס כבר נמצאים באמצע ההכנות לתערוכה או לכנס הבא שת.יגיע לעיר, אבל הוצגו בה מספיק גאדג'טים מעניינים כדי לכתוב עליהם גם השבוע. אז קבלו סבב נוסף של המדור גאדג'Time מתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. Mirumi של יוקאיי הצעצוע הוורוד הזה, שכנראה יהיה זמין בעוד צבעים, הוא סוג של פרויקט מימון המונים. Mirumi לא ממש עושה משהו מעבר לזה שהוא חמוד ותוקע מבטים שאמורים, לפי יוקאיי, לגרום להרגשה שיש ילד קטן בסביבה. למעשה, זהו סוג של רובוט פרוותי, שיכול להיצמד לעצמים כמו ידית התיק או הזרוע, והוא יודע להגיב לסביבה על ידי שימוש בחיישני הקרבה שמוטמעים. הוא אמור להגיב בסקרנות או אפילו בביישנות לסובבים אותו. וכן, אין ממש מה לעשות איתו מעבר ל-להראות לכולם שהוא חמוד – אבל עברנו בחיים הרבה צעצועים שהפכו ללהיט. הרובוט-צעצועון הזה אמור להגיע לשוק בערך בתחילת המחצית השנייה של 2025 והוא צפוי לעלות 70 דולר. Thunderbolt 4 G6 של HP סדרת תחנות העגינה Thunderbolt 4 G6 של HP מציעה טכנולוגיה בשם Quick Connect, שמהווה, לפי החברה, חידוש עולמי: זיהוי המחשב הנייד באמצעות שימוש בבלוטות' בזמן שמקרבים אותו אל השולחן כדי להעיר באופן אוטומטי את כל המסכים והאביזרים הנלווים. הסדרה כוללת שלושה דגמים עם הספקים של 100 ועד 280 וואט, למשתמשים רגילים ועד למשתמשים מקצועיים ומשתמשי קצה שזקוקים ליותר אביזרים היקפיים. התחנות תומכות בניהול דרך הענן באמצעות התוכנה הקניינית Poly Lens, והן מציעות חיבור Thunderbolt 4 מהיר למספר מסכים בו זמנית. Thunderbolt 4 G6 של HP. צילום: יח"צ התחנות שוקלות כ-800 גרם, עם גובה של עד 51 מ"מ, והן תומכות בכל מערכות ההפעלה הקיימות בשוק, כולל לינוקס ו-macOS. הן מציעות מרחב גדול מאוד של חיבורים אפשריים, והמסכים שמתחברים אליהן יכולים להיות ברזולוציה של עד 8K, אם המכשיר יכול לספק את כמות הוואטים שהוא זקוק לה. מתי הגאדג'ט יצא לשוק וכמה הוא יעלה? עדיין לא ידוע. Legion Go S של לנובו אחד מנושאי הדיון החמים בימים שקדמו ל-CES השנה, באתרים המוקדשים לגיימרים בכלל ועבור קונסולות משחק ניידות בפרט, היה ההחלטה של Valve, החברה האם של אתר המשחקים סטים, להציע את מערכת ההפעלה Steam OS לכל יצרנית שמעוניינת בכך. עד היום, ה-Steam Deck של החברה, על כל גרסאותיה, שמרה בקנאות על מערכת ההפעלה הקניינית שלה, אבל מסיבות כאלה או אחרות החליטו בחברה לפתוח אותה לעוד יצרניות שירצו בה. למה? אולי כדי לקדם את החנות שלה עוד יותר, ולכבול עוד יותר את המשתמשים שלא שם, או אלה שנמצאים בה רק באופן חלקי. Legion Go S של לנובו. צילום: יח"צ למרות הערכות מוקדמות שאסוס תהיה הראשונה לאמץ את מערכת ההפעלה האמורה, לנובו הקדימה את כולן עם Legion Go S, שתושק במקביל לאחותה, שתמשיך להגיע עם Windows. היא, כמובן, תציע שמירה בענן, שתאפשר מעבר של משחקים בין המחשב לקונסולה, אפשרות להזרים משחקים מהמחשב ואיך לא – גישה מלאה לחנות, לספריית המשחקים ועוד. גרסת ה-Steam OS של Legion Go S תגיע לשוק באפריל. המחיר טרם נקבע, אבל גרסת ה-Windows תושק עוד החודש במחיר של 630 יורו. OffGrid של HMD למרות כל ההתקדמות הטכנולוגית, עדיין יש מקומות בעולם שאין בהם תקשורת סלולרית. לא תמיד זה כי לא משתלם לחברת הסלולר שאמורה לספק את השירותים בסביבה. יש אזורים שבהם פשוט בלתי אפשרי להציב אנטנות, ובמקומות כאלה יש חשיבות לתקשורת לוויינית. לא לכולם יש טלפון חדיש, ומספרם של המכשירים התומכים בתקשורת לוויינית גם ככה קטן. ל-HMD יש פתרון לזה, בשם OffGrid – מוצר קטן ממדים עבור אזורים ללא תקשורת סלולרית. הוא שוקל 60 גרם בלבד, מציע מענה חירום 24/7 ומגיע עם חיי סוללה של לפחות שלושה ימים. OffGrid של HMD. צילום: יח"צ זהו משדר-מקלט עם תמיכה ב-NTN, והוא יכול להתחבר לכל טלפון, כדי לשלוח הודעות ואת המיקום המדויק באמצעות לוויינים. האפליקציה הייעודית מאפשרת לשלוח, לעד חמישה נמענים, הודעות, בשני הכיוונים, ומעקב מיקום בזמן אמת. OffGrid עמיד בפני מים, זעזועים וקור, והמחיר ההתחלתי שלו עומד על 200 דולר. המכשיר זמין כעת בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, עם הרחבה צפויה למדינות נוספות בעולם עוד במהלך השנה הנוכחית.

"הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) פרצה לחיינו בסערה לפני כשנתיים, ומאז היא מחוללת סערה ושיבוש בכל תחום. אנחנו, כחוקרי מדעי החברה, מתעניינים בה ומביטים עליה בפליאה: האם היא באמת משנה את העולם? ואם כן – מה יישאר מהעולם הישן? מדובר בתופעה מסקרנת, שיש לה היבטים לכאן ולכאן – היא מהווה הזדמנות, אבל מביאה איתה גם חלקים מסוכנים. דבר אחד ברור – ה-AI היא לפעמים קצת יותר מדי", כך אמר לאנשים ומחשבים פרופ' חגי בועז, ראש תחום מדע, טכנולוגיה וחברה במכון ון ליר שבירושלים. "אני בא מתחום מדעי החברה, סוציולוגיה", אמר. "המכון עוסק בשאלות רלוונטיות לחברה הישראלית מנקודת מבט של מדעי הרוח והחברה, ומנסה להתבונן באופן רענן על החברה הישראלית. בשנה האחרונה, בעקבות המלחמה והשינויים הפוליטיים בישראל ומחוצה לה, בהם עליית הפופוליזם, התחלנו פרויקט, בהובלת פרופ' ענת בן דוד מהאוניברסיטה הפתוחה, שבוחן בימים אלה את הקשר בין התקשורת המסורתית (עיתונות, רדיו וטלוויזיה) והחדשה (המדיה החברתית) לנסיגת הדמוקרטיה. המיזם בוחן את האופן שבו השינויים ב-'אקולוגיות המדיה' והשינויים הטכנולוגיים שבגללם אנחנו צורכים את הידע בעולם בצורה שונה מבעבר, וכיצד הם משנים את תפיסת האזרחות שלנו. המיזם יתרחב לעוד מקומות בעולם – הונגריה, ארצות הברית, פולין והודו". הוא ציין פרויקט נוסף שיזם המכון – בחינה של היבטי פילוסופיה ומוסר בקשר ל-AI. "ד"ר גלית ולנר מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT) וד"ר יעל ון-אסן בדקו לפני המלחמה את האתגרים האתיים בהטמעת בינה מלאכותית במערכות חוסן בישראל. אחרי ה-7 באוקטובר עולה השאלה: לו במקום תצפיתניות, על הגבול היו מוצבות מערכות AI – האם המציאות הייתה נראית אחרת? עוד שאלה היא מה משמעות הטמעת AI באזורי אסון, מלחמה, מגיפה, רעש אדמה ושטפון?", שאל. "גופי החירום בישראל, כדוגמת רח"ל (רשות חירום לאומית) ופיקוד העורף, נדרשים לקבל החלטות מהירות בזמן אמת, ולשם כך הם נדרשים לנתונים", אמר פרופ' בועז. "הם יכולים לקחת נתונים אישיים כדי לשלוח ערכת הנחיות לפעולה, מותאמת אישית, וזה יקרה תוך פגיעה בפרטיות, חשש להטיות, כזבים וטעויות – אבל לטובת הצלת חיים". האם אנחנו הולכים אחרי הבינה המלאכותית כמו שבסיפור הלכו אחרי החלילן מהמלין? פסל החלילן בהמלין, גרמניה. צילום: ShutterStock "אנחנו חיים בפרדיגמה של AI" פרופ' בועז אמר כי "אנחנו חיים בפרדיגמה של AI. כולם עוקבים ורודפים אחריה, כמו אחרי החלילן מהמלין. כל אחד ואחת רוצים ללבוש חליפת AI. זה מעניין תרבותית: העולם נוהה אחרי הבינה המלאכותית כאילו היא תרופה לכל מחלה, שיקוי קסם. אנחנו מנסים להבין את זה דרך משקפיים של מדעי החברה. אילון מאסק, למשל, גולש למחוזות הקרינג', ועלול להרתיע אותנו מלהשתמש בטכנולוגיה הזו". "הבינה המלאכותית הפכה להיות מעין משהו ש-'תופס הכול'. כולם נוהים אחריה, ולעתים נראה כאילו זה יותר מדי. למרות הנוחות שיש בבינה המלאכותית, השאלה שמעניינת אותנו היא תרבותית", הוסיף פרופ' בועז. כנס: האם ה-AI היא שינוי לטובה – או סכנה לאנושות? ב-6 בפברואר יערוך מכון ון ליר כנס פתוח לקהל ובו יידונו השינויים שעורכת הבינה המלאכותית בחיינו בתחומים רבים, והאם מדובר בשינויים לטובה – או בסכנה לאנושות. באירוע תשוחח פרופ' בן דוד עם ד"ר דן קוטליאר מאוניברסיטת חיפה בנושא "להיות אזרח בימי האלגוריתם". לדברי פרופ' בועז, "הם יבחנו את האופן שבו אלגוריתמים מעצבים את חיינו, האם יכול להיות צ'טבוט פוליטי, מה הוא עושה לתפיסת האזרחיות הרחבה ומה האחריות של בני האנוש, מפעילי המכונה, בממשק אדם-מכונה. גם בעבר היו תקשורת פוליטית, עיתונות מפלגתית ומדיה שנשלטה על ידי השלטון, אבל המדיה החברתית חוללה מהפכה, יש הפרטה טוטלית ואין צנזורה, ויש לכך השפעות על תפיסת האזרחות". עוד תשוחח בכנס ד"ר ולנר עם ח"כ אורית פרקש-הכהן, יו"רית תת הוועדה ל-AI וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת, ולשעבר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, על מערכות חוסן לאומי ו-AI; פרופ' אורן הרמן, היסטוריון של המדע, ופרופ' בן רייס, ישראלי מאוניברסיטת הרווארד, ידברו על רפואה, ציבור, ביג דאטה ובינה מלאכותית; ופרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר, יחתום את הכנס בשיחה עם חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה. הכניסה לכנס ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש כאן.

 "הטכנולוגיה וה-AI ימשיכו לשנות את הנוף העסקי במהלך 2025 ויעזרו לחברות להישאר צעד אחד קדימה בסביבה התחרותית", אומרת סילביה דה פולי,  מנהלת הערוצים ב-זום (Zoom) אירופה. להערכתה, את השינויים ניתן יהיה לראות לכל אורך הקו, מתחום משאבי האנוש, דרך חוויית הלקוח, כלים טכנולוגיים חדשים והסביבה העסקית. כך, לדוגמה, בתחום ה-HR, כלי AI יאפשרו לעובדים לנהל את העבודה שלהם, להתאים אישית תהליכים ולהתמקד במשימות עדיפות מצב שיעלה את המעורבות והפרודוקטיביות. ״כלי שיתוף פעולה המופעלים על ידי בינה מלאכותית יאפשרו סביבות עבודה שוויוניות וגמישות יותר, שבהן העובדים יכולים לבחור איך ואיפה הם עובדים״. דה פולי מעריכה, כי בתחום שירות הלקוחות, התקדמות בעיבוד שפה טבעית (NLP) תאפשר לסוכנים וירטואליים להבין טוב יותר את הרגשות והצרכים של המשתמשים, ולהציע אינטראקציות אמפתיות יותר מבלי לאבד את היעילות של האוטומציה. "חברות ישקיעו בטכנולוגיית AI קולית, שתאפשר תגובות מהירות ומותאמות אישית שיקדמו שיפור משמעותי בשביעות רצון הלקוחות. כלי ניתוח חדשים יצפו התנהגויות וצורכי ​​לקוחות,ומהלך זה יוביל לניטור בזמן אמת של שיחות, ובכלל – בינה מלאכותית תחבר בין צוותים בתוך ומחוץ מרכזי שירות הלקוחות, תבצע אוטומציה של משימות ותציע תגובות זריזות ומותאמות יותר. גישה שיתופית זו תהיה המפתח לעבודה בשנת 2025". עוד צופה דה פולי, כי  דור חדש של ממשקים ישלב בינה מלאכותית לשיחה עם אלמנטים ויזואליים, וייצור כלים אינטואיטיביים יותר, המותאמים לצורכי המשתמש, שיחזקו את האינטראקציות האנושיות. ״מעבר לכך, יותר פלטפורמות יתחילו לשלב מודלים מרובים של שפות, ויציעו פתרונות מותאמים אישית ושיתופיים יותר. מעבר לאוטומציה, סוכני בינה מלאכותית יספקו מידע מפתח בזמן אמת, ויסייעו לתעדף פעולות קריטיות ולייעל תהליכים עסקיים". דה פולי מביעה אופטימיות בהקשר לצפוי ב-2025 ואומרת, כי "הדור הבא של העובדים, שרגילים להשתמש בכלי בינה מלאכותית, ידרשו מחברות לאמץ את הטכנולוגיות הללו במלואן. במקביל, מנהלים יצטרכו לפתח מיומנויות אנושיות, כמו אמפתיה ויצירתיות, כדי להשלים אותן…"

גורמי האיום ממשיכים להסתמך על טכניקות "קלאסיות" רבות, בנות עשורים, אולם הם גם משתדרגים: פושעי הסייבר יאמצו השנה מתקפות גדולות, נועזות, ומנקודת מבטם טובות יותר. "החל מקבוצות פשיעת סייבר כשירות (CaaS), שהופכות למקצועיות יותר, ועד לגורמים עוינים, שמשתמשים בפלייבוקים מתוחכמים שמשלבים איומים דיגיטליים ופיזיים – פושעי הסייבר עולים רמה כדי להוציא לפועל מתקפות ממוקדות ומזיקות יותר", כתבו חוקרי פורטיגארד לאבס, גוף מודיעין האיומים והמחקר הגלובלי של פורטינט. לפי החוקרים, "הגורמים העוינים ירחיבו את הפלייבוקים שלהם כדי לשלב מתקפות סייבר עם איומים פיזיים בעולם האמיתי. ראינו כבר קבוצות פשיעת סייבר שמאיימות באופן פיזי על בכירים ועובדים של ארגונים. זה יהפוך לחלק קבוע מפלייבוקים רבים". עוד החוקרים צופים שפשעים גלובליים – כמו סחר בסמים, והברחת אנשים וסחורות – יהפכו למרכיב קבוע יותר של פלייבוקים מתוחכמים יותר, וקבוצות פשיעת סייבר וארגוני פשע גלובליים יעבדו יחד. כמו כן, הענן יהווה, יותר ויותר, יעד למתקפות סייבר: בעוד שמטרות כמו התקני קצה ימשיכו ללכוד את תשומת הלב של גורמי האיום, החוקרים ממליצים לארגונים למקד מאמצי הגנה בחלק נוסף של משטח התקיפה – סביבות הענן. "על אף שהענן אינו חדש", כתבו חוקרי פורטינט, "הוא מעורר התעניינות גוברת מצד פושעי הסייבר. מרבית הארגונים מסתמכים על מגוון ספקי ענן, ולכן יש נקודות תורפה רבות יותר שמתמקדות בענן המשמשות את התוקפים. מגמה זו תתחזק בעתיד". "מגמה נוספת", ציינו, היא כלי פריצה אוטומטיים, שמוצאים את דרכם לדארקנט. "מספר עצום של וקטורי תקיפה וקוד הקשור אליהם", נכתב, "זמינים כעת דרך שוק ה-CaaS: ערכות פישינג, מתקפות כופר כשירות, DDoS כשירות ועוד. ראינו כבר כמה קבוצות פשיעת סייבר הנסמכות על AI כדי להציע כלי CaaS, ומגמה זו תלך ותפרח. התוקפים ישתמשו בתוצרים האוטומטים מה-LLMs כדי להציע כלי CaaS ולהגדיל את השוק, כמו לקחת מודיעין שנאסף מרשתות חברתיות ולבצע אוטומציה של אותו מודיעין לערכות פישינג מוכנות". "הרבה דברים לא ידועים – אבל דבר אחד בטוח" לדברי חן בורשן, מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי, "הרבה דברים לא ברורים ולא ידועים, אבל דבר אחד בטוח: השנה יהיו המון, המון אירועי סייבר". חן בורשן, מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי. צילום: יח"צ בורשן התייחס לאירוע המחשוב מהמרכזיים שאירעו בשנה שעברה – ההשבתה של קראודסטרייק. לדבריו, "היא הייתה מפתיעה ומדאיגה במיוחד. נראה שהציבור הרחב מוכן להבין שיבושים שמקורם במתקפות סייבר בלתי נמנעות, אבל סלחן הרבה פחות כלפי תקלות מחשוב נרחבות, שנגרמות על ידי חברות שאמורות להגן מפני מתקפות סייבר. נראה שזו לא תקלה יחידה, ולכן, רוב הסיכויים שנראה בעתיד הקרוב שיח גובר על איך מונעים תקלות בסדר גודל דומה". "מתקפות סייבר יגרמו לנזקים ולשיבושים בקנה מידה נרחב יותר ממה שהכרנו", ציין בורשן. "בשנה החולפת קיבלנו כמה 'טעימות', שמדגימות עד כמה העולם שלנו נסמך על שירותים דיגיטליים והופך פגיע בשל כך. לדוגמה, מתקפת סייבר על ספקית התוכנה CDK פגעה ב-15 אלף סוכנויות רכב ברחבי המדינה. דבר אחד בטוח: לא יהיה פה משעמם". ארבע הגדולות "סכסוכים גיאו-פוליטיים ימשיכו להיות המניע העיקרי לפעילות סייבר ברחבי העולם, וייצרו עוד אתגרים ומורכבויות", אמרה סנדרה ג'ויס, סגנית נשיא מודיעין איומים בגוגל קלאוד. "השנה, כל עוד המתיחות המתמשכת במזרח התיכון לצד הסכסוך המתמשך באוקראינה יישארו – ארגונים ומדינות באותם אזורים יחושו את ההשפעות הישירות והעקיפות שלהם". לפי חוקרי גוגל קלאוד, גם מדינות ה-Big 4 בסייבר – איראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה – לא יטמנו את ידיהן בכיסים. "ככל שהלחימה בין ישראל והחמאס תמשיך", כתבו, "כך איראן תמשיך לממן ולהיות חלק עיקרי מפעילות הסייבר ההתקפי כלפי ישראל, שכוללת פעילות ריגול, מתקפות שיבוש והרס, וקמפייני תודעה". לגבי רוסיה, הם כתבו כי "קמפיינים פרו-רוסיים ימשיכו להשתמש במגוון טקטיקות כדי לקדם את האינטרסים של מוסקבה ולערער את יריביה, תוך ניצול אירועים מתוקשרים, כפי שהיה באולימפיאדת פריז 2024". ארבע הגדולות ימשיכו לשחק "שחמט" סייברי עם יריבותיהן. צילום: ShutterStock "ההשקעה המוסדית מצד סין במפעילי איומי הסייבר שלה, שנמשכת זה יותר מעשור, תימשך, ותביא לעלייה בנפח איומי הסייבר הנשקפים מהיכולות המפותחות על ידה", ציינו החוקרים. ואחרונה ולא חביבה – צפון קוריאה: "פעילות הריגול של פיונגיאנג באמצעות מתקפות סייבר תמשיך להתקיים בהתאם למטרות הגיאו-פוליטיות של המדינה", הוסיפו חוקרי גוגל קלאוד. "היא תוסיף להיות מופנית בעיקר כלפי מטרות מרכזיות בדרום קוריאה ובארצות הברית, וכן כלפי גופים בעלי עניין בבריטניה, גרמניה, אוסטרליה, סין ורוסיה".

השנה יציינו ברחבי העולם 80 שנה לשחרור אושוויץ, מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי הגדול והקטלני ביותר, בו נרצחו למעלה מ-1.1 מיליון בני אדם במהלך חמש שנות פעילותו. הוועידה לתביעות חומריות יהודיות נגד גרמניה (ועידת התביעות) משיקה היום (ב') את "שרדתי את אושוויץ: זכרו זאת", קמפיין דיגיטלי חדש בהשתתפות 80 שורדי שואה ששרדו את מחנה ההשמדה אשר הפך לשם נרדף לאכזריות. כידוע, יום השנה ה-80 לשחרור אושוויץ מתקיים כשנה לאחר האירועים הטראומתיים שחוותה מדינת ישראל ב-7 באוקטובר, בעוד שהמדינה מצויה במלחמה ועל רקע עדויות המצביעות על עלייה דרמטית באנטישמיות ברחבי העולם. סרטונים ובהם השורדים מדברים במסגרת הקמפיין יעלו 80 סרטוני וידיאו קצרים של 80 שורדי אושוויץ במשך שבועיים לרשתות החברתיות, וזאת במטרה להגיע בעיקר לדור הצעיר ברחבי העולם. בכל סרטון עונים השורדים על השאלה: מה הדבר שהכי חשוב לך שידעו ויזכרו מהחוויה שלך במחנה ההשמדה אושוויץ?. אלה בלומנטל, בת 103, מדרום אפריקה, מבקשת שהעולם יזכור שהיא מעולם לא איבדה תקווה באושוויץ, למרות שאיבדה 23 מבני משפחתה הקרובים. היא והאחיינית שלה, רומה, שרדו. "היא התחננה אליי לסיים את סבלנו בכך שנזרוק את עצמנו על הגדר החשמלית כי היא אמרה שהדרך היחידה לצאת מאושוויץ היא דרך הארובה. שכנעתי אותה לחכות עוד יום אחד – ואז שוב יום נוסף – כי לא הייתי מוכנה למות. רציתי לחיות", סיפרה בלומנטל. יונה לקס, תאומה ששרדה את ניסוייו של מנגלה במחנה אושוויץ, המתגוררת היום בישראל: "אני נדרתי נדר, שאתרום את כל מרצי, את כל זמני, את הכל, על מנת לספר, לתעד ולהעביר לאנשים את מה שהיה. אני יונה לקס, וחשוב לי שתזכרו זאת". מתוך קמפיין ועידת התביעות. מימין לשמאל: שורדת אושוויץ אלה בלומנטול, השורד ארון קרל, והשורדת ורה קריגל גרוסמן. צילום: ארגון ועידת התביעות הקמפיין יוצא גם בהשראת עדותו של ארון קרל, שורד אושוויץ, על אחיו צבי, שמת מרעב לאחר שנה בגטו לודז'. ארון זכר את צבי – השני מבין שלושה בנים במשפחתם – כשחקן כדורגל. אך מחסור במזון, עבודת כפייה קשה ומחסור בטיפול רפואי השאירו את צבי רזה מאוד. ארון נזכר במילים האחרונות שאמר לו צבי לפני מותו: "בבקשה אל תשכחו אותי לעולם". קמפיין זה הוא מחווה לארון, לאחיו צבי ולכל המשפחות שאבדו, נרצחו ונרדפו בידי הנאצים. בעדותו אמר ארון קרל: "איבדתי לא רק את צבי, אלא גם את אחי משה ואת אמי אסתר בשואה. שרדתי חמישה מחנות ריכוז וגטאות – כולל אושוויץ. אני יודע שרבים אינם יכולים להבין מה עברתי. אבל ניתן להבין מה זה לאהוב אח כמו שאני אהבתי את צבי, לדמיין את הכאב הבלתי נסבל שמגיע עם אובדן כזה, ומכך, אני מקווה, להסכים כי לקחי השואה חייבים להיזכר תמיד". אווה שפצי, שורדת שואה ומחנה אושוויץ מגרמניה, דיברה על אמה, אביה ואחיה הצעיר, אשר כולם נרצחו בשואה. אמה שלחה אותה עם מסמכים מזויפים בניסיון להצילה. למרות המאמץ, הנאצים מצאו את שפצי ושלחו אותה לאושוויץ ב-3 בנובמבר 1944. "באותה תקופה לא ידעתי שאמי, ואלרי, ואחי הקטן, תמאש, כבר נשלחו לאושוויץ ונרצחו שם. כשנכנסתי בשער, הם ראו אותי מלמעלה. לא חשבתי על זה אז. לחשוב על זה היה קטלני". "חיוני שנלמד את הדורות הבאים על אושוויץ" ועידת התביעות היא ארגון ללא כוונת רווח עם משרדים בניו יורק, ישראל, גרמניה ואוסטריה, הפועל לפיצוי חומרי עבור שורדי שואה ברחבי העולם. הוועידה, שהוקמה בשנת 1951 על ידי נציגי 23 ארגונים יהודיים בינלאומיים מרכזיים, מנהלת משא ומתן ומפיצה כספים ליחידים ולארגונים ומבקשת את החזרת הרכוש היהודי שנגנב במהלך השואה. בעקבות משא ומתן עם ועידת התביעות מאז 1952, ממשלת גרמניה שילמה למעלה מ-90 מיליארד דולר פיצויים ליחידים כתוצאה מרדיפה על ידי הנאצים. בשנת 2023, ועידת התביעות חילקה מעל ל-560 מיליון דולר בפיצויים עבור כ-200,000 שורדים ב-83 מדינות והקצתה מעל 750 מיליון דולר במענקים ללמעלה מ-300 עמותות חברתיות ברחבי העולם, המספקות שירותים חיוניים לשורדי שואה, כגון טיפול ביתי, מזון ותרופות. בשנת 2024, ועידת התביעות השיגה במשא ומתן כ-535 מיליון דולר בפיצויים אישיים לשורדים ברחבי העולם ו-888 מיליון דולר לצרכים של טיפול ביתי לשורדים. גדעון טיילור, נשיא ועידת התביעות: "זוועות אושוויץ היו רוע שאף אדם לא צריך לסבול, אך גם רוע שאף אדם לא צריך לשכוח. למרות שקשה לדמיין את עצמנו במחנה ריכוז, כולנו יכולים להבין את הרצון של אנשים לזכור את יקיריהם שאיבדו, את החוויות שעיצבו אותם ואת הרגעים שחשובים להם. חיוני שנלמד את הדורות הבאים על אושוויץ. 'שרדתי את אושוויץ: זכרו זאת' עושה זאת על ידי חיבור הדורות עם האנושיות המשותפת לנו".

חוקרי מודיעין האיומים בצ'ק פוינט פרסמו דו"ח, המזהיר 100 מיליון משתמשי אפל מפני גירסה חדשה של נוזקת macOS Banshee Stealer, המסוגלת לפרוץ אישורי דפדפן, ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים ונתונים רגישים אחרים, שנוטרה על ידיהם כבר בסוף השנה שעברה. "תמורת 3,000 דולרים", אמרו החוקרים, "שחקני איום יכולים לרכוש את התוכנה הזדונית הזו כדי לטרגט משתמשי macOS", לאחר שהצליחו "לגנוב את אלגוריתם ההצפנה ממנוע האנטי-וירוס XProtect של אפל, שהחליף מחרוזות טקסט פשוט בגירסה המקורית" – מה שכנראה תרם לאי גילויה של נוזקת Banshee. הדו"ח של צ'ק פוינט על הקמפיין החדש של Banshee Stealer מזהיר, כי עסקים "חייבים להכיר בסיכונים הרחבים יותר הנשקפים מתוכנות זדוניות מודרניות", בהם הפוטנציאל לפגיעה במוניטין ולדליפות מידע יקרות", שנגרמים בשל פשרות שעושים ארגונים בהגנה על מידע רגיש.

בסופו של דבר לכל תערוכה, גם אם היא על פניה צרכנית יותר – וכפי שכבר יודע מי שעוקב בהתמדה, CES היא כבר מזמן לא רק צרכנית – בשורה התחתונה מגיעות חברות שרוצות לעשות עסקים. לא משנה אם מדובר ביצרנית קונסולות משחק, מחשבים, מכוניות או טכנולוגיה כזו או אחרת, המטרה העיקרית של כולן היא להציג את הסחורה מקדימה וגם מאחור, להראות מוצרים סופיים וגם את הרכיבים שמאפשרים את אותם מוצרים. ויש בתערוכה, כמובן, הרבה טכנולוגיה חדשה, וזה לא מפתיע שבמקומות שבהם יש טכנולוגיה חדשה מוצאים גם חברות ישראליות, כי עם כל האירועים וכל הבעיות שמלוות את המדינה הזו בשנים האחרונות, היא נותרה מדינה טכנולוגית עם הרבה חברות שממציאות לנו פטנטים. מה החידוש שהציגה חברת היוניקורן היילו? אחת מהחברות הישראליות שהגיעו לתערוכה בלאס וגאס הייתה היילו (Hailo), חברה מתל אביב שהפכה ליוניקורן לפני כשלוש שנים, ומייצרת מעבדי AI למכשירי קצה. היילו גייסה כ-340 מיליון דולר מאז שהוקמה ב-2017 בידי בוגרי יחידת העלית הטכנולוגית של חיל המודיעין. החברה, שהייתה אחת מאלו שהציגה את המרכולת הדיגיטלית שלה גם היא במסגרת הביתן הישראלי, הציגה יחד עם Limelight Vision מצלמה חכמה חדשה בשם Limelight 4, בה שולב המעבד Hailo-8 AI של היילו, אשר לו כוח עיבוד של 26 טרה פעולות/לשנייה. זהו מעבד שמיועדת לכלים רובוטיים, בעיקר כדי לציידם ביכולות AI מתקדמות לצורך משימות כמו זיהוי אובייקטים ואנשים, זיהוי מיקום במרחב תלת-ממדי, סגמנטציה של תמונות ועוד. לפי החברה מדובר בדור הראשון של מעבדי החברה, והוא יעיל במיוחד ביחס בין ביצועים לעלות ובין ביצועים לצריכת הספק. הוא יכול להציע כוח עיבוד של עד 200 טרה פעולות/לשנייה עבור אפליקציות הדורשות ניתוח וניהול מספר רב של ערוצי וידיאו במקביל. טכנולוגיה לבדיקות של רכבים אוטונומיים, שהציגה פורטליקס. צילום: יח"צ פורטליקס והרמן אוטומוטיב: חדשנות בתחום התחבורה פורטליקס (Foretellix) – חברה בתחום טכנולוגיות הרכב – הציגה טכנולוגיה לבדיקות של רכבים אוטונומיים בדמות מערכת אוטומטית לבדיקת ביצועים, איכות ובטיחות שנועדה לאפשר קיצור של תהליכי הפיתוח של הרכבים מסוג זה, תוך הוזלת עלויות במטרה להגיע לשמישות מסחרית רחבה ככל האפשר. הפלטפורמה, שעונה לשם Foretify, מאפשרת לייצר באופן ממוחשב מיליוני תרחישי נסיעה וירטואליים כדי לבדוק את הביצועים, הבטיחות והאיכות של רכב אוטונומי. באמצעות בינה מלאכותית ושילוב בין נתונים של נסיעות מבחן מהעולם האמיתי לבין הדמיות, אפשר לזהות פערים וטעויות, ולתקן אותן עוד בשלב הפיתוח. החברה הדגימה את המערכת בביתן שלה בתערוכה. פורטליקס סיפרה בין השאר על שיתוף פעולה עם אנבידיה, המסייע ליצרני הרכב להתקדם לקראת אוטונומיה מלאה מבוססת AI, ועל העבודה שלה עם חברת Nuro האמריקנית, המפתחת רכבים אוטונומיים למשלוחי "המייל האחרון" – המשלוחים שמגיעים עד לבתי הלקוחות. הציגו את מערכת Ready Aware, המספקת התרעות מבוססות הקשרים חכמים. הרמן ומיו-וויז'ן. צילום: יח"צ תחום הרכב, עם שילוב של יישומי בינה מלאכותית, היה פעיל במיוחד במסגרת התערוכה, כמו בתערוכה הקודמת, והרמן אוטומוטיב (HARMAN) – שלה יש בארץ מרכז פיתוח הפועל כחברת בת בשם הרמן ישראל – הציגה בין השאר פתרון תוכנה כשירות חדש בתצורת 'מהרכב לרשת', שמטרתו לשפר את המודעות הסביבתית והמצבית של הנהג לדברים שמתרחשים בדרך, החל ברמזורים וכלה במפגעים. בשיתוף פעולה עם מיו-וויז'ן היא הציגה את Ready Aware, שמספקת התרעות מבוססות הקשרים חכמים, כולל חיזוי הזמן שנותר עד לרמזור ירוק, עזרה בניווט בצמתים ועוד, כדי לסייע לחוויית נהיגה בטוחה. זה קורה עם שורה של חיישנים, מנועים ותצוגות אינטראקטיביות, המוצר מסייע בנוסף לעקוב אחרי העומס הקוגניטיבי של הנהג, כדי לזהות הסחות דעת או עייפות ועוד.