תקלה שעליה עלה, באופן אקראי למדי, אנדרס פרונד, מפתח PostrageSQL במיקרוסופט, יכולה הייתה לעלות ביוקר לכל יקום המשתמשים בהפצות הלינוקס השונות. התקלה הזו, כך התברר, נובעת מהשתלה של קוד טרויאני, שמטרתו הייתה לאפשר חיבור שנחשב אמין גם בפני מערכות לא מורשות, במטרה לחדור למערכת. במהלך בדיקות שגרתיות למדי של תהליכי SSH, שמאפשרים חיבור מאובטח ומוצפן בין מחשב לשרת באמצעות האינטרנט, פרונד זיהה שחבילת הקוד של XZ Utils – חבילה פופולרית שמשולבת כמעט בכל הפצות הלינוקס כדי לאפשר פעולות של כיווץ ופתיחת קצבים – גורמת לשיהוי של כ-600 אלפיות השנייה ומעלה את העומס על המעבד לרמה גבוהה מדי. בדיקה שלו העלתה שעל החבילה הזו – שכאמור, היא פופולרית במיוחד – בוצעה התקפת שרשרת ייצור שהשתילה בה את הקוד המרושע, ופרסם את הממצאים שלו באופן מיידי. הקהילה הגיבה מהר וזיהתה כיצד הוחדר הקוד לחבילת ה-XZ Utils – שהיא חבילת קוד פתוח שקיימת כבר מאז 2009 ומתוחזקת בידי מפתח יחיד בחינם: הפורץ כנראה יצר קשר עם המפתח ופעל לאט ולאורך זמן, עד שזכה לאמונו והצליח להשתיל את הקוד שלו בקוד המקור. התקלה, שקיבלה את הקוד CVE-2024-3094, זכתה לרמת החומרה הגבוהה ביותר, ולפי דיווח של רד האט, היא משנה את הפונקציות של ספריית כיווץ הנתונים liblzma, שכלולה בחבילת ה-XZ. פרונד דיווח בנוסף שהתקלה נמצאת בשתי הגרסאות האחרונות של XZ Utils, שמספרן 5.6.0 ו-5.6.1, והוא זכה לחיזוק מצדה של רד האט וגם מצד CISA, סוכנות אבטחת הסייבר והתשתית הפדרלית של ארצות הברית. רד האט אף הורתה למשתמשי Fedora Linux 40, הפצת הלינוקס של החברה הבת של יבמ, להפסיק את השימוש מיד, עד שגרסת ה-XZ תשונמך ל-5.4.X. בנוסף, החברה ציינה כי הגרסה הארגונית, RHEL, לא נפגעה.  

חברת האינשורטק הישראלית נובידאה (Novidea), שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית לניהול ביטוח, הנמכרת ב-22 מדינות, אירחה בלונדון את צמרת תעשיית הביטוח הבריטית לערב של חדשנות. באירוע השתתפו 40 מנהלים בכירים בחברות מובילות, בהן Howden, SRG , McGill Partners, WTW, Aegis ו-Lloyds of London. באירוע הציג מייסד ומנכ"ל נובידאה, רועי אגאבאבא, את חזון החברה וכיצד הפלטפורמה שפיתחה מאפשרת לחברות בענף הביטוח צמיחה במכירות, הגדלת רווחיות ויעילות תפעולית באמצעות כלים אנליטיים, ניתוחי מידע ייחודיים ותובנות עסקיות המונגשות בזמן אמת. אגאבאבא: "בקרב חברות בענף הביטוח יש כיום צמא אדיר לחדשנות טכנולוגית, שתאיץ את הכניסה שלהן לעולם הדיגיטל ותענה על ציפיות הלקוחות הפרטיים והעסקיים. במסגרת הפעילות הענפה של החברה בשוק הבריטי, אנו מובילים מספר פורומים העוסקים באימוץ שינויים תהליכיים, עסקיים וטכנולוגיים בתעשייה ובהשתתפות לקוחות קיימים ופוטנציאלים".

שכר בכירי חברות ה-IT הבורסאיות הושפע בשנה החולפת, כך נראה, מהמשבר בענף, ורשם עלייה צנועה בלבד – של 3.2% – ל-128.2 מיליון שקלים, לעומת 124.3 מיליון ב-2022. ובכל זאת, גם השנה היו מנהלים שעלות שכרם גדלה בשיעור ניכר. על פי כללי הבורסה בתל אביב, חברות שנסחרות בה ואינן חברות דואליות (כלומר, נסחרות בבורסה נוספת) חייבות להציג את עלות שכרם של חמשת בעלי השכר הגבוה כשהן מפרסמות את הדו"חות הכספיים השנתיים. כמדי שנה, מערכת אנשים ומחשבים מפרסמת טבלה שכוללת את בעלי השכר הגבוה ביותר בחברות ה-IT שנסחרות בתל אביב. בטבלת השכר רשומים 40 מנהלים בכירים בשמונה חברות (למעשה 39, כי יואב ויינברג מופיע בשתי חברות). עלות השכר של 20 מתוכם גדלה ב-2023 וזו של 15 מתוכם – ירדה. לגבי יתר חמשת המנהלים לא ניתן היה לבצע השוואה, שכן הם לא נמנו בין חמשת מקבלי השכר הגבוה ב-2022.   מי רשמו את העלייה והירידה הבולטות ביותר? שיאן השכר בקרב מנהלי חברות ה-IT הבורסאיות היה גם בשנה החולפת מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, עם עלות שכר של 21,384,363 שקלים – גידול של 25.52%. מיקומו של גוטמן בפסגת מקבלי השכר אינו הפתעה, שכן הוא עומד בראש הטבלה שנים רבות. שכרו עלה בצורה ניכרת, אולם יש מנהלים שרשמו עלייה גבוהה יותר. הבולט מביניהם הוא אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-יס, ששכרו זינק ב-2023 ב-65.45% ל-6,795,000 מיליון שקלים. את הירידה הבולטת ביותר ספג גיל שרון, יו"ר קבוצת בזק, שפרש השנה מתפקידו, עם צניחה של 45.9%. לצד שיאני השכר, יש לציין גם את בעלי השכר הנמוך ביותר בטבלה, ששכרם לא נמדד במיליונים אלא במאות אלפים: עו"ד ציפי קאופמן הלוי, היועצות המשפטית של אברא, עם 778 אלף שקלים, נורית שקד, משנה למנכ"ל החברה, עם 937 אלף, ואנדרס ריכטר, המנכ"ל החדש של אמת מחשוב, שעלות שכרו הגיעה ב-2023 ל-999 אלף. גם השנה, יש לציין את מיעוט הנשים ברשימה: מתוך עשרות המנהלים, רק שתיים הן מנהלות – עו"ד ציפי קאופמן הלוי ונורית שקד, שהוזכרו לעיל. כאן יש לציין לחיוב את אברא, ששתיהן מגיעות ממנה, ומהוות 40% מחמשת בעלי השכר הגבוה ביותר בחברה. יש לקוות שבטבלת השכר של 2024 חברות נוספות יצטרפו לאברא, ומספר המנהלות ברשימת בעלי ובעלות השכר הגבוה ביותר בחברות ה-IT תגדל, ובהרבה.

ב-1 באפריל 2004 הכריזה גוגל על שירות דואר אלקטרוני חדש: Gmail. ההודעה הרשמית שנשלחה לעיתונות נוסחה בלשון מבודחת, עם תיאור לא מאוד רציני של הדרך בה הפך רעיון של מהנדס יחיד בגוגל, שפיתח את השירות לבדו ומיוזמתו הפרטית תוך "צריכה של כמה מיליוני סוכריות M&M", למוצר מוגמר שמנהלי החברה אינם יכולים להפסיק להשתמש בו. אם ניסוח ההודעה התמוה לא הספיק, הרי שתיאור השירות עצמו הוא ששכנע רבים כי מדובר במתיחת 1 באפריל: גוגל הבטיחה שירות דואר אלקטרוני חינמי בנפח דמיוני של 1 גיגה-בייט, בזמן שבו אפילו תיבות דואר בתשלום חרגו לעיתים רחוקות מנפח של 15 מגה-בייט. הובטחו גם חיפוש מהיר ויעיל במיוחד, וסידור אוטומטי של הודעות דואר לפי "שיחות", כאשר הודעות באותו נושא מופיעות זו מעל זו – כל אלו נתפסו אז כחידושים בלתי אפשריים. גם האופן שבו קיוותה גוגל לממן את השירות, פרסומות הנשענות על זיהוי נושאים ותכנים בתוך ההודעות, נחשב הן חדירה לפרטיות שמשתמשים לא יסכימו לה, והן אתגר טכנולוגי לא הגיוני. הודעת Gmail בגרסה דאז אלא ש-Gmail היה כמובן אמיתי לגמרי, ואת רובם המוחלט של המשתמשים אובדן הפרטיות לא הטריד לעומת נפח האחסון החינמי האדיר. במהלך התקופה הקצרה במהלכה נדרשה הזמנה בכדי להיכנס ל-Gmail, הפכו הזמנות אלו למצרך הלוהט והמבוקש ביותר ברשת. זאת, גם בשל הצורך לקבל הזמנה מחבר כדי להתחבר לשירות. 20 שנים לאחר מכן, מדובר בשירות הדואר האלקטרוני הפופולרי ביותר בעולם, עם כ-1.2 מיליארד משתמשים פעילים. Gmail אמנם עבר כמה שינויים בעיצוב לאורך השנים, וגם נפח האחסון החינמי צמח ל-15 גיגה-בייט, אולם באופן כללי ניתן לומר שהמהפכה הגדולה נרשמה ביום ההשקה – ומאז נותר השירות זהה למדי בבסיסו. דווקא עתה, ביום הולדתו ה-20, ייתכן ש-Gmail עומד בפני שינוי משמעותי יותר, עם ניסיון אגרסיבי מצד גוגל לשילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל אספקט, לרבות ניסוח ומענה על הודעות. מהלך כזה יוכל להפוך את Gmail לשירות מהיר אף יותר, אך גם כזה המיועד בעיקר לתכתובת עסקית ורשמית שאינה מחייבת מגע אישי. זו עברה זה מכבר לאפליקציות בעלות אופי חברתי יותר, כגון ווטסאפ או טיקטוק. הכתבה פורסמה במקור באתר TGSpot.

איומי הסייבר הולכים וגדלים, משתנים והופכים למורכבים יותר. הסוכנות להגנת הסייבר של האיחוד האירופי, ENISA, פרסמה באחרונה עדכון לרשימה של עשרת איומי הסייבר המובילים שישפיעו על העולם עד סוף העשור. Just published:????Dive into the 11th edition of #ENISA's Cybersecurity Threat Landscape, shedding light on the disruptive power of #AI chatbots and AI-driven information manipulation. Explore the prime threats, top trends & more with #EnisaTL23! Read now: https://t.co/JxOYAqqBef pic.twitter.com/1HrsHAyUir — ENISA (@enisa_eu) October 19, 2023 המגמות שציינה ENISA המגמה העומדת בראש הרשימה היא פריצות לארגונים המהווים חלק משרשרת אספקה – תוך ניצול תלות בתוכנה ותוכנות לא מעודכנות ולא מוטלאות. במקום השני בדירוג האיומים נמצא המחסור העולמי ההולך ומחריף, בהיקף של מיליוני עובדים, של מקצועני ומומחי הגנת סייבר ואבטחת מידע. במקום השלישי באיומים מדורגים טעות אנוש וניצול מערכות ותיקות (מורשת), המהווים חלק מסביבת המחשוב, המערכת, מערכות פיזיות ומערכות IT וסייבר. למקום הרביעי הגיעה מגמה חדשה, שלא נכללה בדירוגים קודמים של הסוכנות: ניצול של מערכות לא מוטלאות ולא מעודכנות, כמו גם מערכות שעבר זמנן, הנמצאות בסביבה הטכנולוגית בארגונים מכל המגזרים. חמישית מדורגת המגמה של אובדן הפרטיות של המשתמשים וגידול בהיקף המעקב הדיגיטלי אחריהם. שישית מצויינת המגמה של הסתייעות של ארגונים בספקיות של שירותי ICT. אלה פועלים סביב העולם ועלולים להוות לעתים נקודת כשל אחת עבור הלקוחות. אחריה מדורגת המגמה של מסעות מתקדמים של דיסאינפורמציה ופעולות השפעה (IO) הנעשות באינטרנט ובמדיה החברתית. המגמה הבאה היא גידול צפוי של איומים היברידיים מתקדמים. תשיעית מדורגת המגמה של שימוש לרעה ב-AI בכלל ובבינה מלאכותית יוצרת בפרט. סוגרת את הדירוג המגמה של השפעה פיזית, של שיבושים טבעיים, או סביבתיים – על תשתית דיגיטלית קריטית. גם מגמה זו הינה חדשה בדירוג. מותקפות יותר ויותר, והמגמה תגבר עד 2030. שרשראות אספקה. אילוסטרציה. צילום: אילוסטרציה. BigStock פגיעה בשרשראות האספקה  למרות ירידה קלה בהשוואה לתוצאות של השנים האחרונות בציון הכולל בדירוג, עדיין מגמת הפגיעה בשרשראות האספקה ​ב​של תלות בתוכנה – נותרה האיום בעל הדירוג הגבוה ביותר. זאת כי היא תולדה של האינטגרציה המתרחבת בין ספקים ושותפי צד שלישי בשרשרת האספקה, מה שמוביל לעוד נקודות תורפה והזדמנויות חדשות להתקפות מצד הרעים. האיום של מחסור גלובלי במקצועני אבטחה עלה משמעותית בדירוג – מסוף הרשימה למקום השני. הסוכנות ציינה כי "בעוד שהמאמצים התמקדו בניסיונות לצמצם את המחסור במיומנויות – הנכונות של הארגונים לפתח כשרונות ולגשר על פער ההכשרה – עדיין נותרה דאגה בתחום אבטחת הסייבר". האיום המדורג שישי, הנוגע להסתייעות של ארגונים בספקיות של שירותי ICT גלובליים, עלה באופן משמעותי לעומת שנים עברו. זאת, עקב חששות גוברים שעלולים לנבוע מהקישוריות ההדדית הגוברת של ICT בתשתיות קריטיות בין המדינות החברות. ג'והאן לפסאר, מנכ"ל סוכנות הגנת הסייבר של האיחוד האירופי, אמר כי "תצפית והערכה מתמשכת של האיומים והמגמות הנוכחיות היא המפתח להשגת רמה גבוהה יותר של אבטחת סייבר. בדרך זו, אנו עומדים טוב יותר באתגרים של היום, ומשפרים את התוכניות שלנו לצמצום האיומים לשנים הבאות".

השימוש בטכנולוגיה מאפיין את הלמידה של העידן הנוכחי, או אמור לאפיין – תלוי איפה. בכיתות רבות, בבתי הספר ובמוסדות האקדמיים, יש מחשבים ועזרים דיגיטליים אחרים, שלא לדבר על הדיבור על כך שהמורה והמרצה עלולים להתייתר בעתיד. ובכן, לפי גלי שחר, מנכ"לית FORE – גוף לימודי החוץ והכשרת המנהלים באוניברסיטת רייכמן, זה לא יקרה. לדבריה, אין תחליף למורה, והצורה הנכונה ביותר ללמידה היא באמצעות שילוב בין הטכנולוגי לפיזי. שחר התראיינה לפודקאסט אנשים ומחשבים לקראת כנס המולטימדיה של הקבוצה, שבו היא תרצה. האירוע יתקיים ביום ה' בשבוע הבא, ה-14 באפריל, במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. כיצד הטכנולוגיה משתלבת כיום בלמידה בכלל ובהכשרת מנהלים בפרט? "אנחנו נמצאים כרגע בעידן שבו המהפכה הדיגיטלית והטכנולוגיות המשבשות מאתגרות את כל תחומי חיינו, וגם את הלמידה וההכשרות המקצועיות. אם ניקח רגע צעד אחורה ונבין מה זו בכלל למידה, אז כולנו יודעים שבמאה ה-17 הקימו את מערכת החינוך הפורמלי. מאז הייתה טרנספורמציה, אבל עדיין נשאלת השאלה: האם מערכות החינוך מותאמות באמת למציאות המשובשת, לקצב השינויים המאוד גדול?" ומה דעתך – היא מותאמת? "עדיין לא. עם זאת, אני חושבת שאנחנו לגמרי בדרך לשם, וברייכמן אנחנו מיישמים חלק מהשינויים. אני חושבת שקודם כל צריך להבין שטכנולוגיה יכולה להיות פלטפורמה מצוינת ללמידה, והתפקיד שלנו הוא לדעת להשתמש בה. מהצד השני, טכנולוגיה היא בסופו של דבר חלק אינהרנטי מההתפתחות המקצועית והאישית של כל העולם המקצועי שלנו, כמנהלים, ושל עובדים בכלל ועובדים מקצועיים בפרט. אז אם נסכם: טכנולוגיה היא קודם כל פלטפורמה ואחר כך כלי להתפתחות אישית. ברמה של הפלטפורמה – יש כיום הרבה מאוד למידה מקוונת. יש המון אמצעים והמון ספקים שמאפשרים אותה, ואין ספק שזה משנה לחלוטין את פני הלמידה. ההוכחה לכך ניתנה בזמן הקורונה, ומאז התחום הזה הפך להיות הרבה יותר פופולרי. אני יכולה לומר שהאבולוציה הפכה להיות סוג של רבולוציה בנושא הלמידה המקוונת". איך זה בא לידי ביטוי כיום, בעקבות הלקחים מהקורונה? "כיום מדברים על שיטת לימוד היברידית, שמשלבת בין למידה מקוונת ללמידה פיזית. שיטה שבה אנשים נמצאים פיזית בקמפוס, אבל לומדים גם באמצעים דיגיטליים. זו פלטפורמה שמשלבת בין שני העולמות, והיא הוכיחה את עצמה במלחמה, ואף הביאה ערך. אני מאמינה בשיטה זו והיא הכי יעילה". בהרצאתך בכנס המולטימדיה שלנו תדברי על למידה מתמדת. למה הכוונה? "פעם החיים היו מאוד דיכוטומיים: סיימת לימודי תיכון, בגרות, צבא, תואר ראשון, תואר שני והתקדמת להיות מנהל בארגון. פעם זה היה מספיק. כיום אנחנו מבינים שגם לאחר שסיימת תואר באוניברסיטה אתה לא יכול להפסיק ללמוד, כי העולם משתנה בקצב מאוד גבוה. אתה חייב לעדכן את עצמך, כמנהל וכאיש מקצוע, בטכנולוגיות, בשיטות הניהול וכדומה". איך הטכנולוגיה משתלבת בלימודים אלה? "היא משתלבת בצורה מאוד טבעית, כי ההכשרות שלנו מותאמות לצרכים המשתנים של השוק. קודם כל, אנחנו שמים המון דגש על כישורים טכנולוגיים ועל הבנת סביבה הטכנולוגית. אנחנו לא נכנסים לצדדים טכניים, אלא יותר בצד היישומי – איך טכנולוגיה יכולה לסייע למנהלים בעבודה. אנחנו משלבים גם הרצאות מקוונות, פודקאסטים שאפשר להאזין להם בזמן שעושים ספורט או בנהיגה, למשל. אבל, באופן חד משמעי, הלמידה האמיתית היא במפגשים הפיזיים, כאשר פוגשים אנשים מהשטח, עושים סימולציות ועוד". כיצד המלחמה השפיעה עליכם? "כמו כולם, היו לנו תלמידים במילואים, אבל גם ראינו שהרבה מנהלים הבינו שדווקא התקופה הזו היא זמן טוב ללמידה. לחלק מהלקוחות היה חשוב המפגש הפיזי, מעין סוג של אסקפיזם. יישמנו במלחמה את הלמידה מרחוק, וזה עזר מאוד לכל אלה שלא היו יכולים להגיע לקמפוס". ספרי קצת על עצמך. "הגעתי לרייכמן לפני שלוש שנים. הרקע שלי הוא רב תחומי – למדתי כלכלה ואת התואר השני עשיתי בממשל ומדיניות ציבורית ברייכמן, ובין לבין עשיתי הסבת אקדמאים להיי-טק. הייתי ברילוקיישן בקנדה, עבדתי באמדוקס בתפקידים שונים. בהמשך ניהלתי עמותה במגזר החברתי, ולא מכבר סיימתי קדנציה של חמש שנים כחברת מועצת עיר ברעננה, שבמהלכן הייתי, בין היתר, סגניתו של איתן גינזבורג, כשהוא כיהן כראש העירייה".

יותר מ-5,000 אזרחים הודים התגלו כשהם מוחזקים בניגוד לרצונם בקמבודיה, שם הם אולצו לבצע הונאות מקוונות נגד אנשים במדינתם המקורית. הונאות אלה, שנערכו במחצית השנה האחרונה, צברו סכום "מדהים", לפי הדיווחים, של מיליארדי רופי, השווים לעשרות מיליוני דולרים. לפי ההערכות, מבצע ההונאה הפיל בפח מאות אלפי אנשים מרחבי העולם, ולא רק מתת היבשת. חשיפת מבצע ההונאה נעשתה במשותף – על ידי רשויות אכיפת החוק של קמבודיה והודו. משרד החוץ בניו דלהי אישר לעיתונות ההודית את הדיווחים, וציין כי שגרירות הודו בקמבודיה מטפלת בתלונות של האזרחים ההודים. לאלה הובטחה עבודה, אך עם הגיעם לקמבודיה הם גילו שהם הגיעו לשם במרמה, ואולצו לבצע פעילות סייבר בלתי חוקית. על אלפי ההודים הלכודים בקמבודיה הופעלה הונאה: המתווכים בעסקת הסחר בבני אדם התחזו והציגו את עצמם בפני הפועלים כקציני אכיפת חוק. הם נהגו ליצור קשר עם קורבנות פוטנציאליים, וטענו בפניהם כי בחבילות שנשלחו על ידם בדואר נמצאו חפצים חשודים. או אז, הם אילצו אותם לשלם דמי שתיקה על ביצוע העבירה לכאורה. צורת "גיוס" נוספת הופעלה כהונאה על קורבנות, בעיקר צעירים שמתמצאים בטכנולוגיה. לאלה הובטחו משרות בהיי-טק, ועם הגיעם לקמבודיה הוברר להם כי עליהם לעסוק בעבודות מקוונות בלתי חוקיות: החל מהלבנת הון, דרך הונאות קריפטו ועד להונאות "רומנטיות". בשבוע שעבר דיווח העיתון אינדיאן אקספרס כי שגרירות הודו בפנום פן קיבלה 130 תלונות של הודים שמוחזקים בקמבודיה בניגוד לרצונם. כמו במקרים רבים, גם כאן ההונאה התגלתה במקרה: פקיד ממשלתי בכיר בהודו דיווח כי הפסיד במזימה מקוונת 80 אלף דולר, התלונן במשטרת מדינת אוריסה (אודישה) – אחת המדינות שמרכיבות את תת היבשת, וזו פתחה בחקירה, שבסופה נעצרו שמונה אנשים הקשורים לארגון פשעי סייבר. חלק – קטן – מהקורבנות חולצו בסוף השבוע הודיעה הודו כי הצליחה לחלץ 250 מאזרחיה שנפלו קורבנות לפושעים. אחד הגברים שחולצו, שזוהה בשם בדוי כסטיבן, אמר לעיתון הודי כי הוא גויס על ידי סוכן מהעיר בנגלור שבדרום המדינה, שהציע לו עבודה בהזנת נתונים בקמבודיה. עם הגיעו לשם, הוברר כי תפקידו הוא ליצור חשבונות מזויפים ברשתות חברתיות, כדי להפעיל שלל הונאות, ובראשן הונאות "רומנטיות". על אחרים הוטל לסחוט כספים מהקורבנות תוך שהם מתחזים לקציני אכיפת חוק. עשרות אלפי עבדי סייבר לפי דו"ח של האו"ם מאוגוסט 2023, יותר מ-120 אלף בני אדם במיאנמר, ועוד 100 אלף בקמבודיה, אולצו להפעיל תוכניות הונאה בסייבר. בעבר פורסמו בעיתונות המערבית תחקירים שלפיהם חלק מהקורבנות שאולצו לעבוד במרכזי ההונאה המקוונים, המכונים מפעלי הונאה – הוכו ועונו. הצלת 250 ההודים היא האחרונה בסדרה של חילוץ של קורבנות כאלה בדרום מזרח אסיה. רק באחרונה המשטרה בפיליפינים חילצה מאות אנשים ממפעל הונאה שכזה, שם הפועלים בכפייה אולצו לערוך "הונאות רומנטיות" מקוונות. כמה שבועות לפני כן סין החזירה מאות מאזרחיה, שאולצו גם הם לעבוד בכפייה במפעלי הונאה במיאנמר. על פי ההערכות, מאות אלפי אנשים מרחבי העולם נפלו קורבן לסוחרים בבני אדם שמנהלים הונאות עבודה בדרום מזרח אסיה.

השימוש במודלים היברידיים מרובי עננים צפוי להכפיל את עצמו במהלך השנה עד שלוש השנים הקרובות, כאשר מקבלי החלטות בתחום ה-IT מתמודדים עם לחצים חדשים למודרניזציה של תשתיות IT בשל מניעים כמו AI, אבטחת מידע וקיימות – כך עולה מהסקר והמחקר השנתי השישי של נוטניקס (Nutanix), הבוחן את ההתקדמות הגלובלית באימוץ טכנולוגיית הענן בארגונים מכלל המגזרים. הסקר נערך זו השנה השישית ברציפות על ידי חברת המחקר Vanson Bourne עבור נוטניקס, ובמהלכו נסקרו 1,500 מקבלי החלטות בתחום ה-IT וה-DevOps/Platform Engineering ברחבי העולם. המשיבים מגיעים ממספר ענפים, מגוון גדלים של ארגונים ואזורים גיאוגרפיים, לרבות צפון ודרום אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA) ואזור אסיה-פסיפיק-יפן (APJ). הסקר מעלה, כי חשיבותה של תשתית היברידית מרובת עננים נמצאת הולכת וגוברת הודות למורכבות תפעול היישומים ומערך הנתונים בסביבות נתונים שונות. עומסי עבודה ארגוניים מוצאים לעיתים קרובות את דרכם לסביבת ה-IT המתאימה ביותר לצורכיהם, בין אם סביבה זו היא מרכז נתונים מקומי, ענן ציבורי, מיקום קצה קטן יותר או שילוב של שלושתם. גיוון זה של מיקום יישומים הוא חלק מהסיבה לכך, ש-95% מהמשיבים במחקר אומרים, כי העבירו יישומים מסביבה אחת לאחרת בשנה האחרונה, כאשר אבטחת מידע וחדשנות הן המניעים המובילים למעבר זה. 35% מהמשיבים אומרים, כי עומס עבודה והעברת יישומים הם אתגר משמעותי בהתחשב בתשתית ה-IT הנוכחית שלהם. נתוני הדו"ח מלמדים גם, כי העדיפות הראשונה של המשיבים במחקר להגדלת השקעות בתשתית נובעת מאסטרטגיית AI, כאשר אחריה ניצבת השקעה במודרניזציה של ה-IT, אולם 37% ממשיבי המחקר ציינו, כי הפעלת יישומי AI על תשתית ה-IT הנוכחית שלהם היא אתגר "משמעותי". לפיכך ארגונים נותנים עדיפות למודרניזציה של IT ולפריסות תשתית קצה, שיכולות להקל על עיבוד וגישה מהירים יותר לנתונים. כך ארגונים משפרים את היכולת שלהם לקשר נתונים מסביבות מרובות כדי לספק נראות טובה יותר כאשר הנתונים שוכנים בסביבות השונות. "בין אם זה בגלל AI, קיימות או דרישות אבטחה, ארגוני IT עומדים בפני לחץ הולך וגובר למודרניזציה של תשתית ה-IT שלהם במהירות", אמר לי קסוול, סמנכ"ל שיווק מוצרים ופתרונות בנוטניקס. "80% מהמשיבים לסקר מתכננים להשקיע במודרניזציה של IT, כאשר 85% מתכננים להגדיל את השקעותיהם במיוחד כדי לתמוך בבינה מלאכותית. הסקר חושף השנה, שארגונים רוצים לקדם את הטכנולוגיות של מחר, אך זקוקים לשם כך לחזק את תשתית ה-IT שלהם היום. ריבוי עננים היברידי ממשיך להתגלות כסטנדרט התשתית המועדף בגלל הגמישות שהוא מספק לתמיכה ביישומי VM מסורתיים וקונטיינרים מודרניים ובתנועה בין עננים ל-on-prem". ממצאים נוספים שעולים מהדו"ח: פריסות תשתיות היברידיות מרובות עננים יהפכו לסטנדרט. 90% מהמשיבים בוחרים בגישה של "ענן חכם" לאסטרטגיית התשתית שלהם ומעוניינים לבחור את הסביבה הטובה ביותר (למשל, מרכז נתונים, ענן ציבורי, קצה) עבור כל אחד מהיישומים שלהם. מעל 80% מהארגונים מאמינים שסביבות IT היברידיות מועילות ביותר ליכולתם לנהל יישומים ונתונים, כאשר כמעט מחצית מהמשיבים ציינו, כי יישום IT היברידי הוא בראש סדר העדיפויות של המנמ"ר שלהם. רוב הארגונים ממשיכים להתמודד עם מתקפות הולכות וגוברות, כאשר הגנה מפני תוכנות כופר נמצאת בראש הדאגות. האיום של מתקפות כופר ותוכנות זדוניות ימשיך להיות האיום הקיומי המוביל על  ארגונים מודרניים במהלך 2024. לפיכך, הגנה על נתונים ושחזור נתונים נותרו אתגר שעימו הארגונים מתמודדים, שכן 71% ממשיבי הסקר שחוו מתקפת כופר דיווחו, כי לקח ימים או אפילו שבועות לשחזר את הפעילות המלאה. כדי להתמודד עם בעיה זו, 78% מהארגונים מתכננים להגדיל את ההשקעות בפתרונות הגנה מפני תוכנות כופר במהלך השנה. צוותי IT בארגונים מיישמים את תוכניות הקיימות שלהם באמצעות מודרניזציה של IT, כאשר 88% ממשיבי הסקר מסכימים, כי קיימות נמצאת בראש סדר העדיפויות של הארגון שלהם. עם זאת, בניגוד לדו"ח הקודם, העשייה בפועל הייתה מוגבלת, ארגונים רבים מעידים, כי הם כבר נוקטים צעדים אקטיביים ליישום יוזמות קיימות, כאשר הנפוצה ביותר היא מודרניזציה של תשתיות IT.