אתמול (ב') חל האחד באפריל, יום המתיחות העולמי, ותאריך המסוים, כידוע, הפך לכזה שבו חברות טכנולוגיה רבות מספקות לקהל שלהן מבול של תעלולים, חלקם הומוריסטיים ואחרים לעתים קרובות – מוזרים. בשנת 2024 – שבה אנחנו בישראל עדיין לא לגמרי פנויים לבדיחות – המסורת הזו התגלתה כנרפית למדי, אולי משום שהתאריך השנה "נפל" על חג הפסחא. בכל זאת היו כמה מתיחות בולטות של מי שלא החמיצו את ההזדמנות "להשתגע". Excited to join @Disney as their Chief DEI Officer. Can’t wait to work with Bob Iger & Kathleen Kennedy to make their content MORE woke! Even the linguini. — Elon Musk (@elonmusk) April 1, 2024 אילון מאסק: מצטרף לדיסני יזם הטק אילון מאסק ידוע כמטרילן שכמעט כל יום אצלו הוא האחד באפריל, לכאורה. השנה הוא צייץ ב-X שבבעלותו שהוא מצטרף לדיסני כדי להוביל את מאמצי הגיוון, שוויון והכלה (DEI) שלה. "נרגש להצטרף לדיסני כמוביל ה-DEI הראשי שלה. לא יכול לחכות לעבוד עם בוב איגר וקתלין קנדי כדי להפוך את התוכן שלהם ליותר Woke!" כתב מאסק בציוץ. אבל סביר שרק מעטים מ-179.6 מיליון עוקביו האמינו לו, משום הציניות שניתן היה לקלוט באזכור עניין ה"ער", המיוחס לחובבי קונספירציות עולמיים שמאמינים כי התעוררו והם מבינים יותר מה ששאר העולם לא קולט. נזכיר כי מאסק הריץ לפני מספר שנים סוג של "מתיחה", או אם תרצו "הונאת משקיעים", כפי שקבעו ה-SEC בנדון, כשבישר דרך טוויטר דאז – וממש לא באחד בארפיל – כי "טסלה הופכת להיות פרטית" ואז חזר בו מכך במהירות. ה"מתיחה" ההיא עלתה לו ולחברה בקנסות כבדים ובאובדן תפקידו כיו"ר טסלה. ????new job alert ???? qualifications include solving 'left on read' mysteries and reviving dead conversationshttps://t.co/HYDotE4SeO pic.twitter.com/FVEHxTELkD — Tinder (@Tinder) April 1, 2024 תכונת היכרויות חדשה וסמנכ"ל גוסטינג החברה שמאחורי אפליקציית ההכרויות Moonpig הודיעה על תכונה חדשה שלה שתעזור למשתמשים למצוא קשר טוב – משלוח מכתבי אהבה. תכונת כתב היד הוצעה, כך הסבירו בחברה, משום שמומחים חשפו כי ניתן לזהות, על ידי כתב ידו של אדם בלבד, כ-5,000 תכונות אישיות שונות שלו. לפי Moonpig, מי שעדיין מחפש אהבה על אף שניסה את כל שאר אפליקציות ההיכרויות, יכול להיעזר בתכונת ההיכרויות החדשה ששמה MoonMatch, ושתושק ב-22 באפריל. על פי ההסברים, ברגע שהמשתמש מוצא התאמה, ניתנת לכל אחד מהצדדים הזדמנות לשלוח עד חמישה מכתבי אהבה בחינם זה לזה, אבל לא סתם אלא בכתב יד. דובר MoonMatch אמר כי: "ב-Moonpig אנחנו עוסקים ביצירת קשרים טובים ומשמעותיים יותר, וזו הסיבה שחשבנו שניקח את זה צעד אחד קדימה על ידי עזרה לאומה למצוא אהבה! יש לנו מגוון גדול כל כך של כרטיסי 'רק הערה', וזה יחד עם תכונת כתב היד שלנו הם דרך מצוינת לעזור לאוהבים מתחילים לחזר אחרי החצי השני על ידי כתיבת מכתב אהבה". התלהבתם? גם אנחנו. אלא שמדובר במתיחה. גם אפליקציית השידוכים המצליחה טינדר תעתעה במשתמשים – החברה שכנעה אנשים להאמין כי היא מתכננת לאייש משרת סמנכ"ל גוסטינג. המושג הזה מגיע מהביטוי 'רוח רפאים' ומתייחס למצב מוכר שבו בן או בת זוג, דייט או אפילו רק מישהו.י שנוצר איתם קשר ראשוני בטינדר – נעלמים לחלוטין. אבל זהו ש-לא – טינדר לא שוכרת מישהו שיעבוד עבורכם באיתור ההתאמות באפליקציה שפתאום חדלו מלהגיב אליכם, והתסכול של כולנו מהתופעה ימשך גם בעתיד, ככל הנראה. APRIL FOOLS! Purplebricks’ ‘BS detector’ is NOT real…sorry to all those who tried to download it. But our prank comes with a promise – we are determined to cut the ‘BS’ for the property business. pic.twitter.com/LihEnNiVn3 — Purplebricks UK (@PurplebricksUK) April 1, 2024 AI שתסייע לכם לזהות שקרים של סוכני נדל"ן חברת Purplebricks – סוכנות נדל"ן מקוונת בריטית – הודיעה שהיא משיקה אפליקציית 'גלאי BS', כש-BS משמעו בולשיט או במילים אחרות 'שקרים'. לפי החברה הגלאי מופעל על ידי בינה מלאכותית. האפליקציה החדשה הזו, לדברי החברה, תשנה את כללי המשחק בתחום הנדל"ן, משום שהיא משתמשת בטכנולוגיית גלאי שקרים כדי לזהות סוכני נדל"ן נוכלים. החברה עדכנה כי 'גלאי ה-BS' 'יצפצף' בכל פעם שסוכן נדל"ן יעשה או יאמר משהו מפוקפק, משום שכשתוכנת ה-AI מזהה צלילים וביטויים קוליים מסוימים היא יודעת להתריע בפני משתמשים על כך שהדברים שנאמרו הם חשודים. לפי החברה, כלי ה-AI החדשני פועל כמו "גלאי שקר בכף ידכם". אפשר שגם את המתיחה הזו היינו רוצים לראות הופכת למציאות, אבל לא בטוח שכדאי שהגלאי יוצע לנו על ידי חברת נדל"ן. עניין של אמינות, אתם יודעים. תרגום רבותיי, תרגום – ולא סתם אלא לשפת סטלנים תוכנת לימוד השפות הוותיקה רוזטה סטון (Rosetta Stone) זרמה גם היא עם האחד באפריל והכריזה על Rosetta Stoned (בתרגום חופשי 'רוזטה המסטולית') – אפליקציה שתתרגם את עגת הסטלנים משתמשי הקנאביס לאנגלית רגילה, לטובת הסאחים. לפי הדיווחים, היוזמה היא שת"פ עם חברת הקנאביס Fluent לרוזטה סטון, אבל למרבית האכזבה מסתבר כי לא מדובר בשירות אמיתי אלא במתיחה, אחי.  עוד מתיחה בתחום המילים הגיעה מטעם תוכנית אחרת ללימוד שפה בשם Babbel, שלכאורה שיתפה פעולה עם מותג תינוקות מוכר בשם Lalo. לדבריהם, לאחר שנים של מחקר, שני המותגים האהובים מסוגלים סופסוף לתת להורים ולמטפלים את הכלי שהם כל כך צריכים שיפרש את הפטפוטים המתוקים של התינוקות שלהם, ולפיכך הם הציגו את המתרגם של Lalo x Babbel, שיספק הסברים לכל דיבורי התינוקות, בינתיים באנגלית בלבד. גם זו מתיחה שנראה שלא מעט הורים היו שמחים לו הייתה דווקא מוצר אמיתי. No, no, no, NYT Connections. This is a cruel April Fools joke. I do words, not pictures. pic.twitter.com/p7yw5RBGwQ — Nomad By Trade Kris (@nomadbytrade13) April 1, 2024 משחק המילים של הניו יורק טיימס הפך למשחק אימוג'ים הניו יורק טיימס הוציא מתיחה לאחד באפריל? מסתבר שאכן כך. העיתון המכובד הודיע כי שיפר את משחק החיבורים המקוון שלו, Connections, שבו המשתמשים מתאימים 16 מילים לפי קטגוריות, והחליף את רמזי המילים באמוג'ים. השינוי מרמזים מילוליים לרמזי האמוג'י לא הלהיב או הצחיק את מרבית השחקנים. רבים מהם פנו ל-X כדי להתקומם על השינוי. "מה ש-NYT עשה ל-Connections לכבוד האחד באפריל הוא מרושע ואפילו ראוי לכלא", נכתב בציוץ אחד. "יש אנשים שלא מבינים מתי בדיחה של אחד באפריל חוצה את הגבול; זה כבר לא מצחיק ורק פוגע. היוצר של NYT Connections הוא אחד מאותם אנשים", כתב אחר. מנגד היו לא מעט משתמשי X שלעגו לשחקני Connections שהיו מוטרדים מהמשחק בצורתו השונה באחד באפריל. "אני אוהב כש-Connections גורם לאנשים לכעוס כל כך, במיוחד בגלל מה שהייתה בדיחה די טובה של אחד באפריל", צייץ משתמש אחר. גוגל – לא מתחה אבל התרפקה על חשדות למתיחת עבר ונסיים בגוגל, ענקית הטק שהייתה ידועה במתיחות המפוארות שעשתה מדי שנה באחד באפריל, הפסיקה היסטורית את התעלולים הללו שלה ב-2020, עם הגעת מגיפת הקורונה, כך לפי 9to5Google. לכן לא ראינו ממנה גם השנה מתיחה בולטת, אבל האתרים כן נמלאו בנוסטלגיה למתיחות העבר שלה. כך קרה שהשנה הזכירו בין היתר כיצד ב-2016 הציגה גוגל תכונה חדשה, לכאורה, בג'ימייל (Gmail) שנקראת Mic Drop. התכונה, כך שיקרה בזמנו גוגל, הייתה אמורה להקל על המשתמשים "לכתוב את המילה האחרונה בכל מייל", על ידי הוספת GIF של מיניון מונפש צהוב המפיל מיקרופון. אלא שאז באג הוסיף את ה-Mic Drop לאימיילים רבים בלי כוונה, והיה צריך לכבות את התכונה שהשתלטה באמת על שירות הדוא"ל. "אנחנו אוהבים בדיחות של אחד באפריל בגוגל, ואנחנו מצטערים שהבדיחה הזו פספסה את המטרה ואכזבה אתכם", אמרו אז בחברה. Happy 20th birthday, @gmail! Glad it wasn’t an April Fools’ Day prank after all:) https://t.co/fH43qomJ59 — Sundar Pichai (@sundarpichai) April 1, 2024 אבל סיפור מדהים יותר הוא שכבר ב-2004, כשהושק ג'ימייל לראשונה ביום ה-1 באפריל, היו מי שסברו כי מדובר במתיחה – מדוע? בגלל נפח האחסון שהוצע חינם בשירות הדואל, ושנשמע בזמנו למשתמשים מופרך ושקרי. כיום, כשמרבית העולם הוא בעל חשבון ג'ימייל, הנפח החינמי הזה כבר מרגיש מצומצם מדי ויש מי שרוכשים להם עוד שטחי אחסון בענן של הענקית, כי צר המקום עבורם ועבור הדטה שלהם. מנכ"ל החברה, סונדר פיצ'אי, אפילו הזכיר את המקרה שחל לפני 20 שנים אתמול – בו חל יום ההולדת של ג'ימייל – וסיפר לעוקביו ב-X איך חשדו הגולשים בחברה סתם, רק משום שאיש לא שיער לאילו מימדי ענק היא תתפרס בכלל, וספציפית עם ג'ימייל שלה.

בית המשפט העליון של ספרד הורה בשבוע שעבר לספקיות האינטרנט ולחברות הסלולר במדינה לחסום את אפליקציית ההודעות טלגרם, לאחר שחברות מדיה התלוננו שהיא מאפשרת למשתמשים להפיץ תוכן שנוצר על ידן ומוגן בזכויות יוצרים – בלא אישור מהיוצרים. אלא שטלגרם משמשת לא רק להפצת תוכן שכזה, כי אם גם לפעולות פליליות אחרות. ראו, למשל, את המקרה של טלגראס בישראל. בחברה טוענים שהאפליקציה שלה לא ייחודית, ושפעולות כאלה מתבצעות בפלטפורמה שלה כמו שהן מתבצעות בפלטפורמות מדיה חברתית אחרות. "החסימה של טלגרם הינה צעד חריג. מתחת לפני השטח, מדובר בגן עדן לעברייני סייבר, שמשתמשים בפלטפורמה לטובת מסחר לא חוקי, משגשג – ומכל הבא ליד. טלגרם היא תיבת פנדורה", כך אמר דב לרנר, ראש צוות מחקר בסייברסיקסגיל (Cybersixgill). בראיון לאנשים ומחשבים ציין לרנר, שעובד בחברה הישראלית שפיתחה פלטפורמת מודיעין איומי הסייבר באנדרגראונד, כי "הצו, שחייב את כלל ספקיות האינטרנט בספרד ונועד לקדם את חקירת הטענות האמורות, בוטל בינתיים, ונראה שמלכתחילה הוא הוצא כתמרור אזהרה. ממילא לא ברור כיצד טלגרם, כחברה שהתכנים בה מוצפנים גם מפניה, יכולה או תוכל בכלל לאכוף את ההיבטים של זכויות יוצרים. אבל עצם הדיון המשפטי, שעדיין נמשך, מפנה זרקור לבעיה חמורה יותר שקשורה לאפליקציית המסרים המיידיים, שכבר מונה מעל 900 מיליון משתמשים פעילים – ובהם גם ישראלים רבים". "טלגרם – 'החלום הרטוב' של עברייני סייבר" לדברי לרנר, "זה כמה שנים טובות שטלגרם היא 'החלום הרטוב' של עברייני סייבר. יותר ויותר גורמים זדוניים, המוכרים היטב לחוקרי הרשת האפלה והעמוקה, מעדיפים אותה על פני הפורומים המחתרתיים". הוא ציין כי "אנחנו עוקבים באופן עקבי ומעמיק, ומנטרים סביב השעון את הרשתות הגלויות – ואת אלה שבמחתרת". מהן המגמות החמות שאתם מזהים? "מאז תחילת העשור, ובמקביל לפרוץ מגפת הקורונה, זיהינו עלייה חדה בשימוש בטלגרם לטובת סחר לא חוקי במידע ובכלים פיננסיים: פרטי חשבונות בנק, כרטיסי אשראי פרוצים, שירותי תשלום, ארנקים דיגיטליים, מטבעות קריפטו והעברות לא מתועדות של כספים. זינוק נוסף חל בהקשר של מלחמת רוסיה-אוקראינה, שבה טלגרם הפכה לזירת קרב חמה. בשיא, מדי שבוע סביב הפצצת הגשר בחצי האי קרים ביולי אשתקד ומתקפת הטילים הרוסית שבאה אחריה, נוטרו יותר מ-122 אלף התכתבויות בנושא מדי שבוע, לרבות התארגנויות של האקרים לתקיפות סייבר. דב לרנר, ראש צוות מחקר בסייברסיקסגיל. צילום: יח"צ תת ענף שפורח במיוחד בטלגרם הוא סחר בתעודות מזויפות. אחת הפרקטיקות הידועות בתחום היא בקשה של משתמש לאתר לו מסמך לגיטימי – תעודת זהות, דרכון, רישיון נהיגה או בעבר – אישור על התחסנות לקורונה. המשתמש מקבל העתק ממסמך מזויף שמוצג כאותנטי, ומשלם עליו בהתאם. עוד תחום שצובר פופולריות באפליקציה הוא הרשאה לא חוקית לתוכנות, מערכות הפעלה ושירותי סטרימינג. האנליסטים שלנו מאתרים מדי חודש עשרות אלפי הצעות לגישה לא חוקית לנטפליקס, דיסני+, אמזון פריים, ספוטיפיי, גוגל דרייב, Windows, אדובי ועוד. התעריף תלוי בתקופה שאליה המשתמש עושה את ה-'מנוי'". מה עם תרופות וסמים? האינטרנט הוא מאגר בלתי נדלה שלהם. "נכון, וההאקרים יודעים את זה והם עמוק בעניין. טלגרם היא גם מאגר בלתי נדלה של תרופות לא חוקיות, מרשמים ללא הרשאה וכן סמים, ובעיקר קנאביס, כמו במקרה של טלגראס בישראל. במקומות רבים, טלגרם, שמוצפנת מקצה לקצה, מחליפה את פינות הרחוב, ומציעה משלוחים מהירים עד הבית". אני מניח שיש בטלגרם מכירה גם של דברים שקשורים לעולם הסייבר עצמו, כגון נוזקות. "אמת, וזוהי מגמה לוהטת נוספת באפליקציה הזאת. יש שם מסחר ער בנוזקות, ערכות וכלי פריצה, ובמתקפות במיקור-חוץ (as-a-Service). כמו כן, האקרים מנצלים את הפלטפורמה להשקת המתקפה עצמה, בדגש על מתקפות כופרה ופעולות הנדסה חברתית". למה בעצם טלגרם היא כר פורה לפושעי הסייבר? "בגלל האנונימיות שהיא מציעה, פשטות ומיידיות השיח בה, ומידה מספקת של הצפנה. זה כל מה שדרוש לפושעי הסייבר. לעיתים נדמה שאין קל מזה למוכרים, אין נוח ונגיש מזה לקונים, וכולם מרוויחים. כולם – פרט למי שבחר לפעול באופן חוקי, ולמעשה, לחברה כולה". מה התגובה של רשויות אכיפת החוק? "בשנים האחרונות, בעקבות התרעות חוזרות ונשנות מצד חברות הסייבר, הרשויות הגבירו מצידן את האכיפה גם באפליקציית המסרים בטלגרם. הבעיה היא שגם אם ערוץ מרכזי כבר מזוהה ונסגר, עד מהרה צצות לו כמה וכמה חלופות, במשחק מייגע של חתול ועכבר. אולי כעת, בעקבות הדיון המשפטי הדרמטי במדריד, תעלה שוב המודעוּת למוקשים הטמונים בה, בצד הברכה שטלגרם מביאה". מערכת אנשים ומחשבים פנתה לטלגרם לקבלת תגובה, וזו לא התקבלה.

OpenAI, מפתחת ה-GenAI המפורסמת הנתמכת על ידי מיקרוסופט – הודיעה באחרונה כי תהפוך את השימוש בצ'טבוט הפופולרי שלה, ChatGPT, לחופשי. החברה בישרה כי כלי הבינה המלאכותית המתקדם יהיה זמין למשתמשים בכלל ללא צורך בהרשמה החל אתמול, ה-1 באפריל. המהלך בא לנוכח האטה בצמיחת המשתמשים ב-ChatGPT וכן על רקע חששות של OpenAI בגין תביעה שהגיש נגדה אילון מאסק. OpenAI מיתגה את השינוי המסוים כצעד שלה לקראת דמוקרטיזציה של AI, שיאפשר לכל אחד ואחת לחוות את היכולות של הכלי שפיתחה. ChatGPT, נזכיר, היה הכלי הראשון שהושק לשימוש הציבור בתחום ה-GenAI, והוא מציע אפשרות לקיים איתו שיחות בסגנון צ'אט, בהן הוא מוכן לקבל הנחיות מהמשתמשים. הצ'טבוט יודע לבצע עבור משתמשיו מגוון משימות יצירתיות. בתחילה היו משימות אלו קשורות רק ליצירת טקסטים, אבל כיום – מלבד סיכומי טקסט, חיבור מאמרים, כתיבת שירים וניסוח רעיונות ועוד פעולות טקסטוליות – יכולתיו התרחבו גם ליצירת אימג'ים ואפילו לערוך ולעסוק ביצירת קליפים. כדי להבטיח חווית משתמש בטוחה, OpenAI הטמיעה בכלי שלה, לדבריה, אמצעי הגנה נוספים, שאמורים לסייע במניעת יצירת תוכן בלתי הולם. החברה לא פירטה האם לגרסת ChatGPT החינמית יהיו מגבלות ביצוע בהשוואה לגרסאות הפרו, עליהן היא גובה תשלום במספר גרסאות מנוי, שלהן פונקציות שונות עבור יחידים, צוותים וארגונים. ChatGPT יודע ליצור גם אימג'ים. האם גרסה זו תהיה פתוחה לציבור? צילום: לכידת מסך מ-ChatGPT הנשיפה בעורף מ-ג'מיני של גוגל, גרוק של xAI והתביעה של מאסק התפתחות הזו מגיעה לנוכח העובדה ששחקנים גדולים אחרים, ביניהם גוגל עם ג'מיני (Gemini) שלה ו-xAI של מאסק עם גרוק (Grok) שלהם, מתמודדים גם הם על דומיננטיות בתחום ה-GenAI. שתי החברות, כמו גם מעבדות AI אחרות, פיתחו כלים חופפים ל-ChatGPT, שמתחרים בו, ושינוי הגישה של OpenAI והפיכת הכלי שלה לזמין יותר משום שאין עוד צורך להירשם אליו, מעלה את השאלה האם נראה בקרוב גישה דומה של "דמוקרטיזציה" גם אצל המתחרות. בנוסף, כאמור, את השינוי הזה הקדימה תביעה שהגיש מאסק, יזם העומד מאחורי חברות רבות ושהיה גם מייסד שותף של OpenAI לפני כמעט עשור. בתביעתו נגד מעבדת ה-GenAI והמנכ"ל שלה, סם אלטמן, שהוגשה לפני חודש בדיוק לבית המשפט בסן פרנסיסקו, ארה"ב, נטען כי OpenAI סטתה מהמשימה המקורית שלה והעדיפה רווח על פני פיתוח היתרונות הפוטנציאליים של ה-AI לטובת המין האנושי. מאסק טען בתביעתו ש-OpenAI, אותה הקים כחברת מחקר ללא מטרות רווח יחד עם אלטמן ויזמים אחרים, הפרה את הסכם היסוד שלה, כמו גם את משימתה שהוגדרה כ-"להבטיח שהבינה המלאכותית הכללית, ה-AGI (ר"ת Artificial General Intelligence) תועיל לאנושות כולה". למעשה בתביעתו האשים מאסק את OpenAI בבגידה בעיקרון הליבה שלה לפיתוח AI המוקדשת לטובת המין האנושי, בטענה שבמקום, היא הפכה ל"חברה בת במקור סגור" של מיקרוסופט, כשהכוונה היא לשותפות שנרקמה ביניהן. עוד נטען בלשון התביעה כי OpenAI כבר לא נותנת עדיפות למחקר בקוד פתוח, ולפיך דרש מאסק ממנה לפתוח את המחקר והטכנולוגיה שלה לטובת הציבור, כפי שלטענתו הייתה אמורה לנהוג בהתבסס על עקרונות היסוד שמהם צמחה. יצוין כי CoPilot, מבית ענקית הטכנולוגיה מרדמונד, אשר מבוסס אף הוא על מודל השפה הגדול של OpenAI, עדיין מצריך הרשמה לחשבון מיקרוסופט או דרך חשבונות גוגל וכדומה לשם הפעלתו. CoPilot מחולל תוכן גם הוא וכן מיומן במיוחד במשימות קידוד ובכתיבת פורמטים של טקסט יצירתי, אך סביר להניח שגישת המשתמש ליכולותיו המתקדמות המשרתות בעיקר מתכנתים, תישאר קשורה למנויי פלטפורמת הפיתוח של מיקרוסופט. לדעת מומחים, המהלך האחרון של OpenAI להנגשת ChatGPT לכולם מסמל נקודת מפנה פוטנציאלית בנגישות הכוללת של כלי ה-GenAI. כעת נמתין לתגובה מהמתחרים כדי לגלות האם גם הם יכלו בעקבות החלוצה בתחום, ויפתחו את הכלים שלהם לשימוש בלי צורך בהרשמה כלל, אם לאו.

אחרי ההצלחה של ההנפקה של האמת החברתית – הרשת החברתית של דונלד טראמפ, המניה של החברה צנחה אתמול (ב') ב-21.5%, בעקבות תוצאות כספיות לא טובות. על פי הנתונים שטראמפ מדיה, החברה האם של האמת החברתית, מסרה לרשות ניירות הערך של ארצות הברית, ההכנסות שלה הסתכמו ב-2023 בארבעה מיליון דולר בלבד. אמנם, מדובר בעלייה לעומת 1.47 מיליון ב-2022, אבל הנתון הנמוך הזה משקף את היקף הפעילות הנמוך של החברה. כמו כן, האמת החברתית רשמה אשתקד הפסד נקי של 58.2 מיליון דולר והפסד תפעולי של 16 מיליון. עם זאת, גם כאן מדובר בירידה לעומת 2022, אז הנתון עמד על 23.2 מיליון. הירידה הבולטת בשער המניה של טראמפ מדיה הביאה לקיטון של יותר ממיליארד דולר בשווי האחזקות של טראמפ עצמו בה. אחרי ההנפקה המוצלחת של החברה בנאסד"ק בשבוע שעבר, עמד שווי המניות של הנשיא לשעבר (ואולי גם לשעתיד) של ארצות הברית בטראמפ מדיה על 4.88 מיליארד דולר, ואילו בסיכום המסחר אתמול הוא ירד ל-3.83 מיליארד. האמת החברתית היא רשת די פופולרית בחוגי הימין האמריקני, ובעיקר בקרב ה-"בייס" של הנשיא לשעבר. מומחים נימקו את הצלחת ההנפקה של האמת החברתית בכך שמשקיעים קטנים, שתומכים בטראמפ, רכשו במהלכה מניות של החברה. עם זאת, רואה חשבון שבחן את התוצאות הכספיות שלה הביע ספק באשר להמשך יכולתה להתקיים כעסק פעיל.

מיקרוסופט הודיעה באחרונה כי ההפרדה בין תוכנת שיחות הוועידה שלה, Teams, לבין חבילת התוכנות המשרדיות שלה, אופיס (Office), תיושם ברמה גלובלית מלאה. ההודעה מגיעה חצי שנה לאחר שענקית הטק האמריקנית הרימה ידיים והחלה למכור את שני המוצרים בנפרד באירופה, וזאת כדי להימנע מתביעה של הרשות להגבלים עסקיים האירופית. הרשות החלה לחקור את השילוב של Teams באופיס לאור הגשת תלונה על כך מצידה של המתחרה סלאק (Slack) – חברת בת של סיילספורס (Salesforce), שהוגשה בתחילת 2020. מיקרוסופט שילבה את Teams ב-Office 365 כבר ב-2017, ללא תוספת מחיר, עוד לפני שמגיפת הקורונה הפכה אותה לפופולרית, לצד המתחרה הגדולה זום (Zoom). לא מתיחת אחד באפריל. הודעת מיקרוסופט אודות Teams. צילום: לכידת מסך ממיקרוסופט מיקרוסופט כנראה החליטה שלאור התביעה האפשרית באיחוד האירופי, ממנה כאמור נמנעה, והסיכוי שחקירה דומה תתחיל גם במקומות בולטים אחרים, ובעיקר בארצות הברית, עדיף לה לקבל את ההחלטה מראש. בנוסף, לפי דיווחים, מספר המשתמשים ב-Teams במדינות האיחוד לא קטן לאחר ההפרדה – אם כי גם לא צמח. "כדי להבטיח בהירות ללקוחותינו, אנו מרחיבים את הצעדים שנקטנו בשנה שעברה להפרדת Teams מ-M365 ומ-O365 באזור הכלכלי האירופי ובשוויץ, ללקוחות ברחבי העולם. הפעולה הזו מתייחסת גם למשוב מהנציבות האירופית בכך שהיא מאפשרת גמישות רבה יותר לחברות רב-לאומיות אשר רוצות לתקנן את הרכישות שלהן ברחבי מדינות שונות", הודיע דובר מיקרוסופט. המחיר של Office 365 בלי Teams עבור מנויים חדשים ינוע מעתה בין 5.75 ל-54.75 דולר למשתמש ארגוני, בהתאם למוצרים בחבילה, ואילו המחיר של Teams יהיה 5.25 דולר למנוי. לא ברור עדיין כיצד ההחלטה תשפיע על חבילות קיימות.

חברת היוניקורן היילו מתל אביב, שמייצרת מעבדי AI למכשירי קצה, גייסה 120 מיליון דולר, שמתווספים לסבב הגיוס השלישי שלה (סבב C) – כך היא מסרה היום (ג'). עד כה גייסה היילו מעל 340 מיליון דולר. את מהלך המימון החדש הובילו משקיעים קיימים וחדשים, בין היתר משפחת זיסאפל, גיל אגמון, דלק מוטורס, אלפרד אקירוב, קומסקו ופועלים אקוויטי. במקביל, החברה השיקה היום את מאיץ ה-GenAI עתיר הביצועים שלה מדגם Hailo-10, שמאפשר למשתמשים להריץ את יישומי הבינה המלאכותית היוצרת באופן מקומי, על גבי המכשירים שלהם וללא צורך בהרשמה לשירותים מבוססי ענן. מאיץ הבינה המלאכותית החדש מיועד לעיבוד מודלי שפה גדולים (LLMs) בצריכת הספק נמוכה, המאפשרת שימוש בבינה מלאכותית יוצרת במכשירי קצה בתעשיות המחשוב האישי והרכב. היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי בוגרי יחידה עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה הפכה ב-2022 ליוניקורן לאחר גיוס הון בהיקף של 136 מיליון דולר, במסגרת סבב C. המטה של היילו ממוקם בתל אביב ויש לה משרדים ביפן, טייוואן, סין, דרום קוריאה, גרמניה וארצות הברית, ורשת של מפיצים באסיה, צפון ודרום אמריקה, אוסטרליה ואירופה. מוצריה נמצאים בקרב יותר מ-300 לקוחות ברחבי העולם. החברה מעסיקה מעל 250 עובדים, ומגייסת עובדים נוספים. המעבדים של היילו מאפשרים למכשירים חכמים לבצע משימות למידה עמוקה מתוחכמות, דוגמת זיהוי ופילוח של עצמים בזמן אמת, תוך מזעור של צריכת ההספק, גודל ועלות השבב. הם מיועדים להשתלב בסוגים רבים של מכונות חכמות ומכשירים חכמים במגוון מגזרים, ובכללם רכב, אבטחה, מחשוב, תעשייה 4.0 וקמעונאות. "סגירת מהלך המימון החדש מאפשרת לנו למנף את כל ההזדמנויות שיש לנו בקנה, וסוללת את הדרך לצמיחה ארוכת הטווח שלנו", אמר אור דנון, מנכ"ל ומייסד משותף של היילו. "יחד עם השקת מאיץ ה-GenAI מדגם Hailo-10, המהלך יאפשר לנו להביא AI קלאסי ו-GenAI למכשירי קצה, באופנים שירחיבו משמעותית את הפריסה וההשפעה של טכנולוגיה חשובה זו. תכננו את Hailo-10 כך שישלב באופן רציף יכולות בינה מלאכותית יוצרת בחיי היומיום של משתמשים וישחרר אותם ממגבלות של רשתות מבוססות ענן. כך המשתמשים הופכים למעשה לבעלים של כלי ה-GenAI, ויכולים להשתמש בהם באופן רציף ומיידי – לשיפור התפוקה והעשרת חוויית המשתמש".

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל), קיימה אתמול (ב') דיון בנושא "תחבורה מתקדמת – החינוך המקצועי-טכנולוגי ככלי למובילות חברתית". הדיון עסק במוכנות ישראל לשינויים הנדרשים במקצועות הרכב עם התקדמות המהפכה התחבורתית והתפתחותן של טכנולוגיות חדשות, כמו רכבים חשמליים ואוטונומיים. במהלך הדיון התברר כי מדינת ישראל לא מכשירה מספיק כוח אדם טכנולוגי כדי שיעבוד בתעשייה, בין היתר במוסכים ובמעבדות שירות שמטפלות ברכבים אלה. רונן לוי, יו"ר ארגון המוסכים, אמר כי "יש לנו כ-50 אלף עובדים ויש לנו מחסור מטורף בכוח אדם טכנולוגי. אנחנו מקבלים רק 5% מבוגרי מערכת החינוך. צריך לחבר את מה שמדברים לתוצר הסופי, שזה אנחנו והצבא". הוא ציין כי במדינות מערביות, מקצועות המוסכים נחשבים למקצועות חשובים. "באוסטריה, מנהל מוסך נחשב למשהו חשוב, ששווה ערך לבעל תואר ראשון", אמר. הוא הוסיף כי בהקשר זה, "המדינה צריכה ללכת על פי מה שהתעשייה מבקשת – ולא הפוך". המסלולים הטכנולוגיים שמכשירים בוגרים לתעשיית הרכב עדן ניסים, מפקח ראשי למגמת תחבורה מתקדמת במשרד החינוך, תיאר את מסלולי הלימוד במגמה הטכנולוגית שמכשירה בוגרים לתעשיית הרכב. "המגמה כוללת שלוש זרועות, כאשר כל זרוע מותאמת לאוכלוסיות אחרות: מסלול אחד לתעודה טכנולוגית ללא בגרות, מסלול שני הוא של היי-טק, שכולל בגרות במתמטיקה ברמה של ארבע יחידות ובאנגלית ברמה של חמש יחידות, ומסלול חדש, שנפתח השנה – בינה מלאכותית לעולם הרכב", אמר. אולם, כפי שהתברר בדיון, למרות המאמצים של משרד החינוך להכשיר עתודה טכנולוגית לתחום הרכב – המספרים עדיין קטנים. הסיבה העיקרית לכך היא תקציבים לא מספיקים והעדר שיווק נכון של השינוי במגמות אלה, שנתפסות כמגמות מכונאות רכב, שמיועדות לאוכלוסיות מוחלשות. על פי הנתונים שהציגו אנשי משרד החינוך, 4,000 תלמידים לומדים במגמת התחבורה המתקדמת, ב-75 בתי ספר תיכוניים וב-14 מכללות שמלמדות בכיתות י"ג-י"ד. ניסים ציין כי "בכל שנה יש גידול במספר התלמידים במגמה זו בחברות הכללית, הערבית, הדרוזית והחרדית". "ישראל עדיין לא מוכנה לריבוי רכבים אוטונומיים" נציג משרד התחבורה, רז מסס, ציין שיש פער עצום בין הצורך בשוק לבין מה שמשרד החינוך מלמד. "בשלוש השנים הקרובות יתווספו לכבישי ישראל 120 אלף כלי רכב אוטונומיים. מדינת ישראל לא מוכנה לסיטואציה הזו". לדבריו, "בסילבוס של המגמה הטכנולוגית, רק 10% זה תחבורה מתקדמת. זה לא מספיק – צריך להכפיל את האחוזים, כך שכל מי שמסיים לימודי הנדסת רכב ידע לטפל ברכבים אוטונומיים".

"הבינה המלאכותית בכלל, והבינה המלאכותית היוצרת בפרט, יאפשרו לארגונים לבצע מיכון לתהליכים עסקיים – מה שיביא לקיצור ולייעול שלהם, לפיתוח תקשורות מותאמות אישית ולמענה מקיף לכלל שאלות הלקוחות. עם AI, ארגונים יוכלו להרחיב את היצע שירות הלקוחות שלהם סביב השעון ולהוסיף להם ערך עסקי. כך, ה-AI תחולל שינוי ותשפר דרמטית את חוויית הלקוחות", אמרה אנה מזור, מנכ"לית ITNAV. מזור פתחה את האירוע שהחברה ערכה היום (ג'), לציון שני עשורי פעילות שלה. הכנס התקיים באולם סנטרל בפתח תקווה, בהקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות נציגי לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. הנחה אותו הסטנד-אפיסט ואומן החושים גידי ליבנה. בדבריה סקרה מזור בקצרה את ההיסטוריה של ITNAV: "קמנו ב-2003 ופעלנו בעולם ה-CRM, כאשר אלאדין הישראלית הייתה הלקוח הראשון שלנו. ב-2005 נכנסנו לתחום הקונטקט סנטר, שבו תקשוב הייתה הלקוח הראשון שלנו. הקמנו 10 מוקדי ענק, כשהראשון שבהם היה עבור מכבי שירותי בריאות. בעשור הקודם מכרנו את רוב הפעילות שלנו לאווייה וחתמנו על הסכמים עם חברות בינלאומיות, כגון ג'נסיס, ורינט, נייס – ואווייה עצמה. את 2020 פתחנו בסיוע לארגונים להתמודד עם מגפת הקורונה – מה שהביא ליותר עבודה מהבית ולטיפול בשיחות רבות מהרגיל. השיא היה 220 אלף פניות של אזרחים – ביום אחד – למוקד שירות הלקוחות של הביטוח הלאומי. בינואר 2021 הצטרפנו לתקשוב". "מפרוץ המלחמה", ציינה, "עסקנו בפרויקטים שהקמנו בזמן קצר, ביניהם מוקד בקריית גת לרשות האוכלוסין ומוקד בענן הממשלתי עבור רשות מקרקעי ישראל. פיתחנו והשקנו מערכת ניהול מוקד אחידה, ללא תלות בפלטפורמה – ASQ. עוד אנחנו מובילים בהגירת המוקדים לטכנולוגית הענן הציבורי בעולמות הקונטקט סנטר". "יש לנו 90 לקוחות אנטרפרייז", אמרה מזור, "שמונה מהם בענן ציבורי ו-15 בענן הפרטי שלנו, ואלפי נציגי השירות מטפלים ביותר מ-800 אלף שיחות ביום". היא סיכמה במבט לעתיד: "בשנים הקרובות נרחיב את היקף הלקוחות הארגוניים שלנו ונפעל להרחבת פעילותנו בעולמות תוכן נוספים, דוגמת CRM, בינה מלאכותית ועוד טכנולוגיות מתקדמות. השנה וב-2025 נתמקד בשיפור חוויית הלקוח, מתן שירותים מתקדמים והצעת פתרונות ניהול ידע". יאיר אריאלי, משנה למנכ"ל ITNAV. צילום: נדב כהן יונתן יאיר אריאלי, משנה למנכ"ל ITNAV, ציין כי "זיהינו את הצורך הגובר של השוק לפתרונות ענן מקומי והקמנו לפני שנתיים ענן פרטי מגובה לכלל השירותים שבקונטקט סנטר. אנחנו פועלים להרחבת היישומים בענן ולטיפול ביישומים מבוססי בינה מלאכותית, כדי לתת מענה למחסור בכוח אדם מיומן בעולמות ההדרכה". "כחברת אינטגרציה", ציין, "אנחנו מתמחים ביישומים מתקדמים למוקדי שירות למגוון מגזרי תעשייה, דוגמת ארגוני בריאות, המגזר הפיננסי, טלקום, קמעונאות, המגזר הציבורי-ממשלתי וזה המקומי. תחום המוקדים הארגוניים הוא מאתגר ודורש לתת מענה לצרכים המורכבים בהיבטי ערוצי תקשורת, כמו גם אפשרויות פריסה גאוגרפית. זאת, כדי שהארגונים יעמדו בהתחייבות ללקוחותיהם ויספקו שירות ברמה גבוהה ובמהירות, תוך מענה לצרכים משתנים". אודי עטר, מנכ"ל תקשוב. צילום: נדב כהן יונתן אודי עטר, מנכ"ל תקשוב – שכאמור, היא החברה האם של ITNAV, ציין ש-"אנחנו קבוצת השירות הגדולה בישראל, עם 10,000 עובדות ועובדים, שמטפלים.ות ב-15 מיליון קשרים בחודש. החזון שלנו הוא להוביל תקשורת טובה יותר בין הארגונים ללקוחות, לשם שיפור חיי האזרחים והעסקים". לדבריו, "אנחנו פועלים ב-50 אתרים, עם 8,500 עמדות שירות, מהן 350 בבתי העובדים, כמענה לאתגר העבודה מרחוק. אנחנו משלבים את הציר העסקי עם זה החברתי: 70% מהעובדים.ות שלנו הן נשים, 27% מהם לא יהודים, 600 חרדים וכ-1,000 עובדים הם בעלי מוגבלויות או צרכים מיוחדים". את הכנס חתמה הרצאתה של ד"ר לירז מרגלית, תחת הכותרת "האם הבינה המלאכותית תוכל לקבל החלטות עבורנו?".