חוקר בינה מלאכותית בכיר בגוגל התפטר מוקדם יותר השנה מהחברה, לאחר שזו השתמשה בדאטה מ-ChatGPT כדי לאמן את המוצר המתחרה שלה, Bard – כך לפי דיווח של דה אינפורמיישן. על פי האתר, ההתפטרות באה לאחר שהחוקר, ג'ייקוב דוולין, הזהיר את מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, ובכירים אחרים בחברה כי האימון של Bard נעשה עם נתונים מ-ChatGPT. בגוגל מכחישים את הדיווח. דה אינפורמיישן מצטט בדיווח שני מקורות: אחד יודע דבר, ממקור ראשון, ואחד נוסף שתודרך על כך. על פי הדיווח, דוולין הזהיר את בכירי גוגל שאימון של Brad על ChatGPT עלול להוביל לדמיון רב בין שני המוצרים. או, יותר נכון, לכך שהמוצר של גוגל יהיה דומה לזה של OpenAI. בתגובה, גוגל הכחישה את הטענות וציינה: "Bard לא מאומן על דאטה מ-ShareGPT או ChatGPT". גוגל השיקה את Bard לפני כחודשיים, במטרה לתת פייט ל-ChatGPT, ואף שילבה את הכלי במנוע החיפוש הפופולרי שלה. זאת, כמענה למיקרוסופט, ששילבה את הכלי המתחרה, שהיא השקיעה בו רבות, במנוע החיפוש שלה, בינג. Bard מבוסס על הכלי LaMDA ומטרתו לתת למחפשים במנוע החיפוש של גוגל תוצאות מדויקות יותר מאלה הטקסטואליות, שנדמה שכל מי שחיפש אי פעם במנוע חיפוש טקסטואלי נוכח לדעת שרמת הדיוק שלהן לא תמיד גבוהה. אלא שכבר באירוע ההשקה קרתה ל-Bard "פאדיחה" שהביאה למחיקה ל 100 מיליון דולר מהשווי של גוגל: הכלי ציין שטלסקופ החלל ג'יימס ווב היה הראשון שצילם כוכב לכת מחוץ למערכת השמש שבה נמצא כדור הארץ – עובדה שאיננה נכונה. גרנט טרמבליי ממרכז הרווארד-סמית'סוניאן לאסטרופיזיקה היה הראשון שהבחין בטעות וצייץ על כך בחשבון הטוויטר שלו. המשקיעים הגיבו בחדות והביאו לצניחה של 9% בשער המנייה של גוגל – עקב החשש שמדובר בכלי כושל לעומת ChatGPT.  

"העולם, ובתוכו עולם הבריאות, עובר בימים אלה מהפכה רחבת היקף של דיגיטציה ובינה מלאכותית. המהפכה הזו תלך ותתרחב, והאימוץ של ה-AI ילך ויגדל. עם זאת, הוא לא יחליף את הרופאים", כך אמר מוחמד גרה, סגן מנהל אגף המחשוב ומנהל אגף הדיגיטל בבית החולים איכילוב. גרה דיבר בכנס הבריאות הדיגיטלית השנתי של אנשים ומחשבים, שנערך ביום ה' האחרון במרכז האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחים ואנשי מקצוע. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי גרה, "מהפכת הבינה המלאכותית מצטרפת לשורה של מהפכות טכנולוגיות שידענו בעשורים האחרונים, והשפיעו גם על עולם הבריאות: הסמארטפונים, הרשתות החברתיות, האינטרנט והמחשוב האישי". הוא הסביר כי "בינה היא היכולת להתמודד עם מורכבות קוגניטיבית, והיכולת לאגור ולנתח ידע. בינה מלאכותית היא כל זה בעולם המחשוב. היא מאפשרת למכונה לעשות דברים שבני האדם יכולים לדעת – ולעשות". "ההתפתחות של הבינה המלאכותית ויישומיה בשנים הקרובות הולכים להיות דבר מרתק. כל תעשיית הבריאות מדברת על זה, ולא לחינם. היא תוטמע במגוון תחומים ותהליכים בעולם הבריאות, ובחלקם היא כבר מוטמעת", אמר גרה. בית החולים איכילוב ישתמש ב-ChatGPT הדובר התייחס גם למהפכת ה-ChatGPT, שלדבריו "הפך והופך עולמות", וציין שהבוט הזה, שכובש את העולם, יכבוש גם את מגזר הבריאות. הוא הוסיף כי "אנחנו, באיכילוב, מתכננים להשתמש ב-ChatGPT, זה מאוד יקל עלינו מול המטפלים ומול המטופלים כאחד". גרה מנה כמה השפעות של הטכנולוגיה בכלל ושל הבינה המלאכותית בפרט על עולם הבריאות: סיוע בניתוח רשומות רפואיות, פיתוח מערכות תומכות החלטות, צמצום הזמן שנדרש לניסוח מכתבים, "חינוך" מטופלים בכל הנוגע לבריאות – ולמעשה לבריאותם, מתן תשובות לשאלות נפוצות, אספקת אבחונים רפואיים בדיגיטל, מתן טיפולים רפואיים מותאמים אישית וקיומם של עוזרים רפואיים וירטואליים. הוא סיכם במבט אל העתיד: "בהמשך יהיו בעולם הבריאות שימוש מוגבר ב-AI, ב-GPT וכדומה. אלה לא יחליפו את הרופאים, כי הטיפול הרפואי מצריך אמפטיה ורגש, שהמכונה לא מסוגלת לתת כרגע. כמו כן, עדיין יש אתגרים בעולם הבינה המלאכותית שצריך לטפל בהם – רגולציה, פרטיות וסייבר, ונעשה זאת".

החששות וההתרעות של בכירי ההיי-טק על השפעתה הרעה של התוכנית המשפטית של הממשלה על הענף – מתממשות: נתונים שמפורסמים היום (א') בשני דו"חות שונים מראים כי סכום ההשקעות בענף ברבעון הראשון של 2023 היה הנמוך ביותר מאז 2018, ועמד על 1.7 מיליארד דולר בלבד. מדובר בירידה של יותר מ-20% לעומת 2.2 מיליארד ברבעון האחרון של 2022. מתוך סכום ההשקעות הכללי ברבעון, כ-40% היו בשלוש חברות בלבד: וויז, ויה ו-eToro. דו"ח אחד פורסם על ידי מכון המחקר SNPI, שמציין במפורש כי הירידות הן השפעה של התוכנית המשפטית של הממשלה, ואחר – על ידי IVC ולאומיטק, שם לא מייחסים אותה לכך. על פי הדו"ח של SNPI, גם מספר סבבי ההשקעות היה נמוך במיוחד – למעשה, הנמוך ביותר מאז 2014 – השנה שבה החלו במכון באיסוף הנתונים. הנתון עמד על 112 סבבים בלבד. מקור: SNPI. ב-SNPI מעריכים כי הירידה בהשקעות צפויה לפגוע בעיקר בסטארט-אפים חדשים – כאלה שהוקמו או גייסו בסבב סיד אחרי 2021. סטארט-אפים משנתונים מוקדמים יותר, ובפרט אלה שגייסו בסבב סיד בין 2017 ל-2019, ניצלו את תקופת השיא של ההתאוששות מהקורונה ובממוצע, מצבם עדיין טוב יחסית. מה הציבור חושב – האם מחאת ההיי-טק לגיטימית? יחד עם נתוני ההשקעות, SNPI פרסם סקר על עמדות הציבור ביחס להיי-טק ולמחאת ההיי-טק. עולה ממנו כי ככל שמשיבים חושבים שהמחאה יותר לגיטימית – כך מידת האהדה שלהם להיי-טק עולה. בנוסף, המחאה והפילוג בציבור לא השפיעו על ההיי-טק הישראלי, כולל לא לרעה – הגם שהוא משתתף בולט במחאה. זו לא השתנתה ביחס לשנה שעברה. יתרה מזאת, 51% מהציבור סבורים שמחאת ההיי-טק לגיטימית במידה רבה ומעלה, 36% חושבים שהיא לגיטימית במידה מועטה ומטה והיתר – במידה בינונית. מקור: SNPI. בחלוקה לגושים פוליטיים, 71% מאנשי הימין סבורים שהמחאה לא לגיטימית, בעוד שבקרב אנשי המרכז, המרכז-שמאל והשמאל קיים קונצנזוס לגבי הלגיטימיות שלה: 76%, 91% ו-96% בהתאמה. משיבים שסיווגו את עצמם כימין-מרכז חלוקים בסוגיה זו: 40% השיבו שהמחאה לגיטימית במידה רבה ומעלה, בעוד ש-39% סבורים שהיא לגיטימית במידה מועטה ומטה. "נתונים מדאיגים במיוחד" מנכ"ל SNPI, אורי גבאי, אמר כי "הנתונים של הרבעון הראשון, שאנחנו מביאים בסקירה זו, מדאיגים במיוחד, ומהווים תמרור אזהרה לכל מי שההיי-טק הישראלי חשוב לו. השילוב של האטה גלובלית ואי יציבות מקומית עלול להיות הרסני להיי-טק הישראלי". הוא הוסיף כי "אנחנו מברכים על השהיית הרפורמה המשפטית, אך כל עוד חוסר הוודאות לגבי עתיד המוסדות הדמוקרטיים בישראל יימשך, תעשיית ההיי-טק תמשיך להיפגע. נזכיר כי תעשיית ההיי-טק היא הסקטור החשוב ביותר לכלכלה הישראלית, אך גם הכי משולב בכלכלה הגלובלית, ולכן הכי פגיע לתחושת אי ודאות בקרב משקיעים זרים. על הממשלה לנקוט בכל האמצעים הדרושים להשבת היציבות, ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה בכדי למנוע הידרדרות ובריחת חברות וכוח אדם איכותי מישראל. חשוב להזהיר: אם המגמה לא תשתנה בקרוב, זה עלול להיות הסוף של הסטארט-אפ ניישן". הכסף הגדול של ההיי-טק הישראלי – בעמדת המתנה דו"ח אחר שפורסם היום, של IVC ולאומיטק, מציג נתון דומה: על פי הדאטה שלהם, חברות ההיי-טק הישראליות גייסו ברבעון הראשון של 2023 סך של 1.72 מיליארד דולר ב-105 סבבים – צניחה של 70% לעומת הרבעון הראשון של 2022 ושל 20% בהשוואה לרבעון האחרון שלה. שלושה מאותם גיוסים היו בעסקאות ענק, של מעל 100 מיליון דולר כל אחת (גם כאן הכוונה היא ל-וויז, ויה ו-eToro). אלה תרמו 38% מסך הגיוסים ברבעון. עוד נתונים שכלולים בדו"ח זה מראים כי היקף הגיוסים המוקדמים צנח ברבעון הראשון במחצית לעומת הרבעון הראשון של 2022. זאת, בהמשך לירידה בסבבי גיוס מתקדמים יותר אשתקד. כמו כן, 23 אקזיטים הושלמו ברבעון המדווח – 21 מיזוגים ורכישות ושתי הנפקות. אלה הסתכמו ב-1.1 מיליארד דולר. מגמה נוספת היא שקרנות הון-סיכון זרות העדיפו השתתפות בגיוסים ראשונים על פני גיוסי המשך. הכסף הגדול של ההיי-טק הישראלי, לפחות כרגע, נמצא בעמדת המתנה. תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק, אמרה כי "השנה החלה בהאטה משמעותית בהשקעות – הן במספר העסקאות בשוק והן בגודלן. בנוסף לכך, 38% – נתח משמעותי מההשקעות ברבעון – הגיעו למספר מצומצם מאוד של חברות. ניכר כי המשקיעים והקרנות עדיין מהססים בביצוע השקעות, וכן בביצוע עסקאות מיזוג ורכישה. זאת, ככל הנראה כדי לבחון כיצד תתפתח הכלכלה העולמית והאם יהיה שינוי בשווין של החברות באופן שמשקף טוב יותר את המצב הנוכחי. אנחנו צופים כי במחצית השנייה של השנה נתחיל לראות התחדשות של פעילות והתייצבות שתביא בטווח הארוך יותר לצמיחה מחודשת". לדברי מריאנה שפירא, אנליסטית בכירה ב-IVC, "הירידה בפעילות בשוק ההיי-טק הישראלי בתחילת 2023 ממשיכה את המגמה מהמחצית השנייה של 2022, ומשקפת את הטלטלה בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים. היקף ההון שהגיע ממקורות זרים ומספק את עיקר התמיכה הפיננסית לחברות סטארט-אפ ישראליות צנח, חברות חוו צמצום משמעותי בגיוסים מצד המשקיעים הקיימים, ומספר החברות הצעירות שהצליחו לגייס הון פחת משמעותית. לצד זה, גם המגמה של עסקאות הענק משקפת ירידה משמעותית לעומת השנים הקודמות, ומובילה אותנו לתחזית צנועה ל-2023, במידה שהתנאים והמגמות לא ישתפרו".

1 באפריל הוא, כידוע, יום המתיחות והשקרים המצחיקים והמוזרים – וחברות הטכנולוגיה לא שונות בכך. מדי שנה, חברות רבות בענף מפרסמות ביום זה חדשות מרעישות, שכעבור כמה שעות מתברר שלא היו ולא נבראו. גם השנה, החברות לא הכזיבו. ליקטנו עבורכם כמה מהמתיחות המוצלחות והמשעשעות במיוחד. קונסולת משחקים בכף היד אסוס הכריזה על קונסולת משחקים חדשה – ROG Ally. הקונסולה, שכאמור אינה אלא מתיחה של 1 באפריל, לא גדולה יחסית כמו המתחרות, אלא כזאת שניתן לאחוז בכף היד. בחברה ציינו ש-"לקחת את משחקי ה-PC שלכם מחוץ לחדר המשחקים זה לא עוד פנטזיה!". ואולי בעצם הקונסולה הזאת לא תישאר ביום השקר ותהפוך למציאות? היו כמה וכמה משתמשים שביקשו מאסוס לעשות זאת. טינדר בלי דגים דייג אוהב דגים?, שאלו הגששים. ומה עם משתמשי טינדר? ובכן, המתיחה של אפליקציית ההיכרויות השנה הייתה שהיא מתכוונת להסיר את כל תמונות הדגים שהעלו המשתמשים – איתם או בלעדיהם. בציוץ שהחברה פרסמה בחשבון הטוויטר שלה נכתב כי "האפליקציה תהיה 'נקייה מדגים' בתוך 24 שעות". טוויטר (לא) עוברת למיאמי וא-פרופו טוויטר, אחת המתיחות שסביר להניח שהיו תופסות כותרות אם הן היו חדשות אמיתיות הייתה שהחברה מעבירה את המטה שלה למיאמי. יש לציין שאת המתיחה הזאת לא צייצה החברה, כי אם ראש עיריית מיאמי, פרנסואה סוארז. הוא כתב כי "אנחנו נרגשים להודיע שביום שני הקרוב נארח מסיבת עיתונאים כדי לקדם בברכה את אילון מאסק וטוויטר בעיר הקסומה שלנו". אל תכססו ציפורניים – מסיבת העיתונאים הזאת לא תקרה. 1 באפריל. העכבר שיגלח אתכם עכבר מחשב שהוא גם מכונת גילוח – נכון שזאת המצאה גאונית? בתיאוריה כן, אבל לא במציאות. זאת לא המצאה, אלא מתיחת ה-1 באפריל של רזאר. בהודעה של החברה נכתב כי "חמוש ב-1,337 מיקרו-בליידים חדים מאוד, העכבר מציע גילוח יסודי ורגיש במיוחד לעור עדין". מיקרו-בליידינג הוא תהליך קוסמטי די כואב לסידור גבות, ועצם ציונו בהודעה יכול היה לעורר חשד שמדובר במתיחה. טריילר לסדרה שלא קיימת המילון המקוון דולינגו ופיקוק שחררו טריילר לסדרה שלא קיימת ולא תעלה בקרוב – Love Language. כל אחד מהמשתתפים בריאליטי ההיכרויות הדמיוני הזה מדבר שפה אחרת – אבל כולם מדברים את שפת האהבה. או לפחות רוצים לדבר. בירת ה-"כלום" לא מדובר על עיר בירה, כי אם על המשקה הפופולרי. אז ב-1 באפריל השנה הוא לא רק משכר, אלא גם קצת משקר. טוב, לא המשקה עצמו, אלא חברה מוויילס בשם Nothing (כלום), שהכריזה שייצרה בירה שנמזגת עצמאית, בהתבסס על טכנולוגיה. על פי החברה, מדובר בבירה עם אחוזי אלכוהול לא גבוהים במיוחד – 5.1% – והיא אמורה להתחיל להיות משווקת בקיץ הקרוב. בחברה אף קראו לשותים להירשם לקבלת עדכונים. אלא שכמה שעות אחר כך התברר שלא מניי ולא מביי, כמאמר הביטוי שהכניסה לשפתנו ח"כ טלי גוטליב (ובמיוחד החיקוי שלה בארץ נהדרת). עוד כמה מתיחות מעניינות, כולל צ'רצ'יל כמעט לסיום, עוד כמה מתיחות מעניינות: חברת סייבר ששחררה מבחן התרסקות… של מכוניות, אוזניות ש-"מכניסות את הכוח של ה-AI לאוזניים שלך", משלוח ללא מגע ופיתוח בשם CashBack Detector, שמחפש עבור הקונים הפוטנציאליים מותגים שמחזירים כסף. זה דווקא היה יכול להיות נחמד לו היה קיים באמת. ולסיום באמת, מתיחה שאינה מתחום הטכנולוגיה, אבל צדה את עיניי וחשבתי שתעניין גם אתכם: היכל המופעים הלונדוני המפורסם רויאל אלברט הול מתח את הקהל בכך ש-"חשף" מכתבים סודיים של ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, מימי מלחמת העולם השנייה. בין היתר, טענו שם, המכתבים מעידים על כך שצ'רצ'יל רצה להשתמש באשכיו (…) של אדולף היטלר לצרכי תעמולה. בהודעה צוין כי "עם התמשכותה של המערכה על בריטניה, ראש הממשלה הבריטי כתב לארנסט או'פוליפאר, ששימש אז כמנכ"ל היכל המופעים, ושאל אותו האם זה נכון שלהיטלר יש רק אשך אחד, מאחר ש-'השני נמצא ברויאל אלברט הול'". מה אומר ומה אגיד? חוש ההומור של הבריטים קצת משונה…

היום (א') מצוין יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם. זהו יום שבו אני חוגגת כל שנה את ההשתלבות של אוטיסטים בהיי-טק, ותמיד יש מה לחגוג. השנה אני חוגגת "בר מצווה" לליווי אנשים עם מוגבלויות בדרכם לקריירה בהיי-טק וטכנולוגיה, רבים מהם על הרצף האוטיסטי. יש לי פינה חמה בלב לאנשים המוכשרים שלא קל להם להשתלב בעולם ה"רגיל", ויחד עם זאת, עם תיווך מתאים – מצליחים מאוד בתעשייה. איש ה-QA הכי טוב EVER שהעסקתי היה אביעד. הייתה לו יכולת יוצאת דופן לא לוותר ולמצוא באגים שאחרים בכלל לא הבחינו בהם. יש אנשים שליוויתי בתחילת דרכם, ומאז אני רק עוקבת בלינקדאין איך הם מתקדמים בקריירה – אחרי ההתחלה הם "כמו כולם" ולא צריכים שום עזרה. יש כאלה שסיימו לימודים ולא הצליחו להשתלב בעבודה הראשונה. החברות פעלו נכון והתאמצו לשלב, אבל האתגרים שהעובדים מתמודדים איתם לא אפשרו להם הגיע לתפוקה סבירה אחרי תקופת קליטה ארוכה מהרגיל. ויש כאלה שעובדים כבר שנים בחברה, מביאים ערך בתחומים מסוימים ומורכב לנהל אותם בתחומים אחרים. ליווי שלהם ושל המנהלים שלהם נמשך תקופות ארוכות, באינטנסיביות משתנה. "גברים ונשים, שמאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה – כאלו שסיימו לימודים אקדמיים, שיכולים להשתלב בהיי-טק, הם מוכשרים ויחד עם זאת יכולים להיות מאוד מבלבלים" מהניסיון הארוך מאוד שלי – המוטו שהכי חשוב לזכור הוא – "שונה, לא פחות"! הם "כמעט" כמו כולם, אבל הם לא גברים ונשים, שמאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה – כאלו שסיימו לימודים אקדמיים, שיכולים להשתלב בהיי-טק, הם מוכשרים ויחד עם זאת יכולים להיות מאוד מבלבלים. הם "כמעט" כמו כולם, אבל הם לא. כשהם מאוד מתאמצים להיות כמו כולם זה גובה מהם מחיר כבד. כשנבין את השונות ונזכור אותה, גם בימים שנדמה שהיא נעלמה, כולנו נצליח יותר – החברות והעובדים. אז אחרי הרבה מאד שנים של ניסיון, אני יודעת שיש משמעות גדולה לכך שאוטיזם מכונה הרצף האוטיסטי. השונות בין האנשים מאוד גדולה. יחד עם זאת, בהכללה, אלו הדברים שכדאי להיות מודעים אליהם: מגבלות תקשורת – קשה להם להבין את הסביבה וקשה לסביבה להבין אותם. הם חושבים אחרת ומפרשים דברים אחרת – לרוב באופן הרבה יותר פשוט ומילולי. עקיצות? התבדחויות? סאב-טקסט? מסרים עמומים? הרבה דרגות חופש להחלטות? כל אלו הם מקור לאי הבנות גדולות, והרבה פעמים מביאים לפגיעה גדולה באנשים. מסרים ברורים ומדויקים מסייעים מאוד להצליח. כשתתרגלו לצורת התקשורת הזו תתפלאו כמה זה מסייע לכולם – לכל האחרות והאחרים, הנוירוטיפיקלים.???? רובם מתמודדים גם עם חרדות – התפקוד בעולם הרגיל שאינו מותאם אליהם מאוד לא פשוט עבורם. התחושה שרוב הזמן אני לא מבין עד הסוף אתכם ומה אתם ואתן מצפים ממני וכנראה לא מבינים אותי מייצרת, בצדק, חרדות. כמעסיקים אנחנו יכולים לסייע על ידי סביבת עבודה סבלנית, בהקפדה על מתן פידבקים ברורים והרבה מאוד חיזוקים – גם על דברים "מובנים מאליהם". מה שמובן מאליו לנו לא בהכרח מובן מאליו להם, ופידבקים מאיתנו מסייעים מאוד בהבנת המצב. קושי בהתמודדות עם שינויים – כשכבר יש הבנה של המצב – הכל יותר קל. שינויים טורפים את כל הקלפים מחדש ומחייבים התמודדות משמעותית. התמודדות טובה יותר עם שינויים היא כשיש הכנה מראש, כשהם לא מפתיעים אותם. מיקוד והבנה של פרטים וקושי בהבנת התמונה הגדולה. זה מקשה על הבנת הלמה – למה אנחנו עושים משהו, מה המטרה הגדולה – ולפעמים גורם לאיבוד הדרך. זה מקשה גם על פירוק משימות גדולות למשימות קטנות יותר. היו מודעים וסייעו להם בזה, זו השקעה לא גדולה שרווח ענק בצידה. רגישויות יתר – לרעש, למגע, לאור. המרחב האישי שלהם מאוד חשוב. שיח פתוח ומודעות יכולים לסייע מאוד בהפחתת מקרים לא נעימים. אוטיסטים אוהבים חברה? רובם כן. אבל הם צריכים את זה במינונים אחרים. רבים מהם יימנעו מאינטראקציות חברתיות כי הם משקיעים כל כך הרבה אנרגיה באינטראקציות המחויבות בסביבת העבודה, שהם מנסים להימנע מכל מה שהוא לא הכרחי ולנוח. זקוקים ליותר הפוגות – ההתמודדות האינסופית גובה אנרגיה רבה. תהיו סלחניים לגבי פסקי זמן שהם לוקחים לעצמם בין משימות. הדבר ממש חיוני לפני או אחרי משימות שכוללות אינטראקציות רבות, כגון שיחה עם מנהלים ועובדים אחרים, פגישות צוות, פגישות רבות משתתפים, כשהיה קושי גדול בתקשורת עם מישהו והם התאמצו להסביר את עצמם. הם צריכים "להטעין את הסוללות". ???? אז כן, גם השנה, אנשים מוכשרים עם אוטיזם נקלטו להיי-טק והתחילו קריירה בתחום, שמרו על מקומות העבודה שלהם והתקדמו. זו תמיד סיבה גדולה לחגיגה ולאופטימיות. אני מאמינה שהמאמצים לגוון את התעשייה בכלל ולהעסיק עובדים אוטיסטים בפרט יימשכו. זה עדיין לא פשוט אבל זה נהיה יותר ויותר מובן מאליו ככל שיותר חברות מתנסות בזה, עם כל הצלחה. תודה לכל מי שמקדם את הנושא, למי ששם לב לעובדים האוטיסטים שלו, שיצר להם סביבת עבודה כמה שיותר יציבה והקפיד גם על אינטראקציות שיקטינו את הבדידות. ולכל מי שממשיך לכלול העסקה של אוטיסטים ושל עובדים עם מוגבלויות בכלל בעשייה שלו. זה חשוב עסקית וחברתית.   הכותבת היא היי-טקיסטית במיל', מומחית לגיוון בהיי-טק וטכנולוגיה ובעלת חברה העוסקת בייעוץ לחברות וארגונים בתחום ובליווי אנשים מוכשרים עם אתגרים, חסמים, מגבלות ומוגבלויות בהשתלבות בעבודה מקצועית בהייטק וטכנולוגיה. 

חברת התוכנה הישראלית ג'ייפרוג הודיעה היום (א') על מינויו של אראן אזרזר לסמנכ"ל מערכות המידע שלה. במסגרת התפקיד, הוא ינהל את האסטרטגיה ואת הניהול השוטף של טכנולוגיות המידע של ג'ייפרוג. אזרזר מביא עימו לתפקיד מעל 20 שנות ניסיון בניהול תשתיות טכנולוגיות ובאבטחת מידע. בין היתר, הוא שימש בתפקידי הנהלה בכירים בתחום טכנולוגיות המידע בחברות אמדוקס, זרטו, האב סקיוריטי ו-NSO. כעת הוא עובר מעולם הסייבר לעולם התוכנה: ג'ייפרוג מציעה פלטפורמה שמסייעת לארגונים לפתח, לנהל ולהפיץ את התוכנה שלהם משלב הפיתוח, דרך ניהול התוכנה ועד להפצתה בצורה רציפה, מהירה ובטוחה לרכיבי הקצה. אזרזר אמר כי "אני מצטרף לחברה בעלת תרבות ארגונית חזקה, שמחויבת לאבטחה ונמצאת בלב האקו-סיסטם הטכנולוגי. אני מצפה לעבודה משותפת עם הצוות המוביל, העובדים והעובדות, הלקוחות והשותפים של החברה, לקראת העתיד לבוא". שלומי בן חיים, מייסד ומנכ"ל ג'ייפרוג, ציין כי "בעוד שאנחנו ממשיכים לפתח פתרונות ומוצרים חדשניים, עלינו להבטיח שמוטמעות בהן תשתיות טכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר, על מנת לאפשר המשך צמיחה עסקית מואצת ותמיכה בצרכי לקוחותינו, שותפינו העסקיים ועובדינו, כיום ובעתיד. אזרזר מביא עימו ניסיון רב בתכנון וביישום של מערכות ותהליכים בעולם הטרנספורמציה הדיגיטלית. אני משוכנע שהוא יוביל את הצוותים שלנו לאופטימיזציה של התשתיות והמערכות, ויאפשר לחברה להמשיך ולזנק".

טוויטר הודיעה באחרונה כי ב-1 באפריל, שחל אתמול (ש'), היא תסיר את ה-"וי" הכחול ממשתמשים בעלי עוקבים רבים שלא הסכימו לשלם עליו. המחיר עומד על שמונה דולר לחודש או 84 דולר לשנה. למרות התאריך, זאת לא הייתה מתיחה. מדובר ב-420 אלף משתמשים, שרבים מהם אלה אנשי ציבור וסלבס. חלק מהם הודיעו מאז ההכרזה של הבעלים, אילון מאסק, שהם לא ישלמו את המחיר שטוויטר דורשת עבור ה-"וי" הכחול, ולמעשה מוותרים עליו. המפורסם ביותר מביניהם הוא נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. ולא רק הוא: באתר אקסיוס דווח כי הבית הלבן לא ישלם עבור ה-"וי" הכחול לכלל העובדים בו. מנהל אסטרטגיית הדיגיטל של הבית הלבן, רוב פלהרטי, שלח ביום ו' מייל לעובדים שבו הוא כתב כי "אנחנו מבינים שה-'וי' הכחול של טוויטר לא מספק אימות כשירות ברמה האישית. למעשה, 'וי' כחול ישמש מעתה רק לציון העובדה שמדובר בחשבון של משתמש משלם". יצוין כי לפחות נכון לעכשיו, מדובר בבית הלבן בלבד ולא בגופי ממשל אמריקניים אחרים. בין המפורסמים הנוספים שהודיעו כי יוותרו על ה-"וי" הכחול ניתן למצוא את כוכב ה-NBA לברון ג'יימס, הראפר ICE T, השחקן ג'ייסון אלכסנדר ושדר הטלוויזיה הוותיק דן ראת'ר, שצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "אני שמח לשלם על הרבה דברים. 'וי' כחול באתר הזה (הוא כתב THIS באותיות גדולות, כהדגשה – י"ה) הוא לא אחד מהם". ICE T "הרביץ" קללה עסיסית בתגובה למהלך ואלכסנדר כתב כי אם הוא יאבד את הסימן – הוא יעזוב את טוויטר, משום ש-"אז, כל אחד יוכל להתחזות אליי". מאסק הגן ביום ו' על החלטתו לגבות את התשלום המדובר וטען כי שכל רשת חברתית שלא תעשה זאת – תיכשל, כי היא תוצף בבוטים. "האתגר הבסיסי כאן הוא שקל ליצור 10,000 או 100 אלף חשבונות טוויטר מזיופים עם מחשב ביתי אחד ובינה מלאכותית מודרנית", ציין. לדבריו, זאת הסיבה שהחברה לחצה על המשתמשים לשלם עבור ה-"וי" הכחול.

השרידות הארגונית והיכולת לשמור על רמת רווחיות גבוהה באקלים הכלכלי העולמי הנוכחי, המאופיין באי ודאות וחוסר יציבות, מחייבות התייעלות של המערכות הארגוניות. בעידן שבו ארגונים מסתמכים יותר ויותר על תשתיות דיגיטליות, אפליקציות ומערכות מידע, איתור ופתרון תקלות מהיר עושים את ההבדל בשווי של מיליוני דולרים בשורת הרווח. על פי נתונים שפורסמו על ידי מכון פונימון ב-2016 (ועוסקים ב-2015), השבתת מערכות ה- IT הארגוניות גורמת לנזק של 9,000 דולר לדקה, ואף לנזק כולל שעלול להגיע לכחצי מיליון דולר לכל שעת השבתה. מדובר בתופעה נרחבת, שמשפיעה על ארגונים רבים: על פי סקר מ-2022 של Business Wire, אחת מכל חמש חברות סבלה במהלך שלוש השנים האחרונות מתקלות שהובילו להשבתה, כשלנזקי ההשבתה מתווספים נזקים מתקלות, שגיאות ובעיות איטיות במערכות המחשוב הארגוניות. AimBetter "החדשות הטובות הן שהתקלות וההשבתות שמסבות נזקים כלכליים אדירים לארגון הן לא גזירת גורל", אמר יהודה לסרי, המנכ"ל והמייסד המשותף של AimBetter – חברה ישראלית שפיתחה פלטפורמה אוטומטית לניתוח ובקרה בזמן אמת של בסיסי נתונים ואפליקציות ארגוניות, ובכך מאפשרת למאות חברות ותאגידים להוביל לצמצום משמעותי של זמן הטיפול בשגיאות ובתקלות, ללא התערבות אנושית. מהן הסיבות לנזקים הגדלים של הבעיות המחשוביות? "הסתמכות הארגון על מערכות מחשוב ודאטה הולכת וגדלה, וכך גם מורכבות מערכות אלה וכוח האדם הנחוץ לתחזוקתן. כשמתרחשת שגיאה או בעיית איטיות מורכבת, קשה לגורם האנושי לאתר את התקלה במהירות, או בכלל. האינטגרטורים שהטמיעו את המערכת, איש ה-IT בארגון וה-DBA, לרוב מתקשים לראות את התמונה המלאה, ואיש לא יודע מה התרחש בזמן אמת בתוך ומחוץ לשרת ולמערכות הווירטואליות. כתוצאה מכך, זמן פתרון הבעיה מתארך, מעיב על העובדים והלקוחות, מרחיב את הנזקים הכספיים ולעתים גורם ללקוחות לעבוד עם מערכת שפועלת באופן 'עקום' ולא אפקטיבי", הוסיף לסרי. איך השגיאות והתקלות פוגעות בארגונים שפונים אליכם? "הנקודה הכי כואבת היא הפגיעה בכיס – 'תסמונת החשבונית הנעלמת': מקבלי ההחלטות בארגונים מודעים לפגיעה בשורת הרווח, אבל קשה לכמת את הנזק הכולל, לרבות תשלום לספקים, זמן עבודה של אנשי הסיסטם וה-IT בארגון, אובדן התפוקה והפגיעה במכירות, תוך הסטת משאבים ארגוניים ממיקוד ביעדים העסקיים לטיפול בתקלות. כך יכולה הפגיעה ברווח להגיע למאות אלפים ולמיליוני דולרים. זאת, בנוסף לנזקים תדמיתיים ולשחיקת אנשי ה-IT, שאין להם מנוחה ושעובדים סביב השעון", ציין. הוא נתן דוגמה מהשטח: "לא מזמן פנו אלינו מבית חולים גדול בישראל, שבמשך חצי שנה נאבק לאתר את מקור הבעיה של תקלה במערכת הסאפ של רשת מרפאות השיניים שלו. המשתמשים במערכת סבלו מאיטיות, ניתוקים וחמור מכך – אובדן מידע. האינטרגרטור, ה- DBA ואיש הסיסטם לא איתרו את הבעיה, כל עוד המערכת רצה ומשאבי השרת תקינים, אך המשתמשים המשיכו לסבול. קשה להאמין, אך בתוך 10 דקות מרגע התקנת הפתרון של AimBetter הבעיה אותרה והופק דו"ח מפורט עם כל התקלות – והכול בצורה אוטומטית ומהירה". כיצד Aimbetter פותרת בתוך 10 דקות תקלה של חצי שנה? לסרי אמר כי "המערכת של AimBetter מבוססת על פתרון שירות עצמי, שמזהה בזמן אמת ובאופן אוטומטי עומסים וחריגות במערך בסיסי הנתונים, וכן מזהה בעיות ואת הגורמים להיווצרותן. המערכת מסייעת לפעולות פרו-אקטיביות, למניעת תקלה ונפילת מערכות, באמצעות פיקוח אחוד ומרכזי על מכלול רכיבי בסיסי הנתונים – Database Performance Monitoring". לדבריו, "יתרונות המערכת מסייעים למאות חברות ותאגידים בינלאומיים, כמו BDO, מאנדיי, H&M וברינקס, לייעל התנהלות שוטפת, לצמצם למינימום את הסיכוי לתקלות ולהקטין דרמטית את זמן הטיפול". "יתרון הפלטפורמה הוא לא רק ביכולת לבצע אוטומטית פעולות ניטור ואיתור מהירות, אלא ביכולות ההוליסטיות", הוסיף לסרי. "היא משלבת יכולות של אנשי DBA, אנשי IT ואנשי אפליקציות, ליצירת תמונה רחבה, לאיתור מהיר של גורמי התקלה ולסיוע לפתרון מהיר. האוטומציה חוסכת זמן עבודה יקר לעובדי הארגון ומייתרת את הצורך להחזיק In House בעלי תפקידים כמו DBA". לסיום הוא אמר כי "אם בכל זאת צריך התערבות אנושית, הפתרון של AimBetter מוצע במודל שירות ענן (SaaS), שמאפשר לחברה לנטר, לאתר ולפתור תקלות בעצמה. לצד זאת, אנחנו מציעים שירותי Expert Support של מומחי DBA, שמעניקים תמיכה מקצועית בפתרון בעיות שהמערכת מזהה. הפלטפורמה משטחת את עקומת הלמידה ומאפשרת לכל ארגון לפעול בעצמו – והכול בעלויות נגישות, עבור חברות בכל הגדלים, לרבות SMB". לאתר של AimBetter לחצו כאן.