עונת הדו"חות נמשכת: אמש (ב') הגיע תורה של אפל לפרסם את התוצאות הכספיות שלה – הראשונות בתקופתו של המנכ"ל החדש, ג'ון טרנוס. החברה הכתה את תחזיות האנליסטים, אך למרות זאת, המנייה שלה ירדה היום (ג') במסחר המוקדם, עקב תחזית שלילית לרבעון הבא. חברת הענק סיימה את הרבעון האחרון של שנתה הכספית, החופף לרבעון השלישי של השנה הקלנדרית, עם עלייה של 11.7% בהכנסות ל-114.5 מיליארד דולר, אל מול תחזית האנליסטים, שהעמידה אותן על 113.6 מיליארד. הרווח למניה צמח ב-13.5% ל-2.1 דולר – 11 סנט מעל לתחזיות, והרווח הנקי גדל ב-11.6% ל-30.7 מיליארד. הרווח התפעולי עלה בקרוב ל-10% ועמד על 35.6 מיליארד דולר. אלה הן תוצאות הרבעון המלא הראשון לאחר עליות המחירים של מוצרי אפל – השפעה ישירה של משבר הזיכרונות. כמחצית מההכנסות הרבעוניות של החברה הגיעו מה-iPhone: אלה עמדו על 57.58 מיליארד דולר, כאשר האנליסטים צפו שהן יגיעו ל-56.54 מיליארד. מכירות ה-Mac עקפו ביותר ממיליארד דולר את התחזיות של מומחי וול סטריט ועמדו על 10.79 מיליארד דולר. ה-iPad הכניס לאפל ברבעון "רק" 6.23 מיליארד דולר – 470 מיליון פחות מקונצנזוס המומחים. בשנה הכספית כולה, ההכנסות של אפל הציגו גידול של 15% ל-478.8 מיליארד דולר, הרווח הנקי עלה ב-18% ל-132.2 מיליארד והרווח התפעולי – ב-18.8% ל-158.1 מיליארד. "השנה הכספית הטובה ביותר של אפל אי פעם" טרנוס, שהחליף לפני חודשים אחדים את טים קוק אחרי 15 שנים בתפקיד המנכ"ל, אמר כי מדובר ב-"שנה הכספית הטובה ביותר של אפל אי פעם". זאת, לדבריו, למרות הקשיים בשרשראות האספקה והתנודות בשערי החליפין. הוא אמר ל-CNBC כי "בנקודה הזאת, עם כל מה שהשגנו, מעולם לא היינו בטוחים יותר שהטוב ביותר נמצא בהמשך". המנכ"ל החדש התייחס ל-iPhone Duo – הטלפון המתקפל החדש של אפל, שהביא אותה לעקוף את אנבידיה ולהיות שוב, למשך זמן קצר, החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם (בינתיים אנבידיה עקפה אותה בחזרה). לדבריו, "אנחנו מרוצים מהתגובה המוקדמת (למכשיר – י"ה) מהמבקרים ומהלקוחות". ה-iPhone Duo, שמשתמשים דיווחו על תקלות במסך הפנימי שלו, עד כדי שבירה, נתקל בזמני אספקה ממושכים, ובחנויות אפל אומרים שהוא ישוב אל המדפים שלהן לקראת סוף חודש ינואר. בחברה לא ציינו מתי הם יוכלו להיענות לביקושים למכשיר, וטרנוס אמר כי "אנחנו עובדים קשה כדי שהוא יגיע לידי הלקוחות מוקדם ככל האפשר".

הירידות במניות של רבות מחברות הטכנולוגיה בוול סטריט נמשכות כבר ימים אחדים, על רקע החשש של המשקיעים מההוצאות הכבדות שלהן על AI ותשתיות בינה מלאכותית. החששות האלה לא נולדו בימים האחרונים, אולם הם קיבלו משנה תוקף לאור ההודעות של כמה וכמה חברות שהן מתכוונות להגדיל את ההשקעות בתחום, והעובדה שהן לא הציגו מתווה ברור מתי המשקיעים והחברות יראו את החזר ההשקעה. הירידות נמשכו אתמול (ב'): אמנם, מניית אמזון, שירדה ביום ו' ב-1.4%, שינתה מגמה ועלתה ב-2.2%, אולם מיקרון איבדה 5.8% מערכה ומניית מיקרוסופט ירדה ב-2.83%. יש להוסיף לכך את אורקל: החברה הודיעה אתמול שהיא מתכוונת למכור מניות ולגייס אג"ח בשווי כולל של 20 מיליארד דולר, ולהפנות את הכסף להשקעות בתשתיות AI. המשקיעים היו מאוד לא מרוצים מההודעה והמנייה של החברה צנחה ב-8.76%. ויש גם את אינטל, אם כי המקרה שלה שונה: מניית החברה צללה במסחר ביום ו' ב-29% – שיא שלא נראה מאז 1974 – ואתמול היא צנחה ב-8.8% נוספים, אולם כאן הסיבות הן תחזית שאכזבה את המשקיעים והמצב הבעייתי של החברה בשוק ה-PC. למה זה קורה? דרור ברגר, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות של אלטשולר שחם, אומר כי הירידות החדות הללו נובעות משילוב של גורמי מקרו ומיקרו, שהתלכדו לכדי "סערה מושלמת" בסקטור. דרור ברגר, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות של אלטשולר שחם. צילום: רמי זרנגר "ברמת המקרו, השוק מתמודד עם תשואות אג"ח גבוהות של ממשלת ארצות הברית לטווחים של 10 ו-30 שנה, אינפלציה שממשיכה להיות גבוהה, וכן אי ודאות סביב בחירות האמצע בארצות הברית (שמתקיימות היום, ג' – י"ק) והמתיחות מול איראן", הוא מציין. "ברמת המיקרו, לצד התמחור הגבוה, גוברים החששות של המשקיעים לגבי החזר ההשקעה על הסכומים העצומים שענקיות הטכנולוגיה מפנות לתחום הבינה המלאכותית – הן מבחינת היקף התשואה והן מבחינת העיתוי שבו היא תתקבל". "התגובה החדה של המשקיעים, במיוחד באינטל, ממחישה עד כמה השוק הפך לרגיש לכל סימן שאלה בנוגע להצדקה הכלכלית של ההשקעות בתחום", מוסיף ברגר. היזם הוותיק דב מורן. צילום: ניב קנטור היזם הוותיק דב מורן לא מתרגש במיוחד מירידות השערים: "מי שרואה את העליות המטורפות בערך של מניות הטכנולוגיה בשנתיים האחרונות יכול להבין הסיבה. חברה כמו אינטל, שעלתה בתקופה הזו בכ-160%, יכולה לספוג ירידה של 29%". השפעה על ישראל גם המניות של רבות מחברות הטכנולוגיה שנסחרות בתל אביב נפגעו בחודש אוקטובר, על רקע הירידות בוול סטריט והחשש של המשקיעים, גם כאן, מ-"בועת AI". מניית טאואר, למשל, צללה בחודש האחרון ב-32%. אלא שגם על בורסת תל אביב ומניות החברות הנסחרות בה יש השפעות מקרו: היעדר היציבות הפוליטית והבחירות בארץ, שיעורי הריבית ושער הדולר מול השקל. מתי יגיע הסוף של ההשקעות הגדולות ב-AI? החשש מהשקעות כספיות גבוהות בלי החזר השקעה ברור ונראה לעין הוא לא נחלתם רק של המשקיעים, אלא גם של ההנהלות של החברות עצמן בכלל, והבכירים הטכנולוגיים שלהן בפרט – ובראשם המנמ"רים. כמה להשקיע ב-AI? זאת השאלה. צילום: Funtap, ShutterStock מצד אחד, ברור לכולם שמרוץ הבינה המלאכותית נמצא בעיצומו. הרכבת כבר יצאה מהתחנה, והשאלה היא מי ישלם על הכרטיס – וכמה. העלויות הגבוהות של הבינה המלאכותית יוצאות מתקציבי הארגונים, ועדיין לא מקבלות כיסוי מספק במאזנים ובתוצאות העסקיות של החברות. מהצד השני, המנהלים בכלל, ומנהלי ה-IT בפרט, מבינים שהימנעות מהשקעה ב-AI עלולה להיות מסוכנת לא פחות מהשקעה כושלת. מי שימתין עד שהתשואה תהיה ודאית עלול לגלות שהמתחרים כבר התקדמו כמה צעדים קדימה. הפער בין ההבטחה הטכנולוגית לתוצאות העסקיות המציאות בהקשר של הבינה המלאכותית מורכבת לא רק בהיבט הפיננסי גרידא, ולא רק בבנייני הבורסות בניו יורק ובתל אביב: היא נמצאת גם "בשטח", במשרדי הארגונים. סקרים מהתקופה האחרונה מצביעים על כך שפחות מ-20% מהארגונים הטמיעו בינה מלאכותית באופן מלא. אלא שרבים מהארגונים שכבר ביצעו הטמעה מלאה של ה-AI נאלצים לבצע בה השקעות נוספות, כדי להשיג את התוצאות הרצויות וההתייעלות. הקצב האיטי של המעבר מהתנסות ליישום מלא, והעובדה שהוא עדיין לא בא לידי ביטוי בשורת הרווח, מכניס את הארגונים ללחץ – וזוהי עוד סיבה לירידות במניות. המסר של וול סטריט ברור: ההתלהבות מהבינה המלאכותית לא נעלמת, אבל המשקיעים דורשים כעת הוכחות עסקיות – הכנסות, רווחיות ותשואה על ההשקעות. חברות השבבים, ספקיות הענן ומפעילות הדאטה סנטרים עלולות להמשיך להתמודד עם תנודתיות גבוהה. חברות שיציגו צמיחה ורווחיות ממשית עשויות לזכות מחדש באמון המשקיעים, בעוד שחברות שנשענות בעיקר על הבטחות לעתיד יוסיפו לעמוד בפני הלחץ הזה וחוסר שביעות הרצון שלהם. הדילמה של המנמ"ר הישראלי המצב בישראל דומה במידה רבה: מצד אחד, יש לנו תעשיית היי-טק מתקדמת וחדשנות טכנולוגית ברמה גבוהה. מהצד השני, החדשנות הזאת לא באה לידי ביטוי באותה עוצמה בתוך הארגונים בישראל, וקיים פער משמעותי בין היכולות של חברות ישראליות שעושות עסקים עם חו"ל למציאות במשק המקומי. גם כאן קיים פער בין ההשפעה הנקודתית של יישומי AI – למשל שיפור בפריון וחיסכון בזמן, לבין היכולת להציג את השפעתם על שורת הרווח של הארגונים. גם המנמ"רים הישראליים מצויים כיום בדילמות קשות: הם נדרשים להתמודד מול הנהלות שמצפות מהם לשרטט מפת דרכים שתאפשר הן להמשיך להשקיע בטכנולוגיה והן להצדיק את ההשקעות מול בעלי המניות. הפער שבין קצב ההתפתחות של הבינה המלאכותית בארגון לבין היישום בשטח, והדילמות והלחצים שבהם נתון המנמ"ר מול הנהלת הארגון, יעמדו במרכז מפגש מקצועי של פורום ה-AI של אנשים ומחשבים, שייערך ב-15 בנובמבר במשרדי דלויט בתל אביב. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

איך תיראה מחלקת מערכות המידע (IT) כשחלק מהעבודה כבר לא יבוצע על ידי בני אדם? האם בעלי התפקידים השונים במחלקה יישארו כאשר המערכות יתחילו לעבוד בעצמן? אני פוגש כמעט מדי יום מנהלים ומקבלי החלטות בארגונים גדולים לשיחות על בינה מלאכותית, ומשהו השתנה בשיחות האלה בחודשים האחרונים. עד לא מזמן, השיחה עסקה בעיקר במקרי שימוש: מה אפשר לעשות עם בינה מלאכותית? איפה היא חוסכת זמן? ואיך מתחילים? היום אני פוגש יותר ויותר ארגונים שכבר נמצאים במקום אחר. הניסויים הסתיימו, תהליכים עסקיים אמיתיים עוברים לסביבת הייצור, וסוכני בינה מלאכותית מתחילים להשתלב במערכות הליבה של הארגון. כאן מתחיל, בעיניי, השינוי האמיתי. במשך עשרות שנים בנינו מערכות ארגוניות על הנחת יסוד פשוטה: המערכת מספקת מידע, והאדם מבצע את העבודה. איש המכירות עובד במערכת הלקוחות, איש הכספים במערכת הפיננסית ונציג השירות במערכת השירות. האדם קורא נתונים ומידע, מנתח, מחליט ומבצע. עכשיו המודל מתחיל להתהפך. סוכן דיגיטלי יכול לאסוף מידע מכמה מערכות, להבין הקשר, להפעיל תהליך, לבצע פעולות ולהעביר לאדם רק את החריגים או ההחלטות שמחייבות שיקול דעת. האדם עובר לניהול התוצאה השינויים הללו מצביעים על כך שגם אנשי מערכות המידע חייבים להשתנות. אני לא חושב שהבינה המלאכותית פשוט "תחליף את אנשי ה-IT". זו הסתכלות צרה מדי. היא תחליף חלק משמעותי מהעבודה שהם מבצעים כיום, ובכך תשנה את הערך שאנחנו מצפים מהם להביא. מחקר של גרטנר, שנערך בקרב יותר מ-700 מנהלי מערכות מידע, מצא כי לפי הערכותיהם, עד 2030 כמעט שלא תישאר עבודת IT שתבוצע ללא מעורבות של בינה מלאכותית. לפי התחזיות, 75% מהעבודה תבוצע על ידי בני אדם שנעזרים בבינה מלאכותית, ו-25% עשויה להתבצע באמצעותה בלבד. לכן אנחנו צפויים לראות פחות תפקידים שמבוססים על ביצוע שגרתי, ויותר אנשים שיודעים לתזמר תהליכים. פחות "איפה נמצא השדה במערכת?" ויותר "איך נראה התהליך העסקי הנכון?". פחות כתיבה ידנית של כל שורת קוד, ויותר תכנון, בקרה וארכיטקטורה. פחות בדיקות של מסכים, ויותר בדיקה של החלטות, חריגים, הרשאות ואמינות של מערכות אוטונומיות. ומה יקרה לג'וניורים? מה יהיה מעמד הג'וניורים? זו בעיניי אחת השאלות המעניינות והמורכבות ביותר. מחלקות IT וחברות טכנולוגיה נבנו במשך שנים כפירמידה: בסיס רחב של עובדים צעירים שמבצעים משימות מוגדרות יחסית, מעליהם שכבת מומחים ומנהלים, ובראש הפירמידה מספר קטן של ארכיטקטים ואנשים בעלי ניסיון עמוק. אבל דווקא המשימות שנמצאות כיום בבסיס הפירמידה הן הראשונות שהבינה המלאכותית יודעת לבצע היטב. כתיבת קוד בסיסי, בדיקות, תיעוד, טיפול בפניות, הגדרות מערכת, איסוף מידע וניתוח ראשוני שלו. כל אלה היו באופן מסורתי גם המקום שבו עובדים צעירים למדו את המקצוע. מבנה הפירמידה עשוי להשתנות ליהלום: בסיס צר ומרכז רחב של אנשי מקצוע מנוסים. וכאן טמון הפרדוקס: אם אין מי שעושה את עבודת הבסיס, מאיפה יגיעו העובדים המנוסים של מחר? זו שאלה שמעסיקה את הענף, לצד החשש מפגיעה באפשרויות התעסוקה של עובדים צעירים בעידן הבינה המלאכותית. לכן ארגונים יצטרכו לא רק לשנות את מבנה כוח האדם, אלא גם להמציא מחדש את הדרך שבה מכשירים עובדים צעירים. הג'וניור של העתיד יצטרך ללמוד מההתחלה לעבוד לצד הבינה המלאכותית, לפקח עליה, להבין תהליכים עסקיים ולפתח שיקול דעת, במקום לצבור במשך שנים ניסיון באמצעות ביצוע ידני של משימות. וזה לא בהכרח אומר שיהיו פחות עובדים. סקר של דלויט מצא כי כמעט 70% ממנהלי הטכנולוגיה דווקא מתכננים להגדיל את הצוותים בעקבות הבינה המלאכותית, אך עם התמחויות אחרות. גם הדיון על עתידם של עובדים צעירים בחברות הטכנולוגיה ממחיש את החשיבות של הכשרת דור העתיד. תפקיד המנמ"ר השינוי הגדול ביותר, בעיניי, יהיה בתפקידו של מנהל מערכות המידע (המנמ"ר). עד היום הוא ניהל מערכות, פרויקטים, ספקים ותשתיות. מעכשיו הוא יצטרך לנהל גם כוח עבודה דיגיטלי. מי נותן לסוכן הרשאה? מה מותר לו להחליט לבד? מתי הוא חייב להעביר את ההחלטה לאדם? איך מודדים אותו? מי אחראי כשהוא טועה? אלה כבר לא רק שאלות טכנולוגיות, אלא שאלות של ניהול, אחריות ומבנה ארגוני. בעשור הקודם שאלנו כמה אנשים צריך לאגף מערכות המידע. בעשור הבא נשאל כמה סוכנים דיגיטליים צריך כדי להפעיל את האגף, ומהם הכישורים הנדרשים מבני האדם.   יוסי חיימוב הוא EVP באברא

רשת של יותר מ-400 אפליקציות ואתרי אינטרנט, שהציגו עצמם כשירותי בינה מלאכותית תמימים, הסתירה כלים ליצירת תמונות וסרטונים מיניים מזויפים באמצעות תמונות של אנשים אמיתיים. כך עולה מתחקיר שפרסם אתמול (ב') המגזין WIRED, שחשף כיצד המפעילים הפיצו את השירותים באמצעות חנויות האפליקציות הרשמיות ורשתות הפרסום של ענקיות הטכנולוגיה. האפליקציות הציעו לכאורה שירותים שגרתיים, ובהם יצירת דיוקנאות של חיות מחמד, לימוד שפות ותוכניות אימון אישיות. אלא שמאחורי הממשקים התמימים הסתתרו כלים שאפשרו ליצור תכנים מיניים מזויפים ללא הסכמת המצולמים, לרבות דימויים של אלימות מינית. כיצד הצליחו האפליקציות להסתיר את פעילותן? אחת האפליקציות שנחשפו בתחקיר היא Viefur, שהציעה להפוך תמונות של חיות מחמד לדיוקנאות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. בפועל, לפי התחקיר, האפליקציה הייתה חלק מרשת רחבה שאפשרה למשתמשים מסוימים לגשת לממשק אחר לגמרי, שנועד ליצירת תכנים מיניים מזויפים. חוקרים שבדקו את האפליקציות גילו כי הן השתמשו במנגנון שאפשר להציג תוכן שונה למשתמשים שונים. בעת פתיחת האפליקציה נשלחו לשרת פרטים כגון שפת המשתמש, מקור ההגעה שלו ומזהה ייחודי, והשרת החזיר הוראות שקבעו אם להציג את השירות התמים או את הממשק הפוגעני. אחד הגורמים שעשויים היו להשפיע על התוכן שהוצג היה כניסה לאפליקציה דרך פרסומת ברשתות החברתיות. כך יכלו המפעילים להציג לחנויות האפליקציות שירות שנראה תקין, ובהמשך לחשוף בפני משתמשים אחרים את היכולות שהוסתרו במהלך הבדיקה. מאות דומיינים ויותר מ-350 אלף הורדות חוקרים מארגון AI Forensics ומחברת אבטחת המידע Infoblox זיהו קשרים טכנולוגיים בין מאות אתרים ואפליקציות. הבדיקות חשפו רכיבי קוד משותפים, רשימות של דומיינים, מפתחות הצפנה ומנגנוני מעקב פרסומיים ששימשו את הרשת. מאל לה טוז, חוקר איומים ב-Infoblox, זיהה כמעט 500 דומיינים מקושרים. לדבריו, האתרים השתמשו בקוד משותף והפנו זה לזה, באופן שהצביע על פעילות מתואמת ולא על אוסף מקרי של שירותים עצמאיים. לפי ממצאי החוקרים, האפליקציות החלו להופיע לקראת סוף 2025, והפעילות התרחבה במהלך 2026. בשלב מסוים נרשמו כ-30 אתרים ואפליקציות חדשים מדי שבוע, ובספטמבר האחרון עדיין היו 27 אפליקציות מהרשת זמינות בחנות האפליקציות של גוגל. האפליקציות הללו צברו יחד יותר מ-350 אלף הורדות. אחת מהן, DiffAI, הורדה יותר מ-100 אלף פעמים, אף שבתגובות המשתמשים כבר הופיעו אזהרות מפני האפשרות ליצור באמצעותה תכנים מיניים פוגעניים, לרבות תכנים המתארים פגיעה מינית בילדים. פרסומות פוגעניות בפייסבוק ובאינסטגרם הפעילות לא הוגבלה לחנויות האפליקציות. לפי התחקיר, מפעילי הרשת הפיצו עשרות אלפי פרסומות ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם, שבבעלות מטא, ובהן פרסומות שקידמו יצירת דיפ-פייק מיני. חלק מהפרסומות שנבדקו כללו תכנים של פגיעה מינית בילדים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, ואף תמונות של קטינים אמיתיים. פרסומות אחרות השתמשו בשמות מזויפים של מפרסמים ובעמודים כמעט ללא עוקבים, באופן שהקשה לזהות את הקשרים בין השירותים השונים. התופעה מצטרפת לשימושים פוגעניים נוספים בטכנולוגיית הדיפ-פייק. מוקדם יותר השנה פתח האיחוד האירופי בחקירה בעקבות יצירת דיפ-פייקים מיניים באמצעות גרוק, לאחר שמשתמשים ניצלו את יכולות עריכת התמונות של הצ'אטבוט ליצירת תכנים אינטימיים ללא הסכמה. אפל הסירה 19 אפליקציות, מטא חסמה אלפי חשבונות אפל הסירה 19 אפליקציות מחנות App Store, ובהן Viefur, לאחר ש-WIRED העביר לה מידע על הפעילות. החברה מסרה כי האפליקציות עמדו בכללים כאשר נבדקו לראשונה, אך לאחר אישורן שינו המפתחים את התוכן שהן הציגו באמצעות אתרי אינטרנט חיצוניים. אפל הדגישה כי היא אוסרת על אפליקציות המיועדות ליצירת תמונות עירום מזויפות ועל שירותים פורנוגרפיים. לדבריה, בשנה האחרונה היא השעתה עשרות אלפי אפליקציות שהשתמשו בשיטות של הצגת תוכן לגיטימי בזמן הבדיקה והחלפתו בתוכן אסור לאחר מכן. גוגל הסירה את מרבית האפליקציות שזוהו ברשת עוד לפני פניית WIRED, אך לא השיבה לבקשת התגובה של המגזין. לפי התחקיר, חלק מהשירותים המשיכו להיות זמינים בפלטפורמות גם כאשר החקירה התקרבה לסיומה. מטא מסרה כי נקטה צעדים נגד 11,600 חשבונות פרסום, יותר מ-4,700 עמודים עסקיים, 5,200 משתמשים וכ-15 אלף עמודים שנקשרו לדומיינים שנחשפו. בנוסף, החברה חסמה 209 אפליקציות מפרסום בפלטפורמות שלה. קשר אפשרי לחברה הרשומה בהונג קונג התחקיר הצביע על קשרים בין הרשת לבין מפתחים דוברי סינית וחברה הרשומה בהונג קונג בשם KeLing Technology Limited. החוקרים מצאו כי שמה וכתובות דוא"ל הקשורות אליה הופיעו בפרטי קשר של אתרים ובממשקי ניהול שנקשרו לפעילות. לפי WIRED, לאחר שהמגזין פנה לגורמים המעורבים, חלק מפרטי הקשר שהצביעו על החברה הוסרו מאתרים ומחשבונות ברשתות החברתיות. החברה והגורמים שאליהם פנה המגזין לא השיבו לבקשות התגובה, והקשרים שנמצאו אינם מהווים כשלעצמם קביעה משפטית בדבר אחריותה. מטא מסרה כי כבר ב-2025 אסרה על KeLing Technology Limited לפרסם בשירותיה, לאחר שלטענתה החברה לא נענתה למכתב התראה. למרות זאת, לפי התחקיר, הפעילות הקשורה לרשת נמשכה באמצעות חשבונות ודרכי פרסום אחרות. הממצאים ממחישים את הקושי של חנויות האפליקציות ורשתות הפרסום לזהות שירותים שמשנים את התנהגותם לאחר שאושרו. הם מצטרפים לדיווחים קודמים על שימוש בדיפ-פייק בקמפיינים של הונאה, ומעלים שאלות באשר ליכולתן של ענקיות הטכנולוגיה למנוע הפצה של תכנים פוגעניים דרך השירותים שלהן.

מיליוני אמריקנים יוצאים היום (ג') לקלפיות בבחירות האמצע הקריטיות לקונגרס. בזמן הדרמטי הזה תאגיד מטא (Meta) החליט שלא להמתין לתוצאות האמת כדי לדעת מי יחזיק ברסן השלטון. ענקית הטכנולוגיה ממנלו פארק, בהובלת נשיאת החברה וסגנית היו"ר, דינה פאוול מקורמיק, שוקדת על הקמתו של צוות השפעה פוליטי דו-מפלגתי רחב היקף בוושינגטון. מטרת העל של המהלך האסטרטגי היא להבטיח כי לקונגרס ולארגוני הרגולציה תהיה אוזן קשבת לאינטרסים של החברה, בכל הנוגע למדיניות בינה מלאכותית, הקמת מרכזי נתונים (Data Centers) ותשתיות מחשוב מתקדמות, ללא תלות בזהות המפלגה שתשיג בסופו של יום רוב בגבעת הקפיטול. The next AI race isn't just about smarter models. It's about who can build the infrastructure to power them. Meta is betting billions on data centers,computing capacity and nuclear energy. And Dina Powell McCormick is helping lead that effort. AI is now an infrastructure race. https://t.co/4MwjxiC3XJ — Syntax Technologies (@SyntaxTechs) November 2, 2026 מהקרבה לטראמפ לחשש מחילופי שלטון בשנים האחרונות הקפיד מייסד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, לשמר יחסים קרובים ומטופחים עם הנשיא דונלד טראמפ וממשלו – מהלך שסייע לחברה להתמודד עם הביקורת הרגולטורית הנוקבת שחלה על תחום הטכנולוגיה במדינה. צוקרברג אף השתתף במפגש בכירים בבית הלבן לצד מנכ"ל אנבידיה (Nvidia), ג'נסן הואנג, במטרה לגבש עקרונות ריסון עצמי בתעשיית הבינה המלאכותית.  עם זאת, לקראת יום הבוחר הנוכחי, גבר ב-מטא החשש מפני תרחיש שבו הרפובליקנים יאבדו את הרוב בקונגרס. בחברה הבינו כי הישענות בלעדית על הקשרים עם הבית הלבן והאגף הפוליטי השמרני מהווה סיכון אסטרטגי עבור מטא ותובנה זו הובילה להחלטה לגשר על הפערים ולהדק באופן מיידי את הקשרים, גם עם הזרוע הדמוקרטית, שיכולה להיות זו שתגרוף את רוב הקולות בבחירות האמצע. עד כה השניים בנו קשרים טובים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בפגישה עם מנכ"ל ומייסד מטא, מארק צוקרברג. צילום: דוברות הבית הלבן כוורת דו-מפלגתית ופגישות עבודה בקונגרס כדי ליישם את האסטרטגיה הדו-מפלגתית, צירפה מטא אל הצוות החדש שהקימה שורה של דמויות מפתח משני קצוות המתרס הפוליטי – בגזרה הדמוקרטית מונה מייקל האקר, עוזרו הוותיק של חבר הקונגרס המשפיע ג'ים קלייבורן, לתפקיד סגן נשיא ליוזמות מחשוב, וכן ניק שמיט, לשעבר יועץ בכיר לשרת המסחר ג'ינה ריימונדו, שמילא תפקיד בניהול שותפויות אסטרטגיות. אליהם הצטרף בריאן רייס, לשעבר יועץ לג'ון קרי, שקודם לניהול ענייני הממשל בארה"ב. במקביל, כדי לשמר את הערוצים הפתוחים מול הימין, גויסו ג'וש רפל, שעבד לצד הנשיאה פאוול מקורמיק בממשל טראמפ הראשון, ופאת' טרומן, בכיר בצוות הקמפיין של טראמפ. כמו כן, קודמו בכירים נוספים כמו טאקר באונדס, לשעבר דובר בקמפיין ג'ון מקיין, לתפקיד ראש המערך הגלובלי, ויועצה המשפטי הראשי סי.ג'יי מאהוני, לשעבר סגן נציב הסחר בממשל טראמפ, שקיבל סמכויות מדיניות נרחבות לקראת פרישתו הצפויה של ראש מערך מדיניות החוץ הוותיק ג'ואל קפלן. היסודות למהלך הונחו כבר במפגש שעורר הדים: צוקרברג ופאוול מקורמיק נועדו עם הוועדה הדמוקרטית של בית הנבחרים לבינה מלאכותית וחדשנות, בראשות חברי הקונגרס ג'וש גותהיימר, טד ליו וולרי פושי. כפי שדווח ב-אקסיוס (Axios), חבר הקונגרס גותהיימר אמר שהשיחה הייתה "פרודוקטיבית באופן יוצא מן הכלל", ובמקביל גם ציין כי מחוקקים ביקשו להבין את תרומת מרכזי הנתונים של מטא לקהילות המקומיות. Meta is hiring Democratic aides before the midterms, per Axios. Its in-house lobbying: $5.88M in Q3, up 0.7%. Anthropic's: +109%. #AI https://t.co/VZkPmZhtKl — Gennaro (@fourweekmba) November 2, 2026 תג הוצאות שדלנות פדרליות של כ-5.88 מיליון דולר הדגש המרכזי בפעילות הצוות החדש מתמקד בהצגת השקעות העתק של מטא בתשתיות AI בטקסס, אינדיאנה, אורגון ולואיזיאנה וממתג אותן כנכס לאומי דו-מפלגתי. במסגרת זו, קיימה החברה ארוחת ערב דו-מפלגתית בלואיזיאנה, בהשתתפות המושל הרפובליקני ג'ף לנדרי, לצד דמוקרטים בכירים, כדוגמת ראש עיריית ניו אורלינס לשעבר מיץ' לנדריו והסנאטורית לשעבר מרי לנדריו.  בנוסף, כדי להפיג את חששות התושבים והמחוקקים מפני העומס שיוצרים מרכזי הנתונים על רשתות החשמל, המים והכבישים, השיקה מטא את קרן "העתיד שייך לכולם" בהיקף של מיליארד דולר, לצד תוכניות הכשרה מקצועיות. מבחינה תקציבית, הדיווחים העדכניים בתקשורת מראים כי מטא שמרה ברבעון השלישי על הוצאות שדלנות פדרליות של כ-5.88 מיליון דולר והעסיקה 21 חברות ייעוץ חיצוניות. סכום זה עולה על הוצאותיהן המדווחות של מתחרותיה בתחום ה-AI, מעבדות OpenAI ואנת'רופיק (Anthropic), גם יחד, ומדגיש את נחישותה של מטא להמשיך להוביל את שיח המדיניות בוושינגטון, וכמובן – להטות אותו לטובת האינטרסים המובהקים שלה.

"הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר ומשנה מחדש את צורות החשיבה והפעולה בכל התחומים. גם אופי שדה הקרב משתנה בקצב מהיר. שדה הקרב עובר בשנים האחרונות את אחד מהשינויים המהירים, העמוקים והדרמטיים ביותר בהיסטוריה הצבאית. כדי להתמודד עם אתגרי המלחמה ולהכריע, לצה"ל יש אחריות וחובה להיות מוביל עולמי בחדשנות ובהשתנות, ובתוך אלה – בקליטה ובהטמעה של יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית ורובוטיקה", כך אמר הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר. רא"ל זמיר היה דובר המפתח בכנס שנערך אתמול (ב') בנושא הטמעת AI בצה"ל. הכנס נערך בקריית התקשוב שבבאר שבע, בהשתתפות פורום המטה הכללי ומפקדי חטיבות בקריית התקשוב. "חדשנות זו לא רק הטכנולוגיה", אמר הרמטכ"ל. "על מנת לאמץ דפוסי פעולה חדשניים, נדרשת מנהיגות אמיצה ופורצת דרך, עם אימוץ תרבות של פתיחות, שיודעת לשנות דפוסי חשיבה ולהשתנות". "AI – מרכיב מרכזי בהיערכות הרב-זירתית שלנו"  "מפקדים שלא יידעו למצות את הטכנולוגיה לטובתם – לא יצליחו לעמוד במשימותיהם בשדה הקרב המודרני", הוסיף ואמר זמיר. "המציאות הביטחונית מחייבת אותנו להיערך להתמודדות בו-זמנית בכמה זירות. AI היא מרכיב מרכזי בהיערכות הרב-זירתית שלנו. AI משפרת את יכולות המודיעין, קבלת ההחלטות והפעולה. ההחלטות על הקמת זרוע חדשה של בינה מלאכותית וכלים בלתי מאוישים, הקמת חטיבת הבינה המלאכותית וחטיבת הספקטרום באגף התקשוב וההגנה בסייבר – כל אלו מחזקות את חופש הפעולה של צה"ל בכלל הזירות, ומאפשרות לנו יכולות חדשות ופורצות דרך". "כחלק מהתפישה המבצעית", ציין, "צה"ל יחזק ויפתח את תפישת הלחימה המשולבת של אדם ומכונה: יחידות מאוישות יילחמו בשילוב כלים בלתי מאוישים, להשגת יתרון ועליונות מבצעית בשדה הקרב". "כחלק מ-'חושן' – תכנית בניין הכוח הרב-שנתית – צה"ל מקדם את הטמעתן של יכולות AI", סיכם הרמטכ"ל זמיר. הרמטכ"ל אייל זמיר מתעדכן אודות ה-AI בכנס בבאר שבע. צילום: דו"צ במהלך יום האתמול הוצגו למפקדים דרכים לשילוב יכולות AI במערכות ההגנה וההתקפה של צה"ל. זאת, לצד השימוש בטכנולוגיות אלו לעיבוד ולניתוח מידע, לשיפור תהליכי העבודה ולהתייעלות ארגונית ומבצעית. תחת אגף התקשוב וההגנה בסייבר פועלת חטיבת המידע והבינה המלאכותית. היא הוקמה לפני כשנה כחלק מתוכנית "קפיצת הדרך", מתוך הבנה שה-AI הופכת להיות חלק משמעותי משדה הקרב. תחת החטיבה פועל מכון מחקר AI ביטחוני. המכון פועל בשיתוף פעולה עם מפא"ת במשרד הביטחון, ומטרתו לפתח פתרונות מבצעיים עבור כלל מערכת הביטחון, על בסיס מחקרים בתחום ה-AI. המכון עורך מחקרים בהתאם לצרכים המבצעיים, תוך שימוש ביכולות לאיסוף, עיבוד וניתוח נתונים, לצד טכנולוגיות AI.

דן אנד ברדסטריט פרסמה היום (ג') את הדירוג של חברות ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל, וכן חשפה נתונים מעניינים על הדעות והתחושות של עובדי.ות הענף. בין היתר, חל קיטון בשביעות הרצון מהזדמנויות הכניסה לג'וניורים וגם התחושה שהשוויון המגדרי בהיי-טק קיים ונשמר נמצאת במגמת ירידה. על פי הדירוג, גם השנה, חברת ההיי-טק שהכי כדאי לעבוד בה בישראל היא אנבידיה. עם זאת, למקום השני התברגה חברה חדשה לחלוטין ברשימה – איילנד. יוניקורן הסייבר של דן אמיגה ומייק פיי הדיח מהמקום השני את מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שירדה למקום השלישי. במקום הרביעי נמצאת ענקית הסייבר פאלו אלטו ואת החמישייה הראשונה סוגרת סיילספורס. כל אחת משתי החברות האלה עלתה מקום אחד בדירוג. את החמישייה השנייה פותחת עוד חברת סייבר – סילברפורט, כשאחריה מעבדות סאפ בישראל, פאנאיה, אוטודסק ישראל ואפספלייר, שסוגרת את העשירייה הראשונה – שני מקומות מעל לדירוג שלה ברשימה של השנה שעברה. החברה שרשמה את הירידה הגדולה ביותר היא מאנדיי, שצללה 32 מקומות – מהשלישי ל-35. לעומת זאת, קורלוג'יקס ואופטיבוס רשמו עליות של 25 מקומות כל אחת, ונכנסו ל-20 החברות המובילות. הדירוג מבוסס על מחקר שמשלב מידע ממנהלות ומנהלי משאבי אנוש עם סקרי שביעות רצון שאלפי עובדים.ות ענו עליהם. המחקר בחן מגוון היבטים של חוויית העבודה, ובהם אפשרויות קידום ופיתוח קריירה, איכות הניהול, יכולת ההשפעה, סביבת העבודה, חדשנות טכנולוגית, יציבות תעסוקתית, שכר והטבות, איזון בין העבודה לחיים האישיים, גיוון והכלה ותרומה לקהילה. העובדים.ות ומנהלי.ות משאבי האנוש התבקשו גם לציין מיהן, לדעתם, חברות ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל. כלל הנתונים שולבו ושוקללו לצורך גיבוש הדירוגים הסופיים. באילו סטארט-אפים הכי כדאי לעבוד? דן אנד ברדסטריט למעשה חשפה מספר דירוגים: אחד מהם הוא של הסטארט-אפים עם מעל 100 עובדים שהכי טוב לעבוד בהם. נאבינה כובשת את המקום הראשון השנה, לאחר שדורגה רביעית אשתקד, ונו טראפיק, שהובילה את הדירוג ב-2025, עוברת למקום השני. בהמשך נמצאות שלוש חברות חדשות ברשימה: Viz.ai, פטצ'ר וסוויט סקיוריטי. קודם נמצאת בצמרת דירוג הסטארט-אפים שמעסיקים עד 100 עובדים, לאחר שבדירוג של השנה שעברה הייתה במקום השלישי. Oak Security נכנסת ישירות למקום השני ונומה סקיוריטי עולה מהמקום הרביעי לשלישי. לוקס, שהובילה אשתקד, יורדת למקום הרביעי, ואלטה נכנסת למקום החמישי. אילו חברות מטמיעות AI על הצד הטוב ביותר? השנה צורפה, כאמור, רשימה חדשה – של החברות שמובילות באימוץ ובהטמעת AI, בחלוקה לחברות היי-טק ולסטארט-אפים. דן אנד ברדסטריט לא דירגה את החברות, והחליטה האם להכניס אותן לרשימה על בסיס בחינה של עומק ההטמעה של בינה מלאכותית במוצר, בתהליכי העבודה, בתרבות הארגונית ובחוויית העובדים, תוך שילוב בין נתוני החברה לבין תפיסת העובדים בפועל. ברשימה כלולות חברות שנוסדו לפני 2022, שבינה מלאכותית אינה ליבת פעילותן ההיסטורית ושאימוצה הוביל לשינוי מהותי בפעילותן. חברות ההיי-טק המובילות באימוץ ובהטמעת ה-AI הן, לפי הרשימה, אפספלייר, מיקרוסופט – מרכז המו"פ שלה בישראל, מאנדיי, נייס וסיילספורס. בין הסטארט-אפים נמצאים סייקוד, קומודור, לוקס, מיטיגה ושילד פייננשל קומפליינס. 80% מעובדי סטארט-אפי ה-AI: השכר שלנו תחרותי מעבר לדירוגים נערך, כאמור, סקר בין העובדים.ות ומנהלי.ות משאבי האנוש. עולה ממנו כי הפער בין סטארט-אפים לחברות היי-טק בשימוש היומיומי בכלי AI מצומצם, אך בהכשרת עובדים ובהטמעת יכולות בינה מלאכותית, הסטארט-אפים מובילים על החברות הבוגרות יותר – ובפער. מעניין לציין ש-80% מעובדי הסטארט-אפים שתחום עיסוקם הוא AI סבורים שתנאי השכר שלהם תחרותיים ביחס לשוק, לעומת 56% מעובדי החברות הגדולות יותר שעוסקות בתחום. ככלל, בקרב סטארט-אפים שמעסיקים עד 100 עובדים עלה מדד תחרותיות השכר ל-89%. השקיפות חשובה – גם כשזה מגיע לפיטורים אחד הממצאים הבולטים בסקר נוגע לאופן ניהול הפיטורים בחברות: שיעור העובדים שסברו כי הפיטורים בארגונם בוצעו בשקיפות ובהוגנות במידה רבה עלה מ-77% ב-2025 ל-88% השנה. בתשובות הפתוחות הדגישו עובדים את החשיבות של עדכונים שוטפים אודות פיטורים, הסברים ברורים ויחס אנושי מצד ההנהלה ומשאבי האנוש. לצד זאת, היו עובדים שהתייחסו לנושא בשלילה. אחד מהם כתב: "בשנה האחרונה החברה חווה קשיים והשקיפות פשוט נעלמה". עובד אחר ציין: "הרבה החלטות נלקחות, הרבה שינויים, לא הכול ברור, לא הכול מוסבר". במקביל, ממצאי המחקר מצביעים על ירידה בשביעות הרצון מהזדמנויות הכניסה שהענף נותן לג'וניורים – מ-85% בשנה שעברה ל-73% השנה. זאת, על רקע משבר הג'וניורים המתמשך בענף. 95% מהעובדים ציינו כי קיבלו תמיכה, ליווי והתחשבות ממקום העבודה שלהם בתקופות משבר ומצבי חירום. בעיקר נכון הדבר לתמיכה במשרתי המילואים ובבני ובנות זוגם.ן, אם כי היו גם כאלה שקבעו שצריך להרחיב את התמיכה הזאת. העובדים.ות: השוויון המגדרי בהיי-טק מצטמצם עוד עולה מהסקר כי השוויון המגדרי בהיי-טק מצטמצם – או לפחות כך חשים.ות העובדים.ות ומנהלי.ות משאבי האנוש. מדד השוויון המגדרי בקרב המשיבות ירד מ-91.1% ב-2023 ל-86% השנה, בעוד שבקרב המשיבים הוא ירד מ-94.7% ל-92.7%. הפער בולט גם בתפיסת השוויון בשכר: 94% מהגברים סבורים שהחברה שבה הם מועסקים מקפידה במידה רבה או רבה מאוד על שכר שווה לנשים ולגברים שמבצעים אותו תפקיד, לעומת 83% מהנשים. בתשובות הפתוחות עלה צורך בהגדלת הייצוג הנשי, בעיקר בתפקידי פיתוח ובהנהלה. 84% מהעובדים והעובדות הביעו שביעות רצון ממדיניות החברה בנושאי גיוון והכלה. זאת, על אף שבאופן כללי, חברות הטכנולוגיה בעולם שמות פחות דגש על הנושא בשנים האחרונות, ממניעים כלכליים ופוליטיים. בתמיכת החברות בהורים נרשמה ירידה לעומת השנה הקודמת: 77% מהעובדים.ות הביעו שביעות רצון מהתנאים ומההטבות שהחברה מעניקה להורים, לעומת 86% אשתקד. הבקשות המרכזיות שעלו נגעו לסבסוד קייטנות, הרחבת ימי מחלה לילדים, התאמות למשרות הורים ותמיכה לאחר לידה. לצד זאת, עובדים רבים ציינו לטובה גמישות והתחשבות בצורכי המשפחה. גם המשקל שמעניקים העובדים לתרומה לקהילה נשחק. ממוצע הציונים בשאלה עד כמה התרומה לקהילה משפיעה על שביעות הרצון מהעבודה ירד מ-79% ב-2024 ל-72% השנה. יעל בלגראי כהן, מנהלת תחום ההיי-טק בדן אנד ברדסטריט. צילום: עמית אלפונטה יעל בלגראי כהן, מנהלת תחום ההיי-טק בדן אנד ברדסטריט, אמרה כי "אמון העובדים נבנה בהחלטות הקשות של ההווה ובהשקעה בעתיד המקצועי שלהם. הממצאים ממחישים את החשיבות של שקיפות ויחס אנושי בזמן פיטורים ושינויים ארגוניים, לצד הכשרה שמאפשרת לעובדים להתקדם בעידן ה-AI. הירידה בשביעות הרצון מהזדמנויות הכניסה לג׳וניורים מחייבת גם הסתכלות קדימה. צמיחת ההיי-טק הישראלי תלויה ביכולת לפתח כאן את דור העובדים והמנהלים הבא. חברות שישקיעו בהון האנושי שלהן, יעניקו הזדמנויות וינהלו שינויים באחריות יבנו יתרון משמעותי בגיוס ובשימור טאלנטים".

בדצמבר 2024 פרסמה דיפסיק הסינית את המסמך הטכני של מודל V3, ובו נתון שטלטל את התעשייה: המודל אומן על 2,048 מעבדים גרפיים מסוג H800, בסך הכול כ-2.8 מיליון שעות GPU – בעלות מוערכת של 5.6 מיליון דולר בלבד. לשם השוואה, אימון Llama 3.1 405B של מטא דרש פי 11 שעות GPU. ההפתעה הייתה שה-H800 רחוק מלהיות השבב המוביל של אנבידיה. מדובר בגרסה מוגבלת של ה-H100, שחברת הענק פיתחה במיוחד עבור השוק הסיני כדי לעמוד במגבלות הייצוא האמריקניות, ובה קוצצו ביצועי החיבור בין השבבים בכחצי. באוקטובר 2023 נאסר גם הייצוא שלו לסין. כשבינואר 2025 הגיע R1, מודל ההסקה שנבנה על אותו בסיס, התגובה בשוק ההון הייתה חריפה: ב-27 בינואר איבדה מניית אנבידיה כ-17% מערכה – קרוב ל-600 מיליארד דולר בשווי שוק ביום מסחר אחד. השאלות שריחפו באוויר היו פשוטות: האם אפשר להגיע לביצועים כאלה על חומרה מוגבלת? והאם כולם באמת צריכים את השבב החדש ביותר? דיפסיק לא עשתה קסמים, אלא הנדסה. היא אימנה את המודל בדיוק מוקטן של FP8, ירדה לרמת תכנות נמוכה מ-CUDA ופיתחה שיטות לתזמון התקשורת בין המעבדים כדי לפצות על רוחב הפס החסר. המסקנה די ברורה: אורך החיים של שבב לא נקבע לפי תאריך ההשקה הנוצץ, שמשרת בעיקר את שורת הרווח של החברה (במקרה הזה, כאמור, אנבידיה) ומשקיעיה, אלא בכמה אפשר לסחוט ממנו. פה נכנסת לתמונה החומרה הישנה, שכנראה שיושבת אצלכם במחסן. הפחד מהצפה שלא הגיעה את הדיון הזה, על הערך שנותר בחומרה אחרי שהיא יוצאת מהשורה הראשונה, פגשתי באחרונה במקום שבו הוא הופך לעסק תעשייתי לכל דבר: מרכז חידוש הטכנולוגיה של HPE בארסקין, כ-20 דקות נסיעה מגלזגו שבסקוטלנד, שם אירחה אותי החברה, לצד שורה של עיתונאים מאירופה. מדובר במבנה של כ-240 אלף רגל רבוע, שהיה בעבר מפעל ייצור של קומפאק ושל HP, וכיום הוא המרכז התפעולי של HPE Financial Services (HPFS) – הזרוע הפיננסית של החברה. יחד עם אתר אח בגודל דומה באנדובר, מסצ'וסטס, ועם כ-40 אתרי קליטה אזוריים ברחבי העולם, הוא מטפל בציוד שחוזר מליסינג, בציוד שלקוחות מוכרים ובשרידים של מרכזי נתונים ומחשבי על שהגיעו לסוף דרכם. מייב קולוטי, נשיאת ומנכ"לית HPFS, פתחה את הסיור במרכז בווידוי מעניין: החטיבה מממנת מעבדים גרפיים כבר כמעט עשור, אבל לפני כחמש שנים, כשהיקפי המימון זינקו, איש לא ידע אם יהיה להם שוק משני. "אילו הייתי כאן לפני שלוש שנים, הייתי מתקשה לענות על השאלה הזו", אמרה. החשש היה שגל ההשקעות העצום ב-H100 וב-H200 יגיע בבת אחת לשוק המשני, יציף אותו וימוטט את ערך המניה, כך שחברת מימון לא תוכל לשאת בסיכון. "היום זה ברור לגמרי. יש שוק משני למעבדים גרפיים. הלקוחות שלנו רוצים גישה אליהם ושמחים מאוד לקחת מעבדים גרפיים בחיים שניים", קובעת קולוטי. מייב קולוטי, נשיאת ומנכ"לית HPFS. צילום: יח"צ לדבריה, HPE בונה בימים אלה את יכולות הבדיקה והתשתית הדרושות כדי לחדש מעבדים גרפיים בהיקפים גדולים – תחילה בארצות הברית, באזור בוסטון, ובהמשך גם באירופה, בין השאר כדי לעמוד בדרישות הריבונות של האיחוד האירופי ושל בריטניה. בזכות הקשרים עם אנבידיה, AMD ואינטל, החברה מתכוונת להסמיך מחדש את הכרטיסים ולהעניק להם אחריות מחודשת מצידה. קולוטי הגדירה את זה כ-"סוג נכס חדש", והוסיפה שככל שעומסי העבודה ינדדו בין GPU ל-CPU, הביקוש לביצועים של תשתיות AI רק ימשיך. HPE לא לבד: ביולי השיקה קומפיוט אקסצ'יינג' האמריקנית זירת מסחר ייעודית לכרטיסי H100 ו-A100 משומשים ומחודשים, עם בקשות שנעות בין כמה מאות לעשרות אלפי מעבדים. "לא כל עומס עבודה דורש את הדור החדש ביותר של מעבדים גרפיים", הסבירה המנכ"לית, קרמן לי. במקביל, ניטש בוול סטריט ויכוח ער על קצב הפחת של החומרה הזו: ספקיות הענן הגדולות האריכו בשנים האחרונות את לוחות הפחת של השרתים שלהן לחמש ושש שנים, בעוד מבקרים כמו המשקיע מייקל ברי טוענים שאורך החיים הכלכלי האמיתי קרוב יותר לשנתיים-שלוש. הסיפור של דיפסיק, מה-H800 ועד ה-A100, הוא נקודה לא מבוטלת לטובת הצד הראשון. כשהזיכרון מתייקר, הישן הופך לאטרקטיבי מאט האריס, סגן נשיא בכיר ומנהל אזור בריטניה, אירלנד, המזרח התיכון ואפריקה ב-HPE. צילום: יח"צ אם יש גורם אחד שמאיץ את המגמה הזו יותר מכל דבר אחר הוא מחירי הרכיבים. מאט האריס, סגן נשיא בכיר ומנהל אזור בריטניה, אירלנד, המזרח התיכון ואפריקה ב-HPE, תיאר תמונה שכל מנהל IT מכיר מהשנה האחרונה: פרויקטי הבינה המלאכותית הענקיים יוצרים ביקוש שההיצע לא עומד בו – והמחירים מטפסים, בעיקר של הזיכרונות ושל כונני ה-SSD. "כל דבר שנראה כמו תשתית AI יהיה קשה יותר להשגה ויקר יותר", אמר. מי שנפגעים מכך ראשונים, לדברי האריס, הם השוק הבינוני והשלטון המקומי, שמוצאים את עצמם מתומחרים החוצה גם מהצרכים הבסיסיים ביותר. התגובה הטבעית היא למתוח את הציוד הקיים עוד שנה ועוד שנה, אבל זו יוצרת חשיפות אבטחה וציוד שיצא מתמיכה. לכך מצטרפת המכה הכלכלית של שינויי הרישוי ב-VMware, והלחץ להגדיר אסטרטגיית AI ולתקצב אותה. "זה משנה את התפיסה", אמר. "האם אני צריך, או בכלל יכול, להרשות לעצמי לקנות חדש, כשאני יכול לקבל נכס מחודש ומקצועי שיעשה את העבודה?". האריס הודה שיש כאן גם עניין פסיכולוגי, בדומה להבדל בין קנייה מהמדף לרכישה באי-ביי, אבל העריך שהשיקול הזה יהפוך למרכזי. בעולם שבו הכול מתייקר, אמר, ניצול מחדש של תשתיות הופך לסעיף רציני על שולחן ההנהלה. אצטדיון אחד, 1,800 נקודות גישה כדי להמחיש את המשמעות המעשית של זה העלתה HPE לבמה את רוב פיקרינג, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מועדון הכדורגל טוטנהאם הוטספר מהפרמייר ליג של אנגליה. האצטדיון של המועדון בצפון לונדון, שמארח 62 אלף צופים כמעט מדי שבוע ומשמש גם למשחקי NFL ולהופעות, נבנה עם ציוד שנרכש ב-2018. עכשיו, כשמונה שנים אחר כך, המועדון נמצא בשני שלישים מהדרך להחלפה כוללת של התשתית, כולל כ-1,800 נקודות גישה אלחוטיות, ועד ינואר הפרויקט אמור להסתיים. פיקרינג הציג שני נתונים שמסבירים היטב את הכלכלה של המהלך: הראשון – התשתית החדשה תופסת כ-60% פחות שטח, כי כל יחידת מדף מספקת כיום הרבה יותר כוח עיבוד. השני – "הרצת ציוד בן שמונה או תשע שנים יקרה משמעותית מהרצת ציוד חדש", אמר. לפי המודל שהמועדון בונה בימים אלה, החיסכון בחשמל עשוי לממן כמעט לבדו את הנכסים החדשים, ועל כך יתווסף הערך שיוחזר מהציוד הישן. "אם יש ערך בנכסים האלה, למה שלא נמשיך להפיק אותו?", שאל. הציוד שיוצא מהאצטדיון לא יגיע להטמנה, אלא לשוק המשני. האצטדיון של טוטנהאם הוטספר בצפון לונדון. צילום: Yau Ming Low, ShutterStock יש כאן תובנה שחשוב לא לפספס: אותו ציוד שכבר לא משתלם לטוטנהאם, משום שעלות החשמל והתחזוקה שלו גבוהה ביחס לחלופה החדשה, עשוי להיות משתלם מאוד עבור ארגון אחר עם עומסי עבודה צנועים יותר ותקציב מצומצם. זה בדיוק ההיגיון שהדגימה דיפסיק: חומרה שאינה החדשה ביותר עדיין יכולה לעשות עבודה רצינית, אם מתאימים לה את עומס העבודה הנכון. היא לא מתה, היא רק עוברת לשלב הבא במדרג השימושים. עוד בהקשר זה, כרים אבו דהאב, טכנולוג ראשי לטרנספורמציה בת קיימא ב-HPE, הוסיף שרוב האנרגיה שצורך ציוד מחשוב לאורך חייו נצרכת בשלב השימוש, ושה-AI רק מחריפה את המגמה. "כל שיפור ביעילות אצל הלקוחות מתורגם כמעט אוטומטית לשיפור בקיימות", אמר. צריך להכיר במגבלות: מה שהצליח למעבדת מחקר בעלת יכולות הנדסיות חריגות כמו דיפסיק, או לקהילת קוד פתוח נלהבת, לא בהכרח מתאים לסביבת ייצור ארגונית, שזקוקה לתמיכה רשמית, לאחריות ולתחזית ביצועים יציבה הנדסה הפוכה בקנה מידה תעשייתי הסיור ברצפת המפעל עצמה – בהדרכת ג'קי רפרטי, מנהל התפעול של המרכז, ודיוויד קונל, מנהל ההנדסה – המחיש עד כמה הוא רחוק מדימוי של מחסן גרוטאות. רפרטי, שעובד באתר כמעט ארבעה עשורים, הזכיר שבימי "עמק הסיליקון הסקוטי" (בין שנות ה-70 לשנות ה-2,000 המוקדמות) פעלו בסקוטלנד כ-40 מפעלים של חברות אלקטרוניקה אמריקניות, וכיום נותר שם רק המרכז הזה. המרכז התחיל ב-40 אלף רגל רבוע ו-50 עובדים, והגיע ל-240 אלף רגל רבוע ו-200 עובדים. את הגדר ההיקפית הזיזו, לדבריו, שבע פעמים. כבר 15.5 שנים מגיעים לאתר בממוצע 100-150 משטחים ביום. בשנת הכספים 2025 טיפלו מרכזי החידוש של HPE ב-4.3 מיליון נכסים ברחבי העולם, מתוכם 1.8 מיליון בארסקין לבדה. מתוך כ-1.5 מיליון רכיבי מרכזי נתונים שעובדו, 85% שווקו מחדש, ובציוד הקצה, יותר מ-300 אלף מחשבים ופריטים דומים, שיעור השיווק מחדש הגיע ל-97% (!). כ-90% מהתפוקה נמכרים לסיטונאים, והיתרה יוצאת כמוצרים מחודשים ומוסמכים של HPE, עם אחריות. בחודש רגיל מעבדים בצד הזה של המפעל כ-150 אלף פריטים; בחודש שבו הגיעו מחשבי על ומרכזי נתונים שלמים, המספר הוכפל ל-300 אלף. דוגמה לכך היא מחשב העל Hawk של מרכז המחשוב הלאומי HLRS בשטוטגרט, גרמניה, שנכנס ב-2020 לרשימת ה-Top500 במקום ה-16: לפי המרכז, יותר מ-90% מהתשתית שלו חודשו ונמכרו מחדש דרך ארסקין, בין היתר ללקוחות מתעשיית התעופה והחלל. קונל תיאר שני תהליכים שמתרחשים במקביל: ייצור הפוך, שבו מפרקים מערכות לרכיביהן, והשמשה מחדש, שבו מרכיבים אותן שוב ומריצים עליהן את כלי האבחון המקוריים של המפעל כדי לאמת תצורה, קושחה וביצועים. לדבריו, השאלות של הלקוחות השתנו לחלוטין: ב-2011 שאלו בעיקר כמה כסף יקבלו על הציוד, וכיום שתי השאלות הראשונות הן על שרשרת המשמורת ואבטחת המידע, ומחלקות הקיימות רוצות לדעת מה שיעור השימוש החוזר. בהתאם, כל העובדים באתר עברו סיווג ביטחוני של משרד ההגנה הבריטי, ולא בכדי: לדברי רפרטי, על אף שהחוזים מחייבים את הלקוחות למחוק את המידע לפני ההחזרה, ברוב המקרים הם פשוט לא עושים זאת. ולכן, מה שב-HPE מכנים "סניטציית מידע" הוא חלק חשוב בתהליך. מה זה אומר למנהלי ה-IT? התובנה המרכזית מהביקור היא שמחזור החיים של תשתית המחשוב הפך לסוגייה אסטרטגית, ולא רק לוגיסטית. ארגון שמתכנן כיום רכישת שרתי AI צריך לשאול מראש מה יהיה ערכם בעוד שלוש או ארבע שנים, ומי יקנה אותם. ארגון שמחזיק בצי של כרטיסי A100 או H100 צריך לבדוק אם הם עדיין יכולים לשרת עומסי הסקה, פיתוח ובדיקות או התאמת מודלים, לפני שהוא ממהר להחליף אותם. וארגון שמתמודד עם מחירי הזיכרון הנוכחיים יכול לשקול ציוד מחודש ומוסמך כחלופה לגיטימית, ולא כפשרה. כמאמר הסבתות: לא חייבים לקנות חדש. יחד עם זאת, יש להכיר במגבלות: מה שהצליח למעבדת מחקר בעלת יכולות הנדסיות חריגות כמו דיפסיק, או לקהילת קוד פתוח נלהבת, לא בהכרח מתאים לסביבת ייצור ארגונית, שזקוקה לתמיכה רשמית, לאחריות ולתחזית ביצועים יציבה. ציוד ישן צורך יותר חשמל לכל יחידת עבודה ואבטחת המידע בשלב היציאה מהארגון נשארת באחריותו של הלקוח, גם כשהספק עושה עבודה טובה. האריס סיכם את העניין במשפט אחד: "יש פוטנציאל עצום שלא מנוצל בתשתיות שארגונים כבר מחזיקים". בעולם שבו כל שבב חדש נחטף עוד לפני שיצא מהמפעל, הסיפור של דיפסיק וה-H800 המוגבלים שלה, ושל המשטחים שנכנסים מדי יום בשערי המפעל בארסקין שבסקוטלנד, הוא אותו סיפור בדיוק: החומרה של אתמול אינה פסולת. לעתים קרובות היא פשוט מחכה לבעלים הבאים שלה.