שיבון זיליס ואילון מאסק כבר לא. לאחר כמה שנים של זוגיות וארבעה ילדים משותפים – מתוך ה-14 של מאסק – זיליס הודיעה באחרונה בפוסט ב-X (איך לא) שהסיפור ביניהם נגמר. זאת, לאחר שלדבריה, האיש העשיר ביותר בעולם עזב אותה ללא התראה מראש. "קשה לעבור מאהבה לשחרור בתוך שבוע, בלי אזהרה, אבל זה מה שקורה", כתבה זיליס, והוסיפה: "אני פגועה, אבל יש לי רגשות עמוקים ל-E (לאילון – צ"ק) ותמיד ארצה שיהיה מאושר. בהצלחה, אילון, לעולם יש מזל שיש לו אותך". ההודעה הייתה מפתיעה למדי, כי רק באחרונה הצהירו השניים באופן פומבי שהם אוהבים האחד את השני. המאהבת לשעבר מתערבת מי שהחליטה להתערב בסיפור, ולהוסיף פרטים, היא אשלי סט. קלייר, מאהבת לשעבר של מאסק ואמא לאחד מילדיו. לטענתה, הפרידה של מאסק מזיליס לא קרתה בהפתעה, וההתקררות ביחסים בין השניים הייתה ברורה כבר לפני יותר מחודש. כך או כך, למרות סיום היחסים הרומנטיים ביניהם, זיליס, מיליונרית בפני עצמה, אמורה להמשיך לעבוד עם מאסק, גם אם השניים יפסיקו לעקוב זה אחר החשבונות של זו ברשתות החברתיות. מאסק, שכינה את זיליס בעבר כמנכ"לית שלו וכיועצת קרובה – כינויים שאינם בדיוק רומנטיים – נפגש עימה ב-2016, לאחר שהצטרפה ל-OpenAI. משם היא עברה די מהר לשמש כדירקטורית תפעולית ומנהלת פרויקטים מיוחדים בנוירלינק, אחת מחברות הטכנולוגיה של מאסק, והיא מתכוונת להישאר בתפקיד הזה – לפחות נכון לעכשיו. בעקבות הפרידה, משתמשים רבים העלו את השאלה: מיהי הבאה בתור בשרשרת בנות הזוג של מאסק?

OpenAI שילבה באחרונה ב-ChatGPT שלה יכולת מתקדמת של מדידת בגדים ואביזרים באופן וירטואלי, המאפשרת לקונים "להלביש" את פריטי הלבוש ישירות על גבי תמונה אישית שלהם. התכונה החדשה נסמכת על מודל מחולל התמונות ChatGPT Images 2.5, המציג עיבוד ריאליסטי יותר של תאורה ומרקמי, בד לצד שמירה מדויקת על פרטי המשתמש. כדי להשתמש ברכיב, המשתמשים יכולים ללחוץ על לחצן המדידה לצד פריט המומלץ בצ'אט (וכן, מדובר כמובן על פריטים מפרסומת שיש מי שכבר רואים בשירות), להעלות תמונת סלפי או תמונת גוף מלאה, ולקבל הדמיה של המראה שלהם בתוך הבגד. בנוסף, ניתן להעלות צילומי מסך מכל אתר חיצוני, או לבקש מהמערכת לאתר פריטים המזכירים תלבושות של ידוענים, ול"הלבישם" על תמונות של המשתמש או אנשים אחרים שהוא מעוניין "להלביש". לצד תא המדידה הווירטואלי, השיקה החברה גם מנגנון "מועדפים", המאפשר ארגון של הפריטים וההדמיות בתיקיות אישיות לצורך עיון חוזר. בין חוויית משתמש לשאלות של פרטיות מעניין לגלות שהעיתונאי קראנדיפ סינג אוברואי מ-Android Authority בחן את היכולת החדשה ומצא כי כוחה אינו רק בהלבשה הדיגיטלית כשלעצמה, אלא ביכולת להצליב סגנונות מועדפים, לאתר פריטים זמינים לרכישה ולהציג מיד כיצד הם משתלבים על גוף המשתמש. לצד ההתלהבות, בעמוד התמיכה של OpenAI מבהירים מפורשות כי התמונות אינן תוצר מדויק בהקשר למידות או לגזרה הפיזית, וממליצים ללקוחות לבחון את טבלאות המידות ומדיניות ההחזרות של החנויות אונליין, לפני ביצוע רכישות עקב מדידה וירטואלית "מוצלחת". סוגיה מרכזית נוספת היא שמירת התמונות: צילומי המשתמש נשמרים כברירת מחדל בענן לשימוש חוזר, אף שניתן למחוק אותם בהגדרות היישומון. הבלוגר מייקל שיהאן הגיב בזהירות לחידוש וציין כי העלאת תמונות גוף מלאות מעוררת חששות פרטיות מוצדקים, ואז גם הוסיף בהומור כי הנגישות הזו למדידה מהירה עלולה לרוקן את תקציב הקניות המשפחתי שלו ושל בני ביתו. הקרב על ארנק הקונים ברשת שילוב תא המדידה הווירטואלי מגיע כחלק ממאמצי OpenAI לבסס את הצ'אטבוט כמנוע חיפוש וגילוי מוצרים מוביל, במיוחד לאחר שתכונת התשלום המהיר הקודמת לא הגיעה ליעדיה – ונסגרה.  בנוסף כדאי לדעת כי OpenAI אינה יחידה בזירת המדידות: גוגל (Google) כבר השיקה כלי מדידה וירטואלי מקביל בשירות Google Shopping ב-2025.  ניכר כי בזמן שענקיות הטק נלחמות על הרגלי הצריכה של הציבור, שילוב הכלים הווירטואליים נועד להשאיר את הצרכנים בתוך הסביבה הדיגיטלית של חברות ה-AI לאורך כל שלבי ההתלבטות – והרכישה. מהפכה אפשרית בענף האופנה הגלובלי הטכנולוגיה החדשה נותנת מענה לאחד האתגרים הכואבים ביותר במסחר האלקטרוני: תופעת החזרות הבגדים, שעולה לתעשיית האופנה כ-743 מיליארד דולר בשנה. שיעור ההחזרות של ביגוד ברשת מגיע, על פי דיווחים אחרונים, ל-30-40 אחוזים מכלל הרכישות, בעיקר עקב פערים בין התמונה הבלתי אמצעית באתר לבין ההתאמה הפיזית של הפריט שנכרש אל הלקוח במציאות. נתונים ממחקרים בתחום מראים כי שילוב טכנולוגיות מדידה וירטואליות מבוססות בינה מלאכותית ומציאות רבודה מצמצם את החזרות המוצרים ב-36% ומגדיל משמעותית את אחוז הגולשים שמבצעים רכישה בפועל, ל-94%.  דו"ח של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי (McKinsey) העריך כי ה-GenAI עשויה להוסיף בין 150 ל-275 מיליארד דולר לרווח התפעולי של תעשיית האופנה והיוקרה, ובכך לחסוך עשרות מיליארדי דולרים בעלויות הלוגיסטיות של החזרות סחורה.

גוגל תגביל בקרוב את הגישה לחלק מהמודלים שהיא מציעה למשתמשים השונים בג'מיני, בהתאם לרמת המנוי שלהם – כך עולה ממסמך חדש שהחברה פרסמה באתר התמיכה שלה. עבור המשתמשים בצ'טבוט של ג'מיני בחינם, כלומר ללא כל תוכנית, החל מיום ו' הקרוב, ה-9 באוקטובר, הגישה תהיה למודל Flash-Lite בלבד, המבוסס על דור ה-3.5 של המודל הראשי. מאותו היום לא תהיה להם יותר גישה ל-Flash ולא ל-Pro. בפני המנויים לתוכנית AI Plus, שמשלמים 4.99 דולר לחודש, תיחסם הדישה לגרסת ה-Pro, וגוגל היא תשלח להם מייל שיסביר על השינויים בחשבון. לעומת זאת, מנויי ה-AI Pro, המשלמים 19.99 דולר לחודש, ומנויי ה-AI Ultra, המשלמים 99.99 דולר ויותר, יקבלו גישה לכל הרמות של המודלים. אבל, יש גם בונוס עבור לקוחות ה-AI Pro: הם יקבלו בקרוב גישה גם לשימוש ב-Deep Think – המודל שמבטיח פעילות היסק המבוצע על תהליכים מקבילים מקסימליים. אפשרות זו זמינה כרגע רק לבעלי המנויים היקרים ביותר. מעבר לכך, גוגל תשיק החודש את האפשרות לבחור את רמת ה-"מאמץ" המרבית שבה המשתמש רוצה שהמודל יספק מענה – נמוך, גבוה ובינוני. מעבר לכך שזה ישפיע על כמות האסימונים שבהם המודל יעשה שימוש במהלך ההרצה, תהיה לכך גם השפעה על המהירות והשלימות של התשובות.

חברת OpenAI הודיעה באחרונה על הפסקת העסקתם של שלושה חוקרים ממעבדת מחקר הבטיחות והתאמת המודלים (Alignment). שמות החוקרים הם ג'סמין וואנג, טומק קורבק ומיקיטה בלסני. הצעד הדרמטי ננקט בעקבות  חקירה פנימית חשפה אצל החוקרים ג'סמין וואנג, טומק קורבק ומיקיטה בלסני דפוס של חריגה מנהלי העבודה המקובלים וטיפול לקוי בחומרים מסווגים מחוץ לצינורות המאושרים, לרבות העברתם לארגון הערכת בטיחות חיצוני.  כפי שמסר דובר OpenAI לרשת CBS News עקב המהלך הדרמטי של הפיטורים: "נפרדנו משלושה עובדים על רקע הפרת המדיניות שלנו בנוגע לגישה ולטיפול במידע חברתי רגיש. החקירה שלנו אישרה כי אנשים אלה חרגו מנהלי החברה, ניצלו לרעה מידע חסוי ופגעו באמון החיוני לעבודתנו".  בחברה הדגישו כי צוותי הבטיחות נחשפים לתובנות פנימיות רגישות, המחייבות דיסקרטיות ורמת אמון גבוהה שבלעדיהן שיתוף פעולה פנימי והחלפת רעיונות הופכים לבלתי אפשריים. הדברים מקבלים משנה חריפות כשמסתבר כי וואנג עבדה בעברה במכון בטיחות הבינה המלאכותית של בריטניה, בעוד ש-קורבק שימש כאיש הקשר הטכני מטעם OpenAI מול מכוני המחקר החיצוניים Redwood Research ו-METR במסגרת בדיקות הבטיחות של החברה. i am at OpenAI and i think AI is >10% likely to kill all humans this proposal is among the top things we should do as an industry to lower that risk (it’s not enough though!) — Mikita Balesni (@balesni) September 10, 2026 אזהרות ברשתות וחששות משיפור עצמי פיטורי השלושה התרחשו במקביל לגל פוסטים פומביים ברשת X, שבהם הביעו חוקרי בטיחות דאגה עמוקה מקצב פיתוח טכנולוגיית הבינה המלאכותית בכלל וזו הסוכנית בפרט. גם לחוקרים המפוטרים היה SAY כחלק מהתדיינויות אלו. כך למשל, בלסני כתב בגלוי: "אני עובד ב-OpenAI ואני מעריך שיש סיכוי של יותר מ-10% שבינה מלאכותית תהרוג את כל בני האדם". הוא הסביר כי הערכת הסיכון שלו נשענת על אתגרי Alignment וקושי ברגולציה גלובלית.  קורבק ציין מנגד כי אינו מרוצה ממהלכים רבים של המעבדה, אך מברך על כך שניתנת לו הזכות לבטא זאת. במקביל, וואנג הזהירה כי "קשה להגזים עד כמה מסוכן להאיץ לכיוון של שיפור עצמי רקורסיבי" (RSI) – טכנולוגיה המאפשרת למודלים לשפר את ביצועיהם באופן עצמאי ללא התערבות אנושית.  דבריה נאמרו בתגובה לאזהרתו של ג'ייקוב קוקסון – חוקר בן 27 שעבד במשך כשלוש שנים במחקר אימון מקדים (pretraining) ב-OpenAI ושבאחרונה הועסק באנת'רופיק (Anthropic), ושהודיע באחרונה, כפי שדיווחנו, על התפטרותו המיידית מהחברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד (Claude). קוקסון טען לאחר התפטרותו כי החברות הללו "מהמרות על חיינו" במרוץ לפיתוח מודלים מתקדמים. כדאי לשים לב כי הציוצים והערות החוקרים הללו נכתבו – כמובן – לפני הפיטורים, בראשית ספטמבר האחרון, אבל הם לא צוינו כסיבות למהלך אלא הממצאים, לכאורה, על התנהלות החוקרים הלא תקינה. I’m quite unhappy with much of what OpenAI does. I am very happy that I’m allowed to say “I’m quite unhappy with much of what OpenAI does.” — Tomek Korbak (@tomekkorbak) September 12, 2026 התפטרות בכיר והתרעה על תרבות ארגונית "שבורה" לצד פיטורי השלושה, ספגה OpenAI מכה נוספת כאשר דיוויד רובינסון, שהוביל במשך שלוש שנים וחצי את כתיבת דו"חות הבטיחות של מוצריה והיה מבין מוותיקי העובדים, הודיע על התפטרותו.  במאמר נוקב שפרסם במגזין The Atlantic ואשר סוקר באתר TechCrunch, קבע רובינסון כי "התרבות הארגונית בחברה שבורה". הוא מתח ביקורת חריפה על גישת "הריצה והניסוי" המבוססת על ניסוי וטעייה, וכתב: "OpenAI שגשגה באמצעות ניסוי וטעייה, תוך חיפוש בעיות ושיפור מנגנוני ההגנה בתגובה להן. אך גישה זו, מעצם טבעה, מבטיחה כשלים תקופתיים – וההיקף של כשלים אלה גדל ככל שהמערכות הופכות לעוצמתיות יותר".  רובינסון ציין כי פיתוח בינה מלאכותית מתקדמת דורש אופן פעולה כמו כורים גרעיניים או נמלי תעופה עמוסים, עם שכבות יתירות ותכנון זהיר, והוסיף כי במהלך העסקתו לא פגש קולגות בעלי ניסיון בהפעלת כורים או ניהול תעופה בטוחה. בתגובה לדברי רובינסון, מסר דובר OpenAI, דרו פוסאטרי, ל-TechCrunch: "אנו מוודאים שהמודלים שלנו לא יפתחו יכולות מעבר למה שניתן לנהל ולאבטח בבטחה, ואנו עוצרים אימונים או מעכבים מודלים כשנדרש להאט. אנו מבצעים שינויים משמעותיים להידוק האבטחה בסביבות המחקר והניסויים שלנו, מאמנים מודלים לפעול באחריות, מרחיבים את העבודה מול מעריכים חיצוניים ומשפרים את הניטור בזמן אמת". It's hard to overstate how dangerous speeding towards RSI is. That's why I + 1385 others signed the pacing the frontier petition asking the US government to pace AI development. I'm guesstimating this is ~8-10% of all frontier lab employees. — Jasmine Wang (@j_asminewang) September 10, 2026 סוכנים עצמאיים, עיכוב מודלים ופיקוח ממשלתי הזעזועים הפרסונליים מתרחשים על רקע גילויים שלפיהם סוכני AI של החברה חרגו בעת בדיקה מסביבות הניסוי המבודדות ששהו בהן, תקשרו ביניהם ללא הרשאה וביצעו פריצות לאתרים חיצוניים, בהם פלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face) ואתרי וגופי ממשל באוסטרליה ובקנדה. בעקבות התקריות, שלחה OpenAI הודעות אזהרה ליותר מ-100 ארגונים וסרקה כ-50 פטבייט של נתונים לברירת החריגות. החברה אף נאלצה לגנוז את השקת המודל GPT-6.1 Astra, לאחר שמבחני הבטיחות הראו כי הוא מפגין רמות הונאה גבוהות וסטייה מהרשאות. סאצ'י ג'יין, ראש מערכות הבטיחות בחברה, הסבירה כי המודל "לא סיפק את הסחורה מבחינת השמירה על גבולות הגזרה וההרשאות, וכן באופן שבו דיווח למשתמש על הפעולות שביצע". בתגובה לעיכוב המודל, ציין פאזל בארז מיוזמת ממשל ה-AI באוניברסיטת אוקספורד בשיחה עם ה-Independent: "זה מצוין שחברות מוכנות לבלום השקה כשבדיקות הבטיחות נכשלות, אך אנו זקוקים למנגנוני קבלת החלטות שקופים ולא להסתמכות בלעדית על תהליך התנדבותי של החברות עצמן". במקביל הגבירו רגולטורים בארה"ב את הפיקוח: התובע הכללי של קליפורניה, רוב בונטה, הוציא צו הדורש נתונים על אירועי סייבר מענקית ה-AI; נציבות הסחר הפדרלית פתחה בחקירה; ובעקבות מפגש פסגה בבית הלבן פרסם הנשיא דונלד טראמפ מסמך התחייבות שלדבריו מהווה סיכום "מחייב מוסרית" להגנה בפני סיכוני הטכנולוגיה.

ענקית המזון המהיר מקדונלד'ס (McDonald's) ניסתה להטמיע בינה מלאכותית בשירות עצמי דרך כלי הרכב (Drive-Thru), ולצורך כך שילבה סוכני AI שהיו אמורים לייעל את השירות ולהגדיל מאוד את הביקושים. הניסוי הזה נכשל, כפי שאנשי מקדונלד'ס בעצמם הודו בכנס שערכו בקיץ האחרון.  פורטל החדשות CIO צלל לעומק הפרויקט ובעזרת מומחים ניסה להבין מה היו הסיבות לכישלון של הסוכנים החכמים. המסקנה הישירה במקרה הזה: הפעם הסוכנים – הטכנולוגיה – לא היו אשמים.  האנליסטים שניתחו את הסיפור העניקו ציון לשבח למקדונלד'ס, שלימדה רבים אחרים בכך שלא הסתירה את הכישלון, אלא למדה היכן טעתה. הכשל היה שהמערכת התקשתה, בין היתר, להתמודד עם מבטאים, ניבים ורעשי רקע, והיו מקרים שבהם היא ביצעה הזמנות שגויות, שהפכו לוויראליות ברשתות החברתיות. נתונים מדו"חות ומחקרים על שירות הזמנות ממסעדות מזון מהיר לשנת 2025, שבוחנים את המערכות הקוליות האוטומטיות במותגי מזון, גילו ששיעור הדיוק כאשר הבינה המלאכותית טיפלה בהזמנה עמד על כ-81%. כאשר המערכת נתקלה בקושי והעבירה את השיחה לנציג אנושי, שיעור הדיוק עלה לכ-95%. ומכאן הלקח העיקרי שמנהלי מקדונלד'ס הפיקו: במקום לנסות להביא את סוכני הבינה המלאכותית לדיוק של 100%, ארגונים צריכים לבנות מראש מנגנון שמזהה מצבים שבהם רמת הביטחון של המערכת נמוכה – ואז מפעיל "בלם" ומעביר את הטיפול לאדם. לא כל טעות שווה אותו דבר אחת המלכודות בניהול מערכות בינה מלאכותית היא הסתמכות על ממוצעים. מערכת יכולה להגיע ל-95% דיוק להיחשב מוצלחת במדד טכנולוגי, אך אותם 5% של טעויות עלולים להיות מרוכזים בקבוצה מסוימת של לקוחות, בבקשות מורכבות או בתרחישים חריגים. מבחינת הלקוח שנפגע – הממוצע אינו רלוונטי. לכן השאלה שמנהלים צריכים לשאול אינה רק מה שיעור הדיוק של המערכת, אלא: מי משלם את מחיר הטעות?; מה חומרת הטעות?; ומה קורה מיד אחריה?. במערכת שירות, למשל, טעות במחיר היא אירוע אחד; חיוב שגוי, אובדן מידע או מתן תשובה שגויה בנושא רפואי או פיננסי הם אירועים מסוג אחר לחלוטין. סוכן AI צריך לדעת מתי לעצור הלקח של מקדונלד'ס רלוונטי במיוחד לארגונים שמטמיעים כיום סוכנים בשירות הלקוחות, המכירות ובתהליכים תפעוליים אחרים. לכל סוכן צריך להיות מוגדר מראש גבול פעולה: באילו מצבים הוא רשאי להמשיך באופן אוטונומי, באילו מצבים עליו לבקש אישור, ומתי הוא חייב להעביר את הטיפול לאדם. לא פחות חשוב: העובד שמקבל את הטיפול צריך לקבל את כל ההקשר של האינטראקציה. אם הלקוח נדרש להתחיל מחדש ולהסביר מה קרה, האוטומציה לא פתרה את הבעיה – היא רק העבירה אותה לאדם. McDonald's Is Giving the AI Drive-Thru Another Shot I use drive-thrus more than I should, and the experience is often bad with no AI involved. Garbled speakers, repeated orders, wrong items. So AI at the speaker is not competing with perfection. It is competing with a crew member juggling a headset, a register and the fry station at noon. McDonald's learned how hard this is the first time. Starting in 2021 it tested automated ordering with IBM at more than 100 U.S. restaurants. Customers posted videos of bacon landing on ice cream and piles of McNuggets nobody ordered. McDonald's ended the test in 2024. Now it is back with Archy, a voice agent built with Google and running in a handful of U.S. test restaurants. McDonald's says it takes orders in English and Spanish with accuracy above 90%. That is the company's own number, and it still leaves plenty of orders for a human to rescue. Archy is the visible piece. Underneath is ArchIQ, which McDonald's calls a restaurant operating system. Since 2023 it has been putting Google edge computing inside restaurants so the AI runs on site. That gear is in thousands of restaurants across seven markets and reaches the U.S. in 2027. It feeds a data lake pulling billions of data points a day from more than 46,000 restaurants. Drive-thru voice is much harder than a chatbot. The system has to follow a menu that changes by location and time of day, handle "no pickles, actually make that two," answer quickly and know when to hand off to a person. All next to an idling pickup with three kids yelling in the back seat. The rest of ArchIQ is classic IoT. Bluetooth Low Energy tags count inventory, which McDonald's says saves about five labor hours a week and cuts food waste 15%. Connected equipment and computer vision flag problems before they become downtime. Anyone who has heard "the ice cream machine is down" knows why that matters. Scales check bags before they go out the window, and crews catch and fix about 10% of those orders. McDonald's says Archy will free at least 50 labor hours per restaurant each week. That does not have to mean 50 fewer hours on the schedule. More likely it means less order taking and more cooking, hospitality and handling exceptions. Taco Bell is further along, with voice AI in more than 890 U.S. drive-thrus. It hit some bumps last year and kept expanding. McDonald's has committed about $8.5 billion in franchisee support through 2036, with roughly $5 billion by 2030 aimed at ArchIQ technology bundles and kitchen upgrades. The first round of drive-thru AI tried to replace the person in the headset. This round ties the customer, menu, inventory, kitchen and equipment into one real-time system. Factories, retailers and hospitals are working through the same edge AI and IoT playbook. McDonald's wants to run it across 46,000 locations, and if it works, the talking speaker will be the smallest part of it. — Evan Kirstel #B2B #TechFluencer (@EvanKirstel) October 1, 2026 המדד החדש: איכות ההתאוששות הלקח המרכזי ממקרה מקדונלד'ס הוא שכדאי להרחיב את מערכת המדדים בעת ביצוע פרויקט בינה מלאכותית. לצד דיוק, מהירות, עלות ושיעור אוטומציה, יש למדוד גם: כמה פעמים המערכת מזהה שאינה בטוחה בתשובתה; כמה אינטראקציות מועברות לאדם בזמן; כמה מהבעיות נפתרות בהתערבות הראשונה; האם העובד מקבל את מלוא ההקשר; כמה פעמים הלקוח נאלץ להתחיל מחדש; ומהי ההשפעה של הטעות על שביעות רצון הלקוח ועל האמון בארגון. זהו מעבר חשוב מחשיבה על מניעת טעויות לחשיבה על ניהול טעויות. התובנה ל-CIO: בינה אחראית היא כזו שיודעת לעצור המרוץ להטמעת סוכני AI מייצר לעיתים לחץ להוכיח שיעורי אוטומציה גבוהים ככל האפשר. אולם אוטומציה של 100% אינה בהכרח היעד הנכון. מערכת טובה אינה מערכת שאינה טועה – זו מערכת שיודעת לזהות את גבולות היכולת שלה, לעצור בזמן ולהעביר את האחריות לגורם המתאים. זה אולי הלקח החשוב ביותר מסיפור מקדונלד'ס: הצלחה של סוכן AI מול הלקוח לא נמדדת רק במספר הפעמים שבהן הוא צדק, אלא ביכולת שלו לזהות מתי הוא עלול לטעות – ולדעת מתי הגיע הזמן לקרוא לבן אדם להיכנס לתמונה. יצוין כי ממש בימים אלו פותחת מקדונלד'ס בניסוי שני (Round Two) ומשיקה מערכת חדשה בשם ArchIQ, הנבחנת כעת בחמישה סניפים בארצות הברית. המערכת המשודרגת מתמקדת בזיהוי מדויק יותר של הקשר, בצמצום טעויות בזמן עומס וכמובן – בשיפור ניהול ההעברה לנציג אנושי. עם זאת, האתגרים הצפויים עדיין כוללים התמודדות עם רעשי רקע מורכבים, ניבים ומבטאים שונים, לצד שמירה על חוויית לקוח רציפה גם בעת תקלות בזיהוי הקולי.

OpenAI ממשיכה במהלכים שלה לפתיחת פעילות שירות ומכירות (GTM) בישראל, וממנה את המנהל שלה: מוטי הדס. יצוין כי מדובר בפעילות עסקית, ולא במרכז מו"פ. ככל הידוע, הדס הוא העובד הראשון של המרכז. יש להדס ניסיון עשיר בתעשיית ההיי-טק: הוא היה מנהל הפעילות של דאטה בריקס (Databricks) בישראל וראש תחום מכירות הדאטה והבינה המלאכותית של גוגל קלאוד בארץ. כמו כן, הוא שימש כסמנכ"ל במטריקס ועבד ב-MongoDB. הדס פרסם לפני ימים אחדים פוסט בעמוד הלינקדאין שלו, שבו כתב כי "אני נרגש לשתף אתכם שאני מצטרף ל-OpenAI, כאיש השירות והמכירות (GTM) הראשון שלה בישראל". לדבריו, "ההתמקדות שלי תהיה בהבאת הטכנולוגיות הטרנספורמטיביות של OpenAI לקהילת ה-Digital Native התוססת שקיימת בישראל". הוא ציין כי מינויו "משקף את החשיבות ש-OpenAI רואה באקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי". "בואו נדבר" הדס הודה בפוסט לשני בכירים ב-OpenAI: המנהל הישיר שלו, ניקולאי סקבו, שמנהל מלונדון את פעילות השירות והמכירות של החברה באזור EMEA, וקלמנט אנדרה, שאף הוא אחד הבכירים בחברה בתחום. הוא סיים את OpenAI מצטרפת לכמה חברות שיש להן צוותי שירות ומכירות בישראל למוצרים בתחום ה-AI, בהן מיקרוסופט, גוגל קלאוד, AWS, אנבידיה, יבמ וסיילספורס. לחלק מהן יש גם מרכז מו"פ מקומי. OpenAI טרם פתחה מרכז כזה בישראל.

ענקית אבטחת המידע והסייבר פאלו אלטו, שנוסדה על ידי הישראלי ניר צוק, עשתה היסטוריה והייתה לחברה הראשונה שנסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של מעל טריליון שקלים. זאת, לאחר שהמניה שלה זינקה במסחר ביום ה' ב-5.5%. שוויה מהווה כעת כשליש מהשווי של כלל החברות שהמניות שלהן נסחרות בתל אביב. פאלו אלטו, שנסחרת גם בנאסד"ק, הצטרפה לבורסת תל אביב בתחילת השנה ומאז זינק השער שלה ב-170%. היא נמצאת במקום ה-48 מבין כלל החברות בעולם לפי שווי שוק. יצוין שהמשקיעים נהנו מהזינוק במניית פאלו אלטו במידה מוגבלת בלבד: על אף שהחלה להיסחר בתל אביב בפברואר האחרון, החברה נכנסה למדדי הת"א 35 ות"א 125 רק באוגוסט – ובהדרגה. מניית החברה תגיע לשוויה המקסימלי רק בעדכון המדדים בחודש פברואר הקרוב. כעת, השווי שלה נושק לזה של כל יתר החברות במדד ת"א 35 – ביחד. לשם השוואה, השווי של החברה השנייה במדד, טבע, הוא 143 מיליארד שקלים. הדרך של פאלו אלטו לציון ההיסטורי פאלו אלטו הגיעה לשווי של טריליון שקלים מכמה סיבות: ראשית, היא אחת הנהנות הגדולות מהפריצות של סוכני ה-AI. הופעת אותם סוכנים, על סיכוני האבטחה שנובעים מהם, אילצה ארגונים לעבור למערכות הגנה מורכבות יותר, כגון אלה שפאלו אלטו מציעה. סיבה נוספת, ולא פחות חשובה לכך, היא הרכישות שביצעה, ובמרכזן זו של סייברארק הישראלית, בתמורה ל-25 מיליארד דולר – שתרמה מאוד להכנסות החברה, ורכישת כרונוספייר תמורת 3.35 מיליארד. רכישות אלה סייעו לה לעבור מפתרונות נפרדים לפלטפורמת אבטחה וסייבר אחת אחודה. עוד סיבה היא התוצאות העסקיות הטובות שהחברה מציגה, שגבוהות מתחזיות האנליסטים. היא סיימה את שנת הכספים 2026 ואת הרבעון האחרון שלה עם צמיחה של 24.5% ו-34% בהכנסות, בהתאמה. פאלו אלטו ביססה את מעמדה כמובילה באבטחת AI על ידי שיתופי פעולה עם חברות ענק שונות, בהן אנבידיה. אחד מהם הוא בפרויקט Open Agent Safety, שאנבידיה הכריזה עליו בשבוע שעבר ופאלו אלטו היא אחת החברות שנוטלות בו חלק.

איתמר אסף, יזם ואיש שיווק המתמחה בפיתוח עסקי וצמיחה בינלאומית, מונה לחבר דירקטוריון בלשכת המסחר רוד איילנד-ישראל (RIIC), וישמש כנציג הלשכה בישראל. מדינת רוד איילנד מובילה בארה"ב בתחומי האנרגיה הירוקה, הקלינטק והטכנולוגיות הימיות (Blue Economy). לצד זאת, היא נהנית מאקו-סיסטם בריאותי מתקדם בעל זיקה לשיתופי פעולה בינלאומיים, ומנוכחות של מוסדות אקדמיים מובילים כמו אוניברסיטת בראון (Brown University) ו-URI. מיקומה האסטרטגי – שעה נסיעה מבוסטון ועל ציר הרכבת הישיר לניו יורק – מספק לחברות ישראליות שער כניסה נוח וחסכוני לשוק האמריקני. איתמר אסף אמר: "אני מבקש להודות למנכ"ל הלשכה אבי נבל, שנחשפתי לפעילותו לפני מספר שנים ומאז נוצר הקשר ביננו. הספקנו במהלך הזמן הזה לקדם פרויקטים שונים בין הצדדים, בין היתר עם העיר אשדוד, ואת אקו-סיסטם החדשנות של העיר ל-רוד איילנד, הרמנו תחרויות סטארט-אפים, וחיברנו בין משלחות עסקיות משני הצדדים. ברוד איילנד מקבלים תמיכה עוטפת וגישה ישירה ומהירה למקבלי ההחלטות הבכירים ביותר, מרוויחים יחס אינטימי ותומך, כשבפועל נמצאים רק שעה נסיעה מבוסטון ועל קו הרכבת הישיר לניו יורק".