הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את מינויו של אלעד מקדסי למנכ"ל משרד התקשורת. מקדסי בן ה-44 מכהן כמנכ"ל בפועל של המשרד מאז חודש נובמבר, ושימש לפני כן כסמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה במשרד, במשך כשנה וארבעה חודשים. לפני שהגיע למשרד התקשורת הוא שימש בכמה תפקידים ניהוליים ברשות התחרות. מינויו של מקדסי מביאה לסיומה סאגה שהחלה עם כניסתו של שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, לתפקיד, עם כינונה של הממשלה החדשה בסוף 2022, ונמשכת מאז לסירוגין. כמה מינויים שהוא רצה לתפקיד זה נתקלו בקשיים: עם כניסתו, השר קרעי שאף למנות את אלעד מלכא למנכ"ל המשרד, אולם מינוי זה נפסל בנציבות שירות המדינה, כי לא היה לו את הניסיון הדרוש. במקומו מונה לתפקיד המנכ"ל, כמינוי זמני, מימון שמילה, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת בעבר, ולאחר מכן סמנכ"ל הנדסה. בדצמבר 2023 קרעי ניסה שוב למנות את מלכא לתפקיד, וגם הפעם כשל. במקום זאת הוא מינה לתפקיד המנכ"לית את עו"ד עינבל משש, שפרשה ממנו לפני חודשים אחדים לטובת ניהול שירות התעסוקה. האדם האחרון, לפני מקדסי, שקרעי הציע כמינוי קבוע לתפקיד מנכ"ל משרדו הוא זיו מאור, אולם ועדת המינויים החליטה לפסול את מינויו, עקב חוסר ניסיון ניהולי. הוועדה קיבלה את חוות הדעת של המומחים, שקבעו שמשום כך, יש לפסול את מועמדותו. מאור מזוהה עם הליכוד ותמך בקרעי בפריימריז במפלגה. הוא מנהל החדשות של רדיו גלי ישראל, עורך ומגיש בתחנה, ובעברו היה חבר בפורום קהלת – הפורום שהמהפכה המשפטית של הממשלה למעשה מיישמת את רעיונותיו. מאור אף הגיש ברדיו גלי ישראל תוכנית עם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והיה עורך אתר מידה. לאחר פסילת מועמדותו של מאור החליט קרעי למנות את מקדסי למנכ"ל זמני, והיום אושר מינויו כמנכ"ל קבוע. השר קרעי אמר כי "מקדסי מביא עמו ניסיון כלכלי משמעותי, הבנה מעמיקה בשוק התקשורת ובכוחות הפועלים בו וראייה חדה של הצורך בשוק חופשי, פתוח ותחרותי – נכסים חשובים בשעה שאנחנו מובילים רפורמות משמעותיות בתחום תשתיות התקשורת המתקדמות ובתחום השידורים. יחד נמשיך לפעול להסרת חסמים, להגברת התחרות ולחיזוק כוחות השוק – לטובת האזרחים, הצרכנים והמשק כולו. אני בטוח שתרומתו תהיה מכרעת בדרך להפיכת משרד התקשורת לגורם מוביל ביצירת שוק תקשורת מתקדם, יעיל ותחרותי במדינת ישראל". מקדסי ציין כי "אני מקבל על עצמי את התפקיד מתוך תחושת שליחות ואחריות גדולה. משרד התקשורת ניצב בפני אתגרים משמעותיים, ואני מחויב לפעול לקידום שוק תקשורת חדשני ותחרותי לטובת כלל הציבור. אני מצפה לעבוד בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים בענף על מנת להצעיד את התקשורת בישראל קדימה".

קרן ההלוואות שינטילה (Scintilla Fund), שפועלת מאיי קיימן, פצחה באחרונה בהליכים משפטיים נגד יזם ההיי-טק הוותיק משה ינאי. במסמכים שהגישה הקרן לבית משפט השלום בתל אביב ביום ה' האחרון, במסגרת התביעה שהיא מנהלת, היא טענה שינאי חייב לה כ-36 מיליון דולר. הקרן ביקשה לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד ינאי, על שלא פרע את חובותיו. היא כתבה כי "התנהלותו של ינאי – בעצמו ובשם החברה בשליטתו – היא לא פחות משערורייתית… הוא הפר הסכמים שנערכו בינו לבין שינטילה… וכן הבריח נכסים שנועדו לפירעון החוב כלפיה". על פי הנטען, חברת MII, שבבעלותו ובבעלות אשתו, רחל ינאי, משמשת כחברת אחזקות שבאמצעותה הוא אוחז בחברות טכנולוגיה שאותן הוא ייסד או שבהן השקיע. לפי הקרן, ינאי הפר את התחייבויותיו, מכר מניות שלא כחוק והעלים כספים שהיו אמורים לשמש לפירעון ההלוואה שהחברה נטלה. הלוואות, מכירת מניות והסכם שהופר, לטענת הקרן לפי שינטילה, בין השנים 2019 ל-2023 היא העניקה ל-MII הלוואות בשיעור כולל של 38 מיליון דולר, והחברה הייתה אמורה להשיב את התמורה, "אולם היא לא עשתה כך". ביוני 2023 נחתם בין הצדדים הסכם לטובת מתן ערבויות להלוואות, שבמסגרתו MII תעביר לקרן את כלל התמורות שתגענה ממכירת מניות אי-טורו – אחת מהחברות שבהן היא אוחזת. על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, בדצמבר 2023 חל מועד פירעון על סכום של 20 מיליון דולר, אולם החברה לא שילמה אותו. משה ינאי. צילום: יח"צ עוד טוענת הקרן כי בספטמבר 2024 נודע לה ש-MII מכרה מניות של אי-טורו בסכום של כשבעה מיליון דולר ולא העבירה את הסכום מהמכירה לידיה, כפי שהוסכם. ינאי, נטען, מכר בינואר השנה מניות נוספות של אי-טורו, בעבור כ-10 מיליון דולר, ועשה זאת שלא דרך MII. זאת, על מנת לנסות לבצע "עיקוף" להסכמות. עוד טענה קרן שינטילה שינאי שיעבד עבורה נכסים אישיים, ביניהם נכס נדל"ני בניו יורק, בסך של כשבעה מיליון דולר. גם שיעבוד נכס זה, צוין, לא הביא לצמצום ולסיום ההסכם על החוב. שינטילה הודיעה לבית המשפט כי היא תובעת את בני הזוג ינאי גם בארצות הברית, במקביל לתביעה בישראל. תגובת ינאי ינאי מסר בתגובה כי "הבקשה שהגישה שינטילה היא חלק מעוד ניסיון פסול שלה להפעיל לחץ אגרסיבי ובלתי לגיטימי על ינאי, על מנת שישלם לה כספים שאינם מגיעים לה. כחלק מאותו ניסיון, שינטילה ניסתה להשתלט על נכסיו בארצות הברית – מהלך שנקבע כלא חוקי על ידי בית המשפט במסצ'וסטס, ואשר כנגדו הוציא צו מניעה. בצר לה, נקטה שינטילה בהליכים בישראל, כאקט נקמני, על מנת לפגוע באופן אישי בינאי. הוא לא מצוי בפשיטת רגל או בחדלות פירעון, ואין חשש כזה. בית המשפט בישראל יפעל בהלימה להחלטות בית המשפט בארצות הברית". קצת היסטוריה בינואר השנה, לנובו רכשה את חד הקרן הישראלי אינפינידט, שפועל בתחום האחסון, תמורת מאות מיליוני דולרים. את הנרכשת הקים ינאי, מוותיקי תחום האחסון בעולם. אינפינידט מספקת פתרונות אחסון ארגוניים קריטיים, בעלי ביצועים גבוהים, לניהול נתונים מדרגי, עם חוסן סייבר. היא הוקמה על ידי ינאי ב-2011, גייסה במהלך שנות קיומה 325 מיליון דולר והפכה לחד קרן (חברה בעלת שווי של יותר ממיליארד דולר). הכנסותיה הוערכו בתחילת העשור ב-300 מיליון דולר. בין המשקיעות בה: קרן הון-הסיכון הפרטית TPG וגולדמן זאקס. אינפינידט מונה כ-500 עובדים, יותר ממחציתם בישראל. ינאי החל את דרכו בתעשייה ב-1975, באלביט. הוא עבד במילניום הקודם ב-EMC, ועד לפרישתו ממנה הוביל את פיתוח החומרה והתוכנה של מוצר הדגל שלה, סימטריקס – שהיה הגורם העיקרי להפיכתה לחברת ענק. המוצר היה פתרון טכנולוגי, שצמצם את הפער בין עלויות האחסון היורדות – לצורך בגידול תקציבי ה-IT והגידול במידע שנדרש לטפל בו. לאחר מכן, ינאי הוביל ומימן את הקמת הסטארט-אפ הישראלי XIV, שפיתח מערכות אחסון מבוססות מחשוב גריד. הוא נרכש על ידי יבמ בסוף 2007 תמורת 300 מיליון דולר. זמן קצר אחר כך, באפריל 2008, רכשה יבמ חברת סטארט-אפ נוספת שינאי נמנה עם מקימיה – דיליג'נט, שעסקה אף היא באחסון נתונים.

תא"ל (מיל') יוסי כראדי, לשעבר הקשר"ר, מונה לתפקיד ראש מערך הסייבר הלאומי. זאת, לאחר שהממשלה אישרה היום (א'), פה אחד, את הצעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנות אותו לתפקיד. כראדי יחליף בתפקיד את גבי פורטנוי, שסיים את תפקידו בחודש שעבר, בתום שלוש שנות הקדנציה שלו. פורטנוי שימש בתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד, בשל הגידול המתמיד באיומים והמלחמה בעזה, שהביאה עימה זינוק במתקפות הסייבר ובניסיונות התקיפה על הממשלה ועל ארגונים במשק הישראלי. פורטנוי מונה לתפקיד בפברואר 2022, לאחר שירות של כ-30 שנים בתפקידי מפתח בצה"ל ביחידות מובחרות, שם הגיע עד לדרגת תת אלוף, ולאחר ששימש בתפקיד בכיר בחברת ביומד. גבי פורטנוי, הראש היוצא של מערך הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור יש לציין שכראדי התמודד על התפקיד מול ניצן עמר, המשנה לראש מערך הסייבר, ששימש כממלא מקום זמני בתפקיד. ניסיון עשיר בצה"ל כראדי, בן 50, סיים את שירותו בצה"ל בדרגת תת אלוף, לאחר ששימש כקצין הקשר והתקשוב הראשי (קשר"ר). הוא הוחלף על ידי תא"ל עומר כהן. את שירותו בצה"ל החל כראדי כטכנאי בבה"ד 7, ולאחר מכן עבר קורס קציני קשר. בשנים 2011-2013 הוא שירת כמג"ד איתנים, והיה אחראי על פריסה ארצית של תשתיות התקשורת הנייחת והסלולרית הצבאית. בשנים 2013-2015 הוא שירת כמג"ד התקשוב של עוצבת הפלדה והוביל את מערך התקשוב למה שכונה "המלחמה הדיגיטלית הראשונה". בין השנים 2016-2018 שימש כראדי כמפקד מרכז הספקטרום והל"א באגף התקשוב וההגנה בסייבר. ב-2018 הוא מונה למפקד הקשר והאלקטרוניקה הפיקודי (מנמ"ר) של פיקוד הדרום. באפריל 2020 הוא מונה למפמ"ר המימד של אגף התקשוב וההגנה בסייבר, והוביל תחת חטיבת ההגנה בסייבר את הקמת מערך הסייבר ההגנתי בצה"ל ואת הניהול המבצעי של המערכה התקשובית בצבא. ביולי 2021 החל כראדי את תפקידו כקשר"ר. בתפקיד זה, הוא הוביל את החיל במלחמה הנוכחית, שבה מאמץ התקשוב תרם רבות לאפקטיביות המבצעית של צה"ל – וזכה על כך לשבחים רבים. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע מהמרכז האקדמי רופין. "כתבנו פרק בהיסטוריה של החיל והמדינה" כראדי השתחרר מצה"ל באוגוסט האחרון, לאחר 31 שנות שירות. בטקס החילופים של הקשר"ר הוא אמר כי "במהלך המלחמה כתבנו פרק בהיסטוריה של החיל, בהיסטוריה של המדינה. התכוננו זמן רב לרגע שבו ניקרא למלחמה". הוא פנה לאנשי אגף התקשוב ואמר: "ביצעתם ואתם מבצעים משימות בלתי אפשריות על בסיס יומי, נלחמתם על הקשר, סיכנתם את חייכם, הפגנתם מקצועיות מדהימה ודאגתם ש-'המברק עבור יעבור' (הסיסמה הראשונה של חיל הקשר, מיד לאחר שהוקם – י"ה)". ימים לפני שחרורו, ביולי האחרון, אמר תא"ל כראדי, שהיה דובר המפתח בכנס התקשוב הצבאי IT for IDF 2024 של אנשים ומחשבים, כי "כשלנו ב-7 באוקטובר: מאוד קשה לי, בכל פעם מחדש, לומר זאת – אבל חשוב לציין זאת משלושה טעמים: כדי לזכור, כדי להפיק לקחים וללמוד מזה, וכדי לתקן. איך תיראה המלחמה הבאה? כקשר"ר, בחרתי להתמקד במלחמה הנוכחית, מתוך הבנה שהיא תלווה אותנו זמן רב מאוד. חשוב להביא עוד יכולות – תקשוב, דיגיטל, מידע, ספקטרום והגנת סייבר בכל ההיבטים. זאת, על מנת לאפשר ולהכריע את המערכה בעזה. כשאני מביט לעומק על לבנון, אני רואה מגרש אחר לגמרי לפעול בו, ולכן כבר כעת, במלחמה זו, אנו עוסקים בפיתוח מענה לזירה הצפונית". "לצד שביעות הרצון ממאמץ התקשוב", אמר כראדי, "יש דברים רבים שאותם אנחנו רוצים לשפר: יותר ורסטיליות ויותר יכולות גמישות, שיאפשרו לשנע את המידע הנכון לקצה, לא משנה היכן". לדבריו, "בחודשי במלחמה נדרשנו להמון גמישות, להבאת יכולות 'כאן, מהר ועכשיו', להיקף רחב בכל צה"ל, לטובת פעולה עצימה. הנגזרת של זה היא יותר יכולות אזרחיות עם התאמות מינימליות ופחות מו"פ צבאי ייחודי. האצת השימוש ביכולות אזרחיות היא המאפשר המרכזי של גמישות בעולמות הענן והניידות".

מאז ש-Nothing נכנסה לשוק הטלפונים היא הצליחה לתפוס לעצמה נישה נאה, שמבוססת על עיצוב מיוחד המציע גב שקוף דרכו רואים חלקים פנימיים מסוימים של הטלפון – בעיקר את פסי הקירור. אבל זה לא רק זה. מערכת ההפעלה של החברה, שמבוססת על אנדרואיד כמובן, מציעה עיצוב ייחודי. עוד יותר ייחודי לחברה, למרות שיש כבר כמה יצרניות קטנות שמעתיקות את זה, היא התאורה המעניינת מאחור, שזכתה לשם Glyph ומאפשרת כל מיני תפעולים, החל מתאורת פנס חזקה ועד קבלת איתותים בזמן התרעות, ועוד. הטלפון החדש, השלישי של החברה, מציע את כל זה, ומציע גם התקדמות קלה בביצועים, למרות ש-Nothing לא מנסה, ולו בננו-מטר, לחרוג באופן עקרוני ממרכז שוק הביניים, לא מבחינת הביצועים ולא מבחינת המחיר. Nothing Phone 3a הטלפון החדש מציע מסך AMOLED בגודל 6.77 אינץ' ברזולוציית +FHD ובקצב רענון של 120 הרץ, כשברירת המחדל משתנה באופן דינמי בהתאם לפעילות. יש ניגודיות גבוהה ברמה של 1,000,000:1 וגם בהירות גבוהה בשיעור של 3,000 ניט, והתוצאה היא תצוגה משופרת לעומת הדור הקודם, שאפשר לעבוד איתה גם באור שמש חזק בחוץ, בבהירות המתאימה, והיא יפה ונעימה ומהנה. המעבד שבחרה החברה עבור הטלפון, כמו גם עבור אחיו ה-Pro, שאמור להגיע עם מערך צילום טוב יותר, הוא מעבד שוק הביניים המובהק Snapdragon 7s Gen 3, שמהירותו המרבית היא 2.5 גיגה-הרץ. יש לו קצת ליבות NPU ויש לו שבב גרפי סביר, שמספיק למשחקי קז'ואל, אבל לא למשחקים מתקדמים, והוא עושה את זה בטלפון שהגיע לבדיקה עם 12 גיגה-בייט זיכרון RAM ועם 256 גיגה-בייט זיכרון אחסון. הביצועים שלו בבדיקות היו בהתאם למעבד, באופן לא מפתיע, והם מתאימים למיצוב של כמכשיר שממוקד באמצע שוק הביניים, וזה בסדר גמור. במבחן הזמן של PCMark היו חסרות לו שלוש דקות כדי להגיע ל-19 שעות עם סוללת ה-5,000mAh שלו, וזה מעורר הערכה. הסוללה תומכת בטעינה חוטית בהספק של 50 וואט, ואפשר להגיע לטעינה של 70% בחצי שעה. אין תמיכה בטעינה אלחוטית. Meet Phone (3a) Series. First hands-on experience with NEO Gamma.@1x_tech pic.twitter.com/U7vuinDVR7 — Nothing (@nothing) February 24, 2025 לא מכשיר לחובבי צילום הצילום התברר כנקודת החולשה של הטלפון הזה, ואם אתם חובבי צילום וצילום היא הסיבה בשבילכם לרכישת טלפון חדש, אז ה-Phone 3a לא בשבילכם. אם אתם צלמים אקראיים שלא ממש מעניין אותם איכות תמונה אבסולוטית, זה יכול לעבוד. כי ככה כנראה תצלמו עם המצלמה הראשית, שמבוססת על חיישן 50 מגה-פיקסל ומצוידת גם במייצב תמונה אופטי. אבל אם משתמשים במצלמת הטלפוטו, שגם לה חיישן 50 מגה-פיקסל, שמציעה זום של עד 2x, או במצלמת הרוחב על, שמגדילה את שדה הצילום ומצוידת בחיישן 8 מגה-פיקסל, הגרעיניות/רעש בתוצאות קצת רבה מדי, והיא בולטת מייד בעת שמגדילים במעט את התמונה כדי לצפות בה. גם בצילומי חושך/תאורה גרועה התוצאות אינן מלבבות, וחבל. אחת התכונות המעניינות שמציע הטלפון, שמורגש שהיא עדיין בפיתוח ולא רק בגלל שהחברה מספרת את זה, נקראת Essential Space שזה אזור שמאפשר לשמור תמונות מסך, הקלטות מהירות, הערות ועוד ואז לסדר את החומר לפי אוספים, נושאים ועוד, וכן להשתמש ב-AI כדי לבצע תמלולים להקלטות או לתמונת וכדומה. זה עדיין לא עובד מושלם, במיוחד לא עם עברית, אבל מדובר ברעיון מצוין, שמקושר לכפתור נוסף בצד הימני של המכשיר: לחיצה אחת על הכפתור מאפשרת לבצע לכידת מסך עם אפשרות להוסיף הערה בכתב או הערה קולית, לחיצה ארוכה יותר מאפשר לבצע הקלטה קולית לשמירה, ולחיצה כפולה מעבירה את המשתמש ל-Space. רעיון טוב שיכול להפוך לנהדר בעתיד. הממשק של ה-Phone 3a נותר ייחודי כמו של קודמיו, עם אייקונים ועיצוב שכבר הפכו לאייקון מסוים של החברה, אם כי עבור משתמשים חדשים זה דורש זמן הסתגלות – למרות שזה אנדרואיד 15 בסופו של דבר (ויש שלוש שנות עדכוני מערכת וארבע שנות עדכוני אבטחה). בשורה התחתונה, ובמחיר של 1,599 שקלים, Phone 3a הוא אולי לא מדהים, אבל מדובר בהחלט בטלפון שוק ביניים ראוי. אני לא מזלזל בכלל במראה האחר שהוא מציע כגורם משיכה, ואני חושב שהרעיון מאחורי הכפתור הייעודי החדש טוב, ולא צריך יותר מעדכוני תוכנה כדי להוסיף לו עוד יכולות. אז נכון, צילום זה לא החלק החזק של הטלפון הזה, אבל דעתי הייתה ונשארה – למי שאינו הפך את הצילום בטלפון לסוג של תחביב ו/או חצי מקצוע, בשליפה מהכיס זה יחסית בסדר – ואני מקווה שב-Nothing יצליחו לשפר את זה. רק חבל שגם Nothing היא חברה שחושבת שלא צריך מטען בקופסה.

קמפיין הונאה חדש, שרץ בפייסבוק ביומיים האחרונים, כולל "המלצות" של "בכירים בהיי-טק" על השקעות. מדובר בקמפיין גלובלי, שכולל מודעות ממומנות שמתחזות לכאלה שפורסמו על ידי בכירים בהיי-טק, אנשי אקדמיה ועיתונאים הקשורים בתחום הכלכלה. מערכת אנשים ומחשבים איתרה כמה מודעות כאלה, בהן כאלה שמתחזות להיות מאת אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, והיזם והמשקיע הסדרתי דובי פרנסס. הקמפיין מתמקד ב-"המלצות" השקעה חברות שונות, אולם המודעות בעברית מציינות בעיקר את אנבידיה, ופרנסס ו-ולדמן מוצגים בהן כמייסד קבוצת ההשקעות גרופ 11. במקרה של ולדמן מדובר בשתי מודעות, שבאחת הוא מוצג כמייסד משותף של הקבוצה ובשנייה – לא. הקאץ' הוא שפרנסס הוא אמנם המייסד של גרופ 11 (ולדמן לא), ו-ולדמן מכר את מלאנוקס שייסד לאנבידיה באקזיט ענק. אחת ממודעות ההונאה, ש-"פרסם" אייל ולדמן. צילום: לכידת מסך במודעות בעברית, הבכיר שמוצג כאיש שפרסם אותן "ממליץ" "איך להשיג את יעדי העושר שלך באמצעות השקעה". הרמאים מנצלים לצרכיהם הזדוניים את הירידה בשווי השוק של טסלה, ובמקרה של ולדמן גם את האסון האישי שלו – הרצח של ביתו ובן זוגה ב-7 באוקטובר. במודעה כותב המתחזה לוולדמן כי "אני בטוח שכולכם יודעים שעברתי כמה תקופות רעות לאחרונה, אבל זה רק חיזק את הדחף שלי לעזור לאנשים פחות ברי מזל". כמו בקמפייני סייבר רבים, ההאקרים נופלים בניסוח בעברית, ובמקרה הזה הם כתבו שוולדמן רוצה "לעזור לאזרחים אחרים שלי". מה שכן, המודעה מציינת את שער המניה של אנבידיה (כחלק משאלה) כ-110 דולר – שהוא אמנם שערה הנוכחי. עובדה נוספת שמראה שמדובר בהונאה היא שבעמוד "פרטי המודעה" של ולדמן יש קישורים לעמוד שמקושר למדיניות הפרטיות של פייסבוק, ולאתר שלא קיים במנועי חיפוש ענקיים כגוגל ובינג. אחת המודעות באנגלית מתחזה לכזו שפרסם ג'רמי סיגל, פרופסור אמריקני לכלכלה מאוניברסיטת פנסילבניה, ששייכת ל-"ליגת הקיסוס" של האוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית, ופרשן קבוע ברשתות טלוויזיה אמריקניות כ-CNN ו-CNBC. לא תופעה חדשה ולדמן אישר לאנשים ומחשבים כי לא מדובר במודעה מטעמו, אלא בהונאה. ממטא, החברה האם של פייסבוק, נמסר כי הם הסירו ביום ו' מודעה שמתחזה לכזו שפורסמה על ידי ולדמן, אולם עברייני הרשת העלו מודעה חדשה בשמו. עוד נמסר מהחברה כי הנושא הועבר לבדיקת הצוותים הגלובליים שלה. מודעות ברשתות החברתיות שמתחזות לאנשים מוכרים עם "המלצות" לפעולה אינן חדשות, וזה דבר שקורה מעת לעת. מה עושים במקרים כאלה? מצ'ק פוינט נמסר כי "צריך מאוד להיזהר מלבצע דברים שמבקשים מכם לעשות ברשתות החברתיות, בעיקר בכל הקשור לכסף. מאוד קל לזייף עמודים וזהות, בעיקר של מפורסמים, וברגע שרואים דברים חשודים – כדאי לדווח עליהם דרך הפלטפורמה החברתית ולחסום אותם".

בית טרזין, מוזיאון ומרכז חינוכי לזכרם של אסירי גטו טרזיינשטט, השוכן בקיבוץ גבעת חיים איחוד, חנך בסוף השבוע שעבר מרחב לתערוכות אימרסיביות אינטראקטיביות בשם "גטו טרזין – פנים רבות לו". המרחב מאפשר למבקרים להיחשף לסיפור הגטו של טרזין, באמצעות הקרנה על ארבעת הקירות של המרחב החדשני, היוצרת תחושה של נוכחות במציאות ההיסטורית ומשאירה רושם עוצמתי על המבקרים. התערוכה הראשונה המוצגת בטכנולוגיה זו מוקדשת לחיי הילדים בגטו טרזיינשטט ומשלבת סרטונים, תמונות וציטוטים מקוריים המוקרנים על גבי קירות המרחב. בכך נוצרת חוויה עוטפת, שמאפשרת למבקרים להתחבר לעולמם של הילדים בגטו ולחוות את עולמם הן לפני המלחמה והן בתוך הגטו. גטו טרזיינשטט הוקם בצ'כיה על ידי הנאצים בשנת 1941 בעיר שנבנתה במאה ה-18 כמבצר. בגטו זה רוכזו יהודי מרכז אירופה במטרה לשלחם הלאה אל מחנות ההשמדה. כ-160,000 אסירים שולחו אל הגטו, מתוכם מתו בתנאי הגטו הקשים כ-35,000. מתוך כ-88,000 שנשלחו אל מותם במזרח, רובם באושוויץ-בירקנאו, שרדו רק כ-4,000. גטו טרזיינשטט הוא הגטו היחיד ששרד עד תום המלחמה ושוחרר על ידי הצבא האדום במאי 1945. הקמת מרחב התערוכות האימרסיביות-אינטראקטיביות נעשה בשיתוף פעולה בין הנהלת בית טרזין וחברת טוטאלי אינטראקטיב, המקימה ומיישמת את המרחבים האינטראקטיביים, וכן משתפת פעולה עם קרן אתנה בפעילותה בבתי הספר ברחבי הארץ. הקרן מתכוונת לשלב את הטכנולוגיה המתקדמת של סיורים וירטואליים גם במעבדות הדמיון שהיא מטמיעה במערכת החינוך. מרחב התערוכות האימרסיביות-אינטראקטיביות בבית טרזין הוקם בסיוע ועידת התביעות – ארגון עולמי, המנהל משא ומתן עם ממשלות גרמניה ואוסטריה לצורך השגת פיצויים והשבת רכוש לניצולי שואה וליורשיהם, וכן לתמיכה בפרויקטים להנצחת זכר השואה ולסיוע לניצולים ברחבי העולם. טקס גזירת הסרט בבית טרזין נערך במעמד קולט אביטל, חברת מועצת המנהלים של ועידת התביעות ויו"רית של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, תמי קינברג – מנכ"לית בית טרזין , וגלית שאול – ראשת המועצה האזורית עמק חפר. "האתגר בהוראת ההיסטוריה הוא להפוך את העבר למוחשי ורלוונטי לדור הצעיר. הטכנולוגיות שמוצגות כאן מאפשרות למידה חווייתית, המחברת את המבקרים לסיפור בדרך עוצמתית שנחרתת בזיכרון." אמר אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה. מימין: תמי קינברג – מנכ"לית בית טרזין, קולט אביטל – יו"רית מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, גלית שאול – ראשת המועצה האזורית עמק חפר. בטקס גזירת הסרט של מרחב התערוכות האימרסיביות-אינטראקטיביות החדש בבית טרזין. צילום: קרן אתנה

טרנד חדש ויצירתי במיוחד שוטף את הרשתות החברתיות והשתולל במיוחד בסוף השבוע האחרון, כאשר משתמשים מכל רחבי העולם החלו להפוך את תמונותיהם האישיות ליצירות אמנות בסגנון האנימה הייחודי של סטודיו ג'יבלי (Studio Ghibli) האגדי מיפן. מה שהצית את הטרנד הוויראלי הזה היה השקת מחולל התמונות (Image Generation) החדש של OpenAI במודל GPT-4o. כפי שדווח במדיה העולמית, טכנולוגיית יצירת התמונות המתקדמת הזו של מעבדת ה-AI, שהושקה בשבוע שעבר, מאפשרת ליצור תמונות "מדויקות, נאמנות למציאות ובעלות פלט מולטימודאלי מקורי". אחרי שהחלו מתנסים בתכונה, המשתמשים גילו במהרה כי היא מצטיינת גם בשכפול סגנון האנימה המוכר של סטודיו ג'יבלי, זה שעומד מאחורי סרטים אהובים כמו "המסע המופלא", "השכן הקסום טוטורו" ו"הנער והאנפה".   View this post on Instagram   A post shared by thestartupjourney (@the.startupjourney) מאז ההשקה, משתמשים רבים שיתפו ברשתות כמו X, אינסטגרם וטיקטוק תמונות שלהם שעברו שינוי דיגיטלי, בהתאם לסגנון המיוחד המזוהה עם ג'יבלי. התופעה התפשטה במהירות, כשרבים מכל העולם, החל מחובבי קולנוע ועד פוליטיקאים, הצטרפו לטרנד והפכו את תמונות הסלפי, הנוף וצילומי חיות המחמד שלהם ליצירות אמנות בהשראת האנימציה מארץ השמש העולה. can yall please chill on generating images this is insane our team needs sleep — Sam Altman (@sama) March 30, 2025 ההתלהבות שנרשמה הייתה כה גדולה עד שמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הגיב בציוץ הומוריסטי בחשבון ה-X שלו וביקש מהמשתמשים "להירגע" עם יצירת התמונות, כיוון שהדבר מעמיס מאוד על שרתי החברה וצוות הפיתוח זקוק למנוחה. לדברי אלטמן, הוא מעולם לא ראה "ביקוש תנ"כי" כזה למערכת. על אף העומס, אלטמן הרגיע את המשתמשים כי אין בכוונת החברה "לפגוע" ביכולות של המודל, אלא רק ביקש למתן את השימוש, ואז כהדגמה לחיבתו לטרנד, אלטמן אף החליף את תמונת הפרופיל שלו ב-X לתמונה בסגנון ג'יבלי. יצוין כי בנוסף ל-ChatGPT, דווח כי משתמשים יכולים ליצור תמונות בסגנון ג'יבלי גם באמצעות מחוללי תמונות AI אחרים, כמו ג'מיני של גוגל וגרוק של xAI – חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק. הפך לוויראלי. הטרנד שמאפשר לכל אדם להפוך בקלילות לדמות מצוירת. צילום: מאיה לוי שאלות של אתיקה, מכתב איום מזויף ולאן הולכים הנתונים האישיים למרות הפופולריות הרבה, הטרנד עורר גם דיון סביב האתיקה של בינה מלאכותית יוצרת, במיוחד בכל הנוגע לשימוש בסגנונות אמנותיים המוגנים בזכויות יוצרים וההשפעה הפוטנציאלית של התופעה על אמנים מסורתיים. סטודיו ג'יבלי, שהוקם על ידי היאאו מיאזאקי, נחשב לפורץ דרך בעולם האנימציה, וסגנונו הייחודי מוכר ואהוב ברחבי העולם. מיאזאקי עצמו הביע בעבר הסתייגות חריפה מאנימציה שנוצרת בידי בינה מלאכותית, ותיאר אותה בפגישה כבר ב-2016 כ"דוחה לחלוטין" ו"עלבון לחיים עצמם", כך דיווח אתר וראייטי. מעניין לגלות כי ההצלחה הוויראלית משכה גם פייק ויראלי – מכתב אזהרה שהופץ ברשת והתיימר להיות מ-סטודיו ג'יבלי, ובו נטען כי אפליקציות המאפשרות יצירת תמונות בסגנון זה מפרות זכויות יוצרים, התגל כמזויף. הסטודיו עצמו הגיב לפניית כלי תקשורת יפני וציין במפורש: "לא הוצאנו מכתב אזהרה". בדיווח של ScreenRant נטען כי המכתב המזויף נראה אותנטי, אך פרטי השולח בו היו כוזבים, כולל הישות המשפטית ששמה צוין בו – Sakura-Hoshino LLP, כתובת אימייל לא תקינה ומספר טלפון מפוברק, עם קידומת מדינה נכונה אך לצידה הקידומת 555, המוכרת מהקולנוע. How to convert images generated by Open AI's new GPT4o model to editable vectors. Thank me later Have fun ❤️ pic.twitter.com/2r3sQKhPcD — Design Chief Priest (@dnaijatechguy) March 26, 2025 זווית נוספת שעולה מהמקורות היא החששות בנוגע לפרטיות המשתמשים. פעילים למען פרטיות דיגיטלית הביעו דאגה לגבי העלאת תמונות אישיות לכלי AI מחוללי אמנות, כמו זה של ChatGPT. לטענתם, ברגע שמשתמשים מעלים את תמונותיהם, הם מאבדים שליטה על השימוש בהן, וקיים חשש כי OpenAI אוספת את התמונות הללו לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית יוצרת, תוך עקיפת מגבלות משפטיות שחלות על איסוף נתונים דומים סתם כך מרחבי האינטרנט. על פי פעילי זכויות דיגיטליות שצוטטו בתקשורת, בעוד שחברות מדיה חברתית רואות רק את הגרסאות ה"ג'יבליפיקציה" של התמונות, OpenAI שומרת גם את ההעלאות של התמונות המקוריות. החששות כוללים אפשרות לדליפת נתונים במקרה של פרצת אבטחה, שימוש לרעה בפנים המועלות ליצירת תוכן מטעה או משמיץ, וניצול מסחרי של התמונות לצורך פרסומות מותאמות אישית, או מכירתן לצדדים שלישיים. למרות שמדיניות הפרטיות של OpenAI מציינת כי קלט ממשתמשים יכול לשמש אותה לשם אימון מודלים, אלא אם המשתמש יבחר לבטל זאת (בהגדרות), ההשלכות לטווח הארוך של מיליוני התמונות שרבים מאיתנו "תרמו" לחברה ולמתחרותיה רק בסוף השבוע האחרון – עדיין אינן ברורות. בינתיים נראה כי טרנד ה"ג'יבליפיקציה" כאן כדי להישאר, לפחות לעת עתה, והוא ימשיך מחד להיות חמוד עד מאוד ומאידך לעורר שיח חשוב הן על היצירתיות, האתיקה ונגישותה של אמנות ה-AI לכל, ובמקביל יצית גם עיסוק בסוגיות חשובות של זכויות יוצרים ופרטיות בעידן הדיגיטלי.

CaPow נוסדה ב-2019 על ידי פרופ' מור פרץ, המשמש כמנכ"ל החברה, ד"ר אלי אברמוב, סמנכ"ל המחקר והפיתוח שלה, וד"ר אלון סרברה, המדען הראשי. החברה פועלת כדי לשפר ולחסוך באנרגיה במכונות הייצור האוטומטיות. היא סיימה בתחילת החודש סבב גיוס של 15 מיליון דולר. אתגרי האוטומציה דורשים פתרונות חדשניים, וההתפתחות שלה הואטה בשל כמה גורמים, ביניהם ירידה בפרודוקטיביות כתוצאה מזמני טעינה ממושכים, ואתגרים לוגיסטיים, בטיחותיים וסביבתיים, שנובעים מהתלות בסוללות ליתיום-יון כבדות. החברה מפתחת אמצעים טכנולוגיים שמתמודדים עם אתגרים אלה ולדבריה, משפרים משמעותית את החזר ההשקעה. הטכנולוגיה של CaPow עונה על אתגרי היעילות התפעולית בכך שהיא מספקת חשמל לרובוטים תוך כדי תנועה, ובכך מבטלת את זמני ההשבתה לטעינה ומפחיתה את התלות בסוללות. בחברה אומרים שהפתרון שלה מאפשר שיפור מהותי בניהול האנרגיה התעשייתית: על ידי אספקת חשמל בזמן אופרציה ובתנועה במסלול, CaPow מפחיתה באופן משמעותי הוצאות הון ומבטיחה תפוקה מלאה, של 100%, לאורך חיי הרובוט. אנשי החברה יודעים לספר שאימצו את הטכנולוגיה שלה דיווחו על ירידה של 32% בעלות הכוללת של פתרון האוטומציה וגידול של 45% ביעילות התפעולית של צי הרובוטים שלהם. CaPow כבר פועלת, והטכנולוגיה שלה פרוסה במתקני ייצור אוטומטיים בארצות הברית, אירופה ומזרח אסיה. יונדאי גלוביס מדרום קוריאה ויונדאי קארדל מתל אביב הקימו פיילוט מוצלח בדרום קוריאה, שבו 100% ניצול של צי הרובוטיקה הביא לקיטון של כ-15% במספר הרובוטים, ובכך נחסך מקום אחסון יקר. החברה פועלת בשוק גדול, שגדל בשיעור שנתי של כ-9.5%, ועל פי התחזיות יגיע ל-460 מיליארד דולר עד 2032. האסטרטגיה שלה מבוססת על הרחבת הפעילות השיווקית באמצעות, בין השאר, קידום שיתופי פעולה עם יצרני רובוטים, חברות לוגיסטיקה וחברות ייצור גדולות.