גדי רחלזון, מנכ"ל אינקרמנטום שירותי פיתוח עסקי ובכיר בקהילת ההיי-טק הישראלית, נפטר באופן מפתיע. אתמול (ב') הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנתניה, ומאות מאנשי הענף, בהם מסאפ ישראל ומנס, ליוו אותו בדרכו האחרונה. רחלזון ז"ל, בן 53 במותו, נולד בתל אביב והתגורר בנתניה. הוא הותיר אחריו אישה, ורדית, שני בנים – עידו ובועז, ושלוש בנות – אפרת, הדר ורעות. הוא החל את דרכו בענף בנספרו, קבוצת מוצרי התוכנה של נס, ולאחר כמה תפקידים שמילא שם במשך תשע שנים עבר לקונסיסט. אחרי שנתיים הוא עבר לאדוונטק, שם עבד שלוש שנים. לאחר מכן, רחלזון עבד שמונה שנים בסאפ ישראל, שם היה חבר הנהלה, סמנכ"ל ומנהל מכירות. בארבע השנים האחרונות, מאז שעזב את סאפ ב-2021, רחלזון עמד בראשה של אינקרמנטום – הקים חברה לייעוץ ולפיתוח עסקי, שאותה הוא הקים. לאחר ה-7 באוקטובר, רחלזון פתח בביתו חמ"ל לתרומות לחיילים, ובמקביל התנדב לשירות מילואים, ולאחר שסיים אותו התנדב בחילוץ והצלה בנתניה. "חבר יקר ושחקן צוות אמיתי" עופר מילבסקי, מנכ"ל סאפ ישראל, הספיד את רחלזון ואמר כי "גדי היה חבר יקר ושחקן צוות אמיתי, איש בעל חזון ונשמה אדירה. לגדי היו תמיד רעיונות פורצי דרך, שאותם הוא ידע להוביל מתוך ערכים וערבות הדדית, עם תשוקה לעזור ולתמוך באנשים שסביבו". לדברי מילבסקי, "עובדי סאפ בישראל היו הלומי צער עם קבלת הבשורה הקשה על פטירתו של גדי. האישיות הכובשת שלו סללה את דרכה ללבבות של כל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו שולחים את תנחומינו הכנים למשפחתו – מי ייתן ולא תדעו עוד צער. חסרונו יורגש בכל פינה וזכרו ילווה אותנו תמיד". שחר אפעל, מנכ"ל נס, אמר כי "את דבר פטירתו בטרם עת של גדי קיבלנו בתדהמה ובעצב רב. גדי היה קולגה וחבר יקר לי ולרבים בנס. הוא היה חלק בלתי נפרד מנוף החברה במשך שנים רבות, ותרומתו הייתה עצומה, גם כשותף וכקולגה, בתקופה שבה עבד בסאפ. זכרונו יישאר חקוק בליבנו ובקהילת ה-IT לעד. אנחנו שולחים את תנחומינו הכנים למשפחתו בשעה קשה זו".

על אפליקציית אדופט-מי כבר סיפרנו לכם לא מזמן. היישום הייחודי פועל בסגנון טינדר, ומאפשר למשתמשים למצוא את ידידם הטוב ביותר החדש לאימוץ באופן ייחודי וכייפי. כזכור, האפליקציה, שפותחה על ידי צוות מתנדבים, משתמשת באלגוריתם התאמה חכם כדי ליצור "מאץ' לנצח" בין החברים על ארבע למאמציהם. בימים אלה, צוות אדופט-מי מגייס רבע מיליון שקל, גם כן באמצעים טכנולוגיים, והשיק קמפיין מימון המונים כדי להרחיב את המיזם, להוסיף פיצ'רים ולשפר את אלגוריתם ההתאמה. שוחחנו עם אלה סייג ליפמן, ממייסדות אדופט-מי, על החזון, המטרות והאתגרים של המיזם. מה הוביל אותך להקים את אדופט-מי ומדוע עזבת את עבודתך כמנהלת צוותי QA לשם כך? "עבדתי בחברות גדולות במשק למעלה מעשור בתפקידי ניהול והקמה של צוותים, ואני מודה שהיו לי חיים מאוד נוחים ואהבה גדולה למקצוע. עם זאת, בחיי האישיים תמיד הייתי אקטיביסטית ורציתי לעזור לבעלי חיים בסקיילים גדולים מעבר להתנדבות היומיומית. תמיד היה לי חלום להקים סטארט-אפ, אבל זה לא גרם לי לזוז מהקומפורט-זון שלי, עד שנולד לי הרעיון ליצור את אדופט-מי, הרגשתי שאני פשוט חייבת לעשות את זה והתחלתי לפעול מיידית, כך שכבר באותו חודש גייסתי שלושה שותפים לטובת המשימה". ממה נובעת החיבה שלך לחיות והאם היא רק לחיות מחמד? "האמת היא שאני זוקפת את האהבה שלי לבעלי חיים לוולט דיסני. הסרטים שלהם מאוד נגעו בי מגיל צעיר ותמיד העבירו מסרים חשובים של חמלה ואהבה כלפי בעלי חיים ובכלל לטבע. אני אוהבת את כל בעלי החיים ומאמינה שלכולם מגיע לזכות לחיים, לחירות ולביטחון בדיוק כמו לבני אדם, ולנו יש את החובה להגן עליהם". יש לך שני כלבים ושני חתולים – דודא, נמר, טמפר וקוקי – מה את הכי הכי אוהבת כשהם עושים? "כשהכלבים שלי מחייכים אליי, זה פשוט ממיס אותי. הלב שלי לא עומד במבט הטהור הזה, וכשאני משחקת איתם, הלב שלי פשוט מתפוצץ מאהבה. בנוסף, כשהחתולים שלי באים להתכרבל איתי זה החלק המאושר ביום". מדוע את מציעה לאחרים לאמץ חיות בעצם? "כי זה הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות לעצמכם – אנשים רבים לא מודעים שבכך שאנחנו מאמצים כלב או חתול אנחנו משפרים את בריאותנו הנפשית והפיזית, מרחיבים את המעגלים החברתיים שלנו ובכלל הופכים לאנשים מאושרים ואקטיבים יותר. ובנוסף מדובר במעשה נעלה של הצלת חיים והקרבה למען האחר – לחלוק קורת גג עם יצור חי הזקוק לעזרה – זה מעשה מבורך". מה החזון של אדופט-מי, וכיצד אתם מתכוונים לשנות את תרבות אימוץ חיות המחמד בישראל? "החזון של אדופט-מי הוא לתת הזדמנות שווה לכל כלב או חתול מחוסר בית לצ'אנס נוסף בחיים, להפחית את כמות הרכישות, ולהגדיל את כמות האימוצים, לעזור למאמצים ביום שאחרי לאורך כל הדרך, בכל סוגיה שתצוץ, וליצור קהילה תומכת של אוהבי בעלי חיים בישראל". מהן המטרות של קמפיין גיוס ההמונים שפתחתם, וכיצד הכסף יסייע להצלת חיי בעלי חיים? "המטרות של קמפיין הגיוס הן בראש ובראשונה הרחבת פעילות ופיתוח האפליקציה. ככל שנגיע ליותר עמותות ומכלאות, ובמקביל ליותר קהלים, כך נוכל להביא ליותר אימוצים והצלת חיים. אדופט-מי פועלת במישור השיווקי ללא הרף, כדי ליצור שינוי תודעתי ומיתוג מחדש לכלבים וחתולים מאומצים, שלא יחשבו כפחותים מכאלו שנרכשו בכסף". הם מחכים לכם שתאמצו אותם. הכלבים באפליקציית אדופט-מי. צילום: אדופט-מי "אצלנו אף אחד לא יעבור גוסטינג" כיצד פועלת אפליקציית אדופט-מי, ומה מייחד אותה מאפליקציות אחרות בתחום? "האפליקציה עובדת בצורה מאוד דומה לאפליקציות הכרויות מובילות בתחום, רק שאצלנו אף אחד לא יעבור גוסטינג והמשתמש תמיד יקבל מענה אדיב ומהיר. למיטב ידיעתי אין עוד אפליקציה כמו אדופט-מי בישראל, וגם לא בדיוק בעולם. ראינו דברים דומים בשלב חקר השוק, אבל לא כמו שלנו. כל מי שרוצה ובשל לאמץ, יוכל למצוא את החבר הפרוותי המושלם עבורו דרך אדופט-מי. לפעמים זה קורה די מהר ולפעמים דורש קצת זמן וסבלנות – אצלנו מאמינים שלכל סיר יש מכסה ובסוף יגיע המאץ' הנכון, ובשאיפה לכל החיים". אילו פיצ'רים נוספים אתם מתכננים להוסיף לאפליקציה בעתיד? "מאצ'ינג אלגוריתם מורחב, חתולים, אומנות, הרחבת תהליך מה תאמרי למי שמבקש לאמץ רק חיה גזעית? האם האופציה לחפש רק חיה שכזו נכללת באפליקציה? "לא הרבה יודעים, אבל גם כלבים וחתולים גזעיים ננטשים, או מוחרמים מחוות הרבעה פיראטיות, ומוצאים את מותם בהסגרים, והם גם יופיעו באפליקציה, אבל לא ניתן לחפש כרגע לפי גזע, כדי לא לקדם את התפישה השגויה הזו. לכלבים וחתולים גזעיים יש לא מעט בעיות גנטיות והם דורשים משאבים ועלויות תחזוקה גבוהות, שלרוב שלא יתאימו לכל אחד. יש כל כך הרבה כלבים מעורבים מדהימים לאימוץ, ולא צריך לדלג עליהם כי הם פחות טרנדיים'". האם גם גורמים פרטיים יכולים להציע חיות לאימוץ דרככם? "כן, כחלק מהפיילוט השקנו את שירות אימוץ בין אינדבידואליים, שמאפשר גם לאנשים פרטיים לפרסם את בעל החיים שברשותם למסירה (בהתאם לתקנון), מכל סיבה שהיא, וללא שיפוטיות, מתוך אמונה שעדיף שכלב או חתול יגיעו למשפחה בה הם רצויים ויקבלו את המענה לו הם זקוקים, וכן גם לתת להם הזדמנות לחשיפה ולמועמדות לאימוץ, כי האופציה השנייה היא להגיע להסגר, מה שעלול להוביל להמתה". איך אתם תומכים במשפחות שאימצו בעל חיים דרך האפליקציה, ומה כולל השירות המותאם אישית שאתם מציעים? "אדופט-מי נותנת מעטפת ליווי כוללת למאמצים ביום שאחרי וזו כרוכה בייעוץ והכוונה, התאמה של מאלף ושירותים נוספים כמו ביטוח רפואי, מידע על חנות חיות קרובה לביתם, וסיוע בכל צורך עכשווי או כזה שיעלה בהמשך". האם את ממליצה לכל אדם לאמץ חיית מחמד, או שיש אנשים – למשל כאלו שעובדים מסביב לשעון בהיי-טק – שמוטב שלא יעשו זאת? "אני תמיד ממליצה לאמץ חיית מחמד ואם אפשר גם שתיים – שתהיה להם חברה קבועה. גם למי שעובד, יש היום דוג-ווקרים ומעונות יום לכלבים, ואילו חתולים הם חיה עצמאית שיכולה להישאר לבד. אין כמו לחזור אחרי יום עבודה ארוך לייצור מתוק ופרוותי שאוהב אותך ללא תנאים". לסיום, ציינה סייג ליפמן כי השבוע ביום ד', ה-5 במרץ, יתקיים (בתשלום) בדיזנגוף סנטר בתל אביב שיעור יוגה מיוחד, עם גורים שמיועדים לאימוץ, בשיתוף עמותות מרחבי הארץ. כל ההכנסות יוקדשו לקמפיין גיוס ההמונים.

פיטורים ב-HP: החברה הודיעה לפני ימים אחדים כי היא תפטר בין 1,000 ל-2,000 עובדים עד אוקטובר הקרוב – סוף השנה הכספית שלה. הפיטורים יבוצעו לאורך ולרוחב החברה, ברחבי העולם. עם זאת, היא לא ציינה באילו מחלקות ומדינות בדיוק זה יקרה. HP כללה את ההודעה על הפיטורים במסמך שהגישה לרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC. החברה מעסיקה כיום 58 אלף עובדים – הווה אומר שמדובר בפיטורים של פחות מ-4% מכוח האדם שלה. במסמך נכתב ש-"השינויים בכוח העבודה", כך מגדירים ב-HP את הפיטורים, "יהיו שונים בכל מדינה ומדינה, בהתבסס על דרישות החוק המקומי, והתייעצויות עם נציגי העובדים, כמקובל". להערכת החברה, המהלך יחסוך לה 300 מיליון דולר. קצב הצמיחה של HP לא גבוה: ההכנסות שלה ברבעון הראשון של השנה הכספית 2025 עלו ב-2.4% בלבד ל-13.5 מיליארד דולר. הרווח שלה נותר ללא שינוי לעומת הרבעון הראשון של השנה הכספית 2024 ועמד על 600 מיליון דולר. קארן פארקהיל, מנכ"לית HP, הצדיקה את מהלך הפיטורים בצורך להבטיח את מעמדה של החברה אל מול אי הוודאות הכלכלית והגיאו-פוליטית. נראה כי מדובר במהלכים הכלכליים והמדיניים האחרונים של הנשיא החדש של ארצות הברית, דונלד טראמפ, שמשפיעים מאוד על הסביבה המקרו-כלכלית. גם הנאסד"ק וגם הדאו ג'ונס יורדים מאז הודעתו אתמול שהמכסים על ייבוא מקנדה ומקסיקו זה דבר שאמנם הולך לקרות, וכי הוא מתכוון להעלות את המכסים על סין מ-10% – המס שהוא התכוון בתחילה – ל-20%. HP לא לבד אוטודסק ציינה במסר ששלחה לעובדיה בימים האחרונים שהיא תפטר 1,350 מהם, שמהווים 9% מכוח האדם שלה, כדי "לשמר את מעמדה" ולשנות את המיקוד שלה ליותר השקעות בענן, בבינה מלאכותית ובפלטפורמה של החברה. עוד חברות טכנולוגיה אמריקניות הודיעו באחרונה על פיטורים, בהם סטארט-אפ בריאות הנשים HerMD וחברת התשלומים במובייל איבוטה. לפי אתר Layoffs.fyi, שעוקב אחרי פיטורים בתעשיית הטק בארצות הברית, פוטרו במדינה מתחילת השנה יותר מ-18 אלף עובדים בענף, מ-75 חברות. אם קצב הפיטורים יימשך כך, מספר המפוטרים מתעשיית הטק האמריקנית ב-2025 צפוי להיות גבוה בהרבה מהנתון ב-2024, שעמד על כ-152,500 עובדים מ-549 חברות.

זיו רונן, ספר על עצמך. "נולדתי בעמק יזרעאל, בקיבוץ כפר החורש. במשך תקופה מסוימת שהיתי בארצות הברית – אבא שלי היה שם שליח של הסוכנות. בצה"ל שירתתי שירות ממושך בחיל האוויר, בתפקידים שונים, עד לפני שש שנים. תוך כדי השירות סיימתי תואר ראשון בהנדסה רפואית באוניברסיטת תל אביב. זה היה הכי קרוב לחלום שלי להיות רופא. אחרי השחרור למדתי תואר שני באוניברסיטת רייכמן, לימודי מנהל עסקים, שהיו ברמה מאוד גבוהה. שם גם נחשפתי לעולם היזמות. אחר כך ובמהלך הקריירה שלי הייתי מעורב במספר סטארט-אפים, שאת אחד מהם הקמתי וזה לא צלח. אגב, כולם היו בתחם הרפואי. זה הוביל אותי למחשבה שאני יכול להשתלב בחדשנות בארגוני הבריאות – תחום שמתפתח כל הזמן. הייתה לכך גם סיבה אישית – אימי חלתה בסרטן שנמשך שמונה שנים, ולאורך כל התקופה הזו ליוויתי אותה, ואז הבנתי ממקור ראשון את הפערים בין פריפריה למרכז בכל מה שקשור לתחום הבריאות. אחר כך הייתי תקופה מסוימת בקרן פורטלנד, שעוזרת לחברות בצפון, עם מיקוד בתחום הרפואי. בתפקיד זה למעשה היכרתי את בתי החולים בצפון. בקיץ 2022 התחלתי את הפעילות של מרכז החדשנות בבית החולים צפון – דבר שלא היה קיים שם קודם". מה המשמעות של תפקידך? על מה אתה אחראי? "זה תפקיד שנבנה עם השנים. המשימה הראשונה שלי הייתה להסביר לצוות בית החולים מהי חדשנות, להטמיע מודעות איך אפשר לעשות יזמות בתוך בית החולים, משלב הרעיון, אצל כל אחד מהעובדים – החל מהרופאים ועד לאחרון אנשי המנהלה. השלב הבא היה להראות איך הופכים את הרעיון למשהו מעשי, עד לשלב הפטנטים. השלב השלישי היה חיבור הדוק עם התעשייה, ולעודד מודעות בקרב סטארט-אפים לבוא וליישם את הרעיונות והפיתוחים שלהם גם בפריפריה, כמו הצפון – ולא רק במרכז". איך מסבירים חדשנות להנהלת ארגון שמכוונת לרפואת ולהצלת אנשים? "אכן, בית חולים הוא קודם כל מקום שתפקידו לטפל באנשים. אבל בית חולים הוא גם מקום שיש בו ידע עצום, מכל התחומים. יש אנשים שיודעים לא רק לטפל בחולה אלא איך גם לשפר, למשל לגלות סימפטום למחלה מוקדם יותר, או עובד מנהלה שיש לו רעיון איך להקל על ילדים שצריכים לעשות בדיקות דימות. תפקידנו הוא לעודד אותם קודם כל להעלות את הרעיונות, והדוגמה שנתתי מעובד המנהלה היא אמיתית וממש טרייה. עצם העובדה שהוא מודע לכך שיש אפשרות לפתח חדשנות היא הישג. אחר כך יש שלב הכנה לקראת מימוש הרעיון, לאחר בדיקה ועד לרישום פטנט". איפה זה פוגש את הטכנולוגיה? כלומר, מהם הכלים והסביבה לביצוע הפיתוחים האלה? "זהו תהליך בין תחומי. לא הכול נעשה אצלנו. יש רופאים שהולכים לכנסים מקצועיים, והתפקיד שלנו הוא לעורר מודעות לקשר עם התעשייה. זה קשור לעולם שלם שנקרא ביו-דיזיין, שאותו, בין היתר, אנחנו מלמדים בקורסים שלנו. (אנחנו מלמדים – י"ק) איך הופכים רעיון למשהו ממשי. רופא שמבין עניין ירצה להתחבר לתעשייה, אבל בשביל זה הוא זקוק לסיוע, לחיבור שלנו. לבד הוא לא יצליח. הצד השני הוא להיות אקטיביים בהיכרות עם חברות, ובעיקר יזמים, שבדרך כלל קודם מפתחים ואחר כך מחפשים מקום כדי ליישם את זה. התפקיד שלנו הוא לעודד את היזמים האלה לבוא לצפון, כי פריפריה היא לא מילה גסה". אני מבין שאחד האתגרים שלכם הוא שינוי תרבות ארגונית. "כן. בשלבים הראשונים היינו צריכים לחשוף בפני אנשי בית החולים את העובדה שיש בכלל אפשרות ליזמות. זה נעשה בפגישות פנים אל פנים עם בעלי התפקידים. כמובן שבהתחלה היה קשה, עד שהגיעו הראשונים שהצליחו, ואז, בעקבותיהם, התחילו להגיע אחרים. זה תהליך די טבעי". אני מניח שיש עניין של משאבים מוגבלים וסדרי עדיפויות. איך ממיינים, כיצד מתעדפים? "אנחנו מייצרים תשתית ועדיין לא הגענו למצב שבו יש לנו עודף רעיונות, ואם קיים צורך, אנחנו מגייסים משאבים. יש לנו תמיכה מרשות החדשנות, שמעניקה למיזמים כאלה 200 אלף שקלים, ועם זה אנחנו יוצאים לדרך. בעתיד נרצה לגייס תרומות, שכרגע מופנות לצדדים הקליניים, אבל ככל שאנחנו מתקדמים, יותר ויותר גורמים באים ללמוד מאיתנו ומתרשמים". איך נעשית ההכשרה בפועל? "יש את הגוף של האקדמיה בתוך בית החולים, שבשגרה לומדים בו בעיקר רופאים, ועכשיו משלבים בו קורסים שמאפשרים לכל עובד בבית החולים לבוא וללמוד את התחום של ביו-דיזיין. זוהי שפה שבעזרתה העובד יוכל לממש את הרעיונות שהוא יעלה, והוא ישתמש בה בשלבים השונים, עד לשלב רישום הפטנט. זה הוכיח את עצמו ועד היום כבר רשמנו מספר פטנטים שהועלו על ידי רופאים, אנשי צוות ועובדים. עצם העובדה שהם מבינים שאפשר לבצע חדשנות ולהעלות רעיונות – זה כבר הישג, ואני בטוח שזה ימשיך ויגדל".

בשבועות שבהם העיתונות הטכנולוגית עסקה בהרחבה בעלייה המטאורית של דיפסיק ביקום פתרונות הבינה המלאכותית, אחד החשדות שהועלו, גם בידי הממשל האמריקני, היה שהחברה שמה ידיה על מעבדים של אנבידיה שאסורים למכירה בסין לפי חוקי הסחר המלחמתיים של ארצות הברית. דיווחים על מאסר של שלושה אנשים בסינגפור בחשד להברחה של מעבדי אנבידיה לסין מחזקים, לכאורה, את ההנחות הללו. לפי הדיווחים, נעצרו בסינגפור שני תושבי המדינה הקטנה ותושב אחד של סין כחשודים בהברחה. הטענה היא שהשלושה העבירו משלוחי שרתים תוצרת דל וסופר מיקרו, עם מעבדי בינה מלאכותית מעודכנים של אנבידיה, למקום אחר, כאשר החשד הוא שמדובר בסין. זאת, על אף שבטופסי העסקה נכתב שהם מיועדים למשלוח למלזיה. מהדו"ח המעודכן שפרסמה אנבידיה, לגבי השנה הכספית שהסתיימה ב-26 בינואר האחרון, עולה כי המכירות לסינגפור של מוצריה מסתכמים ב-18% מכלל ההכנסות שלה, על אף שמדובר בכ-2% בלבד מכמות היחידות שנשלחות. מדל נמסר שיש לחברה תוכנית קפדנית של תאימות לחוקי הסחר, ושהיא חוקרת כל לקוח שקיים חשד שהוא לא מציית לה. אנבידיה וסופר מיקרו טרם סיפקו תגובה.

אינטרנט בינת, ספקית מובילה של פתרונות מתקדמים לתקשורת ואבטחת מידע, משיקה שירות חדשני לאבטחת השימוש הארגוני בכלי AI עבור לקוחותיה בישראל. הכלי מאפשר לארגונים ליהנות מהיתרונות של כלי GenAI מבלי להיות חשופים לסיכונים של זליגת נתונים רגישים, ומעניק הגנה מקיפה על המידע הארגוני, כמו גם שליטה מלאה בשימוש בכלי הבינה המלאכותית. השירות ניתן במסגרת השותפות הטכנולוגית בין אינטרנט בינת לזיסקיילר (Zscaler), שהיא בין החברות הגדולות בעולם בתחום אבטחת הענן. האתגר: שימוש ב-AI בסביבה ארגונית כלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT של OpenAI וג'מיני של גוגל מהווים פריצת דרך בחדשנות ובשיפור הפרודוקטיביות בארגונים. מהצד השני, השימוש בהם עלול לחשוף מידע רגיש של הארגון, כולל קוד מקור, תכנים חסויים, נתונים עסקיים ופיננסיים רגישים ומידע מסווג. העובדים בארגון עלולים לשתף נתונים ארגוניים בפרומפטים לכלי AI, גם מבלי להבין את ההשלכות – מה שהופך את הטכנולוגיות הללו ליעד אטרקטיבי לתקיפות סייבר ולזליגת נתונים. הפתרון: שליטה מלאה על כלי ה-AI הכלי החדש שמספקת אינטרנט בינת מייצר שכבת הגנה מתקדמת לשימוש בכלי AI בארגון, כולל בקרת אבטחה מקיפה, סינון פרומפטים, חסימה של העברת נתונים מסווגים, אוטומציה לניהול סיכונים ושליטה על גישה לאפליקציות מבוססות בינה מלאכותית. הכלי מתבסס על גישת אפס אמון (Zero Trust), ומבצע ניתוח יסודי של כל אינטראקציה עם כלי AI ובקרה קפדנית על המידע המוזן אליהם. ראות מקצה לקצה של פעילות ה-AI בארגון. מקור: זיסקיילר. לכלי יש שלל יכולות מתקדמות: נראות מקצה לקצה ושליטה מלאה – מעקב אחר כל פעילות הקשורה ל-AI, כולל ניטור פרומפטים שהוזנו למנועי בינה מלאכותית, סיווג נתונים שנשלחו והגדרת מדיניות אבטחה מותאמת אישית. מניעה של דליפת מידע (DLP) – חסימה חכמה של נתונים רגישים, כולל מסמכים, קוד מקור ומידע פיננסי, עוד לפני שהם נשלחים למנועי AI. אכיפת גישה מבוקרת – שליטה בגישה לכלי AI באמצעות Cloud App Control, עם אפשרות לחסום יישומים או להתריע בפני המשתמשים על שימוש לא מאושר. בידוד דפדפן – אפשרות להפעיל את כלי הבינה המלאכותית בסביבה מבודדת לחלוטין, שמונעת העתקה, הדבקה והורדה של מידע. איתור והתראות על איומים בזמן אמת – זיהוי מתקפות סייבר והגנה מפני איומים פוטנציאליים. ניצול מקסימלי של הבינה מלאכותית תוך מזעור סיכונים כיום, ארגונים רבים חוסמים כ-20% מהפעולות הקשורות בבינה מלאכותית בארגון. אולם, חסימה זו מונעת את ההתייעלות הקשורה בכלי ה-AI. אבטחת השימוש בבינה מלאכותית בארגון מאפשרת ניצול מקסימלי של הטכנולוגיה תוך מזעור סיכונים, כלומר – ביצועים מיטביים לצד הגנה מתקדמת. כשהבינה המלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה בארגונים, הפתרון שמציעה אינטרנט בינת מאפשר להם לנצל את יכולות ה-AI בצורה בטוחה, למנוע דליפות מידע ולשמור על סביבה עסקית מאובטחת ומבוקרת. השירות החדש זמין כעת ללקוחות אינטרנט בינת בישראל, ומיועד לארגונים מכל הגדלים שמעוניינים לשלב חדשנות ללא חשיפה לסיכונים מיותרים. על אינטרנט בינת אינטרנט בינת מספקת ללקוחותיה פתרונות רשת ואבטחת סייבר מתקדמים, ומתמחה בקישוריות גלובלית, רשתות ואבטחת ענן, אבטחה בגישת אפס אמון ועוד. כחלק מקבוצת רד-בינת, מקבוצות התקשורת הגדולות בישראל, אינטרנט בינת משרתת מעל 12 שנים את הארגונים הגדולים בארץ בתחומי הבנקאות, ההיי-טק והבטחון, כמו גם ארגונים קטנים יותר. הפתרונות של החברה מותאמים לצרכים המורכבים של הארגונים השונים. כשותף טכנולוגי הזמין ללקוחות 24/7, אינטרנט בינת מבטיחה לעסקים חיבור מאובטח ורציף – בכל זמן ומכל מקום, שמאפשר להם רציפות עסקית. לייעוץ מקצועי ללא התחייבות לגבי אבטחת השימוש ב-AI בארגון אתם מוזמנים לפנות למייל. לעדכונים שוטפים כנסו ל-internet-binat@ בלינקדאין. למידע נוסף על אינטרנט בינת לחצו כאן. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס InfoSec 2025 לחצו כאן.

אם חשבנו שהבינה המלאכותית היוצרת עושה מהפכה בעולמות התוכן והקוד, ולכאורה מייתרת מקצועות שלמים, הרי שהיא עושה מהפכה גם בעולם ההנדסה – אבל שם היא הרבה יותר עמוקה ושקטה. הסיבה העיקרית לכך היא שבניגוד לפריצה המתוקשרת של מודלי השפה הגדולים של OpenAI ואחרים, בעולם ההנדסה וההדמיה הפיזיקלית הבינה המלאכותית תמיד הייתה. השבוע הייתי ביוסטון, בכנס של דאסו סיסטמס – חברה צרפתית שלא רבים מכירים את שמה והסתעפה מהחברה האם שלה, חברת המטוסים דאסו תעופה. אחד המטוסים שהיא ייצרה הוא המיראז' 3, או שחק, כפי שהוא כונה בחיל האוויר, שסייע לטייסינו לחסל את חילות האוויר של מצרים וסוריה ביום הראשון של מלחמת ששת הימים. השם דאסו סיסטמס, כאמור, אולי לא מוכר לרבים, אבל אם נגיד למהנדסים או מעצבי מוצר סולידוורקס, העיניים שלהם יידלקו בהבנה. סולידוורקס היא הסטנדרט דה פקטו של עולם ההדמיה התלת ממדית והעיצוב בעזרת מחשב (CAD), ודאסו היא החברה שמייצרת את התוכנה הזו, שמשמשת לעצב הכול – מגלילי נייר טואלט ועד למודלים של לב חי ומטוסים. הכול נעשה בהדמיה פיזיקלית מדויקת.  כמו שמסביר בסרטון מורגן צימרמן, מנכ"ל מוצר Netvibes של דאסו, בעולם ההנדסה, המודלים של החיזוי וההדמיה מאפשרים לראות ולהבין איך יתנהגו מוצרים מבחינה פיזיקלית בעולם האמיתי. זה קורה גם בזכות מידע שנאסף מחיישנים בעולם האמיתי, אבל הנה החלק מפוצץ המוח באמת: מערכות הדמיה יכולות גם ליצור מידע עתק סינתטי, שממנו אפשר לאמן מודלים ולהסיק מסקנות. אם, לצורך העניין, ג'מיני של גוגל ו-ChatGPT אומנו על מיליוני האתרים שברשת האינטרנט האמיתית, אז מודלי ה-AI שדאסו מציעה במוצרי התוכנה שלה יוצרים את ה-"אתרים" ואת הידע שטמון בהם בעצמם – מידע סינתטי, שמבוסס על נתונים מהעולם האמיתי. לדברי צימרמן, מה שזה מאפשר ללקוחות זה ליצור מוצרים שעדיין לא קיימים. מידע האימון מאפשר לבינה המלאכותית "לחשוב" מעבר לקיים בעולם האמיתי, בהתבסס על מידע מלאכותי – אבל עדיין כזה מדויק ושעונה לחוקי הפיזיקה, המיושמים בתוך המודל. אם תרצו, יש פה הקבלה מסוימת לביולוג'יק דיזיין שהצגתי לכם במדור זה לפני שבועיים, שבעצם יוצר בעצמו את ספריות המידע שעליהם מאומנים המודלים. אלא שהוא עושה את זה בעולמות החלבונים והביולוגיה, ודאסו עושה את זה בעולמות ההנדסה וההדמיה הפיזיקלית. שיטת התאומים הדיגיטליים בדאסו אוהבים מאוד לדבר על "תאום דיגיטלי". הכוונה היא להעתק מדויק, אחד לאחד, של עצם פיזי – רק בייצוג דיגיטלי. אפשר לעשות לתאום הדיגיטלי שינויים ומניפולציות לפני שפונים לעיצוב או לייצור של המוצר האמיתי. השיטה הזו חוסכת הרבה מאוד משאבים בייצור דגמים פיזיים ומאפשרת לדמות אבות טיפוס או דגמים ראשוניים של יצירות, ללא הגבלה וללא עלויות יקרות של דגמים מחומרים פיזיים. כאן יש לבינה המלאכותית היוצרת תפקיד קריטי, ביצירת אובייקטים חדשים על סמך המידע שהיא כבר מכירה, כולל עיבוד של השינויים שעושה המעצב או המהנדס. השימושיות של ה-AI במקרה הזה היא הרבה יותר גבוהה מהמודלים שאנחנו מכירים, כי היא מאפשרת לשפר מוצרים, כולל מוצרי תוכנה, עוד לפני שהיא בכלל הגיעה לשלב היצירה העצמאית. וכשזה מגיע לתחום יקר שבו טעויות יכולות לעלות מיליוני דולרים כמו תכנון רצפות ייצור רובוטיות (לדוגמה, פס הרכבה במפעל רכב) – לדברים האלה יש משמעות. הדגמה של ייצור בפועל, בהתבסס על התכנון של Mosaixx. צילום: יח"צ Mosaixx היא פלטפורמה שיתופית לתכנון ואוטומציה של רצפות ייצור המשלבות רובוטים לתעשייה, שהשיקה קבוצת Kuka בשנה שעברה. אחת ההכרזות המשמעותיות בכנס הייתה על הרחבת שיתוף הפעולה והחיבור בין הפלטפורמה הזו לפלטפורמת 3DExperience של דאסו סיסטמס, שתאפשר למהנדסים לדמיין ולתכנן, בעזרת בינה מלאכותית שתוכל להשלים את המחשבות שלהם, ולראות רצפת ייצור רובוטית עתידית וכן כיצד היא תפעל במציאות, כולל רובוטים תעשייתיים עצומים. זאת, לפני שהם הוציאו דולר אחד על הרחבה. בעולם הייצור התעשייתי הרובוטי, שמוערך ב-16 מיליארד דולר, עם מעל ארבעה מיליון רובוטים תעשייתיים פועלים, זו בהחלט בשורה למפעלים שמוציאים סכומי עתק על רצפות ייצור ממוכנות ורובוטיות.

רשות החדשנות מפרסמת היום דו"ח ובו סקירה על מצב הנשים בהיי-טק הישראלי נכון לשנת 2025. למרות נתונים שמראים מגמת שיפור בתחומים מסויימים, חוסר השיוויון בין נשים וגברים עדיין בולט ונשים מהוות 30 אחוזים מכלל המועסקים בענף – נתון שלא משתנה מזה 30 שנה. דו"ח קודם של מצב הנשים בענף היה ב-2022, והשוואת הממצאים אל מול הדו"ח הנוכחי מראה כי לא השתנה הרבה מאז, וברוב המדדים שנסקרו בדו"ח – אין שינוי. עם זאת יש בדו"ח נתונים שמצביעים על מגמת עלייה מסויימת, כמו למשל מספר הנבחנות בבחינות בגרות חמש יחידות עלה ב-75 אחוזים מאז שנת 2016, עם זאת, חלקן של הנשים בתעסוקה בהיי-טק לא השתנה. כלומר, הגידול במספר הבנות הלומדות ברמה של חמש יחידות לא בא לידי ביטוי בגידול בחלקן בתעסוקה, וקצב הגידול לא מספיק כדי לסגור את הפער הקיים. בתוך מצב זה בולט המימד הנוסף של הבדלים בין מרכז לפריפריה החברתית והגיאוגרפית – שיעור הנוכחות בבגרות חמש יחידות באזור המרכז גבוה פי שלושה מאשר בירושלים, פי שתיים מאשר בדרום וב-50 אחוזים גבוה יותר מאשר בצפון ובחיפה. גם נתון חיובי נוסף של גידול במספר הסטודנטיות הלומדות את מקצועות ההיי-טק באקדמיה לא מגדיל את חלקם של הנשים בתחום. נתון נוסף מצביע על כך שנשים מהוות 17.6 אחוזים מכלל חברי דרגי הניהול הבכיר בחברות היי-טק פרטיות, ו-24.3 אחוזים – בהנהלת חברות ציבוריות. 10.6 אחוזים מכלל המנכ"לים של סטארט-אפים הם נשים, ו-20.8 אחוזים מהשותפות בקרנות הגדולות – נשים. בהקשר זה מציין הדו"ח כי בעשור האחרון חל גידול של 140 אחוזים במספר הנשים שעוסקות בתפקידי מו"פ, שהם ליבת הטכנולוגיה בחברות היי-טק, והוא עומד כיום על 26.5 אחוזים. מנכ"ליות בהיי-טק – מקדמות נשים לדרג הניהולי נתון חיובי אחר: בחברות שבראשן עומדת מנכ"לית – שיעור הנשים בדרג הניהולי הבכיר הוא כפול בהשוואה לחברות שמובלות על ידי מנכ"לים.  מאידך, פערים משמעותיים מתגלים בדו"ח בכל הקשור לקידום נשים לתפקידי ניהול בחברות היי-טק. מהדו"ח עולה כי רק 17 אחוזים מהמכהנים בתפקידי ניהול בכירים (סי לבל) הם נשים, חצי מהאחוז הכללי של חלקם בתעשייה. כלומר, נשים פחות מתקדמות לתפקידי ניהול. בחלוקה למגזרים – בתחום הסייבר, רק 15.5 אחוזים מהנשים הן בתפקידי ניהול בכירים; בתוכנה ארגונית – 18 אחוזים; ושיעור דומה – במסחר מקוון ושיווק. שיעור הנשים בהקמת סטארט-אפים לא גדל, בין היתר בגלל תופעה כללית של ירידה בהקמת חברות הזנק. רק עשרה אחוזים מכלל הנשים בעשור האחרון הקימו סטארט-אפים, והן גייסו בסך הכל ארבעה אחוזים מסך כל הגיוסים בשנים האחרונות. עורכי הדו"ח מסכמים בכך שבשלבים שיש להם השפעה על אחוז הנשים בתעשייה – בתי ספר ואוניברסיטה – יש מגמות שיפור, והממשלה צריכה להמשיך לתמוך במאמצים שמשרד החינוך והות"ת עושים. העובדה שהגידול במספר הלומדות להיי-טק לא בא לידי ביטוי בחלקם בתעשייה, מובילה למסקנה שגם המעסיקים חייבים למצוא דרכים לעודד קידום נשים לתפקידי ניהול בליבת הפעילות של החברות. הדו"ח קובע כי אם קצב הגידול של שילוב נשים בתעשייה יימשך כפי שהוא עכשיו, מדינת ישראל לא תעמוד ביעדים שנקבעו בוועדת פרלמוטר לגידול מספר הנשים בענף. עורכי הדו"ח רצו לבדוק גם מה אחוז הנשים ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל, אולם מהצבא לא העבירו את הנתונים לרשות. בדו"ח הקודם, ב-2022, אחוז הנשים שמשרתות ביחידות היי-טק בצה"ל היה נמוך מחלקן של כלל הנשים בענף.