הנשיא דונלד טראמפ מינה אותו לעוד בראש מחלקת ייעול חיצונית. אילון מאסק. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור טראמפ: פליקר. מקור לתמונת מאסק: לכידת מסך מהציוץ של מאסק ב-X אילון מאסק – יליד דרום אפריקה,מולטי-מיליארדר שנוי במחלוקת והאיש העשיר בעולם – מוכר כיום לא רק בזכות חזון פורץ דרך וחדשנות טכנולוגית בתחומי הרכב החשמלי והחלל, בין השאר, אלא גם בגין מעורבותו הפוליטית המשמעותית בממשלו של דונלד טראמפ. מאסק, שתמך בנשיא הנכנס כספית ומורלית, מונה על ידי טראמפ לתפקיד מפתח בממשל ועומד כיום בראש מחלקת ה-DOGE (ר"ת Department of Government Efficiency), שמטרתה המוצהרת היא לייעל את פעילות הממשל הפדרלי ולקצץ בהוצאות באופן משמעותי. אולם, תחקיר מקיף שפורסם לאחרונה בוושינגטון פוסט חושף צד אחר וספק-מפתיע בסיפור הצלחתו של מאסק: על פי הדיווחים, היזם וחברותיו טסלה ו-SpaceX, נהנו מסיוע ממשלתי "נדיב" במיוחד, בהיקף של לפחות 38 מיליארד דולר במהלך שני העשורים האחרונים. סיוע זה כלל חוזים ממשלתיים רווחיים, הלוואות בתנאים נוחים במיוחד, מענקים נדיבים והטבות מס משמעותיות, אשר סייעו לחברות לצלוח משברים כלכליים קשים, לבסס את מעמדן בשוק, ולמצב עצמן בסופו של יום כמובילות בתעשיות שאליהן הן משתייכות. SpaceX, חברת חקר החלל השאפתנית של מאסק, קיבלה את עיקר הסיוע מנאס"א וממשרד ההגנה האמריקני. על פי הדיווחים, נאס"א – ששכרה את שירותי החלליות של החברה – השקיעה ב-SpaceX יותר מ-15 מיליארד דולר, ומשרד ההגנה מילא תפקיד מכריע בפיתוחה המוקדם של החברה. מענקים וחוזים אלו סייעו ל-SpaceX לפתח טכנולוגיות חלל חדשניות, ואז לזכות בחוזים יוקרתיים לשיגור לוויינים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. גם טסלה, יצרנית הרכב החשמלי פורצת הדרך, נהנתה מסיוע משמעותי, כולל הלוואה בסך 465 מיליון דולר, אותה קיבלה ממשרד האנרגיה האמריקני, שסייעה לה לצלוח תקופה קשה בתחילת דרכה. בנוסף, טסלה הרוויחה סכום עצום של כ-11.4 מיליארד דולר ממכירת זיכויים רגולטוריים ליצרניות רכב אחרות, שלא עמדו בתקני הפליטה המחמירים של ארה"ב. מכירת זיכויים אלו היוותה מקור הכנסה משמעותי עבור ענקית הרכבים החשמליים, ואף סייעה לה להציג את הרווח הרבעוני הראשון שלה בשנת 2013 ואת הרווחיות השנתית הראשונה שלה ב-2020. עובד בכיר לשעבר בחברה אמר ל-וושינגטון פוסט כי "טסלה לא הייתה שורדת ללא ההלוואה. זו הייתה הלוואה קריטית בזמן קריטי". Musk & DOGE culling the government, when he’s is a top beneficiary of public funds! Over the years, Musk’s businesses have received $38 billion in government contracts, loans, subsidies, tax credits An empire built upon public funds destroying the public.https://t.co/UZCeUZFh7e pic.twitter.com/PgiaR4ETbP — Evren Celik Wiltse (@EvrenWiltse) February 26, 2025 באיזו זכות מאסק מקצץ בהוצאות הממשל? חשיפת תלותו של יזם הטק חסר המנוח בסיוע ממשלתי נרחב כדי להפוך למי ומה שהוא כיום מעוררת שאלות נוקבות לגבי ניגודי עניינים חמורים, במיוחד לאור תפקידו הנוכחי של מאסק כמכווץ עלויות ראשי בממשל האמריקני. בעודו מוביל קיצוצים רוחביים במחלקות ממשלתיות שונות, כולל אלו שהעניקו לחברותיו חוזים גדולים, עולה הטענה כי מאסק מנסה כעת "לסגור את הדלת" בפני חברות אחרות המתחרות בו, לאחר שהוא עצמו נהנה מסיוע נדיב במיוחד בראשית דרכו כיזם. כך למשל, למרות שטסלה נהנתה מזיכוי מס פדרלי של 7,500 דולר שהוענק ללקוחותיה, מאסק קרא בפומבי לחסל את הסבסוד המסוים הזה. עם זאת, מבקרים רבים טוענים כי מדובר באמירה צבועה, שכן טסלה עצמה נהנתה מאוד מהסובסידיות הממשלתיות הנדיבות במיוחד בשנותיה הראשונות. ג'ון הלווסטון, פרופסור מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אמר ל-פוסט כי "כמעט כל היבט (של טסלה – ג"פ) נהנה מסיבסוד או מימון ממשלתי ישיר… זו אינה תופעה מוזרה שטסלה נהנית מכך, אבל זה בהחלט צבוע", בהתייחסו לאמירתו של מאסק. פרופסור ג'פרי זוננפלד מבית הספר לניהול של אוניברסיטת ייל אמר ל-פוסט כי "לא כל יזם בסדר גודל כזה תלוי כל כך בכסף פדרלי – בטח לא (מי שעומדים מאחורי – ג"פ) אנבידיה, מיקרוסופט, אמזון או מטא. אבל עם ה-DOGE נראה שיש שם בכל זאת פרדוקס, כשהוא (מאסק – ג"פ) היה מרוויח גדול ממדיניות תעשייתית לאומית, במיוחד ממדיניות תעשייתית דמוקרטית, באמצעות מימון ממשלתי". @elonmusk business empire is built on US$38 billion in government funding Nearly two-thirds of the US$38b in funds have been promised to Musk’s businesses in the past five years.https://t.co/fhLJEJV1pY@DOGE my ass ???? pic.twitter.com/YpFSYi3P4M — PawelRz (@PawRze) March 2, 2025 למרות הביקורת הנוקבת, יש הטוענים כי הסיוע הממשלתי למאסק היה מוצדק, שכן חברותיו חלוצות בתחומים חדשניים התואמים את יעדי הממשל בארה"ב, למשל חקר חלל ואנרגיה נקייה. עם זאת, גורמים בקונגרס טוענים כי נאס"א ומשרד ההגנה גם גילו סלחנות-יתר כלפי עיכובים של SpaceX בעמידה ביעדי החוזים, ובכך העניקו לה עוד תמיכה מוקדמת קריטית, אשר סייעה לה גם לשרוד וגם – להתרחב. יצוין כי בעוד שמאסק לבדו "לקח" מהמדינה סיוע בהיקף מוערך של כ-38 מיליארד דולרים, במחלקת ה-DOGE שהחלה את פועלה רק ב-20 בינואר, טוענים כבר השיגו חיסכון כולל של 65 מיליארד דולר באמצעות גילויי הונאה, ביטולי חוזים, מכירת נכסים, צמצום כוח אדם ושינויים רגולטוריים. עם זאת, על פי ה-וושינגטון פוסט, חברותיו של מאסק צפויות לקבל סיוע נוסף בהיקף של 11.8 מיליארד דולר בשנים הקרובות, דרך 52 חוזים פעילים שיש להן עם סוכנויות ממשלתיות שונות.

המכירות של הטבעת החכמה של סמסונג, הגברת Galaxy Ring המסקרנת, התחילו ברחבי העולם מתישהו ביולי שנה שעברה והתרחבו לאט לאט – עד שנחתו השבוע גם בחנויות של סמסונג בישראל. הטבעות זמינות בצבעי שחור, כסף וזהב, בחמישה גדלים שנעים בין מידה 7 למידה 11, ולפי היבואנית, סאני תקשורת, אפשר להגיע לכל חנות ברשת על מנת לבצע מדידה של האצבע הרצויה בעזרת ערכה מיוחדת, ולקבל את הטבעת המתאימה בו במקום. Galaxy Ring מציעה עמידות גבוהה בפני מים ואבק, בתקן IP68 ולעומק של עד 10 אטמוספירות, והיא מציעה עד שבעה ימי עבודה רציפים לאחר טעינה מלאה. יש גם תמיכה בשירות "מצא את הטבעת", כדי לאתר אותה אם היא אובדת. הטבעת החדשה אמורה להחליף, במידה רבה, פונקציות מעקב שונות, שקיימות בשעונים וברצועות מודרניות, והיא כוללת, בין השאר, חיישני ניטור קצב לב, סטורציה, איכות שינה ומעקב אחר מחזור. מעבר לכך, האפליקציה המלווה של סמסונג מספקת נתונים לשיפור אורח החיים והשינה, כך שהיא אמורה לספק פתרון בריאותי. כאמור, Galaxy Ring כבר זמינה בארץ, והמחיר שלה, ולא משנה הגודל, עומד על 1,499 שקלים.

המטבעות הדיגיטליים מזנקים בימים האחרונים, לאחר שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי יקים רזרבה של מטבעות קריפטו. לדוגמה, שער הביטקוין רשם היום (ב') עלייה של 10%, ובשעות אלה הוא נסחר בכ-93 אלף דולר ליחידה. מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד, שער הביטקוין, התנודתי גם ככה, ידע שינויים בולטים: בעוד שהוא נסק אחרי היוודע תוצאות הבחירות, בחודש האחרון הוא רשם צניחה של 18% מיותר מ-100 אלף דולר – רף שאותו חצה המטבע לאחר זמן רב שהוא לא היה בערכים האלה – ל-84,200 דולר. הסיבה לעליות החדות הנוכחיות היא, כאמור, הכרזתו של טראמפ על הקמת רזרבות של מטבעות קריפטו. הוא אף הזכיר את המטבעות שארצות הברית תחזיק רזרבה שלהם, אם וכאשר תוכניתו תצא לפועל: ביטקוין, מטבע הקריפטו החשוב והגדול ביותר, את'ריום, סולאנה, XRP ואחרים. דבריו של טראמפ התפרשו כעוד הבעת תמיכה של הנשיא בשוק הקריפטו, והביקושים עלו בהתאם. ככלל, הממשל של טראמפ מגלה מדיניות ידידותית לעולם המטבעות הדיגיטליים – בוודאי יותר מזו של קודמו, ג'ו ביידן. בחודש ספטמבר הקימה משפחת טראמפ חברת קריפטו, ולאחר הבחירות השיקו דונלד ומלניה טראמפ מטבעות קריפטוגרפיים משלהם (כל אחד לחוד). הרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, מכינה בימים אלה מדיניות רגולטורית ידידותית לתחום – כפי שטראמפ הבטיח בקמפיין הבחירות שלו, ובסוף השבוע היא הודיעה על מחיקת כתב האישום נגד בורסת המטבעות הווירטואליים קוינבייס, שהואשמה בכך שהיא פעלה כ-"בורסת ניירות ערך, ברוקר וסוכנות סליקה", מבלי לרשום את הפונקציות הללו מול ה-SEC, כנדרש על פי החוק.

המייסד השותף של גוגל, סרגיי ברין – שבשנים האחרונות חזר לעבוד בחברה וכיום עוסק בתחום הבינה המלאכותית שלה – עורר באחרונה סערה בעולם הטכנולוגיה בגין דרישתו מהגוגלרים לעבוד קשה יותר כדי להבטיח את הובלת ענקית הטק בגזרת ה-AI הרותחת. על פי דיווח של הניו יורק טיימס, ברין פנה לעובדים במכתב פנימי ובו קרא להם להקדיש 60 שעות בשבוע לעבודה, משמע 12 שעות עבודה ביום, חמישה ימים בשבוע. ברין אף הקשה והדגיש את החשיבות של עבודה דווקא מהמשרד, לפחות בימי חול, בניגוד למדיניות העבודה ההיברידית הנוכחית של החברה, המאפשרת עבודה מהבית שלושה ימים בשבוע. 60-hour work weeks being normalized… Sergey Brin to Googlers: "In my experience about 60 hours a week is the sweet spot of productivity. Some folks put in a lot more but can burn out or lose creativity. A number of folks work less than 60 hours and a small number put in the… pic.twitter.com/qIO4oqnY4f — TechLead (@techleadhd) March 1, 2025 "נקודת האיזון המתוקה של הפרודוקטיביות" ברין טען כי 60 שעות עבודה בשבוע הן על תקן "נקודת האיזון המתוקה של הפרודוקטיביות", אך הזהיר כי חריגה מסף זה עלולה להוביל לשחיקה. יחד עם זאת, הוא מתח ביקורת חריפה על עובדים שמקדישים פחות ממכסת שעות זו למשימותיהם, או מסתפקים במינימום ההכרחי, וטען שהם "לא רק לא פרודוקטיביים, אלא גם עלולים להוריד מאוד את המורל של כולם". דרישתו של ברין מגיעה על רקע תחרות עזה בתחום ה-AI, שכזכור הואצה על ידי ההצלחה המטאורית של ChatGPT מבית OpenAI, ששוחרר בסוף נובמבר 2022. מאז מנסה גוגל, כפי שעושות גם חברות רבות אחרות, לבסס את מעמדה כמובילה בתחום הבינה המלאכותית, וכבר יש לה לא מעט הישגים, אך נדמה שהתחרות הקשה והאינטנסיבית לא מאפשרת לה להפוך לבולטת ביותר בגזרה, כפי שעשתה למשל בתחום החיפוש באינטרנט. בהקשר זה כתב ברין כי "התחרות הואצה מאוד והמירוץ הסופי ל-AGI (ר"ת Artificial General Intelligence – ובעברית 'בינה מלאכותית כללית') בעיצומו", והוסיף: "אני חושב שיש לנו את כל המרכיבים כדי לנצח במירוץ הזה, אבל נצטרך לתדלק את המאמצים שלנו". בנוסף, ברין הדגיש את החשיבות של מינוף AI לשיפור הפרודוקטיביות על ידי מהנדסי צוות ג'מיני (Gemini) – כלי הבינה מלאכותית היוצרת המוביל של החברה – וציין כי "אנחנו צריכים להפוך לקודדים ולמדעני הבינה המלאכותית היעילים ביותר בעולם על ידי שימוש ב-AI שלנו". אף על פי שגוגל – אחרי מספר ניסיונות לא מוצלחים – השיקה לבסוף בדצמבר 2023 את מודל ה-AI שלה, ג'מיני, היא עדיין מנסה לצמצם את הפער מול ChatGPT, שהושק כמעט שנה קודם לכן. הענקית ממאונטיין וויו הגבירה את מאמציה בתחום, כשהשינוי המיתוגי שערכה לכלי מ-בארד (Google Bard) לג'מיני נועד ככל הנראה כדי להרחיק את החברה מהגרסאות הקודמות ששחררה למודל השפה הגדול שלה. $GOOG co-founder Sergey Brin's call for engineers to work 60-hour weeks in the office to build AI that could replace them. Brin believes that competition in AI is accelerating and that Google needs to turbocharge its efforts to win the race to AGI. He also suggests that… pic.twitter.com/Tqiw744L9F — Fazir Ali (@KingFazir) March 1, 2025 העובדים יתאמצו יותר ויפתחו AI מעולה – ואז היא תחליף אותם דרישתו של ברין לעבודה של 60 שעות בשבוע ספגה ביקורת מצד גורמים שונים. יש הטוענים כי מדובר בדרישה מוגזמת שאינה מתחשבת באיזון בין עבודה לחיים אישיים (Work–life balance) – עניין שנחשב למשמעותית לטובת פוריות צוותי החברה ושגשוגם. בנוסף במדיה החברתית רבים טענו שברין מצפה מעובדיו למאמצי-על כדי לשכלל את הבינה המלאכותית כדי שזו תחליף אותם לבסוף. יש גם שסבורים כי ברין – יליד מוסקבה בן ה-52, שהיגר לארה"ב בגיל שש, קיבל תואר ראשון במדעים מאוניברסיטת מרילנד ותואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד, שם הוא פגש את לארי פייג', איתו הקים את גוגל – הוא לא מי שיש לו זכות לדרוש מעובדיו כזו מסירות. Top 10 richest people in the world: Most of them come from America. 1. ???????? Elon Musk $385B 2. ???????? Mark Zuckerberg $241B 3. ???????? Jeff Bezos $237B 4. ???????? Bernard Arnault $196B 5. ???????? Larry Ellison $192B 6. ???????? Bill Gates $168B 7. ???????? Larry Page $162B 8. ???????? Sergey Brin $153B 9. ???????? Warren… pic.twitter.com/6rv0PEYDku — HVBlumnews ???? (@HVBlumnews) March 2, 2025 הסיבה לכך היא ששוויו האישי של ברין, שבכלל פרש מתפקיד ניהולי בגוגל ב-2019, אך נשאר מעורב בחברה וכעת במיוחד בתחום ה-AI, מוערך כיום בכ-153 מיליארד דולר ומדורג כאדם השביעי בעושרו בעולם. במדיה החברתית נראתה ביקורת על כך שהונו האדיר של המייסד השותף מעמיד באור מטריד-משהו את דרישתו למאמץ יוצא דופן מצד העובדים, וזאת משום שהצלחתה של גוגל, ובעקבותיה צמיחת הונו של ברין, תלויות במידה רבה בעבודה הקשה הזו. Oh, look! Another billionaire who has forgotten what it's like to actually be a working engineer, so he spouts total and utter nonsense. Fuck off, Serg.https://t.co/XmPwWxEmt3 — jx (@jx) February 28, 2025 נזכיר כי גוגל נחשבה במשך שנים לאחת מחברות ההיי-טק שהכי כדאי לעבוד בהן. עם זאת, דרישת ברין העכשווית מעידה על כך שייתכן שמצב זה השתנה ושעובדי גוגל בהווה נמצאים תחת לחץ תמידי לעבוד קשה יותר ויותר, גם במחיר של שחיקה ותסכול. אז האם גוגל הפכה מחברה חלומית למקום של שעבוד מודרני? והאם ברין, עקב הדרישות האינטנסיביות שלו, יצליח להחזיר את הענקית לימי הזוהר ולגרום לה לככב גם בתחום ה-AI, או שמא יגרום לבריחת מוחות ולפגיעה במוניטין החברה? התשובות לכך עדיין אינן ברורות כלל וכלל.

"יש לי הערכה רבה לטכנולוגיה. אלא שבמקום לשאול 'האם ה-AI גרמה לשגיאות בתפקוד צה"ל לפני ה-7 באוקטובר?', השאלה הנכונה לשאול היא: 'לו לא הייתה לצבא בינה מלאכותית – האם גם אז הוא היה שוגה?'. לצערי, התשובה היא חיובית. לכן, אף על פי שאני מסכים עם התפיסה שלפיה הייתה הסתמכות גדולה מדי על AI בצבא – לא היא שהביאה לטראומה. היו סימנים מעידים למה שהתרחש ב-7 באוקטובר שלא הגיעו ממערכות מבוססות בינה מלאכותית", כך אמר אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. פרופ' בן ישראל התראיין לאנשים ומחשבים ברקע ועדת החקירה הממלכתית, שנכון לעכשיו נראה שלא תוקם, ובעקבות הפרסום של צה"ל בשבוע שעבר את ממצאי 18 התחקירים הצבאיים על המחדל והטבח של ה-7 באוקטובר. הוא אמר כי "בלילה שלפני ה-7 באוקטובר הייתה שגיאה חשובה – בשיחות הליליות של בכירי צה"ל והשב"כ לא הועלתה הכוננות באוגדה. לו הכוננות הייתה עולה והיו בשטח יותר כוחות – לא הייתה מתקפה. לא ה-AI היא שהביאה לכך. מדובר בקיבעון מחשבתי: יציאה מהנחה שלפיה, לא משנה מה יקרה, החמאס לא יתקוף אותנו, כי אם הוא יעשה זאת, נחריב את עזה. ההיגיון שלנו גרס שהם לא יעזו לעשות משהו שיביא לחורבנם". "כבר הייתה על ישראל מתקפה בסדר גודל דומה של ארגון טרור" "אנחנו חיים במציאות שכזו כבר 120 שנים", אמר פרופ' בן ישראל, "ואני מזכיר לקוראים.ות את מה שנשכח מזמן: כבר הייתה מתקפה של ארגון טרור על ישראל שבה נהרגו יותר מ-1,300 אזרחים. קוראים לה האינתיפאדה השנייה ולארגון קוראים חמאס – יחד עם הג'יהאד האסלאמי, גדודי חללי אל אקצא ועוד. 'איכשהו' שכחנו אותה". אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. צילום: פלי הנמר (ארכיון) פרופ' בן ישראל התייחס עוד לאחד הגורמים החשובים למחדל – זה המודיעיני. "אנחנו חיים עם הקיבעון המודיעיני הזה ושוכחים שהוא נובע מהשאלה איך להעריך מה הצד השני יעשה", אמר. "זה חלק מהטבע האנושי – של לא לחשוב בצורה נכונה על מה יכול לקרות". "עד לפני עשור", ציין, "היה מאוד קשה להשיג ידיעות מודיעיניות. הטכנולוגיה סייעה להגדיל את הידוע, את ה-'שטחים הלבנים' – ולצמצם את ה'שטחים השחורים', של הבלתי ידוע. תפקיד הערכת המודיעין היה להביא לחיבור בין מעט ה-'נקודות הלבנות', פיסות המידע הידועות. בשנים האחרונות, כיוון שלכל משתמש יש מחשב וטלפון, כמות הידיעות צמחה – מה שגרם לערעור במעמד של תפקיד המחקר וההערכה. אנשים אמרו: 'אני יודע מה קורה – ואיני זקוק להערכה לטובת השלמת פערי המידע'. ההערכה הפכה ללא חשובה. זוהי אחת הסיבות הבולטות למחדל המודיעיני, שהוביל לכישלון הכולל של ה-7 באוקטובר". "הטכנולוגיה התגלתה במלוא תפארתה, אבל רק ב-8 באוקטובר" מנגד, ציין פרופ' בן ישראל, "הטכנולוגיה התגלתה במלוא תפארתה – אבל רק ב-8 באוקטובר. הטכנולוגיה הינה רכיב מאוד חשוב בפעילות של צה"ל, ובלעדיה הוא לא היה משיג את כלל ההישגים שלו במלחמה, בהיבטי הפגיעה באויבים ומניעת הפגיעה בצבא. פגענו בכ-20 אלף אנשי חמאס, חיסלנו מנהיגים של הארגון ושל החיזבאללה, מנענו פגיעות נרחבות בחיילי צה"ל ובטנקים – כל זאת, בעזרת הטכנולוגיה". לסיכום הוא אמר: "אם אפשר לסכם את הכישלון של המודיעין במשפט אחד, הייתי אומר שהכול נובע מקיבעון מחשבתי לגבי מהי התרעה מודיעינית ומי מביא לה. במובן זה, הטכנולוגיה הינה חיונית – אבל זה לא אומר שאתה יכול להשתמש בה באופן שיענה על כל מאווייך. היקף הידיעות שהצלחנו להביא אודות האויבים הגדיל את הקיבעון. טכנולוגיה וקיבעון מחשבתי הן שתי ישויות נפרדות, כי בני אדם הם משתמשי הטכנולוגיה. לא משנה מה יהיה היקף הטכנולוגיה, השאלות שצריכות להישאל אינן פרי של טכנולוגיה – אלא של הערכה של מה שעומד מאחוריה".

כתב: ערן לוי, מנהל מוצר אריסטה בסי-דאטה (C-DATA). עולם הקמפוס של אריסטה (Arista): מענה שלם לסביבות המשתמשים בעולמות התקשורת וה-IT, המונח "קמפוס" מתייחס לסביבת המשתמשים ברשת הארגונית. לרוב נמצא סביבות קמפוס בגדלים וסוגים משתנים בארגוני אנטרפרייז דוגמת בנקים, חברות ביטוח, מוסדות ממשלתיים, בתי חולים, מוסדות אקדמיים וחברות היי-טק. רשת הקמפוס מתייחסת לפתרונות רשת חכמים, שמאפשרים ניהול אחוד של התקשורת בארגון – מהדאטה סנטר ועד לכל מכשיר קצה, והיא כוללת חיבור מגוון רכיבים, כגון מחשבים, תחנות קצה, שרתים, התקני רשת ונקודות גישה אלחוטיות, בתוך מתחם פיזי גדול. זאת, תוך שימוש בניהול מרכזי, עם היבטי אבטחה ואוטומציה מתקדמת. בשנים אחרונות התגבר הצורך של ארגונים להחזיק בתשתית יציבה, מאובטחת וגמישה. בעקבות העלייה הדרמטית בדרישות המשתמשים, החיבור לאפליקציות הארגוניות, עומסי הרשת ואיומי הסייבר, הארגונים זקוקים לפתרונות חדשניים ואמינים, שמספקים מענה מלא לכל הדרישות הללו. גישה הוליסטית לניהול סביבות המשתמשים אריסטה נטוורקס, שמתמחה בייצור פתרונות תקשורת לכל סביבות הרשת הארגונית, מספקת גישה הוליסטית לניהול סביבות המשתמשים, עם פתרון קמפוס אחוד. הפתרון משלב יכולות מתקדמות של תקשורת קווית ואלחוטית, שכבת אבטחה מבוססת גישת אפס אמון (Zero Trust), ומעל לכל שכבת אוטומציה חכמה. כל אלה מתחברים יחד תחת מערכת ניהול אחת, שמאפשרת שליטה ונראות מלאה מליבת הרשת ועד לכלל תחנות הקצה ברשת הארגונית. להלן פירוט של המוצרים והיכולות המרכזיות של אריסטה לעולם הקמפוס: מתגי PoE גמישים על מנת לעבוד בצורה חלקה ברשתות קמפוס נדרשים מתגי Power over Ethernet (ובקיצור PoE) עוצמתיים, שמספקים חיבור אמין למגוון רחב של מכשירים – החל מטלפונים חכמים ומצלמות אבטחה, ועד לנקודות גישה אלחוטיות מתקדמות. אריסטה מציעה מתגי PoE חכמים, המותאמים לצרכים דינמיים, עם ניהול חכם ותמיכה בתקני ++PoE להבטחת ביצועים מיטביים. פתרונות Wi-Fi אריסטה מספקת פתרונות Wi-Fi מתקדמים, עם ביצועים גבוהים, יכולות AI driven לאופטימיזציה של חוויית המשתמש ונראות מלאה על כל תעבורת הרשת. באמצעות המערכת ניתן לאתר בעיות בזמן אמת ולשפר את הביצועים באופן דינמי, בהתאם לעומסים המשתנים. הרחבות ופרטים נוספים ניתן למצוא כאן. בקרת גישה חכמה לרשת אבטחת גישה לרשת (NAC) היא מרכיב חיוני בעולם הקמפוס, במיוחד בעידן שבו מכשירים שונים מתחברים לרשת הארגונית מכל מקום. פתרון ה-NAC של אריסטה מספק בקרת גישה חכמה, עם אימות משתמשים מתקדם, הגנה מפני התקפות פנים ארגוניות וזיהוי אנומליות בזמן אמת. הרחבות ופרטים נוספים ניתן למצוא כאן. אפס אמון אריסטה מיישמת גישת אפס אמון בכל שכבות הקמפוס, עם מנגנוני אימות רציפים, סגמנטציה חכמה ובקרה קפדנית על תנועת הרשת. בכך הארגון מקבל שכבת הגנה מתקדמת, שמונעת גישה לרשת ממקורות שאינם מורשים. ניהול ואוטומציה אחד היתרונות המרכזיים של פתרונות הקמפוס של אריסטה הוא יכולת הניהול האחודה של כלל הרשת תחת ממשק מתקדם אחד – CloudVision. המערכת מגיעה בתצורת ענן או בתצורה מקומית ברשת הלקוח, ומספקת: נראות מלאה על כל רכיבי הרשת, ניטור מתקדם וחיזוי תקלות, אוטומציה חכמה להפחתת העומס על צוותי ה-IT, שיפור ביצועים ותובנות מבוססות AI לזיהוי ותגובה מהירה לאיומים. להיכרות מעמיקה יותר עם מערכת הניהול והאוטומציה לחצו כאן. רקע על אריסטה נטוורקס אריסטה נטוורקס, שהפתרונות שלה מופצים בישראל על ידי סי-דאטה, היא חברה אמריקנית שמתמחה בפיתוח וייצור מוצרי תקשורת מתקדמים, במיוחד מתגי רשת ומערכות ניהול עבור דאטה סנטרים, קמפוסים, ספקי שירותי ענן וארגונים גדולים. אריסטה ידועה בזכות טכנולוגיות מתקדמות, המבוססות על מערכת ההפעלה EOS (ר"ת Extensible Operating System), שמספקת פתרונות תקשורת מהירים, יציבים ומבוססי תוכנה גמישה. אריסטה נטוורקס מציעה פתרונות תקשורת מתקדמים לרשתות קמפוס, כולל מתגים חכמים בעלי ביצועים גבוהים, אבטחה מובנית וניהול מרכזי באמצעות פלטפורמת CloudVision. פתרונות הקמפוס של אריסטה מתמקדים בפשטות ובאבטחה, עם תמיכה ב-Zero Trust, סגמנטציה דינמית של הרשת וניהול אחיד של חיבורים קוויים ואלחוטיים בארגונים גדולים. לתיאום פגישה עם מומחי סי-דאטה אנא צרו קשר במייל.

קוהסיטי מינתה באחרונה את דוד אתדגי למנהל הפעילות שלה בישראל. אתדגי, שהיה מנהל פעילות וריטאס בישראל מאז 2021, מונה לתפקיד החדש לאחר שקוהסיטי רכשה את תחום הגנת המידע של החברה. חברת אבטחת המידע האמריקנית קוהסיטי הודיעה על הרכישה בפברואר אשתקד. העסקה, המוערכת בשלושה מיליארד דולר, יצרה ישות אבטחה משולבת בשווי של שבעה מיליארד. היא מסייעת לקוהסיטי להרחיב את עסקיה הבינלאומיים ולהגדיל את היצע האבטחה שלה. קוהסיטי, שהמטה שלה יושב בקליפורניה, פיתחה תוכנה שמונעת על ידי בינה מלאכותית, ושעוזרת לארגונים לנהל את הנתונים שלהם ולהגן עליהם מפני איומי סייבר. החברה עובדת עם ענקיות טק לאימוץ של GenAI לטובת חיפוש ואחזור כמויות גדולות של נתונים. על לקוחותיה נמנות 85% מחברות הפורצ'ן 500, בהן סיילספורס, דלתא, בורסת נאסד"ק וברודקום. בסוף 2021 קוהסיטי תכננה הנפקה ראשונית, אך בחרה שלא להמשיך בהליך, בגלל המשבר הכלכלי. וריטאס עוסקת בניהול ובהגנת נתונים כבר שלושה עשורים, ולה עשרות אלפי לקוחות ארגוניים, בהם רבות מחברות הפורצ'ן 500. היא החלה לפעול כחברה עצמאית ב-2016, כעשור לאחר שנרכשה על ידי סימנטק, ואחרי שזו מכרה את עסקי הגנת הנתונים הארגונית שלה לקבוצת משקיעים בראשות חברת ההשקעות הפרטית קרלייל. סכום העסקה היה גבוה – 7.4 מיליארד דולר במזומן, ולמרות זאת, מדובר בהפסד עבור ענקית אבטחת המידע, שכן היא קנתה את וריטאס תמורת 13.5 מיליארד. קוהסיטי טענה כי לאחר השלמת האיחוד עם תחום הגנת הנתונים הארגונית של וריטאס, היא הפכה לספקית תוכנת הסייבר והגנת הנתונים הגדולה בעולם. מה שנותר מ-וריטאס אוגד בחברה נפרדת, חדשה, ארקטרה שמה, שתספק גיבוי והלימה לרגולציות בעולם הגנת הנתונים. המטרה: לא לשלם דמי כופר אתדגי, בעל ניסיון של כשלושה עשורים במכירות ופיתוח עסקי ב-IT הארגוני, שימש בעבר בתפקידים בכירים ב-HP ישראל. הוא אמר עם מינויו כי "העולם מתמודד עם עלייה במתקפות הסייבר, ובישראל נרשם באחרונה גידול משמעותי במתקפות הכופרה על ארגונים. אנחנו מציעים גישה מבוססת AI להתמודדות עם אתגרים אלה. נביא את הבשורה שלנו לשוק המקומי. בעולם, לקוחות החברה לא משלמים ולו סנט אחד בשנה דמי כופר למתקפות כופרה – וזו המטרה גם כאן".

בעידן העבודה ההיברידית, ארגונים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים בניהול ואבטחת תחנות קצה. כדי להבין כיצד ניתן להתמודד עם האתגרים הללו ולמנף את ההזדמנויות הגלומות בעידן המודרני שוחחנו עם אדם בודוויג, מנהל צוות Modern Work & Security בקלאודאדג' (CloudEdge). בודוויג מביא עמו ניסיון של יותר מ-15 שנים בניהול סביבות עבודה ארגוניות, אבטחת תחנות קצה ויישום פתרונות מבוססי מיקרוסופט. הוא וצוותו מסייעים לארגונים לייעל את ניהול תחנות הקצה, לשפר את חוויית המשתמש ולהטמיע פתרונות מודרניים, המשלבים אבטחה, נוחות ותפעול חסכוני. ספר לנו קצת על עצמך ועל קלאודאדג'. "אני מוביל את צוות Modern Desktop & Endpoint Security – צוות שמקדיש את זמנו לשיפור האבטחה וחוויית המשתמש של ארגונים בכל סדר גודל. העבודה בתחום הזה מחייבת חדשנות מתמדת, ואני רואה בזה שליחות – לעזור לארגונים לא רק להיות מוגנים יותר, אלא גם לעבוד בצורה חכמה, מהירה ויעילה יותר. "במהלך השנים צברתי ניסיון נרחב בהקשחת תחנות קצה, ניהול מרכזי עם Intune ו-SCCM והטמעת עקרונות Zero Trust בסביבות היברידיות. אני מאמין בגישה פרואקטיבית לניהול מערכות – לא רק פתרון בעיות, אלא מניעה מראש של סיכונים ואופטימיזציה של תהליכים עסקיים." מהם החידושים המרכזיים שאתה רואה כיום ב-Microsoft 365 ובאבטחת מידע? "אחד השינויים המשמעותיים הוא המעבר המואץ לפתרונות ענן כמו Windows 365 ו-AVD. בעבר, ארגונים נאלצו להתמודד עם ניהול תחנות קצה פיזיות, תחזוקה שוטפת ואתגרי אבטחה הקשורים לעבודה מרחוק. כיום ניתן להעניק לעובדים Cloud PC מנוהל, מאובטח וזמין מכל מקום – ללא תלות במכשיר שהם משתמשים בו. "בנוסף, הכלים של מיקרוסופט מציעים רמת אבטחה מתקדמת, שמגינה גם על תחנות קצה פיזיות וגם על סביבות וירטואליות. שילוב של Microsoft Defender for Endpoint ו-Microsoft Entra ID מאפשר לארגונים להבטיח גישה מאובטחת ולהקטין סיכוני חדירה. ניהול מרכזי עם Intune משלים את הפתרון ומאפשר אכיפת מדיניות תאימות, ניטור איומים ומניעת דלף מידע. "יתרון משמעותי נוסף של Cloud PC הוא היכולת לעבוד בצורה יעילה עם כלים מבוססי AI כמו Copilot. כיוון שהמשאבים נמצאים בענן, ניתן לנצל יכולות חישוב גבוהות לעיבוד נתונים ולעשות שימוש מתקדם בבינה מלאכותית, ללא תלות בחומרה מקומית. זה מאפשר לעובדים להשתמש בכלי AI בצורה גמישה, עם אבטחה מובנית ושליטה מלאה מצד ה-IT." איך לדעתך העבודה ההיברידית משפיעה על אבטחת המידע ואיכות העבודה בארגונים? "המעבר לעבודה היברידית מחייב חשיבה מחדש על אבטחת מידע וניהול IT. אם בעבר ארגונים הסתמכו על אבטחת רשתות פנימיות, כיום יש צורך בפתרונות מבוססי זהויות וגישה מותנית (Conditional Access) כדי לוודא שרק מכשירים מאושרים ומנוהלים יכולים לגשת למשאבים קריטיים. "מהצד של העובדים, השימוש ב-Windows 365 וב-AVD מספק חוויית עבודה רציפה ומאובטחת. במקום להתמודד עם מחשבים אישיים מגוונים שעלולים להיות לא מוגנים, הם מקבלים סביבת עבודה אחידה, ביצועים עקביים ושיפור משמעותי בפרודוקטיביות. זה מאפשר גמישות אמיתית בלי להתפשר על רמת האבטחה של הארגון. "בנוסף, פתרונות אלו מאפשרים ניצול טוב יותר של כלי בינה מלאכותית כמו Copilot תוך שמירה על רמות האבטחה הגבוהות ביותר. עובדים יכולים לגשת ל-AI ממכשירים שונים מבלי לחשוף נתונים רגישים או לאבד שליטה על גישה וניהול המידע." מה העצה שלך לארגונים שרוצים לשפר את האבטחה שלהם ולייעל את ניהול ה-IT? "המעבר לפתרונות מבוססי ענן הוא צעד הכרחי לשיפור האבטחה והתפעול בארגונים. במקום להשקיע משאבים רבים בתחזוקת חומרה וניהול מקומי של תחנות קצה, פתרונות כגון Windows 365 ו-AVD מאפשרים ניהול מרכזי בענן, עם אבטחה מובנית, עדכונים אוטומטיים ושליטה מלאה על סביבת העבודה. "אני ממליץ לארגונים לאמץ את עקרונות ה-Zero Trust, ליישם ניהול זהויות חכם עם Entra ID ולהבטיח שכל המכשירים בארגון מנוהלים עם Intune ו-Defender. כך ניתן לא רק לשפר את רמת האבטחה, אלא גם לפשט את ניהול ה-IT, להפחית עלויות ולספק לעובדים סביבת עבודה מאובטחת, נוחה וגמישה יותר. "בנוסף Cloud PC מספק יתרון משמעותי בהנגשת כלים מבוססי AI, כמו Copilot, באופן מאובטח ויעיל. ארגונים יכולים להטמיע פתרונות אוטומציה, לייעל תהליכים עסקיים ולשפר את קבלת ההחלטות באמצעות AI, וכל זאת תחת ניהול ובקרה מלאים. "העתיד של ניהול ה-IT נמצא בענן, ומי שמאמץ אותו כבר היום – נמצא כמה צעדים לפני כולם!"