היום (ג', ה-3 בדצמבר) מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בשנה החולפת, בשל המלחמה, נוספו למרבה הצער עוד ועוד חיילים ואזרחים עם מוגבלות. אורי ביטון ויאיר בן טולילה, בוגרי המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, פיתחו מכשיר עזר לדפדוף בספרים, המיועד לסייע בפעולה זו לאנשים עם מוגבלות בגפיים העליונות. הפרויקט פותח בשיתוף עם TOM (ר"ת Tikun Olam Makers) – ארגון ללא מטרות רווח שפועל ליצירת פתרונות טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלויות – ובהנחייתה של נעמה אגסי, חברת סגל המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE. "קריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת" המערכת כוללת מעמד מודולרי ושלושה מנגנונים עיקריים: מנגנון להצמדת הספר למעמד, מנגנון להרמה ראשונית של דף הספר, ומנגנון להפיכת הדף. המכשיר יכול להתאים לנפגעי שבץ מוחי או תאונות, המתקשים או שאינם מסוגלים לתפקד במוטוריקה עדינה. "הרעיון לפיתוח המכשיר", מספרים ביטון ובן טולילה, "עלה מתוך צורך לסייע לאנשים עם מוגבלות בביצוע פעולה בסיסית של קריאת ספר באופן עצמאי". לדבריהם, "כיום, אין פתרון טוב המתאים לאוכלוסייה זו, מה שמחדד את הצורך בפתרון טכנולוגי מתקדם". "גם בעידן שבו קיימים ספרים דיגיטליים", הם אומרים, "ספרי קודש וספרי הגות, למשל, לא תמיד קיימים כספרים דיגיטליים, מה גם שקריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת, יש ערך לספר אמיתי יותר מאשר לספר דיגיטלי".

רגע לפני שממשל ביידן מפנה את הדרך לממשל החדש של טראמפ, הוא הטיל עוד שורה של בקרות יצוא, שמכוונות למנוע מסין להתעצם מבחינת יכולות מחשוב ובינה מלאכותית. על פי הוראות חדשות של הממשל, אם במוצר או כלי כלשהו יש אפילו שבב אחד ויחיד תוצרת ארצות הברית, כדי להשתמש בו או לייצא אותו לסין תצטרך החברה לבקש אישור ספציפי. לפי הדיווחים מארצות הברית, הסיכוי לקבל את האישור הוא כמעט אפסי. מגבלות הייצוא החדשות מגבילות את היכולת של החברות לייצא לסין שבבי זיכרון מסוג HBM, שמציעים רוחב פס גבוה פי כמה מזיכרונות רגילים. שבבים אלה משמשים מערכות שרתים שמיועדות לאחסון והרצה של יישומי בינה מלאכותית מתקדמים. מעבר לכך, הרחיב משרד הסחר בוושינגטון את רשימת הכלים והתוכנות שלא ניתן לייצא לסין ללא אישור אמריקני. כמו כן, הוא הכניס לרשימה השחורה כלים שמיוצרים במדינות בדרום מזרח אסיה, כולל סינגפור ומלזיה, שגם בהם משתמשים היצרנים בשבבים תוצרת חברות שרשומות בארצות הברית, וכן הכניס אליה חברות סיניות שמייצרות מוליכים למחצה בסין. חלק גדול מאותן חברות עובדות עם וואווי, שעדיין נחשבת ל-"כוכבת" שבה ממקד המשרד מאמצים רבים. אחת החברות שהצו החדש יכול לפגוע בה באופן משמעותי היא סמסונג, שמייצרת זיכרונות HBM. לפי הדיווחים, לא פחות מ-30% מההכנסות שמניבה לה הפעילות הזו מגיעים מסין. עד כמה הסינים ייפגעו מהצו? נשאלת השאלה עד כמה המהלכים הללו יפגעו באמת ביכולת של סין להתקדם בשוק הבינה המלאכותית ובייצור מעבדים. לדעת אנליסטים רבים, הפעולות שמבצע משרד הסחר האמריקני מגיעות אחרי שחברות רבות בסין כבר הספיקו להצטייד במכונות ובתוכנות שמאפשרות להתקדם הלאה גם עכשיו, עם צווי הגבלת המסחר האמריקניים החדשים. בנוסף, כפי שהוכח עד עתה, לא מעט חברות מזהות חורים בצווים האלה, שמאפשרים להן למכור ציוד לסין – גם אם מעט מוחלש יותר. דוגמה לכך היא כרטיסי המסך של אנבידיה, שנמכרים בסין בעוצמה מעט חלשה יותר מהעוצמה המרבית שמורשית לפי הצווים, אך עדיין מאפשרים שימושי AI מתקדמים. הכניסה של טראמפ לבית הלבן לא צפויה להחליש את הלחץ האמריקני על סין. נהפוך הוא, בהחלט ייתכן שהלחץ הזה יגבר בתקופתו. כך או כך, בסין כבר שחררו הצהרות שלפיהן "הממשל ינקוט בצעדים שישמרו על הזכויות והאינטרסים של החברות במדינה".

סלברייט, שמציעה פתרונות לחקירות דיגיטליות למגזרים הציבורי והפרטי, הודיעה היום (ג') על מינויו של חיים כהן לראש מחלקת GenAI בחברה. כהן יתמקד באיתור הזדמנויות לחדשנות בתחום ה-GenAI, תוך עבודה מול היחידות העסקיות השונות בחברה, עם קבוצת ה-AI המרכזית של סלברייט וגם ישירות מול לקוחות החברה, גופי אכיפת החוק. זאת, על מנת לזהות צרכים ואתגרים שאפשר לתת להם מענה באמצעות בינה מלאכותית יוצרת, ולהאיץ בניית מוצרים בתחום. הוא ידווח לרונן ערמון, סמנכ"ל טכנולוגיות ומוצר בסלברייט, ויהיה חבר בצוות הנהלת בית המוצרים בחברה. יש לציין שכהן הוא מומחה ל-AI ול-GenAI, והוא מביא עמו מעל שני עשורים של ניסיון בעולמות ניהול פיתוח התוכנה, כולל בטכנולוגיות ענן, בינה מלאכותית, בינה מלאכותית יוצרת וניתוח דאטה. הוא מילא תפקידים בכירים בתאגידים גדולים ובסטארט-אפים, בהם אמדוקס ו-נס. "מינוי זה משקף את המחוייבות של סלברייט להשקיע בטכנולוגיות העדכניות ביותר בעולמות ה-AI וה-GanAI, ולהבטיח את המשך החדשנות של החברה", אמר יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט, שהודיע באחרונה על פרישתו מהתפקיד בסוף השנה. "התחום המתפתח של GenAI פותח אפשרויות אינסופיות לחדש, להגדיל את היתרונות התחרותיים של מוצרי סלברייט ולספק חוויית משתמש טובה יותר ללקוחותינו". לדברי כהן, "אביא בסלברייט את הידע שלי ואת ניסיוני ב-GenAI, לטובת פיתוח מוצרים חכמים ומתקדמים יותר, שיסייעו לגופי אכיפת החוק בעבודתם. בעידן של הררי דאטה וראיות דיגיטליות, הבינה המלאכותית היוצרת יכולה לסייע לגופי האכיפה במרוץ לקיצור וייעול תהליכי חקירות, ובפענוח מהיר יותר של מקרי פשע ואירועים פליליים מורכבים". יצוין כי הבינה המלאכותית, ובכללה הבינה המלאכותית היוצרת, מביאה עימה שורה של סוגיות אתיות ושאלות בנוגע למידת החדירה לפרטיות שהטכנולוגיות הללו עלולות לגרום. זה נכון שבעתיים כשזה מגיע לגורמי אכיפת חוק. עם זאת, גורמי אכיפה בעולם כבר בירכו על הטכנולוגיות הללו וציינו את היתרונות שגלומים בהם לפעילותם. כך, קתרין דה בול, שעומדת בראש היורופול, אמרה בספטמבר האחרון שה-GenAI מביאה איתה "אוצר בלום של אפשרויות" לארגון האירופי. לדבריה, הטכנולוגיה הזו "מעצבת מחדש ובאופן עמוק את תחום אכיפת החוק".

בית המשפט בדלאוור (Delaware Chancery Court) דחה, בפעם השנייה, את חבילת התגמולים העצומה המיועדת למנכ"ל טסלה, אילון מאסק, ששוויה כבר הגיע כיום לכ-101 מיליארד דולר. הסאגה המשפטית החלה בשנת 2018, עם אישור תוכנית הפיצויים השאפתנית על ידי בעלי המניות של טסלה. התוכנית, שנועדה להעברה למי שהוא כבר כיום האדם העשיר בעולם, כללה 20.3 מיליון אופציות למניות המחולקות ל-12 "מנות". תגמולים אלו הובטחו למאסק בתנאי ש-טסלה תחת ניהולו תעמוד ביעדים פיננסיים שאפתניים, כמו שווי שוק, הכנסות ורווחים – דבר שאכן קרה. אך, לא כולם היו מרוצים מהתוכנית. בשנת 2022, תביעה שהוגשה מטעם בעל מניות בטסלה, עורך הדין לשעבר ריצ'רד טורנטה, ערערה על חוקיות ההסכם. לטענת התביעה, דירקטוריון טסלה, שהיה נתון להשפעתו הרבה של מאסק, אישר חבילת תגמולים בלתי סבירה, תוך פגיעה באינטרסים של בעלי המניות. בינואר 2024, קבעה השופטת קתלין מקורמיק מבית המשפט של דלאוור כי מאסק אכן הפעיל לחץ פסול על חברי הדירקטוריון וכי בעלי המניות לא קיבלו את מלוא המידע בנוגע למעורבותו בהסדר שינפח את כיסיו. מקורמיק ביטלה את חבילת התגמולים, וקבעה כי היא אינה הוגנת. אלא ש-טסלה לא ויתרה, ובניסיון להציל את חבילת התגמולים, ביקשה החברה מבעלי המניות שלה להצביע עליה שוב באפריל 2024. הניסיון הצליח ו-84% מבעלי המניות, כולל אחיו של מאסק, קימבל, הצביעו ביוני בעד התוכנית, בזמן שהחבילה הייתה שווה כ-56 מיליארד דולר. A Delaware judge just overruled a supermajority of shareholders who own Tesla and who voted twice to pay @elonmusk what he’s worth. The court’s decision is wrong, and we’re going to appeal. This ruling, if not overturned, means that judges and plaintiffs’ lawyers run Delaware… — Tesla (@Tesla) December 2, 2024 השופטת לא השתכנעה מהסכמת בעלי המניות אך תוצאות ההצבעה לא שכנעו את השופטת מקורמיק. אתמול (ב') דחתה מקורמיק את ערעורה של טסלה, וקבעה כי הצבעת בעלי המניות אינה יכולה לתקן את הפגמים המקוריים באישור התוכנית. מקורמיק הדגישה כי ההחלטה המקורית לאשר את התוכנית התקבלה תוך ניגוד עניינים. לדבריה, למרות שהחבילה אושרה שוב בידי רוב בעלי המניות, זה לא אומר שהבונוס שובר השיאים של יזם הטק התזזיתי יהיה לטובת בעלי המניות. "קבוצת משרדי עורכי הדין הגדולה והמוכשרת, המייצגת את ההגנה, הפגינה יצירתיות בטיעון האשרור, אך התיאוריות חסרות התקדים שלהם סותרות זרמים רבים של פסיקה מבוססת", כתבה מקורמיק בחוות דעתה. במילים אחרות, השופטת טענה שעורכי הדין של טסלה העלו טענות מקוריות, אך חסרות בסיס משפטי מוצק. לדבריה, הטענה כי הצבעת בעלי המניות יכולה לאשרר חבילת תגמולים שאושרה באופן פגום מלכתחילה, סותרת את העקרונות הבסיסיים של המשפט התאגידי. Can @tesla and @elonmusk sue Delaware for defamation at this point? Delaware Judge McCormick is overstepping what judges are allowed to do. She is making the whole judicial system in Delaware look like a complete joke. — Tesla Owners Silicon Valley (@teslaownersSV) December 3, 2024 ואולם המאבק המשפטי על הסוגיה רחוק מסיומו וצפוי לעבור כעת לבית המשפט העליון של דלאוור. טסלה, מצידה, הודיעה כי היא מתכננת לערער על הפסיקה, וזאת בעיקר משום שההחלטה הסופית בפרשה יכולה להשפיע לא רק על עושרו הלא נתפש של מאסק, אלא גם על עתיד חברת המכוניות החשמליות החכמות וגם על אופן תגמולם של בכירים בתעשיית הטכנולוגיה. הפרשה מעלה שאלות נוקבות בנוגע לכוחו של מאסק בטסלה, ליחסי הגומלין בין מנכ"לים לדירקטוריונים, שלו ספציפית ובאופן גורף יותר בתעשייה, ולחשיבות השקיפות בתהליכי קבלת החלטות. בנוסף, מעורבותו העכשווית והחדשה יחסית של מאסק בפוליטיקה האמריקנית, ובפרט קשריו ההדוקים עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, מוסיפים ממד נוסף למורכבות הפרשה. ככלל, נראה כי המאבק על חבילת התגמולים של מאסק הפך לסמל למתח הגובר בין הצלחתה המסחררת של טסלה לבין הדאגה הגוברת מהשפעתו של מנכ"לה הכריזמטי ורב העוצמה על העולם.

כתב: פבל שיינקמן. במהלך המלחמה, אל על, שנמנית בין לקוחותינו ב-PwC Next, נדרשה להסתגל במהירות לשינויים בשוק ולשינויים התפעוליים שנכפו עקב המצב. כדי להתמודד עם האתגרים הללו, היה עליה לבצע התאמות והתייעלות. ד"ר רונן יוכפז, סמנכ"ל מערכות המידע, ואלעד דגני, ה-CDO של חברת התעופה, הבינו שעל מנת לעמוד באתגר, עליהם להטמיע יכולות AI ו-GenAI בכל הארגון. יחד גיבשנו אסטרטגיית AI, אך בשל מגבלות הזמן לא עצרנו שם. לנו, ב-PwC Next, יש יותר מארבע שנות ניסיון בתכנון ובניית מפעל בינה מלאכותית ממוקד לשוק הישראלי. PwC הגלובלית השכילה להבין בשלב מוקדם שעולם ה-AI ישנה גם את אופן הפעולה של חברות כמותה. לכן, היא החליטה למקד מאמצים בהשקעה ובבנייה של פתרונות בינה מלאכותית, להתייחס לרגולציה ולסוגיות ההגנה בתחום מתפתח זה, ולמצוא את הכלים ושירותי הענן המתאימים ליישום אסטרטגיית ה-AI שלה. הפתרונות שבנינו בחברה מוטמעים לאורכה ולרוחבה, במדינות שונות, עם מעל 80 אלף משתמשים. את הניסיון שצברנו, לצד הלמידה מטעויות שעשינו בדרך, תרגמנו לשירות ומתודולוגיה שאנחנו חולקים עם הלקוחות שלנו, על מנת לעזור להם לקצר את המסע שלהם, ולהביא ערך עסקי מהר ורלוונטי לדרישות השוק שבו הם פועלים. הפרויקט באל על באשר לאל על – בשיתוף פעולה עם ה-CDO של החברה וצוותו המסור בנינו את מפעל המצוינות לבינה מלאכותית (AI Center of Excellence). הפרויקט כלל בניית תשתיות ענן ל-AI ול-GenAI, מסגרות פיתוח, עקרונות בינה מלאכותית אחראית, ארכיטקטורת אבטחה, תפקידים חדשים ומתודולוגיות עבודה. אחד האתגרים הראשונים שמרבית החברות מתמודדות אתו הוא בחירת המקרים העסקיים שבהם יש ערך מוסף משמעותי לשימוש ב-AI. במהלך נועז, החלטנו, ביחד עם אל על, לקיים האקתון ייחודי, שנמשך כמעט חודש, ובו השתתפו יותר מ-10 צוותים, שרובם הונחו על ידי מנהלי המחלקות העסקיות מכל רחבי החברה. הגישה הזו חיזקה את המחויבות ושיתוף הפעולה בין כל יחידות העסק. ההאקתון הסתיים בהצגת אבטיפוס של הרעיונות השונים בפני דינה בן טל גננסיה, מנכ”לית אל על, והנהלת החברה כולה. זה הוביל לגיבוש רשימת מקרים עסקיים, שבהם הבינה המלאכותית יכולה להוות פתרון אפקטיבי ורלוונטי לצרכיה של החברה. החלטנו לעבוד במקביל – פיתוח המקרים העסקיים בגישת MVP והקמת תשתיות מפעל ה-AI לצד למידה והפקת לקחים מהירה. בבחירת מקרים שכוללים בינה מלאכותית קלאסית תכננו ומימשנו ארכיטקטורת הגנה מקיפה וסביבת ענן לפרויקטי AI ודאטה עתידיים. כמה תובנות עיקריות מהפרויקט להלן כמה תובנות עיקריות שאנחנו רוצים לחלוק אתכם מהמסע שעברה אל על בפרויקט: אסטרטגיית AI היא חיונית, אך לא מספיקה – יש להקים מפעל AI כדי להתחיל ביישומה. אל תבזבזו זמן רב מדי על מציאת המקרה המושלם. פעלו מהר, הישארו אג’יליים ואל תפחדו מכישלונות. למדו מניסיון וטעויות של אחרים, כפי שעשתה אל על באמצעות ההדרכה והליווי של PwC Next ושותפים אחרים. שירותי הענן והבינה המלאכותית הם מספיק בשלים. עם גישה חיובית ופרו-אקטיבית, הטכנולוגיה לא מהווה מכשול. יש לשתף ולהעצים בעלי עניין עסקיים, ואף כדאי לתת להם להוביל. פרויקטי AI ו-GenAI הם פרויקטים עסקיים, ולא רק פרויקטים טכנולוגיים. המעז מנצח. לסיכום, ארגונים בתעשייה הישראלית שמעוניינים לייצר לעצמם יתרון תחרותי ולשמר רלוונטיות בעולם העסקי, שמתפתח בקצב מסחרר הודות לפרמטרים משתנים בתחומים שונים, ובפרט אלה הטכנולוגיים, מחויבים להטמיע AI בעסקים. האסטרטגיה היא לא לתכנן רק לטווח הארוך, בצעדי ענק, אלא להתחיל בפתרונות לוקאליים, בעלי אימפקט לתמורות אפקטיביות בתקופה הנוכחית. פבל שיינקמן (סא"ל במיל'), בוגר ממר"ם, הוא בעל מעל 20 שנות ניסיון בטכנולוגיות IT. כיום הוא משמש כ-CTO ב-PwC Next, ומוביל את תחום ה-AI והענן בחברה בישראל.

בכנס AWS re:Invent המתקיים בימים אלה, מכריזה אמזון על שורה של שיפורים וחידושים בתשתית הדאטה סנטרים של AWS – זרוע מחשוב הענן שלה. השידרוגים הללו נועדו לתמוך בדרישות הגוברות של יישומי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) אשר גואים כיום. מה מתחדש במרכזי הנתונים? השיפורים עליהם הכריזה אמזון כוללים מספר היבטים מרכזיים ובהם – פישוט מערכות החשמל והקירור: אמזון ביצעה פישוט של מערכות החשמל והקירור במרכזי הנתונים, מה שמביא לדבריה לשיפור משמעותי בזמינות התשתית. השיפורים הללו מפחיתים, כך עדכנה החברה, את מספר נקודות הכשל הפוטנציאליות, ומבטיחים זמינות תשתית של מעל ל-99%. היערכות לשבבים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה: אמזון גם הודיעה כי בדאטה סנטרים שלה היא מתכוננת לשבבי Blackwell החדשים של אנבידיה (Nvidia), הידועים בצריכת החשמל הגבוהה שלהם, ועושה זאת על ידי התקנת מערכות קירור נוזלי במתקנים. קירור נוזלי, בדומה למערכת הרדיאטור במכונית, מאפשר קירור יעיל יותר של רכיבי מחשוב בעלי צריכת אנרגיה גבוהה. מערכות הקירור החדשות של AWS, לדבריה, יהיו גמישות ויתמכו גם בקירור אוויר וגם בקירור נוזלי, בהתאם לסוג החומרה. שיפור ניצולת האנרגיה: אמזון שמה דגש על שיפור היעילות האנרגטית הכוללת של מרכזי הנתונים שלה, מה שיאפשר לה להפיק ביצועים גבוהים יותר מאותה כמות אנרגיה שהיא צורכת כיום. לדברי פרסאד קליינארמן, סגן נשיא לשירותי תשתית ב-AWS, השיפורים הללו מביאים לשיפור של 46% ביעילות המכנית, מה שמביא לכך ש"יש יותר כוח שזמין בפועל לחישוב". "GenAI דורשת כמות משמעותית של כוח עבור השרתים והשבבים הללו" הסביר קליינארמן. לפיכך, לדבריו, "AWS ממשיכה לחדש ללא הרף את התשתית שלה כדי לבנות את הענן בעל הביצועים, החוסן, האבטחה והקיימות הטובים ביותר עבור הלקוחות ברחבי העולם". גם איאן באק, סגן נשיא ל-Hyperscale ו-HPC ב-אנבידיה, נדרש לחידוש ואמר כי "מרכזי נתונים חייבים להתפתח כדי לעמוד בדרישות הטרנספורמטיביות של AI". טכנולוגיית ה-GenAI חייבת שינויים בו. הדאטה סנטר. צילום: ShutterStock ההשפעה הצפויה של השיפורים על שירותי הענן אמזון צופה כי השיפורים הללו יאפשרו לה להציע ללקוחותיה שירותי ענן טובים יותר, עם ביצועים, זמינות ויעילות אנרגטית גבוהים הרבה יותר. לדבריה, השיפורים בתשתית החשמל והקירור, יחד עם מערכות הקירור הנוזלי, יאפשרו לענקית מסיאטל להפעיל שרתים חזקים יותר ולתמוך בעומסי עבודה תובעניים יותר, כמו אלה הנדרשים עבור יישומי GenAI. החברה מאמינה שפישוט מערכות החשמל והקירור, יביא בתורו גם להפחתה משמעותית במספר נקודות הכשל הפוטנציאליות, מה שיוביל לשיפור משמעותי בזמינות התשתית. ולבסוף, באמזון סבורים כי השיפורים ביעילות האנרגטית של הדאטה סנטרים יאפשרו לחברה להציע שירותים זולים יותר ללקוחות, תוך הפחתת ההשפעה הסביבתית של פעילותה – נושא שאמזון מעורבת בו מאוד, עקב פעילות הבעלים והיו"ר שלה, ג'ף בזוס, בו, עם השקעות גדולות מצידו בפתרונות להפחתת פליטות פחמן ולריסון משבר האקלים העולמי, אותם הוא מקדם. יצוין כי מהלכים שכאלו מתבצעים באמצעות קרן כדור הארץ (Bezos Earth Fund) שהקים בזוס, ושהתחייבה להשקיע 10 מיליארד דולר בנושאים הקשורים במשבר האקלים עד סוף העשור. כך למשל הקרן בישרה השנה כי תשקיע 60 מיליון דולר בהקמת מרכזים אקדמיים למחקר נושא החלבונים בני הקיימא – בתקווה שפתרונות אלו יסייעו להפחית את הנזק הסביבתי שצריכת מזון מן החי מסבה לכדור הארץ. מאמצים לפתרון משבר האקלים גם דרכה. קרן כדור הארץ של בזוס. אמזון פועלת לסגור את הפער בתחום ה-GenAI ההשקעה של אמזון בשדרוג תשתיות הדאטה סנטרים שלה מגיעה לאחר שרבים בתעשייה עסקו באיחור היחסי של החברה בכניסה לתחום ה-GenAI, לעומת מתחרותיה גוגל ומיקרוסופט, והדבר היה תקף גם לשירותי הענן של החברה, עד כה. עם זאת, כפי שדיווחנו, לפי דיווח של The Information מיום ד' שעבר, שהתבסס על דברי מקור יודע דבר, ענקית הקמעונאות והטכנולוגיה פיתחה באחרונה מודל בינה מלאכותית יוצרת חדש משלה, שיכול לעבד תמונות וסרטונים בנוסף לטקסט. אמזון, כך לדברי המקור, צפויה להכריז על הכלי שלה, שמכונה לעת עתה 'אולימפוס' (Olympus) בכנס הלקוחות השנתי AWS re:Invent. בין אם המידע הזה מדויק אם לאו – ניכר כי ההכרזה על השיפורים בתשתית הדאטה סנטרים, בשילוב עם שירותים כמו Amazon Bedrock, שמאפשרים ללקוחות לבנות יישומי GenAI משלהם – מצביעים ככל הנראה על כך שהענקית הטק נחושה להדביק את הפער בנושא הבינה המלאוכתית ואולי אף להוביל את התחום בעתיד.

מיד לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר החלו רבים בחברה ובכלכלה הישראליות בשלל יוזמות לסייע לתושבי עוטף עזה, שחוו טראומה קשה ונאלצו להתפנות מבתיהם, ולחיילי צה"ל, שהחלו במלחמה בעזה. ענף שבלט בכך, כמצופה, היה ענף ההיי-טק: חברות, מנהלי ואנשי היי-טק הרימו פרויקטים רבים, שעזרו לתושבים ולחיילים איפה שהיה צורך, והממשלה וצה"ל לא היו שם כדי למלא אותו באותם רגעים קשים. אחת מהם היא מירה אלטמן, אשת עסקים בעלת ניסיון ניהולי עשיר, שעוסקת ביזמות טכנולוגית, ומאז המלחמה פעילה בעמותת בוגרי 8200, בסיוע לעסקים בעוטף עזה ובצפון להשתקם, בין היתר על ידי הכנסת חדשנות וטכנולוגיה. כמו כן, היא פועלת לקידום נשים לתפקידי ניהול. אלטמן היא המרואיינת בפרק זה של פודקאסט אנשים ומחשבים. אלטמן הייתה האישה הראשונה שכיהנה כמנכ"לית במשרד התיירות. במשך 20 שנה היא ניהלה את מרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה בירושלים (ICC), והביאה את החברה לרווח של עשרות מיליוני שקלים. במסגרת הפעילות היזמית היא הקימה עם שותפים את קרן הון-הסיכון M.A.V.S, שמשקיעה במיזמי תיירות טכנולוגיים ברחבי העולם. בשנה שעברה היא הקימה את זרוע המימון של קבוצת גיאומטריקס, שמפתחת רעיונות חדשים עבור יזמים בתחום הטכנולוגיה. מאז פרוץ המלחמה, אלטמן פעילה בחמ"ל בארי, שאותו היא הקימה עם עוד חמישה מנכ"לים לשעבר של משרדי ממשלה, וכן משמשת כיועצת אסטרטגית לפיתוח עסקי בעמותת בוגרי 8200, שכאמור, מסייעת לעסקים באזורי הלחימה להשתקם. ספרי בבקשה קצת על עצמך. מהיכן התחלת? "אני ילידת קיבוץ מעלה החמישה שבהרי ירושלים. לאחר שנישאתי עברנו לגור בקיבוץ קריית ענבים הסמוך. לאחר השירות בצה"ל למדתי הוראה ולימדתי בבית הספר היסודי של הקיבוץ במשך 10 שנים, ובין היתר הייתי יועצת שם. נמנית עם היזמים שהקימו את בית הספר מגילות בים המלח, שם יישמתי תפיסות חינוכיות שלא היו שגרתיות אז". במה זה התבטא? "בית הספר פעל בתשעה מרכזי למידה ,שבהם למדו הילדים מכיתה א', לאחר שלמדו קרוא וכתוב. תוכניות הלימודים היו מבוססות על הפעלת הילדים וחשיבה יצירתית. הילדים בנו לעצמם את מערכת השעות. אנחנו מדברים על שנות ה-80, וזה לא היה מקובל אז. בשלב מסוים של הקריירה החלטתי לעזוב את מערכת החינוך וללכת ליזמות ולעסקים – והלכתי ללמוד. התפקיד הראשון שלי היה לנהל את בית ההארחה של קריית ענבים, וכבר אז העליתי רעיונות לשדרג את המקום, שהיה בית הבראה ולא היה רווחי, ולהפוך אותו למלון בריאות. כיום זה מלון כרמים. המלון אמנם נבנה הרבה אחרי שעזבתי, אבל השתמשו לבנייתו בתוכניות שהנחתי, לאחר ששהיתי תקופה ארוכה בארצות הברית ולמדתי את הנושא. התפקיד הבא שלי היה יועצת במשרד התיירות וכעבור שנה מוניתי למנכ"לית המשרד – האישה היחידה בתפקיד זה אז בשירות הממשלתי. כיהנתי בתפקיד בזמן כהונתו של השר רחבעם זאבי ז"ל, עד שנרצח". ואז עברת לנהל במשך 20 שנים את מרכס הקונגרסים, את בנייני האומה. מה היו האתגרים שעמדו בפנייך שם? "הגעתי לשם עם הרבה ניסיון וידעתי שמצפים לי שם הרבה מאוד אתגרים. אז, בנייני האומה לא נראו כמו היום. קיבלתי חברה שהייתה בקשיים, עם חובות, והייתי צריכה להתמודד עם זה. רבים לא יודעים שהחברה היא פרטית. יישמתי תוכניות התייעלות וכן תוכניות עסקיות, שמבוססות על חדשנות טכנולוגית – וכך הפך המקום למרכז קונגרסים בינלאומי, שריכז אליו כנסים רבים, כולל כנסי היי-טק עולמיים. בקורונה הכול נעצר, אז יזמנו את הכנסים הווירטואליים על בסיס של פלטפורמה טכנולוגית, שהייתה מוצלחת. במסגרת ההתייעלות הקמתי את מחלקת הדיגיטל של בנייני האומה, עוד בתחילת שנות ה-2000 – מה שלא היה אז מובן מאליו. בהמשך, הדבר הזה התברר כאפקטיבי וסייע לשיקום החברה. בנייני האומה הם כיום מרכז קונגרסים שמצויד בטכנולוגיה הכי חדשה, שמסייעת לכל מי שמציג או מגיע לשם. ראיתי בזה כלי חיוני". ואז עברת לעולם הטכנולוגיה וההיי-טק. ספרי על זה. "כן. הקמתי קרן הון-סיכון, שמשקיעה במיזמי תיירות בינלאומיים, וכן את זרוע המימון של קבוצת גיאומטריקס מרעננה, שמפתחת רעיונות חדשניים של יזמים פרטיים בסקטורים שונים וחברות סטארט-אפ. אני מעורבת במיזמים טכנולוגיים לקידום החדשנות בענף התיירות – תחום שבארץ הוא עדיין לא מספיק מתקדם". במלחמה היית ממקימי חמ"ל בארי. ספרי על זה. "הקמתי את חמ"ל בארי יחד עם חמישה מנכ"לים לשעבר של משרדי ממשלה, ובשלב מסוים הוא הפך להיות חמ"ל העוטף. חברנו יחד, כי בימים הראשונים היה ואקום, כי הממשלה לא הייתה שם, והיה צריך לסייע בדברים הכי בסיסיים: להנפיק לתושבים בעוטף רישיונות נהיגה, כרטיסי אשראי ועוד דברים, כי אנשים נעקרו מבתיהם באותה שבת שחורה בלי כלום. בעיקר קיצרנו ביורוקרטיות, וכמובן הפעלנו לצורך כך פלטפורמות דיגיטליות. התמקדתי באילת, לשם פונו חלק מהקיבוצים בעוטף. במשך הזמן, כשהממשלה נכנסה לאירוע סוף סוף, הוקמה מינהלת תקומה, ואמנם המשכתי בפעילות בעוטף, אבל גם עברתי לעזור בצפון, בין היתר כחברת דירקטוריון בכמה מיזמים שם. כמו כן, אני פעילה כיועצת בעמותת בוגרי 8200, שמסייעת לעסקים שנקלעו לקשיים. אישית, אני פעילה באילת ובשדרות. הסיפוק הוא עצום". את מעורבת גם בקידום נשים. את עצמך דוגמה חריגה, עדיין יש מעט נשים בתפקידים בכירים. איפה טעינו? "קודם כל, אני חושבת שבהסתכלות, מאז שהתחלתי, כצעירה בשנות ה-30 לחייה, יש שינוי מהותי. הייתי צריכה לפלס את דרכי, וזה לא היה מובן מאליו. לרוב הייתי בסביבה גברית, לפעמים האישה היחידה. כיום זה קצת אחרת". עדיין, נשים בתפקידים בכירים הן מיעוט. מי אשם בכך? "אני לא מחפשת אשמים. אני חושבת שגם לנשים יש חלק בנושא. קריירה דורשת מחיר אישי, משפחתי, ולא כולן מוכנות או יכולות לשלם את זה, מה גם שנדרשת תמיכה מבן הזוג והמשפחה. אבל הנשים צריכות לרצות ולהיות מוכנות להתמודד עם האתגרים, ולצערי אין מספיק נשים כאלה. הפתרון, לדעתי, הוא בחינוך מגיל הרך לשוויוניות בנטל בין בני הזוג, וגם כאן יש שיפור רב, אבל יש עוד הרבה מה לעשות".

"צה"ל עובר בחמש השנים האחרונות התפתחות טכנולוגית משמעותית, המאפשרת את מימוש המהפכה הדיגיטלית. הדיגיטל נמצא היום בצבא בדמות שירותים נגישים, בעלי ממשק לליבה הארגונית, והוא פותח צוהר ענקי לפרט וליחידות", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים סגן אלוף אליק סטולר, ראש מחלקת מערכות מידע באט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) בצה"ל.  המחלקה בראשות סטולר יושבת תחת מטה האגף, בכפיפות ישירה לראש מטה האגף. היא מונה יותר ממאה מקצועני IT, מנהלי.ות פרויקטים, מנהלי.ות מוצר וכן מומחי הדרכה והטמעה. "בכל פרק זמן נתון אנו מטפלים בעשרות פרויקטים מול גופי פיתוח", אמר ס"אל סטולר, "כך, אנו סוג של 'מתווך' הנמצא בין יחידת שחר שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר ובין ה'לקוח', אט"ל". "התובנה המרכזית שלי מה-7 באוקטובר", אמר, "היא שמה שלא עובד בשגרה – לא יעבוד בחירום. לכן, אנו מתמקדים במוצרים ובשירותים שיעבדו טוב יותר בשגרה -– אבל כוללים גם מענה לתהליכי החירום". לדברי סא"ל סטולר, "ב-8 באוקטובר 2023 נכנסנו למתכונת עבודה סביב השעון. הענקנו תמיכה בהפעלה 24/7 לכל המוצרים והיישומים, בהיקף נרחב ביותר, עם יותר משתמשים ויותר מידע משונע. זאת, על מנת לתמוך בתהליכי רציפות התפקוד של היחידות. ניהלנו תעדוף תקלות מול גופי הפיתוח, ומימשנו מעטפת הטמעה ותמיכה בשטח, בכל התהליכים בהם המילואימניקים עושים שימוש: פיתחנו אפליקציה עבור אנשי המילואים, שמאפשרת ניהול יחידות ומרכזים לוגיסטיים ניידים שהוקמו בחירום. בעולם הרפואה קידמנו את הפיתוח של יכולת העברת נתונים רפואיים על פצועים – בין ואל הגורמים המטפלים, לצורך קיצור משך הטיפול". "עם בית התוכנה של זרוע היבשה", סיפר, "פיתחנו יכולת למיצוי מידע, המאפשרת למערך הלוגיסטי לקבל, באופן אוטומטי, את כלל נתוני הרק"ם (ר"ת רכב קרבי משוריין)  ממערכת צי"ד (מערכת השו"ב של זרוע היבשה – י"ה). למשל – מהו סדר הכוחות האפקטיבי ביחידה מסוימת, לה רשומים מאה טנקים, אבל רק 90 פעילים, כי 5 מושבתים וב-5 מהם רק חסר דלק". "לא מספיק לומר את מילות הקסם 'טרנספורמציה דיגיטלית', צריך שיתלווה לכך גם מעשה", ציין. "כך, אנו עוסקים בפרויקטים בהם יש היבטי מדידה, כדי להביא לשיפור המנגנונים ולמימוש ההתייעלות". לדבריו, "עד אוקטובר 2023 עסקנו בכמה תחומים. האחד, פרויקטים ארגוניים רוחביים בעולמות ה-ERP של סאפ (SAP), המהווים את הליבה האינטגרטיבית של הארגון. אלה כללו התאמות של המערכות הקיימות לעבודה, עם כלל המודולים – רכש, מימון וכספים, לוגיסטיקה, ניהול מלאי, שרשראות אחזקה ואספקה, ועוד. מעבר להטמעת המערכת, אנו רוצים לייצר תהליכים מבוססי נתונים". "עולם התוכן השני", אמר, "הוא חיזוי ועיתוד: היכולת לדעת טוב יותר כמה ומה לרכוש, למשל כמה שקי שינה, מכל סוג". פרויקט העל השלישי הוא מערכת קיטלוג, MDG, מבוססת סאפ, רב-זרועית אחודה, לכלל הצבא וזרועותיו, עליה דיווחנו באחרונה. "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים" "ברובד האפליקטיבי", אמר סא"ל סטולר, "העלנו כמה יישומים: זוזו, אפליקציית היסעים; מערכת לניהול וזימון תורים במערך הרפואה; TAP – ה'מקבילה' הצה"לית של אמזון, להזמנת רכש למוצרים; מערכת 'בסיס חכם', המנגישה את השירותים הבסיסיים לפרט דרך הנייד; מערכת לטיפול מהיר בתקלות בינוי, הכוללת הסכם רמת שירות, SLA; אפליקציית 'קיטבג', המאפשרת לחייל לחתום על הציוד בלא נייר".  לדבריו, "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים. שימוש בדאטה וניתוח שלו מאפשר לנו לבנות תהליכים ארגוניים באופן חכם יותר, ולהביא למצב בו המפקדים מקבלים החלטות מושכלות יותר, מבוססות דאטה. אנו יכולים למדוד את עצמנו, ולראות, למשל, אם הזמנת פריט ציוד כלשהוא הייתה מדויקת, בלא חוסרים או עודפים, או האם קוּצר זמן ההמתנה לתורי מפגש עם רופאים מומחים". "אנו עושים את הצעדים הראשונים בעולם הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI", אמר סא"ל סטולר, "התחלנו בעולמות העיתוד: גיבשנו מנגנון המלצה למפקדים האחראים על משקים שונים. פיתחנו מודלים המתבססים על ההיסטוריה, כדי לראות מה מהבקשות נכון יותר לאשר. כבר יש לנו צ'טבוטים, חיישנים וסייענים לעולם התמלולים, והדרך עוד ארוכה". סא"ל סטולר, בן 41, משמש שנתיים בתפקידו. את כל שירותו עבר באט"ל. הוא בוגר תואר ראשון בהנדסה, תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. "ב-2025", סיכם, "נמשיך להתמקד בעולמות המוכנות, ההתייעלות וחוויית השירות".