היום (ג', ה-3 בדצמבר) מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בשנה החולפת, בשל המלחמה, נוספו למרבה הצער עוד ועוד חיילים ואזרחים עם מוגבלות. אורי ביטון ויאיר בן טולילה, בוגרי המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, פיתחו מכשיר עזר לדפדוף בספרים, המיועד לסייע בפעולה זו לאנשים עם מוגבלות בגפיים העליונות. הפרויקט פותח בשיתוף עם TOM (ר"ת Tikun Olam Makers) – ארגון ללא מטרות רווח שפועל ליצירת פתרונות טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלויות – ובהנחייתה של נעמה אגסי, חברת סגל המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE. "קריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת" המערכת כוללת מעמד מודולרי ושלושה מנגנונים עיקריים: מנגנון להצמדת הספר למעמד, מנגנון להרמה ראשונית של דף הספר, ומנגנון להפיכת הדף. המכשיר יכול להתאים לנפגעי שבץ מוחי או תאונות, המתקשים או שאינם מסוגלים לתפקד במוטוריקה עדינה. "הרעיון לפיתוח המכשיר", מספרים ביטון ובן טולילה, "עלה מתוך צורך לסייע לאנשים עם מוגבלות בביצוע פעולה בסיסית של קריאת ספר באופן עצמאי". לדבריהם, "כיום, אין פתרון טוב המתאים לאוכלוסייה זו, מה שמחדד את הצורך בפתרון טכנולוגי מתקדם". "גם בעידן שבו קיימים ספרים דיגיטליים", הם אומרים, "ספרי קודש וספרי הגות, למשל, לא תמיד קיימים כספרים דיגיטליים, מה גם שקריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת, יש ערך לספר אמיתי יותר מאשר לספר דיגיטלי".

רגע לפני שממשל ביידן מפנה את הדרך לממשל החדש של טראמפ, הוא הטיל עוד שורה של בקרות יצוא, שמכוונות למנוע מסין להתעצם מבחינת יכולות מחשוב ובינה מלאכותית. על פי הוראות חדשות של הממשל, אם במוצר או כלי כלשהו יש אפילו שבב אחד ויחיד תוצרת ארצות הברית, כדי להשתמש בו או לייצא אותו לסין תצטרך החברה לבקש אישור ספציפי. לפי הדיווחים מארצות הברית, הסיכוי לקבל את האישור הוא כמעט אפסי. מגבלות הייצוא החדשות מגבילות את היכולת של החברות לייצא לסין שבבי זיכרון מסוג HBM, שמציעים רוחב פס גבוה פי כמה מזיכרונות רגילים. שבבים אלה משמשים מערכות שרתים שמיועדות לאחסון והרצה של יישומי בינה מלאכותית מתקדמים. מעבר לכך, הרחיב משרד הסחר בוושינגטון את רשימת הכלים והתוכנות שלא ניתן לייצא לסין ללא אישור אמריקני. כמו כן, הוא הכניס לרשימה השחורה כלים שמיוצרים במדינות בדרום מזרח אסיה, כולל סינגפור ומלזיה, שגם בהם משתמשים היצרנים בשבבים תוצרת חברות שרשומות בארצות הברית, וכן הכניס אליה חברות סיניות שמייצרות מוליכים למחצה בסין. חלק גדול מאותן חברות עובדות עם וואווי, שעדיין נחשבת ל-"כוכבת" שבה ממקד המשרד מאמצים רבים. אחת החברות שהצו החדש יכול לפגוע בה באופן משמעותי היא סמסונג, שמייצרת זיכרונות HBM. לפי הדיווחים, לא פחות מ-30% מההכנסות שמניבה לה הפעילות הזו מגיעים מסין. עד כמה הסינים ייפגעו מהצו? נשאלת השאלה עד כמה המהלכים הללו יפגעו באמת ביכולת של סין להתקדם בשוק הבינה המלאכותית ובייצור מעבדים. לדעת אנליסטים רבים, הפעולות שמבצע משרד הסחר האמריקני מגיעות אחרי שחברות רבות בסין כבר הספיקו להצטייד במכונות ובתוכנות שמאפשרות להתקדם הלאה גם עכשיו, עם צווי הגבלת המסחר האמריקניים החדשים. בנוסף, כפי שהוכח עד עתה, לא מעט חברות מזהות חורים בצווים האלה, שמאפשרים להן למכור ציוד לסין – גם אם מעט מוחלש יותר. דוגמה לכך היא כרטיסי המסך של אנבידיה, שנמכרים בסין בעוצמה מעט חלשה יותר מהעוצמה המרבית שמורשית לפי הצווים, אך עדיין מאפשרים שימושי AI מתקדמים. הכניסה של טראמפ לבית הלבן לא צפויה להחליש את הלחץ האמריקני על סין. נהפוך הוא, בהחלט ייתכן שהלחץ הזה יגבר בתקופתו. כך או כך, בסין כבר שחררו הצהרות שלפיהן "הממשל ינקוט בצעדים שישמרו על הזכויות והאינטרסים של החברות במדינה".

"צה"ל עובר בחמש השנים האחרונות התפתחות טכנולוגית משמעותית, המאפשרת את מימוש המהפכה הדיגיטלית. הדיגיטל נמצא היום בצבא בדמות שירותים נגישים, בעלי ממשק לליבה הארגונית, והוא פותח צוהר ענקי לפרט וליחידות", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים סגן אלוף אליק סטולר, ראש מחלקת מערכות מידע באט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) בצה"ל.  המחלקה בראשות סטולר יושבת תחת מטה האגף, בכפיפות ישירה לראש מטה האגף. היא מונה יותר ממאה מקצועני IT, מנהלי.ות פרויקטים, מנהלי.ות מוצר וכן מומחי הדרכה והטמעה. "בכל פרק זמן נתון אנו מטפלים בעשרות פרויקטים מול גופי פיתוח", אמר ס"אל סטולר, "כך, אנו סוג של 'מתווך' הנמצא בין יחידת שחר שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר ובין ה'לקוח', אט"ל". "התובנה המרכזית שלי מה-7 באוקטובר", אמר, "היא שמה שלא עובד בשגרה – לא יעבוד בחירום. לכן, אנו מתמקדים במוצרים ובשירותים שיעבדו טוב יותר בשגרה -– אבל כוללים גם מענה לתהליכי החירום". לדברי סא"ל סטולר, "ב-8 באוקטובר 2023 נכנסנו למתכונת עבודה סביב השעון. הענקנו תמיכה בהפעלה 24/7 לכל המוצרים והיישומים, בהיקף נרחב ביותר, עם יותר משתמשים ויותר מידע משונע. זאת, על מנת לתמוך בתהליכי רציפות התפקוד של היחידות. ניהלנו תעדוף תקלות מול גופי הפיתוח, ומימשנו מעטפת הטמעה ותמיכה בשטח, בכל התהליכים בהם המילואימניקים עושים שימוש: פיתחנו אפליקציה עבור אנשי המילואים, שמאפשרת ניהול יחידות ומרכזים לוגיסטיים ניידים שהוקמו בחירום. בעולם הרפואה קידמנו את הפיתוח של יכולת העברת נתונים רפואיים על פצועים – בין ואל הגורמים המטפלים, לצורך קיצור משך הטיפול". "עם בית התוכנה של זרוע היבשה", סיפר, "פיתחנו יכולת למיצוי מידע, המאפשרת למערך הלוגיסטי לקבל, באופן אוטומטי, את כלל נתוני הרק"ם (ר"ת רכב קרבי משוריין)  ממערכת צי"ד (מערכת השו"ב של זרוע היבשה – י"ה). למשל – מהו סדר הכוחות האפקטיבי ביחידה מסוימת, לה רשומים מאה טנקים, אבל רק 90 פעילים, כי 5 מושבתים וב-5 מהם רק חסר דלק". "לא מספיק לומר את מילות הקסם 'טרנספורמציה דיגיטלית', צריך שיתלווה לכך גם מעשה", ציין. "כך, אנו עוסקים בפרויקטים בהם יש היבטי מדידה, כדי להביא לשיפור המנגנונים ולמימוש ההתייעלות". לדבריו, "עד אוקטובר 2023 עסקנו בכמה תחומים. האחד, פרויקטים ארגוניים רוחביים בעולמות ה-ERP של סאפ (SAP), המהווים את הליבה האינטגרטיבית של הארגון. אלה כללו התאמות של המערכות הקיימות לעבודה, עם כלל המודולים – רכש, מימון וכספים, לוגיסטיקה, ניהול מלאי, שרשראות אחזקה ואספקה, ועוד. מעבר להטמעת המערכת, אנו רוצים לייצר תהליכים מבוססי נתונים". "עולם התוכן השני", אמר, "הוא חיזוי ועיתוד: היכולת לדעת טוב יותר כמה ומה לרכוש, למשל כמה שקי שינה, מכל סוג". פרויקט העל השלישי הוא מערכת קיטלוג, MDG, מבוססת סאפ, רב-זרועית אחודה, לכלל הצבא וזרועותיו, עליה דיווחנו באחרונה. "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים" "ברובד האפליקטיבי", אמר סא"ל סטולר, "העלנו כמה יישומים: זוזו, אפליקציית היסעים; מערכת לניהול וזימון תורים במערך הרפואה; TAP – ה'מקבילה' הצה"לית של אמזון, להזמנת רכש למוצרים; מערכת 'בסיס חכם', המנגישה את השירותים הבסיסיים לפרט דרך הנייד; מערכת לטיפול מהיר בתקלות בינוי, הכוללת הסכם רמת שירות, SLA; אפליקציית 'קיטבג', המאפשרת לחייל לחתום על הציוד בלא נייר".  לדבריו, "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים. שימוש בדאטה וניתוח שלו מאפשר לנו לבנות תהליכים ארגוניים באופן חכם יותר, ולהביא למצב בו המפקדים מקבלים החלטות מושכלות יותר, מבוססות דאטה. אנו יכולים למדוד את עצמנו, ולראות, למשל, אם הזמנת פריט ציוד כלשהוא הייתה מדויקת, בלא חוסרים או עודפים, או האם קוּצר זמן ההמתנה לתורי מפגש עם רופאים מומחים". "אנו עושים את הצעדים הראשונים בעולם הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI", אמר סא"ל סטולר, "התחלנו בעולמות העיתוד: גיבשנו מנגנון המלצה למפקדים האחראים על משקים שונים. פיתחנו מודלים המתבססים על ההיסטוריה, כדי לראות מה מהבקשות נכון יותר לאשר. כבר יש לנו צ'טבוטים, חיישנים וסייענים לעולם התמלולים, והדרך עוד ארוכה". סא"ל סטולר, בן 41, משמש שנתיים בתפקידו. את כל שירותו עבר באט"ל. הוא בוגר תואר ראשון בהנדסה, תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. "ב-2025", סיכם, "נמשיך להתמקד בעולמות המוכנות, ההתייעלות וחוויית השירות".

את הכנס פתח רון גלב, מנכ"ל החברה, אשר סקר את המרכיבים בדרכם של ארגונים כיום למסע הדיגיטלי: הבינה המלאכותית (AI), תחום אבטחת הסייבר והענן הציבורי. "התעשייה משתנה וארגונים שיידעו לנווט את עצמם במסע הדיגיטלי באופן הנכון – ידעו לקטוף את הפירות", אמר גלב. לאחר מכן, תא"ל במיל. רונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר – שליווה את דובר צה"ל הנוכחי, תא"ל דניאל הגרי, בתחילת המלחמה – העביר הרצאה רלוונטית מתמיד על איך מנהלים משברים ומגבשים אסטרטגיות בעולם משתנה. בצהריים יצאו הלקוחות לסיור טעימות יין ביקבי כרמל בזיכרון יעקב ולארוחת צהריים בביסטרו דה כרמל. בערב זכו האורחים לחגיגת צחוק עם הסטנדאפיסט אמירם טובים במתחם ה-White בפרדס חנה. בין לבין, נהנו המשתתפים מתערוכת שותפים מיוחדת, בה הוצגו מיטב הפתרונות שבזק בינלאומי מספקת ללקוחותיה, כדוגמת שירותי הענן של מיקרוסופט, שירות התקשורת Cisco Webex, עליו זכתה בזק בינלאומי בפרס החדשנות העולמית מטעם סיסקו, ואת חברות הבת בתחום הענן Cloud Edge, שמתמחה בענן של מיקרוסופט ו-Cloudojo שמתמחה בשירותי הענן של AWS. היום השני של הכנס, בהנחיית ד"ר לירז מרגלית, נפתח בהרצאה של שרון עזרא, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי, אודות האופן בו טכנולוגיות חדשות מסייעות לארגונים ולקוחות הקצה, לצד החוסן הקהילתי איתו כולנו מתמודדים מאז השבעה באוקטובר 2023. לאחר מכן סקרו השותפים העסקיים של בזק בינלאומי את פתרונותיהם בתחום הסייבר, הענן וה-AI. בין המרצים: מגי שורק – סמנכ"לית שותפים עסקיים במיקרוסופט ישראל; שרית רצר – סמנכ"לית שותפים עסקיים בסיסקו ישראל; שיראל אמון – מנהל תחום סייבר ואבטחת מידע בסיסקו ישראל; אושרי מויאל – מייסד משותף ו-CTO של Atera; ורז נויהוז – מייסד ומנכ"ל FlowSec. בתום הכנס נערכה הרצאה של ד"ר לירז מרגלית על הפסיכולוגיה של התמודדות עם שינוי, ועוד הרצאה מרגשת במיוחד של אורין גנץ – אמה של עדן זכריה ז"ל שנחטפה ממסיבת הנובה, תחת הכותרת "לעוף עם כנפיים שבורות". דיילי ציפי הייתה, נהנתה, התרגשה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אורן שגיא – מנכ"ל סיסקו ישראל; ורון גלב – מנכ"ל בזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: מגי שורק – סמנכ"לית שותפים עסקיים במיקרוסופט ישראל; ורון גלב – מנכ"ל בזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: שיראל אמון – מנהל תחום סייבר ואבטחת מידע, סיסקו ישראל; שרית רצר – סמנכ"לית שותפים עסקיים סיסקו; דורון לסרי – מנהל מכירות מחלקת מחשוב ענן ושירותים מנוהלים בבזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: ארז ברכר – סמנכ"ל מכירות קלאודוג'ו; אבי אנטבי – סמנכ"ל טכנולוגיות קלאודוג'ו; קובי מזרחי – מנהל מחלקת שיווק, בזק בינלאומי; ירדן פריד – מנהלת שיווק תחום ענן בבזק בינלאומי; חיים חזק – מנכ"ל קלאודוג'ו; ואדר שומרון – מנכ"ל BIyond. צילום: נדב כהן יונתן אושרי מויאל – CTO ומייסד משותף ב-Atera. צילום: נדב כהן יונתן

בית המשפט בדלאוור (Delaware Chancery Court) דחה, בפעם השנייה, את חבילת התגמולים העצומה המיועדת למנכ"ל טסלה, אילון מאסק, ששוויה כבר הגיע כיום לכ-101 מיליארד דולר. הסאגה המשפטית החלה בשנת 2018, עם אישור תוכנית הפיצויים השאפתנית על ידי בעלי המניות של טסלה. התוכנית, שנועדה להעברה למי שהוא כבר כיום האדם העשיר בעולם, כללה 20.3 מיליון אופציות למניות המחולקות ל-12 "מנות". תגמולים אלו הובטחו למאסק בתנאי ש-טסלה תחת ניהולו תעמוד ביעדים פיננסיים שאפתניים, כמו שווי שוק, הכנסות ורווחים – דבר שאכן קרה. אך, לא כולם היו מרוצים מהתוכנית. בשנת 2022, תביעה שהוגשה מטעם בעל מניות בטסלה, עורך הדין לשעבר ריצ'רד טורנטה, ערערה על חוקיות ההסכם. לטענת התביעה, דירקטוריון טסלה, שהיה נתון להשפעתו הרבה של מאסק, אישר חבילת תגמולים בלתי סבירה, תוך פגיעה באינטרסים של בעלי המניות. בינואר 2024, קבעה השופטת קתלין מקורמיק מבית המשפט של דלאוור כי מאסק אכן הפעיל לחץ פסול על חברי הדירקטוריון וכי בעלי המניות לא קיבלו את מלוא המידע בנוגע למעורבותו בהסדר שינפח את כיסיו. מקורמיק ביטלה את חבילת התגמולים, וקבעה כי היא אינה הוגנת. אלא ש-טסלה לא ויתרה, ובניסיון להציל את חבילת התגמולים, ביקשה החברה מבעלי המניות שלה להצביע עליה שוב באפריל 2024. הניסיון הצליח ו-84% מבעלי המניות, כולל אחיו של מאסק, קימבל, הצביעו ביוני בעד התוכנית, בזמן שהחבילה הייתה שווה כ-56 מיליארד דולר. A Delaware judge just overruled a supermajority of shareholders who own Tesla and who voted twice to pay @elonmusk what he’s worth. The court’s decision is wrong, and we’re going to appeal. This ruling, if not overturned, means that judges and plaintiffs’ lawyers run Delaware… — Tesla (@Tesla) December 2, 2024 השופטת לא השתכנעה מהסכמת בעלי המניות אך תוצאות ההצבעה לא שכנעו את השופטת מקורמיק. אתמול (ב') דחתה מקורמיק את ערעורה של טסלה, וקבעה כי הצבעת בעלי המניות אינה יכולה לתקן את הפגמים המקוריים באישור התוכנית. מקורמיק הדגישה כי ההחלטה המקורית לאשר את התוכנית התקבלה תוך ניגוד עניינים. לדבריה, למרות שהחבילה אושרה שוב בידי רוב בעלי המניות, זה לא אומר שהבונוס שובר השיאים של יזם הטק התזזיתי יהיה לטובת בעלי המניות. "קבוצת משרדי עורכי הדין הגדולה והמוכשרת, המייצגת את ההגנה, הפגינה יצירתיות בטיעון האשרור, אך התיאוריות חסרות התקדים שלהם סותרות זרמים רבים של פסיקה מבוססת", כתבה מקורמיק בחוות דעתה. במילים אחרות, השופטת טענה שעורכי הדין של טסלה העלו טענות מקוריות, אך חסרות בסיס משפטי מוצק. לדבריה, הטענה כי הצבעת בעלי המניות יכולה לאשרר חבילת תגמולים שאושרה באופן פגום מלכתחילה, סותרת את העקרונות הבסיסיים של המשפט התאגידי. Can @tesla and @elonmusk sue Delaware for defamation at this point? Delaware Judge McCormick is overstepping what judges are allowed to do. She is making the whole judicial system in Delaware look like a complete joke. — Tesla Owners Silicon Valley (@teslaownersSV) December 3, 2024 ואולם המאבק המשפטי על הסוגיה רחוק מסיומו וצפוי לעבור כעת לבית המשפט העליון של דלאוור. טסלה, מצידה, הודיעה כי היא מתכננת לערער על הפסיקה, וזאת בעיקר משום שההחלטה הסופית בפרשה יכולה להשפיע לא רק על עושרו הלא נתפש של מאסק, אלא גם על עתיד חברת המכוניות החשמליות החכמות וגם על אופן תגמולם של בכירים בתעשיית הטכנולוגיה. הפרשה מעלה שאלות נוקבות בנוגע לכוחו של מאסק בטסלה, ליחסי הגומלין בין מנכ"לים לדירקטוריונים, שלו ספציפית ובאופן גורף יותר בתעשייה, ולחשיבות השקיפות בתהליכי קבלת החלטות. בנוסף, מעורבותו העכשווית והחדשה יחסית של מאסק בפוליטיקה האמריקנית, ובפרט קשריו ההדוקים עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, מוסיפים ממד נוסף למורכבות הפרשה. ככלל, נראה כי המאבק על חבילת התגמולים של מאסק הפך לסמל למתח הגובר בין הצלחתה המסחררת של טסלה לבין הדאגה הגוברת מהשפעתו של מנכ"לה הכריזמטי ורב העוצמה על העולם.

כתב: פבל שיינקמן. במהלך המלחמה, אל על, שנמנית בין לקוחותינו ב-PwC Next, נדרשה להסתגל במהירות לשינויים בשוק ולשינויים התפעוליים שנכפו עקב המצב. כדי להתמודד עם האתגרים הללו, היה עליה לבצע התאמות והתייעלות. ד"ר רונן יוכפז, סמנכ"ל מערכות המידע, ואלעד דגני, ה-CDO של חברת התעופה, הבינו שעל מנת לעמוד באתגר, עליהם להטמיע יכולות AI ו-GenAI בכל הארגון. יחד גיבשנו אסטרטגיית AI, אך בשל מגבלות הזמן לא עצרנו שם. לנו, ב-PwC Next, יש יותר מארבע שנות ניסיון בתכנון ובניית מפעל בינה מלאכותית ממוקד לשוק הישראלי. PwC הגלובלית השכילה להבין בשלב מוקדם שעולם ה-AI ישנה גם את אופן הפעולה של חברות כמותה. לכן, היא החליטה למקד מאמצים בהשקעה ובבנייה של פתרונות בינה מלאכותית, להתייחס לרגולציה ולסוגיות ההגנה בתחום מתפתח זה, ולמצוא את הכלים ושירותי הענן המתאימים ליישום אסטרטגיית ה-AI שלה. הפתרונות שבנינו בחברה מוטמעים לאורכה ולרוחבה, במדינות שונות, עם מעל 80 אלף משתמשים. את הניסיון שצברנו, לצד הלמידה מטעויות שעשינו בדרך, תרגמנו לשירות ומתודולוגיה שאנחנו חולקים עם הלקוחות שלנו, על מנת לעזור להם לקצר את המסע שלהם, ולהביא ערך עסקי מהר ורלוונטי לדרישות השוק שבו הם פועלים. הפרויקט באל על באשר לאל על – בשיתוף פעולה עם ה-CDO של החברה וצוותו המסור בנינו את מפעל המצוינות לבינה מלאכותית (AI Center of Excellence). הפרויקט כלל בניית תשתיות ענן ל-AI ול-GenAI, מסגרות פיתוח, עקרונות בינה מלאכותית אחראית, ארכיטקטורת אבטחה, תפקידים חדשים ומתודולוגיות עבודה. אחד האתגרים הראשונים שמרבית החברות מתמודדות אתו הוא בחירת המקרים העסקיים שבהם יש ערך מוסף משמעותי לשימוש ב-AI. במהלך נועז, החלטנו, ביחד עם אל על, לקיים האקתון ייחודי, שנמשך כמעט חודש, ובו השתתפו יותר מ-10 צוותים, שרובם הונחו על ידי מנהלי המחלקות העסקיות מכל רחבי החברה. הגישה הזו חיזקה את המחויבות ושיתוף הפעולה בין כל יחידות העסק. ההאקתון הסתיים בהצגת אבטיפוס של הרעיונות השונים בפני דינה בן טל גננסיה, מנכ”לית אל על, והנהלת החברה כולה. זה הוביל לגיבוש רשימת מקרים עסקיים, שבהם הבינה המלאכותית יכולה להוות פתרון אפקטיבי ורלוונטי לצרכיה של החברה. החלטנו לעבוד במקביל – פיתוח המקרים העסקיים בגישת MVP והקמת תשתיות מפעל ה-AI לצד למידה והפקת לקחים מהירה. בבחירת מקרים שכוללים בינה מלאכותית קלאסית תכננו ומימשנו ארכיטקטורת הגנה מקיפה וסביבת ענן לפרויקטי AI ודאטה עתידיים. כמה תובנות עיקריות מהפרויקט להלן כמה תובנות עיקריות שאנחנו רוצים לחלוק אתכם מהמסע שעברה אל על בפרויקט: אסטרטגיית AI היא חיונית, אך לא מספיקה – יש להקים מפעל AI כדי להתחיל ביישומה. אל תבזבזו זמן רב מדי על מציאת המקרה המושלם. פעלו מהר, הישארו אג’יליים ואל תפחדו מכישלונות. למדו מניסיון וטעויות של אחרים, כפי שעשתה אל על באמצעות ההדרכה והליווי של PwC Next ושותפים אחרים. שירותי הענן והבינה המלאכותית הם מספיק בשלים. עם גישה חיובית ופרו-אקטיבית, הטכנולוגיה לא מהווה מכשול. יש לשתף ולהעצים בעלי עניין עסקיים, ואף כדאי לתת להם להוביל. פרויקטי AI ו-GenAI הם פרויקטים עסקיים, ולא רק פרויקטים טכנולוגיים. המעז מנצח. לסיכום, ארגונים בתעשייה הישראלית שמעוניינים לייצר לעצמם יתרון תחרותי ולשמר רלוונטיות בעולם העסקי, שמתפתח בקצב מסחרר הודות לפרמטרים משתנים בתחומים שונים, ובפרט אלה הטכנולוגיים, מחויבים להטמיע AI בעסקים. האסטרטגיה היא לא לתכנן רק לטווח הארוך, בצעדי ענק, אלא להתחיל בפתרונות לוקאליים, בעלי אימפקט לתמורות אפקטיביות בתקופה הנוכחית. פבל שיינקמן (סא"ל במיל'), בוגר ממר"ם, הוא בעל מעל 20 שנות ניסיון בטכנולוגיות IT. כיום הוא משמש כ-CTO ב-PwC Next, ומוביל את תחום ה-AI והענן בחברה בישראל.

בכנס AWS re:Invent המתקיים בימים אלה, מכריזה אמזון על שורה של שיפורים וחידושים בתשתית הדאטה סנטרים של AWS – זרוע מחשוב הענן שלה. השידרוגים הללו נועדו לתמוך בדרישות הגוברות של יישומי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) אשר גואים כיום. מה מתחדש במרכזי הנתונים? השיפורים עליהם הכריזה אמזון כוללים מספר היבטים מרכזיים ובהם – פישוט מערכות החשמל והקירור: אמזון ביצעה פישוט של מערכות החשמל והקירור במרכזי הנתונים, מה שמביא לדבריה לשיפור משמעותי בזמינות התשתית. השיפורים הללו מפחיתים, כך עדכנה החברה, את מספר נקודות הכשל הפוטנציאליות, ומבטיחים זמינות תשתית של מעל ל-99%. היערכות לשבבים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה: אמזון גם הודיעה כי בדאטה סנטרים שלה היא מתכוננת לשבבי Blackwell החדשים של אנבידיה (Nvidia), הידועים בצריכת החשמל הגבוהה שלהם, ועושה זאת על ידי התקנת מערכות קירור נוזלי במתקנים. קירור נוזלי, בדומה למערכת הרדיאטור במכונית, מאפשר קירור יעיל יותר של רכיבי מחשוב בעלי צריכת אנרגיה גבוהה. מערכות הקירור החדשות של AWS, לדבריה, יהיו גמישות ויתמכו גם בקירור אוויר וגם בקירור נוזלי, בהתאם לסוג החומרה. שיפור ניצולת האנרגיה: אמזון שמה דגש על שיפור היעילות האנרגטית הכוללת של מרכזי הנתונים שלה, מה שיאפשר לה להפיק ביצועים גבוהים יותר מאותה כמות אנרגיה שהיא צורכת כיום. לדברי פרסאד קליינארמן, סגן נשיא לשירותי תשתית ב-AWS, השיפורים הללו מביאים לשיפור של 46% ביעילות המכנית, מה שמביא לכך ש"יש יותר כוח שזמין בפועל לחישוב". "GenAI דורשת כמות משמעותית של כוח עבור השרתים והשבבים הללו" הסביר קליינארמן. לפיכך, לדבריו, "AWS ממשיכה לחדש ללא הרף את התשתית שלה כדי לבנות את הענן בעל הביצועים, החוסן, האבטחה והקיימות הטובים ביותר עבור הלקוחות ברחבי העולם". גם איאן באק, סגן נשיא ל-Hyperscale ו-HPC ב-אנבידיה, נדרש לחידוש ואמר כי "מרכזי נתונים חייבים להתפתח כדי לעמוד בדרישות הטרנספורמטיביות של AI". טכנולוגיית ה-GenAI חייבת שינויים בו. הדאטה סנטר. צילום: ShutterStock ההשפעה הצפויה של השיפורים על שירותי הענן אמזון צופה כי השיפורים הללו יאפשרו לה להציע ללקוחותיה שירותי ענן טובים יותר, עם ביצועים, זמינות ויעילות אנרגטית גבוהים הרבה יותר. לדבריה, השיפורים בתשתית החשמל והקירור, יחד עם מערכות הקירור הנוזלי, יאפשרו לענקית מסיאטל להפעיל שרתים חזקים יותר ולתמוך בעומסי עבודה תובעניים יותר, כמו אלה הנדרשים עבור יישומי GenAI. החברה מאמינה שפישוט מערכות החשמל והקירור, יביא בתורו גם להפחתה משמעותית במספר נקודות הכשל הפוטנציאליות, מה שיוביל לשיפור משמעותי בזמינות התשתית. ולבסוף, באמזון סבורים כי השיפורים ביעילות האנרגטית של הדאטה סנטרים יאפשרו לחברה להציע שירותים זולים יותר ללקוחות, תוך הפחתת ההשפעה הסביבתית של פעילותה – נושא שאמזון מעורבת בו מאוד, עקב פעילות הבעלים והיו"ר שלה, ג'ף בזוס, בו, עם השקעות גדולות מצידו בפתרונות להפחתת פליטות פחמן ולריסון משבר האקלים העולמי, אותם הוא מקדם. יצוין כי מהלכים שכאלו מתבצעים באמצעות קרן כדור הארץ (Bezos Earth Fund) שהקים בזוס, ושהתחייבה להשקיע 10 מיליארד דולר בנושאים הקשורים במשבר האקלים עד סוף העשור. כך למשל הקרן בישרה השנה כי תשקיע 60 מיליון דולר בהקמת מרכזים אקדמיים למחקר נושא החלבונים בני הקיימא – בתקווה שפתרונות אלו יסייעו להפחית את הנזק הסביבתי שצריכת מזון מן החי מסבה לכדור הארץ. מאמצים לפתרון משבר האקלים גם דרכה. קרן כדור הארץ של בזוס. אמזון פועלת לסגור את הפער בתחום ה-GenAI ההשקעה של אמזון בשדרוג תשתיות הדאטה סנטרים שלה מגיעה לאחר שרבים בתעשייה עסקו באיחור היחסי של החברה בכניסה לתחום ה-GenAI, לעומת מתחרותיה גוגל ומיקרוסופט, והדבר היה תקף גם לשירותי הענן של החברה, עד כה. עם זאת, כפי שדיווחנו, לפי דיווח של The Information מיום ד' שעבר, שהתבסס על דברי מקור יודע דבר, ענקית הקמעונאות והטכנולוגיה פיתחה באחרונה מודל בינה מלאכותית יוצרת חדש משלה, שיכול לעבד תמונות וסרטונים בנוסף לטקסט. אמזון, כך לדברי המקור, צפויה להכריז על הכלי שלה, שמכונה לעת עתה 'אולימפוס' (Olympus) בכנס הלקוחות השנתי AWS re:Invent. בין אם המידע הזה מדויק אם לאו – ניכר כי ההכרזה על השיפורים בתשתית הדאטה סנטרים, בשילוב עם שירותים כמו Amazon Bedrock, שמאפשרים ללקוחות לבנות יישומי GenAI משלהם – מצביעים ככל הנראה על כך שהענקית הטק נחושה להדביק את הפער בנושא הבינה המלאוכתית ואולי אף להוביל את התחום בעתיד.

היום (ג') מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. יום זה מוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלות ועידוד התמיכה בכבודם, שלומם וזכויותיהם. כמו כן, הוא נועד לחגוג את התרומה, הכישורים וההישגים של בנות ובני אוכלוסייה זו, ולהעלות את המודעות לתועלת הקיימת בהכללתם בכל היבטי החיים: חברתית, כלכלית, תרבותית ועוד. נושא הגיוון וההכללה נמצא בשנים האחרונות על סדר היום של חברות רבות בהיי-טק הישראלי – רב לאומיות ומקומיות. גם אם המימוש לא מושלם, בלשון המעטה, הן עושות מאמצים על מנת לשלב עובדים ומנהלים ממגוון אוכלוסיות שלא מיוצגות כראוי בענף, לרבות אנשים עם מוגבלות. חברות אלה ואחרות אף מקיימות פעילויות, תוכניות ויוזמות שונות שקשורות לאוכלוסייה זו. ליקטנו עבורכם בכתבה זו כמה דוגמאות איך זה בא לידי ביטוי. HP אינדיגו החברה הקימה את ברוש – קהילת "הורות מיוחדת", לתמיכה וחיבור בשנה מאתגרת זו. לימור בן אבי, מנהלת תחום מחוברות ארגונית ופיתוח עובדים ב-HP אינדיגו, אמרה כי "התוכנית מהווה מרחב לעובדים שהם הורים או אחים לילדים עם צרכים מיוחדים. הקהילה נועדה להעניק תמיכה וכלים מקצועיים, ולערוך סדנאות ייעודיות, תוך חיזוק תחושת השייכות והחיבור בארגון". לימור בן אבי, מנהלת תחום מחוברות ארגונית ופיתוח עובדים ב-HP אינדיגו. צילום: ליה יפה מפגשי הקהילה כוללים הרצאות, מעגלי שיח וכלים להתמודדות, בפרט עם המצב שנוצר בעקבות המלחמה. חלק מהפעילויות מתקיימות בצורה פרונטלית וחלקן אונליין, מתוך גמישות לצרכי המשתתפים. "הקהילה מובלת בגאווה על ידי עובדי החברה, בליווי חטיבת משאבי אנוש, ומהווה מקור כוח וחיבור לעובדים ולעולם שסביבם", אמרה בן אבי. אי-ביי מרכז הפיתוח של אי-ביי ישראל פועל למען שילוב אנשים עם חסמים תעסוקתיים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, באמצעות תוכנית High-Enter, שהושקה ב-2019 בשיתוף קבוצת שכולו טוב ומציעה מודל שמאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב בתפקידי תוכן משמעותיים בחברה. התוכנית החלה עם ארבעה עובדים וכיום משתתפים בה שבעה עובדים. הם מקבלים הזדמנות לבצע משימות חיוניות באי-ביי, כמו אימות תוכן, בדיקות איכות, וכן איסוף ותיוג מידע. כל משתתף מקבל ליווי צמוד ממאמן תעסוקתי ומנהל צוות. בעקבות הצלחת התוכנית, המודל שלה אומץ על ידי חברות הייטק נוספות בישראל ובעולם. התוכנית זכתה בקטגוריית Employment & Wellbeing בתחרות Global Good Awards בלונדון. "אנחנו גאים להיות חלק מיוזמה שמקדמת תעסוקה מכילה בתעשיית ההיי-טק בישראל", ציין אמיר די-נור, מנכ"ל אי-ביי ישראל. "העובדים שמשתתפים בתוכנית מביאים כישורים מקצועיים מרשימים, כמו גם נקודת מבט ייחודית. אנחנו שואפים לסייע לכל עובד להצליח בהתאם לכישרונותיו ולשאיפותיו הייחודיות". אינטל ישראל החברה בולטת בתעשיית ההיי-טק בהכללה ובהעצמה של עובדים עם מוגבלות, עם שיעור העסקה של כ-3.5% מכלל עובדיה. היעד הגלובלי של אינטל הוא שעד 2030, כ-10% מכלל העובדים שלה יהיו אנשים עם מוגבלות. אינטל פתחה את קבוצת עידן (IDAN – Intel Disability and Accessibility Network) – קהילה שמטרתה יצירת תרבות ארגונית מכילה. הקהילה פועלת להעלאת מודעות לנושא, שיפור הנגישות, קידום גיוס עובדים עם מוגבלות ומתן מנגנוני תמיכה לעובדים שתומכים בבן משפחה עם מוגבלות. בין היוזמות הבולטות שלה: אירועי התנדבות כמו "תחפושות מתגלגלות" לילדים בכיסאות גלגלים ושיתוף פעולה עם בתי ספר לחינוך מיוחד, לטובת הכנת תלמידים עם מוגבלות לעולם התעסוקה. עובדים באינטל ישראל בהאקתון XSability. צילום: יח"צ במהלך המלחמה יזמה אינטל את ההאקתון XSability, בשיתוף עמותת נגישות ישראל, שנועד להתמודד עם אתגרי נגישות במצבי חירום. בהאקתון פותחו 60 רעיונות טכנולוגיים, כמענה לצרכים שעלו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. אלטשייר החברה, שפיתחה פלטפורמה לניהול אקוויטי לחברות, משקיעים ויזמים, "פועלת על בסיס מדיניות שמקבלת בזרועות פתוחות עובדים ועובדות בעלי מוגבלות, כאשר מה שמנחה אותנו בתהליך הגיוס הוא מידת הכישורים וההתאמה של העובד.ת לתפקיד. השיקול שלנו לגייס את העובד.ת הוא תמיד ענייני ומקצועי, ואנחנו מעמידים לרשות העובדים.ות עם מוגבלות את מיטב משאבינו, כדי לאפשר להם.ן לעשות את התפקיד על הצד הטוב ביותר", אמרה אביה טליאס, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "במרוצת השנים עבדו אצלנו אנשים עם מוגבלות, לרבות בכירים, כולל סמנכ"ל, וכיום אנחנו מעסיקים מנהל בעל לקות שמיעה, שבזכות כישוריו המקצועיים הצליח להתקדם ולטפס בסולם הדרגות באלטשייר". אביב חיגשי, מנהל מסחר ושירות לקוחות באלטשייר. צילום: יח"צ אותו מנהל הוא אביב חיגשי, שמועסק במטה החברה בתל אביב מעל שש שנים. חיגשי החל את דרכו המקצועית באלטשייר כמנהל תיק לקוחות, ואחרי שעבר כמה תפקידים נוספים הוא משמש כיום כמנהל מסחר ושירות לקוחות בחברה, ומנהל 10 עובדים. "הלקות שלי התגלתה אי שם בצבא, בהיותי לוחם. אף פעם לא ידעתי אם מדובר בלקות מולדת או כזאת שנגרמה בעקבות ההיתקלויות שהיו לי בצבא עם מחבלים. אני שומע נמוך וקשה לי לשמוע צלילים מסוימים, ולכן אני מרכיב מכשירי שמיעה, ובשילוב עם יכולתי לקרוא שפתיים, מתמודד בהצלחה עם אינטראקציה בין אנשים. תמיד אעדיף אינטראקציה פרונטלית, בזום אני יכול לפעמים לאבד מילים", שיתף חיגשי. "התחושה שלי באלשטייר היא שאני שווה בין שווים. אף אחד לא באמת מתייחס ללקות שלי או חושב שזה אישיו. זה בזכות המדיניות המכילה של החברה והרבה בזכות השינוי הפנימי שעברתי, וזה שהסביבה עברה", ציין. "במהלך השנים החלטתי לשים את הלקות שלי על השולחן, שאני לא מתבייש בזה יותר. זה שם, זה חלק ממני, וזה לא הולך להגביל אותי, אם כבר להיפך. באופי שלי אני ווינר, ואני רוצה לעורר השראה אצל אנשים כמוני, שסובלים מלקות שמיעה או כל לקות אחרת", הוסיף חיגשי. יבמ בענק הכחול אומרים שהגיוון וההכללה מסייעים רבות להצלחתה העסקית. כמו כן, החברה מגייסת ומעסיקה עובדים עם מוגבלות כבר מעל 100 שנים. רק באחרונה, היא קיבלה את הציון הגבוה ביותר בדירוג העולמי לחברות רב לאומיות Disability Equality Index, והוכרה כמקום העבודה הטוב ביותר להכלת מוגבלות. סמנכ"לים בכירים בחברה ברחבי העולם מובילים צוותי עובדים בעלי יכולות מגוונות – לקויי ראייה, כבדי שמיעה, בעלי שונות נוירולוגית ועוד. כמו כן, יש בחברה קהילות אונליין, שחבריהן מתייעצים, מקבלים מידע ומקיימים דיאלוג. בנוסף לכך, הבניינים של יבמ בעולם, לרבות בישראל, מונגשים, וזה כולל גם את החניות, הממ"דים וחללי העבודה. אחת הסדנאות שמנהלים ביבמ מחויבים לעבור היא Be Equal – סדנה שבה המשתתפים מעמיקים הבנתם בנושא זהות ושייכות, והתנהגויות שמקדמות תרבות של הכללה. צוות משאבי האנוש של יבמ בישראל עבר סדנה לקיום ראיונות לעובדים על הרצף האוטיסטי, וקורס מגוון נוירולוגי נכנס באחרונה למערך ההדרכה המקוונת של החברה. כמו כן, באחד האתרים של יבמ בישראל נפתחה קבוצת תמיכה להורים לילדים שנמצאים על הרצף. סיילספורס החברה שמה את השוויון כאחד מערכי הליבה שלה. היא ממנפת את הכוח שלה לעשיית שינוי וליצירת שוויון מגדרי וגיוון תעסוקתי, ומאפשרת לעובדים להביא את עצמם לידי ביטוי. סיילספורס הקימה קבוצות שוויון, שמטרתן קידום זכויות של אוכלוסיות שונות או קידום מטרה משותפת אחרת. אחת מהן היא אביליטי פורס, שאותה מובילים גלעד כהן ונדב בן נון. מטרתה היא לעורר ולקדם מודעות לנושאי זכויות ושוויון לאנשים עם מוגבלות באמצעות פרויקטים, מיזמים, האקתונים והרצאות. בנוסף, אביליטי פורס פועלת לפיתוח וקידום פתרונות נגישות לאנשים עם מוגבלות. כמו כן, אנשיה משתתפים בתוכניות מנטורים שתומכות בסטודנטים או עובדים (כולל עובדי החברה) שיש להם מוגבלות וזקוקים לתמיכה, מארחת הרצאות ומיט-אפים על שילוב אוכלוסייה זו בשיתוף עמותת שיקום אחר, ומקיימת מיזם שבמסגרתו עובדים בחברה מיפו נגישות של עסקים ומקומות באזורים שונים בארץ באתר ייעודי בשם wheelmap. חלק מחברי קבוצת אביליטי פורס של סיילספורס. צילום: יח"צ בן נון, מדען נתונים בסיילספורס ומנהל משותף של אביליטי פורס, אמר כי "אני מתמודד עם ליקוי שמיעה מילדות. במהלך השנים שאני עובד בסיילספורס, היא סיפקה לי עזרים וכלים שסייעו לי להתנהל בצורה נוחה יותר בפגישות, הרצאות ובחיי היום יום בחברה. בנוסף, כלים שהייתי שותף בפיתוחם, לטובת סיוע ללקויי שמיעה בתמלול וניתוח שיחות קוליות, נכנסו לשימוש בחברה".