יש הונאות ברשת האינטרנט שרק מחכות במחשכים כדי לחזור ולנסות שוב לשמש ככלים בידיהם של פושעי הסייבר, ומכיוון שהן ממוקדות יותר בהתנהגות אנושית, תשומת הלב הנדרשת רבה יותר. אחת מהן חזרה בימים האחרונים לכותרות: (עוד) ניסיון הונאה שקשור לווטסאפ. הפעם, מדובר בקמפיין שבו תוקפים מנסים להוציא ממשתמשים תמימים ו/או שאננים קוד בן שש ספרות, שמאפשר לבעלי חשבון לטעון מגיבוי את כל התוכן השמור שלהם, או לפחות את מה שנשמר בגיבוי האחרון שבוצע. זה קורה בעת ההתקנה של אפליקציה מחדש, מסיבה כזו או אחרת, ולרוב בעת החלפת טלפון באחד חדש יותר. הקוד הזה אמור לסייע לבעלי הסמארטפון לאשר בפני ווטסאפ שהם אכן בעלי התוכן, אבל אם הוא מגיע לידיים זדוניות, ניתן להשתמש בו כדי להעתיק את החומר למכשיר אחר, שבו מבצעים התקנה מחדש של האפליקציה. שיטת ההונאה פשוטה להחריד: מדובר בהודעה שמגיעה לכאורה מחבר, ולכאורה מציגה טעות שביצע שולח ההודעה. הסגנון של ההודעה הוא משהו כמו: "שלום, אני מצטער ששלחתי לך קוד בן שש ספרות בטעות. אתה יכול בבקשה לשלוח לי אותו? זה דחוף". הקוד הזה, שמגיע כמסר בווטסאפ, הוא הקוד שהחברה שולחת למשתמש כדי לוודא שזהו אכן החשבון שלו. "הכלל הראשון שלנו הוא לא לתת קוד אישי לאף חשבון אישי שלכם לאף אחד. במידה שאתם מקבלים מחבר ברשימת אנשי הקשר שלכם הודעה בה הוא מבקש מכם נתון אישי, תוכלו להתקשר אליו ולוודא שהבקשה אכן הגיעה ממנו. בנוסף, תוכלו להפעיל בקלות אימות דו שלבי בוואטספ אשר יסייע במניעה הצלחה של מתקפה זו, ואחרות", אמר אסף אלמוג, מנהל מחלקת השירות והתמיכה ב-ESET. איך מפעילים אימות דו שלבי? הפעלת מנגנון האימות הדו שלבי באפליקציה הטלפונית מתבצעת דרך המסך הראשי. בהגדרות התפריט בוחרים את האפשרות "חשבון", ואז לוחצים על "אימות דו שלבי". התהליך דורש הכנסת קוד המורכב משש ספרות, אותו חייבים לזכור, וכן כתובת מייל, למקרה שבו תצטרכו ליצור סיסמה מחדש אם תשכחו את זו שבחרתם. לאחר הגדרת אימות דו שלבי תתבקשו מדי פעם להזין את הסיסמה, עם הפעלת ווטסאפ. זה לא יהיה נדיר אבל גם לא יותר מדי שכיח, וכך הפריצה לחשבון שלכם והעברת ההודעות למכשיר אחר יהיו הרבה יותר קשות.

ג'אווה סקריפט היא עדיין השפה הפופולרית ביותר מבחינת מספר המשתמשים, כאשר פיית'ון מגיעה למקום השני – כך עולה ממחקר שביצעה סלאש דטה. החברה אספה את הנתונים במהלך הרבעון השלישי של השנה מ-17 אלף מפתחים ב-159 מדינות, וביקשה לגלות באיזו שפת פיתוח הם משתמשים ולאיזה תחום. היא מתבססת על ההערכה שלה לפיה יש ברחבי העולם 21.3 מיליון מפתחי תוכנה. על פי הנתונים, מאז אמצע 2017 נוספו חמישה מיליון מפתחים לקהילת הג'אווה סקריפט – מה שהביא את מספרם הכולל ל-12.4 מיליון. אף על פי שהיא עדיין לא החליפה את ג'אווה סקריפט, שפת פיית'ון ממשיכה לערער עליה ועלתה למקום השני בדירוג, עם תשעה מיליון מפתחים פעילים. יש לציין שהפופולריות של פיית'ון גואה, ורק בשנה שעברה עברו 2.2 מיליון מפתחים לעשות זאת באמצעותה, בעיקר לאור העלייה של למידת המכונה ומדעי הנתונים. השפה הזו עברה את ג'אווה, שירדה למקום השלישי בתחילת 2020, עם 800 אלף יותר משתמשים: מספר המפתחים באמצעות ג'אווה עומד על 8.2 מיליון. מאז אמצע 2017 גדל מספר המפתחים בשפה זו ב-1.6 מיליון, אולם בחצי השנה האחרונה הנתון הזה לא רשם עלייה. את החמישייה הראשונה סוגרות שפות ה-++C/C וה-PHP. לאחר מכן נמצאות השפות #C, סוויפט של אפל וקוטלין של אנדרואיד. בדרך לעקוף את ג'אווה סקריפט? פיית'ון. אילוסטרציה: BigStock יצוין כי שפת הפיית'ון הייתה לפני כשלוש שנים במקום הרביעי בין שפות הפיתוח והגיעה למקום השני כבר ברבעון הראשון אשתקד, אולם במהלך השנה היא ירדה למקום השני – וחזרה, כאמור, בראשית השנה הנוכחית. לעומת זאת, שפת ה-#C, שכאמור נמצאת במקום השישי, ירדה שלושה מקומות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר בגלל הגידול האיטי במספר המפתחים בה. אילו מפתחים אוהבים אילו שפות? המחקר מצא כי שפת הג'אווה סקריפט אהודה במיוחד על מפתחי הווב והענן, בעוד שרוב מכריע של מפתחי מדעי הנתונים, לימודי המכונה ואפליקציות ה-IoT מעדיפים את פיית'ון (77% מהם). לעומת זאת, הג'אווה סקריפט היא לא שפה פופולרית בקרב מפתחי מדעי הנתונים, לימודי המכונה, המציאות הרבודה והמציאות הווירטואלית, ומפתחי המובייל והווב לא מרבים להשתמש בפיית'ון. אנשי הג'אווה מגיעים יותר מעולמות המובייל והקלאוד, ופחות מעולמות ה-DS, ה-ML והווב. הנסקרים נשאלו מהם המשתנים המשפיעים ביותר על החלטתם באיזו שפה לפתח. במקום הראשון, עם 32%, נמצאים קלות ומהירות הפיתוח, ולאחר מכן – אינטגרציה עם מערכות אחרות (31%), קהילה (30%) ותמחור (29%). עוד נתון מעלה שרק ל-65% מהנסקרים יש מעורבות כלשהי בעולם ה-DevOps המתפתח. כמו כן, כמעט מחצית מהמשיבים ציינו לחיוב את המעורבות ושיתוף הפעולה שיש בקהילת הקוד הפתוח ו-44% – את התמיכה המתמשכת בטכנולוגיות הקוד הפתוח במסגרת הקהילה, כולל בכאלה שהיוצרים החליטו להפסיק את התמיכה בהן.

אמרסיס (Emarsys) הישראלית במקורה, רוכשת את לויאוסיס (Loyalsys) הישראלית. היקף הרכישה לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על עשרות מיליוני דולרים. לפני שבועיים רכשה סאפ (SAP) את אמרסיס בכחצי מיליארד דולרים. אמרסיס מספקת פלטפורמת שיווק אשר נמצאת בשימוש בקרב יותר מ-1,500 רשתות שיווק ואתרי מסחר מקוון, בהם סמסונייט, וויז אייר וקארל לגרפלד. החברה מעסיקה 800 עובדים בעולם עם יותר מ-15משרדים, לרבות ישראל. הרכישה צפויה להיסגר ברבעון האחרון של 2020, במקביל לרכישת אמרסיס על ידי ענקית התוכנה הגרמנית. אמרסיס מסייעת למותגים לשפר את התוצאות העסקיות שלהם באמצעות אסטרטגיות שיווק רב-ערוציות. החברה משלבת בין טכנולוגיות מעולמות ה-AI ופלטפורמת נתוני לקוחות (CDP) על מנת לאפשר למשווקים לבנות ערוצי שיווק ומכירה מותאמים אישית לפרופיל הלקוחות של המותג, באופן מדיד ומוטה תוצאות. אמרסיס, שגייסה עד היום כ-60 מיליון דולר, הוקמה בשנת 2000 בווינה. מייסדיה הם דניאל הררי, ישראלי-אוסטרי, שעזב כבר את החברה; ג'וזף אהרונר האוסטרי, דור רביעי למשפחת מייסד תאגיד הרכב פורשה, שהוא גם בעל המניות המרכזי בחברה והיו"ר; וחגי הרטמן הישראלי, שכיהן כמנכ"ל עד 2016 וכיום משמש כמנהל החדשנות הראשי בחברה. לויאלסיס נוסדה ב-2018 בהובלת היזמים יניב כספי ומיכאל פיש. החברה מאוגדת באוסטריה, ובעלת משרד בישראל, בו יושבים צוותי תמיכה ופיתוח. לויאלסיס מאפשרת יצירת תכניות תגמולים ומועדוני לקוחות להנעת שיתופי פעולה בין מותגים ללקוחות. זאת, לשם שימור טוב יותר של לקוחות והשגת מקסימום ערך מכל לקוח. הפתרון של לויאלסיס מתאפשר על ידי מינוף יכולות של פלטפורמת השיווק, העלאת יכולות השימור והתגמול לשלב הבא, בהתאמה אישית, אוטומטית, וקלה לתפעול. בעקבות הרכישה, בכוונת החברה לגייס אנשי פיתוח נוספים לסניף הישראלי. בשנים האחרונות חל גידול באימוץ של טכנולוגיות מעולמות המרקטינג (Martech) שמאפשרות למותגים לייצר ללקוחותיהם חוויה מותאמת אישית באונליין ובאוף-ליין ואשר ממקסמות את הערך ויכולת השימור של כל לקוח. הצורך בשימור לקוחות ושיפור חווית הרכישה התחזק עוד יותר לאור מגיפת הקורונה, וחוסר היציבות הכלכלית, שדורש ממותגים לגלות יצירתיות ולייצר קשר ונאמנות לקוח גם במרחב הדיגיטלי. "לקחת את פתרונות שימור ותגמול הלקוחות צעד גדול קדימה" הרטמן אמר כי "הצורך בשימור לקוחות ומיקסום הערך שלהם לחברות, מעולם לא היה חשוב יותר מאשר בימים אלה. הסינרגיה בין הפתרון של לויאלסיס לפלטפורמה של אמרסיס מאפשרת לאנשי שיווק לקחת את פתרונות שימור ותגמול הלקוחות צעד גדול קדימה, עם חווית לקוח טובה יותר ומותאמת אישית בכל אינטראקציה של הלקוח עם בית העסק". לדברי כספי, ממייסדי לויאלסיס: "אנחנו שמחים על ההזדמנות להפוך לחלק ממשפחת אמרסיס, שאנשיה היו שותפים מהרגע הראשון לחזון שלנו להביא חדשנות לעולמות השיווק ומצפים לעתיד המשותף של כולנו כחלק מענקית התוכנה". אוהד הכט, מנכ"ל אמרסיס, אמר: "החלטת הרכישה הגיעה לאחר שיתוף פעולה עסקי וטכנולוגי מוצלח בין שתי החברות. נמשיך לספק ללקוחותינו את הפלטפורמה המתקדמת ביותר בשוק". לא הרכישות הראשונות של סאפ בישראל כאמור, לפני כשבועיים הודיעה סאפ כי תרכוש את אמרסיס. לאחר השלמת העסקה הגדולה, עובדי לויאליס ואמרסיס בארץ יצטרפו למרכז הפיתוח של סאפ בישראל. הרכישה של אמרסיס נבנית על קנייה קודמת שביצעה סאפ בארץ: זו של הסטארט-אפ גיגיה (Gigya) הישראלית תמורת 350 מיליון דולרים במזומן, בספטמבר 2017. החברה פיתחה פלטפורמות חברתיות עבור אתרי אינטרנט. המוצר המרכזי שלה הוא מערכת לניהול בסיס משתמשים לאתרים, עם יותר ממיליארד משתמשים בסך הכול. מבחינתם, הכניסה לאתרים נעשית כרגיל, אלא שהכניסה מועברת למערכת של גיגיה, שמשלבת בין המידע על המשתמש שמגיע מרשתות חברתיות לזה שנאסף במאגרים של אתר התוכן עצמו, על משתמשיו. טרם נרכשה, היו לגיגיה כ-700 לקוחות – ביניהם נייק, נסטלה, NBC, פורבס, פוקס, ספידו, לוריאל, אסוס ו-KLM, ובסך הכל מנהלת הפלטפורמה של החברה כ-1.3 מיליארד פרופילים של לקוחות באתרים השונים. גיגיה מנהלת את הפרופילים של המשתמשים עם כל האינטראקציות שלהם אונליין. ברגע שיש את אגם הנתונים הזה – סאפ יכולה להנגיש אותו לאמרסיס. סאפ פועלת בישראל מ-1998 וקנתה בה מספר חברות, בהן Top Tier של שי וראובן אגסי, אותה רכשה ב-2001 תמורת 400 מיליון דולר, ו-Top Manage, אותה רכשה שנה לאחר מכן תמורת פחות מ-10 מיליון. החברה מעסיקה בארץ מאות עובדים, רובם במו"פ.

יו"ר קבוצת סמסונג (Samsung), לי קון-הי, נפטר היום (א') בהיותו בן 78, כך הודיעה לתקשורת הקבוצה הדרום קוריאנית. הוא היה בנו השלישי של מייסד סמסונג, לי ביונג-צ'ול, ונחשב לאיש שהפך את הקבוצה לענקית עולמית בתחומי הטכנולוגיה והאלקטרוניקה. לי היה מרותק למיטתו מאז התקף הלב שחווה בשנת 2014, ומצבו הבריאותי בשנים אלו נשמר לוטה בערפל. מאז שנה זו עמד בראש החברה בנו לי ג'ה-יונג, שכיהן גם כסגן נשיא סמסונג לאחר אירוע הלב שחווה אביו. "בצער רב אנו מכריזים על מותו של לי קון-הי, נשיא סמסונג אלקטרוניקה", נמסר מהקבוצה. "הנשיא לי נפטר ב-25 באוקטובר, כשלצידו משפחתו".  "הנשיא לי היה איש חזון אמיתי שחולל מהפך בסמסונג כשהפך חברה מקומית למובילה עולמית בתחום החדשנות והכוח התעשייתי", שיבחה סמסונג את היו"ר הנפטר, והוסיפה: "מורשתו תהיה נצחית". סמסונג היא ללא ספק הגדולה מבין תאגידי הענק הדרום קוריאניים השולטים בכלכלה ה-12 בגודלה בעולם. המחזור הכולל של החברה שווה ערך לחמישית מהתוצר המקומי הגולמי במדינה, מה שהופך אותה לגורם מכריע לבריאות הכלכלית המקומית. למרות השבחים והתארים החיוביים שנקשרו בשמו, יצוין כי לי נידון לחמש שנות מאסר בשנת 2017, לאחר שהורשע בעבירות שוחד ובעבירות אחרות הקשורות לנשיאת דרום קוריאה לשעבר פאק גון-הייה. עקב ערעורים המקרה הזה עדיין נדון בבית המשפט. מאידך, בעבר לי הורשע כבר בשחיתות בשנת 1996, אחר כך בשחיתות ובהעלמות מס ב-2008. אך לבסוף זכה בחנינה מנשיא דרום קוריאה. הוא היה האדם העשיר ביותר בדרום קוריאה מאז 2007. במותו הגיע שוויו הנקי לכ-21 מיליארד דולר. בשנת 2014, לי נבחר לאדם שנמצא במקום ה-35 ברשימת האנשים החזקים בעולם של פורבס, ולקוריאני החזק ביותר, הוא תפס מקום זה יחד עם בנו לי ג'ה-יונג, שאגב הורשע אף הוא בעבירות הון בשנת 2017.

"אירועי שנת 2020 היו אולי התקופה הכי מטלטלת שרבים מאיתנו יחוו בהיסטוריה האנושית. זהו שינוי דרמטי מהאופן שבו אנו עובדים, לומדים ותופשים את החברה שלנו. באופן בסיסי, זה שינה כל דבר שקשור לחוויה האנושית תוך זמן קצר", כך אמר פט גלזינגר, מנכ"ל VMware. גלסינגר דיבר בכנס Dell Technologies World Digital Experience 2020 שהסתיים בסוף השבוע האחרון. לדבריו, "במהלך ההיסטוריה, מגיפות היו סוג של פרדוקס. מצד אחד, הן התאפיינו בכאב, הפיכה והפרעה. מצד שני הן הובילו שוב ושוב לשינויים מבניים מאסיביים – לעיתים קרובות בדרכים שהועילו לרבים לעומת המעטים שהיו בעלי פריבילגיות קודם לכן. ברור מאד שמעוטי היכולת הם אלו שסובלים מההשלכות הקשות ביותר של התקופה הזו, ועדיין, יש לנו הזדמנות נדירה לענות על חוסר השוויון השיטתי שהרחיב את הפער בין העשירים לעניים במשך דורות. למעשה, אם נסתכל אחורה על תקופת מגיפת השפעת של 1918, כמעט כל היבט של הרפואה המודרנית התפתח מתקופה זו. באופן יוצא מהכלל, רוב הביולוגיה, הכימיה והתפישה של מערכות הרפואה המודרניות התפתחו מהתקופה הנוראית הזו בהיסטוריה האנושית. ועדיין, אנו רואים את היתרונות שלה בצורה בסיסית ודרמטית עד ימינו". "נראה שינויים משמעותיים ועקביים שישפרו את האנושות" "אני בטוח", אמר, "שכשנביט אחורה על משבר הקורונה בעוד עשור או שניים, נראה שינויים משמעותיים ועקביים שישפרו את האנושות. לא נחזור לעולם למצב שהיה קודם לכן. 'נדחפנו' לבצע שינויים, הסתמכנו על התשתית הדיגיטלית כפי שלא עשינו זאת מעולם קודם לכן. אנו משנים את הצורה שבה אנו עובדים ומהיכן אנו עובדים, וגם את האופן שבו אנו מטפלים בחולים. אנו משנים את הצורה שבה אנו מלמדים, את הצורה שבה אנו מתקשרים וחיים בחברה. לא, איננו הולכים לחזור אחורה. אנחנו הולכים קדימה, ובעוד אנו הולכים קדימה, אולי נאבד חלק מהדברים. אבל אנחנו גם הולכים להרוויח כמה דברים חדשים, כי נשפר דברים בעקבות המגיפה". "ישנם שינויים שהם כאן כדי להישאר", ציין גלסינגר, "דברים כמו רוחב פס לכל קהילה, לכל אזור כפרי ולכל ילד, מאפשרים לנו לספק חינוך לכל אחד ואחת על כדור הארץ בצורה יותר יעילה מאי פעם. תקופות כמו זו מאפשרות לנו לנקוט בצעדים מבניים שיגרמו לפערים להתמוטט. התזוזה בחינוך לא תחזיר אותנו לגישת העבר. אנו הולכים לשבור מחסומים של רגולציה של בריאות ולאמץ גם את הרפואה מרחוק. מדיניות חדשה במקומות העבודה תאפשר לנו לאמץ כוח עבודה מגוון יותר מאי פעם. אנו צריכים להתחיל את תהליך הגיוס של העובדים ולהגיע לקהילות חדשות ברחבי העולם. כלים חדשים לכוח עבודה מגוון הופכים לחלק מהאופן שבו אנו עובדים כל יום. שינויים אלו מתקבעים במהירות בחברה. אנו צריכים ממשלות ומדיניות שיתמכו בהם. שינויים אלו יהפכו לחלק מעתיד קבוע וטוב יותר עבור כולנו". "העולם מסתמך כעת על התשתית הדיגיטלית יותר מאי פעם", הסביר גלסינגר, "התפקיד שאנו, כטכנולוגים, ממלאים עבור כדור הארץ הפך לקריטי עבור כל היבט של החיים: כל אספקה ביתית של מצרכים, או ארוחה, כל כיתה שלומדת, כל דקה שאנו עובדים מרחוק וכל ביקור של רפואה מרחוק. אנו כעת במשימה קריטית עבור החברה, עבור הכוכב שלנו. התפקיד של הטכנולוגים לא היה אף פעם כה מוערך, וגם קריטי יותר להתקדמות של האנושות. זה היום שלנו. אם אתם בתחום הטכנולוגיה, זוהי ההזדמנות הגדולה ביותר בקריירה שלכם". "אם נאמר זאת בצורה פשוטה", סיכם גלסינגר, "השינוי המתמשך של תקופה זו הוא השינוי הדיגיטלי. בכמה שבועות קצרים, השגנו מה שהיה לוקח עשורים שלמים קודם לכן. לא רק לעסקים, אלא לכל החברה, לכל האנושות. אנו באמת עומדים לקפוץ קדימה כתוצאה ממגיפה כואבת, שתיצור התקדמות עקבית עבור כולנו".

תקלה התגלתה אמש (ש') במערכי האחסון של נט-אפ בעשרות ארגונים. עם הזזת מחוגי השעון אחורה, נפלו מערכות האחסון של נט-אפ בעשרות ארגונים בישראל, ביניהם גופים אקדמיים, דוגמת אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים, ומערכות המחשוב של משרד הבריאות. בעקבות התקלה במערכות משרד הבריאות לא התעדכנו הבוקר הנתונים על הנדבקים בקורונה, מספר החולים הקשים ומספר המתים מהמחלה ביממה האחרונה. זאת, כמה שעות לפני ישיבת קבינט הקורונה, שבה עתידות לעלות על השולחן, ואולי אף להיות מוכרעות, החלטות חשובות כגון האם לפתוח את כיתות א' ו-ב' והאם להתיר פתיחת עסקים. משיחות עם גורמים שהושפעו מהתקלה עולה כי הוא הביא לניתוק מערכי האחסון ולאובדן היכולת של אותם מנהלי תשתיות ואחסון לגבות את הנתונים למשך כמה דקות. כמה ממנהלי התשתיות פנו לאנשי נט-אפ בישראל, כמו גם לאינטגרטורים שלה, דוגמת ווי אנקור מבית חילן. המענה שהתקבל היה כי בחברה מודעים לתקלה, וכי ההנחיה המומלצת היא שיש לנתק את מערכות האחסון מהחשמל למשך כמה דקות ואז לחבר אותן שוב. כך, מנהל תשתיות בארגון בינוני בישראל אמר לאנשים ומחשבים כי "המערכות נפלו בשתיים בלילה, עת הוחלף השעון. מיד לאחר שקיבלתי התראה על כך, פניתי לאינטגרטור שלי, שאנשיו פנו לנט-אפ העולמית. בדקתי עם עמיתים, שעובדים במגזר שבו הארגון שלי פועל, כדי לוודא שהתקלה לא רק אצלי. התברר כי מדובר בארגונים רבים בארץ. האינטגרטור שלי קיבל את התשובה לפיה לא מדובר בתקלה, אלא ב-'עיכוב', וכי עליי לנתק את כלל מערכות האחסון והגיבוי שלי מהחשמל, להביא להשבתתן למשך כמה דקות ולאחר מכן להחזיר את המערכות לפעילות. לשמחתי, בארגון שלי לא נגרם אובדן נתונים. עמיתים שלי בודקים האם הם איבדו נתונים או לא". טרם נתקבלה תגובה מנט-אפ.

החלטת משרד המדע והטכנולוגיה להפסיק את הפעילות שלו בפרויקט להב"ה, כפי שנחשפה היום (א') בלעדית באנשים ומחשבים, היא החלטה מפתיעה. ההפתעה היא לא רק בגלל עצם ההחלטה, אלא גם עקב העיתוי שלה, בעיצומו של משבר הקורונה, שמלבד הנזקים הבריאותיים שלו גרם למשבר חברתי-כלכלי חמור והעצים את הפערים הדיגיטליים, שהשלכותיהם יורגשו הרבה אחרי שיימצא חיסון לקורונה. המטרה של הפרויקט, שהושק ב-2001 על ידי שר האוצר דאז, סילבן שלום, הייתה לאפשר אוריינות דיגיטלית ולהנגיש את האינטרנט, את המחשבים ואת היישומים לאוכלוסיות מוחלשות, שיושבות בדרך כלל בפריפריה. אלה הן אוכלוסיות שפעמים רבות אין להן מחשב בבית ואם כבר יש, הם לא יודעים כיצד להתחבר ולקבל את השירותים הדיגיטליים. פרויקט להב"ה נועד בדיוק על מנת ללמד אותן את זה. מאז תחילתו, איפיינו את פרויקט להב"ה שני דברים: לצד הצלחה בשטח והכרת תודה מצד האוכלוסייה, גם הוא נפל למאבקי אגו ופוליטיקה. לצד העשייה בשטח, של מדריכים ומתנדבים שהפעילו מערכי קורסים והדרכות, היו מאבקים בין למשרד האוצר למשרד המדע. שם סימנו מזמן את הפרויקט כבן חורג, ולא נידבו לו יותר מדי תקציבים. אבל היה עוד מאבק, והוא של העובדים: בגלל העדר תקציבים מסודרים, תנאי ההעסקה שלהם היו באחריות חברות מיקור-חוץ שזכו במכרזים ואלה, כמו כל חברה עסקית, שאפו למקסם רווחים ולצמצם הוצאות – מה שפגע בתנאי ההעסקה שלהם. איפשהו ב-2017 החליטו העובדים להתארגן ותבעו את המדינה בבית הדין לעבודה, בדרישה לקלוט אותם כעובדי מדינה לכל דבר. ב-2018 זכו חלק מהם בתביעה בערכה ראשונה, ובית הדין חייב את המדינה לקלוט אותם כעובדים מן המניין. האוצר התנגד ועד לפיזור הכנסת ב-2018, לפני שלוש מערכות בחירות, ניהל משרד המדע מאבקים מולו. בעקבות פיצול בקרב העובדים הוגשה תביעה נוספת, בשם 40 עובדים, ואלה זכו בעתירה רק לפני כשבוע. גם הפעם, המדינה חויבה לקבל את המועסקים כעובדי מדינה. סמיכות ההחלטה בין פסיקת בית הדין לבין ההחלטה על הפסקת הפעילות מעוררת יותר מסימני שאלה. טענות משרד המדע – תמוהות הנימוקים שניתנו על ידי משרד המדע להחלטה שלו להפסיק את הפרויקט ולהעבירו לרשויות המקומיות מעט תמוהים. למשל, הטענה על חוסר שביעות רצון מהפעילות, שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות. מנהלי הפרויקט בשטח זועקים כבר שנים כי יש מצוקת כוח אדם והממשלה מזה שלוש שנים לא מאפשרת גיוס עובדים חדשים – בהתחלה בטענה שהנושא נמצא בערכאות ולאחר מכן – בגלל הקורונה. אין פלא שכמות הלומדים בקורסים של להב"ה ירדה כשאין מי שידריך אתם. העובדים והמנהלים שואלים גם: על סמך מה הטענה של חוסר שביעות רצון? איזו בדיקה מקצועית נערכה? ואם הייתה כזו, מדוע לא ניתנו להם הנחיות לתקן? חיזוק לתמיהה זו אפשר למצוא במחקר שנערך רק בשנה שעברה על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' אזי לב און מאוניברסיטת אריאל, שבדק במשך שנה שלימה את שביעות רצון המשתתפים בפרויקט – הלקוחות הישירים שלו. בניגוד לטענת משרד המדע, ממצאי המחקר הראו רמת שביעות רצון גבוהה. קשה להבין מה השתנה בתקופה הזו, על אחת כמה וכמה בהינתן העובדה שמאז חודש מרץ השנה הכול מושבת בגלל הקורונה. בהמשך התגובה מודים במשרד כי ניהול מיזם הלהב"ה היה כושל. האם ניהול המיזם לא היה באחריות המשרד? האם מישהו משלם על כך מחיר? והנה שוב דוגמה אופיינית כל כך בשירות הציבורי בישראל: שמי שאחראי על ניהול כושל לא משלם את המחיר, אלא 40 העובדים, שיצטרפו אל כמיליון מובטלים אחרים במשק, נפגעי הקורונה. פרויקט להב"ה האם הרשויות המקומיות ירימו את הכפפה? הנחת היסוד של משרד המדע והטכנולוגיה, שלפיה הרשויות המקומיות יודעות טוב יותר לנהל את הפרויקט, אולי נכונה ברמה העקרונית. אבל ההודעה על הפסקת הפרויקט לא נעשתה לאחר תהליך סדור ואחרי שהתחלופה נבנתה, אלא במקביל לפרסום קול קורא לרשויות, שמציע להן לקחת על עצמן את הפרויקט, גם אם במימון המשרד. נכון לעכשיו, לא ידוע האם ואילו רשויות יסכימו לקחת על עצמן את הפרויקט, ואם יסכימו – לא ברור איך יהיה פיקוח, כדי שהכסף ילך למטרה זו וכדי שהרשויות יבצעו את הפרויקט על הצד הטוב ביותר. ברשויות רבות יש פעילות העשרה של חוגים לילדים ולמבוגרים בתחום האוריינות. איזו סיבה יש להן לקחת על עצמן עוד פרויקט, לגייס עובדים, לשלם להם שכר ולצאת למסע בלתי ידוע? מה שיקרה הוא, כמו בהרבה מקרים, הרשויות המקומיות החזקות, שלא זקוקות לכסף ושהאוכלוסייה שלהן פחות זקוקה לפרויקטים מעין אלה, ירימו את הכפפה, ואילו אלה החלשות יביטו בעצב איך מכבים את אחד הפרויקטים החברתיים ביותר במדינת ישראל, דווקא בימים אלה. השורה התחתונה: להב"ה מצטרף לשורת פרויקטים לאומיים שמוכיחה שאי אפשר לנהל בישראל פרויקטים כאלה מבלי שהפוליטיקה תחסל כל חלקה טובה ולא במקרה, הקורבנות של המאבקים הפוליטיים הללו הם אלה שזקוקים לאותם פרויקטים יותר מכולם.

ארגון החמאס מפעיל מרכז לחימה לסייבר ולמודיעין נגד באיסטנבול – ועושה זאת בלא ידיעת ממשלת טורקיה, כך לפי פרסום של הטיימס הלונדוני, בהסתמך על הפרסום במקורות של "שירותי ביון מערביים". על פי העיתון הבריטי, המרכז פועל מזה כשנתיים, ומשמש מעין "חלון לעולם החיצון", עבור הארגון המבודד. החמאס, כך דווח, משתמש ברשת לטובת גיוס כספים, כמו גם ביצוע מתקפות סייבר, כגון מתקפות פישינג נגד טלפונים של חיילי וחיילות צה"ל, לטובת איסוף מידע. האתר משמש, על פי הדיווח, גם לרכישת ציוד לייצור אמצעי לחימה ואף שימש לחקירות. באוגוסט דיווח הטלגרף הבריטי כי טורקיה העניקה אזרחות לתריסר פעילים בכירים בחמאס. זאת, כדי להקל על תנועתם ברחבי העולם. בהמשך אותו חודש קיבל נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן, משלחת של הלשכה המדינית של חמאס. בשנים האחרונות הגדילה טורקיה את נוכחותה בעזה והשקיעה במגוון פרויקטים אזרחיים לשיקום מתקנים שנהרסו מהפצצות של ישראל. על פי הדיווח, מרכז של היחידה הסודית שנמצא באיסטנבול פועל בנפרד מפעילות משרדי החמאס בעיר. אנשי חמאס המוצבים בטורקיה, נכתב, כלל אינם מודעים לפעילותה של היחידה הסודית. היחידה הסודית, דווח, עורכת מתקפות סייבר נגד יריבי הארגון ברחבי העולם הערבי, בין השאר כנגד הרשות הפלסטינית, נציגויות של בעזה, כמו גם כנגד שגרירויות של סעודיה ואיחוד האמירויות במזרח התיכון ובאירופה. עוד דווח כי היחידה עוקבת ואף מרגלת ולעתים חוקרת – אנשי חמאס הנחשדים בחוסר נאמנות לארגון. במאי 2019 פורסם כי בפעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי וצה"ל, סוכל ניסיון של חמאס לפגוע ביעדים ישראליים בסייבר. הניסיון היה חלק מסיבוב ההסלמה האחרון שהיה בין ישראל לחמאס. מהצבא נמסר כי "ארגון חמאס ניסה לבסס יכולות התקפיות בסייבר, ופעל מרצועת עזה בניסיונות לפגוע במרחב הסייבר הישראלי. כלל הפעולות והניסיונות, התגלו וסוכלו מבעוד מועד. תשתית הסייבר לא הצליחה לממש את תכניותיה, לרבות ניסיון כושל בימים האחרונים". בהמשך לפעילות הסיכול שנערכו בהיבט הטכנולוגי, מטוסי קרב של צה"ל תקפו מבנה, ממנו פעל מערך הסייבר של חמאס. גורם בכיר בשירות הביטחון הכללי, אמר כי "יכולות הסיכול והגנת הסייבר של ישראל, מביאים לכך שניסיונות ארגון חמאס להוציא לפועל פעולות במימד הסייבר – נכשלים פעם אחר פעם". כמה ימים קודם לכן פורסם כי הזרוע הצבאית של החמאס הצליחה להגיע למצב של טשטוש עקבותיה, והיא מסוגלת לגייס כספים באמצעות ביטקוין ולחמוק מפיקוח. על פי התחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס, גדודי עז א-דין אל קסאם, הפועלים מרצועת עזה, שהוצאו מחוץ לחוק בארצות הברית ובמדינות רבות באירופה, החלו בקמפיין לגיוס כספים בסוף ינואר של אותה שנה. בקמפיין הם קראו לתומכים שלהם לתרום לארגון כספים באמצעות מטבעות דיגיטליים. ביולי 2018 פורסם כי רשת מודיעינית של ארגון החמאס נחשפה על ידי צה"ל, בעקבות דיווחי עשרות חיילים וחיילות על ניסיון של דמויות חשודות ברשתות החברתיות ובהודעות ווטסאפ ליצור עימם קשר ולגרום לחיילים להוריד אפליקציות. אלו כללו יכולות ריגול רחבות היקף נגד הקורבנות. רוגלה המתחזה לאפליקציית "צבע אדום". צילום: קלירסקיי באוגוסט 2018 פרסמנו כי החמאס הפיץ רוגלה המתחזה לאפליקציית "צבע אדום" במטרה להשתלט על טלפונים סלולריים של ישראלים ולרגל אחריהם; כך לפי קלירסקיי. בנוסף, הם הפיצו קובץ המתחזה לטופס ההצטרפות לשירותי סלקום TV. עוד הקימו אנשי הסייבר של החמאס אתר חדשות מזויף לטובת הדבקה בנוזקות וכן לשם הפצת ידיעות כוזבות. ימים ספורים לאחר מכן עלה כי החמאס המשיך להשתמש ברשתות החברתיות כדי לגרום לחיילי צה"ל לנדב מידע חשוב מבלי ידיעתם. הפעם הניסיון התבסס על שימוש באינסטגרם. פעילי החמאס פתחו חשבונות מזויפים ויזמו שיחות ידידותיות עם מי שהם זיהו כחיילי צה"ל. הם עודדו את החיילים ללחוץ על קישור שגורם להורדת אפליקציה לטלפון, שהיא למעשה רוגלה.