אחד האתגרים שעומדים בפני ארגונים שעיסוקם מבוסס על תכנון וניהול תהליכי ייצור הוא כיצד לאזן בין שמירה על בריאות העובדים למתן יכולת לאנשי מקצוע לתת תמיכה וסיוע מבלי להגיע פיזית לאתרי החברה. השלוחה הישראלית של PTC העולמית, שמפעילה בישראל ארבעה מרכזי תמיכה וחדשנות, הודיעה היום (ג') כי כחלק מהמאמץ למאבק בקורונה, היא מעניקה בחינם לכל אנשי המקצוע את האפליקציה שלה, שמאפשרת לבצע עבודות של תכנון, שירות ותחזוקה מרחוק מכל רכיב נייד, מבלי להגיע פיזית לאתר. השירות, שיועמד לרשות מנהלים בתעשייה בישראל, ניתן באמצעות שיחת וידיאו, קול ומציאות רבודה. המערכת מאפשרת לצייר את השרטוטים על לוחות התכנון ולבצע בהם שינויים או תיקונים. כמו כן, ניתן לשמור את שלבי ההסבר שהתקיימו במהלך השיחה על גבי המכשירים. האפליקציה עובדת על כל הפלטפורמות הניידות. "כאשר העולם שסביבנו עובר לדפוסי עבודה המקשים על קרבה פיזית ומגע אישי בין עובדים, אנחנו מקווים שמחווה זו תסייע ללקוחותינו ולכל מי שירצה להמשיך ולספק תמיכה לטכנאים של הארגון, לעובדים בשטח וללקוחות", אמר אריאל הדר, דירקטור הפיתוח העסקי והמכירות ב-PTC ישראל. "האתגר עשוי להיות גדול במיוחד כאשר נדרשת התמחות מיוחדת על מנת לבצע משימות ספציפיות באתר פיזי, כגון תפעול ותיקון מכשור מורכב. בהתחשב באווירה הקיימת, PTC מעוניינת לסייע". החברה מעסיקה בישראל 270 איש והיא מציעה פתרונות בתחומי האינטרנט של הדברים, תכנון בעזרת מחשב (CAD), מציאות רבודה ו-PLM.

הרשת החברתית הסינית ווייבו הובילה סבב גיוס A בסך של 3.5 מיליון דולר לסטארט-אפ תוכן הווידיאו Y-platform, שהוקם על ידי הישראלים רז ואמיר גל-אור. לצד ווייבו, נטלה חלק בסבב קונלון וואן וויי. בגיוס הסיד שלשלה Y-platform לקופתה 1.5 מיליון דולר, כך שסך ההשקעות בה עד כה עומד על חמישה מיליון. בחברה אומרים כי ההון הנוכחי שגויס ישמש לטיוב תכני הרשת שלה, הרחבת פעילות האי קומרס וכניסה לשווקים נוספים. Y-platform נוסדה ב-2017 בבייג'ינג. רז גל-אור משמש כנשיא החברה וכאחראי על עסקיה הגלובליים, ואביו, אמיר גל-אור, מכהן כיו"ר שלה. בנוסף לשני הישראלים, להקמת החברה היו שותפים הסינים פאנג יידון, המשמש כמנכ"ל, ז'אנג שימאן, מנהלת התפעול והאחראית על המסחר האלקטרוני, ושיאוצ'י ליאו. מיזמי תוכן ופרסום בווידיאו החברה החלה את דרכה במיזם הווידיאו Ychina, שנועד לחשוף את החיים בסין בתחומי התרבות, הבידור, סגנון החיים והחדשנות בפני קהלים ברחבי העולם, באמצעות סרטונים מקוריים בכיכובם של ידוענים מקומיים. התכנים משודרים בפלטפורמות וידיאו סיניות, ובהן ווייבו, בילבילי, טיק טוק ו-ווי צ'ט, כמו גם ביוטיוב, פייסבוק ואינסטגרם. מיזם זה צבר 70 מיליון מנויים עם 300 מיליון דפים נצפים בחודש, כאשר עד היום נרשמו יותר מחמישה מיליארד צפיות בסרטוני הווידיאו. במיזם נוסף של Y-platform, שנועד לחשוף את העולם בפני הציבור בסין, משתתפים 40 ידוענים בתחום התרבות מרחבי העולם, המככבים בהפקות וידיאו שממוקדות ב-10 תחומים, כגון תרבות, אופנה, יזמות, תיירות, ספורט ובידור. זרוע אחרת של החברה עוסקת בפרסום, אי קומרס ושיווק, תוך שיתוף פעולה עם יותר מ-300 מותגים מסין וממדינות נוספות. בין המותגים הללו ניתן לציין את גוגל, ג'יפ, ג'נרל אלקטריק, וואווי, טנסנט, עלי באבא, לוריאל ומקדונלדס. Y-platform מפיקה עבורם סדרות וידיאו מקוריות, המשודרות בטנסנט וידיאו, בבילבילי וברשת הטלוויזיה הסינית הממשלתית CCTV. עם פרוץ מגפת הקורונה שימשה Y-platform כפלטפורמה למיזם שבמסגרתו התנדבו 100 רופאים מבתי החולים הגדולים בישראל לספק הדרכות רפואיות מקוונות בווידיאו חי, בשורה של נושאים רפואיים, למיליוני אנשים שנמצאים בבידוד או חוששים להגיע למרפאות ובתי חולים, עקב החשש שיידבקו במחלה. [caption id="attachment_313208" align="alignnone" width="600"] רז גל-אור, ממייסדי ונשיא Y-platform. צילום: יח"צ[/caption] רז גל-אור אמר כי "אנחנו חותרים להעמיק את ההיכרות של העולם עם התרבות הסינית באמצעות תכני וידיאו המשלבים את תרבותה ועוצמתה עם האוכלוסיות המגוונות שגרות בה". לדבריו, "החברה מתכננת להכפיל את צוות העובדים מ-50 ל-100, תוך התמקדות בגיוס כישרונות בתחומי התוכן והאי קומרס, וכן החתמת בלוגרים נוספים מסין וממדינות נוספות, בעלי אופקים גלובליים ויכולת הבעה". גל-אור האב ייסד ב-1998 את קרן הון-הסיכון הישראלית אינפיניטי, שהשקיעה בחברות סטארט-אפ ורשמה אקזיטים, ביניהם של גליליאו, סייפן, סייטקס ויז'ן, שלקייס, דיגיטל צ'יינה ושופינג דוט קום. הוא החל לפעול בסין לפני שני עשורים, עד שב-2007 עבר למדינה עם משפחתו. פעילותו לקידום היחסים בינה לבין ישראל הביאה את נשיא וראש ממשלת סין להעניק לו לפני כשלוש שנים את אות הידידות, העיטור הגבוה ביותר שמעניקה המדינה לזרים. גל-אור הבן נכלל ב-2018 ברשימת 30 הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 30 של המהדורה הסינית של המגזין פורבס.

"כאשר מנתחים את האפקט של נגיף הקורונה על העולם, מעלים את השאלה האם יהיו שינוי או עצירה של תהליכים גלובליים שהעולם היה בשיאם ערב פרוץ המגפה. אני סבור שאין דרך חזרה מהגלובליות. המשבר הנוכחי הוא זמני והעולם יוכל להתאושש ממנו", כך אמר פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב. פרופ' אריאב התראיין לפודקאסט אנשים ומחשבים במסגרת סדרה מיוחדת של הסכתים על משבר הקורונה. הפרק בהשתתפותו יעלה לאוויר מחר (ד'). אריאב חוקר במשך שנים את תחום הגלובליזציה, בהיבטים של ניהול, טכנולוגיה וכלכלה. בנוסף, הוא מומחה למזרח הרחוק ומלמד במוסדות אקדמיים בהודו ובמדינות אחרות. "ראשית, אני מבחין בין גלובליזציה לגלובליות", אמר. "גלובליזציה היא תהליך, אבל הגלובליות היא עובדה מוגמרת ואין כל אפשרות לסגת ממנה. אנחנו רואים כעת את הצד האפל של הגלובליזציה, אבל אני לא רואה כל דרך ליסוג לאחור. הלקוחות, הספקים והעסקים הם כולם גלובליים". בהמשך הראיון האיר אריאב את הזרקור על היבט נוסף שמביאה אתה מגפת הקורונה, מעבר לבריאות ולכלכלה. לדבריו, היא גורמת לשינוי תהליכים של מדיניות ציבורית, בהתבסס על מידע וניסיון של אחרים. "חלק ניכר מהטיפול והמאבקים בנגיף הקורונה מבוסס על מידע שמגיע על סמך הניסיון והידע שנצבר בסין, שכבר יוצאת מהמשבר ומעמידה אותם לרשות מקבלי ההחלטות, כולל בישראל. זה מה שמעודד פה: דווקא הסינים, ששם התפרצה המחלה, מסייעים לכל העולם". היבט חיובי נוסף הוא, לדבריו, שמשברים כמו זה מניבים גם לא מעט הזדמנויות עסקיות, "וכבר אפשר לראות את זה בתחומים כגון דיגיטציה ואוטומטיזציה של תהליכים". השפעת הקורונה על המנמ"רים ומערכות המידע פרופ' אריאב התייחס גם להשפעה של המשבר על הטכנולוגיה, ובכלל זה מערכות המידע, ועל המנמ"רים. "הטיפול בקורונה מבוסס על שלושת מקורות הערך של מערכות המידע: אופרטיבי, מחשוב ואוטומציה, וביג דטה", אמר. "עיקר הבעיה במאבק במגפה הוא העדר היכולת לשלוט במידע, וברגע שמדינות יעשו את התהליכים הנכונים, הן יוכלו לתת פתרונות יעילים יותר", ציין אריאב. הוא נתן כדוגמה את טייוואן, שהצליחה להתגבר עם המחלה כי היא הייתה ערוכה להתמודד אתה מלכתחילה. "מהרגע שהטייוואנים זיהו שהמגפה מגיעה, הם החלו בתהליך של זיהוי מקרים חריגים. למשל, בכל מטוס שנחת אצלם, אף אחד לא ירד לפני שהוא מילא שאלון מפורט, מה שעזר להם להחליט בביקורת הדרכונים למי לאשר להיכנס לתחומי המדינה ולמי לא", ציין. "נכון הוא שהם הפעילו גם מערכות למעקב אחר חולים, אבל הם עשו זאת במשולב ובזמן, בעוד שאצלנו התמהמהו". אריאב דיבר בשבחה של טכנולוגיית המעקב ואמר כי היא "מבוססת הרבה על ביג דטה ומאפשרת לדעת יותר טוב מי חולה, למפות את האזורים שבהם יש יותר תחלואה ולהתגבר עליה, כי הבעיה המרכזית היא חוסר הוודאות שיש בעולם". האופטימיות הזהירה שמשדר אריאב מבוססת על מודלים של כלכלות שעברו מגפות קשות והצליחו לשרוד. "המודלים האלה מסומנים בשלוש אותיות - V L U, כאשר מודל ה-V משקף ירידה תלולה יחסית בפעילות אבל לאחר מכן עלייה. כמובן שכולנו הינם ועוד נהיה קורבנות של המגפה, אבל לדעתי, אנחנו בקצה של השפיץ התחתון של ה-V וכבר מתחילים לראות התאוששות. בקצב הזה, אני מעריך שעד ספטמבר סין תחזור לפעילות שהייתה בה לפני הקורונה, ובעקבותיה שאר העולם", אמר.

משבר הקורונה תפס את המנמ"רים בעיצומו של יישום תכניות ופרויקטים ל-2020, שרק בעוד שבוע מסתיים הרבעון הראשון שלה. מן הסתם, אף אחד לא הכין אותם, גם בתסריטים הכי קיצוניים, שמאז תחילת השנה, תכניות רבות שהם מעורבים בהן ירדו לסדרי עדיפויות נמוכים, והציפייה המרכזית של ההנהלות מהם, שנכונה תמיד אבל עכשיו ביתר שאת, היא לצמצם תקציבים ולעשות הרבה יותר. נכון שמנמ"רים רגילים להתמודד עם משאבים מוגבלים, אבל הם לא בעלי ניסיון כיצד עושים זאת כאשר הפעילות של הארגון מצטמצמת עד לרמת אפס. זה כמו רכב שנוסע ב-100 קמ"ש ונאלץ לעצור עצירת חירום. אז איך בכל זאת מתמודדים? המגזין אינסיידר שאל מנמ"רים ומומחים נוספים כיצד עוברים את המשבר בשלום, וריכז כמה טיפים מעניינים, שיכולים להיות רלוונטיים גם אצלנו. אחד היסודות להתמודדות עם משברים כמו זה הנוכחי הוא בביצוע תהליכים נכונים של תכנון. נודה על האמת שרובנו, מנמ"רים ואחרים, לא ממש חזקים בזה. לכן, כל שנותר הוא להשתמש בחכמת הבדיעבד ולהמליץ לעשות תכנון הדוק לקראת המשברים שלצערנו, יש להניח שעוד יפלו עלינו. הנושא השני הוא העובדה שכשיש לחץ תקציבי, בתקופות משבר כמו עכשיו, באופן אוטומטי עולה הלחץ מהשטח, מהקולגות לעבודה ומהספקים. כולם רוצים נתח גדול יותר מהתקציב שאין למנמ"רים. פה מומלץ קודם כל לפתח יכולת עמידות ולא להתרגש, אבל גם לא לפספס הצעות מספק שיש להן ערך עסקי ישיר ועשויות להביא את המנמ"ר להראות להנהלה חיסכון תקציבי. על דרך השלילה, ניתן לומר שהצעות לשדרוג מערכות כמו ERP יכולות להידחות, בפרט במקרים שבהם יש חשש שהוא לא יביא לתועלת ישירה ורק יזלול הרבה תקציב. היטיב להגדיר זאת אחד האנליסטים: "כשאתם שוקלים פרויקט חדש, אל תפלו קורבן למגרשי המכירות של הספקים, המבטיחים פריסה חלקה וקלה". טיפ נוסף: כאשר יוצאים לדרך לפרויקט, גם בימי משבר, חשוב מאוד לשמור על העיקרון של שיתוף כל המשתמשים שאמורים להשתמש במערכת, ליצור יחסי אמון ולעבוד ביחד. הדרך היא להתחיל עם קבוצה קטנה, שהיא כבר מדליקה את היתר. מנמ"ר, אין לך בעל ברית טוב יותר מסמנכ"ל הכספים ואם כבר שיתוף, בתקופות משבר מומלץ, יותר מבכל תקופה אחרת, לפתח מודלים פיננסיים מדויקים. כאשר נאבקים על תקציבים ועל מנת לעמוד ביעדי התקציב שנקבעו, למנמ"רים אין בעלי ברית גדולים יותר מעמיתיהם מהתחום הפיננסי. לכן, מומלץ שמנהלי ה-IT יעבדו יד ביד עם האנשים שאחראים על הקופה, כדי לפתח מודלים המבוססים על נתונים היסטוריים, במיוחד כאשר מתקצבים עלויות תפעול IT. [caption id="attachment_313232" align="alignnone" width="600"] אין כמו שיתופי פעולה להצלחה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] לצד כל זה, מומלץ למנמ"רים לעשות את הדברים המתבקשים כאשר יש מצוקת תקציב: צמצום תהליכים לא יעילים וחשיבה כיצד מערכות המידע יכולות לסייע לארגון להפוך למרכז רווח. מומלץ לשקול הטמעת יישומים ותהליכי אוטומציה שיעבירו חלק מהפעילות לאחריות המשתמשים. עצה נוספת, שתמיד נכונה, היא להיעזר ביועצים חיצוניים, מומחים בתחומים מסוימים, אנליסטים ועמיתים בענף. ויש דבר נוסף: להשתתף בכנסים ולקרוא הרבה מידע באתרים רלוונטיים. גם בימי הקורונה, מתקיימים כנסים מקצועיים, וירטואליים, כמו, למשל, האירועים הווירטואליים הקרובים של אנשים ומחשבים. ביום ה' הקרוב נקיים מפגש ראשון בסדרה של מפגשים וירטואליים של פורום המנכ"לים והמנמ"רים C3, שיעסוק בעבודה מרחוק בתקופת משבר הקורונה. העולם מתחיל להסתגל למציאות חדשה, שאולי לא מאפשרת מפגש אישי, אבל גם בה אי אפשר לוותר על מידע ועל כלים להמשך פעילות, גם כשהתקציב מוגבל הרבה יותר מאשר בימים רגילים. ואת המידע הזה ניתן להשיג במפגשים וירטואליים.

גם במשבר הקורונה, האמריקנים לא מוותרים על ברודוויי והוליווד: נתונים שאסף הסטארט-אפ הישראלי זן סיטי מעלים כי קרוב למחצית מהשיח של הגולשים תושבי ארצות הברית בשבוע שעבר התמקד בפעילות של מוסדות התרבות והבידור. לעומתם, בין הנושאים המעניינים את הגולשים הישראלים בימים אלה ניתן למצוא, אפשר לומר שמטבע הדברים, את השפעת משבר הקורונה על העסקים הקטנים, החינוך והאוכלוסייה המבוגרת. זן סיטי, שפיתח פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית שמנתחת את השיח ברשת, ניתח יותר מ-300 אלף אינטראקציות בנושא הקורונה ב-10 ערים בישראל, בעיקר בכל הקשור לשיח על הרשויות המקומיות. על פי הניתוח, מוקדי העניין המרכזיים של הישראלים בימים אלה הם: עסקים קטנים - השפעת התקנות החדשות על עסקים קטנים ומקומות הבילוי בערים, כולל הציפייה של תושבים רבים מהעירייה לסייע לבעלי עסקים אלה, בין אם בהנחות בארנונה ובין אם בהקלות נוספות. חינוך - השפעת סגירת בתי הספר והגנים על אורח החיים. תושבים בירכו על יוזמות עירוניות להעסקת הילדים. בחלק מהמקומות עלתה ביקורת כלפי הגננות שבחרו לא להגיע לגנים. אוכלוסייה מבוגרת - תושבים רבים הביעו הערכה ליוזמות עירוניות לתמיכה, סיוע ושמירה על בריאות האוכלוסייה המבוגרת בישראל. בחלק מהערים, תושבים העלו רעיונות דוגמת יצירת מערך קניות עד הבית עבור קשישים בודדים. ביטול אירועים - רבים מהתושבים בערים שונות הביעו אכזבה מביטול אירועים עירוניים, בעיקר סביב חג הפורים, בעוד שאחרים הבינו שהעיריות דואגות לשלומם ובריאותם. ערים שיצרו אלטרנטיבות כמו משלוחי מנות למבודדים ואירועים שכונתיים קטנים זכו לפידבק אוהד על התגובתיות המהירה למצב. יוזמות עירוניות והנחיות - לצד חידוד ההנחיות של משרד הבריאות בערוצים העירוניים, ערים רבות יוזמות מענים קהילתיים נקודתיים לצרכי התושבים, שמתקבלים בהערכה רבה כלפי העירייה ובהירתמות של תושבים למאמץ. מה בארצות הברית? שני דו"חות שהוציא זן סיטי מציגים את הנושאים החמים ביותר המעסיקים בתקופת המשבר הנוכחי את התושבים ביותר מ-100 ערים ומדינות בארצות הברית, ביניהן מטרופולינים מרכזיים כשיקגו, יוסטון, פניקס וסן פרנסיסקו. הדו"חות מבוססים על כל האינטראקציות ברשת של תושבי אותן ערים מאז ה-1 במרץ ועד ל-17 בו, ומאפשרים לראות את ההתפתחויות והשינויים בשיח. לצורך הכנת הדו"ח הראשון שפרסמה החברה היא ניטרה וניתחה 1.5 מיליון אינטראקציות ברשת, בין התאריכים 1 במרץ ל-12 בו. בדו"ח השני, שכלל מידע שנאסף בין ה-11 ל-17 במרץ, כמות האינטראקציות כבר האמירה ל-6.7 מיליון, ובפרק זמן קצר יותר - של שבוע לעומת 12 יום. מהממצאים עולה כי בתחילת החודש, האמריקנים דאגו בעיקר מסגירת בתי הספר בעקבות משבר הקורונה - נושא שעלה באותם הימים לדיון הציבורי בארצות הברית, כאשר יותר מ-42% מהשיח התמקד בנושא זה. לעומת זאת, בין ה-11 ל-17 בחודש, השיח סביב הנושא הצטמצם ל-11% וירד למקום השלישי. סגירת בתי הספר פינתה את הצמרת לפעילות מוסדות התרבות והבידור, שכאמור, השיגו 44% מהשיח. זאת, בעוד שבשליש הראשון של החודש הנושא לא עלה כלל לדיון. כמו כן, הגולשים התעניינו בסטטוס של אירועים ציבוריים וביטולם, עם ירידה קלה מ-25% בתחילת מרץ ל-20% בשבוע האחרון שנסקר. השיח סביב התחבורה הציבורית הלך וירד במהלך החודש, כנראה כי ערים רבות בארצות הברית עצרו את התחבורה הציבורית. בנוסף, זן סיטי ערכה השוואה מעניינת בין נושאי השיח בשליש הראשון של מרץ לעומת אלה שהעסיקו את הגולשים האמריקנים בשליש הראשון של ינואר, לפני שהקורונה יצאה את גבולות סין. בעוד שבינואר, הנושאים הבולטים היו ביטחון הציבור (18%), הכלכלה המקומית (9%) והקהילה (4%), במרץ השיח התמקד בבריאות הציבור (21%), בתי הספר (13%) ואירועי התרבות הציבוריים (8%). למרות ההשפעה הכלכלית ההרסנית של משבר הקורונה, נושא זה לא נכלל בדירוג במרץ. [caption id="attachment_313239" align="alignnone" width="600"] There's no business like show business - גם כשהתיאטראות סגורים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] הדו"חות הללו, שזן סיטי מתכננת להוציא בתקופה הקרובה על בסיס שבועי, מאפשרים לרשויות להבין מה מעסיק ומדאיג את התושבים שלהם עם התפתחות המשבר, ואיפה לשים את הפוקוס מבחינת מענה לתושבים, תמיכה בקהילה, חזרה על הנחיות הבידוד והסגר וכן הלאה. לדברי איל פדר לוי, מנכ"ל החברה, "עובדי הרשויות העירוניות, אנשי הבריאות וביטחון הציבור נמצאים בחזית המשבר. באחריותם לחלוק מידע אמין ואפקטיבי עם הקהילה ולפעול במהירות בנוגע לנושאים שמדאיגים את התושבים. הדו"ח הזה, שאסף וניתח מידע משיחות של רבבות תושבים מיותר מ- 100 ערים, מספק תמונת מצב של הנושאים המרכזיים המעסיקים את התושבים ושהרשויות צריכות לקחת בחשבון". הסטארט-אפ זן סיטי התגלה על ידי נוגה קפ, מנהלת שותפה בקרן i3 Equity Partners, לפני כשנתיים וחצי. קפ הייתה הראשונה להאמין בו והיא העניקה לו השקעת פרה-סיד. "זן סיטי מסייעת בימים אלה לרשויות עירוניות בארצות הברית ובישראל לנטר ולנתח בצורה מדויקת את השיח של התושבים ברשת, במטרה לאפשר להן להציע מענה מדויק ואפקטיבי לצרכי התושבים. השותפות-משקיעות של i3 - כמו מיקרוסופט, קוואלקום, טאטא וטמאסק - נרתמו להציע את השירות של זן סיטי לרשויות עירוניות ברחבי העולם", אמרה.

משברים כמו הקורונה הם הזדמנות לחברות ולאנשים פרטיים להראות את הצד היפה שלהם. ואמנם, יש שמנצלים את התקופה המורכבת להתנדבות ולסיוע למען הקהילה. לצד אנשים פרטיים, ההתגייסות בולטת בקרב חברות היי-טק, שבחלקן עושות זאת גם בימים כתיקונם. ליקטתי עבורכם כמה חברות היי-טק שהודיעו על תרומות למען הציבור על רקע משבר הקורונה, וגופים נוספים שהודיעו על מיזמים טכנולוגיים רלוונטיים. עיריית ירושלים עיריית ירושלים תפתח מחר (ד'), למשך חודש, תכנית לימודי מתמטיקה מהבית לתלמידי כיתות י"א וי"ב, בשיתוף הסטארט-אפ Class.Me של היזמים אמיר ליס, ניר ציוני וליאור לסרי. העירייה תעמיד לרשות התלמידים מתרגל צמוד בכל יום בשעות אחר הצהריים, שיסייע להם במשימות אונליין ובהכנה לבגרות, במימון עירוני מלא. האפליקציה מותאמת לשימוש בעברית ובערבית. הלמידה תיעשה בקבוצות משותפות, בחלוקה לפי היקף יחידות הבגרות של התלמידים. המשתתפים יוכלו להציג שאלות בצ'ט משותף ולקבל תשובות מהמתרגל ומתלמידים אחרים. אם התלמידים לא רוצים להיחשף, באפשרותם לשאול את השאלות בצורה אנונימית. תלמידי ירושלים בכיתות י"א וי"ב מוזמנים להצטרף לתכנית כאן. מחשבה טובה עמותת מחשבה טובה יצאה בקריאה למתנדביה כדי להשמיש עוד מחשבים לטובת משפחות עם ילדים, קשישים ובודדים מעוטי יכולת, שזקוקים לתקשר עם העולם בחוץ. העמותה גם העלתה פלטפורמה להנגשת שירותים דיגיטליים לבני הגיל השלישי בעת בידוד, עם פורטל למידה של כלים דיגיטליים. כמו כן, היא מפעילה מעבדת מחשבים, כדי לסייע להעניק למשפחות, בודדים וקשישים לתקשר ולהעביר את הזמן. [caption id="attachment_313176" align="alignnone" width="600"] מעבדת המחשבים של מחשבה טובה. צילום: יח"צ[/caption] frenziQ frenziQ מציעה למשפחות להפיג את המתח ולעתים גם הבדידות שהמצב מביא, בעיקר לבני הגיל השלישי, באמצעות טריוויה. האפליקציה של החברה מאפשרת ליצור חיבור חברתי עם ההורים, הסבתות והסבים דרך שאלות הגיון וידע כללי הקשורות לתחומי העניין של הדורות השונים, שנשלחות לקבוצה בזמן אמת. באמצעות עבודה קבוצתית, הם ישחקו בזמן אמת ויוכלו לגבור על קבוצות אחרות. בכל משחק יכולות להשתתף 10 קבוצות. השאלות יישלחו בימים א' עד ה', פעמיים בכל יום - ב-17:00 וב-20:00. כך, אומרים בחברה, הנמצאים בבידוד חברתי והמשפחות שלהם יזכו למספר דקות של אושר פעמיים ביום. מיי הריטג' מיי הריטג' תרמה למשרד הבריאות 66 אלף מטושים לגילוי נגיף הקורונה, בשווי מוערך של 10 מיליון דולר. זאת, לאחר שהצליחה להביא אותם במבצע לוגיסטי מורכב. מטושים הם הרכיב המרכזי שהיה חסר לצורך ביצוע נרחב של בדיקות לגילוי קורונה בקרב אזרחי ישראל. [caption id="attachment_313177" align="alignnone" width="600"] חלק מהמטושים שמיי הריטג' תרמה למערכת הבריאות. צילום: יח"צ[/caption] סיילספורס סיילספורס ישראל הרימה תרומה של 50 אלף דולר (יותר מ-180 אלף שקלים) למגן דוד אדום, כדי לתמוך בארגון ההצלה בשעת החירום שאנחנו נמצאים בה. התרומה הזו תעזור למד"א להשיק את שירות מד"א בקהילה, שבאמצעותו ישלח הארגון צוותים מצוידים בכל הציוד הנדרש ישירות לבתיהם של חולים ולספק להם טיפול רפואי במקום. יוזמה זו תסייע להפחית את הצורך בפינוי חולים לחדרי המיון העמוסים. בנוסף, החברה העמידה את שירות הבריאות בענן שלה (Health Cloud) בחינם לצוותי תגובת חירום, למוקדים טלפוניים ולצוותי ניהול טיפוליים של מערכות בריאות שמושפעות מנגיף הקורונה. כמו כן, היא מציעה ללקוחות ולארגונים ללא מטרות רווח מאגר מידע חינמי שפותח על ידי טבלאו שאותה היא רכשה, שמאפשר לארגונים לראות ולהבין את המידע בנוגע לנגיף הקורונה בזמן אמת. מידע זה כולל נתונים שנאספו ועובדו על ידי אוניברסיטת ג'ון הופקינס, כמו גם דטה מארגון הבריאות העולמי וה-CDC האמריקני. המאגר יהיה פתוח לארגונים אלה ללא תשלום לתקופה של כחצי שנה - עד ה-30 בספטמבר. אפספלייר אפספלייר החליטה להעניק עד חצי מיליון דולר, יחד עם משאבים טכנולוגיים והנדסיים, לחברות שמפתחות חדשנות בתחום הבדיקות לקורונה. המטרה היא לתת כסף במטרה לייצר עוד בדיקות, על מנת שהציבור יוכל לחזור לשגרה במהירות המרבית. פינאפ פינאפ, שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית מבוססת אלגוריתם המחשב את זכויות השכים לקבלת החזר מס, מציעה לצוותים רפואיים ברחבי הארץ להגיש באמצעותה בקשה להחזר מס ללא תשלום. ההטבה תינתן ל-200 מאנשי הצוותים הרפואיים, ולאנשי הצוותים הרפואיים האחרים היא תציע 50% הנחה - כל זאת עד סוף מאי. כדי לממש את ההטבה, על אנשי הצוותים הרפואיים להירשם למערכת ולמלא שאלון - תהליך שלדברי אנשי פינאפ לוקח שלוש דקות. במידה שיש בן או בת זוג, אפשר לחבר גם אותו.ה. לאחר הרישום, באזור האישי ניתן להעלות טופס 106, באמצעות המובייל או המחשב. בהמשך, הפלטפורמה מבצעת את הבדיקה לזכאות החזר המס ושולחת את התשובה למשתמש תוך 24 שעות. לאחר קבלת תוצאות הבדיקה המשתמש מועבר להגשת הבקשה למס הכנסה. מדובר ברשימה חלקית, וגופים נוספים מציעים גם הם שירותים ומעלים תרומות למלחמה בווירוס הקורונה ובמשבר שהוא הביא אתו. חברות וארגונים רלוונטיים שאינם נכללים בכתבה מוזמנים לפנות למערכת אנשים ומחשבים כאן.

"מזה כמה חודשים, היינו עסוקות בתכנון והכנת כנס, ככל הכנסים, פיזי. לאור המצב, בזמן שיא הפכנו את הכנס לווירטואלי. למרבה השמחה, הפיכת הכנס למתכונתו החדשה לא גרעה ממספר המשתתפים בו, שעמד על מאות רבות", כך אמרה מזי גלאור, סמנכ"לית שיווק, יבמ ישראל. בשבוע שעבר ערכה יבמ ישראל את כנס הענן ההיברידי שלה – שהיה אמור להיות פיזי – באופן וירטואלי. הכנס, שנשא את הכותרת Hybrid Cloud Con – Innovate, Modernize & Secure Anywhere,  נערך בהפקת אנשים ומחשבים. מאות לקוחות ושותפים עסקיים של הסניף הישראלי של הענק הכחול שנרשמו – השתתפו בו. ההחלטה על שינוי מתכונת הכנס התקבלה לאור הרצון להימנע מכינוס של אלפי אנשים בשל החשש מנגיף הקורונה. בכנס הוצג ההיצע של יבמ ורד-האט, שנרכשה על ידי יבמ תמורת 34 מיליארד דולרים – לעולם הענן ההיברידי ולסביבות מרובות עננים. זאת, לטובת צליחה מהירה וטובה של המסע של ארגונים אל הענן. בחודש פברואר, אמרה גלאור, "חלחלה בנו ההבנה שיהיו קשיים 'להרים' כנס פיזי שכזה, לאור מה שקורה בעולם עם הנגיף. הבנו שהעסקים אינם כתמול שלשום. צוות מנהלות השיווק בחברה, סוזי פרס, גליה בן משה ואני, התלבטנו בסוגיה. לבסוף החלטנו את ההחלטה הברורה : אנחנו חברה טכנולוגית - לא מבטלים, אלא הופכים את האירוע לווירטואלי, בלא שינוי התאריך ובלא שינוי של הפורמט". "בנינו אירוע גדול", אמרה גלאור. "את הכנס פתחו דניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל, ושרון גנור, מנהלת תחום ענן וקוגניטיב בחברה. השניים הציגו את אסטרטגיית הענן ההיברידי והעבודה בסביבה מרובת עננים של החברה. פרנסיס וורקווין, מנהל מכירות אפליקציות ביבמ לאזור EMEA, וליאור חקלאי, מנהל מכירות אינטגרציה של ענן היברידי ביבמ ישראל, הציגו את אסטרטגיית הענן ההיברידי שלנו. דלית נאור, מנהלת תחום טכנולוגיות ענן היברידי במעבדות המחקר של יבמ, הציגה את ההיבט המחקרי במסע לענן". לאחר מכן, ציינה, "הכנס התפצל לחמישה מסלולים שונים במקביל: אינטגרציה אג'ילית בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית; ה'סולם' של יבמ לבינה מלאכותית; אבטחה מקושרת בסביבה מרובת עננים; היפר-אוטומציה; ופיתוח אפליקציות וניהול סביבה מרובת עננים. חתמנו את הכנס בנושא הזרקת חדשנות לארגונים במציאות משבשת". "היה לנו מעט מאוד זמן, ימים ספורים, כדי לערוך את השינוי", ציינה גלאור, "מהניסיון של יבמ בעולם 'להרים' אירוע וירטואלי, עם מסלולים וקשר דו-כיווני עם המשתתפים לצורך שאלות ותשובות – זה דבר שאורך חודשיים. הכנו את התכנים, עבדנו עם הצוות של אנשים ומחשבים, חיבקנו את השינוי באהבה. אנשי יבמ במטה העולמי ובאירופה סייעו לנו להעלות את התכנים לפלטפורמה הדיגיטלית שלנו, Streaming Video Platform, שהיא חלק מ-Watson Media". "האירוע היה מוצלח", אמרה גלאור. "השתתפו בו מאות אנשי מקצוע. היה להם פשוט וקל לעבור בין המסלולים, בעוד הם נשארים בנעלי בית וטרנינג בבית. הופתעתי לחיוב מהערנות של המשתתפים. יתרון של אירוע כזה, אונליין, הוא ביכולת להנפיק תשובות של מומחים ואנשי מטה לשאלות מהקהל – במהירות. כך למשל, אחת השאלות הייתה, האם מחשוב קוואנטי יכול לסייע למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה". "מה שאפשר את הצלחת האירוע", סיכמה גלאור, "הוא קודם כל ההבנה שהמציאות השתנתה. החלטה מהירה, ועל בסיסה התנהלנו באופן גמיש. יחד אם אנשים ומחשבים עבדנו סביב השעון. היבט חשוב היה הסיוע המקצועי שקיבלנו מאנשי החברה בארץ ובחו"ל. כולם נרתמו לסייע לנו בהפקה. זה היתרון של יבמ כחברה גלובלית, שהעניקה לנו גיבוי וגב איתן. לסיום, נקודה חשובה היא הגישה החיובית והאופטימיות של כל הצוותים שהיו מעורבים בעבודה".  

כתב: לירן מור, מנהל פעילות הענן בטלדור תקשורת מקבוצת טלדור. מאז שהגיחה מגפת הקורונה והשתלטה על סדר היום, נדמה כי מילות הבאזזז הנשמעות ביותר בשוק ההיי-טק הן "יכולת עבודה מרחוק". בזמן שחברות רבות מנסות להסתגל למצב, ומאפשרות לרוב העובדים לעבוד מהבית, הדגש שאותן חברות זקוקות לו יותר מכל הוא היכולת לעבוד מהבית בצורה מאובטחת. קיימים מגוון פתרונות שמאפשרים לנו לעבוד מרחוק, אך רבות מהמערכות שיש בשוק לא מעניקות אבטחה ברמה הגבוהה ביותר, אליה נדרשים ארגונים שונים במשק, דוגמת המוסדות הפיננסיים והממשלתיים. בזמנים קריטיים אלה, הקריטריונים לבטיחות בעבודה מרחוק מתחדדים. הדגש הוא על מקסימום אבטחה, ובמהירות הגבוהה ביותר. כולנו זקוקים למערכת שתוכל להתמודד עם כמות גדולה במיוחד של מידע המועבר דרכה, וגם לעשות זאת בצורה מאובטחת וחכמה. המערכת המובילה בתחום הגישה המאובטחת מרחוק לפני זמן קצר, אנחנו, בטלדור, חתמנו על הסכם בלעדי עם נטסקופ (Netskope), שמובילה בשנים האחרונות את תחום הפתרונות לגישה מאובטחת מרחוק. האימוץ המהיר של אפליקציות, שירותים ומכשירים ניידים בענן, לצד העבודה הרבה מחוץ לשטחי הארגון, הביאו לכך שהנתונים עוברים למקומות בהם טכנולוגיית האבטחה המסורתית אינה מספקת. הפתרון נוקט בגישה ממוקדת נתונים לאבטחת ענן ועוקב אחר המידע לכל מקום שאליו הוא הולך: החל בנתונים שנוצרו ונחשפו בענן, וכלה בנתונים שעוברים ליישומי ענן ומכשירים אישיים לא מנוהלים, המערכת מגנה על נתונים ועל משתמשים בכל מקום. כאשר מדובר על משתמשי הקצה, המערכת מספקת מידע נחוץ, כמו מה עושים המשתמשים, מאיפה הם מתחברים, האם משתמש ביצע מהלך חוקי מבחינת הארגון, האם בוצע שיתוף עם משתמשים מחוץ לארגון או רק קבוצת אנשים מאושרת, ואפילו מאיזה מכשיר בוצעה הפעולה. במידה שמשתמש ביצע פעולה שאינה אופיינית, כגון הורדת קובץ גדול מתוכנת שיתוף מסוימת, המערכת תדע לשלוח התראה או, לחלופין, לחסום אותו מהמשך הפעולה. [caption id="attachment_313170" align="alignleft" width="300"] לירן מור, מנהל פעילות הענן בטלדור תקשורת. צילום: יח"צ[/caption] נטסקופ גם מספקת הגנה בזמן אמת על הנתונים, כולל טיפול בנוזקות שעשויות להגיע לשירותי הענן לפני הגעתן (In Transit - Data in motion), או קבצים שכבר נמצאים בענן (Data at rest). יש לזכור שכיום, עובדים יכולים להתקין יישומי ענן במחשבים או במכשירים ניידים, שעליהם לא חלים מנגנוני ההגנה שנמצאים על המחשבים הארגוניים. העבודה באופן זה מאפשרת לעובד גישה לנתונים ארגוניים, אך גם חושפת את המידע לתכונות זדוניות, שעשויות לעשות שימוש בנתונים, מחיקה, שינויים ואף לשתול נוזקות שיכולות להגיע לכלל הארגון. המערכת נותנת מענה גם לנושא האפליקציות: היא מספקת נתונים על אלה מהן שנמצאות בשימוש, אילו אפליקציות צד שלישי בעלות הרשאה לנתונים בענן קיימות, מהי מידת הסיכון בשימוש בהן, וכיצד ניתן לשלוט ולמנוע מהן גישה למידע. לדוגמה, אפליקציה מסוימת נותנת לעובד את האפשרות להתחבר עם חשבון הגוגל שלו, מבלי ליצור משתמש חדש ספציפי לאותו היישום. בנוסף, האפליקציה מבקשת מהמשתמש הרשאה מלאה ל-Google Drive של אותו המשתמש. מאותו רגע, לאותה אפליקציה יש הרשאה להגיע לאנשי הקשר של העובד וגישה ל-Google Drive ללא צורך לקבל אישור. כך גם לגבי חשבונות Office 365, שהיא אפליקציית התוכנה כשירות (SaaS) הנפוצה בעולם. בנוסף, נטסקופ תזהה ותודיע לאילו אפליקציות צד שלישי יש מידע רגיש של הארגון שנמצא בענן, ואף תסייע למנהלים לנהל ולחסום את האפליקציות הללו בכדי למנוע זליגת מידע עתידי. לסיכום, גם לאחר תום המשבר, אנחנו נכנסים לסביבת עבודה חדשה. כמות הפגישות הפיזיות תתמעט, עובדים רבים יותר יעבדו מהבית או ממתחמי עבודה שונים, וארגונים יחפשו את הדרכים להגן על המידע שלהם ולקבל שליטה על אל מול האיומים הבאים. חשוב להתכונן כבר עכשיו לימים שאחרי המשבר, ולהבין שנגיף הקורונה משנה את הדרך שבה נעבוד.