במטרה להבהיר את המצב בנוגע ליישומי גוגל במכשירי וואווי, פרסמה גוגל בסוף השבוע באתר Android Help Community דף של "תשובות לשאלות על מכשירי וואווי וושירותי גוגל", ובו היא מציינת כי אי אפשר להוריד למכשירי וואווי חדשים אפליקציות ושירותים של גוגל. אם המשתמשים ינסו להוריד אותם באמצעות "הורדה עקיפה" (Sideloading) או מאתרים שהם לא חנות Play שלה – הם מסתכנים בפגיעה באבטחת המידע ובפרטיות במכשיריהם. בדף ההסבר שלה מציינת גוגל, כי היא מקבלת פניות רבות בקשר לשירותים שלה על מכשירי וואווי חדשים, ולכן היא מפרסמת את ההנחיות. גוגל מציינת, כי היא ממשיכה לעבוד עם וואווי כדי לספק עדכוני אבטחה וגם עדכונים לאפליקציות ולשירותים שלה בדגמים שהיו זמינים עד ה-16 במאי 2019, ותמשיך לעשות זאת "כל עוד יותר לה". בתאריך זה צורפה וואווי על ידי ממשל טראמפ ל"רשימה השחורה" של החברות האסורות למסחר עם חברות אמריקניות. הממשל האמריקני נתן לגוגל רישיונות זמניים לשתף פעולה עם וואווי בהקשר לדגמים האלה. החברה לא יכולה לספק עדכונים למכשירי וואווי שהחלו להימכר לאחר ה-16 במאי 2019, נכתב בדף ההסבר, ודגמים אלה לא נבחנו על ידה כדי לוודא שהם מאובטחים ואף לא כוללים את תוכנת Play Protect, המשולבת מראש במכשירי אנדרואיד לצורך הגנה מרושעות. החברה מבהירה, כי כל האפליקציות והשירותים שלה זמינים רק למכשירים עם אישור Play Protect, שמבוצע בהם על ידה תהליך של בדיקות אבטחה ותאימות מחמירות. "בנוסף", מציינת גוגל, "אפליקציות שהורדו בדרך עקיפה לא יפעלו בצורה אמינה משום שאנו לא מאפשרים לשירותים האלה לפעול על מכשירים שאין להם אישור Play Protec, שהאבטחה בהם פגומה. הורדה עקיפה גם נושאת בצידה סיכון גבוה של התקנת אפליקציה שנעשו בה שינויים בצורה שעלולה לפגום באבטחה ובפרטיות של המשתמש". נראה כי לפחות בטווח הזמן הנראה, משתמשי וואווי ייאלצו להסתגל לחיים בלי גוגל, בייחוד על רקע ההחרפה ביחסי וואווי-ארה"ב. רק באחרונה פרסם הממשל האמריקני כי יש לו הוכחה ל"דלת אחורית" שוואווי התקינה בציוד התשתית שלה, שמאפשרת לרגל אחר משתמשים, ואף הגישה נגדה תביעות בטענות לקשירת קשר לגניבת סודות מסחריים, לביצוע תרמיות  ולסחטנות.

לאחר שהושקה בחודש שעבר הגירסה החדשה של דפדפן Edge, מקדמת אותו מיקרוסופט כדפדפן מהיר ומודרני יותר מה-Internet Explorer הוותיק והלא ממש אהוד שלה, תוך ציון העובדה, שהוא מבוסס על אותה ארכיטקטורת Chromium כמו דפדפן Chrome של גוגל. המשמעות היא, שהוא תומך בהרחבות של ה-Chrome, אבל מבחינת גוגל יש בכך בעייתיות, והיא מזהירה את משתמשי Edge לא להתקין הרחבות של ה-Chrome. משתמשי Edge שמנסים להתקין הרחבה של Chrome מקבלים באנר בראש המסך, שאומר: "גוגל ממליצה לעבור ל-Chrome כדי להשתמש בהרחבות בצורה בטוחה", ומצורף אליה קישור להורדת הדפדפן שלה. הבאנר אינו מונע את התקנת ההרחבה, שלפי הדיווחים תמשיך לפעול בצורה תקינה גם על ה-Edge. כפי שנהגה כבר בעבר, נראה כי גוגל נוקטת יותר בטקטיקה של "הפחדה" מאשר דאגה אמיתית בנושאי הבטחה של ההרחבות או אתרים שמגיעים אליהם באמצעות דפדפן מתחרה, ומנסה למנוע משתמשי Edge להוריד את ההרחבות של Chrome ולשכנע אותם לעבור לדפדפן שלה, תוך שהיא רומזת כי הן עשויות להיות לא בטוחות. בעבר הציגה גוגל התראות באתרים כמו  Google Docs, Gmail ו-YouTube Music כשמשתמשים הגיעו אליהם באמצעות דפדפן Edge.

ההערכות אומרות, שרוב משתמשי Windows 10 מסתמכים בסופו של דבר על מערכת האנטי וירוס שמגיעה כברירת מחדל כחלק מהמערכת, בחינם. מיקרוסופט מאוד מרוצה כנראה מ-Windows Defender וממעמדו בשוק תוכנות האנטי וירוס, ועכשיו יש לכך הוכחה ברורה: היא מרחיבה עוד יותר את היצע מערכות ההפעלה שלהן היא מציעה את האפשרות להשתמש בתוכנת החינם שלה. כשנה לאחר שהשיקה את גירסת ה-macOS של מערכת ההגנה שלה, שזכתה לשם Microsoft Defender Advanced Threat Protection, היא שחררה גירסת סקירה ציבורית עבור סביבת לינוקס. עם זאת, מדובר בגירסה שמתאימה בעיקר להפצות הלינוקס הפופולריות יותר, כולל אובונטו, רד האט לינוקס, CentOS ודביאן. נראה גם, שמיקרוסופט אינה מתכוונת לעצור שם. בתכנון שלה גירסאות חינם של אנטי וירוס גם לסביבות אנדרואיד ו-iOS. אם היא אכן תעמוד בכך, היא בעצם תציע כיסוי כמעט מוחלט של השוק. החברה מתכוונת להציג את הגירסאות הללו בכנס האבטחה הגדול RSA שאמור להיפתח מחר בארה"ב, אלא אם יבוטל ברגע האחרון בשל החששות מנגיף הקורונה. "אנחנו יודעים שסביבות העבודה של הלקוחות שלנו מורכבות והטרוגניות. אספקת הגנה מקיפה לרוחב כמה פלטפורמות באמצעות פתרון יחיד ונקודת מבט מופשטת אחת יותר חשובה מאי פעם", מסבירה החברה את הצעדים הנוכחיים שלה בהיבט הזה. לפי מיקרוסופט, Defender ATP היא פלטפורמת נקודת קצה אחודה, כאמור, שמטרתה לספק הגנה מניעתית, איתור לאחר חדירה, ביצוע תחקיר אוטומטי וכן להגיב לזיהוי איומים.

יש אנשים, ובייחוד אדם אחד בהודו, שלקח את אהבתו למכשירי סלולר לרמה אחרת, ומחזיק בביתו אוסף של  יותר מ-2,300 מכשירים – כולם במצב תקין ו"עובדים". ג'אייש קייל ממומבאי החל לאסוף טלפונים סלולריים לפני כחמש-שש שנים, וכעת יש לו 2,371 מהם, מרביתם מכשירי נוקיה, והוא לא מתכוון לעצור כאן. שאיפתו היא להירשם בספר השיאים של גינס על "האוסף הגדול ביותר של טלפונים שפועלים". בווידיאו שפורסם ביו-טיוב עושה קייל סיור בביתו ומציג את "התינוקות שלי", כפי שהוא מכנה אותם – בחדר המגורים, בחדרי השינה, במגירות המטבח, בארון הבגדים של אישתו, ואפילו בתוך המיטות... "אני מאוד רגשני בנוגע לטלפונים שלי... אני לא יכול לראות שמישהו מפיל טלפון שלי... אני לא יכול לראות שמישהו שורט אותו, אלה התינוקות שלי"... https://www.youtube.com/watch?time_continue=2&v=fWs5XfwXbIc&feature=emb_logo  האוסף שלו כולל מכשירים מכל העולם, הוא מספר. הסיבה שגרמה לו להתחיל לאסוף אותם התרחשה כשמכשיר נוקיה 3310 שהיה ברשותו כשהיה סטודנט בקולג' שרד נפילה מקומה שנייה. הוא התרשם כל כך מעמידותם, שהחל לאסוף אותם. "התגובות של המשפחה והחברים שלי מעורבות", הוא מספר. "יש כאלה שאומרים, 'הבחור הזה ממש משוגע', ואחרים חשים גאווה. יש כאלה שאומרים שאני מבזבז כל כך הרבה כסף  על השקעה מתה, אבל הם לא יודעים שיש דברים מעבר לכך... אני מטפל בהם הרבה, אני מביט בהם  ואני חש מאושר בתוכי".

כשמדברים על הקורונה ועל הטיפול באנשים שנושאים את הנגיף, או שקיים חשש שזה המצב, מתייחסים בדרך כלל לצד הרפואי-פיזי. מה שלא זוכה כמעט להתייחסות הוא הצד הנפשי - הקשיים שמעורר הבידוד והחרדות מהנגיף הלא נודע. כמו בהרבה מקרים, גם כאן נחלצת החדשנות הישראלית לעזרה. טכנולוגיה שפיתח הסטארט-אפ יוניפר קר מאפשר למבודדי הקורונה לקבל טיפול נפשי ולתקשר דרכה עם משפחותיהם. זאת, בשיתוף פעולה עם בית החולים שיבא בתל השומר, שם שוהים בבידוד החוזרים מספינת הקורונה. המערכת של יוניפר מבוססת על תקשורת בווידיאו חי, שקלה לתפעול גם ללא צורך בהדרכה מקדימה. כך צוותי טיפול יכולים להעניק טיפול נפשי מרוחק. במערכת מועבר גם טיפול קבוצתי בווידיאו מפוצל, המאפשר למאושפזים להיחשף זה לזה, כדי שלא ירגישו בודדים, או שהבדידות שלהם לפחות תופג במשהו. בנוסף, משפחות המאושפזים יכולות לתקשר אתם באמצעות המערכת, בממשק שמותאם גם למבוגרים שלא מנוסים בתפעול טכנולוגיות וידיאו. [caption id="attachment_311097" align="alignnone" width="600"] המוצר של יוניפר קר. צילום: יח"צ[/caption] שעת כושר טכנולוגית מעבר להתקשרות עם אחרים, המערכת מאפשרת למבודדים להעביר את הזמן עם תכנים שונים, בהם שיעורי כושר והתעמלות, כדי שיבצעו גם פעילות פיזית במהלך השבועיים (לפחות) שהם צפויים לשהות במתקן בשיבא. הטכנולוגיה של יוניפר מבוססת על חיבור מסכי טלוויזיה לסטרימר, מצלמת רשת ושלט, המשמש גם כרמקול. המערכת מאפשרת לבצע התכתבות, שיחות וידיאו חי אישיות או קבוצתיות וסנכרון עם חשבון הווטסאפ, לקבלת תמונות וסרטונים דרך הטלוויזיה. יוניפר קר הוקמה ב-2016 על ידי רמי קירשבלום ומאיר שריבר. במאי 2018 היא השלימה סבב גיוס של 2.4 מיליון דולר ובקיץ באותה השנה הודיעה על הקמת רשת חברתית לקשישים באוסטרליה.

עטרה ליטבק שחם מונתה למובילת מצוינות וחדשנות של קבוצת סלקום ותשמש כחברת הנהלה. מדובר בתפקיד חדש בקבוצה, שנועד להביא את החברה למצוינות בכל תחומי פעילותה. היא תיכנס לתפקידה היום (א'). ליטבק שחם - נשואה +3 המתגוררת בתל אביב - מביאה עימה ניסיון רחב בעולם התקשורת. ניסיון שבסלקום מאמינים כי יאפשר לה לשפר כל תהליך ופעולה של החברה. בשנים האחרונות ליוותה ליטבק שחם סטארט-אפים בתחומי התקשורת והטכנולוגיה. לפני כן כיהנה כסמנכ"לית השיווק של פרטנר וכסמנכ"לית שיווק ואסטרטגיה של בזק בינלאומי. היא חתומה על מספר רב של מהלכים בולטים בענף התקשורת הישראלי, וביניהם מהלך הכבל התת-ימי של בזק בינלאומי, מהלך המיתוג מחדש של פרטנר והשקת פרטנר TV. אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת סלקום: "המטרה המרכזית שלנו, להביא את החברה למצוינות תפעולית ולשירות מצויין ללקוחות. הידע, הניסיון והיצירתיות של עטרה יהיו כלי מרכזי בהשגת היעד".

בין מקבלי אות המנמ"ר המצטיין בטקס שנערך באחרונה על ידי אנשים ומחשבים היה יהוד מרסיאנו, מנמ"ר עיריית אר שבע. כחלק מהנימוקים שכתב יו"ר ועדת האיתור, פרופ' גדי אריאב, צוין כי מרסיאנו "מוביל את השינוי בתודעת הנהלת העירייה ביחס למשמעות האסטרטגית של הטכנולוגיה, כולל הקמת אגף לתכנון אסטרטגי ארוך טווח. הבנת ההנהלה את תרומת הטכנולוגיה לעיר נשענת גם על שימוש בטכנולוגיות מידע כבסיס לקבלת החלטות בעירייה ושילוב החדשנות בכלל פעילותה". ואכן, מרסיאנו נהנה מאמון מוחלט מראש העיר הנמרץ של באר שבע, רוביק דנילוביץ'. "אני לא זז בלעדיו", אמר דנילוביץ' בראיון שבו נכח גם מרסיאנו, ולא הפסיק לפרגן לו. באר שבע ממוצבת באמת כעיר של חדשנות. כיצד אתה רואה את זה? "אני שייך לדור שחי שבשני עולמות. נולדנו לעולם ישן, ביורוקרטי וממסדי, עולם שבו היה ברור מי משפיע, כשלרוב גם הייתה לו בלעדיות. עד שפרץ העולם החדש, ואז ארגונים הבינו שהם כבר לא מקור הסמכות היחיד, השליטה לא רק בידם והם חייבים להתאים את עצמם לעידן החדש. למדתי עם השנים שאחת הדרכים ללמוד ולהשתלב בעלם הזה היא דרך שותפיות, איחוד כוחות, וכך אני עושה בעיריית באר שבע. אז הבנתי ששום דבר אינו גזירה, ובשום מקום לא כתוב שתל אביב היא מרכז העולם ואנחנו פריפריה". מתי הבנת את זה? "ב-2008, כאשר הבנתי שחוסנה של עיר לא נמדד רק במיקום הגיאוגרפי שלה אלא גם בהונה האנושי. לבאר שבע יש את ההון האנושי מהטובים במדינה: 30 אלף סטודנטים, אנחנו יצרני המהנדסים הכי גדולים בארץ, יש לנו את קריית ההיי-טק עם מספר רב של חברות ובקרוב אנחנו הולכים לפתוח את פה רובע ההיי-טק הראשון בישראל, עם קונספט שקיים במספר בודד של ערים בעולם. שואלים אותי איך הצלחתם לעשות את זה. התשובה שלי פשוטה: הבנו שאנחנו לא לבד ושרק שיתוף פעולה, תיאום והדדיות בין כל הגורמים שישנם פה יאפשר להגיע להישגים. כאשר התחלתי לממש את החזון, לא התביישתי ואמרתי שאני מיישם את חזון בן גוריון. צחקו עליי. במשך שנה הסתובבתי פיזית באגף התקציבים במשרד האוצר, פשוט ישבתי שם ולא ויתרתי. כיום מגיעות לבאר שבע משלחות מכל העולם על מנת לראות את הפלא, כיצד עיר עם רדיוס מוגבל יחסית מרכזת בתוכה ידע והון אנושי בתחומי ההיי-טק ומאכלסת אקו-סיסטם ענק של כמעט 100 חברות. הם לא מכירים דוגמאות כאלה". לפני זמן קצר הכרזתם על רובע חדשנות. במה המדובר? "הרובע הוקם בעקבות קול קורא שהמדינה פרסמה, ובאר שבע היא העיר היחידה בארץ שזוכה להקים רובע שכזה. הכוונה היא להעצים את הרעיון של שיתופיות, להפגיש את כל הגופים שעובדים פה ומייצרים את ההון האנושי הנפלא - האוניברסיטה, בית החולים, חברות ההיי-טק וכל מי שקשור וירצה לשבת בפורום הזה, ולייצר ביחד את הדברים הבאים, את החדשנות העתידית". באילו תחומים? "סייבר, בריאות ומושג שהוא ייחודי לנו - דזרטק (Desert Tech), חקלאות מדברית. אנשים יגורו ויעבדו ברובע, שיכלול גם רחובות שוקקי חיים. זה יהיה ה-'שדרות רוטשילד' של הדרום, ואפילו טוב יותר". [caption id="attachment_308485" align="alignnone" width="600"] יהוד מרסיאנו, מנמ"ר עיריית באר שבע. צילום: ניב קנטור[/caption] כיצד אתה רואה את תפקיד המנמ"ר ואת תפקודו של מרסיאנו? "אני מאוד גאה על בחירתו כמנמ"ר מצטיין. הוא אדם עם חוכמת חיים ואישיות המיוחדת. אני חושב שכל עיר חייב להיות פונקציות ברמה של מרסיאנו ואנשיו. הם פורצי דרך ומסמלים את העתיד. השקפת עולמי אומרת שעיר שאינה מחדשת ואינה יוזמת תישאר בעבר שלה ולא תהיה רלוונטית, ומרסיאנו הוא פונקציה מכרעת בפעילות שלנו בתחום. עירייה חייבת שיהיה לה מנהל אגף מחשוב וחדשנות, הוא זה שמחבר בינה לבין העולם החדש. התפקיד שלי הוא לעודד אנשים כמו מרסיאנו ולא להפריע". מהי אסטרטגיית העיר החכמה שאימצתם? "האסטרטגיה גובשה עם ישראל דיגיטלית ודלויט. ניסינו להעריך מה היתרונות של עיר חכמה, כאשר העיקרון המרכזי הוא שהתושב במרכז. ולא רק כמי שמקבל שירותים חכמים, שזה מובן מאליו. דבר נוסף: קבענו שהמידע הרב שיש לנו הוא נכס, והחדשנות שמרסיאנו מוביל יחד עם כל הגורמים מבוססת על מידע אנליטי. במסגרת שיתוף התושבים, אנחנו עושים פרויקט של אופן דטה. אנחנו מאמינים בקוד הפתוח ומוכנים לשתף פעולה עם כל אחד. כמובן, הכל תחת אבטחה, שאצלנו היא בתקן הכי מחמיר שיש". חלק גדול מהתכנית לפיתוח ההיי-טק בבאר שבע מבוססת על מעבר צה"ל לנגב, שלא זז. "זה מתקדם. אמנם לא בקצב שהיינו רוצים, אבל יש תזוזה בשטח. הבעיה היא יותר בישובים שאינם באר שבע , כי באר שבע היא עיר מבוקשת גם בקרב אנשי קבע. צריך לתת מענה לנושא הנגישות התחבורתית, כדי להקל על העוברים. אני יודע שיש תסכול, ואפילו לא מעט אכזבה. אבל אני טיפוס אופטימי ומאמין שהמעבר יצא לפועל, כי אין ברירה אחרת. הדברים ייעשו בסופו של דבר".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, שיגר היום (א') מכתב בהול לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנוגע להיערכות של השוק הישראלי למשבר הקורונה ונזקיו. תומר מבקש מראש הממשלה לפעול להקמת רשת ביטחון כלכלית לעסקים בתחומים השונים. "ככל שמתארך הטיפול במיגור הנגיף, הפגיעה בשרשרת האספקה ובכלכלתה תהיה גדולה, ויש חשש לפגיעה ביכולת השרידות העסקית של עסקים שונים", כתב. כמו כן, הוא קרא לנתניהו לכנס דיון דחוף בראשותו ובשיתוף נציגי ההתאחדות, כדי להיערך ולמצוא פתרונות להשפעות שצפויות. מה תהיה ההשפעה של הקורונה על הכלכלה הישראלית, ובתוכה על ענף ההיי-טק המקומי? הדעות בקרב אנשי כלכלה ומומחים שונים חלוקות. רבים מהם אומרים שדאגתם של חלק מהתעשיינים נשענת על ההיסטריה המוגזמת, לדעתם, שנוצרה סביב המחלה, במיוחד בישראל. אחד מאלה שתומכים בגישה זו הוא אמיר גלאור, שמכיר טוב יותר מרבים אחרים את שוק הסיני, מהזווית של השקעות והיי-טק. גלאור עומד בראש מרכז חדשנות סיני-ישראלי שהוקם בשנה שעברה, שנקרא אינוניישן, והוא גם שותף בקרן אינפיניטי. "הנושא של הקורונה יצא מכלל פרופורציה", אמר. "נוצר פה מערך תמריצים של גורמים שונים, שכל אחד בנפרד מעוניין להעלות את סף ההיסטריה, מסיבותיו הוא". הוא הסביר שכוונתו היא לפוליטיקאים, שנמצאים ערב בחירות והנושא מאפשר להם להראות שהם דואגים לבריאות הציבור, ולתקשורת, שעטה על הסיפורים ומגדילה את הפחד, "כי זה מביא רייטינג לא רע". לדברי גלאור, מי שיעשה בדיקה מעמיקה ורציונלית יראה שיותר אנשים מתו מנגיפים אחרים בעולם בתקופות מקבילות בשנים עברו, ואף אחד לא עשה מזה רעש. "ברור שמאחר שזו סין, מקבלי ההחלטות יכולים לסגור גבולות ולהכניס תיירים לבידוד. אם זה היה מתחיל בארצות הברית, משרד הבריאות לא היה מעז ליישם חלק גדול מההנחיות שהוא הוציא הפעם, ו-ודאי שלא בחוסר תיאום ובניגוד לעמדת משרד החוץ", אמר. הדיון השנתי של הסינים, שיהיה הפעם מכריע מתמיד אחרי שאמרנו את כל זה, עדיין יש להיות ערניים, ולראות האם וכיצד חברות ההיי-טק הישראליות בכלל, ובפרט אלה שעובדות בסין או אתה, תשפיע. בטווח הקצר, ההשפעה על חלק לא מבוטל מהן כבר מורגשת, בעיקר בגלל השבתת הפעילות בסין, שאי אפשר להמעיט בחומרתה. באשר לטווחים הבינוני והארוך, כאן נשואות עיני העולם למפגש השנתי של צמרת השלטון בבייג'ינג, שם נקבעים היעדים הכלכליים והמדיניות של המדינה במה שקשור להשקעות ולפיתוחים עתידיים - מה לפתח ולייצר בתוך המדינה והיכן להתבסס על שיתופי פעולה חיצוניים. "הדיון הזה מתנהל בכל שנה בסוף מרץ, והשנה הוא בוודאי יעורר עוד יותר עניין בעולם", אמר. [caption id="attachment_296110" align="alignnone" width="600"] אמיר גלאור, מנכ"ל אינוניישן ושותף באינפיניטי. צילום: דורי פריאור[/caption] בהחלט מתקבל על הדעת שהסינים יחליטו הפעם לשנות סדרי עדיפויות, להשקיע יותר בתחום הבריאות ולהיפתח יותר לעולם, בין היתר על רקע המשבר הנוכחי. אם אכן כך יהיה, יש כאן חלון הזדמנויות נדיר לחברות ישראליות בתחום המדיקל ותחומים שנושקים לו. כבר כיום יש חברות ישראליות שמבצעות פרויקטי טלה-רפואה מול סין. ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום זה, שמיושם גם בהקשר של הקורונה – בפרט בטיפול בישראלים ששבו מאניית הקורונה ונמצאים בבידוד בבית החולים שיבא בתל השומר. היום נכתב כאן על אחד הסטארט-אפים שמשתף פעולה עם שיבא בהקשר זה, ומאפשר למבודדים לתקשר עם בני משפחותיהם ולקבל טיפול נפשי מרחוק. כמו כן, הסינים אוהבים מאוד להשקיע בישראל, ואם המדיניות של השלטונות אכן תהיה להיפתח יותר לעולם, הם יבואו לחפש אצלנו פתרונות שיעזרו להם להתגבר על הנגיף. אגב, לדברי גלאור, כבר כיום, כמה וכמה חברות ישראליות "נהנות" מהמשבר ותוצאותיו, בעיקר כאלה שפועלות באונליין, כמו תעשיית הגיימינג ושירותים שונים ברשת. אלה עובדות עכשיו שעות נוספות בשוק הסיני, שרבים מאזרחיה נמצאים בבידוד או מוטלות עליהם מגבלות שונות. השורה התחתונה: הטיפול בקורונה בישראל מופקד על ידי הרופאים, בהיבט הבריאותי, וגורמי הממשלה, שמעצבים בזמן אמת מדיניות, שלא הייתה קיימת עד לפני כמה שבועות. העדר מדיניות זו מעלה את סף ההיסטריה, מה שעלול להשפיע על הבורסה ועל מדדים כלכליים נוספים, שם פחד וחוסר ודאות הם מתכון בטוח לאסונות, חס וחלילה. בסיכומו של דבר, צריך להיות בשליטה ולעקוב, כפי שנשיא התאחדות התעשיינים דורש, אבל גם לזהות את חלון ההזדמנויות, שלא בטוח שיחזור שוב.