ההסכם עם לבנון מסתמן כ"סולם" לפינוי אפשרי של ישראל ומהווה הרע במיעוטו שעדיף על המשך מלחמה וכיבוש שטח ללא תוכנית סדורה

אם לאחר כניסת צבא לבנון לדרום ייכנסו גם כספים איראניים לשיקום ולרווחה, בעוד המדינה תסתפק בפריסת כוחות ביטחון בלבד, שום דבר מהותי לא ישתנה. המעיין שממנו מגייס חיזבאללה את כוח האדם שלו ימשיך לנבוע 

אני מתקשה להבין ולקבל את עזות הפנים, הניתוק והציניות בהחלטה לנסות ולהעביר חוק שבפועל נותן פטור גורף ומעודד השתמטות של קבוצה גדולה כל כך

אני מפחדת מהרגע שבו ישראלים יתחילו לראות בכל ישראלי אויב. את המדינה הזאת לא יצילו עוד מיליארדים בהסכמים קואליציוניים, ולא עוד נאומים חלולים על אחדות. היא תקום או תיפול על שאלה אחת פשוטה: האם כולנו שווים בפני החובה להגן עליה

העתיד לא שייך רק למי שיבנה עוד, אלא למי שינהל טוב יותר את מה שכבר קיים. רוב הרשויות המקומיות לא יתקשו משום שלא הצליחו להביא את האנבידיה הבאה, הן יתקשו משום שלא ניהלו מספיק טוב את מה שכבר היה להן 

החודשיים האחרונים בהם קרס בנט ב-13 מנדטים הם רק המבוא לתרחיש המתבקש הבא - המשך צלילה, הגעה אל החד ספרתי ביחד עם לפיד (לחוד הם כבר שם), ריבים, קרעים, האשמות והתרסקות

מי שמרשים לעצמם לבוז למפגינים החרדים, גם אם תוך כדי הבהרה שזכות ההפגנה שמורה לכולם, מכשירים את הקרקע לאלימות משטרתית ומשפטית נגד אותם מפגינים

בשבועות האחרונים נדמה שנתניהו פועל פחות כמו מנהיג שמנסה לנצח את הבחירות הבאות, ויותר כמו מנהיג שמנסה לעצב את התנאים של מה שיקרה אחריהן