שתי פרשיות שצפו בארה"ב ובבריטניה מדגימות את הסכנה במדיניות שבה מתעלמים ממה שקורה, העיקר לא להיות מואשמים בגזענות

רק על סף כניסתו של גופמן ללשכה שבה מילה אחת חורצת גורלות, צצו סימני שאלה בגודל של פיל שנמצאים שם כבר שנתיים. זוהי התפרקות טוטאלית של הנורמות

מוחמד בכרי ויוסף חדאד - האחד מסומן כטרוריסט תומך חמאס, שיורק בפני החיילים; השני מוכתר גיבור תרבות, מלך ההסברה הישראלית. קשה לנו להודות שההבדל נרטיבי, לא ערכי. מבחינים בין "אנחנו" ו"הם" במקום אמת ושקר

החמלה מביאה הזדהות והזדהות מביאה פעולה - אך היא גם עשויה ליצור הדרת אחרים, היפר-רגישות כלפי נרטיבים שמייצגים "אנחנו" וזלזול בנרטיבים של "הם"