קשה להישאר אדישים למראה ילד רעב, במיוחד לעם שחווה שואה, סבל וגירוש. המראות קשים מנשוא. לא מדובר רק באמפתיה, יש גם ממד מוסרי. מטרות המלחמה הן להשיב את החטופים, למוטט את חמאס ולהחזיר את תושבי העוטף לבתיהם. בינתיים, אף אחת מהמטרות לא הושגו במלואן

אין שום הסבר קביל - כזה שהמוח האנושי מסוגל לעבד, לעכל, להפנים ולקבל - למראה מבטו החלול של ילד גווע ברעב. את זה אי-אפשר להסביר

זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית שבה סיוע הומניטרי שמוכנס במהלך עימות מזוין, פוגע בלגיטימיות המדינה שמאפשרת אותו – במקום להגביר אותה

ישראל שלאחר הניצחון על איראן לא יכולה לבזבז את הישגיה הסנסציוניים על פחות מחיסול היישות הג'יהאדיסטית שעל גבולה הדרומי. אחרת ימשיכו להתל בנו