בעוד שהשיח השולט בענף כיום, בנוגע לתעסוקה, הוא על גל הפיטורים בהיי-טק, לא מעט חברות מצרפות עובדים חדשים, במקצועות הבינה המלאכותית. אחת מהן היא אלעד מערכות, שהודיעה היום (ג') כי היא מחפשת 120 עובדים בתחום. בין התפקידים שהחברה מחפשת לאייש (כולם פונים לכל המגדרים): מוביל AI, מהנדסת GenAI, מהנדס פתרונות בינה מלאכותית, מומחית GenAI בכירה, מהנדס בכיר לפלטפורמת למידת מכונה, מפתחי ומיישמי AI, מנהלי מוצר טכנולוגיים, מהנדסות נתונים וראשות צוותים בתחומי הענן, הדאטה, הסטרימינג ופלטפורמות ה-AI. באלעד, מחברות ה-IT הבולטות בישראל, אומרים כי הגיוס הנוכחי מיועד לתמוך בפרויקטים רחבי היקף שהיא מבצעת במגזרי הבריאות, הפיננסים, התעשייה והמגזר הציבורי. בחברה מציינים כי "השינוי בשוק מתבטא גם בפרופילים המקצועיים המבוקשים: לצד מומחי AI ייעודיים, גדל הצורך באנשי טכנולוגיה שיודעים לחבר מודלים ויישומי GenAI למערכות קיימות, למקורות מידע, לתשתיות ענן ולתהליכים עסקיים. בהתאם לכך, חלק ניכר מהמשרות החדשות נמצאות בנקודת החיבור שביןAI , דאטה, ענן ופיתוח מערכות". מעין בירן ברקוביץ', מנהלת גיוס באלעד מערכות, ציינה כי "הבינה המלאכותית משנה את פרופיל העובד שארגונים מחפשים. הידע הטכנולוגי עדיין חשוב, אבל לצידו אנחנו מחפשים יכולת ללמוד במהירות, להתנסות בכלים חדשים ולתרגם טכנולוגיה לערך עסקי. מגוון המשרות שאנחנו מגייסים אליהן – מפיתוח ו GenAI-ועד למשרות בתחומי הדאטה, הענן, התשתיות וניהול המוצר – ממחיש שה-AI היא כבר לא מקצוע אחד, אלא עולם שלם של הזדמנויות. זו תקופה מצוינת עבור אנשי ונשות טכנולוגיה שרוצים להיכנס לעומק התחום ולהשתלב בעשייה משמעותית בארגונים מובילים". ניתן לשלוח קורות חיים לכאן.

שיאומי הכריזה רשמית על Xiaomi 18 Fold – המכשיר המתקפל הראשון שלה בפורמט רחב, באירוע השקה שנערך בסין. ההכרזה מגיעה יומיים בלבד לפני שאפל צפויה לחשוף את ה-iPhone המתקפל הראשון שלה. ה-Xiaomi 18 Fold עושה שימוש בעיצוב מתקפל לרוחב, הדומה לזה של Samsung Galaxy Z Fold 8, ולפי ההערכות גם לזה של ה-iPhone המתקפל העתידי של אפל. המכשיר מצויד במסך חיצוני בגודל 5.38 אינץ' ובמסך פנימי בגודל 7.58  אינץ'. שני המסכים מבוססים על טכנולוגיית LTPO בקצב רענון של 120 הרץ, ומציעים בהירות שיא של עד 4,000 ניטים. המסכים מוגנים באמצעות מבנה חדש של זכוכית אולטרה-דקה בעלת שתי שכבות. ציר "עצם הדרקון" המכשיר מתקפל סביב ציר חדש ששיאומי מכנה "עצם הדרקון" (DragonBone). לטענת החברה, הציר עבר 492  אופטימיזציות מבניות, שאפשרו להשיג עיצוב מעוגל יותר באופן ניכר מזה של Galaxy Z Fold8 של סמסונג. ה־18 Fold יוצע בארבעה גימורים, בהם גרסה בצבע אדום עמוק, שהיא מכנה Nishino Red, וכן מהדורה מוגבלת בשם Ceramic Special Edition, שתכלול 1,500 יחידות בלבד. השבב שפותח בתוך שיאומי ה־18 Fold הוא מכשיר הדגל הראשון של החברה המצויד בשבב החדש שפיתחה שיאומי בעצמה, Xring O3. השבב מיוצר בתהליך של 3  ננומטר, כולל מעבד בעל 10 ליבות במהירות של עד 4.35GHz ומעבד גרפי בעל 16 ליבות. שיאומי טוענת כי בהשוואה לדור הקודם השבב מציע שיפור של 60% בביצועי ריבוי־הליבות של המעבד ושל 85% בביצועי המעבד הגרפי. במקביל, צריכת החשמל יורדת לטענתה ב־25% וב־64%, בהתאמה. בשבב משולבת גם יחידת עיבוד עצבית (NPU) ייעודית, בעלת ביצועים של 200 TOPS, המיועדת בין היתר למשימות בינה מלאכותית. מערכת צילום שפותחה עם לייקה מערכת הצילום האחורית פותחה בשיתוף לייקה (Leica), והיא כוללת חיישן ראשי ברזולוציה של200  מגה־פיקסל,ל צד מצלמה אולטרה־רחבה של 50 מגה־פיקסל ומצלמת טלפוטו פריסקופית של 50 מגה־פיקסל, עם זום אופטי של 3.5x. על פי ההערכות, ה- iPhoneהמתקפל הראשון של אפל יכלול שתי מצלמות אחוריות בלבד, ללא מצלמת טלפוטו ייעודית — יתרון אפשרי עבור שיאומי בתחום הצילום. ה־18 Fold מגיע עם מערכת ההפעלה HyperOS 4 וסוללה בקיבולת של 6,000mAh, התומכת בטעינה חוטית בהספק של 67 ואט ובטעינה אלחוטית של 50 ואט. המחיר מתחיל ב־10,999  יואן, שהם כ־1,638 דולר, עבור הדגם הבסיסי עם 12 גיגה-בייטRAM  ו־256 גיגה-בייט אחסון. האייפון המתקפל של אפל צפוי, על פי ההערכות, להגיע עם תג מחיר של יותר מ־2,000 דולר. בינתיים רק בסין באירוע השיקה שיאומי גם את הטאבלט Xiaomi Pad 9 Pro Max, המצויד באותו שבב,Xring O3, וכן חשפה שלושה כלי רכב חשמליים תחת מותג Pengcheng. שיאומי עדיין לא הודיעה אם ומתי ה־18 Fold יגיע לשווקים מחוץ לסין. גם דגמי ה־Mix Fold הקודמים של החברה נשארו עד כה בלעדיים לשוק הסיני. אפל נכנסת למגרש העיתוי של ההכרזה אינו מקרי. אפל צפויה לקיים את האירוע השנתי שלה מחר, ה-9 בספטמבר, ובמסגרתו צפויה להציג את ה-iPhone המתקפל הראשון שלה, לצד ה-iPhone 18 Pro וה־iPhone 18 Pro Max. כך, עוד לפני שאפל נכנסת רשמית לשוק המתקפלים, שיאומי כבר מציבה מולה מכשיר דגל שמציע מסך גדול, שבב עצמאי, מערכת צילום מתקדמת ומחיר שעשוי להיות נמוך משמעותית מזה של המתחרה מבית אפל.

"אם עד היום, כדי להיחשב למעצמת על, מדינה הייתה צריכה שיהיה לה גרעין, בעתיד, כדי 'לזכות' בתואר הזה הן יצטרכו להיות מובילות בשילוב של טכנולוגיות: סייבר, קוונטום ובינה מלאכותית. מדינות שלא ישכילו להתקדם ל-AI ולהשקיע בה יאבדו את העתיד שלהן", כך אמר שלו חוליו, מייסד NSO ודרים. חוליו דיבר בכנס Physical AI הראשון בישראל, שנערך על ידי אנשים ומחשבים, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית. לדבריו, "הבינה המלאכותית היא לא משהו שטוב שיש, אלא תשתית קריטית של מדינה. זה אומר שמדינה שלא יהיו לה תשתיות AI – מודלים, כוח מחשוב וחברות שמתעסקות בתחום – יישארו מאחור. למרבה השמחה, ישראל הרימה את הכפפה, ויש כאן גל עצום של חברות בינה מלאכותית".

השקתו של מודל הדור הבא GPT-6 Astra מבית OpenAI הציתה גל של הכרזות דרמטיות בצמרת הטכנולוגיה העולמית. בין ההצהרות הבולטות בנושא החם הייתה זו של מנכ"ל ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia), ג'נסן הואנג, שמיהר לברך את OpenAI ברשת החברתית X והכריז כי הדרך המהירה שהטכנולוגיה והעולם עברו בתוך ארבע שנים בלבד – מפריצת הדרך של ChatGPT, דרך מודל o1 ועד ל-Astra – מוכיחה באופן מוחלט כי "הבינה המלאכותית הכללית (AGI) כבר כאן". גם נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, חיזק את הטענה במהלך תדרוך עיתונאים חגיגי שקדם לכך, ובו הצהיר: "ברוכים הבאים לעידן ה-AGI". ברוקמן אף צפה כי ההיסטוריונים של העתיד יסמנו את השבועות הללו, ואת מודל Astra עצמו, כנקודת המפנה שבה המכונות השתוו סופית ליכולות האנושיות. עם זאת, מאחורי הקלעים של ההשקה החגיגית הולכים ונחשפים יותר ויותר ספקות. ראשית, שעות ספורות בלבד לאחר שהגדירו בחברה את המודל כפריצת דרך היסטורית, נאלץ מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, להתנצל פומבית על "השקה מבולגנת" ומלאת תקלות. הניגוד התעצם עוד יותר לנוכח דברים שאלטמן עצמו אמר לאחרונה בראיון לפודקאסט Sources, שם בחר להפחית בערכו של המונח AGI, כינה אותו "קונספט לא מוגדר" ואף פטר אותו כ"תווית שיווקית כמעט לא רלוונטית". GPT-6 Astra, trained on ~100K+ NVIDIA Grace Blackwell NVLink72. From ChatGPT to o1 to Astra in 4 years. AGI has arrived. Congratulations @OpenAI team. 400K GPUs coming online next. — Jensen Huang (@JensenHuang) September 6, 2026 אילו אינטרסים עומדים מאחורי הדברים? על מנת להבין מדוע הואנג, ממנהיגי הטק הבולטים בעולם כיום, התבטא באופן כה נחרץ בקביעתו שהגענו ליעד, יש לצלול להגדרתו הייחודית למונח. למעשה כבר במהלך שיחת המשקיעים לרבעון השני של אנבידיה, הבהיר הואנג כי לשיטתו, "במשימות מעשיות רבות, ניתן לומר שכבר השגנו AGI". הואנג ביטל את מבחני הביצוע האקדמיים המסורתיים, ואמר שהם "חסרי משמעות במידה מסוימת". במקומם, הציע לבדוק את מה שמכונה "כלכלת האסימונים" (Token Economics) ופרודוקטיביות מעשית. לדבריו, המדד האמיתי להצלחה הוא היכולת לייצר "אסימונים רווחיים" (profitable tokens), כלומר ערך כלכלי ותפוקה יצרנית בעולם האמיתי. ראייה זו באה לידי ביטוי מוקדם יותר השנה בשיחה שקיים הואנג עם הפודקאסטר לקס פרידמן. פרידמן תה בין השאר האם בינה מלאכותית תהיה מסוגלת להקים, להצמיח ולנהל בעצמה חברת טכנולוגיה בשווי של מעל מיליארד דולר בטווח של חמש עד עשרים שנים. הואנג הפתיע כשענה מיד: "אני חושב שזה קורה עכשיו. השגנו AGI". הוא הסביר כי סוכן בינה מלאכותית עצמאי יכול לפתח שירות רשת ויראלי פשוט, שייסחף במהירות מיליארדי משתמשים, ייצר רווחי עתק ויעלם – בדומה לחברות רבות מתקופת בועת הדוט-קום. יחד עם זאת, הואנג הודה בגילוי לב במגבלות הטיעון שלו, כשהוסיף סייג דרמטי: "הסיכוי ש-100,000 סוכנים כאלו יצליחו לבנות חברה מורכבת כמו אנבידיה עומד על אפס אחוז". Jensen Huang has declared that the race to AGI is over, without explaining what he means by that. The benchmarks don't obviously support it. According to Epoch, Astra is marginally better than Claude Fable 5.1 and not significantly off-trend. There is, however, a quantifiable… https://t.co/JN6bABpSmN pic.twitter.com/LJqxw7XfxB — International Cyber Digest (@IntCyberDigest) September 6, 2026 מי מרוויח וירוויח מההכרזה? בעקבות הדברים, חוקרים בתעשייה מצביעים על כך שהצהרותיו של הואנג אינן מנותקות מהאינטרסים המסחריים הברורים של החברה שבראשה הוא עומד – ששוויה נע סביב 4 טריליון דולר, ושולטת על כ-80% משוק שבבי האימון העולמי.  יצירת התחושה שה-AGI כבר כאן מעבירה מסר דחוף למגזר העסקי כי עליו להצטייד בחומרה המתקדמת ביותר ובאופן מיידי. כדאי לשים לב ששיתוף הפעולה ההדוק בין יצרנית החומרה למפתחת ה-AI הדומיננטית בולט במיוחד בנתוני הפיתוח של המודל החדש: Astra אומן על גבי כ-100,000 מערכות מחשוב-על מתקדמות מסוג Grace Blackwell NVLink72 מבית אנבידיה, כאשר הואנג הבטיח כי עוד כ-400,000 מעבדים גרפיים (GPUs) נוספים יעלו בקרוב לרשת, על מנת לתמוך בעומס. ככלל, על פי דיווחים שונים, מרבית התשתיות של OpenAI ממשיכות להישען באופן מוחלט על מעבדיה של ענקית החומרה. משמע שלהואנג יש אינטרס מובהק לשבח את שותפתו כמובילת תחום מודלי השפה הגדולים. I am old enough to remember when people told me GPT-5 was going to be AGI. I am old enough to remember when people told me o3 was AGI. And I still remember yesterday when Jensen told me GPT-6 was AGI. And when Elon Musk told me he had have a million cybercabs by the end of… — Gary Marcus (@GaryMarcus) September 8, 2026 הקהילה המדעית מצננת את ההתלהבות בניגוד לחגיגות של מובילי השוק, הקהילה המדעית סירבה להתרגש מההכרזות הדרמטיות. חוקר הבינה המלאכותית המוכר והמבקר החריף גארי מרקוס תקף את קביעתו של הואנג וטען שהיא מוקדמת מדי. מרקוס טען כי מנכ"ל אנבידיה לא הציג לקביעתו הדרמטית כל הוכחה מדעית מוצקה או הגדרה תקפה, וכי תחת ההגדרות המקובלות, מודל Astra עדיין רחוק מאוד מלהיחשב כבינה כללית אמיתית. מדענים נוספים ממוסדות מובילים כמו MIT, סטנפורד (Stanford University) וכן חוקרים מגוגל דיפמיינד (Google DeepMind) הדגישו כי המערכות הנוכחיות עדיין סובלות מהזיות, מתקשות בחשיבה לוגית עצמאית על בעיות חדשות ואינן מסוגלות להעביר ידע בין תחומים שונים. חוקרי דיפמיינד אף הציגו לאחרונה מדד קוגניטיבי מפורט הבוחן עשר יכולות קוגניטיביות שונות בהשוואה לאלו של בן אנוש בוגר, לפיו המודלים הקיימים מוגדרים לכל היותר כבינה כללית "בתחילת דרכה" (emerging AGI).  בדומה, גם המדען הראשי של מטא (Meta), יאן לקון, שלל את הטענות מכל וכל והדגיש כי למודלי שפה גדולים אין כיום שום הבנה בסיסית של העולם הפיזיקלי. הוויכוח הסוער הזה, והגישות השונות המובילות אותו מוכיחים כי בזמן שהמדענים מחפשים מדדים כמותיים קפדניים, ראשי התעשייה מעדיפים לצאת בהכרזות, כנראה נחפזות, ולשם כך לעצב מחדש את ההגדרות של ה-AGI כך שיתאימו למוצרים שהם מוכרים לנו כבר עכשיו.

OpenAI הציגה השבוע את Astra, המודל החדש שלה, שלטענתה הוא צעד גדול בדרך לבינה מלאכותית כללית. אבל הגביע הקדוש של ה-AGI מציג אתגר נוסף: בינה מלאכותית פיזית. כלומר, כזו שלא נמצאת רק בענן או בממשק קולי, אלא נמצאת פיזית בתוך הבית שלנו, אם במכשירים ואם כבר ברובוטים שמבוססים עליה ומסוגלים לבצע משימות. ג'ייק דייסון, הבן של והמנכ"ל הנוכחי של חברת דייסון סבור שרובוטים תבוניים ראשונים הם עניין של שלוש שנים בלבד, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר… אם כבר הזכרנו את דייסון, הרי שמברשת השיניים החדשנית שלהם, CameraJet, היא דוגמה מצוינת לכך: המברשת הזו, שלא רק מצחצחת אלא גם מחקה פעולה של חוט דנטלי ומסלקת הצטברות פלאק ברווחי השיניים בעזרת מצלמה זעירה שנכנסת לנו לתוך הפה וסילון מדויק של מי פה. היא מבוססת על מודל בינה מלאכותית מקומי, שיושב אצלכם בסמארטפון, ושאומן על לא פחות מ-470 אלף תצלומי שיניים, כדי להבין מהו רווח ומתי צריך להפעיל את הסילון כשהמצלמה מזהה אבנית. מכונת הכביסה החכמה מתערוכת IFA 2026 בברלין. דייסון ב-IFA 2026 בברלין. צילום: ניב ליליאן מה ראיתי ב-תערוכת IFA 2026 בברלין? באופן דומה, הציגו בתערוכת IFA 2026 כאן בברלין, חברות כמו סמסונג, LG ואחרות, חזון לבית חכם המבוסס גם הוא על מודלי שפה גדולים הרצים מקומית – אם זה במקרר שיודע להציע מנות לפי מה שיש בו בזמן אמת (נראה אותו מתמודד עם מקרר שיש בו רק בצל… כבר מבטיחים לנו את זה שנים אבל בלי מוצר באופק); או למשל מכונת כביסה שרואה איזה בגדים הכנסתם לתוכה ומחליטה על תוכנית כביסה מתאימה בשבילם בעצמה, כמו שהציגה TCL וזה כבר מוצר מסחרי קיים.   מכונת הכביסה החכמה מתערוכת IFA 2026 בברלין. צילום: ניב ליליאן אבל שני החידושים שמיישמים ממש מודל שפה גדול שנמצא על התקן חומרה פיזי מקומי, מגיעים דווקא משתי חברות אבטחה וציוד היקפי: אנקר ו-UGREEN. אנקר הציגה את MindBase ואילו UGREEN הציגה את HomeAgent – אלה מודלי שפה גדולים, שרצים על יחידת עיבוד נפרדת, שאפשר פיזית להוסיף ליחידות אחסון סרטי האבטחה שלהם, ממש כמו סוג של כרטיס הרחבה. הוספת ההתקן, תוסיף ליחידת האחסון שלכם יכולות חכמות, כמו עיבודי וידיאו מתקדמים, איתור אנשים ברצף מצלמות ועל רצף זמן, ועוד יכולות, כולל גם עיבודים חכמים לתמונות שלכם – והכל, רץ מקומית. UGREEN אפילו מציעה יחידה יקרה יותר, שנקראת MasterAgent, ועולה לא פחות מ-9,000 דולר, אבל יחידת העיבוד שלה היא ג'טסון 5000 של אנבידיה ומסוגלת ללא פחות מ-2,070 טרהפלופ של פעולות, ומסוגלת לנהל לכם את כל הבית. כלומר, חזון הבינה המלאכותית הפיזית כבר כאן, הוא פשוט עדיין מאוד יקר.  ראוי אגב, להזכיר בהקשר הזה גם התקני מחשוב כללים (יש מי שקורא להם מחשבים…), שכבר מגיעים עם מעבדי אנבידיה חזקים להרצת מודלים מקומיים, ובראשם מעבד ה-Spark RTX המדובר. אייסר מציגה ב-IFA 2026. צילום: ניב ליליאן אייסר הטאיוונאית הציגה כאן קופסה שחורה ומעוצבת כמחשב קונספט לעיבודי בינה מלאכותית מקומיים לעסקים, ואילו לנובו החליטה שהיא דוחפת אותם לתוך לפטופים, עם מותג ה-Yoga Pro ודגמים שזכו לשם 9n. רק כדי לסבר את האוזן, מעבד Spark של אנוידיה מגיע לעד 6,144 ליבות קודה, וה-Yoga Pro 9n שוקל רק 1.34 ק"ג – כלומר, אתם יכולים לדחוף מחשב על לתיק… זמנים מופלאים. עוד מתערוכת IFA 2026 בברלין. צילום: ניב ליליאן רובוט ספיידרמן  ועוד לא דיברנו על רובוטים. SwitchBot הציגה כאן ב-IFA רובוט שיודע להרים בגדים מהרצפה ולשים אותם במכונה במקום בן אנוש עצלן, ואילו רובורוק הציגה בתערוכה רובוט שיודע לטפס מדרגות ביעילות גבוהה בהרבה מזו של שנה שעברה, וגם לנקות אותן, ושילוב מעניין שנקרא Duo, של שני רובוטים שעובדים ביחד בצוות – רובוט ניקיון ראשי גדול, ועוד רובוט קטן יותר שמסייע לו, לצד רובוטים שיודעים לשחות במעמקי הבריכה וגם לטפס על דפנותיה משל היו ספיידרמן. אם לא די בכך, דרימי למשל (שעכשיו גם מאגדת תחתיה מותגים כמו MOVA), הציגה גם מכסחות דשא רובוטיות, שיודעות לזהות מכשולים ולא לדרוס ארנבים (כלומר, זיהוי של חיות בר בחצר במקום לדרוס אותן), ושיודעות את המיקום המדויק שלהן בזכות חיבור לוויני, ומשתמשות גם בחיישנים מבוססי ראיית מכונה. כל הפלאים האלה שראיתי כאן בברלין, לא היו מתאפשרים בלי בינה מלאכותית פיזית.

נמצאה דרך שאפשרה להעביר מידע והוראות בין שתי סביבות ChatGPT, שפעלו תחת חשבונות נפרדים, למרות שהן אמורות להיות מבודדות לחלוטין זו מזו. לפי חוקרי צ'ק פוינט (Check Point), "נקודת המפתח היא פער בבידוד בין סביבות הרצת הקוד של ChatGPT". מהמחקר, המתפרסם היום אחה"צ (ג'), עולה כי באמצעות ניצול המנגנון, החוקרים הצליחו לגרום לצ'אט לגשת למידע של משתמש אחר, כולל היסטוריית שיחות, קבצים שהועלו לצ'אט ומידע משירותים מחוברים – ולהחזיר את המידע. כך, ChatGPT ניגש לחשבון ג'ימייל (Gmail) שהיה מחובר לחשבון הקורבן והעביר ממנו מידע לחשבון אחר. החוקרים הסבירו כי מדובר "בערוץ חשאי שגילינו, ערוץ פקודות חוצה חשבונות, דרכו תוקף יכול להשתמש בסשן ChatGPT של הקורבן כדי לבצע משימות נסתרות באמצעות הכלים, הנתונים והאפליקציות המחוברות הזמינות לאותו סשן. הקורבן יכול היה לקבל תשובה רגילה לבקשה הגלויה שלו, בזמן שהמשימה של התוקף עברה עיבוד בנפרד והתוצאה חזרה בין החשבונות". "כאשר ChatGPT צריך להריץ קוד או לנתח משהו", כתבו החוקרים, "הוא פותח עבור השיחה סביבת עבודה מבודדת, קונטיינר. הקונטיינרים של משתמשים שונים לא אמורים להיות מסוגלים לתקשר ביניהם. למרות זאת, כל הקונטיינרים יכלו לגשת לאותו שירות פנימי (JFrog Artifactory), ששימש את ChatGPT להורדת חבילות תוכנה, מבלי לאפשר לסביבות גישה ישירה לאינטרנט". חוקרי צ'ק פוינט גילו שניתן היה לכתוב מידע דרך השירות מחשבון אחד, ולקרוא אותו מחשבון אחר. משם, ניתן היה להפוך את אותו מנגנון לערוץ דו-כיווני וסמוי. לפיכך, האקר יכול ועלול היה להשאיר הוראה לצ'אט של משתמש אחר, והמערכת הייתה יכולה לבצע את ההוראה, באמצעות ההרשאות שכבר היו זמינות לה, ואז להחזיר את המידע להאקר. ההוראה יכולה להגיע דרך פרומפט זדוני, שיחה משותפת, או GPT מותאם אישית. סוכני AI של OpenAI פרצו אליה. האגינג פייס. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT בממצא החדש ובתקרים האגינג פייס "אותה חולשה ארכיטקטונית" "יש למחקר קשר גם לאירוע האגינג פייס (Hugging Face) שעליו OpenAI דיווחה", ציינו החוקרים של ענקית הגנת הסייבר הישראלית, בהתייחסם לפרשת הוכנים הסוררים המדוברת מאוד באחרונה. "לא מדובר באותה מתקפה ולא באותה טכניקה", הסבירו, "אבל בשני המקרים, נקודת הכשל הייתה אותה תשתית פנימית משותפת של השירות מאחורי ChatGPT". לפי המחקר, "יש חשיבות לגבול הבידוד הזה. בניתוח פוסט-מורטם של האירוע, OpenAI תיארה כיצד סוכנים שרצים בסביבות הערכה נפרדות הקימו ערוצי תקשורת לא מורשים, שאפשרו להם לשתף מידע ולתאם את פעולותיהם. באופן מקרי, בזמן שהאירוע הזה התפתח, חקרנו בעיית בידוד קשורה ב-ChatGPT. ביוני 2026, מצאנו באופן עצמאי דרך להקים ערוץ סמוי ודו-כיווני בין מיכלי ביצוע הקוד של שתי שיחות ChatGPT נפרדות שנוצרו תחת חשבונות שונים. המנגנון שגילינו היה שונה מהמקרה של OpenAI, אך בשניהם נחשפה אותה חולשה ארכיטקטונית: שירות פנימי משותף הפך לשכבת תקשורת בלתי מכוונת בין סביבות שהיו אמורות להישאר מבודדות". לפי החוקרים, "מערכות מודרניות יכולות להריץ קוד, להתקין תלותיות נוספות, לנתח קבצי משתמש ולגשת לנתונים דרך שירותים מחוברים. יכולות אלו מגדילות משמעותית את הערך המעשי של מודלי שפה גדולים, אך הן גם משנות את מודל האבטחה: הגנה על נתוני משתמשים כיום תלויה הן בהתנהגות המודל עצמו והן בסביבת הביצוע שלו, בכלים הזמינים לו ובשירותי הפלטפורמה הפנימיים… בארכיטקטורה זו, המודל נמצא בתוך גבול האבטחה. הוא יכול לגשת למשאבים פנימיים ולנתוני משתמשים, אך התנהגותו ניתנת לכיוון באמצעות הוראות. אם תוקף מספק הצדקה משכנעת לפעולה, המודל יכול לבצע אותה באמצעות היכולות הזמינות במושב (Session) המשתמש. לכן, המודל יכול לפעול כאדם פנימי בכפייה: לא זדוני, אלא משוכנע לפעול בשם התוקף. גם אם המודל מבצע פעולה שהוא לא אמור, דליפת נתונים עדיין צריכה להיות בלתי אפשרית מבחינה טכנית". "הסוגיה ממחישה אתגר אבטחה רחב יותר במערכות סוכניות. LLM פועל בתוך גבול האמון: הוא משתמש באישורים, מריץ קוד, ניגש לשירותים פנימיים ועובד עם נתוני המשתמש. פעולותיו מונחות באמצעות הוראות טקסט. שילוב זה הופך את המודל לפנימי כפוי שעלול להשתמש ביכולות מורשות בשם משתמש אחר. הארכיטקטורה של פלטפורמות סוכנויות חייבת להתחשב בכל המשאב הזמין למודל, ממשקי ניהול צריכים להיות בלתי נגישים בזמן הריצה, וההרשאות צריכות להיות מוגבלות למינימום הנדרש. חיבור שירותים חיצוניים מגדיל את השפעת כל כישלון במודל זה, מכיוון שסשן פעיל עשוי לעבוד עם נתונים הרבה מעבר למכולה".

"הממשלה היא מכשול טכנולוגי לשיתופי פעולה בינלאומיים, וחייבים להחליף אותה. אנשים מאוד מאוד בכירים, שאוהבים אותנו, אומרים לי את זה", כך אמר היזם הוותיק איל וולדמן, מייסד מלאנוקס. וולדמן דיבר בכנס Physical AI של אנשים ומחשבים, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית. הכנס נערך היום (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. "לפחות 80% מעתיד הבינה המלאכותית מתבסס על מה שעושים בישראל. אנחנו, בארץ, בונים את התשתיות של ה-AI", ציין וולדמן. לדבריו, "לישראל יש יתרון משמעותי בכל תחום שהיא נמצאת בו. אין דבר שאי אפשר לעשות בארץ בכל אחת מהרמות של הבינה המלאכותית. מה שצריך הוא לחלום בגדול, לעשות – ושהממשלה תעזור". וולדמן דיבר על הרכישה של מלאנוקס שהקים על ידי אנבידיה, שבוצעה ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר. לדבריו, "המיזוג של אנבידיה ומלאנוקס הוא עסקת הרכישה הטובה ביותר שהייתה אי פעם בעולם. מחברה של פחות מ-100 מיליארד דולר הגענו ליותר מחמישה טריליון. הדבר שאני הכי גאה בו הוא שהשנה, אנבידיה מכרה בארץ במעל 70 מיליארד דולר. בשנה הבאה, כמות המסים שאנבידיה תשלם בישראל תהיה מעל שלושה מיליארד דולר. אני מקווה שתהיה ממשלה אחרת, שתוכל לנצל את הכסף הזה לצרכים הנכונים".

מחשב שמשחק איתך שחמט, ומזיז בעצמו את הכלים, "שחקן" AI שמתחרה מולך בכדורסל, ורובוטים שמייצרים באמצעות בינה מלאכותית פיזית – כלים אלה ואחרים הוצגו היום (ג') בכנס ה-Physical AI הגדול הראשון בישראל, שהתקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הכנס נערך על ידי אנשים ומחשבים, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית. באירוע השתתפו מאות משתתפים, שחזו בפיתוחים והאזינו להרצאות של החברות הבולטות בתחום הבינה המלאכותית – אנבידיה, AMD, אינטל ואחרות – וסטארט-אפים שפועלים בתחום. המבקרים בכנס יכולים היו להתרשם מקרוב מהיכולת של ה-Physical AI לחבר בין העולם הדיגיטלי למציאות הפיזית. ההדגמות החיות, על הבמה ובמתחם התצוגה, המחישו כיצד האלגוריתמים המתקדמים לא נשארים רק על מסך המחשב, אלא הופכים למכונות דינמיות, רובוטים ואמצעים פיזיים, שמגיבים בזמן אמת לסביבתם ופועלים לצד בני אדם. לפניכם תמונות וסרטונים מיוחדים מהאירוע, שמתעדים את הפיתוחים המרשימים והטכנולוגיות המתקדמות שהוצגו במהלך היום. רובוט בדוכן של דלויט. צילום: יניב הלפרין  צילום: יניב הלפרין.  "סוכני ה-AI" של סלע ונצ'רס. צילום: יניב הלפרין רובוט של GIX Intelligence. צילום: יניב הלפרין