בשבוע האחרון אירחתי במאורת הנמר את הילה סידי המרתקת, מייסדת הפלטפורמה הבינלאומית 222 אימפקט (222impac), מחברת ספרים ומנהיגת מיזם דה מומנט (The Moment) ומיזם מדד האנושיות בי היומן (Be Human – see and act). ביקשתי מהילה שתספר לי קצת על עצמה ועל הדרך שעברה. "עד גיל 30 חייתי במסלול הקלאסי, ואז החיים הגדירו את המסלול שלי מחדש: בתוך שנה וחצי עברתי שלוש תאונות דרכים קשות", היא סיפרה. "סבלתי משבע פריצות דיסק, תזזית בלסת ושבר בעצם החזה", הוסיפה. אלא שסידי המשיכה וגוללה: "יצאתי לתהליך שיקום פיזי ותודעתי שנמשך ארבע שנים וחצי. במקום להיסדק אל תוך הכאב, למדתי פסיכולוגיה טרנספורמטיבית ויהדות. חלק בלתי נפרד מהשיקום שלי לא היה קורה ללא המלכה ביאנקה, כלבת סמויד שקיבלתי במתנה ליום הולדתי ה-33. המלאכית שלי לימדה אותי לבטוח שוב בחיים ובאהבה, ותודתי ואהבתי אליה היא לנצח. מתוך המסע הזה הבנתי שלכל אדם יש סיפור שיכול להשפיע ולשנות את העולם". ספרי קצת על 222 אימפקט ועל המיזמים האחרים שלך. "הקמתי את 222 אימפקט – פלטפורמה גלובלית הפעילה ב-18 מדינות, המעניקה במה לשיתוף תובנות ב-2:22 דקות בווידיאו או ב-222 מילים. בקורונה יצרתי את הספר הישראלי בו הופיעו 222 סיפורי השראה – פרויקט אותו פתח נשיא המדינה, ואשר ייצר 100 שנים של השראה ישראלית", שיתפה סידי. "במהלך המלחמה עבדתי על יצירת פרויקט דה מומנט – אנתולוגיה אנושית גלובלית' המאגדת 160 משתתפים מ-18 מדינות, מרגעי ה-7.10.23 ועד היום. בין המשתתפים: מנכ"לים, דיפלומטים, יזמים ואנשי חזון מגיל 18 ועד 90, ללא הבדל דת, גזע ומין. הפרויקט מראה איך אנשים פועלים ומשנים מציאות – מאנשים שעברו את תופת ה-7.10, דרך זמרת שברחה מאיראן, ועד המלכה ביאנקה שפתחה לבבות של עיר שלמה. הספר מייצג את ישראל בפסטיבל פרנקפורט ב-2026, ו-22.2% מהכנסותיו נתרמים לילדים חולי סרטן, kשיקום כלבים וkהגנה על חיות בר"/ ומהו מדד האנושיות? "מתוך הבנה שלב אטום מסוכן יותר מפצצת אטום, בימים אלו יזמתי את מדד האנושיות הבינלאומי: Be Human – See and Act. אנושיות נמדדת בעיקר במעשים. המטרה היא לרתום חברות, ארגונים ומנהיגים לתרגום ערכים אנושיים לפעולות בשטח ולהורדת האלימות. הצוות של בי היומן ואני מזמינים ארגונים לקחת חלק ביוזמה לקראת אירוע השיא ב-22.2.27". ולאן את רוצה להגיע? "אני רוצה ש-The Moment, ‏222impact ו-Be Human – See and Act ימשיכו לגדול כתנועה גלובלית המטיבה לאנושות – תנועה שאנשים וארגונים מרגישים שהיא חלק ממי שהם. שינוי אמיתי נוצר כשהרבה אנשים מחליטים לפעול ביחד. אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו!". משפט סיכום? "כל תחנה בחיים היא חלק ממסלול של בנייה. אני מזמינה מנהיגים וארגונים לקחת אחריות ולהוביל יחד איתנו את השינוי התודעתי שהעולם כה זקוק לו. ואני שואלת כל אחד ואחד מכם: What's your moment?" ליצירת קשר, הצטרפות לתנועה העולמית ושיתופי פעולה – דוא"ל: Hila@simpleasme.com אתר: www.222impact.com

משרד האוצר הודיע על מינויו של ולד ברנין, לתפקיד מנהל חטיבת מוצר (CPO – Chief Product Officer), חטיבה חדשה שהוקמה במסגרת אגף הטכנולוגיות של האוצר. ברנין מגיע מעולם ההיי-טק, כיהן לאחרונה כסמנכ"ל המוצר ב-Mesh Payments, ולפני כן מילא תפקידי מפתח בחברות ובהן Gett, Zooz, Shift4 ו-Max, ובתפקידו יוביל את המעבר לניהול מוצר במגזר הציבורי. באוצר מסבירים, כי הקמת החטיבה החדשה היא חלק ממהלך רחב, שנועד לשנות את התפיסה של אופן הפיתוח והניהול של שירותים ומערכות לגישה ממוקדת מוצר, כפי שמקובל בחברות היי-טק מובילות. עוד אומרים באוצר, כי המשרד מגייס בימים אלו אנשים למספר מישרות נוספות לאגף הטכנולוגיה. ראש אגף הטכנולוגיה במשרד האוצר, שי קיוויתי: "ניהול מוצר הוא לא רק מתודולוגיה – זו תפיסה שממקדת אותנו בצרכים האמיתיים של המשתמשים וביצירת ערך מדיד. ניסיונו של ולד הוא המנוע הדרוש לנו לביצוע השינוי".

ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו (Palo Alto Networks), ניהל שיחות על רכישה עתידית של אוקטה (Okta) ושל דאטהדוג (Datadog). ענקית הסייבר ניהלה את הדיונים בסוף 2024 ובמהלך 2025. רק לאחר כישלון השיחות, היא חתמה על הסכם לרכישת סייברארק (CyberArk) הישראלית תמורת 25 מיליארד דולר. לפי דיווח של The Information, שחשף את המגעים, יעדי הרכישה הבאים של פאלו אלטו הם קריבל (Cribl) ו-קליק-האוס (ClickHouse). על פי הדיווח, בין סוף 2024 לתחילת 2025, ארורה קיים סדרת פגישות עם טוד מקינון, מנכ"ל אוקטה. השיחות התקדמו מאוד והגיעו לכך שהחברות דנו בהשלמת מוצרים, אך בסופו של דבר נעצרו בשל חילוקי דעות על גובה העסקה. אוקטה, ששוויה היה כ-13.5 מיליארד דולר בתחילת השנה שעברה, זינקה מאז בכ-30%, מה שהביא להגדלת שווי השוק שלה לכמעט 23 מיליארד דולר.  במקביל, ארורה פנה אל אוליבייה פומל, מנכ"ל דאטהדוג, באביב 2025, ודן עימו ברכישה היפותטית, כאשר לנרכשת היה שווי שוק של יותר מ-40 מיליארד דולר. הדיונים לא הבשילו, כי הנרכשת "לא הייתה פתוחה להצעה". שווי השוק שלה מאז הוכפל ליותר מ-80 מיליארד דולר. רק לאחר שהדיונים הנפרדים על הרכישות הסתיימו ללא תוצאות, פאלו אלטו הודיעה ביולי 2025 על רכישת סייברארק. מהלך מקביל נוסף היה רכישת כרונוספייר (Chronosphere) תמורת 3.35 מיליארד דולר. הנרכשת היא מתחרה קטנה יותר של דאטהדוג, והיא מתמקדת בנתוני לוגים ותצפיות. לפי פאלו אלטו, שתי הרכישות הללו תרמו 338 מיליון דולר מתוך 3 מיליארד הדולר מההכנסות ש-פאלו אלטו הניבה ברבעון שהסתיים באפריל השנה, עליו היא דיווחה ביוני. PALO ALTO EXPLORED ACQUIRING $DDOG & $OKTA Palo Alto Networks $PANW CEO Nikesh Arora explored acquisitions of Datadog and Okta as part of a broader push into AI-era security, per The Information. Arora reportedly met with Datadog CEO Olivier Pomel in 2025 and floated a… pic.twitter.com/mIt9GHlzvT — Wall St Engine (@wallstengine) August 26, 2026 האיום החדש: מתקפות סייבר בקצבים שבני אדם לא יוכלו לעמוד בהם אנליסטים ציינו כי "ההיגיון מאחורי האצת העסקאות של ארורה היה התפישה, המשותפת למשקיעים ולמנהלים, לפיה הבינה המלאכותית משנה באופן יסודי את נוף האיומים: סוכני AI יכולים כעת לבצע מתקפות סייבר בהיקפים ובקצבים שבני אדם לעולם לא יוכלו לעשות". לפי אנליסטים אחרים, "ארורה רוצה לרכוש כעת את קריבל ו-קליק-האוס, כי לדעתו סוכני ה-AI משנים באופן יסודי את נוף איומי הסייבר. החברה הבינה כי נדרש מעבר, שינוי מהותי ובסיסי: מאבטחת הרשת המסורתית שלה ועסקי הפיירוולים הישנים שלה – לניהול זהויות, תצפית וזיהוי איומים – כולם יכולות מבוססות בינה מלאכותית. השינוי יאלץ ארגונים להתייחס לניטור מערכות רציף כתחום בעדיפות עליונה ולא כאל 'עוד פריט' במערך ה-IT". דובר פאלו אלטו סירב להגיב ל"שמועות או השערות". דאטהדוג ואוקטה לא הגיבו גם הן. הדיווח ציין, כאמור, כי על הכוונת של פאלו אלטו נמצא סטארט-אפ תשתיות הנתונים קריבל, המוערך בשווי של כ-3.5 מיליארד דולר, וחברת בסיסי הנתונים קליק-האוס, אשר לה שווי של כ-15 מיליארד דולר, לאחר שסיימה סבב גיוס בינואר. פאלו אלטו לא הגישה הצעות רשמיות לשתי החברות, והן נשארות יעדים פוטנציאליים לרכישה, אך ללא משא ומתן בנושא. לפי פאלו אלטו, יותר מ-600 לקוחות ארגוניים כבר עושים שימוש במוצר חדש שלה, "המשלב בינה מלאכותית עם טכנולוגיית כרונוספייר – כדי לזהות איומים פוטנציאליים תוך דקות".

משרד החינוך צפוי להרחיב בשנת הלימודים הקרובה, שתיפתח מחרתיים (ג'), את לימודי הבינה המלאכותית ושילובה בתוכניות הלימודים, בבגרויות ובתהליכי ההוראה והלמידה. בנוסף, ייפתחו במהלכה 266 כיתות חינוך טכנולוגי חדשות, לעומת 242 כיתות שנפתחו בשנה הקודמת, ובמשרד נבחנות 70 בקשות לפתיחת כיתות חדשות, בהשוואה ל-64 בשנה שעברה. בשני המקרים מדובר בעלייה של כ-10%. כמו כן, בתחום מדעי הנתונים צפויות להיפתח 25-26 כיתות חדשות, ובתחום התקשוב – 25 כיתות". "שנה של העמקה" לדברי מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, יש עשייה רבה בתחום: "אנחנו מרחיבים את המגמות שנוגעות לבינה מלאכותית, ובהן הנדסת תוכנה, מדעי המחשב והמגמה החדשה של מדעני AI. בנוסף, אנחנו מתאימים את המגמות לדרישות של שוק התעסוקה החדש". "אחד השינויים המרכזיים הוא שילוב הבינה המלאכותית כחלק בלתי נפרד מתוכניות הלימודים", היא מציינת. "אנחנו מרחיבים את לימודי הנושא, כולל חמש יחידות הבגרות, בכל המגמות הטכנולוגיות, כחלק בלתי נפרד מתוכניות הלימודים". אלא שזרביב מצביעה על כך שהשינוי לא מתמקד רק בבינה מלאכותית: "אנחנו מרחיבים גם את העיסוק בהנדסת אלקטרוניקה ובהנדסת חשמל, שנכנסות לעולם הקוונטום, וממשיכים לחזק את לימודי התקשוב וההנדסה. המטרה היא להכשיר את התלמידים לשורה של תחומים – מטכנאים והנדסאים בעולמות ה-IT ועד למדעני בינה מלאכותית". היא קוראת לשנת הלימודים תשפ"ז "שנה של העמקה". לדבריה, "אחרי שבנינו את התשתיות הטכנולוגיות ואת התשתיות הפדגוגיות, שמאפשרות להבין איך הבינה המלאכותית משתלבת בתוך ההוראה והלמידה". "מחסור במורים – כמותית ואיכותית" אחד האתגרים הבולטים של מערכת החינוך בכלל, ושל החינוך הטכנולוגי בפרט, הוא המחסור במורים. "צריך לחלק את המחסור במורים לשניים – איכותי וכמותי", אומרת זרביב. "בבתי הספר היסודיים יש מחסור כמותי. אין מספיק מורים שמלמדים את מקצועות המדעים והבינה המלאכותית, ולכן אנחנו מכשירים מורים שמגיעים מתחומים אחרים. בחטיבות הביניים נעשה מאמץ משמעותי להכשרת המורים. השנה הכשרנו כ-3,000 מורים. כמעט מחציתם עברו הכשרה לתוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה, שהכניסה גם סטטיסטיקה לתוך תוכנית הלימודים". לימודי בינה מלאכותית (אילוסטרציה). צילום: ג'מיני במישור האיכותי, משרד החינוך מנסה להרחיב את מעגל המורים באמצעות הסבות מקצועיות. "בשנה שעברה, 700 עובדים מתעשיית ההיי-טק עשו הסבה להוראה. השנה אנחנו מרחיבים את התוכנית ל-1,000. מורים חדשים", היא מציינת. גם בתיכון הולך השימוש ב-AI ומעמיק: "השנה הרחבנו את השימוש לכל הכיתות במדעי הנתונים. כל תלמיד בתחום יצטרך, בחלק מבחינת הבגרות שלו, לעבוד עם מערכת בינה מלאכותית", זרביב אומרת. "כל ילד צריך להיחשף לבינה מלאכותית" לדברי זרביב, חל שינוי בתפיסת משרד החינוך – מחשיפה של תחום הבינה המלאכותית להבנה שכל ילד במדינה צריך להבין אותה. "השנים הקודמות היו שנים של חשיפת הבינה המלאכותית למורים ולתלמידים, הכשרות מורים ושינוי תוכניות לימודים. לא מכבר עברנו לשלב הבא – שכל ילד במדינה יבין את ה-AI, איך היא פועלת, מה הסכנות שהיא מביאה איתה ומה המשמעויות החברתיות שלה", היא אומרת. תוכנית 720: "שינוי עמוק בכיתת הלימוד" אחד הפרויקטים המרכזיים של משרד החינוך הוא תוכנית 720 – מערכת ללמידה אישית, שבה לכל תלמיד יש עוזר למידה ולכל מורה יש עוזר הוראה, מבוססי בינה מלאכותית. כמו כן, לכל מנהל יש תשתית שמראה לו תמונת מצב כללית של יישום התוכנית בבית הספר. בשלב הזה, התוכנית נמצאת בפיילוט ב-28 חטיבות ביניים, בלימודי מתמטיקה, מדעים ואנגלית, ובשנת הלימודים הקרובה הוא יורחב ל-220 חטיבות. לדברי זרביב, המשמעות של התוכנית חורגת מהכנסת כלי טכנולוגי נוסף לכיתה: "הכנסת הבינה המלאכותית לבגרויות זה טוב ויפה, אבל השינוי העמוק צריך להיות באיך נראית כיתת הלימוד". לדבריה, במודל הפרסונלי, כל תלמיד יכול להתקדם בקצב שלו. "כשמורה מגיע לכיתה, חלק מהתלמידים כבר נמצאים שלושה פרקים קדימה ואחרים חוזרים על חומר שלא הבינו. בשיטת הלמידה העצמאית של תוכנית 720, בעזרת המערכת הטכנולוגית, התלמידים לומדים בקבוצות ומונחים על ידי המורה", היא מציינת. זרביב אומרת שהתמונה שמצטיירת מהפיילוט עד כה משביעת רצון: "מי שהכי הרוויחו מהמהלך הם התלמידים החלשים. ראינו שיפור בכישורי הלמידה שלהם וגם בתוצאות, שעלו באופן מובהק על אלה של קבוצת הביקורת. זה היה אחיד, בכל 28 בתי הספר שנבדקו". מה מקומו של המורה בעולם שבו לכל תלמיד יש עוזר AI? "התפקיד שלו משתנה לגמרי. הוא הרבה יותר משמעותי ביצירת קשר עם התלמיד, ביכולת שלו לעבוד מול כישלון, לייצר מטרות אישיות, והעיקר – לא לוותר על אף אחד". עם זאת, זרביב מודה שהטמעת הטכנולוגיה אינה פשוטה: "יש כאן גם אתגר מנטלי. יש חוסר שליטה, התלמידים מפוזרים. המורה נתקל בשאלות כגון: איך אני מנהל את הכיתה? כיצד אני יודע שהתלמיד יודע? האם הוא באמת הפיק את התועלת? גם על זה אנחנו עובדים. יש עוד הרבה מה לעשות". מדעני בינה מלאכותית בשנת הלימודים הקודמת נפתחה במערכת החינוך מגמה חדשה – מדעני בינה מלאכותית. מדובר במגמה בהיקף של 15 יחידות לימוד, מתוכן חמש יחידות מדעיות במדעי ה-AI, שמיועדות לתלמידים שנבחרו לאחר תהליך מיון. "המגמה מיועדת לתלמידים החזקים ביותר בישראל, שמהם אנחנו רוצים להצמיח את דור הטאלנטים הבא", אומרת זרביב. מה עם התקציב? "קשה לאמוד את מלוא ההשקעה בבינה המלאכותית במערכת החינוך, משום שחלק משמעותי מהמשאבים משולב בתוך תקציבי התשתיות". לדברי זרביב, לא מדובר כאן רק בהוספת כלי AI למערכת החינוך, אלא בשינוי עמוק בדרך שבה התלמידים לומדים, המורים מלמדים ובתי הספר מנהלים את תהליך הלמידה. "האתגר כאן הוא לא רק להכניס את הבינה המלאכותית למערכת החינוך. האתגר המרכזי הוא לשנות את הפדגוגיה ולהתאים אותה לעולם החדש".

שם ותפקיד: מור חסון-טל, מנהלת מחלקת אוטומציה ו-AI ביזמקו פרו. תפקידים קודמים: מנהלת מוצר, מנהלת פרויקטים. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בטכנולוגיות למידה מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT), תואר שני בלימודי עבודה מאוניברסיטת תל אביב. שירות לאומי כמדריכת מחשבים בעמותת תפוח (הדרכת ילדים, נשים ובני גיל הזהב ביישומי מחשב ואינטרנט). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? החיבור שלי לטכנולוגיה הוא לא תגלית מאוחרת, הוא שזור בחיים שלי עוד מימי הילדות וחוגי המחשבים. כבר כמדריכה, בתחילת דרכי, כשלימדתי ילדים, נשים ואזרחים ותיקים את צעדיהם הראשונים בעולם הדיגיטלי, הבנתי משהו עמוק: הטכנולוגיה היא לא רק קוד, היא גשר לאנשים. הזיקה הזו הובילה אותי לעולם פיתוח ההדרכה, מקום שאפשר לי לחבר בין התשוקה לאנשים וללמידה לבין הסקרנות הטבעית שלי לתוכנות וטכנולוגיות חדשות, ותמיד מתוך עיקרון אחד: איך לקחת טכנולוגיה מורכבת ולהנגיש את הערך המדויק שלה לקהל מולי. הטוויסט הגדול בעלילה הגיע לפני כשנתיים. הגעתי לכנס טכנולוגי גדול בתל אביב, נחשפתי לראשונה לעולמות ה-AI ופשוט היה שם ניצוץ. התאהבתי מיד בשילוב שבין יעילות ליצירתיות, ביכולות של כלי בינה מלאכותית לשדרג ולשנות מקצה לקצה את שגרת העבודה של כולנו. משם, הדרך להשתלב בתחום האוטומציה והAI  הייתה טבעית ומתבקשת. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? אני יכולה להעיד בעיקר מתוך העולם והניסיון שלי, שבאופן אישי לא נתקלתי באפליה כזו, בדיוק להפך. המחלקה שאני גאה להוביל כיום מציגה רוב נשי מרשים ומעורר השראה: הצוות שלי כולל שתי מיישמות אוטומציה עסקית מוכשרות, שתי מתכנתות על, מנהלת פרויקט ושתי מנהלות קשרי לקוחות. הסביבה הזו מוכיחה לי מדי יום שמקצועיות, יכולת והובלה לא נמדדות במגדר, אלא בתוצאות וביכולת למידה מתמשכת. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לא משהו שחוויתי או שמתי לב אליו בקריירה שלי. מעבר לכך, אני מאמינה שאנחנו נמצאות בנקודת זמן היסטורית: בעידן ה-AI הכללים משתנים. כיום, כל עובדת וכל מנהלת יכולה לנהל ולהפעיל מערך שלם של סוכנים חכמים שעובדים עבורה 24/7. ה-AI  מעניקה לנו מינוף עצום, מאפשרת לייעל את שעות העבודה, ומפנה לנו זמן יקר להתמקד במה שבאמת חשוב: אסטרטגיה, יצירתיות והובלה.

ארגונים באירופה ממהרים לבנות תשתיות AI ריבוניות, כאשר לפי חברת מקינזי, השקעות ציבוריות ופרטיות בהיקפים עצומים מופנות כיום להקמת מרכזי הנתונים הנדרשים כדי לענות על הצפי לשילוש יכולת המחשוב באירופה עד 2030, תוך התמקדות ברורה בשילוב בין יעילות אנרגטית וריבונות נתונים. מיליארדי דולרים מושקעים במרכזי נתונים אזוריים, מסגרות התאימות הולכות ומתרבות וספקים הנעים מספקי תשתיות ריבוניות אירופיים וחברות תקשורת מקומיות ועד לספקיות ענן גלובליות גדולות המשתפות פעולה עם גופים מקומיים, מתחרים על השוק עם פתרונות המוגדרים כריבוניים. אולם בשל הדחיפות לעמוד בדרישות של DORA, חוק ה-AI של האיחוד האירופי, וברגולציות מתפתחות נוספות, חברות רבות מוצאות את עצמן מחליפות צורה אחת של תלות באחרת. ריבונות אמיתית דורשת חופש בחירה. פרדוקס הריבונות כאשר מדברים על ריבונות, האינסטינקט הראשון הוא להסתגר: להגביל את זרימת הנתונים, לחייב תשתיות מקומיות ולהגביל גישה של ספקים. אך כאשר רודפים אחר אבטחה בצורה נוקשה מדי, התוצאה עלולה להיות פחות גמישות. אם התשתית הריבונית שלכם כובלת אתכם לספק ענן יחיד, לאזור יחיד או למערך טכנולוגי יחיד, לא השגתם ריבונות. פשוט העברתם את התלות למקום אחר. "ריבונות משמעותה היכולת להעביר עומסי עבודה בין תשתיות מקומיות, ספקיות ענן גדולות, עננים אזוריים וסביבות קצה מבלי לכתוב מחדש יישומים או לעבד מחדש את המודלים מאפס" לקוחות אירופיים נמצאים בנקודת מפנה, עם מועדי תאימות מתקרבים, כגון מסגרת הרגולציה של האיחוד האירופי, הכוללת את דרישות החוסן התפעולי של DORA, את דרישות השקיפות של חוק ה-AI ואת הלחץ הנובע מ-GDPR סביב לוקליזציה של נתונים. אך רגולציה לבדה אינה יוצרת יכולת לפתח מודלים קנייניים ואת התשתית הנדרשת לאירוח עומסי עבודה עצומים באופן מקומי. ויכולת, ללא גמישות, אינה הופכת ליתרון תחרותי. מה ריבונות באמת דורשת הנציבות האירופית התוותה מודל בן שבע שכבות לריבונות דיגיטלית, המשתרע מחומרה ותשתיות ועד נתונים, יישומים ושליטה. מרבית הארגונים מתמקדים ברמות אחת עד שלוש: תשתית פיזית, המקום שבו הנתונים נמצאים ומי מנהל אותם. להיבטים אלה יש חשיבות, אך הם אינם מספיקים. כדי שריבונות תהיה אמינה, שלושה מרכיבים צריכים לפעול יחד: שליטה בתשתיות ובנתונים: אתם צריכים לדעת היכן הנתונים שלכם נמצאים, כיצד הם מנוהלים ומי מקבל גישה אליהם. הדבר כולל את התשתית הפיזית, אך גם את סביבת ההפעלה, עד לרמת ה-kernel. תאימות ללא פשרות: רגולציות כגון DORA אינן רק קובעות דרישות: הן מגדירות תוצאות ומשאירות לארגון את האחריות על אופן היישום וכן, יכולות להטיל קנסות שעלולים לסכן את השווי הכולל של הארגון. עבור לקוחות בתחום השירותים הפיננסיים, עמידה בדרישות התאימות משמעותה מעקב פעיל אחר תלויות תוכנה וניהול פגיעויות כדי לשמור על אפס הפרעות תפעוליות. ארכיטקטורה ריבונית חייבת להתאים את עצמה להקשר שלכם ולספק את הבסיס הגמיש, שנבנה מתוך מחשבה על תאימות, הנדרש כדי להגן על סביבות זמן הריצה הקריטיות ביותר שלכם. ניידות בין סביבות: כאן אסטרטגיות ריבונות רבות מתחילות להיחלש. אם מודלי ה-AI או היישומים שלכם קשורים לספק ריבונות יחיד, מרחב התמרון שלכם עדיין מוגבל. ריבונות משמעותה היכולת להעביר עומסי עבודה בין תשתיות מקומיות, ספקיות ענן גדולות, עננים אזוריים וסביבות קצה מבלי לכתוב מחדש יישומים או לעבד מחדש את המודלים מאפס. משמעות הדבר היא גם החלה של מנגנוני שליטה ובקרות אבטחה עקביים בכל הסביבות הללו. הצעד הבא עבור מנהלי מערכות מידע עבור מנהלי מערכות מידע ומובילי טכנולוגיה המתמודדים עם מציאות זו, שתי פעולות צריכות לקבל עדיפות: התחילו עם הערכת סיכונים: לא כל עומסי העבודה דורשים אותה רמת ריבונות. לסוכני AI הפונים ללקוחות ומעבדים נתונים אישיים יש דרישות שונות מאלו של מערכות אנליטיקה פנימיות. מפו את מקרי השימוש שלכם בהתאם לרמות הסיכון ולחשיפה הרגולטורית. החלה של רמת השליטה הגבוהה ביותר בכל מקום היא יקרה ומאטה את החדשנות. בנו חופש בחירה בתוך הארכיטקטורה כבר מהיום הראשון: העריכו את הארכיטקטורה שלכם באמצעות המבחן הבא: האם אתם יכולים להעביר עומס עבודה לסביבה אחרת בתוך 90 יום מבלי לכתוב אותו מחדש? אם התשובה היא לא, אתם צוברים חוב טכנולוגי שיהיה קשה יותר לנהל תחת לחץ רגולטורי. ריבונות כאסטרטגיה הארגונים שישגשגו בנוף ה-AI המפוקח החדש יהיו אלה שיבנו יסודות גמישים יותר, תשתית המשלבת שליטה, תאימות ובחירה. יש להתייחס לריבונות כפילוסופיית תכנון. ההחלטות שמתקבלות היום בנוגע לארכיטקטורה, לספקים ולאופן שבו מאזנים בין אבטחה לגמישות, יקבעו אם הרגולציה תהפוך למגבלה או ליתרון תחרותי.   הכותב הוא סגן נשיא בכיר ומנכ"ל אזור EMEA ברד האט.

עסקת הרכישה מיוני, שבמסגרתה העבירה SpaceX של אילון מאסק את עורך הקוד קורסור (Cursor) לבעלותה תמורת כ-60 מיליארד דולר, הובילה כעת לתגובת נגד חריפה מצד OpenAI – שהכריזה על ניתוק מוחלט של המודלים שלה מהפלטפורמה שבבעלות מאסק, החל מאמצע נובמבר הקרוב. יצרנית ChatGPT נימקה את המהלך הדרמטי בחוסר אמון עמוק ובחשש מהפרת חוזים מצד מאסק, תוך שהיא מונעת מ-קורסור גישה למודל העתיד המתקדם שלה, Astra. הצעד הדרמטי ממחיש כיצד הפכו מודלי השפה לכלי נשק אסטרטגי במלחמות השליטה הטכנולוגיות של ענקיות הבינה המלאכותית.  העימות הנוכחי בין ענקיות הטכנולוגיה הוא למעשה פרק חדש במערכת היחסים הטעונה והממושכת בין יזם הטק המולטי-מיליארדר מאסק לבין מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן. כפי שדיווחנו בסוף אפריל האחרון, מאסק הגיש בעבר תביעה נגד אלטמן ונשיא OpenAI, גרג ברוקמן, בטענה כי הונו אותו ואת הציבור כשהפכו את החברה שהשניים יסדו, יחד עם שותפים אחרים, עוד ב-2014 כמלכ"ר לארגון למטרות רווח. כחלק מהמאבק  הזה מאסק אף עלה על דוכן העדים באוקלנד והצהיר: "יש לי דאגות עמוקות מהבינה המלאכותית", תוך שהוא תוקף את אלטמן בכינויים קשים ומוסיף כי "לא הוגן לגנוב ארגון צדקה". מנגד, עו"ד ויליאם סביט, שייצג את OpenAI, טען כי מאסק פועל ממניעים תחרותיים כדי לפגוע בחברה לטובת עסק הבינה המלאכותית שלו עצמו, xAI. במהלך אותו משפט, הודה מאסק בשבועה כי xAI השתמשה בדאטה של OpenAI לצורך אימון מודלים. אף על פי שחבר המושבעים דחה בסופו של דבר את התביעה בשל התיישנות, המשקעים האישיים והמשפטיים המשיכו לבעבע מתחת לפני השטח. We’re ending our partnership with Cursor following its acquisition by SpaceX. Under our proposal, Cursor’s direct access to our models would end on November 12. We know that the people most affected by this decision are the developers who rely on OpenAI models in Cursor. We care… — OpenAI (@OpenAI) August 29, 2026 האקזיט הדרמטי של עורך הקוד כדי להבין את גודל הסערה, יש לצלול להצלחה הפנומנלית של קורסור. הכלי, שנוצר על ידי חברת אניספייר (Anysphere) שנוסדה בשנת 2022 על ידי ארבעה סטודנטים מ-MIT – מייקל טרואל, סואלה אסיף, ארביד לונמארק ואמן סאנגר – הפך במהרה לחביב המפתחים. קורסור מאפשר למתכנתים לכתוב, לערוך ולבחון קוד באמצעות פקודות בשפה טבעית, והוא הציג קצב צמיחה חסר תקדים שהביא אותו להכנסות שנתיות חוזרות (ARR) של למעלה מ-3 מיליארד דולר. באמצע חודש יוני, ימים ספורים לאחר הנפקה מוצלחת שבה גייסה SpaceX סכום עתק של 75 מיליארד דולר, הכריזה החברה של מאסק על רכישת קורסור בעסקת מניות בשווי של 60 מיליארד דולר. העסקה נסגרה באופן רשמי רק באחרונה, באמצע אוגוסט, ואניספייר שולבה בצוות הבינה המלאכותית של SpaceX. שיתוף פעולה זה כבר הניב פרי ראשון בדמות השקת מודל Grok 4.5 המשותף בחודש יולי, הזמין למשתמשים בכל התוכניות. הגט של OpenAI ונעילת מודל העתיד אלא שתגובת הנגד של OpenAI לרכישה לא איחרה לבוא. החברה הודיעה רשמית בימים האחרונים כי היא מפעילה את סעיף "שינוי השליטה" בחוזה המשותף, ותפסיק לספק את המודלים שלה ישירות לקורסור החל מה-12 בנובמבר. בהודעה חריגה וישירה במיוחד, הבהירה החברה כי אינה יכולה לבטוח בכך ש-SpaceX תכבד את תנאי השירות שלה, "בהתבסס על הניסיון שלנו עם החברות של אילון מאסק המפרות חוזים". ענקית ה-AI הצביעה על הודאתו של מאסק בשבועה בנוגע לשימוש בנתוניה עבור xAI, ועל הפרת תנאי החוזה מצד טוויטר (כיום X) לאחר שנרכשה על ידו.  יתרה מכך, OpenAI הטילה פצצה נוספת כשהבהירה כי מודל הדור הבא שלה, Astra – המוחזק כעת בסביבת ניסוי מבודדת בשל חששות מיכולות סייבר התקפיות מתקדמות – לא יסופק לקורסור בשום שלב דרך הערוצים הרשמיים. I couldn’t care less. Scam Altman and Greg Stockman are utterly untrustworthy assholes who stole an open source nonprofit. — Elon Musk (@elonmusk) August 29, 2026 תגובות הבכירים וההסתערות של אנת'רופיק הצעד הדרמטי עורר מיד תגובות חריפות מצד המעורבים. אילון מאסק מיהר להגיב ברשת החברתית X שבבעלותו, כשהוא מזלזל בהחלטה וממשיך לתקוף את אלטמן וברוקמן, בעודו טוען כי הם גנבו את נכסי הארגון ללא כוונת הרווח שהקים עימם. מנגד, טרואל, מנכ"ל קורסור, ניסה להרגיע את הרוחות ומסר כי מודלי OpenAI מהווים כיום רק כ-5% מתעבורת המשתמשים בכלי, וכי מתנהלים מגעים לפתרון העניין. יחד עם זאת, טרואל מתח ביקורת מרומזת על המהלך החד-צדדי ואמר: "קורסור היא אחת המשתמשות המוקדמות ביותר של OpenAI. שיתפנו פעולה עם הצוות שלהם במשך שנים רבות, ותמיד האמנו שהפלטפורמה שלהם תפעל כתשתית נייטרלית". מי שניצלה את המצב במהירות היא המתחרה הגדולה אנת'רופיק (Anthropic) – שעות ספורות לאחר ההודעה, הצהיר מייסד-שותף של החברה, טום בראון, כי הם יגדילו משמעותית את משאבי המחשוב והתמיכה במודלי קלוד (Claude) שלהם על גבי פלטפורמת קורסור, והוסיף כי הם מצפים לשיתוף פעולה פורה עם SpaceX בעתיד. מה צפוי למפתחים ביום שאחרי? עבור קהילת המפתחים העצומה של קורסור, המשמעות המעשית של הניתוק אינה מיידית או מוחלטת. OpenAI העניקה תקופת התרעה של 75 ימים עד למועד הניתוק הסופי, שבה המודלים הקיימים ימשיכו לתפקד כרגיל.  גם לאחר מכן, משתמשים "כבדים" יוכלו להזין מפתח קוד אישי (API Key) משלהם, כדי להמשיך להשתמש ב-GPT לשיחות מקומיות, או להיעזר בתוסף ייעודי של החברה. עם זאת, פתרון זה לא יתמוך ביכולות ההשלמה האוטומטיות והסוכנים המארחים של קורסור, כמו Cursor Tab.  מכיוון שמבחני ביצועים רבים כבר מעניקים כיום עדיפות למודלים כמו Claude 3.5 Sonnet ו-Gemini של גוגל (Google), נראה שרוב המפתחים לא יחוו פגיעה קשה בעבודתם היומיומית, אך המהלך ממחיש בצורה הברורה ביותר כיצד מודלי ה-AI הפכו לנשק אסטרטגי במלחמות השליטה הטכנולוגיות, מה גם שזהו ללא ספק לא סוף הפסוק במלחמה הגדולה על ההובלה בגזרת ה-AI.

מנמ"ר חדש לישראכרט: החברה הודיעה היום (א') על מינויו של גיא רם לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות. הוא יחליף את עופר לוינגר, שהודיע על פרישתו מהתפקיד ביוני האחרון, לאחר שלוש שנים. בנוסף, דביר בן אהרון משמש כ-CTO של החברה. רם הוא בעל כ-20 שנות ניסיון בהובלת מערכי טכנולוגיה, מערכות מידע וחדשנות בארגונים שונים. לאורך הקריירה שלו מילא רם שורת תפקידי ניהול בכירים, שבהם ניהל יחידות גדולות, והוביל תהליכים עסקיים וטכנולוגיים שונים, בהם טרנספורמציה דיגיטלית ופיתוח מערכות מידע. הוא יגיע לישראכרט משב"א, שם הוא מכהן בארבע השנים האחרונות כמשנה למנכ"ל, חבר הנהלה ומנהל חטיבת הטכנולוגיות והחדשנות. ב-2019-2022 היה רם ממלא מקום סמנכ"ל מערכות מידע וסגן ראש אגף במכבי שירותי בריאות, והיה שותף להובלת מהלכי דיגיטציה וחדשנות משמעותיים, ובהם מעבר לפתרונות רפואה מרחוק, הטמעת פתרונות IoT והרחבת השימוש ב-API פתוח. קודם לכן הוא שימש במשך תשע שנים כמנהל מחלקת פיתוח מערכות מידע בחברת אשראי אחרת, Cal, שם הוא ניהל צוותים ופרויקטים טכנולוגיים בתחום מערכות התשלומים והאשראי. רם הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מהטכניון ותואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת חיפה. מינויו כפוף לאישור בנק ישראל. שורה של מהלכים מבניים בישראכרט ישראכרט, שבעל השליטה בה הוא, החל מהשנה שעברה, המיליארדר יצחק תשובה (באמצעות קבוצת דלק), מבצעת בימים אלה שורה של שינויים מבניים, בהובלתו של המנכ"ל החדש, איתמר פורמן. במסגרת השינויים, ישראכרט ממזגת את חטיבת האשראי לתוך חטיבת הלקוחות הפרטיים, וכן מבטלת את חטיבת האסטרטגיה והפיתוח העסקי, ומפזרת את סמכויותיה בין חטיבות אחרות ומטה החברה. לעומת זאת, חטיבת הטכנולוגיות ממשיכה בפעילותה כרגיל – תחת הנהלתו של רם. המטרות של המהלך הן התייעלות תפעולית וכספית, קיבוץ הפתרונות ללקוחות הפרטיים תחת קורת גג אחת והתאמה לאסטרטגיה של בעל השליטה החדש. פורמן ציין כי "מדובר בחטיבה מרכזית, שמהווה בסיס להמשך הרחבת מנועי הצמיחה של החברה". לדבריו, "הניסיון והיכולות של רם יחזקו את היכולת שלנו לבצע בשנים הקרובות מהלכים משמעותיים וחדשניים, מבוססי טכנולוגיה מתקדמת, בעולמות הפיננסיים והבנקאיים".