עוד יום, עוד ניצול לרעה של AI: האקר דובר רוסית הפך מודלי בינה מלאכותית שנפרצו לפלטפורמת בדיקות חדירה אוטומטית. ההאקר מכנה עצמו בשם Trim ולכלי שפיתח קרא AI Pentest Checker. לפי חוקרי Cato CTRL, יחידת המחקר של קאטו (Cato Networks) הישראלית, שחקן האיום נחשף לראשונה בפורום פשיעת סייבר במרץ השנה. הוא הציג בפוסט מפורט שש שיטות לעקיפת בקרות ומסנני הבטיחות של Claude Opus – המודל שפיתחה אנת'רופיק (Anthropic). כלל הפעולות שהוא ביצע ארכו כשלושה חודשים בלבד. ההאקר תיאר טכניקות למניפולציה על הסוכנים, מבוססת הנחיות, שנועדו לגרום למודל להתייחס לבקשות התקפיות כמחקר אבטחה מורשה – במקום כאל פעילות זדונית. השיטות, לפי ההאקר, כללו יצירת הקשר תמים לפני הגשת בקשה מזיקה, מסגור מחדש של הוראות כך שיתמקדו רק במבנה הקוד, וניסיון חוזר עם גרסאות מרוככות של פקודות שנדחו בעבר. ההאקר טרים גם המליץ על שירותי AI חלופיים ומודלים מתארחים מקומית, כאשר מערכות מסחריות סירבו לבקשה. A threat actor didn't need to build a new AI model. They turned public frontier AI into an offensive platform. @CatoCTRL tracked how one actor went from sharing AI jailbreak techniques to marketing an AI-powered penetration testing platform in just three months. Read the… pic.twitter.com/3DVl29spAK — Cato Networks (@CatoNetworks) July 21, 2026 "המקרה משקף שינוי רחב יותר בנוף האיומים" טכניקות אלו הן חלק מהצורות של "פריצת כלא" (Jailbreaking), בה התוקף מנסה לעקוף את אמצעי ההגנה ההתנהגותיים של המודל באמצעות קלטים מתוכננים. דרך פעולה זו מפחיתה את התלות בספק בינה מלאכותית יחיד, ומעניקה לשחקני איום אפשרות גיבוי ליצירת קוד, ניתוח מטרות או יצירת תוכן ניצול. בחודש שעבר, לפי קאטו, ההאקר קידם ל"קהל הרחב" את ה-AI Pentest Checker שלו, תוך ניצול מודלים פרוצים של קלוד, שילוב יכולות AI וכלי אבטחה התקפיים לבדיקות אוטומטיות.  הוא תיאר את הכלי שבנה כ"פלטפורמת סריקת פגיעויות רשת אוטומטית", המשלבת את Claude Opus 4.8 להסלמת פגיעויות קריטיות, עם GLM-5 ליצירת דו"חות ניצול. ההאקר הציע מפתחות גישה חינמיים ל-50 בודקי הבטא הראשונים, ומינה שותפים להפצת ושיווק המוצר. הוא סיפר כי רכש מפתח API של Claude בשוק האפור ממשווק טלגרם (Telegram) ב-4 דולר, ואז בנה את הכלים סביבו. לפי חוקרי קאטו, "הפעילות שלו היא הוכחה להופעת מגמה רחבה יותר". לדברי מומחי אבטחה, "הכלים הללו אינם זדוניים מטבעם. מגינים משתמשים בהם באופן נרחב. אלא שכאשר משלבים אותם עם עוזר AI שנפרץ, הם יכולים להפחית את הזמן והמומחיות הנדרשים לתיאום תהליך חדירה, לפרש תוצאות סריקה, לתעדוף ממצאים ולהפקת דו"חות". לפי הדיווחים, הפלטפורמה השתמשה ב-Claude Opus בתהליך הסלמת פגיעויות קריטיות ובמודל נוסף ליצירת יכולות ניצול. "המקרה משקף שינוי רחב יותר בנוף האיומים", כתב מומחה. "AI מתפתחת מעוזר כתיבה לפושעי סייבר לשכבה תפעולית שיכולה לארגן תהליכי עבודה רב-שלביים של תקיפה".

פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי (Mobileye), הודיע כי יפרוש מתפקידו כמנכ"ל החברה. הוא ימשיך לכהן כדירקטור מובילאיי. שעשוע קיבל מהדירקטוריון הצעה למינויו ליו"ר החברה, אך הוא מעדיף להשיב בחיוב להצעה לאחר שתתברר זהות המנכ"ל.ית הבאים של החברה. מובילאיי הוקמה על ידי שעשוע וזיו אבירם ב-1999. שעשוע משמש בתפקיד המנכ"ל מאז 2017, אז אינטל (Intel) רכשה את מובילאיי תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר. בחלוף השנים ערכה נשחק ושווייה עומד כיום על יותר מ-7 מיליארד דולר.  חזון טכנולוגי ועתיד החברה "במשך כמעט שלושה עשורים, מובילאיי הייתה מפעל חיי. ככל שהחברה ממשיכה לצמוח ולהתפתח, אני מאמין שזהו הרגע הנכון לבסס את מבנה ההנהגה המתאים ביותר לפרק הבא של מובילאיי", מסר שעשוע בהודעה, "אני נותר מחויב עמוקות להצלחת מובילאיי ונרגש מההזדמנויות שלפנינו, במיוחד בתחומי בינה מלאכותית מתקדמת, מערכות אוטונומיות ורובוטיקה הומנואידית. אתמוך בדירקטוריון ובהנהלה לאורך תהליך המעבר. אמשיך לתרום בתחומים שבהם אוכל להשפיע באופן המשמעותי ביותר לטווח הארוך".  לפי סאפרואדו יבואה-אמנקווה, יו"ר דירקטוריון מובילאיי, "כמנהיג טכנולוגי פורץ דרך, שעשוע סייע לעצב לא רק את מובילאיי, אלא גם מילא תפקיד מכריע בהתפתחות תעשיית מערכות העזר המתקדמות לנהג והנהיגה האוטונומית המודרנית. הוא אחד מאנשי הטכנולוגיה הבולטים בתחומי ה-ADAS, הבינה המלאכותית והרובוטיקה, ושמר אותנו בחזית הטכנולוגיה". כשנשאל על התוכניות שלו לעתיד, שעשוע הדגיש כי "לא, אני לא נכנס לפעילות ציבורית".  הוא ציין כי "מובילאיי היא הוכחה שאפשר לבנות חברה ענקית עם רווחים משמעותיים מישראל. לישראל יש פוטנציאל אדיר להוביל ב-AI, וחשוב שהמדינה תתמוך ותשקיע בתחום הזה כדי שנמשיך להיות בחזית העולמית".  "מכל הזמנים האפשריים לפרישה, כעת הוא הזמן הכי טוב לי וגם לחברה. מובילאיי ניצבת בפני התרחבות מאוד משמעותית, ומנגד, הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מטורף. במקור, אני מדען ויזם. לעשות את שני הדברים יחד זה אולי יותר מדי. אני בוחר להתמקד בצד הטכנולוגי אסטרטגי ולהשאיר את ההתרחבות לדור ההנהלה הבא", סיכם, "מובילאיי היא חברה שהכנסות הצפויות שלה השנה עומדות על כ-2 מיליארד דולר ורווח של 400 מיליון דולר. החברה מעסיקה יותר מ-4,000 עובדים, זה סיפור הצלחה מאוד גדול". פרופ' שעשוע יהיה דובר מפתח בכנס PHYSICAL AI של המטה הלאומי לבינה מלאכותית בהפקת אנשים ומחשבים

למרות שיצרניות הזיכרונות הגדולות סמסונג, מיקרון והייניקס הכריזו לאחרונה על הרחבת קווי הייצור ואף בניית מפעלים חדשים לייצור זיכרונות DRAM כדי לספק מענה לדרישה הנואשת בשוק לזיכרונות במחירים סבירים – לא כל הגורמים בשוק חושבים שזה יעזור להביא את משבר הזיכרונות לסיומו בשנתיים הקרובות, ויש מעריכים שזה ייקח עוד הרבה זמן. אחד הקולות הבולטים הוא של צ'ן לי-באי, היו"ר של חברת הזיכרונות ADATA – חברה מהדרג השני בשוק, שלעומת שלוש המובילות אינה מצוידת במפעל משל עצמה. לטענתו, יש חוסר הבנה של עד כמה המשבר בשוק משמעותי, והוא מעריך שלמרות הבנייה החדשה אנחנו צפויים לעוד עשור ארוך של בעיות אספקה. הוא טען, כי "המפעלים חדשים מתוכננים להיכנס לפעולה בין 2028 ל-2035 ועדיין עלולים לא לספק את הביקוש מכיוון שמי שחושב שה-AIK זה בועה, טועה. עד 2040 ואפילו 2050 אין מה לדבר על זה, כי השימוש ב-AI הולך עכשיו ומתרחב בגופים ממשלתיים ויותר ויותר גופים מסחריים". האמירה הזו של לי-באי מגיעה על רקע ההודעה של הייניקס שהיא מעריכה כי משבר הזיכרונות יגיע לשיאו ב-2027, ויתחיל להירגע ולחזור לרמות נמוכות עד 2030, כשגם מיקרון הצטרפה להערכה הזו. כך או כך, המחירים הגבוהים של זיכרון ה-DRAM ממשיכים לפגוע בכל השוק כשהמחירים של זיכרון DDR5 עלו פי ארבעה ויותר במהלך השנה האחרונה, מה שגורם לעלייה של כ-10% לפחות במחירי המחשבים והטלפונים כבר עכשיו.

כ-100 מנהלים ומנהלות ממשרדי הממשלה השתתפו השבוע ביום מקצועי שערכה קבוצת יעל במלון כרמים, תחת הכותרת "Scaling the Government Ecosystem: Beyond CRM". הכנס עסק בדרכים שבהן ארגונים ציבוריים יכולים לחבר בין נתונים, מערכות ובינה מלאכותית, כדי לייעל תהליכי עבודה ולשפר את השירות לאזרח. במפגשים המקצועיים הוצג איך בונים כיום אקו-סיסטם טכנולוגי מחובר, המבוסס על נתונים, אוטומציה חכמה ובינה מלאכותית, ובשינוי התפיסתי הנדרש כדי לממש באמצעות הפתרונות שסיילספורס (Salesforce) מעמידה. האירוע התקיים שנתיים לאחר שקבוצת יעל נבחרה לספק את מוצרי סיילספורס למרחב הציבורי, והתמקד ביכולות החדשות שנוספו מאז. הבשורה הטכנולוגית המרכזית בכנס, שהוגדרה כ-Game Changer, הייתה גישת ה-360 Headless – גישה ארכיטקטונית המפרידה בין ממשקי המשתמש למערכות הליבה. המשמעות: פיתוח מהיר של פורטלים, יישומים ושירותים דיגיטליים מתקדמים, תוך חיבור מאובטח למידע ולתהליכים הארגוניים, ללא תלות במבנה הממשקים המסורתי. גמישות המייצרת מכפיל כוח ביישום מערכות דאטה כמו MCP, המאפשרת פרסונליזציה בזמן אמת לכל ערוץ דיגיטלי. בהמשך הוצגה גם גישת Vibe Coding, המאפשרת להאיץ משמעותית את פיתוח היישומים באמצעות בינה מלאכותית. בשילוב עם Claude Code ,Agent Vibes ויכולות Agentforce הודגם כיצד ניתן לקצר את תהליך הפיתוח ולהקים סוכני AI אוטונומיים, המבצעים משימות עסקיות ומסייעים לארגונים להשיג תוצאות מדידות. לבסוף, התנהל דיון בשאלה כיצד לקיים שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לבין ספקי הטכנולוגיה כדי להבטיח שהמהלכים הללו יניבו ערך אמיתי. בבסיס העבודה הזו מצויה השותפות בין סיילספורס לקבוצת Yael, שמביאה את החידושים לאזור הישראלי, תוך שילוב משאבים, מומחיות ותשתיות, בהתאם לכללי נימבוס. היום נערך בשותפות עם TITAN ועם VoiceSpin, המשלבות פתרונות בסביבת סיילספורס  בפרויקטים שמובילים מומחי Yael. "האתגר של משרדי הממשלה אינו רק באימוץ טכנולוגיות חדשות, אלא לדעת לחבר ביניהן כך שישרתו את האזרחים. הערך נוצר כשמחברים בין פלטפורמות, נתונים, בינה מלאכותית וניסיון מקצועי לכדי פתרון אחד שלם", מסר דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת Yael. "שילוב הכוחות בינינו לבין סיילספורס מאפשר להביא את החדשנות הזו למגזר הציבורי בישראל ולסייע לארגונים להאיץ תהליכים, לשפר את השירות ולהפיק יותר ערך מההשקעה בטכנולוגיה".

מיקור חוץ (Outsourcing) מלווה את המגזר העסקי והארגוני ברחבי העולם מזה שנים רבות וחלקו בכלכלה העולמית אף מתעצם וגובר.  כיום חברות רבות מבינות כי עדיף להפקיד תהליכי תפעול מורכבים בידי ספקים חיצוניים מומחים. ספקים אלו מציעים כוח אדם מקצועי וביצוע יעיל של תהליכים עסקיים, ובכך מאפשרים לארגון להתמקד במומחיות הליבה שלו. ובאמת, מדוע שחברה שמתמחה במוצרים רפואיים תתעסק בניהול שירות לקוחות ותמיכה, בהפקת תלושי שכר, הנהלת חשבונות, ניהול ה-IT ותהליכים רבים אחרים שאינם בליבת ההתמחות שלה? המשאבים הנדרשים להקמה וניהול של המערכים הללו הם רבים ובמקרים רבים התפעול העצמי שלהם הוא לא היעיל ביותר. על פי מחקר של דלויט, שימוש בשירותי מיקור חוץ חוסך לחברות 20% עד 30% מהעלויות התפעוליות – חיסכון שמשמעותו הכספית היא עשרות או מאות מיליוני דולרים בשנה בארגונים גדולים שוק מיקור החוץ העולמי – קצב צמיחה שנתי ממוצע של 9.8% זו הסיבה ששוק מיקור החוץ של תהליכים עסקיים מסוג זה (BPO – Business Process Outsourcing) צומח ברחבי העולם בקצב מרשים: בשנת 2024 הגיע היקפו לכ-302 מיליארד דולר הוא צפוי להגיע לכ-525 מיליארד דולר עד שנת 2030 (עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 9.8%). מאז תחילת העשור הואץ קצב האימוץ של שירותים מסוג זה בגלל הקורונה, מלחמת אוקראינה והמשבר הכלכלי העולמי שמחייב חברות, יותר מאי פעם, להתייעל ולהתמקד בפעילויות הליבה וביתרונות היחסיים שלהן. מיקור-חוץ. צילום: Alfa Photo/BigStock על פי מחקר של דלויט, שימוש בשירותי מיקור חוץ חוסך לחברות 20% עד 30% מהעלויות התפעוליות – חיסכון שמשמעותו הכספית היא עשרות או מאות מיליוני דולרים בשנה בארגונים גדולים.  בימים אלה של לחצים אינפלציוניים ורווחיות נשחקת, חיסכון בשיעור כזה יכול לחרוץ את גורלה של חברה ולהעביר אותה מהפסד לרווח. יתרה מכך, התועלת כיום גדולה מהחיסכון הכספי משורה של סיבות. הראשונה, מיקור חוץ מספק לארגונים גמישות ויכולת לצמצם סיכונים. ניתן לשכור במהירות שירותים חדשים או לצמצם או להרחיב שירותים קיימים בהתאם לשינויים בשוק, לצורך מימוש הזדמנויות חדשות ועוד. הדבר נכון במיוחד בתקופות משבר כמו הקורונה, כפי שמעיד מחקר של גרטנר, לפיו, חברות שהשתמשו בשירותי אאוטסורסינג בתקופה של אי וודאות כלכלית נהנו משרידות גדולה יותר בשיעור של 20% לעומת חברות שלא השתמשו בשירותים מסוג זה. השנייה, מיקור חוץ מסייע לחברות להיכנס בקלות יחסית לשווקים חדשים בחו"ל, לשכור מחברות מיקור חוץ צוותי עבודה שלמים בכל נקודה בעולם, ללא צורך לגייס ולהקים מערכים שלמים מאפס. שלישית, מיקור חוץ מספק לחברות גישה לכוח אדם ברמה מקצועית גבוהה, בעל ידע ומנוסה בשימוש בכלי AI וחוסך להן את הצורך להתחרות על כוח אדם מיומן. הדבר נכון במיוחד בתחומים טכנולוגיים כמו צוותי סייבר, צוותי IT שבהם יש מחסור בטלנטים ובעובדים בעלי הכשרה ב-AI. רביעית, ולבסוף, מיקור חוץ, הן במדינה מסוימת והן ברחבי העולם, מעשיר ומגוון את צוותי העבודה ותורם ישירות לרמת החדשנות של החברה. על פי מחקר של בוסטון קונסלטינג גרופ, חברות שהשתמשו בשירותי מיקור חוץ השיגו הכנסות מבוססות חדשנות שהיו גבוהות בשיעור של 19% לעומת חברות שלא השתמשו בשירותים מסוג זה. מוקדי המכירות והשירות – בחזית ה-AI מוקדי מכירות, שירות ותמיכה של חברות בארץ ובעולם מבוססים רובם ככולם על שירותי אאוטסורסינג של חברות צד ג' המתמחות בתחום. מראשית ימיה של מהפכת ה-AI ספקי מיקור חוץ השכילו לאמץ כלי בינה מלאכותית, להכשיר את עובדיהם להשתמש בהם ולהטמיע תהליכים מתאימים בקרב הלקוחות. חברות מיקור החוץ מציעות בשוק זה מתווה תפעולי להטמעת סוכני AI במוקדי מכירות ושירות, אימון מודלים מתאימים, התאמת הטכנולוגיה לתהליכים העסקיים של הלקוח והכשרת עובדים להשתמש בכלי הבינה המלאכותית. המתווה התפעולי מגדיר במדויק תרחישי שימוש שונים וקובע באילו נקודות הטיפול עובר מהמערכת לטיפולו של מוקדן אנושי. האימוץ של כלי AI במוקדים הללו שדרג ללא הכר את רמת שביעות הרצון של חברות בתחומי הטלקום, שירותים פיננסיים, תיירות, בריאות ועוד. בעולם תחרותי, תנודתי ומבוסס טכנולוגיה, מיקור חוץ הופך למודל עבודה אסטרטגי. הוא מסייע לחברות להתרחב, להתייעל ולהתמודד עם מחסור בכוח אדם מיומן – תוך שמירה על איכות גבוהה ועלות נמוכה. השילוב בין מיקור חוץ של תהליכים עסקיים לבין טכנולוגיות AI מציב רף חדש של ביצועים ומי שיאמץ אותו בזמן יוכל להבטיח לעצמו יתרון משמעותי בשוק המקומי והגלובלי. הכותבת היא מייסדת ומנהלת השלוחה הישראלית של חברת שירותי הטכנולוגיה הגלובלית קונסנטריקס (Concentrix)

הודעתה של מאנדיי מאתמול (ד') על פיטורי 20% מכוח האדם שלה, לצד הצהרתה על ארגון מחדש והעמקת שילוב הבינה המלאכותית, מצטרפת לשורה של מהלכים דומים בענף הטכנולוגיה.  במבט ראשון נדמה כי התעשייה כבר קיבלה החלטה: פחות עובדים, פחות מנהלי ביניים, יותר AI. אלא שמתחת לכותרות מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה. בעוד שחברות רבות ממהרות לצמצם כוח אדם ולהשטיח את המבנה הארגוני, יותר ויותר ארגונים מגלים שהאתגר האמיתי אינו כיצד להחליף עובדים בבינה מלאכותית, אלא כיצד לגרום לשניים לעבוד יחד. בפועל, יותר ויותר חברות מגלות שהמשוואה אינה כה פשוטה. בשקט יחסי, חלקן כבר מגייסות מחדש עובדים, או משנות את פרופיל התפקידים שהן מחפשות. במקום עובדים המבצעים משימות באופן ידני, הן מחפשות אנשים שיודעים לעבוד לצד מערכות AI בשנים האחרונות נוצר נרטיב שלפיו הבינה המלאכותית תייתר שכבות שלמות בארגון. ההיגיון ברור: אם AI מסוגלת לכתוב קוד, לנתח נתונים, להפיק מסמכים ולבצע עבודות תפעוליות במהירות – מדוע להחזיק כל כך הרבה עובדים ומנהלים? זו גם הסיבה שחברות כמו אמזון, מטא, גוגל ואחרות בחרו לצמצם שכבות ניהול ולהשקיע את המשאבים בטכנולוגיה ובאוטומציה. אלא שבפועל, יותר ויותר חברות מגלות שהמשוואה אינה כה פשוטה. בשקט יחסי, חלקן כבר מגייסות מחדש עובדים, או משנות את פרופיל התפקידים שהן מחפשות. במקום עובדים המבצעים משימות באופן ידני, הן מחפשות אנשים שיודעים לעבוד לצד מערכות AI, להפעיל אותן, לבקר את התוצרים, להבין את מגבלותיהן ולשלב אותן בתוך תהליכים עסקיים. במילים אחרות, לא פחות עובדים, אלא עובדים מסוג אחר. גם מגמת ההשטחה הארגונית, שזוכה בשנים האחרונות לשבחים רבים, מתחילה להיבחן מחדש. דרגי הביניים אמנם נתפשו במשך שנים כמקור לבירוקרטיה, אך בפועל הם מילאו תפקיד מהותי: תרגום האסטרטגיה של ההנהלה לשפת העבודה היומיומית, ליווי עובדים, קבלת החלטות בזמן אמת, פתרון קונפליקטים והעברת ידע. כאשר שכבה זו נעלמת, נוצר לעיתים ואקום. ההנהלה הבכירה מתקשה לרדת לפרטים התפעוליים, בעוד העובדים נותרים ללא גורם מתווך שמספק הקשר, הכוונה ומשוב. צריך להיערך ארגונית כדי שהיא תפעל בהצלחה ויעילות. ה-AI. צילום: Shutterstock, Ryan.Kan ה-AI עדיין אינה מחליפה שיקול דעת אנושי לכך מצטרפים גם הנתונים העדכניים על מגבלות הבינה המלאכותית עצמה. מחקר רחב היקף של אוניברסיטת ברקלי, שבחן יותר מ-1,500 משימות מקצועיות אמיתיות, מצא כי אף אחד ממודלי ה-AI המובילים לא הצליח לעבור אפילו רבע מהמשימות שנבחנו, ובמשימות המורכבות ביותר, כאלו שדורשות קבלת החלטות לאורך זמן, שינוי אסטרטגיה, התמודדות עם אי-ודאות וניהול תהליכים מורכבים, כל המודלים נכשלו. המסקנה אינה שהבינה המלאכותית אינה טובה, אלא שהיא עדיין רחוקה מלהחליף את שיקול הדעת הניהולי והאנושי הנדרש בארגונים. זו כנראה הסיבה שהשוק נמצא כיום בתקופת מעבר. מצד אחד, ארגונים ממהרים לבצע קיצוצים מתוך רצון להתייעל ולהפגין חדשנות מול המשקיעים. מצד שני, הם מבינים שהטמעת AI אינה פרויקט טכנולוגי בלבד, אלא שינוי עמוק באופן שבו אנשים עובדים, מקבלים החלטות ומנהלים צוותים. ההצלחה לא תימדד במספר העובדים שפוטרו, אלא ביכולת לבנות מודל עבודה חדש שבו בני אדם והבינה המלאכותית משלימים זה את זה. ייתכן שבעוד חמש או עשר שנים נראה ארגונים קטנים יותר, יעילים יותר ומבוססי AI. אך נכון להיום, נראה שהתעשייה עדיין מחפשת את האיזון הנכון. זהו תהליך של ניסוי וטעייה: חברות מפטרות, אחרות מגייסות מחדש, חלקן משנות מבנים ארגוניים ואחרות מחזירות פונקציות שנעלמו. דווקא בתקופה הזו, המהלך הנכון ביותר עבור מנהלים אינו למהר לחתוך, אלא לעצור לרגע, ללמוד מהצלחות ומהטעויות של אחרים, להבין אילו יכולות באמת ניתן להעביר לבינה המלאכותית ואילו חייבות להישאר בידי בני אדם. בסופו של דבר, היתרון התחרותי לא יגיע מהחברה שפיטרה הכי הרבה עובדים, אלא מזו שתדע לבנות את שיתוף הפעולה האפקטיבי ביותר בין האדם לבין המכונה. כותב המאמר הוא מנכ"ל אומניס (Omnis), שותפים טכנולוגיים לארגונים

עולם הסייבר הישראלי רושם הישג מרשים נוסף: גוגל חשפה את רשימת המשתתפים במחזור הראשון של תוכנית Gemini Startup Forum: Cybersecurity, ומתברר שהנוכחות הכחול-לבן דומיננטית מתמיד. מתוך 33 חברות שנבחרו מכל העולם, לא פחות מ-11 הן בעלות זיקה ישראלית עמוקה. מדובר בשמונה חברות שמרכזן בישראל' ושלוש נוספות שהוקמו על ידי יזמים ישראלים – מה שמעמיד את הייצוג הישראלי על כשליש מכלל התוכנית. אז מה מחכה לנבחרים? התוכנית, שמתמקדת בחברות בשלבי הצמיחה המוקדמים (Seed ו-Series A), תעניק להן הזדמנות נדירה לעבוד כתף אל כתף עם המוחות הגדולים ביותר בגוגל. בספטמבר הקרוב הן ימריאו ללונדון, שם יזכו למנטורינג צמוד ממומחים של ענקיות כמו דיפ-מיינד (Google DeepMind), גוגל קלאוד (Google Cloud), וגם מחברת וויז (Wiz) הישראלית, שנרכשה בידי גוגל, לצד מנדיאנט (Mandiant) ו-וירוס טוטאל (VirusTotal). המטרה ברורה: לרתום את עוצמת ה-AI של מודלי ג'מיני (Gemini) כדי לבנות את חומות ההגנה של המחר. Meet the 33 trailblazing startups joining the second Gemini Startup Forum: Cybersecurity. ???????? This September, these global startup teams will take part in a unique two-day, in-person event in London that offers them a chance to engage in forward-thinking dialogue with AI… pic.twitter.com/RvihS6UHzP — Google for Startups (@GoogleStartups) July 8, 2026 ייצוג להחזיתות הכי חמות בתעשייה הנבחרת הישראלית מכסה את החזיתות הכי חמות בתעשייה: החל מאבטחת סוכני בינה מלאכותית ועד הגנה על תשתיות ענן וקריפטוגרפיה. בין שמונה החברות הישראליות שנבחרו לתוכנית נמנות: בתחום אבטחת סוכני AI נמצאות קפסול סקיוריטי (Capsule Security) ו-אוניקס סקיוריטי (Onyx Security). על מבדקי חדירה חכמים אמונה אלט סקיוריטי (Alt Security). בהגנת ענן ורשתות בולטות נייטיב (Native) ו-האסקיז (Huskeys). בגזרה הטכנולוגית העמוקה נמצאות QIZ Security, העוסקת בקריפטוגרפיה, ו-גלואו (Glow) המגינה על עמדות קצה. ואת תחום האוטומציה של מרכזי הבקרה מובילה מייט סקיוריטי (Mate Security). לצדן נבחרו גם שלוש חברות שנוסדו בידי יזמים ישראלים: אוריון סקיוריטי (ORION Security), רוולום (Revelum) ו-סינקלי (Synqly). בגוגל מדגישים כי הפורום אינו קרן השקעות, אלא מנוף טכנולוגי: מתן גישה ישירה לידע, לכלים ולפיתוחים הכי מתקדמים של החברה. עבור הסטארט-אפים הישראלים, מדובר בהזדמנות להשפיע באופן ישיר על האופן שבו כולנו נתגונן מפני איומי סייבר בעידן הבינה המלאכותית.

תמונת מצב מדאיגה עבור השוק הישראלי: בעוד שהעולם עובר להטמעה רחבה של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, החברות בישראל סובלות מנתק ניהולי חריף, קיבעון תעסוקתי, ופיגור משמעותי באימוץ AI בהשוואה למקבילותיהן בעולם – כך עולה מדו"ח מצב מנהלי מערכות המידע בעולם לשנת 2026, שמפרסמת חברת שירותי ה-IT אקספריס (Experis) מקבוצת מנפאוארגרופ (ManpowerGroup). נתונים בדו"ח מצביעים על שמרנות מקומית, כאשר רק 7.3% מהארגונים בישראל נמצאים בשלב פריסה רחבה של פתרונות בינה מלאכותית, לעומת 19.5% בעולם. הפער מעמיק גם בתכנון העתידי, שכן רק 40.7% מהארגונים המקומיים מתכננים להגדיל את השקעתם בתחום זה לקראת שנת 2026, לעומת 66.3% מהחברות בעולם. בהתאמה, רק 39.3% ממנהלי הטכנולוגיה בישראל מדווחים על החזר השקעה חיובי מ-AI, נתון הממחיש את הקושי המקומי בהפקת ערך ממשי מהטכנולוגיה בהשוואה ל-53.6% בעולם. למעשה, 18.7% מהארגונים בישראל טרם התחילו אפילו לבחון אינטגרציה של AI, כמעט כפול מהממוצע העולמי שעומד על 10.1%. משבר אמון מאחורי הפיגור הטכנולוגי עומד משבר אמון ותקשורת חריף בין מנהלי המערכות להנהלה הבכירה. הדו"ח חושף, כי מנהלי מערכות המידע בישראל חווים את רמות הלחץ הגבוהות ביותר בעולם סביב הצורך לעמוד בקצב השינויים הטכנולוגיים, כאשר 63.3% רואים בכך חסם מרכזי, לעומת 43.9% בלבד בעולם. הלחץ הזה מתנגש בקיר אטום, שכן 76% מהמנהלים הבכירים בישראל אינם מבינים מספיק את תפקיד המנמ"ר ואת הכלים הנדרשים להצלחתו, לעומת 64% בממוצע העולמי. חוסר ההבנה הזה מוביל לכך, שמנהלי מערכות מידע מקומיים מתקשים הרבה יותר מעמיתיהם בעולם להצדיק את הערך העסקי של יוזמות טכנולוגיות בחדר הישיבות, פער של 39.3% בישראל לעומת 26.3% בעולם. עוד עולה מהדו"ח, כי המנמ"רים בישראל ניצבים בקו החזית של הארגון יותר מאי פעם. למרות הלחץ העצום והפערים בממשק מול ההנהלה, המנהלים הטכנולוגיים בישראל נדרשים כיום לא רק להחזיק את התשתיות, אלא להוביל את אסטרטגיית הצמיחה וההתייעלות של הארגון כולו. הדו"ח מציג את המנמ"ר כדמות מפתח שצריכה לגשר בין פוטנציאל ה-AI לבין שורת הרווח בארגון, ומציע להעניק להם את הגיבוי הנדרש להובלת השינוי. במקביל למשבר הניהולי, נראה כי השוק הישראלי ממוקד בתחזוקת הקיים על חשבון היערכות לעתיד. בעוד שהעולם מחפש את הטאלנטים של המחר בתחומי למידת המכונה והבינה המלאכותית, בישראל נרשמת דרישת שיא חריגה לאנשי תחזוקה ותשתיות, כאשר המדינה מובילה בדרישה לכישורי DevOps עם 33.3% לעומת 20.4% בעולם. מגמה זו ממשיכה גם בגיוס מפתחי תוכנה קלאסיים, תחום שבו ישראל רושמת ביקוש של 38.7% בהשוואה ל-30.4% בעולם. התוצאה היא הזנחה של כישורי העתיד, כשרק 44% מהמנמ"רים בארץ צופים צורך בתוספת כוח אדם ב-AI – פער משמעותי מהממוצע העולמי, שעומד על 57.3%. לדברי רותם מיטיב, מנכ"לית אקספריס ישראל, "הדו"ח מציב השנה תמרור אזהרה בוהק עבור התעשייה המקומית, שאי אפשר להמשיך להישען רק על המוניטין של 'אומת הסטארט-אפ', כאשר הנתונים מראים שאנחנו משתרכים מאחור באימוץ בינה מלאכותית ובהשגת ערך עסקי אמיתי ממנה. עם זאת, למרות שהמנמ"רים בישראל מתמודדים עם לחצים אדירים בהשוואה למקביליהם בעולם, הם גם אלו שבידיהם נמצא המפתח להפיכת הארגון למכונה עסקית חכמה ויעילה. האתגר הגדול השנה של המנמ"רים בישראל יהיה להראות לארגון כיצד השקעה נכונה ב-AI היא לא הוצאה, אלא השקעה ישירה בשימור לקוחות וצמיחה בהכנסות. השנה הקרובה תהיה שנת המבחן שלהם, ואלו שיצליחו לבנות את השפה המשותפת עם ההנהלה, יכתיב את הקצב של השוק כולו".