פניקס קונטקט ישראל הודיעה על מינויו של אלכס פלדמן לתפקיד מנהל פיתוח עסקי בתחום הביטחוני, כחלק מהרחבת פעילותה בשווקים אסטרטגיים בישראל. פלדמן מביא עימו יותר מ-23 שנות ניסיון בתחום המכירות והפיתוח העסקי, לצד היכרות מעמיקה עם התעשייה הישראלית וניסיון רב בעבודה מול לקוחות בתחומי התעשייה, התשתיות והביטחון. במסגרת תפקידו יהיה פלדמן אחראי על הרחבת פעילות החברה במגזר הביטחוני, פיתוח הזדמנויות עסקיות חדשות, חיזוק קשרים עם לקוחות ושותפים אסטרטגיים, וקידום שיתופי פעולה ארוכי טווח עם גופים מובילים במשק. המינוי מהווה חלק ממהלך אסטרטגי רחב של פניקס קונטקט ישראל להעמקת פעילותה בשוק הביטחוני, שנמצא בשנים האחרונות בתהליך מואץ של דיגיטציה, אוטומציה ושילוב טכנולוגיות מתקדמות. מגמות אלה מייצרות דרישה גוברת לפתרונות שמשלבים אספקת חשמל אמינה, תקשורת רציפה בין מערכות ויכולות בקרה מתקדמות, במטרה להבטיח רציפות תפעולית, זמינות גבוהה ויכולת התמודדות עם סביבות עבודה מורכבות ותובעניות. ארגונים ביטחוניים ותעשיות מתקדמות נדרשים כיום להתמודד עם היקפי מידע הולכים וגדלים, דרישות מחמירות לאמינות תפעולית וצורך בקבלת החלטות בזמן אמת. מציאות זו מחייבת תשתיות מתקדמות, המאפשרות חיבור רציף בין רכיבי השדה, מערכות הבקרה והמערכות הארגוניות, תוך שמירה על יציבות תפעולית, אבטחת מידע ויכולת התאמה לשינויים טכנולוגיים. פתרונות החברה מסייעים ללקוחות לייעל תהליכים, לשפר את ניהול המשאבים ולהבטיח זמינות גבוהה של מערכות קריטיות לאורך זמן. תחומי הפעילות של פליקס קונטקט בין תחומי הפעילות המרכזיים של פניקס קונטקט ניתן למצוא פתרונות בתחומי החשמל, האלקטרוניקה התעשייתית ומערכות הבקרה, לצד מערכות תקשורת תעשייתית, ספקי כוח, הגנות מתח, פתרונות לניהול והעברת נתונים ופלטפורמות אוטומציה מתקדמות. טכנולוגיות אלה מיושמות במגוון רחב של פרויקטים בתחומי התעשייה, האנרגיה, התשתיות והביטחון, ומשמשות בסיס למערכות שבהן אמינות, בטיחות ורציפות תפעולית מהוות תנאי הכרחי להצלחה. הביקוש הגובר למערכות חכמות ומקושרות מייצר צורך בפתרונות המאפשרים אינטגרציה בין עולמות החשמל, התקשורת והבקרה. באמצעות שילוב בין רכיבי חומרה תעשייתיים, מערכות תקשורת מתקדמות ופלטפורמות אוטומציה פתוחות ניתן ליצור סביבת עבודה אחודה שמאפשרת שיפור ביצועים, ניהול יעיל יותר של משאבים והפחתת זמני השבתה. יכולות אלה הופכות למשמעותיות במיוחד בפרויקטים ביטחוניים ותשתיתיים, שבהם כל רכיב במערכת חייב לפעול ברמת אמינות גבוהה ובתיאום מלא עם כלל המערכות הסובבות אותו. פניקס קונטקט על קצה המזלג פניקס קונטקט היא חברה משפחתית גלובלית, שמרכזה בבלומברג, גרמניה. היא פועלת מאז 1923 בתחומי האלקטרוניקה התעשייתית, החשמל ומערכות הבקרה. הקבוצה מעסיקה כ-21 אלף עובדים ברחבי העולם, פועלת באמצעות יותר מ-100 חברות בת ונציגויות, ומספקת פתרונות לתעשייה, אנרגיות מתחדשות, תשתיות ומערכות אוטומציה מתקדמות. לאורך השנים ביססה החברה מעמד של שותפה טכנולוגית עבור יצרנים, מפעילי תשתיות וארגונים תעשייתיים ברחבי העולם. שילוב הידע ההנדסי, הניסיון המצטבר וההשקעה המתמשכת בחדשנות מאפשרים לחברה לתמוך בפרויקטים מורכבים לאורך כל מחזור החיים שלהם – משלב התכנון והאפיון, דרך ההקמה וההטמעה ועד לתפעול השוטף והתחזוקה. בחברה מציינים כי הרחבת הפעילות במגזר הביטחוני מהווה נדבך משמעותי באסטרטגיית הצמיחה שלה לשנים הקרובות. מינויו של פלדמן נועד לתמוך בהעמקת הנוכחות בשוק זה, לחזק את הקשר עם לקוחות ושותפים אסטרטגיים, ולהנגיש את הידע, המוצרים והפתרונות של פניקס קונטקט לפרויקטים ביטחוניים ותעשייתיים מתקדמים בישראל.

אילה מילר, מי שכיהנה כראש תחום פיתוח ההון האנושי להיי-טק ברשות החדשנות וכסמנכ"לית אחריות תאגידית גלובלית בטבע מצטרפת לוועד המנהל של SID-ישראל – ארגון הגג של קהילת הפיתוח הבינלאומי והסיוע ההומניטרי בישראל. לצד מילר מונתה לוועד המנהל גם פרופ' דורית ניצן, מומחית בעלת שם עולמי בתחומי בריאות הציבור. מילר, מנהלת מטה התיאום הלאומי לצפון וסמנכ"לית אסטרטגיה בפורום הכלכלי-חברתי מבית נשיאות המגזר העסקי, תיכנס כאמור לתפקיד חברת הוועד המנהל של SID-ישראל – הארגון מאגד יותר מ-150 ארגונים, חברות, גופים אקדמיים, משקיעים ומומחים עצמאיים הפועלים בתחומי הפיתוח והסיוע ההומניטרי בישראל ובעולם. היא מביאה עימה יותר מ-20 שנות ניסיון בהובלת אסטרטגיה, שינוי ארגוני ובניית שותפויות בין המגזר העסקי, הציבורי והחברתי. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", היא מובילה פלטפורמות לאומיות לשיתוף פעולה רב-מגזרי בתחומי החירום והשיקום במסגרת תפקידה במטה התיאום הלאומי לצפון. צפריר אסף, יו"ר הוועד המנהל של SID-ישראל, מסר: "הצטרפותה של אילה מילר היא חיזוק משמעותי לוועד המנהל ולקהילת SID כולה. אילה מביאה איתה ניסיון רב בחיבור בין המגזר העסקי, הממשלה והחברה האזרחית, ובהובלת שותפויות מורכבות ומהלכים רחבי היקף. הניסיון שלה בעולם העסקי, בהיי-טק ובבניית שיתופי פעולה יסייע לנו להרחיב את החיבורים בין קהילת הפיתוח והסיוע הישראלית לבין המגזר העסקי והטכנולוגי, ולרתום יותר ידע, חדשנות ומשאבים ישראליים להתמודדות עם אתגרים בישראל ובעולם". לצד מילר מונתה לוועד המנהל, כאמור, גם פרופ' ניצן, מומחית בעלת שם עולמי בתחומי בריאות הציבור, הרפואה ההומניטרית וניהול מצבי חירום. פרופ' ניצן כיהנה במשך יותר מ-17 שנה בתפקידים בכירים בארגון הבריאות העולמי (WHO), וכיום עומדת בראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון.

אלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים אוטיסטים, הכריזה הבוקר (ג') על השקת ALUTech – תוכנית האצה לסטארט-אפים ומפתחים שפועלים בתחום האוטיזם.  התוכנית מציעה גישה ישירה לאוכלוסיית יעד של עשרות אלפי אנשים ומשפחות, לצד 50 שנות ידע קליני ומקצועי ורשת מנטורים – ובראשה ועדה מייעצת של בכירי היי-טק ו-AI, שנרתמו בהתנדבות לבחור את הסטארט-אפים. ההרשמה לתוכנית תיפתח היום (ה-21 ביולי 2026), ותאפשר לסטארט-אפים ויזמים להירשם במשך שנה לתוכנית אישית שתימשך שלושה חודשים. הנתונים בארץ ובעולם מצביעים על קהילה רחבה וצומחת, הזקוקה לפתרונות מותאמים. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-1% מאוכלוסיית העולם מאובחנת על הרצף האוטיסטי, נתון המשקף כ-78 מיליון בני אדם ברחבי העולם. מגמה זו מורגשת היטב גם בישראל: על פי נתוני הביטוח הלאומי, בישראל יש כ-68,000 ילדים מאובחנים על הרצף האוטיסטי, בקצב גידול שנתי של 18%-20% בשנה. נתונים אלו מדגישים לא רק את היקף קהל היעד, אלא בעיקר את הפוטנציאל המשמעותי והביקוש הגובר לכלים ופתרונות טכנולוגיים עבור אוכלוסייה זו והמשפחות. הרבה מהפתרונות הטכנולוגיים שמנסים לתת מענה לקהל הזה נתקלים בחסמים מגוונים: לסטארט-אפים אין גישה לאוכלוסייה, מחסור בידע קליני, והיעדר ערוץ מובנה לאמת פתרונות – ALUTech באה לסגור את הפער הזה. מעניקה סיוע ותמיכה לילדים ובוגרים אוטיסטים. האגודה הלאומית אלו"ט. צילום: שלומי מזרחי התוכנית תתמקד בשלושה אתגרים מרכזיים שאלו"ט זיהתה התוכנית בנויה סביב שלושה אתגרים מרכזיים שאלו"ט, בסיוע אוטיסטים ואנשי מקצוע, זיהתה כחסרים מענה: התאמה חושית של סביבות, זיהוי מצוקה מוקדמת וויסות רגשי, ותיווך חברתי ופיענוח קודים. בשלב הראשון יתקבלו עשרה סטארט-אפים שיעברו כל אחד מהם באופן אישי תוכנית של 12 שבועות שכוללת פגישות דו-שבועיות עם מנטורית ייעודית מאלו"ט, גישה מובנית לאוכלוסייה לצורך פיילוט, משוב ישיר מאוטיסטים ומרכזת הנגשה, וחיבורים לגורמים מממנים ואנשי מקצוע רלוונטיים. בנוסף, חברת וויקס (Wix) תומכת בפרויקט ותעניק ליזמים שלוש הרצאות בנושאי יזמות והרצאה של Base44, שיתקיימו בקמפוס וויקס. המנגנון הכלכלי נועד להוריד חסמי כניסה לאפס: ההשתתפות חינמית לחלוטין, ללא מניות וללא העברת IP. התוכנית פתוחה גם לפתרונות טכנולוגיים שלא פותחו במקור עבור קהילת האוטיזם, ובלבד שניתן להתאימם לצרכיה.  את הפרויקט מלווה וועדה מייעצת של בכירי היי-טק ו-AI, שנרתמו בהתנדבות מלאה, ובהם: עינת שמעוני סמנכ"לית בכירה וחוקרת טרנדים טכנולוגיים ב-STKI; אמיר שבט – משקיע בכיר בסטארט-אפים בתחילת דרכם ובכיר לשעבר בטוויטר (Twitter); טוויץ' (Twitch) וגוגל (Google); יהונתן וקסלר, CTO וממייסדי  Q-AI, שנקנתה על ידי אפל (Apple); יואב חפר, יועץ למנכ"ל, יזם, לשעבר מנכ"ל אלו"ט; אפרת מנצור – יועצת אסטרטגית בתחום ה-AI המלווה את אלו"ט בתחום הטמעת AI; שירי טלר, מנהלת בכירה בתחום התפעול בחברת למונייד (Lemonade); גדי וינריב, יו"ר אלו"ט; דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט; קרן כהנא, מובילת תחום ה-AI באלו"ט; ונעם אורן, מנמ"ר אלו"ט. דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט: "כעמותה הלאומית בתחום האוטיזם בישראל אנו רואים בקידום פתרונות טכנולוגיים לאוכלוסייה זו כחלק מהמשימה שלנו. פתרונות טכנולוגיים שיסייעו לאוטיסטים יסייעו לאנשים עם מוגבלויות שקופות נוספות, כמו פוסט טראומתיים. ALUTech יודעת לתת מה שחסר לכל יזם שרוצה לבנות כלי שיתן מענה לצרכים האמיתיים של האוטיסטים ובני משפחותיהם: קהילה, ידע ושטח. היתרון שלנו טמון בנשות מקצוע מובילות ומומחיות בתחומן, פריסה ארצית וצוותי עבודה שפוגשים את האוכלוסייה הזו כל יום". אמיר שבט, חבר הוועדה המייעצת של ALUTech, הוסיף: "מה שמייחד את התוכנית הזו הוא שאנחנו מתכננים לחבר באופן ישיר בין סטארט-אפים ויזמים שרוצים לפתור בעיה בתחום האוטיזם, לבין קהל הלקוחות שלהם. זהו קשר שאלו"ט נמצאת בעמדה הטובה ביותר לאפשר. כך נוצר פוטנציאל לערך מיידי עבור כל הצדדים".

סמסונג אלקטרוניקס אמריקה (Samsung Electronics America) נמצאת בעיצומו של מהלך רה-ארגון דרמטי, שבמסגרתו תעביר את מטה הפעילות המרכזי שלה בארה"ב מהעיר אנגלווד קליפס שבניו ג'רזי לפלאנו, טקסס, עד סוף השנה.  המעבר המורכב מלווה בגל פיטורים נרחב: על פי מסמכי התרעה רשמיים (המתחייבים מחוק ה-WARN האמריקני), 739 משרות יקוצצו בניו ג'רזי – נתון המהווה למעלה מ-60% מכוח האדם בקמפוס הזכוכית החדש של החברה, שנחנך רק בספטמבר האחרון. בנוסף לקיצוץ זה, כמאה עובדים מחטיבת המובייל בפלאנו יאבדו את עבודתם, כמו גם 179 משרות מחברת הבת סמסונג SDS אמריקה (Samsung SDS America), המספקת שירותי IT. בפועל, כך מסתמן, מדובר בקיצוץ מאות משרות בתחום מוצרי האלקטרוניקה בארה"ב. בסמסונג מתעקשים למסגר את המהלך כרה-ארגון אסטרטגי ולא כצמצום הנובע ממשבר או קושי תזרימי. החברה ציינה כי למרבית העובדים המושפעים בניו ג'רזי הוצעו חבילות רילוקיישן לטקסס, ומסרה בתגובה לסוכנות הידיעות רויטרס (Reuters) כי מטרת העברת המטה היא "לקדם שיתוף פעולה הדוק יותר, לשלב צוותים נוספים באקו-סיסטם טכנולוגי ו-AI צומח, ולייעל את המבנה הארגוני". עם זאת, החברה הודתה בהצהרותיה הרשמיות באשר למהלך כי "תהליך זה יכול להוביל לשינויים במבנה כוח האדם שלנו, כגון עובדים שאינם יכולים לבצע רילוקיישן או פונקציות מסוימות שעוברות אופטימיזציה כדי להבטיח שהתפקידים שלנו תואמים לסדרי העדיפויות העסקיים". SAMSUNG IS LEAVING NEW JERSEY. 739 JOBS CUT ON THE WAY OUT. Cutting over 700 roles and moving HQ to Texas. Samsung files nearly 40% of their H-1B filings across 5 main entities in Texas. Coincidence? pic.twitter.com/CPVLmXqCUt — LayoffHedge (@LayoffAI) July 20, 2026 "הפרויקט בטיילור מתוכנן להיות פעיל עד סוף השנה" ריכוז המאמצים וכוח האדם בטקסס אינו מקרי ומהווה נדבך מרכזי באסטרטגיה של סמסונג. מעבר למטה המובייל בפלאנו ולמפעלים הקיימים באוסטין, החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של הקמת מפעל ייצור שבבים חדיש ומתקדם בעיר טיילור שבטקסס, בהשקעת עתק של 17 מיליארד דולר.  מישל גלייז, דוברת סמסונג אלקטרוניקס, סיפקה ל-Taylor Press עדכון אופטימי לגבי הקמפוס ההולך ונבנה: "הפרויקט של סמסונג בטיילור מתוכנן להיות פעיל עד סוף השנה… אנו צופים שמצבת העובדים שלנו בטיילור תעמוד על 1,500". התשתיות החדשות קורצות גם לשותפות עסקיות ענקיות, כמו חברת טסלה (Tesla), שחתמה עם סמסונג על עסקת ייצור לשבבי בינה מלאכותית מתקדמים בארכיטקטורת 2 ננומטר. אילון מאסק, מנכ"ל ענקית הרכבים החשמליים, הדגיש את חשיבות המהלך כשציין כי "המיקום האסטרטגי של מפעל טיילור של סמסונג בטקסס הוא חשוב מאוד". הפיטורים הללו, המשפיעים בעיקר על חטיבות מוצרי הצריכה וכן על חטיבת המובייל של החברה, מתרחשים בנקודת זמן אירונית עבור הקונצרן הדרום-קוריאני. מהפכת הבינה המלאכותית יצרה דרישה עצומה לשבבי זיכרון, וזו עתידה לארגן לחטיבת השבבים של סמסונג רווח תפעולי רבעוני שובר שיאים של קרוב ל-58 מיליארד דולר. אלא שאותה התייקרות חדה בעלויות רכיבי הזיכרון פוגעת כעת בשולי הרווח של חטיבת הסלולר, אשר נאלצת לרכוש אותם במחיר מופקע. ברקע התחרות הגוברת מצד אפל (Apple) ומותגים סיניים זולים, חטיבת המובייל צפויה כעת לרשום את ההפסד הראשון אי פעם בתולדותיה.

"עושים בנקאות אחרת" היה פעם סלוגן פרסומי של אחד הבנקים הגדולים. בשנים האחרונות, עם כניסתם של הבנקים הדיגיטליים, כמו אש ו-וואן זירו, הבנקאות הפכה להיות לגמרי אחרת ממה שהכרנו בעבר. היא ידידותית למשתמש, ואם הרצל יגיד שמי שהיה באחרונה בסניף הבנק שלו ירים את היד – לא נראה הרבה ידיים מורמות, אם בכלל. בתקופה האחרונה, תפקיד הבנק השתנה, והוא נוטל חלק הרבה יותר אקטיבי מבעבר בחיים הפיננסיים שלנו. הוא כבר לא רק שומר על הכסף שלנו בכספות, אם להשתמש בדימוי פשטני. את חלק לא מבוטל מהשינוי של תפקיד הבנק בחיינו ניתן לייחס לבינה המלאכותית, שבדומה לוורטיקלים אחרים, חוללה שינוי מהפכני בשוק שהיה פעם אפרורי מאוד. רציתי להאיר זרקור על הנושא וישבתי לשיחה עם ניב נצר, מנהל מוצר ב-וואן זירו. נצר משווה את רמות התפעול של בינה מלאכותית בבנקאות לתחום הנהיגה האוטונומית, שאיש מוכר בו הוא אחד ממייסדי הבנק, פרופ' אמנון שעשוע. לדברי נצר, בדומה לנהיגה אוטונומית, בבנק הדיגיטלי יש ארבע רמות תפעול, או ארבעה שלבים, של בינה מלאכותית מול לקוחות: השלב הראשון הוא בנקאות מסורתית, ללא שום אלמנט חכם. השלב השני הוא פרו-אקטיבי – הודעות על אירועים וקצת רכיבים חיזויים, כמו "אתה עלול להיכנס למינוס" או "בוא תפתח חשבון חיסכון" אם יש לך יתרה גדולה. רוב הבנקים כבר עושים את זה. ניב נצר, מנהל מוצר ב-וואן זירו. צילום: אור לוי השלב השלישי מבוססת על ניתוח דפוסי שימוש אישיים של הלקוח, ובנקודה הזו הבנקאי או הבנקאית החכמה (לזו של וואן זירו קוראים אלה) משתמשים ביכולות הבינה המלאכותית ומציעים הצעות מותאמות אישית ללקוח, מתוך היכרות אישית של ממש. מעל כל אלה נמצא השלב הרביעי, שלדברי נצר וואן זירו כבר הגיע אליו. בשלב זה מדובר כבר בבינה מלאכותית יוצרת – הבנק מאפשר ללקוחות לבקש מאלה בקשות למידע בשפה חופשית ולהחליט על מה הם מעוניינים לקבל עדכונים. כך, למשל, הלקוח יכול לשאול כמה עולה לו הריבית, ולקוח אחר יכול לברר כמה הוא מוציא בחודש על וולט. גם ערכות הנתונים והעולמות שמהם בנקאי ה-AI שואב מידע מתרחבים למקורות מידע שמחוץ לגבולות הבנק המטפל, כמו בנקים אחרים וחברות אשראי. כך הלקוח יכול לקבל תמונה מלאה על ההוצאות והפיננסים שלו. "הנגישות הפשוטה לעולם הפיננסי – הדור הבא של הבנקאות" לדברי נצר, "הנגישות לעולם הפיננסי, שמאפשרת לחבר כל כך הרבה סוגי מידע ולהנגיש אותו ללקוח, היא הדור הבא של עולם הבנקאות. המידע הזה מאפשר ללקוח להתנהל פיננסית יותר טוב, ושהכסף יעבוד עבורם. יש אמנם פער בין דורי, אבל ככל שזה פשוט יותר – כך הוא מצטמצם. קל להבין משפט כמו 'תגיד לי מה אתה רוצה ואני אעשה את זה עבורך'. ה-AI היא המנוע לכך, כמו שהיא המנוע להרבה דברים אחרים". "ב-וואן זירו, אנחנו עושים עבודה של 360 מעלות", הסביר נצר. "אלה מעדכנת לקוחות, עם בערך 2,000 מקרים בחודש, על אוברדראפט בבנק אחר, ומציעה להעביר כסף מהחשבון בוואן זירו. זו חשיבה שכאילו היא לא נכונה עבורנו עסקית, אבל היא ממוקדת לקוח". "זה מאוד רלוונטי לעולם החיסכון הפנסיוני", המשיך. "הלקוח יכול להיכנס לאפליקציה, לראות מה קורה עם החיסכון הפנסיוני שלו הן אצלנו והן במקומות אחרים. למשל, להבין שלא הופקד לו החודש חיסכון פנסיוני. ראינו שזה עוזר מאוד לאנשים". שינוי מקצה לקצה גם בעבודה של הבנקאי האנושי בדומה לתעשיות אחרות שסקרתי כאן, במדור, חדירתה של הבינה המלאכותית משנה מקצה לקצה גם את העבודה היומיומית של הבנקאים, הטלרים ושאר העובדים האנושיים של הבנק. היא נוטלת מהם את המשימות השגרתיות, מעבירה אותן לנציג השירות הדיגיטלי ומפנה את העובדים להתעסק במקרים המורכבים יותר. במקרה של הבנקאות הדיגיטלית, המספרים מסחררים – לטענת נצר, אלה מנהלת כיום 85% מהאינטראקציות עם הלקוחות של וואן זירו. אלה, הבנקאית הדיגיטלית של וואן זירו. צילום: וואן זירו עם זאת, הוא הדגיש כי "אנחנו לא רוצים להחליף את הבנקאי האנושי, אלא רוצים לייצר הרמוניה בין אלה לבינו. אלה לא יכולה לעשת את הכול, וברגע שהיא נתקלת במקרה כזה – היא מסכמת את הצרכים של הלקוח ומעבירה את הטיפול לבנקאי האנושי. ככה אנחנו חוסכים גם את הצורך לספר לבנקאי את כל הסיפור מחדש. גם הלקוחות מרוצים וגם הבנקאים, כי הם מתעסקים עם הדברים היותר מעניינים". נצר סיפר ש-"כרגע אנחנו לא מאפשרים ביצוע פעולות דרך AI (וזאת הרמה החמישית – נ"ל), אבל זה במפת הדרכים שלנו. זה אמנם היה אפשרי עוד כשיצאנו עם אלה, אבל הלקוחות לא סומכים על הדבר הזה. הגישה של הלקוחות השתנתה עם האימוץ של הבינה המלאכותית, ולכן נחזיר את זה בהמשך". "אלה היא הבנקאית הכי טובה שלנו", סיכם נצר. "בנינו צוות שתפקידו הוא לנהל את אלה – המנהלים שלה עוקבים אחרי התשובות שהיא נותנת ובודקים אותן. הבדיקות הן אוטומטיות בחלקן הגדול, אבל יש בכל יום גם בדיקות ידניות, כמו שבודקים עובדים אנושיים. אלא שכאן מנהלים 'עובד' שעורך מעל 10,000 שיחות עם לקוחות ביום, וההשפעה מדהימה". הוא שאמרנו – מהפכה בעולם הבנקאות.

התאחדות התעשיינים הודיעה על הקמת מרכז להטמעת בינה מלאכותית בתעשייה, במטרה להאיץ את כניסת טכנולוגיות ה-AI אל מפעלי התעשייה ולהפוך אותן לכלי עבודה מעשי, נגיש ומשמעותי. המרכז יהווה תשתית לאומית לתעשייה ויעסוק, בין היתר, בתמיכה בפיילוטים ובניסויי היתכנות, בהכשרות ובהדרכות מקצועיות, בהקמת קהילות ידע ופורומים ללמידת עמיתים, בקיום כנסים ייעודיים, במיפוי טכנולוגיות מתקדמות ובחיבור מפעלי התעשייה וחברות ההיי-טק לפתרונות טכנולוגיים, גופי מחקר ומוסדות אקדמיים. "על התעשייה הישראלית להפוך לחוד החנית ביישומי ה-AI" בראש המרכז יעמוד נעם גולדשטיין, אשר ישמש כיו"ר המרכז בהתנדבות. גולדשטיין כיהן בעבר כנשיא חטיבת האשלג ב-ICL וכמנכ"ל מפעלי ים המלח. "על התעשייה הישראלית להפוך לחוד החנית ביישומי הבינה המלאכותית, מה שישפר את הפריון וכושר התחרות ויתרום רבות לכלכלה", אמר גולדשטיין. המרכז יישען על אגפי ומשאבי ההתאחדות וביניהם: איגוד ההייטק, אגף הכלכלה, המכללה להכשרות וניהול ועוד, וזאת לצד חיזוק במומחים וגורמי מקצוע, בהתאם לצורך וככל שיידרש. כמו כן, הקרן ההדדית של המעסיקים תתמוך בחבריה אשר ישתמשו בשירותי המרכז להטמעת ויישום כלי AI. נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי: "הקמת המרכז נועדה לצמצם את המרחק שבין החדשנות הטכנולוגית לבין רצפת הייצור. המרכז מבקש להפוך את הבינה המלאכותית ממושג שמעסיק בעיקר חברות טכנולוגיה ויחידות חדשנות לכלי עבודה מרכזי בתעשייה הישראלית. אתמול פרסמנו סקר שערכה התאחדות התעשיינים על סמך נתוני הלמ"ס, שמצא פערים משמעותיים בקצב אימוץ הבינה המלאכותית בתעשייה, לעומת הקצב בתעשיית ההיי-טק. על פי סקר זה, רק 42 אחוזים מכלל מפעלי התעשייה אימצו כלי AI בתהליכי ייצור, לעומת 76 אחוזים בחברות תוכנה ופיתוח.

גל הפיטורים בהיי-טק נמשך, ומגיע ל-WSC Sports: רגע אחרי גמר המונדיאל, שבו סיפקה החברה שירותים לתאגיד השידור כאן, היא עתידה לפטר כ-70 עובדים, המהווים כ-10% מכוח האדם שלה. השימועים לקראת הפיטורים החלו היום (ב'). על פי החברה, הפיטורים לא יתמקדו במחלקה, בתפקיד או במוצר מסוימים, אלא הם חלק ממהלך "התייעלות" כולל. אוטומציה מבוססת AI של תוכן ספורט WSC Sports היא חברת ספורט-טק ישראלית, שנוסדה ב-2011 וממוקמת ברמת גן. לצד המרכז בישראל, יש לחברה סניפים במקומות שונים בעולם, בהם סידני, ניו יורק ולונדון. מספר העובדים שלה עומד על קרוב ל-700, מתוכם מעל 500 בארץ. עד כה היא גייסה 150 מיליון דולר, מהם 100 מיליון בסבב האחרון, שהתקיים ב-2022. הפתרון של WSC Sports מאפשר ללקוחות אוטומציה מבוססת AI של תוכן ספורט, לרבות היצירה, הניהול, ההפצה והמוניטיזציה שלו. על פי החברה, זה הלקוחות יכולים באמצעות הפתרון להרחיב את החשיפה לתוכן שלהם, ליצור הזדמנויות רווח חדשות ולשפר את חוויית הלקוח. על רשימת הלקוחות של WSC Sports, שכוללת כ-650 ארגונים, נמנים YouTube TV, ערוץ הספורט האמריקני ESPN וליגת ה-NBA. החברה אף סיפקה לאורך המונדיאל האחרון פלטפורמה לתאגיד השידור כאן, שאפשרה לו ליצור תקצירים של המשחקים. עם זאת, בחברה טוענים כי אין קשר בין היציאה למהלך הפיטורים לסיום המונדיאל, ואומרים כי "מדובר בהחלטה מורכבת וכואבת אך הכרחית, על מנת לאפשר לחברה את המשך הצמיחה שלה ואת ההשקעה באזורים האסטרטגיים שאליהם היא מתרחבת". WSC Sports אף ציינה כי היא תעמיד לרשות העובדים המפוטרים ליווי אישי, תמיכה ותנאי פרישה שהוגדרו "מיטיבים".

"כלי ה-GenAI שאנחנו רואים בשנים האחרונות מביאים איתם כמות עצומה של פגיעויות, עד כדי כך שקשה לארגונים לראות אילו מהן עתידות לפגוע בהם, מה הסדר שבו הן עלולות לפגוע ומה עליהם לתקן קודם. היכולת להתכונן מראש היא קריטית, והיא מוגבלת כשמגיעים לאיומי סייבר על כלי GenAI. צריך לקחת בחשבון ש-29% מהחולשות מנוצלות בתוך יום אחד בלבד", כך אמרה נועה בנג'ו, מנהלת מוצר בכירה בזיסקיילר. בנג'ו דיברה בכנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. לדבריה, "ארגונים צריכים למפות את הנכסים הקריטיים ביותר לארגון, כדי לתעדף על אילו מהם חשוב יותר להגן ופגיעויות באילו מהם חשוב יותר לתקן. כמו כן, עליהם להבין איך לשלב מוצרים שיגנו עליו וימנעו את התקפתו". 11 המלצות למנהלי אבטחת המידע בנג'ו ציינה מסמך בן 11 נקודות שכתבו 60 מומחים ואישרו 250 מנהלי אבטחת מידע בארגונים, ופורסם באפריל האחרון, בין היתר על רקע יציאתו של המודל בעל היכולות הרבות והמסוכנות מיתוס מבית אנת'רופיק. המסמך עוסק בהתכוננות להתגוננות מפני איומי הסייבר שהבינה המלאכותית, וה-GenAI בפרט, מביאות עימן. המומחים ממליצים לארגונים להפעיל מיידית סוכני AI לגילוי חולשות אבטחה בתוך קוד המקור, הארכיטקטורה וצינורות הפיתוח הפנימיים של הארגון; לבצע הטמעה רוחבית של סוכני AI בכל פונקציות האבטחה; להקים מנגנון משילות (Governance) למתן אישורים באופן מואץ; להגן על סוכני ה-AI הארגוניים על ידי הגדרת גבולות הגזרה שלהם, הגבלת הרשאות ועוד; להיערך לעדכוני אבטחה רציפים; לעדכן מודלים של ניהול סיכונים; לעבור מניהול שרתים פשוט לשימוש מקיף ב-SBOM (ר"ת Software Bill of Materials); להשתמש בסוכני AI לצד הפיתוח; להטמיע טכנולוגיות להטעיית ההאקרים; להקשיח את מעטפת אפס האמון של הארגון; ולהקים מחלקה ארגונית ייעודית למבצעי חולשות, שתפעל 24/7. בנג'ו התמקדה בכמה מהנקודות האלה: "ראשית, מה שהתוקפים לא רואים ברשת – הם לא יכולים לתקוף. צריך לחסום את התוקפים מלהגיע לנכסים הקריטיים. אפשר לעשות את זה באמצעות פתרון ה-ZPA שלנו, זיסקיילר, שמאפשר לקחת את האפליקציות שאנחנו רוצים שרק עובדים מהארגון יתחברו אליהן, ולוודא שכך יהיה". "צריך למפות את רשימת המערכות שאי אפשר להחביא והן חשופות, ואת האיומים עליהן", אמרה. "בנוסף", ציינה בנג'ו, "צריך להטמיע מוצרי אפס גישה לאינטרנט (ZIA), לנטר כל עובד בארגון, לדעת מתי ולאן הוא מתחבר, ואיפה לחסום אותו". "כמו כן", אמרה, "יש להטמיע פתרון לגילוי הונאות. פתרון שכזה שם "מלכודות", שמחקות את הנכסים האמיתיים. כך הארגונים יכולים לראות את ההתנהגות החשודה לפני שההאקר מגיע לנכסים האמיתיים שלהם". בנג'ו אף קראה לנהל את הסיכונים של נכסי ה-AI. "על מנהל אבטחת המידע לוודא שהוא יכול לראות האם עובד זה או אחר גולש לאתר שחושף מידע ארגוני למודלי בינה מלאכותית, שיכולים להשתמש בהם", אמרה. "עוד המלצה היא: גלה, תעדף באמצעות הקשר – ותקן פגיעויות. זיסקיילר תשיק בקרוב מוצר חדש, שיוכל להבין ולהעביר ללקוחות את ההקשרים של החשיפות הקיימות, ולגלות באילו חולשות התוקף הולך להשתמש". עוד היא ציינה ש-"כדאי להטמיע מרכז תפעול סייבר (SOC) אייג'נטי ולחמש את צוות המרכז הזה בסוכני AI שעוקפים את הסוכנים התוקפים, של ההאקרים".