מלם תים (Malam Team) – קבוצת ה-IT המובילה בישראל – השיקה מהלך חדשני, אסטרטגי ורחב היקף עם הקמת אגף המומחים החדש: Xpert Solutions. המהלך נועד לסייע ללקוחות הארגוניים להתמודד בהצלחה עם האתגרים העסקיים שלהם, ועם תהליכי AI In Action וטרנספורמציה דיגיטלית, תוך פישוט המורכבות וחיבור בין תשתיות, סייבר, תקשורת ודאטה לכדי מעטפת פתרונות הוליסטית מקצה לקצה – משלב האפיון והארכיטקטורה, דרך היישום וההטמעה ועד לשלבי התפעול והאופטימיזציה המלאה. הקמת האגף החדש מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיית הצמיחה של מלם תים וממצבת את הקבוצה כסמכות המקצועית והביצועית המובילה לפרויקטי Tier-1 המורכבים ביותר במשק הישראלי. אגף Xpert Solutions יפעל כמרכז מצוינות ליישום פתרונות IT (אק"א Center of Excellence for IT Delivery), המשלב מומחיות טכנולוגית מעמיקה (Expertise) עם יכולת ביצוע מוכחת בשטח (Delivery). האגף יפעל באמצעות ארבעה תחומי התמחות מובילים, כאשר כל אחד מהם מתנהל כמרכז מצוינות מקצועי, המספק מענה אחיד ללקוח: תשתיות (Infrastructure) לרבות AI Data Factory: תכנון, הקמה וניהול של מערכי IT וענן מורכבים. תקשורת (Networking): ארכיטקטורת רשת מתקדמת, קישוריות ואופטימיזציה של עורקי המידע הארגוניים. סייבר (Cyber): הגנה על הנכסים הקריטיים של הארגון מפני איומים מורכבים ומשתנים. שירותים מקצועיים (Professional Services): ליווי מקצועי וניהול פרויקטי IT וענן מקצה לקצה. לירן מור, סמנכ"ל ומנהל אגף Xpert Solutions בקבוצת מלם תים. צילום: אלבום פרטי להובלת האגף מונה לירן מור, שמביא עימו ניסיון עשיר של למעלה מעשור בניהול והובלת מהלכי חדשנות רחבי היקף, לצד פיתוח פעילות עסקית והובלת מגה-פרויקטים עבור ארגונים ויחידות טכנולוגיות מורכבות במשק. בעברו שימש מור בתפקידי ניהול בכירים בתחומי השירותים וה-Delivery, והוביל מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית, חדשנות והטמעת פתרונות מתקדמים בעולמות הענן, האוטומציה וה-AI. במסגרת תפקידו החדש, יוביל מור את פעילות שירותי המומחה לכדי גוף שירותים סינרגטי ורב-תחומי אחוד. לירן מור, סמנכ"ל ומנהל אגף Xpert Solutions, אמר: "בעידן של ענן היברידי וטכנולוגיות AI מתקדמות, האתגר המרכזי של ארגונים אינו טכנולוגי בלבד, אלא הוא היכולת לחבר בין כל השכבות העסקיות והטכנולוגיות בארגון לכדי פתרון מקיף ורוחבי אחד. אנחנו מאגדים את כל יכולות המומחה, מארכיטקטורה ועד לתפעול השוטף, על מנת לייצר ערך עסקי אמיתי ומדיד ללקוחות, תוך מימוש ההבטחה המותגית שלנו: Expertise that delivers". שי בסון, מנכ"ל משותף במלם תים, אמר: "עידן ה-AI מחולל שינוי עמוק בדרישות הטכנולוגיות של ארגונים. יותר ויותר לקוחות נדרשים לבנות תשתיות IT מתקדמות שיתמכו בפריסת AI ריבונית, בשליטתם המלאה ובהתאמה לצרכים הספציפיים שלהם. מציאות זו יוצרת ביקוש גובר לשירותי תשתית, תקשורת וסייבר ברמה הגבוהה ביותר. כאינטגרטור ושותף של היצרנים המובילים והחדשניים וכשותף שיודע לתרגם מומחיות לתוצאות עסקיות, הקמנו את אגף Xpert Solutions, המהווה כתובת אחת למענה שלם עם אחריות אחת. אני סמוך ובטוח ש-לירן מור יוביל את לקוחות האגף להישגים משמעותיים ויבסס עוד יותר את מעמדנו כמובילים בשוק".

בעיטת הפנדל נכנסה לחוקי הכדורגל ב-1891, בעקבות הצעתו של האירי וויליאם מק'קרום, כדי למנוע מצב שבו עבירה מכוונת משתלמת יותר ממשחק הוגן. כמעט 80 שנה לאחר מכן, ב-1970, אומצה שיטת דו קרב הפנדלים להכרעת משחקים שהסתיימו בשוויון לאחר הזמן החוקי וההארכה כאחד. עד אז, אם לא הושגה הכרעה גם בתום 120 הדקות, הייתה נערכת הגרלה. בין היוזמים של השיטה הזו היה איש ההתאחדות הישראלית לכדורגל יוסף דגן, לאחר שישראל הודחה מהטורניר האולימפי ב-1968 בעקבות הגרלה. הרעיון היה להחליף הכרעה אקראית במבחן של יכולת, אומץ, הכנה וביצוע. אמנם, בדו קרב פנדלים עדיין יש מרכיב של מזל – כדור שפוגע בקורה ונכנס או יוצא, החלקה קטנה או ניחוש מוצלח של השוער – אך בניגוד להגרלה, התוצאה מושפעת בעיקר מאיכות ההכנה ומהביצוע של השחקנים. כך גם בעולם ניהול הפרויקטים וההיי-טק. גם הפרויקט המתוכנן ביותר לא חסין לחלוטין ממזל: תקלה בלתי צפויה, שינוי דרישות של הלקוח או אירוע חיצוני יכולים להשפיע על התוצאה. אולם, כפי שדו קרב הפנדלים נועד לצמצם את השפעת המקריות ולהגדיל את משקל המקצוענות, כך מתודולוגיות ניהול פרויקטים, בדיקות, DevOps, ניהול סיכונים ותוכניות התאוששות לא מבטלות את אי הוודאות – הן מצמצמות אותה ומגדילות משמעותית את הסיכוי להצלחה. בסופו של דבר, ברגעי ההכרעה, בדרך כלל מנצח הצוות שהתכונן טוב יותר. ולמשחקים של אמש (ג') במונדיאל: נורבגיה-אנת'רופיק נגד חוף השנהב-Commit אתמול היה זה עוד יום שבו חברות ה-AI "זרחו" במונדיאל. ראשונה הייתה זו אנת'רופיק, המפתחת של קלוד, שמייצגת כאן את נורבגיה. היא ממשיכה להוכיח שבשלבי הנוקאאוט צריך גם איכות וגם קור רוח. אחרי שבשלב הבתים, מודל ה-AI ממדינת הפיורדים הרשים אבל המפתחים שלו לא תמיד היו חדים מול השער, הם גברו 1:2 על חוף השנהב-Commit והעפילו לשמינית הגמר, שם הם יפגשו את המנצחת בין אוסטריה-HP לספרד-גוגל. העפלת נורבגיה-אנת'רופיק לשלב הבא הושגה בזכות משחק בוגר, שבו ההכרעות הגיעו בדיוק ברגעים הנכונים. אי אפשר היה להתעלם מיכולת הסיום של הכוכב של נורבגיה-אנת'רופיק, ארלינג האלנד. שער הניצחון שלו הזכיר את קלוד קוד – מודל שמבין את ההקשר, מפענח מצבים מורכבים ומגיע בדיוק לנקודה שבה צריך לקבל את ההחלטה הנכונה. כמו קלוד קוד, שמאיץ פיתוח ומסייע למפתחים לפתור בעיות מורכבות לאורך מחזור הפיתוח, כך האלנד "פיצח את הקוד" של הגנת חוף השנהב-Commit והכריע את המשחק. ארלינג האלנד. צילום: Alizada Studios, ShutterStock מנגד, חוף השנהב-Commit הציגה משחק התקפי חכם, שהתבסס על המומחיות של החברה בעולמות ה-AI, סוכני הבינה המלאכותית ופתרונות ה-SDLC. כל התקפה נבנתה כמו סוכן חכם: איסוף מידע, ניתוח אפשרויות, קבלת החלטות וביצוע. Commit ניסתה שוב ושוב לייצר מהלכים אוטונומיים ומתואמים, אך ההגנה של אנת'רופיק הצליחה לשבש את "זרימת העבודה" שלה ברגעי ההכרעה. בסיום, נורבגיה-אנת'רופיק ממשיכה הלאה עם הרבה ביטחון, בעוד שחוף השנהב-Commit נפרדת מהטורניר לאחר שגילתה שבשלבי הנוקאאוט לא מספיק לבנות תהליך חכם – צריך גם לדעת לסיים אותו. אם ספרד-גוגל תנצח את המשחק שלה ותעפיל לשמינית הגמר, יהיה בשמינית הגמר קרב איתנים מעניין במיוחד בין קלוד לג'מיני. צרפת-OpenAI מול שבדיה-מטריקס ב-"הצגה" שצרפת-OpenAI נתנה אמש על המגרש היא הוכיחה מדוע היא אחת המועמדות הבולטות לזכייה במונדיאל. אחרי שסיימה את שלב הבתים במאזן מושלם, כולל ניצחון מרשים על נורבגיה-אנת'רופיק, היא רשמה בשלב הנוקאאוט 0:3 חלק על שבדיה-מטריקס והעפילה לשמינית הגמר. הכוכב הגדול היה, איך לא, קיליאן אמבפה – ה-ChatGPT של נבחרת הטריקולור. כמו כלי ה-GenAI, שמבין כל שאלה ומספק תשובה מדויקת, כך אמבפה ידע לזהות כל פרצה בהגנה השבדית-מטריקסית, לכבוש פעמיים, להכריע את המשחק ולהתקרב להיות מלך השערים של הטורניר (שער אחד בלבד אחרי ליאו מסי). ה-"מלך" הצרפתי. קיליאן אמבפה. צילום: ShutterStock לצידו פעל עוסמאן דמבלה, ה־DALL·E של הנבחרת – יצירתי, מפתיע ומסוגל לייצר מהלכים שאיש לא ראה אותם מגיעים. מאחוריהם ניצב מייקל אוליסה, ה-"מנוע" שמחבר את הכול – כמו מודל שפה שמבין את ההקשר, מפצח את הבעיה ומייצר את המסירה המדויקת לחלוצים. שני הבישולים שלו היו מסוג המהלכים שעושים את כל ההבדל. מנגד, שבדיה הגיעה אחרי טורניר שבו הראתה יכולת התאוששות וגמישות – תכונות שמאפיינות גם את מטריקס (גילוי נאות: החברה שאני עובד בה), עם שירותי הטרנספורמציה הדיגיטלית, פיתוח התוכנה, פתרונות הענן, הסייבר והדאטה שלה. אבל, מול "מערכת AI" התקפית כמו צרפת, גם פתרונות הסייבר הטובים בעולם לא מספיקים. ההגנה של שבדיה, בראשות 2BSecure, חברת הסייבר של מטריקס, התקשתה להתמודד עם קצב העיבוד, קבלת ההחלטות והביצוע המהיר של הצרפתים. בסופו של דבר, זה היה משחק שהמחיש את מהפכת ה-AI ואת העליונות של מודלי השפה, שמשנים את המציאות והופכים כל משימה קשה – לקלה. עכשיו מחכה לצרפת מבחן חדש מול פרגוואי-ג'ייפרוג בדרך לרבע הגמר – ואם היא תמשיך להציג את אותה רמת ביצוע, יהיה קשה מאוד לעצור אותה. מקסיקו-BMC נגד אקוודור-בומי מקסיקו-BMC ממשיכה להיות אחת הנבחרות המרשימות במונדיאל הזה. אחרי שלב בתים מושלם, היא מסיימת גם את משחק הנוקאאוט הרביעי ברציפות שלה במונדיאלים עם ניצחון – והפעם 0:2 על אקוודור-בומי, תוך שמירה על מאזן מושלם של אפס שערי חובה לאורך הטורניר עד עתה. למקסיקו-BMC יש התקפה אפקטיבית, אבל הסוד שלה הוא במרכז המגרש וביציעים (צריך לסגור שמדובר בנבחרת ביתית) – בדיוק כמו BMC Control-M. כל התקפה מתוזמנת כאילו מדובר ב־Workflow אוטומטי: המסירה הראשונה מפעילה את התהליך, הקשרים מסנכרנים את כל התחנות והחלוצים מקבלים את הכדור בדיוק בזמן. אין פעולות מיותרות, אין צווארי בקבוק – רק אוטומציה מלאה של המשחק. כמו ש-Control-M מתזמן אלפי תהליכים קריטיים בארגון, כך מקסיקו-BMC תזמנה כל מהלך בדרך לשני שערים נקיים. זיו מנדל, סמנכ"ל בכיר במטריקס. צילום: ניב קנטור לחברים ממרכז אמריקה יש גם הגנה חזקה. הם מוכיחים פעם אחר פעם שיש להם את הכלים והארכיטקטורה הנכונים, תוך שהם משתמשים בכל מעטפת הפתרונות של BMC: הפתרון Helix Operations Management מזהה איומים עוד לפני שהם הופכים למצבי הבקעה; Helix AIOps מחבר את כל המידע מהמגרש, מזהה דפוסים ומאפשר לבלמים להגיב עוד לפני שהחלוץ חושב על הבעיטה; BMC Discovery מבטיח שכל שחקן "ממופה" ויודע בדיוק את מקומו במערך; ו-Control-M דואג שגם המעבר מהגנה להתקפה יתבצע באופן אוטומטי, ללא עיכובים. מנגד, אקוודור ניסתה לעשות את מה שבומי יודעת לבצע בעולם האינטגרציה – לחבר בין ההגנה, הקישור וההתקפה באמצעות פלטפורמת Boomi Enterprise Platform, עם Integration ,API Management ,DataHub ו־Flow. היו רגעים שבהם החיבורים נראו טוב, אבל מול המכונה המאורגנת של מקסיקו-BMC, כל אינטגרציה נקטעה לפני שהגיעה לרחבה. המשחק המחיש את ההבדל בין שתי תפיסות: בומי מצטיינת בחיבור מערכות שונות במהירות ובגמישות, בעוד ש-BMC מצטיינת בהפעלת תהליכים מורכבים, אוטומציה ותפעול רציף. הפעם, בעולם הכדורגל כמו בעולם ה-IT, מי שניהל טוב יותר את התהליכים – ניצח. מקסיקו-BMC תפגוש במשחק הבא את המנצחת בין אנגליה-יבמ לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו-אוברקאט. זה יהיה המבחן הגדול הבא של מכונת האוטומציה של BMC – האם גם מול יריבה חזקה יותר כמו יבמ או אוברקאט Control-M תמשיך לתזמן את ההצלחות, והאם מערך ההגנה שלה יצליח לשמור על שער נקי גם במשחק הבא.

השינוי הגדול שלו ציפו משתמשים רבים סוף סוף יוצא לדרך. חברת מטא (Meta), הבעלים של ווטסאפ (WhatsApp) הכריזה רשמית כי פלטפורמת המסרים המיידיים הפופולרית שלה תאפשר בקרוב למשתמשיה נהל שיחות ללא צורך בהעברת פרטי ההתקשרות האישיים שלהם. התכונה החדשה עושה כעת את צעדיה הראשונים, וכבר בשלב זה יכולים המשתמשים להיכנס לאפליקציה ולתפוס לעצמם שם משתמש שיהיה מזוהה איתם, לקראת ההשקה המלאה של השירות שתתבצע בהדרגה לכלל המשתמשים בעולם. your phone number is personal and sometimes you want to connect without handing it over. that's why we're introducing usernames for WhatsApp. starting this week, you can reserve a username to use later this year when we launch the feature. It takes just a few seconds, make sure… — WhatsApp (@WhatsApp) June 29, 2026 מטרת המהלך: הגנה על פרטיות המטרה המרכזית מאחורי המהלך היא הגנה על פרטיות. בבלוג הרשמי של ווטסאפ הסבירו את הרציונל וציינו: "כאשר מישהו חדש נכנס לחייכם… שיתוף מספר טלפון יכול להרגיש כמו צעד גדול. לפעמים פשוט רוצים לשוחח מבלי למסור את המספר". כחלק מהשינוי, כל משתמש יוכל לבחור כינוי ייחודי שאורכו עד 35 תווים. יוצרי תוכן או בעלי עסקים המעוניינים לשמור על נוכחות אחידה ברשת, יוכלו לקשר את חשבונות פייסבוק (Facebook) ואינסטגרם (Instagram) שלהם, כדי לייבא את אותו הכינוי בדיוק, במטרה למנוע התחזויות. כדי למנוע הטרדות מצד זרים או ספאמרים, המערכת מציעה גם שכבת הגנה אופציונלית: משתמשים יוכלו להגדיר קוד סודי ("מפתח") בן ארבע ספרות. במצב כזה, כל אדם שירצה לפנות אליכם לראשונה יידרש לדעת לא רק את הכינוי שלכם, אלא גם להזין את הקוד הסודי על מנת לפתוח איתכם בשיחה. כמו כן, מטא הבהירה שלא תהיה קיימת ספרייה פומבית לחיפוש אנשים, או הצעות לאנשי קשר, כך שהתקשורת תתאפשר רק אם תמסרו לצד השני את השם המדויק שבחרתם. איך מגדירים את שם המשתמש כבר עכשיו? אז כיצד תוכלו להגדיר לכם שם משתמש כבר כעת, עם תחילת הפצת התכונה בעולם? למעשה מדובר בתהליך פשוט, הזמין כעת למי שעדכן את האפליקציה לגרסתה האחרונה. כל שעליכם לעשות הוא לפתוח את ווטסאפ, לגשת אל תפריט ה"הגדרות", משם להמשיך ל"חשבון" וללחוץ על "שם משתמש". במסך זה תוכלו להקליד את הכינוי המבוקש ולשמור אותו, בתנאי שהוא אכן פנוי במערכת ולא נתפס כבר בידי אחרים. בהצלחה!

"העולם מתחדש בקצב שלא הכרנו. כניסת ה-AI לעולם הפיתוח האיצה את החדשנות פי עשרה. ארגון שלא יזדרז לאמץ AI, ובמיוחד בעולם הרישות, יגלה מהר מאוד שיזיזו לו את הגבינה", כך אמר רועי גיאת, מנהל פעילות HPE Networking בישראל. בראיון לאנשים ומחשבים אמר גיאת כי "מהפכת הבינה המלאכותית אינה משנה רק את עולם התוכנה, אלא מגדירה מחדש את תפקידן של תשתיות התקשורת: הרשת כבר אינה רק תשתית שמחברת משתמשים, מכשירים ויישומים. היא הופכת למערכת חכמה שמבינה את הסביבה, מסיקה מסקנות, מקבלת החלטות ופועלת באופן עצמאי. בכך למעשה, היא הופכת למנוע קבלת ההחלטות של הארגון". לדברי גיאת, עולם הרישות נמצא בנקודת המפנה הגדולה ביותר שחווה, מאז החל המעבר לענן: "עד היום דיברנו על אוטומציה", אמר. "היום אנחנו נכנסים לעידן של אוטונומיה. ארגונים כבר לא מחפשים רק לזהות תקלות מהר יותר. הם רוצים שהרשת תזהה את הבעיה, תבין את מקור התקלה, תפתור אותה בעצמה ותמנע את התקלה הבאה עוד לפני שהמשתמש ירגיש בה. זו המשמעות האמיתית של רשת אוטונומית". "אנחנו בונים את הרשת מחדש עבור הדור הבא" "המעבר הזה משנה לחלוטין את עבודת צוותי ה-IT", ציין גיאת. "משך שנים מהנדסי רשת בילו את רוב זמנם בטיפול בהתרעות, בניתוח תקלות ובביצוע פעולות ידניות. היום הרשת מתחילה לבצע את המשימות האלה בעצמה וכך היא משחררת את אנשי ה-IT לעסוק בחדשנות, בפיתוח שירותים חדשים ובהובלת הארגון קדימה". "השינוי הגדול ביותר אינו נמצא בחומרה, אלא בשכבת התוכנה והבינה", ציין. "הבינה המלאכותית אינה תוספת לרשת. היא הופכת לחלק בלתי נפרד ממנה. הרשת לומדת באופן רציף את סביבת העבודה, מבינה הקשרים, מזהה חריגות, מקבלת החלטות ופועלת בזמן אמת". לדברי גיאת, המשמעות היא מעבר מתגובה לאירועים לניהול יזום. "הרשת לא רק מגיבה למה שכבר קרה", הסביר. "היא יודעת לחזות בעיות, למנוע תקלות ולשפר באופן רציף את חוויית המשתמש, רמת האבטחה ואת הביצועים". גיאת ציין כי "רכישת ג'וניפר (Juniper) על ידי HPE יצרה מציאות חדשה בשוק הרישות. היום אנחנו מסוגלים להציע לארגונים פתרון מקצה לקצה, מהקמפוס דרך ה-WAN ועד הדאטה סנטר והאבטחה. כל מרכיבי הרשת עובדים יחד, משתפים מידע ומנוהלים כפלטפורמה אחת". לדבריו, "זו אינה רק הרחבת סל הפתרונות – מדובר בשינוי תפישתי. בפעם הראשונה ארגונים יכולים לנהל את כלל תשתיות הרשת שלהם, באמצעות פלטפורמה אחת, שמבינה את כלל הסביבה ופועלת באופן אחוד". "ככל שיותר ארגונים מאמצים יישומי בינה מלאכותית, כך גם הדרישות מהרשת משתנות", הוסיף גיאת. "עומסי העבודה החדשים דורשים ביצועים גבוהים יותר, זמני תגובה קצרים יותר, אבטחה מתקדמת וניהול חכם יותר. לכן הרשת הופכת לבסיס שעליו נשענת כל אסטרטגיית החדשנות של הארגון. אי אפשר לבנות ארגון מודרני על תשתיות של אתמול. מי שרוצה להוביל בעשור הקרוב, חייב לבנות רשת שמוכנה לעשור הבא". "הרישות של HPE בישראל חווה צמיחה רבה. אנחנו מגייסים עובדים, פותחים שווקים חדשים ומלווים יותר ויותר ארגונים במסע שלהם לעולם החדש. קצב העבודה השתנה לחלוטין", ציין. "אנחנו לא מוסיפים יכולות חדשות על גבי ארכיטקטורות ישנות, אלא בונים את הרשת מחדש עבור הדור הבא, עם פלטפורמה אחת, שבה הקמפוס, הדאטה סנטר, ה-WAN, האבטחה והניהול – עובדים יחד. העתיד שייך לרשתות אוטונומיות, פשוטות, מאובטחות וחכמות, שמאפשרות לארגונים להתמקד בעסק שלהם", סיכם גיאת.

UCT ישראל, לשעבר המ-לט, ספקית פתרונות טכנולוגיים לתעשיית השבבים הגלובלית, מגייסת כ-300 עובדים למטה החברה ולמפעל שלה בנוף הגליל. מדובר בגידול מתוכנן של כמעט 50% במצבת העובדים הקיימת.  הגיוס הנרחב מגיע על רקע הצמיחה המהירה של תעשיית השבבים בעולם, וקצב הפיתוח והייצור ההולך וגובר בקרב יצרניות השבבים, המניעות את גלגלי הבינה המלאכותית. בהתאם לכך, UCT מרחיבה ומאיצה את היקפי הפיתוח והייצור שלה, ומגדילה משמעותית את הצוותים בישראל, בתחומי הפיתוח, ההנדסה והייצור. 97% ממוצריה של UCT ישראל מיועדים ללקוחות בחו"ל. בין לקוחותיה בישראל ובעולם נכללות החברות: אינטל, אפלייד מטיריאלס, TSMC, סמסונג, טסלה, SpaceX, חח"י, CERN (מכון המחקר הגרעיני המוביל בעולם בשוויץ), ולקוחות נוספים בתחום תשתיות קריטיות ומתקני אנרגיה, תעשיות בטחוניות ועוד.  ד"ר יהודה סלהוב, מנכ"ל UCT ישראל. צילום: UCT איזה משרות מחפשת UCT? במסגרת 300 המשרות המוצעות כעת נכללים המקצועות: מהנדסים בפיתוח ובתפעול, אנשי IT, מפעילים ומרכיבים בייצור, אנשי איכות, מנהלי ייצור, מנהלי מחלקות, אנשי גיוס וסורסינג, אנשי מצוינות תפעולית, מנהלי פרויקטים ועוד. המשרות מיועדות למגוון רחב של עובדים, נשים וגברים, ביניהם: חיילים משוחררים (עבודה מועדפת), בעלי השכלה גבוהה וגם עובדים ללא הכשרה, שזוכים לקבל הכשרות מקצועיות מטעם החברה, חלקם במסלולים חיצוניים במימון החברה וחלקם הכשרות תוך כדי עבודה (On the job training), המעניקות להם מקצוע מבוקש בתעשייה. מיקומו של המפעל בגליל מאפשר לו לגייס עובדים גם מהמגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי ועולים חדשים תושבי האזור. לדברי ד"ר יהודה סלהוב, מנכ"ל UCT ישראל, "המוצרים שלנו נמצאים מאחורי הקלעים של תעשיית השבבים. אנו משולבים כמעט בכל פלטפורמה מתקדמת בעולם ייצור השבבים: עובדים עם היצרניות המובילות בעולם השבבים ומפתחים עבורן מוצרים ייעודיים כ-enablers של ייצור שבבים הדור הבא (2, 4 ננומטר). הגיוס הוא חלק ממהלך משמעותי להרחבת יכולות הייצור, הפיתוח וההנדסה שלנו, בהתאם לקצב המואץ ולדרישות של תעשיית השבבים הגלובלית". "המשרות – הזדמנות כניסה מקצועית לעולם הייצור והטכנולוגיה" איריס רועי, דירקטורית משאבי אנוש גלובלית ב-UCT ישראל. צילום: UCT החברה מעסיקה כיום כ-1,000 עובדים, מתוכם 700 בארץ, בקמפוס מרשים באזור התעשייה ציפורית שבנוף הגליל, ועוד 300 בסניפיה ברחבי העולם.  חברת האם, UCT (ר"ת Ultra Clean Holdings) העולמית, כבר הכריזה כי היא רואה בחברה בישראל מרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הגלובלית שלה, ותמשיך להשקיע בה בטכנולוגיה, בתשתית ובטאלנט. החברה בארץ נחשבת כמוקד ידע וחדשנות בתחומה, עם פיתוחים פורצי דרך וטכנולוגיות ייחודיות ועטורות פרסים, הממצבות אותה כשותפה מוערכת למיטב חברות השבבים בעולם. לדברי איריס רועי, דירקטורית משאבי אנוש גלובלית ב-UCT ישראל, "המשרות שאנו מציעים מהוות הזדמנות כניסה מקצועית לעולם הייצור והטכנולוגיה, בתקופה מרתקת שבה החברה עוברת שינוי והרחבה כספקית בעלת מעמד קריטי באקו-סיסטם של תעשיית השבבים. השילוב בין יציבות תעסוקתית של חברה ותיקה, הזדמנויות קידום והכשרה מקצועית וסביבת עבודה תומכת, הופך את UCT לאחת מהחברות הבולטות בתעשייה הישראלית כיום".

אחרי שבועות של דרמה ודיונים, ממשל טראמפ החליט אמש (ג') להסיר את המגבלות שהטיל על המודלים החדשים של אנת'רופיק, מיתוס 5 ופייבל 5. ההחלטה מאפשרת לאנת'רופיק לאפשר שוב את השימוש במודלים, למשתמשים בארצות הברית ומחוצה לה, ובלבד שהיא תציין שיש בהם סיכון למתקפות סייבר. אנת'רופיק הוציאה את מודל מיתוס הראשון בחודש אפריל, אולם לא שחררה אותו לציבור, אלא רק לקבוצה מצומצמת של חברות ענק. זאת, משום שהחברה עצמה מסרה שמדובר במודל "מסוכן מדי". מאז החל דין ודברים בין הממשל האמריקני לחברה. בתחילת חודש יוני אנת'רופיק שחררה לציבור את פייבל 5 – גרסה מרוסנת של מיתוס 5, שלטענת החברה היא "בטוחה". אולם, יום לאחר מכן הממשל אילץ את החברה להשבית את המודל החדש. אנת'רופיק ומשרד הסחר של ארצות הברית המשיכו את המשא ומתן, ולקראת סוף החודש הגיעו לפשרה, שלפיה הממשל מתיר לחברה לשחרר את מיתוס 5 – אך תחת מגבלות קפדניות: אישור גישה לכ-100 חברות, סוכנות פדרליות וארגונים שמפעילים המגנים על תשתיות קריטיות בארצות הברית. בנוסף, הפשרה אסרה במפורש על אנת'רופיק לאפשר גישה למודל לאנשים שאינם אזרחי ארצות הברית – כולל עובדי החברה עצמה. עם זאת, היא השאירה את פייבל 5 – כאמור, הגרסה המרוסנת – מושבת. "שיתוף פעולה הדוק" בין הממשל לחברה אנת'רופיק בישרה על החלטת משרד הסחר לאפשר את השימוש במיתוס 5 ובפייבל 5 בהודעה שפרסמה בחשבון ה-X שלה. החברה טענה בתחילה כי החששות של הממשל מהמודלים החדשים מוגזמים, אולם בהמשך עבדה איתו, ובעיקר עם שר הסחר, הווארד לוטניק, ועם מנהל הסייבר הלאומי, שון קיירנקרוס, כדי לענות על אותם חששות. בעקבות העבודה המשותפת הזאת, לוטניק שלח מכתב לאנת'רופיק ובו ציין כי היא כבר לא צריכה לבקש אישור "כדי לייצא, לייצא מחדש או להעביר בתוך המדינה" את שני המודלים החדשים. הוא כתב כי המשרד "עבד בשיתוף פעולה הדוק" עם אנת'רופיק בשבועיים האחרונים, כדי "לנתח ולאשר את פייבל 5" ו-"לחזק את המובילות האמריקנית בתחום ה-AI". אנת'רופיק במכתב שלוטניק שלח לחברה, הוא ציין כי היא עבדה עם הממשל על מנת "לנטר ולטפל, בגישה פרו-אקטיבית, בסיכונים ביטחוניים" שנובעים ממיתוס ומפייבל, והחברה מסרה כי היא הודיעה לממשל על כל סיכון שכזה שהיא איתרה. בנוסף, אנת'רופיק התחייבה לפעול להפחתת מספר מתקפות ההנדסה החברתית (Jailbreaks) שהאקרים עלולים לבצע דרך המודלים, על ידי הוספת "מעקות בטיחות" חדשים. עם זאת, לוטניק כתב כי הממשל שומר לעצמו את הזכות להטיל את המגבלות מחדש בעתיד, "אם הנסיבות ישתנו או שאנת'רופיק לא תעמוד בהתחייבויותיה".

אם אני זוכר נכון, בערך בשנה האחרונה של חטיבת הביניים הצלחתי להוציא מההורים שלי הבטחה, שגם מומשה אחרי זמן מה, לקנות לי VIC 20. זה היה המחשב הראשון שלי, שאחרי שנתיים הוחלף בקומודור 64, שאחרי עוד שנתיים הוחלף במחשב שהיה הראשון שקניתי בעצמי – תואם יבמ, שאם אינני טועה נסעתי מביתי בפתח תקווה עד קניון איילון כדי לרכוש אותו. לא, זה לא טור של העלאת זיכרונות שבמערכת הרשו לי לכתוב לקראת סיום עוד עשור בחיי. זה טור שמתייחס למאמר שפורסם כאן לפני ימים אחדים, תחת הכותרת "אין מי שיכשיר את הדור הבא של ההיי-טק". העורך הראשי של אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, קובל במאמר על המחסור במורים לתחומים שמהם אמורים להגיע בני הדור הבא שיוביל את ההיי-טק הישראלי, ועל ההשתרכות מאחור של מערכת החינוך בכל הנוגע ללימודי בינה מלאכותית ודיגיטל. בחזרה לבית הספר מתברר ששום דבר לא השתנה: גם כשאני גדלתי לתוך עולם המחשוב שלי, זה היה בלי אהדה מהבית, בלי עניין ממשי ועם לא מעט רטינות וטרוניות שאני עושה יותר מדי רעש עם מקשי המקלדת. לא הייתה לי כל תמיכה מסביב. עד לשנתיים האחרונות שלי בבית הספר התיכון לא נתקלתי במישהו מבוגר שדחף אותי לתחום. עשיתי את זה עם כמה וכמה חברים בגילי ועם רקע דומה לשלי. צמחנו מכלום, ורבים מבין חבריי התקדמו מאוד בשוק ההיי-טק. מהר מאוד עקפנו את כל מה שהמורים שכן ניסו היו יכולים להציע לנו. כתבתי תוכנות לבדי ועם אנשים אחרים, ולא הרגשתי שאני משהו מיוחד. בדור שלי, הסתדרנו והתקדמנו בשוק המחשוב בלי יותר מדי סיוע, וגם בני הדור הבא של ההיי-טק יוכלו לעשות את זה. על אחת כמה וכמה בתקופה שבה ההורים מעודדים הליכה להיי-טק לא צריך לדאוג אז כן, התלמידים, ברובם, לא מקבלים מספיק שעות הוראת מחשוב, כשאין מספיק אנשים שיכולים בכלל להעביר ברמה גבוהה את השיעורים על העולם הדיגיטלי המודרני. אבל אני לא מודאג יותר מדי: הדור הבא של גאוני ההיי-טק צומח בכל זאת. הרי הדור הנוכחי לא פוחת מהדור שלי ושל בני גילי, ויש האומרים שאפילו עולה עליו. כמו שקונפורטס כתב, רוב הילדים יכולים ללמד הרבה מאוד מהמורים שלהם איך להשתמש ב-AI. וחוץ מזה, הבעיה היא ממש לא היי-טק. הבעיה יותר גדולה: חלקים הולכים וגדלים בכלל החברה הישראלית בכלל לא רוצים ללמוד לימודי ליבה, ויותר ויותר תלמידים שכן לומדים לימודי ליבה עושים זאת רק לכאורה. לא אחת מתפרסמים דיווחים על הידרדרות ברמה הכללית של לימודי המתמטיקה והמדעים – התחומים שמהם מגיעים רבים מאנשי ההיי-טק, אם לא רובם. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המחסור הניכר והכרוני במורים. אין מספיק מורים כמעט לכל מקצוע, אז מה הפלא שגם לדיגיטל, ל-AI ולכל מה שקשור במחשוב? ומה הפלא שכמחצית מהמורים שכן מלמדים את התחום הזה לא מקבלים את ההכשרה המתאימה? עם כל זה, איך בכלל אפשר למתוח את היריעה עוד יותר? מי בכלל מחכה לדור הבא? הבעיה היא עוד יותר גדולה, משום שהזינוק האדיר ב-AI קורה כאן ועכשיו, לא מחר, והדור הנוכחי שמקדם ויוצר את זה הוא מספיק צעיר, בחלקו הגדול, כדי לקחת את זה עוד שלב ועוד שניים, אם לא יותר, קדימה. מי בכלל מחכה לדור הבא? למעשה, אם להאמין לתחזיות, ההתקדמות לבינה מלאכותית כללית (AGI) הולכת ונהיית מהירה יותר – אז מה זה משנה בכלל כמה תלמידים ילמדו AI, ובאיזו איכות הוראה, אם בעוד 10 שנים גם ככה הבינה המלאכותית תשלוט בעצמה, בכלל בלי אדם בלולאה? מעבר לכך, כמות המפוטרים בתעשייה הטכנולוגית הולכת ועולה בקצב כמעט מעריכי, וזה אומר שיש עודף רציני של עובדים, בפרט במשרות הכניסה (ג'וניורים). הארגונים והתאגידים מצמצמים שורות, כי כבר כיום צריך פחות ופחות עובדים. לכן, מה בדיוק הלחץ לגדל את הדור הבא של ההיי-טק? מי בדיוק יצטרך אותו, בהנחה שהנבואות בכל הקשור לכך שה-AI תדע לעשות את מה שבני אדם עושים כיום, ובצורה הרבה יותר טובה? בגלל מה שציינתי, אני לא ממש מודאג מהדור הבא. בדור שלי, הסתדרנו והתקדמנו בשוק המחשוב בלי יותר מדי סיוע, וגם בני הדור הבא של ההיי-טק יוכלו לעשות את זה. על אחת כמה וכמה בתקופה שבה ההורים מעודדים הליכה להיי-טק המפותח של היום, יותר מאשר ההורים שלנו עודדו אותנו לעבוד בהיי-טק ההרבה פחות מפותח של אז. ברוח המונדיאל, אני מציע למורים לתת לתלמידים שלהם כדור, כדי שיהיו להם יותר שיעורי ספורט – מקצוע שרובם אוהבים – וישחקו כדורגל. אפשר גם כדורסל. שייהנו עכשיו, ואולי ימצאו מקצוע לעתיד, שגם אותי כבר קצת מפחיד.

רוביקס (Rubix) – הפועלת בישראל בתחום פתרונות ה-IT, אבטחת המידע ותקשורת – הודיעה על מינויה למפיצה הרשמית והבלעדית בישראל של טרהפנס (Terafence) – יצרנית של פתרונות סייבר ישראלית, המתמחה בהגנה על תשתיות קריטיות וארגונים תחת רגולציה מחמירה. ההתקשרות החדשה הזו מביאה לשוק הישראלי טכנולוגיות מתקדמות להפרדת רשתות (Data Diodes) והגנה על מערכות קריטיות במגזר הביטחוני, הפיננסי והתשתיות הלאומיות. לפי החברות, המהלך, שמגיע על רקע העלייה באיומי הסייבר על תשתיות לאומיות וארגונים רגישים, "מחזק את היכולת של השוק הישראלי להטמיע פתרונות מתקדמים להגנה על מערכות תפעוליות (OT)". הפתרונות של טרהפנס מתמקדים בהגנה על מערכות רגישות וקריטיות, תשתיות אנרגיה, תעשיות ביטחוניות, מגזר פיננסי ועוד, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות: (Data Diodes) הפרדה חד-כיוונית בין רשתות קריטיות, מהראשונים בעולם ליצור חומת חומרה חד-כיוונית מבוססת FPGA, התומכת ב-1Gbps/10Gbps. אבטחת רשתות ו-IoT בסביבות תפעוליות. הקשחת תשתיות תקשורת. ניטור רציף למערכות קריטיות (OT/ICS). חיים רובין, מנכ"ל רוביקס: "הבחירה בנו כמפיץ הבלעדי של טרהפנס בישראל משקפת את האמון ביכולות שלנו לספק ולהטמיע פתרונות מורכבים בסביבות רגישות. השילוב בין הטכנולוגיות של טרהפנס לבין הניסיון שלנו במגזר הביטחוני והתשתיות הלאומיות, יחד עם ה-DNA שלנו של שירות, שקיפות וחשיבה מחוץ לקופסה, מאפשר לנו לספק ללקוחות רמת הגנה גבוהה במיוחד, בדיוק במקומות שבהם אין מקום לטעויות". יחזקאל ארז, מנכ"ל טרהפנס: "ישראל היא מהשווקים המתקדמים בעולם בתחום הסייבר והתשתיות הקריטיות. השותפות עם רוביקס מאפשרת לנו להביא את הפתרונות שלנו עם שותף שמבין לעומק את האתגרים של מערכות קריטיות, ויודע ליישם פתרונות מורכבים בשטח, במהירות ובמקצועיות".