מיקרוסופט (Microsoft) שחררה לאחרונה שורה של עדכונים בכל ערוצי ה-Windows Insider הנוכחיים. המטרה של החברה היא לעמוד בהבטחה קודמת שלה לעדכן את Windows, בגרסה היציבה של מערכת ההפעלה, עם שורה של שיפורים שישפיעו על האמינות ועוד יותר – על מהירות העבודה. אחד השיפורים הצפויים הוא עדכון חדש ל-'סייר הקבצים', שעבר כמה וכמה שינויים בשנים האחרונות, אבל גם זכה במקביל ללא מעט תלונות בגלל קריסות מוזרות, פתיחה איטית של תיקיות ועוד, וזאת למרות שבחברה הוסיפו סוג של זיכרון מטמון שאמור היה לשפר את המהירות. במיקרוסופט מציינים שמעכשיו הסייר יהיה מהיר יותר, ישמור על בחירת תצורת הצגת הקבצים גם כשפותחים אותו מאפליקציה אחרת, וכן שתהליכי העבודה ברקע לא יופסקו לפתע, כתקלה, עם סגירת החלון של הסייר. שיפור מהירות נוסף אמור להגיע לאפליקציית 'לוח הגזירים'. משתמשים רבים אוהבים את היכולת לשמור בה עד 25 פרטי היסטוריה, כלומר פעולות שמבצעים במסמכים שונים, אבל היא עובדת לאט מדי נכון להיום. בגרסאות הבדיקה הנוכחיות היא כבר נפתחת באופן מיידי עם הלחיצה על Win+V. שיפורי מהירות למנהלי מערכות ולגישה למחשב מנהלי מערכות, כאלו שצריכים לבדוק לפעמים את מצב הכוננים הקשיחים, ישמחו מתיקון איכות נוסף שיוצג בקרוב, זה שיאפשר לראות מה מצב הכוננים במערכת הרבה יותר מהר. נכון להיום כשרוצים לבדוק בהגדרות מה מצב הכוננים ואמצעי האחסון האחרים שמחוברים במחשב ולמחשב, לפעמים יכולות לעבור עד 30 שניות עד שהמידע מופיע על המסך בפועל. העדכון החדש מבטיח, לפחות לפי הבדיקות עד עתה, שזה יקרה באופן מיידי, מה שיכול לחסוך זמן ניכר למנהלי IT ולטכנאים בחברה. עוד שיפורים צפויים הם זירוז הכניסה למחשב באמצעות שימוש ב-Windows Hello, במיוחד אחרי שרוצים לחזור לעבוד כשהמחשב עבר כבר למצב שינה; שיפור מהירות העלייה וצריכת הזיכרון של האפליקציות שעולות יחד עם עליית מערכת ההפעלה; שיפור הפאנלים שמשמשים באפליקציית ההגדרות לקביעה של הגדרות תצוגה, אודיו וגופנים, ועוד.

"בשנים האחרונות ארגונים פועלים ברמה היומיומית להתחבר מרחוק – מול משתמשים, לקוחות, ספקים ורשתות. פה מתחיל המסע המאתגר להגנת החיבורים הללו. ב-99% ממתקפות הסייבר, ההאקרים 'רכבו' על תשתית תקשורת ה-IP, הפנימית או החיצונית. ביותר משני שליש ממתקפות הסייבר נעשה שימוש בכלי חיבוריות מרחוק, או בכלים המחברים רשתות בתוך הארגון. אנו מציעים לארגונים חלופה לחיבור מרוחק, המאפשרת לנהל את נכסי ה-IT הארגוניים באופן חכם ומאובטח. הפתרון מפחית יותר מ-90% מעדכוני האבטחה ומייעל את משאבי כוח האדם לטיפול במשימות האבטחה ולתפעול הערימה של כלי ההגנה", כך אמר יוסף (ספי) גרץ, מייסד משותף ומנכ"ל זירופורט (Zeroport). גרץ היה דובר המפתח בוובינר שערכה נספרו (NessPRO) – קבוצת המוצרים והפתרונות של נס (NESS) –  המייצגת את חברת ההזנק. הוובינר נערך תחת הכותרת 'חוסן ארגוני ויעילות עסקית'. לדברי גרץ, "בשנים האחרונות היו כמה אירועי סייבר חמורים, שנבעו בשל חיבוריות מרחוק. בדצמבר האחרון חלקים מתשתיות האנרגיה הקריטית בפולין חוו שורת מתקפות סייבר מתואמות מרוסיה. השפעתן הייתה משמעותית וניצלה חולשות מובנות ב-VPN-ים. מחקרים מעלים שיותר מ-50% מהמתקפות הללו נעשות דרך ניצול פרטי המשתמשים. למוצר 'פורטיגייט' של פורטינט היו כמה חולשות קריטיות. פריצה ל-VPN של CISA – הסוכנות הפדרלית לאבטחת סייבר ותשתיות – גרמה להשבתה חלקית בארגון. שחקני האיום פרצו למכשירי ה-VPN של איבנטי (Ivanti) כמה פעמים: החברה נרכשה, עברה התייעלות עסקית, פוטרו מהנדסי האבטחה, מה שהוביל לפרצות 'מטורפות' שנוצלו". "ה-VPN מכיל שתי סכנות", ציין גרץ. "האחת, ה'סקסית' – חולשות אפס יום; והשנייה – גזילת אישורי משתמשים אשר מנסים להתחבר דרכו. הפתרון שלנו מעניק יכולת החלטה לכל אותם ארגונים הנמצאים במצב זה: האם לחבר רשתות אחרות? האם לחבר את ה-OT ל-IT? אנו מציעים יכולת לעבוד ולשלוט בין רשתות – בלא חיבוריות פיזית ותקשורת IP ביניהן". "אנו מביאים בשורה לעולם האבטחה מרחוק" בינואר השנה נחשף הסטארט-אפ זירופורט, בגיוס Seed של 10 מיליון דולר. החברה קמה במאי 2024, על ידי גרץ, המנכ"ל, ולביא פרידמן, ה-CTO, שהכירו בשירות במערך הטכנולוגי בצה"ל. לחברה עשרות עובדים, מטה בהרצליה ומשרדים בניו יורק ובסינגפור. "אנו מביאים בשורה לעולם האבטחה מרחוק", ציין גרץ, "ועונים לבעיה מהותית בתחום: כלל הפתרונות הם מבוססי תוכנה ונשענים על תקשורת IP, אשר עלולה לאפשר חדירת נוזקות לרשתות וגניבת מידע רגיש. ארגונים נמצאים בדילמה: האם לערוך ניתוק מוחלט מהרשת, למול שימוש במערכות גישה מרחוק, שהן מורכבות, מיושנות ופגיעות". אלעד אלתר, מנהל חטיבת פתרונות אבטחת מידע ושו"ב בנספרו, קבוצת המוצרים והפתרונות של נס. צילום: שאולי לנדנר, סטודיו ארט "פלטפורמת פנטום (Fantom) שלנו", הוסיף גרץ, "מציגה פתרון גישה מרחוק מאובטח, שאינו נסמך על תקשורת מבוססת IP, ומאפשר חיבור Air-Gapped חד כיווני מלא.  הטכנולוגיה שלנו מתבססת על חיבור חומרה אנלוגי – קלט המשתמש, מקלדת ועכבר,  מצד אחד; ופלט המסך מהצד השני, שעוברים המרה לאותות אנלוגיים. באופן זה, העכבר והמקלדת נדמים להיות מחוברים – אבל הם אינם. הקלט והפלט עוברים תווך חד כיווני על גבי קישוריות Air-Gapped. השיהוי הוא מינימלי: פחות מ-50 מילי-שניה". "כך", הסביר, "מתקבלת תקשורת שאינה מבוססת IP, שומרת על נתק פיזי בין הרשת הנשלטת לעולם, והיא מונעת חדירות, האזנה או השתלטות חיצונית. לצד העלאת רמת האבטחה, הגישה מבוססת החומרה שלנו מעניקה תועלת גם ברמה התפעולית: ארגונים מקבלים חיסכון בעלויות".  "אנו עונים לאתגר לפיו בשל הצורך בחיבוריות, יש למנוע שיטפון של איומי סייבר, המגיעים מהעולם החיצוני, באמצעות חלופה מאובטחת. הפלטפורמה מבוססת החומרה שלנו כבר הוטמעה בארגוני תשתיות קריטיות וגופים ממשלתיים בישראל ובעולם. הפגם הבסיסי בכל פתרונות הגישה מרחוק הוא הארכיטקטורה מבוססת ה-IP, והמחייבת חיבור פיזי. אנו מציעים גישה מאובטחת מרחוק – תוך שליטה מלאה על המידע, עם חיסכון בעלויות – מבלי להתפשר על אבטחה". את הוובינר סיכם אלעד אלתר, מנהל חטיבת פתרונות סייבר, אבטחת מידע ושו"ב בקבוצת נספרו באומרו כי "בעולם שבו גישה מרחוק הפכה לנקודת התורפה המרכזית של ארגונים, בחרנו לייצג את זירופורט משום שהיא מציעה פריצת דרך אמיתית – לא עוד שיפור של פתרונות קיימים, אלא שינוי תפישתי שמנטרל את משטח התקיפה מהיסוד ומאפשר לארגונים לעבוד בצורה מאובטחת, יעילה ופשוטה יותר".

הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, ה-NSA, עושה שימוש במודל הבינה המלאכותית החדש והמתקדם של חברת אנת'רופיק, המכונה 'קלוד מיתוס' (Claude Mythos), כך על פי דיווח של אתר החדשות אקסיוס (Axios). סוכנות הביון, כך נטען, רותמת את הטכנולוגיה החדשנית כדי לסרוק מערכות מחשוב ולאתר בהן חולשות אבטחה בטרם ינוצלו בידי תוקפים. הצעד הספציפי הזה מפתיע במיוחד, שכן הוא מתרחש על אף שמחלקת ההגנה האמריקנית החרימה את החברה באופן רשמי לפני כחודש וחצי, כפי שדיווחנו בזמנו. ???? The NSA has been confirmed to be using Anthropic's Mythos, despite Anthropic sitting on the DoD's blacklist. Access to Mythos is restricted to just 40 organizations, with Anthropic citing offensive cyber capabilities too dangerous for wider release. pic.twitter.com/R7cc3oLBYv — International Cyber Digest (@IntCyberDigest) April 19, 2026 מה הסיפור והייחוד של 'קלוד מיתוס'? העניין הרב סביב המערכת החדשה 'קלוד מיתוס' נובע מיכולות הסייבר יוצאות הדופן שלה. במסגרת מיזם סגור בשם "גלאסווינג" (Glasswing), אנת'רופיק העניקה גישה ל-מיתוס רק למספר מצומצם של ארגונים גדולים, כדי למנוע את זליגת הטכנולוגיה. כך נחשף כי המודל הפגין יכולת עצמאית לאתר חולשות אבטחה מסוג "יום אפס" בכל מערכות ההפעלה והדפדפנים המובילים, כולל מציאת באג שהסתתר במשך 27 שנים ב-OpenBSD – מערכת הפעלה שנבנתה במיוחד סביב אבטחה. מכון בטיחות הבינה המלאכותית של בריטניה קבע כי מדובר במודל הראשון שמסוגל לבצע שרשרת תקיפת סייבר מלאה מתחילתה ועד סופה. צוות הבטיחות של חברת אנת'רופיק עצמה – במסגרת הערכת בטיחות מקיפה בת 140 עמודים שפרסם – כתב בתקציר המנהלים כי 'מיתוס' מציג התנהגויות שעולות בקנה אחד עם חשיבה אינסטרומנטלית. הצוות התריע כי למרות שלא נראה שיש למודל מטרות במובן האנושי, הוא מתנהג כאילו יש לו כאלה, והחוקרים הודו כי הם כבר אינם בטוחים שביכולתם להבחין בין שני המצבים. "הממשלה חייבת לדעת על הדברים האלה" היכולות המהפכניות הללו עוררו בהלה גלובלית, במיוחד במגזר הפיננסי. שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, כינס פגישת חירום בוושינגטון עם מנכ"לי הבנקים הגדולים בארצות הברית במיוחד על מנת לדון באיום העצום שהמודל מגלם על תשתיות הבנקאות. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, הזהירה כי טכנולוגיה כזו עלולה להיות "ממש רעה" אם חלילה תיפול לידיים הלא נכונות.  נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, אנדרו ביילי, הוסיף כי המודל "מזכיר לנו כמה מהר נע עולם הבינה המלאכותית", והגדיר את המצב כ"אתגר רציני מאוד לכולנו". When AI Becomes the Threat: Claude Mythos and the Global Banking Alarm https://t.co/ExJEYL3az4 #TechNews @ArturHabant @elaniazito @IanLJones98 @CurieuxExplorer @Shi4Tech @enilev @Fabriziobustama @mvollmer1 @AnthonyRochand @JolaBurnett @lyakovet @debashis_dutta @3itcom @ahier… — Antonio Vieira Santos (@AkwyZ) April 17, 2026 למרות הסכנות הכבדות, ג'ק קלארק, בכיר אנת'רופיק, הסביר את החלטת החברה לחשוף את המידע הרגיש לממשל באומרו כי "הממשלה חייבת לדעת על הדברים האלה". כך או כך, החלטת ה-NSA להשתמש ב-קלוד מיתוס עומדת בסתירה מוחלטת למדיניות הרשמית של וושינגטון. כזכור דיווחנו בראשית מרץ על כך שהמשבר בין הצדדים הגיע לנקודת רתיחה, כאשר הפנטגון הכריז על אנת'רופיק כ"סיכון לשרשרת האספקה", ביטל חוזה עתק של 200 מיליון דולר מול החברה והכניס אותה לרשימה השחורה שלו. שורש העימות, לפי הדיווחים, נבע מסירובה העיקש של אנת'רופיק להסיר את מגבלות הבטיחות של מודל 'קלוד', האוסרות על שימוש בטכנולוגיה לטובת מעקב המוני נגד אזרחים או הפעלת נשק אוטונומי קטלני. ההתנגשות הפכה לגלויה בעקבות חשיפות של הוול סטריט ג'ורנל והגרדיאן, לפיהן צבא ארצות הברית השתמש במודלי החברה במהלך פשיטה בוונצואלה ללכידת הנשיא ניקולס מדורו – צעד שעורר דאגה מוסרית עמוקה בהנהלת חברת ה-AI. בתגובה הגיב הממסד הביטחוני בחריפות למה שנתפש כניסיון של חברה פרטית להכתיב לו תנאים מוסריים. שר ההגנה, פיט הגסת', תקף את אנת'רופיק והצהיר כי הצבא לא יעסיק בינה מלאכותית שאינה מאפשרת לנהל מלחמות ושהיא "ווק" (Woke). תת-שר ההגנה, אמיל מייקל, הבהיר כי חברות מסחריות אינן יכולות לעקוף את חוקי הקונגרס, ודובר הפנטגון, שון פרנל, הוסיף כי "האומה זקוקה לשותפים שמוכנים להבטיח שהלוחמים האמריקנים ינצחו". אלא שלמרות האיומים מצד וושינגטון להפעלת חוק הייצור הביטחוני נגד החברה, המנכ"ל דריו אמודיי סירב להתקפל, בנימוק שמערכות נשק אוטונומיות מחייבות פיקוח אנושי הדוק, שפשוט אינו קיים כיום. אולם כעת מסתבר כי מרות הצו הנשיאותי החמור של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהורה לכלל הסוכנויות הפדרליות לחדול משימוש במוצרי החברה בתוך חצי שנה, המציאות בשטח – כפי שמעיד השימוש הממשי בסוכנות הביון האמריקנית – מורכבת בהרבה. יתרה מכך, לאחרונה אף נערכה פגישה רשמית בבית הלבן בין אמודיי לבכירים בממשל, ביניהם ראשת הסגל סוזי וויילס ומנהל הסייבר הלאומי שון קיירנקרוס, במטרה לבחון אפשרות לשימוש ממשלתי בטוח ב'מיתוס'. באופן אירוני, כפי שדיווחנו אתמול (א') כשהנשיא טראמפ נשאל על ידי עיתונאים אודות ביקורו של מנכ"ל אנת'רופיק בוושינגטון, הוא רק הגיב בתמיהה מוחלטת: "מי זה?".

במאמרי האחרון, "המשולש הדיגיטלי: ארכיטקטורה ארגונית להצלחה עם דיגיטל, AI ודאטה", הצגתי את החשיבות של בניית ארכיטקטורה ארגונית, המבוססת על משולש דיגיטלי של שלושה בעלי תפקיד, שפעולתם המשולבת יכולה להבטיח את הצלחת הארגון בעידן הדיגיטלי. במאמר זה ארחיב את הדיון על אחד משלושת הקודקודים – המוביל הדיגיטלי Chief Digital Officer) CDO). האם תפקיד ה-CDO מיצה את עצמו? בשנים האחרונות מתנהל דיון ער לגבי "מותו של תפקיד ה-CDO",,, ונשמעות דעות כגון "תפקיד ה-CDO היה חשוב להאצת הטרנספורמציה הדיגיטלית, אבל היה ברור שזהו תפקיד לתקופת מעבר בלבד"; "עם הפיכת הארגון לדיגיטלי והטמעת תרבות Digital-First, התפקיד מיצה את עצמו. הטכנולוגיות הדיגיטליות מוטמעות לכל רוחב הארגון, ואין צורך בתפקיד CDO. כניסת ה-AI לארגון יצרה צורך במוביל AI במקום מוביל דיגיטלי"; או "ארגונים הנמצאים ברמת בגרות דיגיטלית נמוכה זקוקים ל-CDO להובלת הארגון לשלבים מתקדמים יותר. לעומתם, ארגונים ברמת בגרות דיגיטלית גבוהה, אינם זקוקים עוד ל-CDO". דעות אלה קיבלו ביטוי גם במאמרים ודו"חות: חברת הייעוץ PWC פרסמה ב-2019 תוצאות של סקר שבוצע בקרב 2,500 ארגונים – "Have we reached 'peak' chief digital officer?", והצביעה על הירידה במספר הארגונים המעסיקים CDOs. רק כ-2.2% מהחברות גייסו CDOs ב-2018. השיא היה ב-2016, ומאז יש תהליך של ירידה מתמדת. הפורום הכלכלי העולמי (WEF) פרסם ב-2020 דו"ח – "From Dazzling to Departed – Why Chief Digital Officers are Doomed to Fail". הדו"ח מציג חמישה שלבים בהתפתחות תפקיד ה-CDO ומצביע על הקדנציה הקצרה בתפקיד – 31 חודשים, המשך הקצר ביותר מבין תפקידי ההנהלה. עם הפיכת הארגון לדיגיטלי, אין לו יותר מקום במבנה החדש. חברת הייעוץ Arthur D. Little פרסמה ב-2025 מאמר, שכותרתו "The Death of the CDO  – Why the Role that Drove Change Can't Keep Up with It", הטוען שתפקיד ה-CDO היה זמני ונדרש להתנעת והובלת הטרנספורמציה, כיום הדיגיטל משולב בכל התהליכים בארגון ואינו נדרש עוד. לטענתם, עם כניסת ה-AI, התפקיד החדש של מוביל ה-AI הוא התפקיד הנדרש. המגזין CIO פרסם ב-2025 מאמר – "29% of CDOs don’t see a future in the position" בעקבות סקר, שבו כשליש מבעלי תפקיד ה-CDO ציינו שברור להם שתפקידם זמני וללא עתיד. "הפסקת פעילות ה-CDO עלולה לשבש את המסע הדיגיטלי של הארגון ולייצר קושי בתהליך החדשנות העתידי שלו. הגלים הדיגיטליים ימשיכו להגיע, ולא ניתן לעצור אותם, ותפקיד ה-CDO הוא להמשיך ולהוביל במסע הדיגיטלי חוצה הארגון. הפתרון אינו הפסקת פעילותו, אלא התאמת תפקידו לאתגרים החדשים, והמשך קידום השינוי התרבותי-ארגוני, הטכנולוגי, והחדשות" תפקידי ואחריות המוביל הדיגיטלי תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית הוא מסע מתמשך, ללא סיום נראה לעין. במהלך המסע מופיעות טכנולוגיות דיגיטליות חדשות, מופיעים מודלים עסקיים חדשניים, נכנסים לשוק מתחרים חדשים, והארגון מפתח שירותים ומוצרים חכמים והארגון משפר את מסע וחוויות הלקוח. נסקור בקצרה את תפקידי ה CDO והמשימות שלו: סנכרון עם האסטרטגיה עסקית – בחינה שוטפת של האסטרטגיה העסקית של הארגון וכיצד הטכנולוגיות הדיגיטליות משתלבות ותומכות באסטרטגיה העסקית העדכנית. גיבוש מפת הדרכים הדיגיטלית – גיבוש ויישום מפת הדרכים ותוכנית הפעולה ועדיפויות להמשך תהליך הטרנספורמציה. בחינה וחשיבה מחודשת של צורת עשיית העסקים בעידן החדש – בחינה, ביחד עם מנהלים עסקיים נוספים, מה הם המוצרים והשירותים שהארגון צריך להציע ללקוחות, מעקב שוטף אחר מתחרים ורעיונות עסקיים חדשניים, לבחון ולקדם מודלים עסקיים חדשניים, יישום חוויות לקוח מתקדמות, בחינה ויישם תהליכים עסקיים דיגיטליים חדשניים ועוד. בחינת טכנולוגיות ומגמות חדשות – בחינת שוטפת של המגמות וכיצד הן יכולות להביא חדשנות בתהליכים ובמודלים העסקיים, ומאידך לשיבוש וסיכון המודלים הקיימים. הובלת תהליכים חוצי ארגון – המשך הובלת תהליכים חוצי ארגון ביישום הטכנולוגיות והרעיונות הדיגיטליים. מונטיזציה – איתור רעיונות ומציאת זרמי הכנסות חדשים לארגון באמצעות שיתופי פעולה, פיתוח אקוסיסטם דיגיטלי עם שותפים עסקיים, מונטיזציה של דאטה ועוד. יישום פלטפורמות חדשות – שילוב ויישום פלטפורמות כגון מחשוב ענן, רובוטיקה, יישומי מובייל, AI וכד'. קידום תרבות ארגונית מתאימה – שבירת מחיצות בין יחידות עסקיות וקידום תרבות ארגונית המתאימה לעידן הדיגיטלי – חדשנות, עבודה בצוותים רב תחומיים, אג'יליות, תהליכי קבלת החלטות מהירים, הדרכות, הכשרת והכנת משאבי האנוש לעידן הדיגיטלי (Upskill) ועוד. סנכרון בין תחומי – להבטיח סנכרון שוטף בין הפונקציות השונות בארגון: CIO, CTO, COO ועוד.ניהול סיכונים, רגולציה ואבטחת מידע – ניהול סיכוני יישומים דיגיטליים, בחינת וציות לרגולציה, שילוב אבטחת מידע וסייבר בכל היישומים הדיגיטליים. הפסקת פעילות ה-CDO עלולה לשבש את המסע הדיגיטלי של הארגון ולייצר קושי בתהליך החדשנות העתידי שלו. הגלים הדיגיטליים ימשיכו להגיע, ולא ניתן לעצור אותם, ותפקיד ה-CDO הוא להמשיך ולהוביל במסע הדיגיטלי חוצה הארגון. הפתרון אינו הפסקת פעילותו, אלא התאמת תפקידו לאתגרים החדשים, והמשך קידום השינוי התרבותי-ארגוני, הטכנולוגי, והחדשנות. תפקיד ה-CDO בעידן ה AI עידן ה AI לא החל עם הופעת ה-ChatGPT, אבל ללא ספק הופעת טכנולוגיית GenAI לקראת סוף 2022, האיצה דרמטית את המעבר מארגון דיגיטלי לארגון אינטליגנטי עתיר AI. המעבר לארגון אינטליגנטי הביא להופעת תפקיד חדש: מוביל ה-AI (CAIO). בחלק מהארגונים תפקיד ה-CDO ימשיך ויהיה ממוקד בטרנספורמציה, בניצוח על כלל המיזמים הדיגיטליים, בקביעת ומימוש מפת הדרכים הדיגיטלית ובקביעת העדיפויות, בעוד ה-CAIO יתמקד בפיתוח אסטרטגיית ה-AI, איתור הנושאים (Use Cases) המתאימים ל-AI, בחינת המודלים הרלוונטיים, בחינת הנושאים המתאימים ליישום AI סוכנית, הרצת פיילוטים, העברה לייצור, ניהול סיכוני AI, אתיקה ורגולציה ועוד. בחלק מהארגונים תפקידי ה-CDO ותפקידי ה-CAIO יאוחדו. במאמר הבא אתמקד בתפקיד מוביל ה-AI. סיכום הדיון וההתלבטויות לגבי תפקיד ה-CDO עדיין בעיצומו, וטרם נאמרה המילה האחרונה. מנעד האפשרויות נע בין: א) המשך תפקיד ה-CDO כתפקיד עצמאי ובמקביל ל-CAIO; ב) שילוב תפקידי ה-CDO וה-CIO; ג) ביטול תפקיד ה-CDO והעברת האחריות למנהלים עסקיים אחרים; ד) שילוב תפקיד ה-CDO וה-CAIO (אולי CDAIO). לפני שהארגון ממהר לבטל את תפקיד ה-CDO, מומלץ לשקול היטב את החלופות השונות ולגבש את הארכיטקטורה הארגונית המתאימה להמשך המסע הדיגיטלי. החלטה על ביטול התפקיד עלולה לפגוע בהמשך הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון – תהליך הכרחי להצלחה בעידן הדיגיטלי.   הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting, ומרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין.

חברת הסייבר קייטו נטוורקס (Cato Networks) מינתה את מיטל קורן ליועצת משפטית ראשית (Chief Legal Officer). בתפקידה החדש, תוביל קורן את הפעילות המשפטית הגלובלית של החברה, לרבות ממשל התאגידי, רגולציה וציות, עסקאות אסטרטגיות וניהול הסיכונים המשפטיים של החברה, בשיתוף פעולה עם הדירקטוריון והנהלת החברה. לקורן יותר מ־15 שנות ניסיון בניהול משפטי בחברות טכנולוגיה ופיננסים. במשך למעלה מעשור לקחה חלק מרכזי בפעילות המשפטית בסייברארק (CyberArk) וצמחה לתפקיד SVP Legal. במסגרת תפקידה ליוותה את החברה בשנות הצמיחה שלה, עד לרכישתה על ידי פאלו אלטו ( Palo Alto Networks) בפברואר 2026. קודם לכן שימשה כנאמנת מס הכנסה בבית ההשקעות תמיר פישמן. קורן היא בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן.

השבוע בא לבקר במאורת הנמר פרופ' יוסף יחזקאל, מנמ"ר המרכז הלאומי לרפואה משפטית, וסיפר על פעילויותיו המגוונות. במסגרת תפקידו, יוביל את האסטרטגיה הדיגיטלית של המרכז, הכוללת הטמעת טכנולוגיות מתקדמות לניהול נתונים פורנזיים, אבטחת מידע ושיפור הממשקים העסקיים מול גורמי האכיפה והבריאות בישראל. לפרופ' יחזקאל ניסיון רב שנים בתחום מערכות המידע, ובתפקידיו הקודמים שימש כמנמ"ר קבוצת חברות ישראליפט וניהל כמנמ"ר כמה בתי חולים בתחום בריאות הנפש בו זמנית. הוא החל את פעילותו בתחום מערכות מידע כר"צ ניסויי טיסה בחיל האוויר, שם נחשף למערכות דאטה ג'נרל ולאחר מכן שימש כמנהל אגף השרות בקבוצת החברות  תים (Team). במהלך השנים עסק פרופ' יחזקאל במחקרים, שאחד מהם היה הקמת מודל BI לחיזוי טיפולים קליניים למטופלי בריאות הנפש – לרבות צפי אשפוזים, ביקורים במרפאות בקהילה, התארגנות לנושא כ"א רפואי, תרופות ועוד. במסגרת משרד הבריאות היה אחראי על מגוון פעילויות, שכללו פרויקט רחב בתהליך איחוד דומיין של 14 בתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים, לרבות עשרות מרפאות בתחום בריאות הנפש. פעילותו במשרד הבריאות כללה גם קידום תשתיות מחשוב ופרויקטים עבור לשכות בריאות ועל כ-450 מרכזי טיפות חלב, שם ניהל קבוצת טכנאים לצורך מתן שירות בטיפות החלב. עוד במשרד הבריאות קיים תהליך של חדשנות מתחדשת באופן עקבי, שם ניהל פרויקטים, כולל אוטומציות לתהליכים ושיפור של חוויית המשתמש, כדוגמת מערכת סיטריקס (CITRIX) ו-IDP. בתקופת הקורונה עסק פרופ' יחזקאל בהקמת תשתיות מחשוב עבור מרכזי טיפול קורונה באתרים שונים בארץ וליווי של שירותים עבור האגף לשעת חירום. המרכז הלאומי לרפואה משפטית, הממוקם באבו כביר, הוא המוסד היחיד בישראל המעניק שירותים רפואיים-משפטיים לצורכי חקירה. פעילותו משלבת מדע , רפואה וטכנולוגיה כדי לסייע למערכת המשפט ואכיפת החוק. לדברי פרופ' יחזקאל, "העידן הדיגיטלי לא פוסח על עולם הרפואה המשפטית, והיעד שלי הוא להטמיע טכנולוגיות מתקדמות ופתרונות ניהול דאטה חכמים, שיצעידו את המרכז לחזית הטכנולוגית העולמית.  המטרה היא להפוך את המידע לכלי אסטרטגי, המייעל את תהליכי הזיהוי והמחקר לטובת הציבור". לסיום ציין פרופ' יחזקאל, כי הוא גאה להצטרף למרכז הלאומי לרפואה משפטית, גוף בעל חשיבות עליונה לחוסן החברתי ולמערכת המשפט בישראל, ובכוונתי להוביל את תחום מערכות המידע כך שיהווה עמוד שדרה טכנולוגי איתן, המאפשר למדענים ולרופאים שלנו לבצע את עבודתם המקודשת בדיוק ובמהירות המרביים".

ערב יום הזיכרון תשפ"ו: מניין חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום עומד על 25,648. מיום הזיכרון הקודם ועד היום נוספו 228 חללים למניין הנופלים. מאז טבח ה-7 באוקטובר 2023, נפלו 16 חיילות וחיילי אגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל. אחד מהם נהרג השנה. בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר נפל סא"ל סהר ציון מחלוף ז"ל ממודיעין, מפקד גדוד תקשוב 481 – מנמ"ר אוגדת עזה. הוא היה בן 36 בנופלו. עוד באותה שבת נהרג סרן עידן בלוי ז"ל, בקרב במוצב נחל עוז. בלוי, בן 21 בנופלו, מראשון לציון, היה קצין הקשר של גדוד 13 בחטיבת גולני. סגן יואב מלייב ז"ל, בן 19 מקריית אונו, נהרג בקרב בזיקים. הוא היה סגן קשר"ג (ר"ת קצין קשר ותקשוב גדודי) בגדוד 77 שבחטיבה 7. סמ"ר סיון שמחה אסראף ז"ל, תושבת אשקלון, הייתה רכזת אמצעי תקשוב בחטיבה הצפונית שבאוגדת עזה. היא הייתה בת 20 בנופלה והייתה אמורה לסיים את שירותה הצבאי שבועיים לאחר נפילתה. סמ"ר נועם אלימלך רוטנברג ז"ל, מבאר שבע, היה מתכנת במפקדת פיקוד ההכשרות והאימונים. הוא נהרג במסיבת הנובה. בן 24 בנופלו. סמ"ר ים גולדשטיין אלמוג ז"ל נהרגה בביתה בכפר עזה, יחד עם אביה, נדב ז"ל. אימה, חן, ושלושת אחיה נחטפו לרצועה, שם הם שהו בשבי במשך 51 ימים עד ששוחררו. גולדשטיין אלמוג הייתה מפקדת בבה"ד 7. סמל רותם קוץ ז"ל, בת 19 במותה, שירתה כמפקדת כיתת טירונות בבה"ד 7. אלפים ליוו למנוחות אותה, כמו גם את הוריה, לבנת קוץ ואת אביב קוץ ז"ל, ואת אחיה, רותם (19), יונתן (16) ויפתח (14) ז"ל, שיחד איתה נרצחו בביתם בכפר עזה. החמישה נטמנו בבית העלמין גן יבנה. האב שימש סמנכ"ל בחברת הייעוץ אביב מבית מטריקס (Matrix). חללי אגף התקשוב בהמשך המלחמה ב-5 בנובמבר 2023 נהרג רס"ל משה רענן אלפסי ז"ל, קצין ציוד קשר בגדוד 869, מנהריה. הוא היה בן 24 בנופלו. רענן אלפסי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה והותיר אחריו הורים, זהבה ודוד. סמל שי מיכאלי ז"ל מראשון לציון שירת בחיל הקשר והתקשוב כחייל ל"א (לוחמה אלקטרונית) בגדוד 5114. הוא נפל באפריל 2024, בן 20 בנופלו. אחד מתחביביו של מיכאלי היה משחק השחמט. רס"ר אורי דנינו ז"ל נחטף מהמסיבה ברעים כשניסה להציל מבלים שהכיר באותו היום בפסטיבל הנובה. בהמשך הוא נרצח בשבי החמאס. הוא היה נגד תקשוב ושו"ב בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים. דנינו היה בחור ירושלמי בן 25 ממשפחה חרדית, שחזר בשאלה. גופתו הושבה מהרצועה לארץ בספטמבר 2024. באוקטובר 2024 נהרגו סמל דניאל אביב חיים סופר ז"ל ורב"ט טל דרור ז"ל מפגיעת כטב"מ מעיראק בצפון הגולן. חיים סופר, בן 19 מאשקלון, היה חניך במסלול ייעודי לקצונת קשר"גים (ר"ת קציני קשר גדודיים) בגדוד 13 של חטיבת גולני. דרור, בן 19 מירושלים, היה מש"ק תקשוב בגדוד 13 של חטיבת גולני. הוא התגייס לצה"ל בחודש מאי 2024, וסיים מכינה בהצטיינות. סמ"ר שמעון מרדכי לזרוביץ', לוחם בגדוד 50 בחטיבת הנח"ל, נפל בעת מילוי תפקידו בפברואר 2025. הוא היה בן 21 במותו. לזרוביץ' קבור בבית העלמין הצבאי בצפת. הוא הותיר אחריו הורים ושבעה אחים. השנה נוסף לרשימה רב טוראי מרום גולן, בן 19 בנופלו, שנהרג ב-24 בנובמבר 2025. הוא היה פעיל במרכז למצוינות באשקלון ובתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה של אוניברסיטת בר-אילן. לאחר מכן הצטרף לתוכנית "מגשימים סייבר", ובסיומה היה לחונך. הוא דחה את לימודי העתודה, התקבל למסלול גאמ"א-סייבר של חיל המודיעין, והתגייס באוגוסט 2025. שלושה חודשים לאחר גיוסו נהרג בתאונת דרכים בעת שרכב על אופנוע. מערכת אנשים ומחשבים בחרה לציין עוד שני נופלים, שמסיבות מנהלתיות פנים-צבאיות, משויכים לזרועות אחרות בצבא ואינם נמנים על חללי התקשוב. סגן יונתן גוטין ז"ל ממודיעין-מכבים-רעות היה קצין תקשוב ביחידה הרב ממדית (רפאים). הוא נפל בקרב בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר 2023, בן 20 בנופלו. גוטין היה ספורטאי מצטיין, חבר נבחרת ישראל בג'ודו, ואף התחרה באליפויות ישראל לנערים ויצא לתחרויות בינלאומיות. סמל בן אבישי ז"ל, בן 20 מנהריה, חייל מגן צופן בפלחי"ק (פלוגת התקשוב של) חטיבת הצנחנים, נפל באפריל 2024. הוא הותיר אחריו הורים, אופיר ומאיה, ואחים, יהונתן ויואב. הוא נהרג בפעילות מבצעית בסמטאות הצפופות של מחנה הפליטים ג'באליה.

חברת הטק הגלובלית קומיט (Commit) – העוסקת בעולם הייעוץ וההטמעה של פתרונות AI, ענן, סייבר, דאטה ועוד – צירפה באחרונה לשורת ההנהלה שלה סמנכ"לית כספים (CFO), סמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים וסמנכ"ל שותפויות. נועה בן-חיים מונתה לתפקיד סמנכ"לית הכספים (CFO). בן-חיים, רואת חשבון מוסמכת, מגיעה עם ניסיון של למעלה מ-20 שנה בניהול פיננסי בחברות טכנולוגיה ציבוריות הנסחרות בנאסד"ק ובבורסת ניו-יורק (NYSE). בתפקידה האחרון כיהנה כסגנית נשיא לכספים (VP Finance) בחברת סימילרווב (Similarweb), שם ליוותה את החברה בתהליכי צמיחה גלובליים מורכבים. קודם לכן מילאה שורה של תפקידי מפתח בחברת אמדוקס (Amdocs), לאורך 18 שנים, ביניהם כיהנה כדירקטורית תכנון וניתוח פיננסי (FP&A) וכמנהלת חשבות באמדוקס ישראל. במסגרת תפקידה החדש ב-קומיט, תהיה בן-חיים אחראית על ניהול המערך הפיננסי הכולל של החברה, כמו גם על הובלת תהליכי התייעלות אופרטיבית ותמיכה באסטרטגיית הרכישות של החברה. גיא וינטר מונה לסמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים. וינטר מביא עימו ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בניהול ובהובלת מערכי לקוחות אסטרטגיים בארגוני טכנולוגיה גלובליים. לאורך הקריירה שלו מילא תפקידי מפתח בחברות מובילות, ביניהן מלם תים, קינדריל (Kyndryl) ובינת תקשורת, שם התמחה בבניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם לקוחות אנטרפרייז ובהובלת מהלכי צמיחה מבוססי ערך. וינטר הוביל צוותים חוצי-ארגון, ניהל פורטפוליו לקוחות רחב והיה אחראי להרחבת פעילות עסקית בשווקים בינלאומיים. לדברי החברה, במסגרת תפקידו ב-קומיט יתמקד וינטר ב|"העמקת הקשר עם לקוחות אסטרטגיים, בזיהוי מנועי צמיחה חדשים ובהובלת מהלכים שיחזקו את מעמדה של קומיט כשותפה עסקית וטכנולוגית מובילה". עומר פוקס מונה לתפקיד סמנכ"ל שותפויות (VP Partnership). פוקס מביא עימו, לפי דברי החברה, "ניסיון מוכח בהובלת צמיחה והרחבה גלובלית באמצעות שותפויות אסטרטגיות בשוק ה-SaaS". בתפקידו הקודם כסמנכ"ל שותפויות (VP Partnerships) בחברת אטרה (Atera), הקים והוביל תוכנית שותפים בינלאומית, שהתרחבה ליותר מ-30 מדינות והפכה למנוע צמיחה משמעותי עבור החברה. לפני כן כיהן בתפקידי ניהול בכירים בסיסנס (Sisense) ובנייס (NICE). במסגרת תפקידו החדש, לפי הגדרתה של קומיט, "יוביל פוקס את אסטרטגיית השותפויות של החברה, עם דגש על יצירת שיתופי פעולה עם שחקני טכנולוגיה מובילים, הרחבת פעילות החברה לשווקים חדשים והאצת הצמיחה העסקית. בנוסף, יוביל פוקס יוזמות בתחום ה-Go-To-Market, לרבות פיתוח שירותי ייעוץ אסטרטגיים לחברות, במטרה לסייע בבניית מנועי צמיחה מבוססי שותפויות והרחבת פעילות גלובלית". אריק פיינגולד, יו"ר ונשיא קומיט: "הצטרפותם של נועה, גיא ועומר היא נדבך מרכזי במימוש החזון של קומיט כשותפה טכנולוגית מובילה עבור חברות וארגונים בארץ ובעולם. הניסיון המשמעותי שכל אחד מהם מביא בתחומו, יאפשר לנו להמשיך ולהאיץ את קצב הצמיחה שלנו. קומיט נמצאת בתקופה של פריחה טכנולוגית וההון האנושי המצוין שלנו הוא הכוח המניע מאחורי היכולת לספק פתרונות פורצי דרך ללקוחותינו".