עיריית רמת גן השיקה שירות חירום חדשני בשם 'מקלט בר"גע', המאפשר לתושבים, למבקרים ולכל אדם השוהה בעיר לאתר במהירות את המקלט הקרוב ביותר למיקומו, באמצעות שיחת טלפון פשוטה וללא צורך בחיפוש עצמאי. כיום יש אפליקציות שהוסיפו תוסף שמאפשר לזהות מיקום של מקלטים בערים שונות. הפיתוח הנוכחי נועד להקל על האנשים שנקלעים לזירה שבה יש חשש לנפילת טילים ומבקשים למצוא במהירות מקלט קרוב. השירות – שפותח על ידי אגף מערכות המידע בעיריית רמת גן בשיתוף חברת בוטינקה מבית מטריקס – מופעל דרך חיוג למספר 052-222-33-66. עם החיוג עונה למתקשר עוזרת אישית דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית בשם "נועה", שמבררת את מיקום המתקשר, מבצעת הצלבה עם מיקומי המקלטים הציבוריים ומאתרת בזמן אמת את המקלט הקרוב ביותר. לאחר האיתור, המתקשר מקבל מענה קולי עם מיקום המקלט, ובמקביל נשלחות אליו שתי הודעות. האחת כוללת קישור לניווט ממיקומו הנוכחי של המתקשר אל המקלט, והשנייה כוללת קישור לניווט מהמיקום שנמסר במהלך השיחה. מנמ"ר עיריית רמת גן, קובי נוח, אומר: 'מקלט בר"גע' הוא דוגמה ליכולת לייצר שירות חכם, מדויק ונגיש, שמספק מענה מיידי בדיוק ברגעים שבהם כל שנייה חשובה". כרמל שאמה הכהן, ראש העיר רמת גן, בירך על היוזמה ואמר: "בשעת חירום, לזמן התגובה יש משמעות קריטית. כעיר המובילה בישראל בהטמעת בינה מלאכותית בשירותי העירייה בכלל תחומי החיים, מיזם 'מקלט בר"גע' מאפשר לתושבות ולתושבים למצוא את המקלט הקרוב אליהם באופן חדשני, נגיש ומציל חיים". מיזם "חיבור בטוח": מאות מקלטים בצפון חוברו לאינטרנט עשרות אלפי אנשים וילדים שוהים במהלך המלחמה שעות ארוכות במקלטים, לעיתים בלי קליטה סלולרית ובלי אפשרות לקבל עדכונים, לדבר עם בני משפחה או לצרוך שירותים בסיסיים שמסייעים להתמודד עם שהייה ממושכת במרחב מוגן. מתוך הצורך הזה יצא לדרך מיזם "חיבור בטוח". התקנת Wi:Fi במקלטים בשלומי. צילום: ענבל אור-לב במסגרת מיזם "חיבור בטוח", מתחילת השבוע שעבר ועד ימים אלה, חוברו ויחוברו סך-הכול 500 מקלטים ביותר מ-20 יישובים בקו העימות הצפוני, לרשת האינטרנט, במטרה לאפשר לתושבים גישה למידע, תקשורת וקשר גם בתוך המקלטים. המיזם, שכאמור יצא לדרך באחרונה, בהובלתם של ארגון הג'וינט, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מתן – משקיעים בקהילה, קרן עזריאלי, וולטה בלטינג טכנולוג'י ורשויות מקומיות, מתמקד במיוחד באזורים ובאוכלוסיות שנמצאים במצב פגיע יותר, מתוך הבנה שחיבור לאינטרנט בשעת חירום אינו מותרות, אלא צורך בסיסי. בשלב הראשון חוברו מקלטים בנהריה, שלומי וביישובי המועצה האזורית מעלה יוסף, ובמקביל נבחנת הרחבת המהלך ליישובים נוספים בצפון. ד"ר הדס מינקה-ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל: "מאז תחילת המלחמה אנחנו פועלים כדי לסייע לרשויות וליישובים בקו העימות להמשיך לתפקד גם תחת תנאים של חוסר ודאות מתמשך. אנחנו מבינים שהאתגר של התושבים אינו רק ביטחוני, אלא גם חברתי וקהילתי ומצריך לנהל חיים גם בתקופה של שיבוש מתמשך. מיזם 'חיבור בטוח' הוא חלק מהתפיסה הזו: לחזק את היכולת של קהילות להתמודד, להישאר מחוברות ולצלוח את התקופה הזו יחד". עידו שיינברג-זיו, מנהל אחריות חברתית במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, הוסיף: "בימים כאלה אנחנו מבינים עד כמה חיבור הוא דבר בסיסי – לא רק טכנולוגית, אלא גם אנושית. האפשרות להיות בקשר עם המשפחה, לקבל מידע ולהרגיש קצת פחות לבד במציאות לא פשוטה היא חיונית".

מדי שנה, ב-7 באפריל, מתאגדות קבוצות האקרים פרו-פלסטיניים ופעילים מרחבי העולם תחת הכותרת 'OpIsrael' כדי להוציא אל הפועל מבצע סייבר מתואם, שמטרתו המוצהרת היא פגיעה בתשתיות דיגיטליות ישראליות, גרימת נזק תדמיתי, שיבוש שירותים מקוונים והדלפת מידע רגיש. כעת, בשנת 2026, על רקע המתיחות הביטחונית המתמשכת והשימוש הגובר בבינה מלאכותית על ידי תוקפים, האיום הופך לממשי ומסוכן מאי פעם עבור עסקים מכל הגדלים. ההיערכות שלכם היום תקבע אם הארגון ימשיך לצמוח או ייאלץ להתמודד עם משבר משתק המציאות החדשה: סייבר בחזית הטכנולוגית אם בעבר מתקפות OpIsrael הסתכמו לרוב בהשחתת אתרים (Defacement), או התבטאו במתקפות מניעת שירות (DDoS) פשוטות, הרי שבשנת 2026 אנו עדים לקפיצת מדרגה. ההאקרים עושים שימוש בכלים אוטונומיים כדי לסרוק פרצות בשרתים, לייצר הודעות פישינג מתוחכמות, הנראות אמינות לחלוטין, ולבצע מתקפות כופר שעלולות לשתק חברות שלמות בתוך דקות. כפי שמציינים המומחים של יזמקו פרו, אבטחת מידע היא כבר לא מוצר מדף שאפשר לרכוש ולשכוח ממנו, אלא תהליך דינמי של ניהול סיכונים. מדוע דווקא עסקים על הכוונת? תפישה מוטעית נפוצה היא שרק גופים ממשלתיים או בנקים גדולים נמצאים בסכנה. המציאות היא שהאקרים מחפשים לעיתים קרובות את "החוליה החלשה". לכן, עסקים קטנים ובינוניים, שתקציבי אבטחת המידע שלהם מצומצמים יותר, מהווים מטרה נוחה. פריצה לעסק כזה לא רק מובילה לאובדן מידע ולפגיעה במוניטין, אלא עלולה לשמש כגשר לחדירה לארגונים גדולים יותר איתם הוא עובד. מתקפה הסייבר המאורגנת השנתית. #opisrael. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT צעדים מעשיים להגנה לקראת OpIsrael 2026 כדי לעבור את תקופת המתקפות בשלום, על בעלי עסקים ומנהלי מערכות מידע לנקוט במספר צעדים קריטיים – חבילת הקשחה ועדכוני מערכת: יש לוודא שכלל המערכות, השרתים ותחנות הקצה מעודכנים בגרסאות האבטחה האחרונות. "חבילת הקשחה" כוללת סגירת פורטים מיותרים, הגדרת הרשאות מינימליות ושימוש בחומות אש מתקדמות. אימות דו-שלבי (MFA): זהו הצעד הפשוט והיעיל ביותר. גם אם האקר הצליח להשיג סיסמה של עובד, האימות הנוסף ימנע ממנו להיכנס למערכת. הגנה על הדואר האלקטרוני: רוב המתקפות מתחילות במייל זדוני. שימוש בשירותי סינון ספאם ו-Mail Relay מתקדמים יכול לחסום את הניסיונות עוד לפני שהם מגיעים לתיבת הדואר של העובד. גיבוי ענן מנוהל: במידה שההגנה נפרצה, הגיבוי הוא חבל ההצלה היחיד. גיבוי ענן מחוץ לאתר (Off-site), המאפשר שחזור מהיר, מבטיח המשכיות עסקית ומונע את הצורך להיכנע לדרישות כופר. הדרכת עובדים: העובד הוא לעיתים קרובות המחסום האחרון. חשוב לרענן את הנהלים, להסביר על סכנות הפישינג ולהנחות את הצוות לא לפתוח קבצים או קישורים ממקורות לא מזוהים. שקיפות ורגולציה כערך עסקי מעבר להגנה הטכנית, שנת 2026 מדגישה את חשיבות ה-Privacy by Design. עסק שמגן על פרטיות לקוחותיו ועומד בתקנות חוק הגנת הפרטיות (כולל תיקון 13), לא רק נמנע מקנסות אלא בונה אמון מול לקוחותיו. מינוי אחראי הגנת פרטיות (DPO) ועריכת סקרי סיכונים תקופתיים הם כבר לא המלצה – הם הכרח. מבצע OpIsrael הוא תזכורת שנתית לכך שהמרחב הדיגיטלי הוא שדה קרב פעיל. ההיערכות שלכם היום תקבע אם הארגון ימשיך לצמוח, או ייאלץ להתמודד עם משבר משתק. בעזרת ליווי מקצועי של חברת שירותי מחשוב המבינה את האיומים המודרניים, ניתן להפוך את אבטחת המידע מנטל ליתרון תחרותי המעניק לכם שקט נפשי בכל ימות השנה, ובמיוחד באפריל הסוער. כותב המאמר הוא ראש תחום סייבר ביזמקו פרו

דיווחים מהתקופה האחרונה על סוכני בינה מלאכותית, שהתנהגו באופן בלתי צפוי ברשת החברתית שלהם, מולטבוק (Moltbook) יכולים להישמע כמו קוריוז טכנולוגי. בפועל, הבעיה איננה עצם היכולת של מערכות AI לתקשר זו עם זו, אלא העובדה שארגונים מאפשרים חיבוריות אוטונומית מהר יותר מכפי שהם מקימים את מנגנוני הממשל (Governance) הנדרשים על מנת לשלוט בה. אנו נכנסים לעידן שבו מערכות תוכנה לא רק מבצעות תהליכים – אלא מפרשות מידע, מייצרות תוצרים ואף משפיעות זו על זו. שינוי זה הופך את החיבוריות מאמצעי טכנולוגי לאתגר ניהולי. ארגונים פועלים כיום בתוך אקוסיסטם של מערכות מחוברות – עוזרי AI, מערכות אנליטיקה, יישומי ענן וכלי קבלת החלטות. כאשר החיבוריות מתרחבת ללא בקרות גישה ומדיניות ברורה, המערכות אינן רק מחליפות מידע – הן יוצרות תלות הדדית ומשפיעות על תוצרים באופן שאינו תמיד גלוי. הבעיה: חילופי מידע בלתי מנוהלים האירוע עצמו היה פשוט: מספר סוכני AI, שיועדו למשימות שונות, פעלו באותה סביבה דיגיטלית. הם יצרו תוכן, הגיבו זה לזה ושילבו תוצרים של מערכות אחרות. כך נוצרה אינטראקציה שמזינה את עצמה בין מערכות שלא תוכננו לעבוד יחד. גם ללא נזק מיידי, המקרה המחיש עד כמה מהר מערכות עצמאיות מתחילות להשפיע זו על זו כשאין ממשל ברור. אין מדובר בחריגה נקודתית אלא בשינוי רחב. ארגונים פועלים כיום בתוך אקוסיסטם של מערכות מחוברות – עוזרי AI, מערכות אנליטיקה, יישומי ענן וכלי קבלת החלטות. כאשר החיבוריות מתרחבת ללא בקרות גישה ומדיניות ברורה, המערכות אינן רק מחליפות מידע – הן יוצרות תלות הדדית ומשפיעות על תוצרים באופן שאינו תמיד גלוי. הרשת החברתית לסוכני AI בלבד, מולטבוק. צילום: אילסוטרציה על בסיס לכידת מסך, ג'מיני הבעיה המרכזית אינה הבינה המלאכותית עצמה, אלא חילופי מידע בלתי מנוהלים. כאשר מערכות צורכות זו את תוצריה של זו, נוצרים מעגלי משוב שמעצימים טעויות ומעוותים הקשר. כך כלי נקודתי עלול להפוך לרשת מורכבת של תלות, שבה קשה להבין כיצד מתקבלות החלטות. מבחינה עסקית, הסיכונים מוחשיים. מידע רגיש אינו חייב להיגנב כדי לגרום לנזק – הוא יכול להיות מוסק, משולב או מפורש מחדש בדרכים לא צפויות. גם אם כל מערכת עומדת בתקנים בנפרד, השילוב ביניהן ללא ממשל מרכזי יוצר חולשות חדשות. דאגה נוספת היא שלמות ההחלטות. כאשר מערכות משלבות נתונים חיצוניים או תוצרים של סוכנים אחרים, מקור המידע עלול להיות עמום. תוצאה הסתברותית של מערכת אחת עלולה להפוך לעובדה עבור אחרת, וכך טעויות והטיות מתפשטות בקנה מידה רחב. להטמיע ממשל כחלק מהתשתית המצב הזה חושף פער בממשל הארגוני. האחריות מתפזרת בין מערכות, וקשה לשחזר כיצד התקבלה החלטה. ללא מדיניות אינטראקציה, תיעוד ועקיבות, ארגונים מתקשים להוכיח בקרה – מה שמייצר גם סיכון רגולטורי ומשפטי. האתגרים הללו כבר כאן. ככל שארגונים משלבים AI בליבת הפעילות, הלחץ לחדש מוביל לעיתים להרחבת חיבוריות לפני הגדרת ממשל. כאשר הפיקוח מגיע מאוחר, המורכבות גדלה מהר מהיכולת לשלוט בה. הפתרון דורש משמעת ארכיטקטונית. יש להטמיע ממשל כחלק מהתשתית: להגדיר מדיניות ברורה לאינטראקציה בין מערכות, להגביל גישה לפי תפקיד ומטרה, ולייצר שקיפות ועקיבות בזמן אמת. ממשל אינו רק בדיקה בדיעבד – הוא מנגנון שמכוון את האינטראקציות מראש.  שיתוף פעולה בין מערכות AI עתיד להפוך לסטנדרט. בעידן המערכות האוטונומיות, חיבוריות חייבת להיות מכוונת ואחראית – אחרת היא תייצר מורכבות מהר יותר מכפי שניתן לשלוט בה. השאלה האסטרטגית איננה האם מערכות יתקשרו ביניהן, אלא האם האינטראקציות הללו יהיו מנוהלות. ארגונים שיטמיעו שקיפות, אחריות ושליטה בתוך הסביבות הדיגיטליות שלהם, יוכלו לנצל אוטומציה בביטחון. אלה שיעדיפו מהירות על פני מבנה עלולים לבנות אקוסיסטמים שאינם מסוגלים להסביר, לבקר או להגן עליהם. בעידן המערכות האוטונומיות, חיבוריות חייבת להיות מכוונת, שקופה ואחראית – אחרת היא תיצור מורכבות שתקדים את יכולת השליטה. כותב המאמר הוא CTO לניהול API בחברת Boomi

"בצה"ל בסך הכל, דברים לא השתנו במובן של בניין כוח… תפישת ההטמעה של כל טכנולוגיה, כל שיטה, כל אמל"ח, מבוססת תמיד על חמש אבני בניין: תורה, תכנון וארגון, כוח אדם, אימונים והכשרות, ואמצעים ואמל"ח", כך פתח סא"ל עו"ד יזהר יצחקי, ראש תחום חדשנות וניהול ידע בפרקליטות הצבאית, את הרצאתו בוובינר של אנשים ומחשבים.  יצחקי הסביר כי אף שארגון צבאי מודרני בונה את כוחו על אבני היסוד המוכרות שפירט, עידן ה-AI דורש חשיבה מחדש על מבנה הכוח. הוא הציג את מה שהוגדר כ-"האבן השישית וההכרחית בעידן ה-AI" שלדבריו היא שותפויות ואקוסיסטם חיצוניים, הכוללים ספקים, אינטגרטורים, רגולטורים, קהילות מקצועיות ומוסדות ידע. כדי להמחיש זאת, הוצג על המסך מסר נחרץ: "בלי חיבור פעיל לאקוסיסטם החיצוני, אין יכולת AI אמיתית, רק אשליה שלה". לכך הוסיף יצחקי ואמר למשתתפים כי כיום קיימת "תפיסה הולכת ונתמכת בצבא, שלפיה לבד אי אפשר". הוובינר, שנערך לאחרונה תחת הכותרת 'AI בשירות הארגון בזמן חירום, ניהול, קבלת החלטות וחדשנות תחת אש', נפתח על ידי נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של קבוצת אנשים ומחשבים, והונחה על ידי יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. בהרצאתו, שכותרתה הייתה "תפישת המרבד – הזווית הביטחונית", התמקד עו"ד יצחקי בחשיבות העצומה של בניית תשתיות חזקות לפני שקופצים לאמץ בינה מלאכותית. הוא תיאר שש שכבות קריטיותשחובה להטמיע בארגון בהדרגה: ניהול ידע, דאטה, מערכות BI, משילות נתונים (Data Governance), שיתופיות (Collaboration), ורק בשלב האחרון מגיע תורה של ה-AI. לדברי יצחקי, ארגונים רבים נוטים להתחיל את הדיאלוג דווקא מהבינה המלאכותית, תוך דילוג על שכבות היסוד, והוא הזהיר מפורשות כי "אסור להזניח את היסודות הללו". הוא הדגיש בהרצאתו כי במקרים רבים עדיף לדחות את ההטמעה של הטכנולוגיה החדשה כדי לבסס קודם את שכבות הבסיס, משום שמעבר לתפישת "AI First" ללא תשתית ראויה – נידון לכישלון. הסכנה אינה במערכות, אלא בסביבה האנושית יצחקי שיתף את המשתתפים כי צה"ל עוסק כיום בהקמת מערכות מתקדמות, כמו מערכת ג'יני (Genie) שפיתח יחד עם Accounting Labs ו-PwC, ומערכת "מעבד", שפותחה בשיתוף מיקרוסופט. עם זאת, הוא הבהיר כי הטכנולוגיות עצמן אינן אלו שמדאיגות את ההנהלה: "מה שמדאיג אותנו זה מה שאנשים עושים במערכות האלה… מסביב למערכות האלה". הוא הסביר כי הגישה הצבאית אינה דוגלת באיסור גורף על שימוש בבינה מלאכותית בקוד פתוח – דבר שלדבריו ממילא אינו אפשרי בפועל – אלא ביצירת סביבה מאפשרת המלווה בהדרכה, בקרה וגבולות ברורים לגבי הגישה למידע ולמבצעים. לדבריו, צה"ל אף מפעיל הכשרות ייעודיות, דוגמת "קורס חוקרי מחלקות AI", במטרה לנטוש את תפישות הפיתוח ההיררכיות הישנות (Waterfall) ולעבור לעבודה אג'ילית ומודרנית. כוחה של קהילה פנים-ארגונית אחד הכלים המרכזיים שיצחקי הציג להתמודדות עם האתגרים הוא בנייה וטיפוח של קהילה טכנולוגית פנימית. הוא סיפר על קהילה צה"לית המונה מאות משרתים אשר חולקים שפה משותפת, וכן משתפים ביניהם ידע, פתרונות וכלים, החל מיוזמות קוד פתוח ועד לעיבוד סנסורים מתקדם. קהילה זו, כך ציין עו"ד יצחקי, מסייעת לשבור את ה"סילואים" המסורתיים בארגון ואת ההפרדות המקובלות בצבא. הוא המליץ בחום לכל ארגון להקים קהילת מפתחים ו"מאמצים מוקדמים" (Early Adapters) משלו, והעיד כי הוא עצמו מקדיש זמן רב בכל יום לניהול הדיאלוג והשיתוף הפנימי כדי לחזק את ההטמעה. משברים ורגולציה: מקרה המבחן של אנת'רופיק לקראת סיום דבריו, סקר יצחקי את המגמות העולמיות ביישום בינה מלאכותית ביטחונית. הוא ציין את פלטפורמת Maven של חברת פלנטיר (Palantir), המאמצת סוכני AI לניהול שליטה ובקרה בזמן אמת, ואשר אומצה לאחרונה בדרגים הבכירים ביותר של מחלקת ההגנה האמריקנית ונאט"ו. מנגד, הוא חשף משבר חריף שפרץ בין חברת הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) לבין הפנטגון. אנת'רופיק סירבה לאפשר שימוש בכלים שלה לצרכי מעקב ומודיעין צבאי, מחשש לפגיעה לכאורה בזכויות אדם. צעד זה שלה הוביל את הממשל האמריקני להכריז עליה כעל סיכון לשרשרת האספקה הביטחונית, ולנתק עימה התקשרויות. "זה משבר שאנחנו עוקבים אחריו בעניין רב והוא מרתק אותנו", ציין, "ואני חושב שגם שחקנים לא ביטחוניים צריכים להסתכל על הפרשה הזו וללמוד ממנה לא מעט". עו"ד יצחקי הסביר כי השתמש בדוגמה זו כדי להמחיש את החשיבות הקריטית של משילות (Governance) והכנה למשברים בלתי מתוכננים, גם מול ספקיות הטכנולוגיה המובילות בעולם. הוא חתם את ההרצאה במסר ברור למנהלים: "אנחנו כבר לא נמצאים בעידן שבו אנחנו הולכים עם AI לתוך הארגון בלי הכין את הארגון ל-AI". יצחקי הבהיר כי אי אפשר פשוט להנחית את הטכנולוגיה על העובדים, וכי התפישה המנחה צריכה להיות Organization First, People First – במובן של קודם כל הארגון והאנשים. הוא הדגיש כי רק בנייה נכונה של כלל השכבות והרקמות בארגון, מניהול הידע ועד שילוב של שותפויות חיצונות, היא המפתח להצלחה בעידן הטכנולוגי החדש.

אקווה סקיוריטי (Aqua Security) – ספקית בתחום של ניהול סיכוני Runtime, המגינה על מה שרץ בענן – הכריזה על שורת מינויים בצוות הנהלתה, שמטרתם לתמוך בשלב הבא בטרנספורמציה של החברה, המתמקד בסיוע לארגונים להפחית את סיכוני הענן בעולם האמיתי בצורה מהירה ויעילה יותר. בהמשך למינויים האחרונים של מייק דובי למנכ"ל החברה וניר מקובסקי למנהל הטכנולוגיה הראשי שלה (CTO), מסרה אקווה כי היא "מחזקת את צוות ההנהלה עם מינויים נוספים שמטרתם לשפר את הביצועים, להגדיל את הקרבה ללקוחות ולתמוך בצמיחה ניתנת להרחבה". מיהם המינויים החדשים? מעין ארבילי קודמה מסגנית נשיא Customer Success למנהלת Customer Success ראשית, והיא תוביל את המעבר הגלובלי של אקווה למודל מעורבות מונחה-מומחים, שנועד להאיץ את בשלות הלקוחות, תוך קידום שימור, התרחבות ומימוש ערך מדיד. לאחר שבנתה והרחיבה את ארגון ה-Customer Success הגלובלי של אקווה, ארבילי מתמחה בהתאמה בין ביצועים טכניים עם הפחתת סיכונים פיננסיים ותוצאות עסקיות אסטרטגיות בקרב הלקוחות הארגוניים של החברה. הדס פינקלמן מונתה לסמנכ"לית הכספים (CFO) ומביאה עימה מומחיות פיננסית ותפעולית עמוקה, אשר רכשה בתפקידי הנהלה בכירים במגזר הטכנולוגיה. בעבר שימשה כסמנכ"לית כספים ב-Clarizen וב-Leadspace והובילה ארגונים פיננסיים בתקופות של צמיחה מהירה, טרנספורמציה תפעולית וביצועים פיננסיים. לפינקלמן רקע בעבודה בחברות SaaS וחברות טכנולוגיה ארגוניות, שם מילאה תפקיד מרכזי בתכנון אסטרטגי, בניית פעילות ניתנת להרחבה והנעת יצירת ערך לטווח ארוך. איילת המר מונתה לסמנכ"לית משאבי האנוש, ומביאה 25 שנות ניסיון גלובלי במובילות בתחום משאבי האנוש, בדגש על בנייה וסיוע לתהליך הצמיחה של חברות טכנולוגיה. המר הובילה יוזמות גלובליות לפיתוח עובדים וארגונים בחברות טכנולוגיה בצמיחה מהירה וסייעה להתאים את התרבות הארגונית, פיתוח המנהיגות ואסטרטגיית כוח האדם עם היעדים העסקיים. ניסיונה כולל תמיכה בהתרחבות בינלאומית והכוונת ארגונים בתקופות של שינוי וצמיחה. שון מקגוואן קודם מסגן נשיא לאזור צפון אמריקה למנהל הכנסות ראשי (CRO), ובמסגרת תפקידו, הוא יאחד את אסטרטגיית הכניסה לשוק הגלובלית של אקווה סביב תוצאות לקוחות וערך ארוך טווח. במהלך תפקידו כאחראי על צפון אמריקה, חיזק מקגוואן את ביצועי המכירות הארגוניות והרחיב את קשרי הלקוחות האסטרטגיים בשווקים מרכזיים. לפי החברה, "ניסיונו בבניית צוותי הכנסות בעלי ביצועים גבוהים מציב אותו בעמדה המתאימה לתאם בין מכירות גלובליות, שותפויות ומעורבות לקוחות תחת אסטרטגיית צמיחה מאוחדת". מאט ריצ'רדס, אשר שימש כסמנכ"ל השיווק בחברה, מונה למנהל תפעול ראשי (COO), ובמסגרת תפקידו, יפקח על התאמה בין-פונקציונלית ומצוינות תפעולית. בתפקידו הקודם, מאט הוביל את אסטרטגיית השיווק הגלובלית של אקווה, תוך חיזוק מיצוב המותג והנוכחות בשוק בתקופה של שינוי משמעותי בתעשייה. בתפקידו החדש, הוא יתמקד בהתאמה תפעולית בין פונקציות המוצר, ההגעה לשוק והלקוחות כדי לשפר את הביצועים ולהאיץ תוצאות מדידות. מייק דובי, מנכ"ל אקווה סקיוריטי, אמר כי: "ככל שיש האצה בפיתוח תוכנה מבוסס ענן ו-AI, צוותי האבטחה נמצאים תחת לחץ גובר להפחית רעש, לתת עדיפות לחשיפת פגיעויות אמיתית ולמנוע פגיעה בייצור. אקווה ממקדת את המודל התפעולי, את מיקוד ההנהלה ואת ביצועי המוצר שלה כדי לספק שיפורים מדידים בזמן התגובה, יעילות התיקון והגנה על הייצור".