בשנים האחרונות מופיעה שוב ושוב בתקשורת ובשיח הציבורי טענה מטרידה: דור ה-Z מאבד את היכולת לחשוב לעומק. האלגוריתמים, הסקרול האינסופי, הסרטונים הקצרים והעומס הדיגיטלי – כל אלה, כך נטען, יוצרים תופעה חדשה שמכונה לעיתים Brain Rot – "ריקבון מוחי". לפי תפישה זו, המוח מוצף בגירויים, הקשב מתקצר והיכולת להתרכז במחשבה מורכבת הולכת ונשחקת. אבל ייתכן שהשאלה עצמה שגויה. ייתכן שדור ה-Z אינו מאבד את המוח אלא בונה אותו מחדש. דור ה-Z הוא הדור הראשון שנכנס לעולם העבודה כאשר בינה מלאכותית אינה נתפשת ככלי עתידני או טכנולוגיה ניסיונית, אלא כמשהו כמעט טבעי. עבור רבים מבני הדור הזה, השימוש בכלים כמו ChatGPT, מחוללי תמונות, כלי קוד אוטומטיים ומערכות חיפוש מתקדמות, הוא חלק אינטגרלי מתהליך החשיבה. בעוד שדורות קודמים שאלו בדרך כלל "איך משתמשים בכלי?", בני דור ה-Z נוטים לשאול שאלה אחרת: "איך אפשר להגיע לתוצאה טובה יותר ומהר יותר?" זהו הבדל קטן לכאורה, אך הוא משקף שינוי עמוק באופן שבו אנשים ניגשים לפתרון בעיות. אם בעבר האדם למד כלי ורק לאחר מכן השתמש בו כדי לחשוב, היום במקרים רבים החשיבה עצמה מתרחשת יחד עם הכלי. מחקרים שונים אכן מצביעים על כך שהרגלי צריכת מידע דיגיטליים יכולים לקצר את משך הקשב ולהקשות על קריאה עמוקה או על חשיבה ממושכת. לכן קל להבין מדוע מתפתחת הדאגה שדור שלם גדל בסביבה שמחלישה את יכולות החשיבה שלו. אבל זו רק מחצית מהתמונה מהו בעצם Brain Rot? המושג Brain Rot נולד מתוך תחושה מוכרת לרבים: הצפת תוכן בלתי פוסקת. סרטונים קצרים, הודעות, פידים של רשתות חברתיות, חדשות, אימיילים והתרעות – כולם מתחרים על הקשב שלנו בו-זמנית. התוצאה היא חוויה של עומס קוגניטיבי. המוח קופץ בין מסכים, בין תכנים ובין שיחות, לעיתים מבלי להעמיק באמת באף אחד מהם. רבים מרגישים עייפות מחשבתית עוד לפני שהתחילו להתמודד עם בעיה מורכבת. מחקרים שונים אכן מצביעים על כך שהרגלי צריכת מידע דיגיטליים יכולים לקצר את משך הקשב ולהקשות על קריאה עמוקה או על חשיבה ממושכת. לכן קל להבין מדוע מתפתחת הדאגה שדור שלם גדל בסביבה שמחלישה את יכולות החשיבה שלו. אבל זו רק מחצית מהתמונה. הורגלו בשימוש ב-AI סביבם. בני דור ה-Z. צילום: אילוסטרציה, ג'מיני דור שמאמץ טכנולוגיה במהירות דור ה-Z גדל בתוך עולם דיגיטלי, אך גם פיתח מיומנויות חדשות שמותאמות לעולם הזה. הוא רגיל להתמודד עם כמויות גדולות של מידע, לאתר מקורות במהירות ולשלב בין כלים שונים. מעבר לכך, הוא רואה בבינה מלאכותית לא רק מנוע חיפוש משופר אלא שותפה לעבודה. במקום לחשוב לבד במשך שעות ואז לבדוק מידע, רבים מתחילים דווקא בדיאלוג עם מערכת AI: מנסחים רעיון, מקבלים תגובה, משפרים את השאלה, ומתקדמים צעד נוסף. זהו תהליך של חשיבה אינטראקטיבית, שבו רעיונות מתפתחים דרך שיחה עם מערכת חכמה. במובן זה, הדור הצעיר אינו בהכרח פחות אינטלקטואלי – אלא משתמש במודל חשיבה אחר. כל דור משנה את דרך החשיבה היסטורית, כל טכנולוגיה חדשה עוררה חשש דומה. כאשר הופיעו הספרים המודפסים, היו מי שטענו שהם יחלישו את הזיכרון האנושי. כאשר הופיעו המחשבים, נטען שהם יהפכו אנשים לתלויים במכונות. וכאשר מנועי החיפוש נכנסו לחיינו, רבים חששו שהידע ייעלם מהראש שלנו. במידה מסוימת, החששות הללו היו נכונים: אנשים באמת זוכרים פחות פרטים כאשר המידע זמין בכל רגע. אבל במקביל נוצרו יכולות חדשות – לחפש, להשוות מקורות ולנתח מידע בקנה מידה גדול יותר. בדיוק כך קורה גם עם הבינה המלאכותית. מוח שמתחלק בין אדם למכונה כאשר עובדים עם AI, חלק מתהליך החשיבה מתרחש מחוץ למוח האנושי. המערכת מייצרת טיוטות, מציעה רעיונות, מסכמת מידע או בודקת קוד. האדם מצידו מעריך את התוצאה, משנה כיוון, ושואל שאלות חדשות. במילים אחרות, החשיבה אינה מתבצעת רק בתוך הראש אלא במערכת משותפת של אדם ומכונה. מודל כזה נקרא לעיתים "קוגניציה מבוזרת": מצב שבו החשיבה מתרחשת ברשת של אנשים, כלים וטכנולוגיות. ייתכן מאוד שדור ה-Z פשוט מסתגל מוקדם יותר למודל הזה. האתגר האמיתי של ארגונים המשמעות של שינוי כזה אינה רק טכנולוגית אלא גם ארגונית ותרבותית. ארגונים רבים מגייסים כיום עובדים מדור ה-Z ומגלים פער תפישתי בין דורות. עובדים צעירים מצפים לעבוד עם AI כחלק טבעי מהעבודה, בעוד עובדים ותיקים יותר רואים בה כלי חדש שדורש הסתגלות. האתגר של ארגונים אינו רק להטמיע טכנולוגיות AI, אלא ליצור גשר בין דורות של חשיבה. מצד אחד, הדורות הוותיקים מביאים ניסיון מקצועי, שיקול דעת ויכולת לחשיבה מערכתית. מצד שני, דור ה-Z מביא איתו סקרנות דיגיטלית, פתיחות לניסויים ויכולת לאמץ כלים חדשים במהירות. כאשר שני הצדדים עובדים יחד, נוצר שילוב חזק במיוחד. לא Brain Rot ולא Brain Power אלא שילוב ביניהם הדיון הציבורי לעיתים מציג את השאלה בצורה בינארית: האם הבינה המלאכותית פוגעת במוח האנושי או מחזקת אותו? ייתכן שהתשובה האמיתית מורכבת יותר – כן, העולם הדיגיטלי עלול ליצור עומס מידע וקיצור קשב. אבל במקביל הוא גם מאפשר צורות חדשות של יצירתיות, חקר ופתרון בעיות. לכן השאלה החשובה אינה האם דור ה-Z סובל מ-Brain Rot, אלא כיצד החברה והארגונים יכולים לעצב סביבה שבה הטכנולוגיה מעצימה את החשיבה האנושית במקום להחליף אותה. במילים אחרות, העתיד של העבודה אינו בחירה בין עומק לבין טכנולוגיה. הוא נמצא דווקא בשילוב בין ניסיון אנושי לבין אינטליגנציה מלאכותית. ואולי זו השאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו רואים בדור ה-Z כוח שמוביל שינוי ומנצל את הבינה המלאכותית כדי לחשוב אחרת, או שאנחנו עדיין מודדים אותו לפי מודל חשיבה של עולם שכבר איננו קיים?

בית משפט בניו מקסיקו, ארצות הברית, חייב את מטא אתמול (ג') בתשלום 375 מיליון דולר, לאחר שחבר המושבעים מצא שהיא הטעתה את לקוחותיה בכל הנוגע לבטיחות ילדים בפלטפורמות שלה, ואפשרה לגרום להם נזקים קשים, כולל פגיעות מיניות. בהליך המשפטי נחשף שהן עובדים בחברה והן מומחים לבטיחות ילדים הזהירו את בכירי מטא מספר פעמים מפני הפגיעות בילדים בפלטפורמות שלה. התובע הכללי של ניו מקסיקו, ראול טורז, כינה את ההחלטה "היסטורית" ואמר כי מדובר בפעם הראשונה שבה מדינה בארצות הברית הצליחה במאבק שלה נגד מטא, שהיא החברה שעומדת מאחורי אינסטגרם, פייסבוק ו-ווטסאפ. טורז האשים את בכירי מטא בכך שהם "ידעו שהמוצרים שלהם פוגעים בילדים ושיקרו לציבור שהם לא יודעים. הם לא התייחסו לאזהרות שהגיעו מעובדים של החברה עצמה. היום, המושבעים הצטרפו למשפחות, מחנכים ומומחי בטיחות ילדים באמירה: 'מספיק זה מספיק!'". מנגד, דוברת מטעם מטא האשימה את טורז בכך שהוא "בחר מסמכים באופן סלקטיבי והעלה טיעונים סנסציוניים ולא רלוונטיים". היא ציינה ש-"עם כל הכבוד, אנחנו לא מסכימים עם פסק הדין ומתכוונים לערער עליו. אנחנו עובדים קשה כדי לשמור על הבטיחות של המשתמשים בפלטפורמות שלנו, והצבענו בבירור על הקשיים שבזיהוי והסרה של אנשים רעים או תכנים פוגעניים. נמשיך להגן על עצמנו בחוזקה, ואנחנו נשארים בטוחים בפעילות שלנו להגנה על קטינים אונליין". שורה של תביעות בארה"ב ובאירופה ניו מקסיקו היא אחת מ-42 מדינות בארצות הברית שתבעו את מטא בשנת 2023 בגין פגיעה בילדים. 33 מדינות תבעו אותה במיוחד ושמונה מדינות (וכן מחוז קולומביה, כלומר וושינגטון הבירה), בהן ניו מקסיקו – בנפרד. אלא שבעוד שחלק גדול מהתביעות התמקדו בהתמכרות שהפלטפורמות של מטא גורמות לילדים, התביעה בניו מקסיקו התמקדה בפגיעות בהם. אם הערכאות במדינות האחרות, או בחלק מהן, ילכו בעקבות בית המשפט בניו מקסיקו, הרי שמדובר בסכום נכבד שמטא תצטרך לשלם כעונש על מעשיה. מטא "מסובכת" בנושא גם בלא מעט תביעות נזיקין פרטיות שהוגשו נגדה על ידי משתמשים. בנוסף, ב-2022, האיחוד האירופי הטיל עליה קנס בסך של 405 מיליון יורו, לאחר שנמצא שהגדרות ברירת המחדל של אינסטגרם הביאו לחשיפת מספרי טלפון וכתובות מייל של קטינים שהיה להם חשבון עסקי בפלטפורמה.

טיקטוק השיקה כלי פרסום חדשים – Logo Takeover, Prime Time ו- TopReach – שמטרתם לעזור למשווקים למקסם חשיפה, למשוך תשומת לב ולדייק את מודעותיהם – Logo Takeover, Prime Time ו- TopReach. Logo Takeover הוא פורמט פרסום פרימיום חדש, שמעניק למותגים הזדמנות בלעדית למיתוג משותף עם טיקטוק ברגע שהמשתמשים פותחים את האפליקציה, במטרה ליצור רושם ראשוני חזק. הכלי לוכד את תשומת הלב של המשתמשים מיד עם פתיחת האפליקציה ויוצר חוויית מותג משותפת שמדגישה שותפות, אמינות ורלוונטיות תרבותית, תוך מתן חשיפה רחבה למפרסמים.  האחים וורנר עשו בכלי בחדש שימוש במקביל להשקת הטריילר של  Supergirl- וראו עלייה דו-ספרתית במודעות ובכוונת הצפייה של המשתמשים. Prime Time הוא פורמט פרסום סדרתי חדש, שמאפשר למותגים להציג רצף של מודעות בזמנים מסוימים – בין אם מדובר ברגע שיא, אירוע חי או פרק זמן עם מעורבות גבוהה. הכלי מציג עד שלוש מודעות עוקבות של אותו מפרסם לאותו משתמש בתוך חלון זמן מוגדר של 15 דקות. בעזרת פורמט הפרסום החדש הזה, מותגים יכולים לספר סיפור מותג מתמשך בתקופות של פעילות גבוהה כדי לייצר השפעה מקסימלית. TopReach, הכלי השלישי המושק כעת, מאפשר למפרסמים לשים מודעה בשני מיקומים בולטים, במטרה להגיע לכמה שיותר משתמשים ייחודיים ביום, במיוחד סביב רגעי שיא או השקות חשובות. הוא מאחד בין TopView (המודעה הראשונה שהמשתמש רואה כשהוא פותח את האפליקציה), ו-TopFeed (המודעה הראשונה שמופיעה למשתמש בפיד הפור-יו) ובכך מאפשר למקסם חשיפה. "בטיקטוק, מותגים לא מפריעים – הם חלק מהשיחה. מה שמייחד אותנו זה שבפלטפורמה, הפרסומות חיות בתוך התוכן ובתוך המוצרים שאנשים כבר אוהבים, ומותגים יכולים להשתלב בשיח בדרכים שמרגישות טבעיות ושימושיות. כלי הפרסום החדשים שלנו מקלים על עסקים להגיע לקהילות שבאמת אכפת להן מהם וגם להניע לפעולה", מסרה אנה פלקין, מנהלת הפעילות העסקית של טיקטוק בישראל.

כחודשיים לאחר שהשיקה את מעבדי ה-Core Ultra Series 3 שלה, אלה שמכונים Panther Lake, אינטל מציגה היום (ד') את גרסאות ה-vPro של אותה משפחה לשוק הארגוני. לפי החברה, הדור הנוכחי מציע כמה שדרוגים מהותיים בהיבטים של העבודה השוטפת של מנהלני ה-IT, וגם של משתמשי הקצה. חלק מאותם שדרוגים נובעים משיתופי פעולה שונים עם יצרניות תוכנה […]

כחצי שנה לאחר השקת אפליקציית Sora, המבוססת על הדור השני של מודל יצירת סרטוני הווידיאו שלה, הודיעה OpenAI, כי החליטה לסגור את השירות. הסיבה העיקרית, לפי החברה, היא הרצון להתרכז במודלי AI שיכולים לספק לה הכנסה אמיתית, וגם כדי לקצץ עלויות – לפי ההערכות החברה, השימוש הרב במודל הפופולרי עולה ל-OpenAI כ-15 מיליון דולר בכל יום, או כמעט 5.5 מיליארד דולר במונחים שנתיים, ובשביל חברה שנלחמת על כל דולר לטובת השקעה ענקית בתשתיות, זו הוצאה ניכרת שכנראה לא מצדיקה את עצמה מבחינת החברה. "לכל מי שיצר עם Sora, שיתף ובנה קהילה סביבה: תודה. מה שיצרתם עם Sora היה חשוב, ואנחנו יודעים שהחדשות האלה מאכזבות", נמסר מטעם החברה בפוסט ב-X. הצעד הזה נחת כהפתעה. רק לפני יומיים העלתה החברה לבלוג שלה מדריך ליצירה בטוחה עם Sora, שזכתה כאמור לפופולריות יחסית גדולה, אבל גם זכתה להרבה מאוד ביקורת, מפני שבתחילת דרכה ניתן היה להשתמש בה כדי ליצור סרטונים אלימים וגם גזעניים, וכן להשתמש בדמויות מוגנות בחוקי זכויות יוצרים. ב-OpenAI קיבלו את ההחלטה הזאת, למרות שלפני כשלושה חודשים בלבד חתמה החברה על הסכם עם דיסני, שלפיו זו תשקיע בה לאורך תקופה של כשלוש שנים כמיליארד דולר, ובמקביל העניקה לה רישוי לשימוש בכ-200 דמוית קנייניות, כולל גיבורי-העל של מארוול, הדמויות של פיקסאר וגם דמויות ממלחמת הכוכבים. "אנו מכבדים את החלטתה של OpenAI לעזוב את עסקי יצירת הווידיאו ולהעביר את סדרי העדיפויות שלה למקום אחר", אמר דובר של דיסני. "אנו מעריכים את שיתוף הפעולה הבונה בין הצוותים שלנו ואת מה שלמדנו ממנו, ונמשיך לעבוד עם פלטפורמות AI כדי למצוא דרכים חדשות לפגוש את המעריצים במקום שבו הם נמצאים". כרגע לא ברור מה הוא לוח הזמנים לסגירה הסופית של השירות, אך ב-OpenAI הבטיחו לפרסם פרטים מלאים בקרוב – כולל הדרכים להוריד את הסרטונים שכבר נוצרו בשירות, וכיצד לסגור ולשנות את ה-API באפליקציות שנבנו סביב המודל של Sora, אבל בסופו של תהליך הכל יימחק וייעלם מהשרתים של OpenAI.

זה שאתה מת לא אומר שאי אפשר לתבוע אותך: עזבונו של מייק לינץ', ענק הטכנולוגיה הבריטי המנוח, חויב בתשלום של 1.24 מיליארד דולר ל-HP. לינץ' ואחרים נהרגו באסון ימי על היאכטה שלו. בית המשפט העליון בלונדון קבע אתמול (ג'), כי העיזבון של לינץ' יחויב בתשלום פיצויים, בתוספת עלויות וריבית – בשל רכישת אוטונומי, החברה שלינץ' ייסד ועמד בראשה, שנמכרה ל-HP. הפסיקה מגיעה שנתיים לאחר מותו של לינץ', ולאחר פסק דין של בית משפט בבריטניה, מ-2022, שלפיו הוא הונה את HP לשלם מיליארדים מעבר לשווי האמיתי של חברת התוכנה שלו. העיזבון של לינץ' מוערך בכ-500 מיליון ליש"ט, ולכן הפסיקה עלולה להותיר את יורשיו בפשיטת רגל. עורכי הדין של עיזבונו של לינץ' ביקשו לערער על פסק הדין שניתן אתמול – ונדחו. HP תבעה בתביעה אזרחית בבריטניה בסכום של עד 4.55 מיליארד דולר את עיזבונו של לינץ'. בית המשפט העליון קבע בעבר ,כי גובה התביעה "מוגזם", ופסק שעיזבונו של לינץ' יחויב בפיצוי בסך 700 מיליון ליש"ט, ובסיכום, 920 מיליון ליש"ט כולל עלויות וריבית. HP בירכה על החלטת בית המשפט ומסרה כי "הפסיקה מקרבת אותנו צעד נוסף לפתרון הסכסוך". דובר משפחת לינץ' אמר, כי "אנו מאוכזבים מסירוב בית המשפט ומאמינים, שהגשת בקשה לבית המשפט לערעורים צריכה לבוא לטובת הצדק. תביעת הפיצויים של HP בסך חמישה מיליארד דולר כבר הוכחה כמוגזמת מאוד. פסק הדין מציין, כי סכום התביעה הוא חסר בסיס… הוא האריך את ההליך המשפטי בלא צורך. זיכויו של ד"ר לינץ' בארה"ב, שם העדים נחקרו כראוי, חשף את האמת. הנזק לאוטונומי נגרם בשל פעולות וכישלונות של HP עצמה, לא עוולה שאוטונומי עשתה". היאכטה של לינץ' טבעה באוגוסט 2024, לאחר שהתהפכה בים סוער מול חופי סיציליה. בהתהפכות נהרגו לינץ', האנה, בתם בת ה-18 של הזוג לינץ' וחמישה נוסעים נוספים. לינץ' כונה "ביל גייטס הבריטי". הדוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת קיימברידג', הקים ב-1996 חברת BI מצליחה, זכה ב-2006 בתואר חבר המסדר של האימפריה הבריטית, עשה אקזיט, היה למיליארדר, ומאז לא נח ולו רגע אחד. הוא בילה יותר מתריסר שנים במאבקים משפטיים, ומת מיד לאחר שנחלץ מהם. עסקה "מהגרועות בהיסטוריה של עמק הסיליקון" הכל החל ב-2011, עם ההודעה של HP (שעדיין לא התפצלה אז לשתי חברות, HPE ו-HP) על רכישת אוטונומי תמורת 10.25 מיליארד דולר, שווי הגבוה ב-64% ממחיר השוק. ארנקו של לינץ' תפח ביותר מ-800 מיליון דולרים. כעבור שנה, ב-2012 ענקית המחשוב HP הטילה פצצה פיננסית: היא נאלצה למחוק מהספרים החשבונאיים שלה סכום עתק של 8.8 מיליארד דולרים, כתוצאה מסילוף ו-"ניהול חשבונאי לא הולם" – שם קוד להונאה – של אוטונומי. לפי HP, "ברכישת אוטונומי היו אי סדרים חמורים, כשלים חשבונאיים וסילופים בוטים לגבי ערכה. HP מאוכזבת מאוד לגלות, שכמה ממנהלי אוטונומי יצרו מצגי שווא וניפחו את המדדים הפיננסיים הבסיסיים של החברה בטרם רכישתה". בעלי המניות של ענקית ה-IT הגישו תביעה נגדה במאי 2013. הם טענו שחברי מועצת המנהלים של HP לא ביצעו "בדיקת נאותות טכנולוגית" ושהמנהלים והיועצים של החברה "סילפו עובדות כדי להסתיר את המחדלים שלהם". העסקה זכתה לתואר "מהגרועות בהיסטוריה של עמק הסיליקון". לינץ' הכחיש את הטענות נגדו והתגונן מפני ההאשמות במשפטים בבריטניה ובארה"ב. באלה הוצגו תכתובות בין לינץ' לבין שושובן חוסיין, סמנכ"ל הכספים של אוטונומי, שמהן ניתן היה להבין, כי הם ידעו על "עיגולי הפינות", או הונאות, במכירות. לפי HP, באוטונומי ערכו רישום כפול של עסקות – כאלה שקרו בפועל וכאלה שב-"צנרת", אך שנראו כאילו כבר קרו בפועל. חוסיין הורשע ב-2018 ונאסר לחמש שנים. ביוני 2024 שב לינץ' מארה"ב לאחר מעצר בית במשך יותר משנה. להפתעתו, הוא זוכה משלל האישומים נגדו. 73 ימים לאחר זיכויו, יצא לינץ' לחגוג בשייט ביאכטת הפאר, עם 22 איש. רק 15 מהם חולצו והיאכטה שקעה לעומק חמישים מטרים. וכדי להוסיף למקריות, או למסתורין: יומיים לפני טביעת היאכטה נהרג שותפו לשעבר של לינץ' – בן (סטיבן) צ'מברליין, שהיה סגן נשיא לכספים בחברה, שהואשם וזוכה מהאישומים נגדו. הוא נדרס בעת ריצה ספורטיבית. בכל מקרה, הסיפור טרם תם, ולאחר שבקשתם לערער בפני בית המשפט העליון על פסיקתו נדחתה אתמול –  עורכי הדין של עיזבון לינץ' מתכוונים לערער על הפסיקה בפני בית דין לערעורים.

אפל פרסמה אתמול את עדכון 26.4 לכל פלטפורמות התוכנה המרכזיות שלה, ובהן iOS, iPadOS, macOS Tahoe, וכן watchOS, tvOS, visionOS ו-HomePod. הסיבה המרכזית להתקנת העדכון היא שורה ארוכה של תיקוני אבטחה, אך הפעם מדובר גם בעדכון עשיר יותר בתכונות חדשות – בניגוד לגרסת 26.3 השקטה יחסית שהושקה בחודש שעבר. בין החידושים הבולטים: אפשרות להגבלת טעינת סוללה במחשבי מקבוק עבור משתמשים המעוניינים להאריך את חיי הסוללה; חזרתו של מצב התצוגה הקומפקטי בלשוניות דפדפן Safari במערכות macOS Tahoe ו-iPadOS 26, וכן הפעלה כברירת מחדל של מנגנון ההגנה מפני גניבת מכשיר. עדכון 26.4 כולל גם תוספות נוספות, ובהן אימוג'ים חדשים בתקן Unicode 17.0, יצירת פלייליסטים מבוססי בינה מלאכותית ב-Apple Music, פיצ’רים חדשים לכלי Freeform המובנה, ואפשרות לבני משפחה בקבוצת שיתוף משפחתי להשתמש באמצעי תשלום שונים בעת רכישות. מנגד, חלק מהחידושים עליהם הכריזה אפל עדיין לא זמינים בגרסה הסופית. כך למשל, הצפנה מקצה לקצה להודעות RCS נמצאת עדיין בשלבי בדיקה, ולכן התקשורת עם משתמשי אנדרואיד תמשיך להתבצע ללא הצפנה – או באמצעות SMS, בהתאם לתמיכת המפעילים. גם פיצ’רים מתקדמים של RCS, כמו עריכת הודעות או ביטול שליחה, טרם הוטמעו. בנוסף, השדרוג המשמעותי ל-Siri, שצפוי להתבסס על מודלי השפה של ג'מיני של גוגל, אינו חלק מהעדכון הנוכחי. באפל התחייבו להשיקו במהלך 2026, ייתכן במסגרת עדכון ל-iOS 26 או בגרסת iOS 27 שתוצג בכנס המפתחים השנתי WWDC, שייפתח ב-8 ביוני. לצד זאת, החברה פרסמה גם עדכוני אבטחה למערכות ישנות יותר. גרסאות iOS ו-iPadOS 18.7.7 זמינות למכשירים שאינם תומכים בגרסה 26, בעוד שמשתמשי מק שלא שודרגו ל-macOS Tahoe  יקבלו את העדכונים macOS Sequoia 15.7.5 ו-macOS Sonoma 14.8.5 – לצד עדכון תואם לדפדפן Safari.    

אחת ההחלטות המורכבות ביותר הניצבות בפני אונקולוגים המטפלים בסרטן שד בשלב מוקדם, היא ההכרעה אם להוסיף טיפול כימותרפי לאחר הניתוח. מצד אחד, כימותרפיה עשויה להיות מצילת חיים בהשמדת תאי סרטן שנותרו בגוף ובהפחתת הסיכון לחזרת המחלה; אך מהצד השני, היא גורמת לתופעות לוואי קשות וארוכות טווח ולפגיעה באיכות החיים, ובמקרים רבים בסופו של עניין גם עלולה שלא להועיל למטופלת. לפיכך, אתגר מרכזי הוא לקבוע מראש, כבר בשלב האבחון, מי מהנשים המאובחנות (כ-5,000 בישראל לבדה וכ-2.3 מיליון ברחבי העולם מדי שנה) תפיק תועלת אמיתית מהטיפול – ומי לא. בהיעדר חיזוי מדויק, חלק מהנשים מקבלות כימותרפיה מיותרת ואחרות מפספסות טיפול שיכול היה לסייע להן. כיום, בדיקות גנומיות, כמו 'אונקוטייפ שד', מסייעות בהערכת הסיכון להישנות המחלה והתועלת הפוטנציאלית מטיפולי כימותרפיה, אך הן יקרות, נמשכות שבועות ואינן נגישות למטופלות רבות בעולם. בנוסף, הדיוק שלהן אינו מושלם, מה שלעתים מוביל להחלטות טיפול שגויות. חוקרי הטכניון שפיתחו את כלי ה-AI לגילוי התאמת הכימו. מימין לשמאל: פרופ' דביר ארן, ראש המעבדה למדע נתונים ביו רפואי בפקולטה לביולוגיה; ד"ר גיל שמאי, מוביל המחקר מהפקולטה למדעי המחשב; ו-פרופ' רון קימל, ראש המעבדה לעיבוד גיאומטרי של תמונות בפקולטה למדעי המחשב. צילום: דוברות הטכניון ו-ניצן זוהר (בהתאמה) מאימון על 170 אלף דגימות ועד אימות בניסוי ענק כעת הדברים עומדים להשתנות – חוקרים מהטכניון, יחד עם עמיתים בארצות הברית ובאירופה, פיתחו מודל בינה מלאכותית המסוגל להעריך הן את הסיכון לחזרת סרטן השד והן את התועלת הצפויה מהכימותרפיה. הכלי החדשני, שאודותיו דווח בכתב העת המדעי The Lancet Oncology ושהוצג בכנס ESMO, עשוי להציע פתרון מדויק, מהיר וזמין יותר לסוגיה. המודל שפותח מסתמך על דגימת רקמה שנלקחת מהגידול ממילא בזמן האבחון הראשוני לשם הבדיקה הפתולוגית. צוות המחקר, בהובלת ד"ר גיל שמאי ופרופ' רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש הנרי ומרילין טאוב, בשיתוף פרופ' דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה, השתמש במומחיות שנצברה במשך שמונה שנים ובמאגרי מידע גדולים של דגימות פתולוגיה דיגיטליות, שאומנו על יותר מ-170 אלף דגימות. באיור: מערכת ה-AI מפענחת דגימה של רקמת סרטן שד שנסרקה דיגיטלית. המערכת מעריכה את ההסתברות לחזרת המחלה ואת הסבירות לתועלת מטיפול כימותרפי באמצעות ניתוח דפוסים ויזואליים שקשורים להתנהגות הביולוגית של הסרטן, כגון קצב חלוקה של תאים, צורת התאים, מבנה רקמתי המעיד על אגרסיביות וסימנים לתגובה של מערכת החיסון. צילום: דוברות הטכניון המערכת שפותחה מנתחת תמונה של דגימת הרקמה ברזולוציה גבוהה ומחפשת דפוסים חזותיים זעירים, הקשורים להתנהגות הביולוגית של הסרטן. דפוסים אלה כוללים קצב חלוקת תאים, צורת תאים, מבנה רקמתי המעיד על אגרסיביות וסימנים לתגובת מערכת החיסון, שאינם ניתנים לכימות שיטתי ועקבי על ידי המוח האנושי. פרופ' קימל הסביר כי בדומה לבדיקת צבע עיניים באמצעות התבוננות בהן, במקום בבדיקת גנים, המערכת בוחנת ישירות את תמונת צביעת הרקמה הסרטנית וזאת כדי לחלץ חתימה חזותית המעידה על הטיפול המיטבי פר מטופלת. על פי הטכניון, המודל אומת במחקר בין-לאומי ובניסוי קליני אקראי רחב היקף, וכן מול נתונים מבתי חולים ברחבי העולם. אימות זה כלל אלפי מטופלות נוספות בבתי חולים באוסטרליה, בארצות הברית ובישראל (המרכז הרפואי כרמל, המרכז הרפואי העמק והמרכז הרפואי שיבא), והראה ביצועים עקביים. החוקרים אף קיבלו גישה ייחודית לנתונים ודגימות קליניות ממחקר TAILORx, שהיה ניסוי אקראי על יותר מעשרת אלפים חולות סרטן שד. הניסוי המסוים איפשר לבחון באופן מהימן את יכולת המודל לנבא תועלת מכימותרפיה, ולא רק להעריך סיכון סטטיסטי להישנות המחלה, כפי שציין ד"ר שמאי. פרופ' ארן הדגיש כי זהו מודל הבינה המלאכותית הראשון שאומת כיכול לנבא תועלת טיפול כלשהי בסרטן השד, מתוך דגימות פתולוגיות. הליך מהיר, פשוט וזול בהרבה יתרון נוסף של הפיתוח הוא שהתהליך הקליני הוא פשוט: דגימת הרקמה נסרקת דיגיטלית ומועברת לפענוח במודל החישובי, ובתוך דקות מתקבל ציון מספרי המסייע לאונקולוגים ולמטופלות לקבל החלטה מדויקת יותר בנוגע לטיפול הכימי. ד"ר שמאי ציין כי למרות שאי אפשר לנסח כללים פשוטים המתארים את מנגנון ההחלטה המדויק של המערכת, החוקרים הצליחו לאמת את נכונות תחזיותיה ועקביותן. מאחר שהבדיקה אינה מצריכה אבחון גנומי מעבדתי מורכב או דגימה נוספת, היא מהירה וזולה יותר. ניתן לבצע את הבדיקה המדוברת בכל מעבדה פתולוגית עם ציוד בסיסי לסריקת רקמות וכן עם חיבור לאינטרנט. לפיכך, במדינות מתפתחות, שבהן בדיקות גנומיות כמעט אינן קיימות, בדיקה כזו עשויה להרחיב משמעותית את הגישה לרפואה מותאמת אישית, וגם במדינות מערביות היא צפויה לקצר, להוזיל ולדייק את האבחון. בשלב זה, צוות המחקר מקדם צעדים להטמעת המודל בישראל ופועל במקביל לניסוי קליני בברזיל ובהודו. החוקרים גם פועלים לשיפור דיוק המודל ולהרחבתו לסוגי סרטן נוספים. בהמשך, בכוונת החוקרים להקים חברה שתפתח בדיקות אלו ותהפוך אותן לנגישות, מדויקות ומהירות באופן משמעותי בהשוואה לבדיקות הקיימות כיום.