חברת סופרוויז (Supervize) תהפוך לנציגה המקומית של סטונברנץ' (Stonebranch), במטרה לספק פתרונות אוטומציה ואורקסטרציה מקצה-לקצה לארגונים ישראליים המתמודדים עם סביבות IT מורכבות. סופרוויז – הפועלת בתחום האוטומציה ואורקסטרציית תהליכים עסקיים בישראל – חתמה על הסכם שותפות עם סטונברנץ' הבינלאומית, המספקת פלטפורמות לאוטומציה ואורקסטרציה של תהליכי IT ותהליכים עסקיים מורכבים. במסגרת ההסכם, סופרוויז תהפוך לנציגת סטונברנץ' בארץ, ותספק שירותי ייעוץ, הטמעה, תכנון, מיגרציה ואופטימיזציה ללקוחות מקומיים, תוך שימוש בפתרון Universal Automation Center של סטונברנץ'. התמחות בתחום ה-SOAP הפלטפורמה של סטונברנץ' מיועדת לניהול ואורקסטרציה מקצה-לקצה של עומסי עבודה, תהליכי IT מורכבים, זרימות נתונים ואוטומציה היברידית. הפתרון תומך בסביבות מקומיות (On-Prem), בענן, או היברידית ומבוססת קונטיינרים. הוא מבוסס על ארכיטקטורה מודרנית עם API פתוח, יכולות Event-Driven מתקדמות ואינטגרציה רחבה עם מערכות ארגוניות מודרניות בענן לצד מערכות לגאסי, כולל סביבות Mainframe. סטונברנץ' מדורגת באופן עקבי על ידי חברות מחקר בינלאומיות, בהן גרטנר (Gartner) ו-EMA, כמובילה בתחום ה-Service Orchestration & Automation Platforms (ר"ת SOAP). מייסדי סופרוויז, ליאור שנהב ומשה רחמן, ציינו כי השותפות נועדה לתת מענה לצרכים הגוברים של ארגונים בארץ: "ארגונים מתמודדים כיום עם סביבות IT מורכבות ומרובות-טכנולוגיות, ומחפשים פתרונות אוטומציה גמישים, אמינים, בעלי שקיפות תפעולית ויעילות מוכחת. החיבור בין הניסיון שלנו באורקסטרציה ארגונית לבין הפלטפורמה של סטונברנץ' מאפשר לנו לספק ערך עסקי ותפעולי משמעותי". מנגד, מ-סטונברנץ' נמסר: "אנו שמחים להרחיב את פעילותנו לשוק הישראלי, שוק מתקדם ודינמי בתחום האוטומציה. סופרוויז היא שותפה טבעית עבורנו – חברה בעלת ניסיון מוכח, הבנה עמוקה של האתגרים המקומיים ומוניטין חזק בהובלת פרויקטי אוטומציה מורכבים". הפתרון המשותף מיועד לארגונים הפועלים בסביבות סאפ (SAP), עננים מרובים, קונטיינרים ומערכות ותיקות, ומאפשר שליטה ונראות מרכזית על כלל התהליכים, זאת על רקע האצת המעבר לענן ודרישה גוברת לאורקסטרציה מקצה-לקצה של תהליכי IT ונתונים.

שלושה מחברי כנופיית הכופרות הפרו-רוסית בלק באסטה (Black Basta) – בהם מנהיג הקבוצה – נוספו לרשימת המבוקשים ביותר של האיחוד האירופי ול"הודעה אדומה" של האינטרפול (Interpol). אולג יבגנייביץ' נפדוב, בן 35 מרוסיה, נחשב לראש הכנופייה. לצידו, רשויות אכיפת החוק באוקראינה ובגרמניה זיהו שני אוקראינים החשודים כחברים בקבוצה, המספקת כופרה-כשירות (RaaS) ופועלת לטובת רוסיה. "ממצאי החקירה מעלים, כי החשודים התמחו בפריצה טכנית למערכות מוגנות והיו מעורבים בהכנת מתקפות סייבר באמצעות כופרות", מסרה משטרת הסייבר של אוקראינה, "הם פעלו לפיצוח ולפריצות, הם מתמחים בחילוץ סיסמאות ממערכות מידע באמצעות תוכנה מיוחדת. לאחר שהשיגו בגניבה את אישור הכניסה, חברי קבוצת הכופרה פרצו לרשתות ולמערכות של ארגונים ולבסוף פרסו כופרות, ואז סחטו דמי כופר על מנת לשחזר את המידע המוצפן". הרשויות ערכו חיפושים בבתי החשודים והחרימו מכשירי אחסון דיגיטליים ונכסי מטבעות קריפטוגרפיים. בלק באסטה נחשפה בפומבי בראשונה בנוף האיומים בסייבר באפריל 2022. אז נתגלה, כי היא תקפה יותר מ-500 חברות ברחבי צפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה. מומחים מעריכים, כי רווחיה של קבוצת הכופרה עומדים על מאות מיליוני דולרים במטבעות קריפטו. בתחילת השנה שעברה, יומני צ'אט פנימיים של הקבוצה דלפו לאינטרנט, וכך נחשפה הפעילות הפנימית של הקבוצה, המבנה שלה והחברים המרכזיים בה, לצד פגיעויות האבטחה השונות שנוצלו כדי לקבל גישה ראשונית לארגוני הקורבנות. הדליפה חשפה גם את זהותו של נפדוב כמנהיג בלק באסטה. הוא השתמש בשמות בדויים שונים, כמו"Tramp", "Trump", "kurva", "Washingt0n", "S.Jimmi", "AA" ו-GG. לפי חלק מהמסמכים, לנפדוב היו קשרים עם פוליטיקאים רוסים בכירים וכן עם סוכנויות מודיעין, לרבות ה-FSB וה-GRU. לכן, מומחים מאמינים שנפדוב ניצל את הקשרים הללו כדי להגן על פעילותו ולהתחמק מרשויות האכיפה בעולם. לפי ניתוח מאוחר יותר של חוקרי טרליקס, נפדוב גם הצליח להשתחרר, לאחר שנעצר בירוואן שבארמניה, ביוני 2024. למרות שיש להניח כי נפדוב נמצא ברוסיה, מיקומו המדויק אינו ידוע. בנוסף, ראיות מקשרות את נפדוב לקונטי (Conti), קבוצת כופרה שכבר אינה קיימת. היא צמחה ב-2020 כיורשת של Ryuk. באוגוסט 2022, משרד החוץ האמריקני הודיע על פרס של 10 מיליון דולר עבור מידע הקשור לחמישה מבכירי קונטי, ונפדוב היה אחד מהם. לפי BKA, משרד המשטרה הפדרלית של גרמניה, "נפדוב שימש כראש הקבוצה. הוא החליט מי, או אילו ארגונים יהוו יעד למתקפות סייבר. הוא גייס חברים, הטיל עליהם משימות, השתתף במשא ומתן על דמי הכופר, ניהל את קבלתם שהושגה באמצעות סחיטה, והשתמש בהם כדי לשלם לחברי הקבוצה". הדלפות אלו הובילו – לכאורה – לסופה של בלק באסטה. אלא שכנופיות כופרה ידועות בכך שהן נסגרות, ממתגות עצמן מחדש וחוזרות תחת זהות שונה. כך, חוקרי רליה-קווסט (ReliaQuest) ו-טרנד מיקרו (Trend Micro) מעריכים, כי כמה מהסניפים לשעבר של בלק באסטה עברו לעבוד בקבוצת הכופרה קקטוס (Cactus). ההערכה מבוססת על כך, שבפברואר 2025, באתר ההדלפות של קקטוס הייתה עלייה עצומה במספר הארגונים שמופיעים, וזאת בסמיכות זמנים להיעלמות אתר ההדלפות של בלק באסטה.

קרן ההון סיכון אפ-ווסט (UpWest) הפועלת להשקעות פרה-סיד וסיד בחברות ויזמים ישראלים בישראל ובארה"ב הודיעה על קידומה של איה נאמן לפרינסיפל בקרן. נאמן הצטרפה ל אפ-ווסט לפני כשלוש שנים כאסושייט, ובמסגרת תפקידה הייתה מעורבת והובילה השקעות בעולמות הבינה המלאכותית הוורטיקלית וליוותה את היזמים מחברות הפורטפוליו של הקרן בשלביהם השונים. לפני הצטרפותה לקרן צברה ניסיון מעשי משמעותי בעבודה בתפקידים עסקיים בחברות סטארט-אפ, בהן ריסקיפייד (Riskified) ו-פאגאיה (Pagaya), אשר מונפקות כיום בנאסד"ק ובאלאנס (Balance), שאליה הצטרפה כחלק מהצוות העסקי הראשוני. לפני כניסתה להיי-טק, השלימה את הכשרתה המשפטית במחלקת ההיי-טק של משרד עורכי הדין מיתר והיא עורכת דין מוסמכת. לפני כן שירתה כקצינה ביחידת דובר צה"ל והמשיכה בעולם הדוברות כעוזרת פרלמנטרית לח״כ יוחנן פלסנר. בנוסף לתואר במשפטים (LLB), היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.

רוב השיח על אירועי סייבר משמעותיים ביום שאחרי, מתמקד בכמה שאלות מרכזיות: איך זה קרה? איזו חולשה נוצלה? איזה עובד היווה את "שער הכניסה"? איזו מערכת כשלה במשימתה? מתקיים גם דיון על היקף הפגיעה התפעולית, על העלויות הישירות, ועל הצעדים הקריטיים ליישום מיידי ולטווח ארוך יותר, בעקבות תהליך הפקת לקחים. כל השאלות האופרטיביות הללו חשובות ואף קריטיות להמשך התפעול התקין של המערכות. יחד עם זאת, רצוי לתת תשומת לב לעוד היבט שצף ועולה על פני השטח כאשר מתרחשת פריצת סייבר משמעותית, כי שם צפויות השלכות עמוקות על פעילות הארגון: שבירת האמון. קל יותר לפרסם על מתקפה שסוכלה מאשר על הנהלה שהתעייפה, אך מי שמבין סייבר לעומק, יודע שהנזק המשמעותי ביותר של אירוע אינו תמיד טכנולוגי, אלא גם ניהולי, תרבותי ואנושי ערעור האמון בכמה שכבות במקביל אירוע סייבר מערער את האמון בכמה שכבות במקביל. בממשק החוץ-ארגוני, לקוחות שואלים את עצמם אם הארגון באמת מגן עליהם, שותפים בוחנים מחדש תלות טכנולוגית ועסקית מול הארגון שנפרץ, וגם ספקים של הארגון בוחנים את ההסכמים שלהם מולו, ויכולים להחליט על שינויים רלוונטיים. לצד זאת, הפגיעה הפחות מדוברת היא באמון הפנים-ארגוני, כאשר עובדים ומנהלים מאבדים ביטחון במערכות ובתהליכים ומתחילים לפקפק בהחלטות שנעשו עד כה. גם כשאין דליפת מידע משמעותית,

בעולם איומי הסייבר, הונאות עקפו את הכופרות והפכו לדאגה המרכזית של מנכ"לים והנהלות של עסקים ברחבי העולם: כך לפי הפורום הכלכלי העולמי (WEF). הארגון פרסם את דו"ח איומי הסייבר שלו, בשיתוף אקסנצ'ר (Accenture), ברקע הכינוס השנתי שייערך השבוע בדאבוס שבשווייץ. עולה ממנו נוף איומים עולמי, המעוצב על ידי AI, גיאו-פוליטיקה ושרשראות אספקה מורכבות שמותקפות יותר ויותר. לפי הדו”ח, 73% מהמנכ"לים והמנמ"רים אמרו, שהם, או מישהו בסביבתם – הושפע מהונאת סייבר בשנה האחרונה. בעוד החשש מהונאות סייבר הוא בראש סדר העדיפויות של מנכ"לים – הרי זה של המנמ"רים הוא עדיין כופרות. "ככל שסיכוני הסייבר הופכים למקושרים ומשמעותיים יותר, הונאות בסייבר הפכו לאחד הכוחות המשבשים ביותר בכלכלה הדיגיטלית, שמערערים אמון, מעוותים שווקים ומשפיעים ישירות על חיי אנשים", אמר ג'רמי יורגנס, מנכ”ל הפורום וראש תחום תעשייה 4.0 והגנת סייבר. "האתגר הוא לא רק להבין את האיום – אלא לפעול יחדיו מראש, כדי להישאר חסין לאחר מכן – עם ממשלות, עסקים וספקיות טכנולוגיה". איומים נוספים בדו"ח הם הסיכונים המואצים שה-AI מציבה, מדליפות נתונים ועד מתקפות שהמניע שלהן הוא גיאו-פוליטי. 91% מהארגונים הגדולים בעולם מתכננים את יוזמות הסייבר שלהם בהתאם. 62% מהמנהלים העסקיים אמרו שהם, או אחרים, הושפעו מפישינג, סמישינג (הונאות טקסט) ו-וישינג (הונאות קוליות). 37% מהם ציינו הונאות של תשלומים וחשבוניות. איומים אחרים כללו גניבת זהות (32%) ואיום פנימי או הונאת עובדים (20%). הונאות אחרות כללו רומנטיקה, התחזות, הונאות השקעות או כאלו הקשורות למטבעות קריפטוגרפיים – שהיוו 17%. כמעט כל המנהלים, 94% מהם – אמרו ש-AI תהיה המניע המשמעותי ביותר לשינוי באבטחה השנה. היקף הארגונים שהעריכו את אבטחת כלי הבינה המלאכותית כמעט הוכפל מהשנה הקודמת, מ-37% ל-64%. הקפיצה הגדולה בשנה אחת מדגישה את מהירות השפעתה של ה-AI על הגנות ואיומי סייבר, ואת התפקיד הכפול, ההולך ומתרחב, של הטכנולוגיה – כנשק וכהגנה. בעוד ארגונים מגדילים את פעילותם בתחום, פגיעויות ב-AI מואצות גם הן. 87% מהמשיבים הצביעו על פגיעויות הקשורות לבינה מלאכותית כסיכון הסייבר הצומח ביותר בשנה שעברה. במקום השני בהיקף האצת האיומים ניצבים הונאות ופישינג: 77% מהמנהלים העסקים אמרו שהסיכון עלה ב-2025. "טכנולוגיה מחוללת שינוי" "בינה מלאכותית … משנה את הסייבר משני צדי המאבק – מחזקת את ההגנה ומעניקה לרעים אפשרות למתקפות מתקדמות יותר", נכתב. "ארגונים שואפים לאזן בין חדשנות לאבטחה – תוך אימוץ בינה מלאכותית ואוטומציה בהיקף רחב, גם כאשר מסגרות הבקרה, הניהול והמומחיות האנושית מתקשים לעמוד בקצב. התוצאה היא נוף מהיר ומשתנה במהירות, שבו שיבושים חוצים גבולות, גם כאשר הטכנולוגיה מציעה פוטנציאל חדש לחוסן. ככל שבינה מלאכותית יוצרת (GenAI) מתפשטת בארגונים, הדאגה עוברת משימוש התקפי – לחשיפת נתונים לא מכוונת", נכתב. "השנה, צפוי, כי דלף נתונים הקשור לתחום יעמוד כעת על 34% מהחששות, ולאחריהם: חשש לגבי יכולות AI עוינות – 29%. זהו מהפך בולט לעומת שנים עברו. ב-2025 התקדמות היכולות של היריב עמדה בראש דאגות המנהלים, עם 47% – לעומת 22% החוששים מדליפות נתונים". גיאו-פוליטיקה לפי המחקר, גיאו-פוליטיקה מניעה את אסטרטגיות הפחתת הסיכונים של ארגונים: 64% מהפעולות שהם עושים קשורים להיערכות מפני מתקפות ריגול או שיבוש תשתיות קריטיות. מתקפות אלו מאפיינות קמפיינים של מדינות לאום, דוגמת סין, רוסיה ואחרות. נושאים אסטרטגיים נוספים השנה הם: כזב ודיסאינפורמציה למיניהם (49%), וההתכנסות בין OT (טכנולוגיה תפעולית), IoT (האינטרנט של הדברים) ורובוטיקה (42%). בנוסף, 91% מהחברות הגדולות ביותר שהשתתפו במחקר, המונות יותר מ-100,000 עובדים – התאימו את האסטרטגיות שלהן בהתאם לנוף הגיאופוליטי המשתנה. "בזירה הגיאופוליטית, חששות של פיצול וריבונות משנים את שיתוף הפעולה והאמון בין מדינות", נכתב בדו"ח, "כשאיומים היברידיים ומתקפות סייבר הולכות ומחמירות משקפים את התנודתיות הגוברת של הסביבה העולמית". לא סומכים על ממשלות בנוסף, פחות משתמשים עסקיים פונים לממשלות שלהם לעזרה. "הביטחון של ארגונים במוכנות הסייבר הלאומית ממשיך להישחק", נכתב. "31% מהם דיווחו על ביטחון נמוך ביכולת ארצם להגיב לאירועי סייבר חמורים, נתון המשקף עלייה מ-26% בשנה שעברה". "לאור האופי הגלובלי של איומי הסייבר והקשרים ההדדיים של הכלכלות – בנייה של חוסן ועמידות בסייבר לא יכולה להיעשות לבד", סיכמו עורכי המחקר, "אבטחת סייבר אינה רק פונקציה של IT – היא חובה עסקית אסטרטגית ואבן יסוד לעמידות כלכלית לאומית. לצד הפחתת סיכונים ומניעת הפסדים, היא גם משמשת כמניע לצמיחה כלכלית, שמזינה חדשנות, יצירת מקומות עבודה ותחרותיות בין תעשיות".

באחרונה ביקרה במאורת הנמר, ליליאן פנחס מנכ"לית ליבי טכנולוגיות, שמשתפת אותנו ברשמיה מהביקור: "הביקור במאורת הנמר ובמשרדי אנשים ומחשבים יוצר מיד תחושה של מקום עם זהות ואופי. ה'מאורה' משקפת גישה שמחברת בין טכנולוגיה, יצירתיות ואנשים, חיבור שבא לידי ביטוי גם בשיח עם פלי הנמר וגם בעשייה המקצועית שלנו. הבחירה להביא לידי ביטוי אישי את האהבה והסקרנות לעולם הטכנולוגי יוצרת מרחב מעורר השראה, שמעודד שיח פתוח וחשיבה אחרת. הגישה הזאת מלווה אותנו גם במסלול המקצועי שלנו. החיבור שלי לעולם הטכנולוגיה התחיל מתוך אהבה אמיתית לתחום. את היסודות המקצועיים רכשתי בשירות הצבאי בממר"ם, שם נחשפתי לעולמות מערכות המידע, התשתיות והפיתוח, וכך יצאתי לשוק האזרחי עם בסיס טכנולוגי חזק וראייה מערכתית רחבה. את דרכי המקצועית המשכתי בסלקום, שם נחשפתי לעבודה בסביבות ארגוניות רחבות היקף, התמקצעתי במגוון מערכות וטכנולוגיות, ועבדתי עם אנשים איכותיים. תקופה זו חידדה עבורי את החשיבות של עבודה נכונה בארגונים גדולים, של חיבור בין מערכות ושל יציבות תפעולית לאורך זמן. בתקופה זו נוצר גם החיבור המקצועי עם לינור סררו, סמנכ"לית הטכנולוגיות של ליבי טכנולוגיות כיום (המנטורית המקצועית שלי לאורך השנים, שהחליפה עבורי במובנים רבים את רשת החברים המקצועית מהשירות הצבאי), שותפות מקצועית שממשיכה ללוות אותנו עד היום. לאחר הצטרפותי לליבי טכנולוגיות ולאחר רכישת החברה תחילה על ידי טלדור ובהמשך על ידי וואן טכנולוגיות, נוצרו אתגרים חדשים לצד הזדמנויות משמעותיות. השינויים הארגוניים חייבו חשיבה מחודשת, חיזוק היכולות והצבת כיוון ברור לעתיד. יחד עם לינור סררו ועם שושי בן יוחנה, סמנכ"לית התפעול וההדרכה, הקמנו צוות ניהולי טכנולוגי מנצח של שלוש נשים שמוביל את החברה למקום חדש ומוביל בעולמות הדאטה. כיום ליבי טכנולוגיות מונה כ־30 עובדים, והצוות המקצועי הוא אחד הנכסים המרכזיים של החברה. בליבי אנו שמות דגש מיוחד על גיוס "נמרים" טכנולוגיים – לא אנשים שמגיעים עם ידע נקודתי במערכת מסוימת, אלא טכנולוגים אמיתיים, בעלי יכולת למידה, הסתגלות והתמודדות עם סביבות משתנות ואתגרים מורכבים. תפיסה זו מאפשרת לנו לבנות צוותים חזקים, גמישים וארוכי טווח. כל אחת מביאה עומק מקצועי משלים, ויחד אנו מחברות בין טכנולוגיה ואנשים, בין תשתיות ליישום, ובין פתרונות טכנולוגיים לצרכים עסקיים. אנו מובילות פרויקטים מגוונים – מעולמות הדאטה המסורתיים והמוכרים ועד פתרונות מתקדמים וחדשניים, שבהם יש מקום ליצירתיות טכנולוגית, גמישות מחשבתית וראייה עתידית. היתרון המשמעותי שלנו הוא היכולת לספק ללקוחות פתרון מקצה לקצה, 360 מעלות, מהתשתית והמערכות, דרך עולם הדאטה, ועד לחיבור לעולם העסקי ולקבלת החלטות מבוססת נתונים. מעל הכל, הדגש שלנו הוא על שירות מקצועי, מחויב וזמין, כזה שרואה את הלקוח כשותף לדרך ולא רק כפרויקט".

"אם המינוי שלי יאושר, בכוונתי לבחון את יעילות התפקיד שלי, הכולל שני כובעים: מפקד פיקוד הסייבר (סייברקום – Cybercom) וראש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA)", כך אמר לוטננט ג'נרל ג'ושוע ראד – והצית מחדש את המחלוקת באחד הוויכוחים המדיניים הסוערים ביותר בקהילה הביטחונית בארה"ב, ובתוכה את קהילת הסייבר. לוטננט ג'נרל ראד מיועד לתפקיד הכפול על ידי הנשיא דונלד טראמפ. הוא העיד ביום ה' האחרון במהלך שימוע שנערך לו בוועדת השירותים המזוינים של הסנאט – בטרם מינויו. .@SenAngusKing to Lt. Gen. Joshua Rudd, nominee to head Cybercom and the NSA: "You're nominated to be the top cyber officer in U.S. government, and you don't have any opinion on cyber policy or what's important. Are you simply a lever-puller? I really don't understand. pic.twitter.com/SSBnbOOmbB — CSPAN (@cspan) January 15, 2026 "המחשה של יעילות" לוטננט ג'נרל ראד משמש כיום כסגן מפקד הכוחות של צבא ארה"ב באזור האינדו-פסיפי. הוא נשאל על ידי כמה מחברי הוועדה בסנאט על שני הארגונים שבראשם הוא יעמוד, ומה דעתו על מבנה ההנהלה הנוכחי שלהם. ראד אמר כי במהלך הקריירה שלו – שמבוססת בעיקר על מבצעים מיוחדים – הוא ראה בתפקיד הכפול שמילא אדם אחד, כמפקד סייברקום ומנהל ה-NSA, "המחשה של יעילות". לדבריו, "היכולת של אותו אדם להמשיך לרתום ולשלב את היכולות המדהימות של שני הארגונים, לדעתי, היא מרכיב שמאפשר לשתי הסוכנויות לספק תמיכה מצוינת ללוחמים שלנו". הוא הוסיף כי "המשימות בין שני הארגונים חייבות להיות מתואמות. היכולת למזג מודיעין ופעולות במהירות היא יתרון מכריע". עם זאת, הוא השאיר את הדלת פתוחה לשינוי המצב וציין כי "לאחר שיאושר מינויי, אני חושב שהתפקיד שלי הוא להיות אובייקטיבי לגבי הנושא (של כפל התפקידים – י"ה) כאשר ואם – הוא יעלה". בהמשך הדיון ציין כי "אבחן באופן מתמיד אם זו הדרך היעילה ביותר להוביל את שני הארגונים הללו". מתנגדי המינוי של ראד ציינו כי הוא חסר ניסיון בעולם התוכן של סייבר, הגנתי והתקפי. תפקיד "הכובע הכפול" – בעד ונגד סייברקום הפכה לפיקוד קרבי מלא ב-2010, והמפקדה שלה ממוקמת פיזית לצד זו של ה-NSA בפורט מיד, מרילנד. התפקיד הכפול הוא בעצם משולש, וכולל גם את הפיקוד על שירותי האבטחה המרכזיים CSS – ) Central Security Service). הגוף הוקם ב-1972 כדי ליצור שיתופיות מלאה בין ה-NSA וגופי ההצפנה בצבא היבשה, הצי, חיל האוויר והמארינס – תוך הגנת סייבר על הצבא, קהילת המודיעין ומערכות מידע לאומיות. באנלוגיה רופפת למצב בישראל, פיקוד הסייבר בארה"ב מקביל לאגף התקשוב וההגנה בסייבר, NSA מקביל ליחידה 8200 ו-CSS – השייך למשרד ההגנה, אך מאויש ב-25 אלף אנשי צבא – הוא מעין יחידת מצו"ב שבחטיבת ההגנה בסייבר באגף. בראש NSA וסייברקום עמד גנרל חיל האוויר טימותי יו. באפריל 2025 טראמפ המשיך בגל הטיהורים של מי שאינם נאמנים לו בממשל האמריקני. אז הגיע תורם של הגנרל יו וסגניתו האזרחית בסוכנות, וונדי נובל, שהודחו. מאחורי הפיטורים עמדה לורה לומר, פעילת ימין קיצוני ידועה, שמקדמת באגרסיביות תיאוריות קונספירציה. היא לחצה על הנשיא לפטרם, "כי אינם נאמנים לנשיא ולאג'נדת ה-MAGA שלו". גרסה אחרת להדחה היא ש-יו לא פעל מספיק מהר לבטל את תוכניות ה-DEI – הגיוון וההכלה – שטראמפ מתנגד להן. מאז, אין לשני הגופים ראש קבוע. ממלא המקום בפועל של ראש ה-NSA הוא לוטננט ג'נרל וויליאם ג'יי הרטמן, שהיה סגן מפקד פיקוד הסייבר. שילה תומאס, שהייתה מנכ"לית ה-NSA, מונתה לסגנית ראש הארגון בפועל. בניגוד ל-ראד, ממלא מקום ראש שני הארגונים הנוכחי, הרטמן – מחייב את השארת המצב הנוכחי של הכובע הכפול. למתנגדי תפישת תפקיד "הכובע הכפול" יש שתי טענות: האחת – ששני הארגונים חזקים מדי מכדי שאדם אחד יוכל לפקח עליהם, והשנייה – שמבצעים צבאיים גלויים עלולים להתנגש עם האופי הסודי של ה-NSA. לעומתם, רבים אחרים, משני צדי המתרס הפוליטי, בעד "הכובע הכפול" כי הוא חיוני למבצעי סייבר מהירים ומדויקים. בכהונתו הראשונה, טראמפ רצה לפצל את המינוי לשני מנהלים, אולם חברי קונגרס מתחו עליו ביקורת חריפה והתנגדו להחלטה. ב-2024 דווח שוב כי טראמפ מתכנן לפצל את התפקיד. השימוע של ראד נערך ברקע פעילות של הפנטגון, שבנה באחרונה מודל חדש ליצירת כוחות סייבר. התוכנית עוררה ויכוח סוער בקהילת הביטחון בארה"ב, והיו רבים שהתייחסו בחיוב, וכן רבים שהתנגדו, לאפשרות שייווצר כוח סייבר צבאי ועצמאי המתמקד בדיגיטל. התומכים טוענים כי המענה לאתגרי הסייבר הצבאי יתאפשר רק באמצעות שירות עצמאי, בעוד שמתנגדי הרעיון טוענים שהוא יהיה משבש. ראד אמר לוועדה כי "אנחנו צריכים לתת להם זמן לעבוד… לפני שאשקול הקמת שירות חדש, הייתי רוצה להבין את המחקרים של הקונגרס בנושא, כדי לקבוע את הדרך הטובה ביותר קדימה עבור הכוח".

במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית (תוכנית תל"מ), רשות החדשנות פותחת כעת להגשה את מחשב-העל לשירות האקדמיה והתעשייה בישראל. לאחר הליך מכרזי שפורסם על ידי הרשות, נבחרה חברת נביוס (Nebius) להקים ולהנגיש את תשתית המחשוב. התשתית כבר עלתה לאוויר ופועלת, וכעת רשות החדשנות מתחילה בשלב החשוב של ההקצאה בפועל, כדי שחברות היי-טק יוכלו להשתמש במשאבי המחשוב ולהאיץ אימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית בישראל. בשבועות הקרובים יחלו ות"ת ורשות החדשנות גם בהקצאת המאיצים לחוקרים באקדמיה. בשל הביקוש העולמי הגבוה למשאבי מחשוב לאימון מודלים גדולים, השימוש בהם מתאפיין בעלות גבוהה ובזמני המתנה ארוכים. מטרת המהלך להסיר חסמים אלו ולאפשר לחברות ולחוקרים המקומיים לאמן מודלים גדולים ולבצע מו"פ פורץ דרך בעלויות וזמני תגובה מהירים ומבלי להיות תלויים בתשתיות זרות. במסגרת המסלול יוקצו בשנים הקרובות משאבי מחשוב בהיקף של 1,000 מאיצי Nvidia B200, וההקצאה תחולק כך, ש-70% מההיצע יוקצו לחברות היי-טק בשלבי האימון של מודל בינה מלאכותית ו-30% יוקצו לקבוצות מחקר בשלבי המחקר הבסיסי. המשמעות היא גישה למחשב- על בזמינות גבוהה ובעלות מופחתת ממחיר השוק. על פי הצורך תורחב הקצאה זו בעתיד. המסלול כולל מנגנון הקצאה יעיל וגמיש ומציע לחברות ולאקדמיה ודאות תפעולית, זמינות משאבי GPU ייעודיים, הסכמי שירות ותמיכה טכנית, לצד שקיפות תמחירית. בקשות יוגשו לשימוש מינימלי של 16 מאיצי B200 לתעשייה ו-8 מאיצים לאקדמיה לתקופות של חודש עד שישה חודשים, כשהמימוש יחל לא מוקדם מהחודש העוקב לאישור הוועדה. במקרה שבו הביקוש יעלה על ההיצע, הבקשות יוערכו בהתאם לאמות המידה של המסלול – חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל עסקי, ערך מוסף למבקש ויכולות המבקש. רשות החדשנות מציינת, כי בשנה האחרונה בוצעה שורה של מהלכים משלימים במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית, אשר נועדו לחזק את האקו-סיסטם המקומי, בהם בחירה שח זוכים להקמת נכסי דאטה לאומיים, בעיקר בתחומי הבריאות והאגריטק, הוצאו לפועל שתי תוכניות מרכזיות להרחבת ההון האנושי בתחום, פורסמו "קולות קוראים" להקמת ארגזי חול רגולטוריים, האחד בתחום החינוך, בשיתוף משרד החינוך, והשני יחד עם משרד הבריאות, להקמת ארגז חול רגולטורי לטכנולוגיות בינה מלאכותית פורצות דרך בתחום הבריאות. על פי דו"ח שפרסמה הרשות בשיתוף עם מכון ברוקדייל, ההיי-טק הישראלי מאמץ באופן מהיר ונרחב את הבינה המלאכותית הן ככלי עבודה והן כחלק מהמוצרים והשירותים המפותחים. על פי פרסום של סטנפורד, ישראל מדורגת בחמישייה הפותחת העולמית בהקמת חברות סטארט-אפ בתחומי ה-AI ובגיוס כספים לחברות אלו. עם זאת, אנו רק בראשיתו של המרוץ ולכן נדרשות גם השקעות מדינתיות בתשתיות המו"פ על מנת להבטיח את המשך המובילות. דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: ״תחילת פעילותו של מחשב-העל לשימוש התעשייה והאקדמיה היא צעד מרכזי בחיזוק תשתיות המו"פ לבינה מלאכותית בישראל. לאחר הקמת התשתית והפעלתה, אנו מאפשרים כעת לחברות ולחוקרים גישה ישירה למשאבי מחשוב מתקדמים באמצעות הקצאת מאיצים מוזלים. המהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון מודלים גדולים בישראל, להאיץ חדשנות תעשייתית ומחקרית ולחזק את היכולת של ישראל להמשיך ולהוביל במירוץ הטכנולוגי העולמי".