משפחת ניידי ה-ThinkPad שמסומנים בצמד התווים X1 נחשבת למשפחת הדגל של סדרת הניידים העסקיים הוותיקה של לנובו. בהתאם לכך, יש בה בדרך כלל את מרב תכונות המחשוב היוקרתיות שהחברה מציעה למגזר העסקי, והכול במעטפת שלרוב היא דקיקה יותר מהממוצע של ניידי הסדרה, לעתים קרובות באופן משמעותי. בנוסף, אי אפשר שלא להרגיש ב-ThinkPad X1 2-in-1 Gen 10 Aura Edition, הדור ה-10 של הנייד ההפיך, שהכול כבר פחות או יותר מתקתק כמו שצריך, כשהוא מביא לידי ביטוי לא רק את הידע ההנדסי שנצבר לאורך השנים, אלא גם את הכלים המודרניים שאפשר לצפות להם. אחד מאותם כלים הוא חיישן טביעות אצבע שמהווה חלק מהמקלדת, שממוקם לצד כפתור ה-Copilot – זה שפותח את האפליקציה המעודכנת, שמאפשרת שימוש ב-GPT-5, וכולל את כלי ה-AI של Microsoft 365 Copilot, שמותקנים במחשב. כמו כן, כמו בכל מחשב שמסומן כ-Aura Edition, גם בלפטופ הזה מוצאים את הכלים שמאפשרים למשתמשים להשתמש בתובנות בינה מלאכותית כדי לשפר את איכות העבודה שלהם ולספק כלים אחרים, בהתאם לבחירה, במספר מצבי עבודה – כפי שכבר ציינתי בסקירות קודמות של מחשבים ניידים מבית לנובו. כמו תמיד, כדי באמת להגיע לאותן תובנות צריך שימוש לאורך זמן, שמאפשר למערכת ללמוד את הרגלי השימוש. המעבד יש לציין שהמחשב הזה הוא לא AI PC בצורתו "המובהקת". הנייד שהגיע לסקירה כולל מעבד ששם את הניידות וזמן העבודה לפני הכול, לפחות באופן תיאורטי – מעבד ממשפחת ה-U של אינטל. כמו חברים אחרים במשפחה, ה-Core Ultra 7 265U שנמצא בלב המחשב הזה מציע TDP בסיסי של 15 וואט בלבד, כשגם בשיא העומס הוא לא מגיע אל מעבר ל-57 וואט. מדובר במעבד ממשפחת ה-Arrow Lake, שמגיע עם שתי ליבות בלבד של AI Boost, ה-NPU של אינטל, שמספקות רק 12TOPS – מה שלא מספיק כדי לעמוד בתקן Copilot+ PC. זה לא אומר שאי אפשר להריץ AI במחשב – ברור שכן, כי בינה מלאכותית ניתנת להרצה גם במחשבים ישנים, אבל זה אומר שאת עיקר העבודה, בוודאי אם מנסים להשתמש בכלים כבדים, צריך לעשות באמצעות החיבור לרשת האינטרנט, ולא באופן מקומי. וכן, זה יכול ליצור בעיה במערכות ארגוניות כאלה או אחרות. אי אפשר שלא להרגיש ב-ThinkPad X1 2-in-1 Gen 10 Aura Edition, הדור ה-10 של הנייד ההפיך, שהכול כבר פחות או יותר מתקתק כמו שצריך, כשהוא מביא לידי ביטוי לא רק את הידע ההנדסי שנצבר לאורך השנים, אלא גם את הכלים המודרניים שאפשר לצפות להם המעבד מציע 12 ליבות: שתי ליבות ביצועים שתומכות בעבודה בריבוי נימים, שמונה ליבות יעילות ועוד שתי ליבות יעילות בתדר נמוך יותר – עם מהירות מרבית של 5.3, 4.2 ו-2.4 גיגה-הרץ, בהתאמה. לצד זה, במחשב המסוים הזה, לפחות בדגם שהגיע אליי לבדיקה, בלנובו ממש לא חסכו: יש לא פחות מ-64 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR5x, ולצידו שני טרה-בייט של זיכרון אחסון NVMe SSD בתצורת M.2 2280 ובממשק PCIe 5.0 המעודכן. המסך, המידות והמקלדת מסך ה-14 אינץ', שכמובן תומך במגע, כמו כל מחשב נייד עם מסך הפיך, הוא היוקרתי ביותר שיש לדגם הזה להציע: מסך OLED ברזולוציית 2.8K, עם ניגודיות מרשימה של 100,000:1 ועם בהירות מרבית של 500 ניט. התצוגה, בהתאם, מרשימה לעין, אם כי יש השתקפות רבה מדי לטעמי, בעיקר אם מביטים מעט מהצד. המסך גם תומך בקצב ריענון משתנה (VRR) שיכול להגיע עד 120 הרץ, מציע תמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3, וכנהוג כיום מטעמי אבטחת פרטיות, מציע זוויות צפייה מצומצמות של 85 מעלות מכל הכיוונים. העבודה עם מסך המגע נוחה מאוד ומדויקת, ושני הצירים החזקים מספקים את היציבות הנדרשת כמעט בכל מנח. ה-ThinkPad X1 2-in-1 Gen 10 Aura Edition של לנובו. צילום: יח"צ העובי המרבי של המחשב מגיע מאחור ל-18.3 מ"מ והוא שוקל 1.22 ק"ג. זה כולל סוללת 57 וואט לשעה שאינה גדולה במיוחד, והיא מלווה במטען 65 וואט. זמן העבודה במבחן PCMark 10 הרגיל הגיע ל-12:44 שעות, שזה אמנם זמן יפה, אבל הציפיות שלי היו קצת יותר גבוהות. המקלדת מצוינת, כרגיל, אבל משטח העכבר, בגלל השמירה על מערכת השליטה הכפולה, קצת קטן מדי לטעמי. מה שכן, הוא מגיב היטב למחוות. המקלדת מכילה כמה מקשים ייעודיים, כמו מקש Mode עבור שימושי ה-Aura, מקש שפותח כברירת מחדל את תוכנת השירות ומעקב הביצועים Lenovo Vantage בגרסתה העסקית, ועוד. המחיר לתצורה שבה הגיע ה-ThinkPad X1 2-in-1 Gen 10 Aura Edition לבדיקה, שהיא הגבוהה ביותר בהיבט של השימוש במעבדי ה-U הנוכחיים של אינטל, יוקרתי, אבל לא נורא יחסית לשוק: הוא עומד על 11,299 שקלים, לפי מה שנמסר מלנובו ישראל.

הרשת החברתית אינסטגרם הודיעה כעת כי חצתה ציון דרך יוצא דופן, לאחר שהגיעה לשיא של 3 מיליארד משתמשים פעילים חודשיים (MAU). בכך הופכת אינסטגרם לאפליקציה השלישית של חברת מטא (Meta), יחד עם פייסבוק ו-ווטסאפ, המגיעה לרף חסר התקדים הזה, ומחזקת את מעמדה של ענקית המדיה החברתית והטכנולוגיה כמובילה בשימוש הכללי בפלטפורמות חברתיות. המספר המרשים משקף כי יותר משליש מכלל האנשים החיים בעולמנו נכנסים לאפליקציה מדי חודש. הנתון מקבל עוצמה רבה אפילו יותר כשמביאים בחשבון שהאפליקציות החברתיות של מטא אינן זמינות לציבור בסין – המדינה השנייה המאוכלסת ביותר בתבל – וכמו כן גם אזורים הרבים שעדיין חסרי גישה לאינטרנט. מעניין לציין כי סטטיסטית, הודו היא המובילה את רשימת המדינות עם מספר המשתמשים הגדול ביותר באינסטגרם, עם 472.6 מיליון משתמשים. אחריה נמצאות ארצות הברית (179.9 מיליון) וברזיל (147 מיליון). נתונים מראים כי משתמשי אינסטגרם מבלים בממוצע 33.9 דקות ביום באפליקציה. Instagram now has 3 billion monthly active users, Mark Zuckerberg announces on Threads The milestone gives Meta three platforms with 3+ billion MAUs (Facebook, WhatsApp, Instagram) pic.twitter.com/BpqIbNaXkH — Morning Brew ☕️ (@MorningBrew) September 24, 2025 הכל בזכות ה-Reels ההישג הנוכחי מגיע בעקבות צמיחה משמעותית; אינסטגרם חצתה את רף 2 מיליארד המשתמשים ב-2022. "המסע" של הפלטפורמה החל באוקטובר 2010 והיא נרכשה בידי מטא (אז פייסבוק) ב-2012 תמורת מיליארד דולר – עסקה שעוררה בזמנו ביקורת כיוון שבימים ההם האפליקציה נועדה לשיתוף תמונות בלבד ורבים לא ראו לה עתיד כרשת חברתית שוקקת – ורווחית במיוחד. אלא ש-מטא שינתה את הצפי הזה – התורם העיקרי לצמיחה המהירה של אינסטגרם בשנים האחרונות הוא פיצ'ר ה-Reels, שהיא הוסיפה לפלטרפורמה, והושק באוגוסט 2020, במטרה להתחרות בטיקטוק (TikTok) עם אופציה לפרסום סרטוני וידיאו קצרצרים שנעלמים בחלוף הזמן. ב"אינסטה" התכונה – ש"הושאלה" למעשה בסנאפצ'ט – מאפשרת למשתמשים ליצור ולשתף סרטונים קצרים באורך של עד 3 דקות, תוך שימוש באפקטים, כלי עריכה ומוזיקה מהספרייה של אינסטגרם. "אינסטגרם תוסיף להתמקד באזורי הליבה שאיפשרו לה לצמוח" אדם מוסרי, מנכ"ל אינסטגרם. צילום: וויקיפדיה לרגל ציון הדרך ומניין המשתמשים הנוסק – אדם מוסרי, ראש אינסטגרם, פרסם סרטון ובו הציג את הכיוון העתידי של הפלטפורמה. מוסרי הדגיש את האלמנטים המרכזיים שהובילו להצלחת הפלטפורמה וציין כי "אינסטגרם תוסיף להתמקד באזורי הליבה שאיפשרו לה לצמוח בצורה כזו במשך השנים האחרונות: הודעות ה-DM, סרטוני ה-Reels והמלצות התוכן". בהמשך דבריו, התייחס מוסרי לאופן שבו האלגוריתם ישתנה ואמר: "אינסטגרם בוחנת כעת כלי חדש, שיעזור לאנשים לקבל יותר שליטה על התכנים שהם רואים בפלטפורמה – באלגוריתם של ה-Reels תחילה, ובהמשך באזורים נוספים". הוא הוסיף והסביר כי הכלי החדש "יעניק לאנשים אפשרות להוסיף או להסיר נושאים ותחומי עניין, וכך יאפשר להם להשפיע מאילו עולמות תוכן ירצו לראות יותר או פחות סרטונים". בנוסף לעדכוני האלגוריתם, החברה הכריזה על שינוי עתידי בממשק המשתמש (UI) שלה. במסגרת עדכון זה, אינסטגרם מתכננת לשנות את סרגל הניווט התחתון. כפתור ה-DM יעבור מחלקו העליון של המסך לתחתון, ובכך יהפוך לנגיש בקלות יחד עם כפתורי עמוד הבית (Home feed) ו-Reels. עדכון ממשק זה נועד להתאים יותר לדפוסי השימוש המודרניים בפלטפורמה.

שחקן איום בסייבר איראני, שפועל תחת משמרות המהפכה, החל באחרונה להתמקד בביצוע מתקפות באופן מוגבר על ארגונים במערב אירופה, ובמיוחד בדנמרק, שבדיה ופורטוגל. זאת, לאחר שבזמן מלחמת עם כלביא הוא תקף יעדים ישראליים. לפי חוקרי צ'ק פוינט, שעוקבים אחרי קבוצת האיום, ההאקרים מתחזים לארגוני תעופה וחלל, תעשייה וייצור ביטחוני וכן לארגוני טלקום מקומיים וגלובליים, ביניהם בואינג, איירבוס ופליי דובאי. הקבוצה מכונה Nimbus Manticore, ולפי החוקרים פעילותה חופפת לזו של הקבוצות UNC1549, סופת חול מעושנת (Smoke Sandstorm) וג'וב החלומות האיראני (Iranian Dream Job). החוקרים ציינו כי סדרת המתקפות הנוכחית מכוונת לתעשיות הביטחונית, הטלקום והתעופה – "מה שתואם את סדרי העדיפויות האסטרטגיים של משמרות המהפכה". "שחקן האיום משתמש בספייר פישינג (מתקפת דיוג חנית – י"ה) מותאם, ואז תוקף עם מסמכים של 'מחקרים' של משאבי אנוש, לכאורה, שמכוונים את הקורבנות לפורטלי קריירה מזויפים. כל יעד מקבל כתובת URL ואישורים ייחודיים, המאפשרים מעקב וגישה מבוקרת של כל קורבן", ציינו החוקרים. לדבריהם, "גישה זו מדגימה יכולת תפעול התקפית חזקה, מגובה בתירוצים שנראים אמינים". הם הוסיפו כי "התוקפים משתמשים בממשקי API ברמה נמוכה, שלא תועדו בעבר, כדי ליצור שרשרת טעינה של נוזקות, ולעשות זאת באופן רב שלבי. ערכת הכלים של Nimbus Manticore כוללת דלת אחורית וגונב מידע. הכלים מתפתחים ללא הרף כדי להישאר סמויים, ממנפים חתימות דיגיטליות תקפות, ומונעים יכולת זיהוי וניתוח". "שחקן איום בסייבר בוגר" לדברי החוקרים, "הקמפיין משקף שחקן איום בסייבר בוגר, בעל משאבים טובים, אשר מקדם בעדיפות יכולת התגנבות, גמישות ואבטחה תפעולית". בשולי המחקר הם ציינו כי "לקוחה ארגונית של צ'ק פוינט – ספקית תקשורת בישראל – זיהתה וחסמה מתקפת פישינג נגדה". לסיכום כתבו אנשי צ'ק פוינט כי "בעוד ש-Nimbus Manticore מכוונת באופן עקבי למזרח התיכון, במיוחד לישראל ולאיחוד האמירויות, המבצעים האחרונים מראים עניין גובר שלה במערב אירופה. ישראל הייתה המוקד העיקרי למתקפות של קבוצת האיום במהלך העימות בן 12 הימים בין ישראל לאיראן. זהו שחקן איום שפועל באופן חמקמק, ובשנה האחרונה אימץ מערך חדש של טכניקות שאפשרו לו להישאר מתחת לרדאר, ולהמשיך לפעול גם במהלך העימות הישראלי-איראני".

דווקא בתקופה שבה הגיוסים בהיי-טק מצטמצמים, חברת פרוסיד (Proceed) ופרוסיד טק (Proceed Tech) מקבוצת hms ממשיכות להתרחב. בשבוע שעבר חנכה החברה את המשרדים החדשים שלה בכפר סבא, באירוע חגיגי בו השתתפו עשרות עובדות ועובדים. בחברה מציינים כי המעבר אינו רק שינוי כתובת, אלא מהלך אסטרטגי שמבטא את הצמיחה, ההתחדשות והבית המקצועי שנבנה יחד עם העובדים. המשרדים החדשים נועדו לתמוך בהתרחבות הפעילות ובשיתופי פעולה עתידיים עם לקוחות ושותפים, תוך התמקדות בפתרונות AI מתקדמים ואנליטיקת נתונים. לצד ההשקה מדווחת פרוסיד על גל גיוסים כחלק מצמיחה מואצת בתחומי ה-AI, ה-LowCode וה-Data. לדברי גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד: "המשרדים החדשים הם הרבה מעבר לחלל עבודה – הם סמל לתרבות שיצרנו יחד: מקום שמאפשר לעובדות ולעובדים לפרוח, ולנו להעמיק בחדשנות ושיתופי פעולה בתחומי הליבה". החברה, כאמור, ממשיכה לגייס ומזמינה מועמדים ומועמדות להצטרף למסע ולהגיש קורות חיים דרך אתרה. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

אחת הטענות השגורות בצד הישראלי במלחמה הוא שההסברה של ישראל לקויה, עד כדי לא קיימת. לא מעטים חושבים שאם רק הייתה לנו מערכת הסברה מתפקדת והממשלה הייתה מקצה תקציבים ראויים לעניין, העולם היה מבין אותנו, מאמץ את הנרטיב שלנו ועובר מתמיכה בפלסטינים – לצד הישראלי. להסברה הישראלית יש בעיה אחת מרכזית: המעשים של ישראל. תמונה של ילד הרוג, סרטון שבו נראים בתים הרוסים או בית חולים מופצץ ואימאג'ים של שיירות של אנשים דלים שעושים את דרכם מצפון רצועת עזה לדרומה, או להיפך – לעולם ינצחו במלחמת ההסברה/תעמולה. ועדיין, לאורך המלחמה, כמה וכמה גופים ואנשים התייצבו כדי להגן על שמה ופעולותיה של ישראל ברשתות החברתיות, ולהסביר את הקייס שלה: מטה ההסברה האזרחי, Stand with Us, נועה תשבי, יוסף חדאד, והרבה ישראלים שאוהבים את המדינה שלהם ואכפת להם ממנה. וגם צ'ארלי קירק, שנרצח באחרונה (ללא קשר לפעילות הפרו ישראלית שלו). כולם העלו סרטונים שבהם הם מסבירים למה ישראל היא הטובה בסיפור וחמאס, והפלסטינים בכלל, הם הרעים, הדהדו מסרי הסברה שכן יצאו מהממשלה, והעבירו מסרים ו-ויז'ואלים לטובת הצד שלנו. ויש את עומר שלו, שעולה עכשיו על המגרש, לאחר שבחר לעשות הסברה בצורה קצת אחרת – במוזיקה. הוא השתמש לצורך כך בבינה מלאכותית. שלו, בן קרוב ל-50, הוא "שמאלני שהתפכח". הוא לא איש היי-טק, אלא פעיל טבעוני, שהיה בעבר צלם ועורך וידיאו, ואחרי הקורונה החל לשמש כשליח בוולט. אלא שהוא הבין שבינה מלאכותית היא טכנולוגיה שניתן, וכדאי, להשתמש בה כדי להפיץ לעולם את המסר הישראלי. שלו, שאין לו ידע וניסיון מוזיקליים, יצר באמצעות AI אלבום בן 10 שירים, כולם באנגלית, בשם פלסטין, שמסביר את הנרטיב הציוני מלפני כ-100 שנה ועד היום, עד אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה. "האלבום נולד מהרגשה שסוגרים עלינו עולמית. הפכו לא רק אותנו, הישראלים, לרשעים, אלא גם את כל מי שבעדנו. מבחינת אלה שלא אוהבים אותנו, אסור לנו לדבר ואסור לאף אחד להיות בעדנו", אמר. איך "הגורו של הטבעונות" קשור לעניין? אחד הזרזים ליצירת האלבום היה פוסט שפרסם גורו הטבעונות גארי יורופסקי בעד ישראל, לאחר תקופה ארוכה של שתיקה. עומר שלו, יוצר האלבום "פלסטין". צילום: פרטי למה יצרת את האלבום דווקא באמצעות בינה מלאכותית? "זאת טכנולוגיה שאני עף עליה, ואנחנו יכולים להשתמש בה ולפרוץ מחסומים, שיכולים להיפרץ דרך הכוח של המוזיקה". ספר על תהליך העבודה. "האלבום התחיל מטפטוף של רעיונות לשירים. לקחתי רעיון, הכנסתי אותו לג'מיני וביקשתי ממנו שיכתוב לי שיר על בסיסו. הנחיתי אותו לאילו נקודות להתייחס בבתים השונים ובפזמון, וביקשתי שזה יהיה עם חריזה, פזמון קליט וסיומת עם פאנץ' לכל שיר. ג'מיני סיפק את המבנה של השיר ועשיתי קופי-פייסט לסונו (Suno, שירות ליצירת מוזיקה באמצעות AI – י"ה). סונו הציע לי ביצועים שונים ובחרתי לכל שיר את הביצוע שהוא וואו. פה ושם עשיתי תיקונים, והוצאתי את הגרסה השלמה. אלבום זה דבר שמוזיקאים עובדים עליו שנים ועולה המון כסף. הוצאתי את האלבום שלי בתוך שבועיים ושילמתי עליו לא יותר ממאות דולרים. את התוצאה העליתי לסופטיפיי". האלבום מתחיל ב-1920 ומסתיים ב-2025. הוא עוסק במאורעות, בהקמת המדינה, במלחמות ישראל, ברצון הישראלי בשלום, במנהרות, ב-7 באוקטובר ובעוד אירועים בהיסטוריה של ארץ ומדינת ישראל. דרך נקודת מבטו של פלסטיני אמור המאזין, בהפוך על הפוך, להבין שישראל היא הצד הצודק, וש-"הערבים מעולם לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות" לשלום ולדו קיום, כפי שאמר פעם מי שכונה "הדיפלומט מספר אחת של ישראל", אבא אבן, כשהיה שר החוץ. קצת בלבול – שמהר מאוד מסתדר אדם שמתחיל להאזין לאלבום עלול להרגיש קצת מבולבל ולחשוב האם אמנם מדובר באלבום שמציג את הצד הישראלי – או שהוא נגד ישראל. מהר מאוד, המילים של השירים גורמות להבין ששלו משתמש פה בשיטה מתוחכמת: המספר בשירים הוא תמיד ערבי, או פלסטיני, שדרך דבריו אמור לגרום למאזינים להבין למה דווקא הנרטיב הציוני הוא זה הצודק והנכון. למשל, בשיר הראשון, ששמו כשם האלבום, "פלסטין", המספר הוא ערבי שבשנות ה-20 של המאה הקודמת, כשהתנועה הלאומית הפלסטינית הייתה בחיתוליה, מלגלג על כך שערביי ארץ ישראל מכנים את עצמם "פלסטינים". כלומר, הוא בעצם "מאשש" את הטענה ש-"אין דבר כזה עם פלסטיני". או השיר החמישי, "הרעבה", שמספר את הסיפור של השיירות לירושלים במלחמת העצמאות דרך עיניו של חייל בצבא הלגיון הירדני. הנה כמה שורות ממנו (בתרגום חופשי): "התוכנית שלנו הייתה מושלמת, מלכודת לנפילה (בה), כדי לקטוע את הדרך לירושלים ולהפסיק את הזרימה. צפינו מגבוה… פגענו בהם עם הכדורים שלנו, פגענו בהם עם האבנים שלנו. שברנו את המשאיות (שלהם) ולקחנו את מזונם, והשארנו אותם עם העצמות שלהם". למה המספרים באלבום הם דווקא פלסטינים? "עשיתי את זה כדי להראות למאזינים שנקודת המבט הערבית היא אופורטוניזם, שמנסה לטרפד ולהפריע לצמיחה של הפרויקט הציוני בכל דרך אפשרית, תוך פספוס כל הזדמנות לעשות את המהלך הנכון ובחירה במהלך הגרוע. אנחנו ניצלנו את הסיטואציה בכל ההזדמנויות". בין הקהלים ששלו מייעד אליהם את האלבום אלה ישראלים ויהודים ש-"שכחו את ההיסטוריה שלנו, את הסיטואציות שהיינו בהן במאה האחרונה. לכל מלחמה בהיסטוריה שלנו הייתה הצדקה מוחלטת, ואל לנו לשכוח את זה כעבור זמן". עטיפת האלבום "פלסטין". צילום: נוצר באמצעות ג'מיני "למשוך קהל באמצעות אימאג'ים פרו פלשתיניים לתוכן פרו ישראלי" גם את עיצוב העטיפה יצר שלו באמצעות ג'מיני, שכמו רוב כלי הבינה המלאכותית היוצרת, נמנע מלקחת צד, ולכן, לפחות לטעמי, היא לא ממש משקפת את מה שהוא רצה להביע. אלא ששלו רואה בכך דווקא משהו שכן משרת את המטרות שלו: "העטיפה מיועדת לכל מי שחושב ש-'פלשתינה' זה משהו חיובי, על אחת כמה וכמה ישראלים ויהודים. מטרת העטיפה היא למשוך אותם באמצעות אימאג'ים פרו פלשתיניים לתוכן פרו ישראלי". שלו מעוניין שגורמים ומשפיענים פרו ישראליים יאזינו לאלבום שלו ויפיצו אותו לעוקבים הרבים שלהם. "אני רוצה שהוא יגיע למי שיכול לקבל מסרים יותר בקלות דרך מוזיקה, כדי שילמדו על כך שהמושג 'פלשתיני' הוא חדש, יבינו שלא פלשנו ולא גנבנו אלא קנינו אדמות, שהיינו צריכים לייבש ביצות ולהילחם, וידעו את תולדות הציונות, במגבלות הפלטפורמה. יש כאן פצצת הסברה שכדאי להשתמש בה", אמר.

חברת הפינטק טיפלתי, שמציעה פלטפורמת אוטומציה פיננסית המבוססת על בינה מלאכותית, הודיעה במהלך החג כי גייסה חוב של 200 מיליון דולר – כולם מקרן הרקולס קפיטל. כספי הגיוס ישמשו להרחבת ההשקעות של טיפלתי בחדשנות בתחום הבינה המלאכותית, לטובת פיתוח סוכני AI למגזר הפיננסי. טיפלתי נוסדה ב-2010 על ידי אורן זאב, מייסד קרן ההשקעות הגדולה זאב ונצ'רס, וחן עמית, המשמש כממכ"ל החברה. היא אמנם נוסדה בישראל, אך המטה שלה ממוקם בקליפורניה. טיפלתי היא יוניקורן, שבסבב הגיוס האחרון שלה (שאינו גיוס חוב), ב-2021, הוערכה בשמונה מיליארד דולר. ביולי האחרון היא עברה מהלכי "התייעלות", שבהם היא פיטרה עובדים רבים, כולל 40 בישראל. לצד ההודעה על הגיוס הנוכחי, טיפלתי מסרה כי היא חצתה באחרונה את הרף של 200 מיליון דולר בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR), עם גידול עקבי משנה לשנה והרחבת בסיס הלקוחות ב-30%. מדובר אמנם ברף משמעותי, אבל טיפלתי השיגה אותו אחרי 15 שנים – תקופה די ארוכה. יותר מ-5,000 חברות גלובליות, בהן אפלובין וקאלם, משתמשות בפלטפורמה של טיפלתי כדי לחסל עבודות ידניות, לשפר שקיפות, להפחית סיכונים ולהבטיח עמידה בתקנות בקנה מידה עולמי. הלקוחות שלה נמצאים בעיקר בצפון אמריקה ובאירופה. בהמשך לרכישת הסטארט-אפ סטייטמנט, חשפה החברה את הדור הבא של סוכני הבינה המלאכותית שלה, Tipalti AI. על פי טיפלתי, הפלטפורמה כוללת סוכני AI מתקדמים יותר, מודעים להקשר, "שמרחיבים את עומק ורוחב יכולות הבינה המלאכותית". כשהם משולבים במלוא מערך פתרונות האוטומציה הפיננסית, אומרים בחברה, סוכני ה-AI של Tipalti מאפשרים לצוותי כספים להגדיל את התפוקה, להפיק תובנות עשירות יותר, ולהתרכז ביוזמות אסטרטגיות. סוכני AI חדשים למעשה, טיפלתי השיקה ארבעה סוכנים – לדיווח, סריקת טפסי מס, בקשות רכש וחוויית מותג. סוכן הדיווח מאפשר הפקת דו"חות מותאמים אישית באופן מיידי, באמצעות פקודות בשפה טבעית, כולל אפשרויות להתאים פרמטרים, לשנות תצורות, לסנן נתונים ולשמור לוחות מחוונים לנראות בזמן אמת. הסוכן שנועד לסריקת טפסי מס מאפשר אוטומציה של קליטת ספקים, עם סריקת תאימות מס מובנית לחילוץ נתוני W-9 והאצת האישור. סוכן בקשות הרכש יוצר אותם אוטומטית מתוך תיאור פשוט, חיבור לתהליכי אישור ותמיכה באישורים מקבילים, ושיפור התקשורת. סוכן חוויית המותג מספק חוויית קליטה מותאמת אישית ונושאת מיתוג עבור ספקים, עם הפחתת חיכוך והבטחת מהירות ועקביות. עוד סוכן AI שטיפלתי השיקה הוא כזה שמיועד לאנשי כספים בכל רמות הידע, ממומחים ועד מתחילים. מדובר בסוכן שיחה אינטראקטיבי המשלב ידע על המערכת של טיפלתי עם יכולות הסקה, ופועל כשותף שיתופי, שמספק תשובות מיידיות לשאלות מורכבות דרך ממשק צ’ט אינטואיטיבי. הסוכן, שאותו מכנים בטיפלתי "עוזר", מאפשר לצוותים לייעל זרימות עבודה חוזרות ולהפיק תובנות פעולה לקבלת החלטות חכמות יותר, תוך אינטראקציה ישירה עם נתונים פיננסיים קריטיים – ללא תלות בתהליכים ידניים מרובי שלבים. עמית אמר כי "חציית רף ה-200 מיליון דולר בהכנסות חוזרות שנתיות היא הוכחה לערך שאנחנו מספקים ללקוחות ולדחיפות הגוברת לייעול תפעול פיננסי ברחבי העולם. אנחנו עוזרים לצוותי הכספים בחברות בינוניות לצמוח חכם יותר באמצעות אוטומציה חכמה. ההזדמנות עבורנו עצומה, ואנחנו בונים לטווח הארוך ומגדירים מחדש את האפשרי עבור עסקים מודרניים, באמצעות AI".

הממשלה החליטה, בישיבתה האחרונה, על הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית, שיוכפף למשרד ראש הממשלה, וראש המטה שייבחר ידווח לראש הממשלה בנימין נתניהו.  בכך אימצה הממשלה את המלצות ועדת נגל – שעסקה במוכנות מדינת ישראל למהפכת הבינה המלאכותית, ואחת ההמלצות שלה הייתה להקים מטה בינמשרדי, ברמת מנכ"לים, שירכז את כל הפעילות של הממשלה בתחום ה-AI. יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ העברת מערך הדיגיטל הלאומי ותפקידיו בהחלטת הממשלה ישנו גם סעיף דרמטי, הקובע כי מערך הדיגיטל הלאומי יועבר ממשרד הכלכלה למשרד רוה"מ, בתוך 45 יום. יצוין כי מערך הדיגיטל היא רשות עצמאית, ובשנים האחרונות היא הוכפפה למשרדים שונים, ביניהם המשרד לשוויון חברתי, משרד המדע, ומשרד הכלכלה. במקור, המערך הוקם בתוך משרד ראש הממשלה, בשנת 2013 ביוזמה של ראש הממשלה נתניהו, ובשנת 2017 הממשלה החליטה להרחיב את סמכויות המערך והוא הפך לגוף עצמאי. בסעיף אחר בהחלטה בהקשר זה, נאמר כי מערך הדיגיטל ישמש כזרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, והמטה ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית, יבחן את השפעתה על שוק התעסוקה, ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה. שילוב זה הוא תנאי להצלחת המהלך ולהגדלת הפריון במשק. ממערך הדיגיטל לא נמסרה תגובה. בהחלטה אחרת, הנובעת מהקמת המטה, נקבע כי כל נושאי הרגולציה וה-AI יופקעו מסמכות משרד החדשנות והמדע ויועברו למשרד רוה"מ. עם זאת צוין כי משרד החדשנות והמדע, יחד עם שותפים נוספים בממשלה, לקח חלק מרכזי במו"מ עם מועצת אירופה לחתימת האמנה הראשית לבינה מלאכותית, והוביל לחתימת הסכמים עם מספר מדינות.  20 תקני כוח אדם יוקצו עבור פעילות המטה המטה שיוקם יהיה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, עם תקציב של 120 מיליון שקלים לשנים 2025–2026. חלק גדול מהתקציב ימומן מקיצוץ נקודתי של תקציבים שהוקצבו לטובת הבינה המלאכותית, לטובת המטה שיוקם. בהקשר זה נקבע כי, לצורך יישום ההחלטה, 20 תקני כוח אדם יוקצו עבור פעילות המטה, כאשר חלק מתקני כוח האדם יועברו ממשרדים ייעודיים במסגרת קיצוץ רוחבי בכוח אדם. כמו כן הוחלט גם שבתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך. עוד נאמר בהחלטת הממשלה כי המטה יעסוק בשלושה תחומים עיקריים: גיוס הון אנושי איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת יישומי בינה מלאכותית במערכות המדינה. לאנשים ומחשבים נודע כי סעיף פיתוח התשתיות היה שנוי במחלוקת בתוך הממשלה. עיקר המחלוקת הייתה סביב מי הגורם שצריך לפתח את התשתיות, האם המדינה צריכה להשקיע במערכות כמו מחשב על, להיעזר בגורמים חיצוניים או פתרון אחר. עומד בראש ועדת נגל. בראשות פרופ' ותא"ל (מיל') יעקב נגל. צילום: ויקיפדיה בהחלטה מודגש כי פעילות המטה תתבסס על פעילות המשרדים השונים העוסקים בתחום הבינה המלאכותית, ועיקר תפקידו יהיה סינכרון הפעילות ברמה הלאומית. ההחלטה על סעיף זה תתקבל בשלב מאוחר יותר. טרם נקבע מי יעמוד בראש המטה וישנם מספר מועמדים, אנשי מקצוע, מהסקטור האזרחי והצבאי. ראש המטה ידווח לממשלה אחת לרבעון, על התקדמות גיבוש התוכנית, ויפרסם לציבור אחת לשנה דיווח על הפעולות שנעשו. גורמים בשוק מברכים מצד אחד על הקמת המטה, אולם מציינים כי המבחן יהיה ביכולת של המטה לסנכרן ולתאם בין המשרדים השונים, ובעיקר אילו סמכויות יוקנו לו כדי לאכוף את ההחלטות. יצוין כי הרעיון של הקמת מטה ל-AI עלה כבר לפני כשנה בעקבות החלטת ממשלה ייעודית בנושא אולם לא יצא לפועל בגלל חשש לפוליטיזציה ומאבקי כוח בין המשרדים השונים. הציפייה היא כעת, שלאור הממצאים החמורים של הוועדה בראשות תא"ל במיל' פרופ' נגל, כל הנוגעים בדבר ינועו לשתף פעולה וליישום מהלכים שימנעו את המשך הידרדרות של ישראל בחזית הבינה המלאכותית.

ב-2009, העניק המגזין פורצ'ן (Fortune) לצפרא כץ, אז נשיאת אורקל (Oracle), את המקום הראשון בדירוג "הנשים בעלות השכר הגבוה ביותר בארה"ב". מהמגזין עלה כי הבכירה הישראלית לשעבר קיבלה מ-אורקל ב-2008 סכום של 42.4 מיליון דולר. לצד מובילותה בדירוג השכר, משך שנים כץ הייתה מדורגת במקומות גבוהים ברשימת 50 הנשים החזקות בכלכלה ובתעשייה האמריקנית. השבוע אורקל מינתה שני מנכ"לים משותפים לעמוד בראשה: קליי מגווירק, נשיא חטיבת תשתיות הענן בחברה, ומייק סיציליה, נשיא חטיבת התעשייה. ענקית הטק, שזוכה בשבועות האחרונים לשגשוג מפתיע, הודיעה על כך בערב החג (ב'). בכך תם עידן כץ, המנכ"לית הוותיקה – כמי שהייתה הרוח החיה באורקל, לצידו של המייסד לארי אליסון. כחלק מהתהליך מונתה כץ לתפקיד סגנית יו"ר בכירה בדירקטוריון, וגם עזבה את תפקידה כמנהלת כספים ראשית בחברה. כץ נולדה וגדלה בחולון עד גיל שש, אז משפחתה היגרה לארה"ב. משך שנים היא הייתה אחת משני "מספרי שתיים" שנמצאים מתחת לאליסון, המייסד ומי שכיהן כמנכ"ל אורקל, עד ש"עקפה" אותו ומונתה בעצמה למנכ"לית ענקית ה-IT. לפני שהצטרפה לאורקל, איישה כץ מספר תפקידי מפתח בבנקאות העולמית. היא אף הייתה שותפה מרכזית להשתלטות אורקל על פיפלסופט (PeopleSoft) במחיר של 10.3 מיליארד דולר, וכן המובילה בעסקה שבה רכשה החברה את סאן (Sun). ג'ונתן שוורץ, מנכ"ל סאן, ניהל את המשא ומתן על הרכישה מולה, ולא מול אליסון. "הייתה חיונית בתפקידה לנווט את אורקל במעבר לענן" כץ עשתה תואר במנהל עסקים ותואר שני במשפטים, אך בחרה לעבוד בתחום ההשקעות. היא הצטרפה לאורקל ב-1999 כסגנית נשיא בכירה, הפכה לנשיאה משותפת ב-2004, ולאחר מכן לסמנכ"לית כספים ב-2006. היא גם הובילה בעבר את מחלקת המיזוגים והרכישות של החברה. לפני שהגיעה לאורקל, היא עבדה בוולסטריט כבנקאית, שם ניהלה את עסקי התוכנה בבנק ההשקעות דונלדסון, לופקין וג'נרט (Donaldson, Lufkin & Jenrette). בין השנים 2014 ו-2019, אורקל פעלה במודל של מנכ"ל משותף: אליסון המייסד עזב ב-2014 את תפקיד המנכ"ל, ומאז אוחז בתואר CTO ויו"ר בכיר. כץ חלקה את התואר מנכ"ל משותף עם מארק הארד, לאחר שהוא עזב את תפקידו כמנכ"ל HP. ב-2019, הארד פרש מסיבות בריאותיות ומת באותה שנה. כץ המשיכה לשמש כמנכ"לית החברה – עד השבוע. מנכ"לית תאגיד אורקל העולמית לשעבר, צפרא כץ, ויושב-ראש הכנסת, אמיר אוחנה, מתחבקים במהלך הסיור בקיבוץ כפר עזה. צילום: מישל אמזלג, דוברות הכנסת קשה עד בלתי אפשרי לסכם רבע מאה ניהולית בכמה משפטים בעיתון. לצד הזכות, נצטט את האנליסטים של ברנשטיין (AllianceBernstein) שכתבו השבוע (ב') כי "כץ הייתה חיונית בתפקידה לנווט את אורקל במעבר לענן ולשמור על המשמעת הפיננסית". מבקריה מזכירים כי היא איחרה לזהות את מגמת הענן ואורקל הייתה מהאחרונות להיכנס לתחום. עוד בצד הזכות: כמו כמה מעטים, היא הבינה את חשיבות ה-AI וזיהתה אותה לפני שנים, כבר במחצית העשור הקודם. עם אליסון היא דחפה לבניית בסיסי נתונים אוטונומיים, כשרק מעטים עשו בתחום (חוץ מיבמ – IBM).  כץ הרבתה לדבר על הגנת הפרטיות ואבטחת מידע, ולא היססה להשתלח במתחרים, ביניהם מיקרוסופט (Microsoft), סאפ (SAP) ו-AWS – שלעיתים הפכו בחלוף השנים לשותפים עסקיים. "קצב הצמיחה עוצר הנשימה שלנו מצביע על עתיד משגשג עוד יותר" "חוץ מארה"ב, המקום שהכי חשוב לי זה ישראל", אמרה כץ ב-2018. "אנחנו מאמינים מאוד בשוק הישראלי. מה שאני מאוד אוהבת בישראל זה החדשנות. אני רואה אותה בסטארט-אפים, אבל לא רק".  עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, החברה בהובלתה הודיעה על תמיכה בלתי מסויגת בישראל. בחלוף כמה חודשים, בכנס אורקל ב-2024, כץ הצטרפה לארוחת ערב של המשלחת הישראלית בכנס. היא סיפרה לחברי המשלחת כי ביקרה בכפר עזה אחרי הטבח, ושבה והדגישה את מחויבותה למדינת ישראל ולקידום מעמדה וחוסנה. לפני ימים אחדים כץ הגדילה את ההון האישי שלה ביותר מ-400 מיליון דולר, בתוך יום מסחר אחד. זאת לאחר שהחברה הדהימה את וול סטריט בזינוק של 36%, בעקבות דו"חות כספיים טובים במיוחד. וכך יש בארנקה של כץ, לפי פורבס (Forbs) כ-3.4 מיליארד דולר. עם עזיבתה, כץ אמרה: "אמשיך את השותפות בת 26 השנים שלי עם אליסון בתפקידי החדש כסגנית יו"ר בכירה. הטכנולוגיה והעסקים של אורקל מעולם לא היו חזקים יותר. וקצב הצמיחה עוצר הנשימה שלנו מצביע על עתיד משגשג עוד יותר. בתקופה זו של חוזק, זהו הרגע הנכון להעביר את שרביט המנכ"ל לדור הבא של מנהלים מוכשרים. ברכות לקליי ולמייק".