משרד התקשורת הודיע היום (ד') כי יחל במהלך שמטרתו היא שעד סוף 2030 לא יפעלו עוד רשתות הנחושת הסלולריות הוותיקות. זאת, לאחר שכל המדינה תחובר לסיבים אופטיים. בכך קיבל שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, את המלצות הצוות הממשלתי שהוקם לבחינת הנושא. השר קרעי פרסם היום את המדיניות החדשה, שתביא למעבר מלא לרשתות אולטרה רחבות-פס מבוססות סיבים אופטיים. כך יוכלו כלל האזרחים ליהנות מאינטרנט מהיר, יציב ובעל קיבולת גבוהה – בכל הארץ ולכל בית. בנוסף, אומרים במשרד, המהלך יצמצם את הזיהום שנוצר מכפל התשתיות. כך זה יבוצע הסגירה תבוצע בכמה שלבים: ראשית, בזק והוט יקבלו פטור מפריסת רשתות נחושת באזורי בנייה חדשה, ובלבד שיפרסו תשתית רשת מתקדמת ויתנו גישה לרשת זו גם לספקים אחרים. הוט תוכל לפרוש את הרשת המתקדמת בעצמה או להשתמש במקום זאת בתשתית של מיזם הסיבים האופטיים IBC. בשלב השני תחל סגירה הדרגתית של רשת הנחושת. במהלך השנה הנוכחית תבוטל החובה לחבר מנויים קמעונאיים וסיטונאיים חדשים על גבי תשתיות נחושת, במקומות שבהם יש חלופה של סיבים. לאחר ש-85% מהמשתמשים באזור מסוים יקבלו שירות באמצעות סיבים אופטיים, ניתן יהיה לכבות את רשתות הנחושת, בהתראה של לפחות שלושה חודשים מראש. בשלב השלישי, ב-2030 ואילך, בעלות התשתית יוכלו לסגור את רשתות הנחושת בכלל האזורים שבהם תהיה להם תשתית סיבים המונגשת לכל דירת מגורים, לאחר מתן התראה ללקוחות ולספקי שירות סיטונאיים. בנוסף, על פי ההחלטה, בעלי תשתיות התקשורת יחויבו להסיר תשתיות עיליות ישנות ולהטמין סיבים בקרקע במקרים שבהם גוף כלשהו, כגון רשות מקומית, יוזם ומממן עבודות חפירה שמטרתן הטמנת תשתיות. לצורך מימוש המתווה המוצע לסגירת רשתות הנחושת, משרד התקשורת יפעל לתקן את חוק התקשורת ולקבוע הוראות בחקיקת משנה או ברישיונות מכוח החוק. מהמשרד נמסר כי "המדיניות החדשה תוביל לשדרוג משמעותי של תשתיות התקשורת, תספק מענה אמיתי לביקושים ההולכים וגדלים לרוחב פס, תקטין את עלויות התפעול בגין כפל התשתיות, תסייע במעבר לשירות באיכות גבוהה לכלל הצרכנים ובמחירים תחרותיים, ותקטין את התלות ברשתות ישנות הסובלות מתקלות, הפרעות ומהירות מוגבלת". "סוגרים את עידן הנחושת ופותחים עידן של אינטרנט סיבים מהיר" לדברי קרעי, "וישן מפני חדש תוציאו – נגמרו הימים של אינטרנט מקרטע על תשתיות מימי בן גוריון. אנחנו סוגרים את עידן הנחושת ופותחים עידן של אינטרנט סיבים מהיר, יציב ונגיש לכל אזרח – ממטולה דרך יהודה והשומרון ועד אילת". מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, אמר כי "המדיניות החדשה היא אבן דרך משמעותית בשדרוג תשתיות התקשורת הלאומיות. רשתות הסיבים הן תשתית העתיד והמעבר המלא אליהן יאפשר לכלל הציבור ליהנות מתקשורת מתקדמת, אמינה ומהירה".

מתקפות סייבר המתבססות על בינה מלאכותית הופכות כעת לנשק סייבר מועצם. ארגונים חייבים לסגור מייד את הפער בין תוכניות אבטחת הסייבר הנוכחיות, לבין היערכות פרואקטיבית עתידית – ככל שהאיומים יגדלו, כך לפי מחקר חדש של ארמיס (Armis), חד הקרן הישראלי. הדו"ח השנתי השלישי של Armis Labs, לשנת 2025, ששמו "לוחמה בלא גבולות: תפקיד ה-AI בעידן החדש של לוחמת סייבר" מבוסס על מחקר של יותר מ-1,800 מנמ"רים ומקבלי החלטות IT בעולם, לצד נתוני מחקר פנימיים של החברה. נכתב בו כי האיום של AI גדל עבור ארגונים וממשלות ברחבי העולם בשנה האחרונה. הדו"ח מצא כי כמעט שלושה רבעים (73%) ממקבלי ההחלטות בתחום ה-IT ברחבי העולם מביעים דאגה מכך ששחקני מדינות לאום משתמשים בבינה מלאכותית כדי לפתח מתקפות סייבר מתוחכמות וממוקדות יותר.  81% ממנהלי ה-IT אומרים שמַעֲבָר לתפישת הגנה פרואקטיבית הוא יעד עליון עבור הארגון שלהם בשנה הקרובה, אך כמעט 3 מתוך 5 (58%) ארגונים מודים שהם מגיבים לאיומים רק כשהם מתרחשים, או לאחר שהנזק כבר נגרם. ???? AI-powered cyberwarfare is escalating. Are you prepared? The newly published 2025 @ArmisSecurity report, “Warfare Without Borders: AI’s Role in The New Age of Cyberwarfare”, is here. The report reveals the stark realities of today’s cyberwarfare landscape. With AI… pic.twitter.com/uEjMVH0fy9 — Armis (@ArmisSecurity) April 8, 2025 רק 53% מהמנמ"רים: הממשלה תגן על עליהם מפני לוחמת סייבר 85% ממקבלי ההחלטות ב-IT אישרו שטכניקות סייבר התקפיות עוקפות, באופן קבוע, את כלי האבטחה שלהם. רק 53% ממנהלי ה-IT מאמינים שהממשלה שלהם יכולה להגן על אזרחיה וארגוניה מפני לוחמת סייבר. רק 33% "מסכימים מאוד" שהארגון שלהם מוכן להתמודד עם מתקפות סייבר ולהגיב לאיומים.   עוד נתון מעלה כי כמחצית מהחברות בעולם מעכבות פרויקטים דיגיטליים, בשל העלייה בסיכוני סייבר. מדובר ב"פרויקטים קריטיים של טרנספורמציה דיגיטלית", והם מעוכבים – או נעצרים בשל עלייה בסיכון למתקפות סייבר בחסות המדינה.  מקבלי ההחלטות ב-IT בעולם מצביעים בעקביות על שלושה איומים דומיננטיים בחסות המדינה: רוסיה (73%), סין (73%) וצפון קוריאה (40%). 72% מהם מאמינים שליכולות הסייבר של שחקנים מדינתיים "יש פוטנציאל לעורר מלחמת סייבר בקנה מידה מלא, עם השלכות הרסניות על תשתיות קריטיות גלובליות".  שלושה רבעים (75%) ממקבלי ההחלטות בתחום ה-IT מאמינים שמתקפות סייבר יכוונו יותר ויותר למוסדות המייצגים עיתונות חופשית וחשיבה עצמאית – נתון המשקף עלייה חדה מ-42% שהאמינו כך בשנה שעברה.  "מיזוגי חברות סייבר, נופים רגולטוריים מורכבים ופערים בין הצרכים למול כלי אבטחה מדור קודם", ציינו החוקרים, "מאתגרים את היכולות של ארגונים להיערך לקראת האיומים. בעוד שרבים רוצים ליישם כלי אבטחת סייבר מונעי בינה מלאכותית, ולבנות במהלך הגנה יזום – רק מחצית ממקבלי ההחלטות בתחום ה-IT הודו שלצוותים שלהם אין את המומחיות הדרושה ליישום וניהול הטכנולוגיה החדשה. מימין לשמאל: יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס. צילום: יח"צ "הדינמיקה הנוכחית בתעשייה יוצרת סביבה מושכת לשחקנים זדוניים" לדברי נדיר יזרעאל, מייסד משותף וה-CTO של ארמיס, "בינה מלאכותית מאפשרת לשחקנים של מדינות לאום לפתח בחשאי את הטקטיקות שלהם, כדי לבצע פעולות לוחמת סייבר בכל רגע נתון. במקביל, איומים צצים בהיקפים מדהימים ממדינות קטנות יותר. לצידם, שחקנים לא מדינתיים ממנפים את הבינה המלאכותית כדי להגיע לאיומי סייבר כמעט מקבילים (לאלו של האקרים בחסות מדינות). מנהלי אבטחת סייבר נדרשים לעצור מתקפות סייבר המסוגלות לשתק את הפעילות שלהם – לפני שתהיה השפעה כלשהי על הארגון שלהם".  "הדינמיקה הנוכחית בתעשייה יוצרת סביבה מושכת לשחקנים זדוניים. היא גורמת להם להגביר את מאמציהם באמצעות טכנולוגיות אוטומטיות המונעות על ידי AI", אמר מייקל פרימן, ראש מודיעין איומים בארמיס. לדבריו, "ארגונים הממנפים פתרונות אבטחה מוכחים של בינה מלאכותית יכולים לצייד את הצוותים שלהם במשאבים ובזמן הדרושים להם כדי לחזות את הטקטיקות שעלולות לשמש נגדם, ולהקשיח את סביבותיהם בתגובה. אימוץ גישה פרואקטיבית יותר לאיומים מעולם לא היה חשוב יותר".

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים התארח מאיר בינג, מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה, שמציינת השנה יובל להיווסדה. בינג מספר בו על הגידול בכל שנה במספר הפונים ללימודי מדעי המחשב דווקא בפתוחה, ומסביר את הסיבות לכך. לדבריו, "אם קצב הגידול יימשך, בטווח של כמה שנים נהיה הראשונים בארץ במספר בוגרי מדעי המחשב". כיום היא נמצאת במקום השלישי, אחרי הטכניון והאוניברסיטה העברית. "היתרון של שיטת הלימוד שלנו, המאפשרת גם ללמוד וגם לעבוד, גורם לסטודנטים לבחור ללמוד את מקצועות ההיי-טק אצלנו", אומר בינג. סקרים אחרונים אף הראו שבוגרי לימודי מדעי המחשב בפתוחה הם בין מקבלי השכר הגבוה בהיי-טק. בינג הוא בוגר תארים ראשון ושני במתמטיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בכלכלה. את רוב שנותיו עשה בתפקידים ציבוריים. במשך עשור וחצי הוא עבד באגף התקציבים במשרד האוצר ותפקידו האחרון שם היה סגן הממונה על התקציבים, אחראי על תחום הביטחון ותחומים נוספים. משם הוא עבר לתפקיד משנה למנכ"ל החברה למתנ"סים, שם הוא התוודע, לדבריו, לחשיבות של צמצום פערים ושילובם בחברה ובכלכלה הישראליות של בנות ובני אוכלוסיות מודרות, כגון ערבים וחרדים. אחרי ארבע שנים בחברה למתנ"סים, בינג עבר לשמש כסמנכ"ל הכספים של האוניברסיטה העברית, ובטרם נכנס לתפקידו הנוכחי לפני 10 חודשים הוא כיהן כמנכ"ל המשרד לשוויון חברתי. מה הביא אותך דווקא לתפקיד הזה, בארגון מורכב וגדול כל כך? בינג: "אחד האתגרים הגדולים של מדינת ישראל הוא טיפול בצמצום הפערים, שהולכים ומתרחבים. אני חושב שהחינוך, ובפרט האוניברסיטה הפתוחה, הם הדרך לביצוע המשימות האלה. המהות של המוסד הזה היא היכולת להנגיש לכמה שיותר אנשים להשכלה הגבוהה, ואנחנו מאפשרים מצוינות אקדמית". כמה סטודנטים לומדים כיום באוניברסיטה הפתוחה? "47 אלף סטודנטים, שלומדים גם לתארים וגם למטרות העשרה. 4,000 בוגרים שלנו מסיימים בכל שנה את התואר במדעי המחשב – מה שמעמיד אותנו בין האוניברסיטאות הגדולות בארץ, אבל לא הכי גדולות בכמות הבוגרים". האופי של האוניברסיטה הפתוחה תמיד היה שונה, בעיקר למידה מרחוק כשאף אחד לא חשב על זה. איך זה כיום? "אכן, אנחנו מוסד שמאפשר לימודים גמישים, ובניגוד למוסדות אחרים, סטודנט אצלנו יכול להמשיך לעבוד וגם ללמוד, ולכן, הלמידה מרחוק תמיד הייתה חלק מהגמישות שלנו. אתה יכול ללמוד בקצב שלך ובזמן שלך כמעט כל מקצוע, מכל מקום בעולם. יש לנו סטודנטים גם בחו"ל. מעבר לזה, יש לאוניברסיטה הפתוחה מאגר של ספרי לימוד ברמה הכי גבוהה, שמשמשים גם מוסדות אקדמיים אחרים. במקביל, ישנה למידה מבוססת אינטרנט, על ידי שימוש בטכנולוגיות למידע מהמתקדמות שיש בעולם. מעבר לזה, חשוב לציין שבכל קורס יש שיעורים משולבים של למידה מרחוק עם מפגשים פיזיים עם המרצה, ביותר מ-100 מרכזי למידה ברחבי הארץ. מאז הקורונה וגם בעקבות המלחמה, 80% מהלימודים מתקיימים בלמידה מרחוק כל הקורסים מוקלטים וסטודנט יכול להיכנס לשיעורים, לשאול את המרצה שאלות בשעות קבועות – וללמוד. הגמישות היא הדבר שהכי מאפיין אותנו. בנוסף, יש כיום כ-3,000 תיכוניסטים שצוברים אצלנו נקודות לתואר ראשון. הם ממשיכים בחיים הרגילים שלהם – בית הספר, חברים, תנועות נוער… – ובזמן הפנוי לומדים מבחירה". איזה פרופיל של סטודנטים אתם מכשירים בתחום מדעי מחשב? "אנחנו מזהים מגמת גידול קבועה, בכל שנה, של מספר הסטודנטים שפונים ללימודי מדעי המחשב דווקא אצלנו. כבר כיום אנחנו האוניברסיטה הגדולה בארץ בכמות הסטודנטים שלומדים מדעי המחשב, ומקום שלישי במספר הבוגרים. אם קצב הגידול יימשך, אני צופה שבטווח של כמה שנים נוביל גם במספר בוגרי מדעי המחשב. מעבר למקצועות הרגילים של מדעי המחשב, הוספנו את המקצוע של למידת מכונה לתואר שני, שמתקשר לכל נושא ה-AI, והביקוש לתואר זה הוא אינסופי. השנה החלו ללמוד 40 סטודנטים ובשנה הבאה נקלוט מעל 100". איך אתה מסביר את הגידול במספר הלומדים אצלכם למדעי המחשב? "זה קודם כל בגלל צורת ההוראה – גמישות שמאפשרת ללמוד מבלי לשנות את רצף החיים. הסיבה השנייה היא שהיכולת שלנו לגדול רחבה יותר, משום שבמוסדות האחרים, הגדלת כיתות לימוד למחשבים כרוכה בתקציבים שלא תמיד קיימים, ויש מחסור בחברי סגל. אצלנו, חומרי הלימוד קיימים והיכולת שלנו לגדול קלה יותר. בנוסף, אנחנו מאפשרים לציבור רחב יותר ללמוד את המקצועות האלה. נכון שאצלנו אפשר להתקבל ללא פסיכומטרי, אבל הלמידה מחייבת יכולות ריאליות, ולא מעט סטודנטים, שיש להם אותן, מגיעים להישגים גבוהים. רמת הלימוד אצלנו גבוהה לא פחות מכל מוסד אחר. זה בא לידי ביטוי גם במציאת מקומות עבודה של בוגרינו. שמחתי לראות סקר שנערך באחרונה, שהראה שבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה נמנים עם בעלי השכר הגבוה בהיי-טק". איך אתה רואה את עתיד ההשכלה האקדמית? יש ויכוח עתיק יומין בין אלה שדוגלים שהאוניברסיטה צריכה להכשיר למחקר לאלה שדוגלים בכך שהיא צריכה להכשיר למקצועות העתיד. "חלק מהתפקיד שלנו, כמוסד אקדמי, הוא קודם כל ללמד את הסטודנטים לחשוב ולחקור, ומהצד השני לתת להם גם אופק תעסוקתי. ברור לגמרי שסטודנט שמתחיל ללמוד היום ויגיע לשוק בעוד חמש שנים או יותר יגיע לשוק אחר לגמרי ממה שהוא מכיר. מה שחשוב הוא היכולת ללמוד ולהסתגל לשינויים האקדמיים".

ניר צוק ממשיך להיות רעב: פאלו אלטו שלו מתכננת לרכוש את פרוטקט AI האמריקנית – כך פורסם היום (ד') בגלובס. היקף העסקה, אם תיסגר, צפוי לעמוד על מאות מיליוני דולרים. פרוטקט AI הוקמה ב-2022 על ידי שלושה: איאן סוונסון, המנכ"ל, דריאן (די.) דגנפישה, הנשיא, ובאדר אחמד, סמנכ"ל הטכנולוגיות. המטה שלה ממוקם בסיאטל, ויש לה משרדים בברלין ובבאנגלור שבהודו. באוגוסט האחרון היא גייסה 60 מיליון דולר לפי שווי של קרוב לחצי מיליארד ובסך הכול הושקעו בחברה מאז הקמתה 108.5 מיליון דולר. בין המשקיעים בה נמנות הקרנות בולדסטארט, אבולושן וסיילספורס ונצ'רס, וכן היזם הסדרתי הישראלי שלמה קרמר, כיום מנכ"ל קאטו נטוורקס, דן פלסטינה, לשעבר סגן נשיא לאבטחה ב-AWS, ואנדרו פטרסון, מנכ"ל סיגנל סיינסס. המטרה: להעביר את עולם הגנת הסייבר ל-MLSecOps הפתרון של פרוטקט AI מונע מהתוקפים לבצע מתקפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית, שבהן ההאקרים משתמשים במודלי שפה גדולים (LLMs) או עורכים מניפולציות עליהם. הוא מנתח את אותם מודלי שפה ומזהה חריגות או ניסיונות למניפולציות עליהם עם הפנייה של שאילתות זדוניות. המטרה של החברה, לפי מקימיה, הוא להעביר את עולם אבטחת המידע והגנת הסייבר לעבודה בצורת MLSecOps. "אנחנו בונים עולם בטוח יותר, מבוסס בינה מלאכותית, על ידי העצמת הקהילה של חוקרי אבטחה ממוקדי AI, מציאת ניצול ייחודי במודלים של למידת מכונה ומתן כלים להפחתת הסיכונים הגלומים בפיתוח MLSecOps", כתבו מייסדי החברה. לדבריהם, "הבינה המלאכותית ממקמת את האבטחה בלב תכנון AI/ML, ומאפשרת למפתחי AI ולמהנדסי ML להמשיך לחדש במהירות, תוך הגנה מפני פגיעויות למידת מכונה ייחודיות. הבחנו בפער בין הבינה המלאכותית המוטמעת בארגונים לבין ארגוני אבטחת הסייבר. נהיה הזרז להסרת המחסומים בין הצוותים, ונעזור להם לבנות מערכות AI בטוחות ומאובטחות יותר, כדי להפחית באופן דרמטי את הסיכון לארגונים". לפי המייסדים, "יש לפרוטקט AI מבט ייחודי על הצרכים של אלפי לקוחות – כיצד להרחיב בהצלחה יישומי AI. ככל שיש יותר מודלים של לימוד מכונה שנפרסים בייצור, ההבנה שלנו היא שיש צורך לתת לבוני בינה מלאכותית פתרון שיעזור להפוך את הסביבות שלהם למאובטחות יותר ומותאמות להיבטים ייחודיים של סביבת לימוד מכונה. אנחנו מקשרים את הצרכים של צוותי אבטחת הסייבר ליכולות של הבינה המלאכותית, ועוזרים להם לבנות את השלב הבא של בינה מלאכותית מורחבת ומאובטחת, באמצעות אימוץ MLSecOps". תפיסת ה-"פלטפורמיזציה" מומחה בתחום הסביר לאנשים ומחשבים כי "הרכישה, באם תצא לפועל, היא חלק מתפיסת ה-'פלטפורמיזציה' שפאלו אלטו מקדמת. היא מובילה אותה, אבל היא לא לבד: בתפיסה דוגלות גם, בין השאר, סנטינל וואן, פורטינט וקראודסטרייק. פאלו אלטו רוצה שמנהלי אבטחת המידע בארגונים יתמודדו מול מכלול האיומים ממערכת אחת, שתרכז את כלל הווקטורים, האיומים, והסיכונים במקום אחד". פאלו אלטו ופרוטקט AI לא הגיבו לדיווח. "בתוך שנים ספורות, שוק הסייבר יהיה גמור" צוק, המייסד וה-CTO של פאלו אלטו, היה דובר המפתח בכנס שערכה בינואר השנה אואזיס, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא אמר שם כי "שוק הסייבר משתנה, שוב, מקצה לקצה, ויש לנו חלק חשוב בכך. הגענו למצב שבו אין לנו כל דרך למנוע מהתוקפים לחדור לארגון. מי שמספר לכם משהו אחר – טועה או מטעה". "בתוך שנים ספורות, שוק הסייבר יהיה גמור. לא יהיו עוד חברות אבטחה כמו שאנחנו מכירים כיום. אלה שישרדו יהיו חברות אבטחה שהמרכיב המרכזי שלהן הוא בינה מלאכותית, ולצידה יכולות אבטחה שונות", ציין. הוא הסביר על גישת הפלטפורמה ואמר שהיא "ניתנת לשימוש בשתי דרכים: לעמוד לבד – או לקבל את כל יתרונות הפלטפורמה במקום אחד, עם אופציות לתוספות. בגישה זו, התפעול קל יותר והעלות הכוללת זולה יותר. יש 'מוח' אחד ולא 10 מקבלי החלטות שונים של ספקיות אבטחה שונות… עד לא מזמן, המעבר לפלטפורמה היה סוג של מותרות, אולם כיום, בשל השינויים המואצים בעולם הטכנולוגי וריבוי ספקיות האבטחה – פלטפורמה היא הכרח. ההיסטוריה מוכיחה את צדקתנו: ספלאנק 'מתה' כשנרכשה על ידי סיסקו, סימנטק 'מתה' בברודקום ויבמ מכרה לנו את עסקי ה-SEIM-SOC שלה".

עם פתיחת כנס Next 25 של גוגל קלאוד היום (ד') ביצעה החברה שורה של הכרזות בעולמות תשתיות הענן והבינה המלאכותית. לפניכם המעניינות שבהן: ראשית, החברה הכריזה על זמינות הרשת הפרטית הגלובלית שלה לעסקים ברחבי העולם, במה שהיא מכנה Cloud WAN. גוגל קלאוד בעצם מציעה תשתית WAN בענן לעסקים הזקוקים לכך, במקום לבנות או לרכוש תשתית WAN פיזית – תוך חיסכון בעלויות ושיפור במהירויות של עד 40%, לדבריה. החברה מעמידה לשם כך את הרשת שלה, שכוללת שלושה מיליון ק"מ של סיבים אופטיים, זמן השהייה השואף לאפס ואתרים ביותר מ-200 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם, כולל ישראל. ואם כבר חומרה, החברה חשפה באירוע גם את מעבדי ה-Ironwood החדשים שלה – דור שביעי למעבדי ה-TPU (ר"ת Tensor Processing Unit, המעבדים הייעודיים של גוגל ל-AI), עם שיפור של פי 10 בביצועים תחת עומס. עם מבנה של יותר מ-9,000 שבבים לכל פוד, Ironwood יספק 42.5 אקסה-פלופ לכל אחד מהם, ויציע תמיכה במודלי השפה הגדולים המתקדמים ביותר. עוד פיתוח מעניין הוא ה-Gemini on Google Distributed Cloud. הפיתוח הזה מביא את מודלי הבינה המלאכותית של גוגל לסביבות מקומיות. בעזרת שותפות עם דל, ניתן יהיה להשתמש במודל גם בסביבות לא מקוונות ואפילו air-gapped, כמו גם בסביבות מחוברות. לפי גוגל, זוהי השלמה למוצר ה-GDC המקומי ומנותק הרשת שלה, שמאושר לשימוש בפרויקטים סודיים של הממשל האמריקני, לדוגמה. ולבסוף, גוגל קלאוד הכריזה על שיפורים במודלים ליצירת תכנים, כמו עדכונים ל-Imagen 3, שהוכרז לפני כשבועיים וגרם לכולנו ליצור תמונות בסגנון אנימציה יפנית; ל-Chirp 3, שכולל עיבודי קול מותאמים אישית; ל-Veo 2, ליצירת סרטונים והשלמה וטיפול בתמונות; ול-Lyria – המודל הראשון בתעשייה לפי גודל, שמיועד לשימוש ארגוני ביצירת מוזיקה מטקסט. זאת, לצד מודלים מדעיים חדשים, שיהיו זמינים מעכשיו ב-Vertex AI, ו-200 מודלים של חברות צד שלישי כמו אנת'רופיק ו-AI21 Labs הישראלית, ואפשרות להציע לעובדים בארגון "ספריה של סוכנים" לשימושם.

יבמ הכריזה אתמול (ג') על הזמינות של z17, שהוא, לפי החברה, המיינפריים הראשון שלה שפתוח באופן ייעודי לעידן ה-AI. החברה משלבת בו יכולות תומכות בינה מלאכותית בחומרה, בתוכנה וגם במערכת ההפעלה הייעודית. לפי הענק הכחול, המחשב החדש מספק עד 50% ביצועי היסק יותר לעומת שרת המיינפריים הקודם שלה, z16, והחברה פיתחה עבורו מעל 250 תרחישים שבהם הוא יכול לסייע לאורך מרחב גדול במיוחד של תעשיות – החל מניהול שירותי צ'טבוט, דרך תמיכה באנליזה של צילומים רפואיים ועד לסיוע בהפחת גניבות ברשתות קמעונאיות. המחשב החדש מבוסס על מעבדי ה-Telum II החדשים של יבמ, שרצים במהירות של 5.5 גיגה-הרץ ושהיא הציגה אותם באוגוסט האחרון, במהלך כנס Hot Chips 2024. מדובר בשרת הראשון של החברה שמבוסס על המעבדים החדשים, שמחליפים את הדור הקודם, שהושק ב-2021 ושובץ ב-z16. ה-z17 כולל גם את השבב Spyre Accelerator, שנועד להאיץ חישובי היסק. לפי יבמ, ביחד הם אמורים לספק קיבולת מחשוב גדולה יותר, גם בזכות תמיכה בזיכרון מטמון שגדול ב-40% לעומת הדור הקודם, כולל הגדלה של הזיכרון הווירטואלי ברמת L3 ל-360 מגה-בייט וברמת L4 ל-2.88 גיגה-בייט. המחשב החדש מסוגל לבצע יותר מ-450 מיליארד פעולות היסק ביום עם זמן תגובה של אלפית השנייה. לפי החברה, בהמשך השנה לקוחות יוכלו גם להריץ קטלוג הולך וגדל של סייעני וסוכני AI – כשה-z17 עצמו יהיה זמין החל בחודש יוני. "התעשייה לומדת במהירות שהערך של הבינה המלאכותית יהיה בהתאם לתשתית שעליה היא פועלת ולא יותר", אמר רוס מאורי, מנכ"ל IBM Z ו-LinuxONE ב-יבמ. "עם z17, אנחנו מביאים את ה-AI לליבה של הארגון, עם התוכנה, כוח העיבוד והאחסון, כדי להפוך אותה לתפעולית במהירות. בנוסף, ארגונים יכולים להתחיל להשתמש איתו באמת במאגרים העצומים והבלתי מנוצלים של הנתונים הארגוניים שלהם עם AI, ובצורה מאובטחת וחסכונית".

פרסום מבוסס-ביצועים ברשתות החברתיות צומח במהירות – תחזיות לענף מנבאות, כי הוצאות פרסום ברשתות חברתיות יגיעו להיקף של 239 מיליארד דולרים ב-2025 וצפויות להגיע ל-273 מיליארד דולרים ב-2026. ואולם מחקר חדש שערכה Qualtrics עבור טאבולה ועובדת עם 20 אלף ארגונים ברחבי העולם מצביע על תופעה שעשויה לטלטל את תעשיית הפרסום: 75% מהמפרסמים שמתמקדים בפרסום מבוסס-ביצועים ברשתות החברתיות מדווחים על ירידה דרמטית בתשואות – למרות שהשוק הזה שווה מאות מיליארדי דולרים. מהדו"ח עולה גם, כי מרבית המפרסמים הללו ציינו, כי התשואות הפוחתות משפיעות על יותר מ-30% מההוצאות שלהם, וכי מפרסמים המתמקדים בפרסום מבוסס-ביצועים עומדים בפני תשואות פוחתות על ערוצי הסושיאל עקב רוויה בקרב קהלי היעד, גידול בעלויות ועייפות מפרסומות (ad fatigue) – מה שמעיד על על נקודת רוויה קריטית בכלכלה הדיגיטלית.  בנוסף, יותר מ-80% מהמפרסמים המתמקדים בפרסום מבוסס-ביצועים משתמשים בכמה טקטיקות שונות כדי להיאבק בתשואות הפוחתות, כאשר יותר ממחציתם מתרחבים לפרסום בערוצים דיגיטליים נוספים מעבר לסושיאל. "על אף שנתח גדול מתקציבי הפרסום מבוסס-הביצועים הולך לפרסום בערוצי סושיאל, מפרסמים רבים נתקלים במחסום בצורה של תשואות פוחתות", אמר אדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה. "הגדלת הוצאות הפרסום פשוט לא מיתרגמת לשיפור בתוצאות. ממצאי הדו"ח הזה מצביעים על הקושי בשמירה על רמת הביצועים לאורך זמן, והמפרסמים מחפשים פתרונות שיוכלו לסייע להם להתגבר על מחסום זה".

הרבנות הראשית לישראל בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי מאפשרים מכירת חמץ באופן נוח, מהיר ובטוח – בלחיצת כפתור בשירות דיגיטלי. השירות נגיש באתר GOV ומיועד הן לתושבי ישראל והן לשוהים בחו”ל. מכירת חמץ היא מצווה מרכזית בהכנות לחג הפסח, והשירות הדיגיטלי מאפשר לכל אדם למכור את החמץ שברשותו בצורה פשוטה, נגישה וללא עלות – באמצעות טופס דיגיטלי. השירות יהיה פעיל עד יום שישי הקרוב, ה-11.4. הדף של מכירת החמץ אינו פעיל במהלך השבת, בהתאם לשעון ישראל. הרבנות הראשית לישראל מדגישה: לאחר ביצוע המכירה, יש לאחסן את החמץ המכור במקום סגור ומסומן עד לסיום חג הפסח. מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, יהודה כהן: "חשוב לנו כמוסד הרבנות הראשית להנגיש את שירות מכירת החמץ בצורה פשוטה, קלה ודיגיטלית – כדי לאפשר לכל יהודי באשר הוא לקיים את מצוות הפסח מתוך חיבור למסורת, גם בעידן המודרני. נמשיך לפעול כדי ששירותי הרבנות יגיעו לכל אזרח ואזרחית באיכות, בזמינות ובנגישות מרבית". יוגב שמני, סמנכ״ל טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים: "המשימה שלנו היא להפוך את השירותים הממשלתיים לנגישים, פשוטים ודיגיטליים – לכל אזרח ובכל מקום. אנחנו גאים לאפשר לציבור למכור חמץ באופן דיגיטלי, ובכך לשלב את המסורת בעידן הדיגיטלי, מבלי לוותר על הערכים והאמונה".