השקת סידרת מכשירי הגלאקסי S25 של סמסונג, שכלי ה-AI המוטמעים בהם מבוססים על ג'מיני של גוגל, הייתה סיבה מתאימה עבור גוגל להכריז על כמה עדכונים מרשימים בפלטפורמת ה-AI ג'מיני שלה. רבים מהשיפורים הם ייחודיים למכשירים כמו הגלאקסי S25 החדש, אך חלקם יפעלו גם על סמארטפונים ישנים יותר, כמו ה-S24 של סמסונג והפיקסל 9 של גוגל. התכונה החדשה הבולטת ביותר היא היכולת של ג'מיני לשרשר פעולות. המשמעות היא, שניתן כעת לבצע פעולת, כמו, לדוגמה, להתחבר למפות גוגל כדי לחפש מסעדות בקרבת מקום, ואז לנסח טקסט בגוגל מסג'ס ולשלוח לאנשים כדי להזמין אותם לארוחה – הכל באמצעות פקודות בג'מיני. יכולת השרשור מתווספת לכל המכשירים המריצים את ג'מיני, "בהתאם להרחבות", מה שאומר, שיהיה צורך שהתוספים לקישור האפליקציה המסוימת לג'מיני ייכתבו על ידי מפתח. כמובן, לכל האפליקציות החשובות של גוגל כבר יש הרחבות, אבל הן זמינות גם עבור האפליקציות הערות, לוח שנה, תזכורות ושעון של סמסונג. שיפורים נוספים הם בג'מיני לייב – החלק של הצ'אטבוט שמאפשר לנהל שיחה טבעית עם ה-AI – שהופך לרב-מודאלי. המשמעות היא שניתן להעלות תמונות, קבצים וסרטוני יו-טיוב לשיחה שמקיימים, ואז להציג שאלה הנוגעת להם בג'ימיני לייב. עם זאת, השיפורים הרב-מודאליים של ג'מיני אינם זמינים בכל המכשירים ויפעלו רק במכשירי הגלאקסי S24 ו-S25 או פיקסל 9. לבסוף, גוגל הודיעה כי יכולות פרויקט Astra יושקו בחודשים הקרובים ויגיעו קודם כל למכשירי הגלאקסי S25 והפיקסל. פרויקט Astra הוא האבטיפוס של עוזרת ה-AI של גוגל, המאפשרת ליצור אינטראקציה עם מה שנמצא בקרבת המשתמש, כמו, לכוון את המצלמה למשהו ולבקש מהעוזרת הקולית מידע עליו, או לשאול את העוזרת מתי תהיה התחנה הבאה במסלול הנסיעה באוטובוס. פרויקט Astra אמנם פועל על סמארטפונים, אבל ישולב עם משקפי ה-AI של גוגל, כך שניתן יהיה פשוט להתחיל לשאול את ג'מיני שאלות על מה מסתכלים מבלי שיהיה צורך לערב מסך כלשהו.

גולשים רבים דיווחו היום (ה') בשעות הצהרים כי ChatGPT לא עובד להם, הם לא מצליחים לשאול את השירות הפופולרי שאלות – ולא לקבל תשובות. במשך פחות משעה התקבלו מאות פניות לאתר DownDetector שנוגעות לשירותים של OpenAI, כאשר 93% מהן מוסרות על תקלה ב-ChatGPT, והאחרות – על תקלה באתר (5%) ובאפליקציה (2%). OpenAI הודתה באתר שלה בקיום התקלה. קצת לפני השעה 14:00 (שעון ישראל) נכתב באתר כי "אנחנו חווים עכשיו תקלה מתפתחת ב-API שלנו, וחוקרים את הנושא". כחצי שעה לאחר מכן צוין כי "זיהינו את התקלה ואנחנו מתחילים להטמיע תיקון". בהמשך, OpenAI העלתה הודעה נוספת, שלפיה "הטמענו את התיקון ואנחנו מנטרים אחר התוצאות". ב-14:45 טענה OpenAI שהתקלה תוקנה ו-"כל השירותים עובדים". עם זאת, משתמשים דיווחו כי גם לאחר ההודעה השירות עדיין לא עובד. ואמנם, כחצי שעה אחר כך הודיעה החברה כי התקלות מתגברות – והיא מטפלת בסוגייה.

"הקוד הפתוח עוזר להגיע למטרה מהר, אבל הוא לא חף מסיכונים וזה קורה גם ב-OT. כמות הקוד בעולם רק הולכת וגדלה, ובאופן מטורף. כאשר נדרשת כזו כמות של קוד, אף אחד לא כותב הכל מחדש, אלא משתמשים בקוד מוכן, מחברים לזה עוד קוד ועוברים על זה, וזה נמצא בכל תחום ובכל אזור. הגידול מ-217 הוא באופן מעריכי, וכיום בתוכנה מסחרית יש בין 80 ל-90 אחוזים קוד פתוח, כלומר לכל היותר 10% קוד מקומי, וכל השאר מצד שלישי", כך סיפר צביקה רונן, מומחה ניהול סיכוני שימוש בקוד פתוח, ב-ICS CyberSec⁹ 2025 – כנס הגנת הסייבר ה-ICS-OT & IIoT התשיעי של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה. לדבריו יש כמה רמות של סיכונים. "הסיכון הראשון הוא משפטי. זה מבוסס על הסכמי רישוי אבל יש עשרות אלפים כאלה, ולפעמים ממש אי אפשר לעקוב. אנחנו משתמשים בזה כי הקוד הפתוח הוא נגיש וזה חוסך, אבל יש גם סיכוי תפעולי, כי הרי מי שכתב את זה הוא לא עובד שלנו. אנחנו עדים לתביעות הגבלים עסקיים, ואם חשבנו שזה רק מי שפיתח, מתברר שזה הרבה מעבר לכך – כי יש גופים שרוכשים את הזכויות במטרה לתבוע", הוא אמר. הוא הזכיר שמעבר לכך יש עוד סיכון 'קטן' שצריך תמיד לקחת בחשבון, בעיקר בעידן ההמרה הדיגיטלית בה מעבירים את המידע מחדרי המחשב לענן, עידן שמתרחש כעת גם בעולם התפעולי. "מספיקה חולשה קטנה ברכיב אחד כדי לגרום לנזקים של מאות מיליוני דולרים, וזה קורה למרות שזה ניתן לחסימה אם מנהלים את הקוד הפתוח כמו שצריך. ולא רק מפתחים אוהבים קוד פתוח, במקביל יש אימוץ נרחב גם של האקרים, שמשתמשים בקוד הפתוח כמשטחי תקיפה, ומדובר במאות אלפים של פריטי קוד פתוח שהותקפו מאז שהתחילה המדידה של ההיבט הזה", הוא סיכם. חגי סלע, מנהל הפעילות בישראל של Exclusive Networks IL. צילום: ניב קנטור "החזון שלנו הוא אמון מוחלט" חגי סלע, מנהל הפעילות בישראל של Exclusive Networks IL, דיבר בכנס על אבטחת סייבר ל-OT, ול-IoT ותשתיות קריטיות, וסיפר: "כחברה שהוקמה כבר לפני 20 שנה אנחנו מעניקים המון שירותים, כולל שירותים מקצועיים והנגשה של עולם הסייבר ללקוחות סופיים. החזון שלנו הוא אמון מוחלט, מוצרים שייתנו שירות סייבר מקצה לקצה ל-IT וגם ל-OT. המנוף לתקופה הקרובה הוא ההנגשה של החיישן הקטן ביותר ועד הדאטה סנטר הכי גדול, והמשימה שלנו היא שהשירותים יתתנו מעטפת שתהיה גם מהירה וקלה לשימוש". הוא הוסיף כי, "הדרך שלנו היא ללכת ללקוח הסופי ולבנות עבורו תוכנית יחד עם האינטגרטור שהוא שכר בפועל, כולל הרצת דמו ו-POC בחצר הלקוח, וגם כדי לוודא שהלקוח הסופי יבין איך משתמשים, ושיבין מה שצריך כדי להתמודד בעולם של אבטחת הסייבר המודרנית – עד לתוכנית ביצוע ועד לתחזוקה בסופו של דבר. אנחנו רוצים שתהנו מהמוצר ולא תיבהלו ממנו, שבאמת תשתמשו בו". אסף טורנר, מנכ"ל מיה-סקיורטי. צילום: ניב קנטור "ההנחה שמישהו ישנס מותניים ויבוא לעזור לנו כבר לא נכונה" אסף טורנר, מנכ"ל מיה-סקיורטי, מי שהיה לשעבר ראש יחידת הסייבר המגזרית במשרד האנרגיה, בחר לדבר בכנס על פערים במעגלי הגנת סייבר ובקרות מפצות. "פעם באיום מדינתי התעסקו השב"כ, מערך הסייבר, אמ"ן וכדומה. היום אנחנו במקום אחר. כיום איום כזה פשוט אומר שאנחנו צריכים לשנס מותניים ולעבוד חזק בפני עצמנו. ההנחה שמישהו ישנס מותניים ויבוא לעזור לנו כבר לא נכונה", הוא אמר. טורנר התייחס באופן נרחב לשרשרת האיומים הקיימת כיום בהיבט של הסייבר, כשאמר: "היום אנחנו ממש רואים על הגדרות את כולם, אני לא יודע כמה מקום יש על הגדרות – חיזבאללה וחמאס ואיראן וגם תוקפים מדינתיים מסין ורוסיה. ראינו שצפון קוריאה מצטרפת למלחמה באוקראינה, ולא צריך להיות חכם גדול כדי להבין לאן זה גורר אותנו כמדינה, וכל אחד בחלקת אלוהים הקטנה שלו. צריך לחשוב מחדש על התרחישים ועל איומי הייחוס, על מי שבא לתקוף ומי בא להגן. יש מה לעשות, ואני שמח שיש כנסים, כמו הכנס של אנשים ומחשבים, שעוסקים בהגנת סייבר עבור מערכות OT ו-ICS". ניסים חי, מנהל מוצר, חטיבת הבקרה התעשייתית של שניידר אלקטריק. צילום: ניב קנטור "יש דרישה להגנה מקצה לקצה" ניסים חי, מנהל מוצר, חטיבת הבקרה התעשייתית של שניידר אלקטריק, דיבר על אבטחת סביבת הבקרה והיישום של יכולות אבטחה ותקשורת מתקדמות. "אם עד היום היינו עובדים בעיקר עם אנשי בקרה אנחנו באים כיום לאנשי ה-IT ומבקשים מהם את המידע, אבל בשפה שלנו. ואנחנו גם מבקשים בקרות יותר מתקדמות, כמו סיסמה לדוגמה. המורכבות של התכונות שאנחנו מעניקים נדרשת מול אותם אנשים, וזה הופך לסטנדרט בתעשייה. יש דרישה להגנה מקצה לקצה. המטרה היא שכבה אחידה, ולדבר בכמה שיותר פרוטוקולים – שבכל בקר יהיה הכל ושכל אחד ייבחר במה להשתמש", הוא סיפר. הוא ציין כי כיום יש לבקרים כוח עיבוד, ואפשר להתייחס אליהם כמערכת מלאה. "את הקושחה צריך לעדכן כל כמה חודשים, ואנחנו עושים את זה בצורה שאי אפשר יהיה לפתוח ולעשות הנדסה לאחור. קושחה לא מעודכנת של בקר לא תעלה, וקשה מאוד לעקוף, כי הבקר לא ייכנס לריצה. אפשר גם להגדיר בבקר עצמו איזה פורטים לאפשר ואיזה לחסום. אפשר גם לקבוע שעון שיגרום לבקר להינעל וכדי לחזור ולהיכנס אליו צריך שוב שם וסיסמה, ואפשר גם להגדיר את איכות הסיסמה, ומנהל ה-IT יכול להתחבר לאזור הזה בבקר כדי לקבוע את הדברים האלה – כולל מניעת כניסה אנונימית", הסביר חי.

באירוע שנערך בסן חוזה בקליפורניה, השיקה אתמול (ד') בערב סמסונג את סידרת הדגל החדשה שלה, הגלאקסי S25, הכוללת כרגיל שלושה דגמים: בראש – דגם העילית הגלאקסי S25 Ultra ואחריו דגמי ה-+S25 וה-S25, כשרוב החידושים בה כוללים את מילת הקסם AI, אבל לא רק. יש גם הגנת פרטיות משופרת, שימוש בחומרים ממוחזרים, שיפורים במצלמות ובעיבוד התמונות והסרטונים, תמיכה בשדרוגי מערכת ההפעלה למשך שבעה דורות קדימה ועדכוני אבטחה למשך שבע שנים, ועוד. כל אלה ארוזים במכשיר בעל עיצוב די דומה לקודמיו, הכולל את מעבד הדגל Snapdragon 8 Elite של קוואלקום, שפותח יחד עם סמסונג, ונותן למכשיר עוצמת עיבוד משופרת, המאפשרת את יישומי ה-AI, המעובדים במכשיר עצמו. דגם ה-Ultra קיבלת תוספת קנה לגודל המסך – מ-6.8 ל-6.9 ללא הגדלת מכשיר. סמסונג מבטיחה שהמכשירים החדשים עמידים טוב יותר בפני מים ואבק ועשויים מחומרים חזקים כמו טיטניום וגורילה גלאס מסוג Armour 2. ראשית נציין, שמנוע הבינה המלאכותית במכשיר מבוסס כולו על ג'מיני של גוגל באמצעות ממשק המשתמש בגירסתו החדשה – OneUI 7, שעוטף את מערכת ההפעלה אנדרואיד 15. השינויים העיקריים בו הם בעצם הנגשת יישומי ה-AI בצורה אינטואיטיבית וקלה יותר בעזרת מעין סרגל בשם Now Bar, שמפעיל סוכנים חכמים אישיים שלומדים את הרגלי השימוש של בעל המכשיר ומספקים לו חוויית שימוש מותאמת אישית. למשל: התכונה Circle to Search – המאפשרת לזהות מספרי טלפון, אימיילים וכתובות אתרים ולבצע פעולות כמו שליחת מייל או מעבר לאתר בלחיצה אחת. עוד בין תכונות ה-AI: ה-Now Brief שמפנה את המשתמש בלחיצת כפתור לדף עם המידע הרלוונטי שמעניין אותו, כמו מזג האוויר, פגישות, מוזיקה וכדומה. בנוסף, המכשיר יכול להבין שפה טבעית, מה שמאפשר למשתמש לתת פקודות קוליות מורכבות. שיפורי AI נוספים מוטמעים במערך הצילום, כמו לבודד ערוצי קול שונים ולבחור באחד מהם, או להסיר אותם כליל – מה שמסייע לנקות רעשי רקע מהסרטון, להפוך תמונה לסרטון קצר ועוד. במערך הצילום שולב גם מנוע AI חדש, בשם Pro-Visual Engine שמאפשר צילום תמונות וסרטונים באיכות גבוהה. בדגם ה-Ultra נוסף גם מנוע ה-ProVisual Engine, המאפשר עיבוד תמונה מתקדם וייעול של צריכת האנרגיה. אבטחת המכשיר מובטחת בעזרת Knox Vault – מערכת האבטחה של סמסונג) ובעזרת הצפנה קוונטית – טכנולוגיית הצפנה חדשנית שמגינה על נתונים ומספקת שכבת הגנה נוספת על מידע רגיש. עוד שופר מנגנון ההגנה מפני גניבה, והוא כולל לוח בקרה חדש של Knox Matrix למעקב אחר מצב האבטחה במערכת האקולוגית של המכשירים המחוברים. בגזרת המחיר סמסונג הפתיעה לטובה, עם הודעה שהמחירים השנה לא יהיו גבוהים יותר מאשר בשנה שעברה. המחירים הרשמיים של היבואנית נעים בין 3,250 ל-S25 הבסיסי, שיגיע עם 12 גיגה-בייט זיכרון ואחסון בנפח 128 גיגה-בייט, עד 6,000 שקלים למכשיר Ultra עם 1 טרה-בייט אחסון. המכשירים זמינים להזמנה מוקדמת בחברות הסלולר ואצל היבואנית ויגיעו למדפים ב-7 בפברואר.

קבוצת גליל הנדסה, שמספקת פתרונות הנדסיים ופתרונות הקמה, השלימה באחרונה פרויקט להקמת מערך הגנת נתונים, גיבוי והתאוששות מאסון באמצעות פלטפורמת Commvault Cloud מבית קומוולט. הפרויקט בוצע על ידי וואן-הראל, ארך כשבועיים והיקפו הכספי עומד על 150 אלף שקלים. גליל הנדסה פועלת באמצעות שני סניפים – בעומר בדרום וברמת ישי בצפון. החברה מפעילה דאטה סנטרים בצפון ובדרום עם כ-30 שרתים וירטואליים, שעליהם פועלות מערכות המידע של החברה. היא מעסיקה כ-230 עובדים וכן עשרות יועצים עצמאיים, ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם קבלנים חיצוניים, המקושרים למערכות החברה. בגליל הנדסה אומרים כי הם בחרו את הפלטפורמה של קומוולט לאחר בחינה מעמיקה של הפתרונות הקיימים בשוק, תוך מתן דגש לבחינת יכולות בהגנה מפני מתקפות כופרה. במסגרת הפרויקט הוקם מערך גיבוי לנתונים בסניף הדרומי של החברה בעומר, שמגבה את נתוני שני הסניפים. כמו כן, היא ביצעה גיבוי נוסף לקלטות. "בחנו כמה פתרונות ובחרנו בפלטפורמת Commvault Cloud, משום שלמדנו אודות היכולות הגבוהות של הפתרון – הן בהגנה מראש מפני מתקפות, הן בגיבוי עצמו והן בתחום ההתאוששות ושחזור הנתונים", אמר רונן מזרחי, מנהל ה-IT של גליל הנדסה. "עד לאחרונה, עבדנו עם פתרון ישן, שלא נתן מענה מספק לגיבוי ושחזור הנתונים. בבחירת הפתרון שמנו דגש על מערכת שמגינה בצורה טובה מפני מתקפות כופרה, באמצעות עותק גיבוי מבודד, שלא מוצפן במקרה של מתקפה. אנחנו מקבלים התראה מיידית במקרה שמישהו מנסה למחוק נתונים רגישים ויכולים לעצור את המחיקה. בנוסף לכך, הממשק של המערכת פשוט ואינטואיטיבי לתפעול. הגיבוי מבוצע בצורה מהירה וגם השחזור מהיר מאוד, בזכות ביצועי הפלטפורמה. קל מאוד להגדיר ולבצע גיבויים באמצעותה, וכן לבצע שחזור במקרה של אסון". השלב הבא: העברת מערכות האופיס והמייל לסביבת הענן מזרחי הוסיף כי "בחודשים הקרובים נעביר את מערכות האופיס והמייל לסביבת הענן, באמצעות Office 365 של מיקרוסופט. בשלב זה אנחנו צפויים לגבות את הנתונים שביישומי ה-Office 365 באמצעות מערכת מטאליק, שמהווה חלק מפלטפורמת Commvault Cloud. מטאליק תבצע גיבוי לנתונים בענן של קומוולט, שמופעל באמצעות Azure של מיקרוסופט". "וואן-הראל ליוותה אותנו לאורך הפרויקט – משלב התכנון, דרך הקמת התשתית ועד לביצוע, שנעשה במהירות רבה", ציין. לבנת רוכנברג, מנהלת תיקי לקוחות בוואן-הראל, אמרה כי "אם בעבר היה לוקח שעות רבות לשחזר נתונים, אם בכלל היו מצליחים לשחזר, כיום גליל הנדסה יכולה לבצע שחזור מלא בתוך דקות. לאחר הדרכה קצרה, צוות ה-IT של הקבוצה שולט באופן מלא בממשק ניהול הפלטפורמה". היא ציינה ש-"וואן-הראל היא שותפה של קומוולט כמעט עשור ברמה הגבוהה ביותר – Elite Solution Provider. יש לה ניסיון רב בפתרונות גיבוי – הן בסביבת און-פרם והן בסביבות משולבות ענן". לדברי איתן מארבי, מהנדס מערכות בקומוולט ישראל. "הדגש המרכזי בפרויקט זה היה על איתור פתרון שיספק הגנות חזקות מפני מתקפות כופרה ופגיעה בנתונים, ואת ההתאוששות המהירה ביותר בעת תקלה או מתקפת סייבר. פלטפורמת חוסן הסייבר Commvault Cloud הוכיחה את עצמה בתחום זה, בזכות חלונות גיבוי קצרים, שחזור מהיר ויכולת לבידוד אתרי הגיבוי כך שלא ייפגעו במקרה של מתקפה. הלקוחות הגדולים בישראל בחרו בקומוולט להגן על הנכסים החשובים ביותר שלהם".

יממה לאחר תחקיר הוושינגטון פוסט, שחשף שגוגל סייעה לצה"ל במהלך המלחמה והעניקה לו יכולות AI – הגרדיאן חושף היום (ה') שהצבא הישראלי הגדיל מאז ה-7 באוקטובר באופן משמעותי את ההסתמכות שלו על טכנולוגיית הענן ומערכות הבינה המלאכותית של מיקרוסופט. "הסיוע הטכנולוגי של מיקרוסופט זינק במהלך השלב האינטנסיבי ביותר של ההפצצות על עזה", כך עולה ממסמכים שהודלפו לעיתון הבריטי. לפי הגרדיאן, "מיקרוסופט העמיקה את יחסיה עם מערכת הביטחון הישראלית לאחר ה-7 באוקטובר, סיפקה לצבא שירותי מחשוב ואחסון גדולים יותר וחתמה על עסקאות בהיקף של מעל 10 מיליון דולר, תמורת אלפי שעות של תמיכה טכנית לצבא". תחקיר הגרדיאן נערך במשותף עם האתר שיחה מקומית והמגזין הישראלי-פלסטיני +972. הוא מבוסס בחלקו על מסמכים שהגיעו לידי Drop Site News. לפי התחקיר, שמתבסס גם על ראיונות עם גורמים ממערכת הביטחון והמודיעין הישראלית, לאחר שצה"ל פתח במלחמה נגד החמאס, הוא התמודד עם ביקוש רחב מאוד ופתאומי לכוח אחסון ומחשוב. זה הוביל אותו להרחיב במהירות את תשתית המחשוב שלו – ולאמץ את מה שאחד המפקדים תיאר כ-"עולם המופלא של ספקיות הענן". בשל כך, אמרו מקורות ביטחוניים ישראליים רבים, "צה"ל הפך תלוי יותר ויותר בחברות כמו מיקרוסופט, AWS וגוגל – כדי לאחסן ולנתח כמויות גדולות יותר של נתונים ומידע מודיעיני לתקופות ארוכות יותר". "בין המשתמשים ב-Azure: חיל האוויר ומערך המודיעין" המסמכים שהודלפו מצביעים על כך שהמוצרים והשירותים של מיקרוסופט, ובראשם פלטפורמת הענן שלה, Azure, שימשו יחידות בזרועות צה"ל – חיל האוויר, היבשה, חיל הים ואגף המודיעין. בעוד שצה"ל השתמש בחלק משירותי מיקרוסופט לצרכים מנהלתיים – מערכות מיילים וניהול קבצים, המסמכים מעלים ש-Azure שימשה לתמיכה בפעילויות לחימה ומודיעין. עוד מערכת שבה, לפי הגרדיאן, צה"ל עושה שימוש בטכנולוגיות של מיקרוסופט היא "אבן מתגלגלת", שמשמשת לניהול מרשם האוכלוסין ותנועת הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. במקרה זה, הדאטה שנאספה בה נשמרה על גבי טכנולוגיה של הענקית מרדמונד. כמו כן, במהלך המתקפה, חבילת מערכות התקשורת והמסרים של מיקרוסופט שימשה את אופק, יחידת ה-IT של חיל האוויר – זאת שעל פי הפרסום אחראית על מאגרי המידע הגדולים, שבהם שמור "בנק המטרות" של צה"ל. כמו כן, עולה מהמסכים שחודש לאחר פרוץ המלחמה, בנובמבר 2023, משרד הביטחון פנה למיקרוסופט כדי שתספק תמיכה מהירה לממר"ם. במלחמה: זינוק בשימוש של צה"ל בטכנולוגיות מיקרוסופט ככלל, לפי ניתוח המסמכים שהודלפו, הצריכה החודשית הממוצעת של צה"ל במתקני אחסון הענן של Azure בששת החודשים הראשונים של המלחמה הייתה גבוהה ב-60% מאשר בארבעת החודשים שקדמו לה, והצריכה החודשית של הצבא את חבילת כלי למידת המכונה של Azure במרץ 2024 הייתה גבוהה פי 64 מאשר בספטמבר 2023. התחקיר לא מציין כיצד בדיוק השתמש צה"ל במוצרי ה-AI שב-Azure, אך מסמכים מצביעים שהוא הסתמך על כלי תרגום והמרת דיבור לטקסט, והריץ חלק גדול מכלי הבינה המלאכותית של החברה על גבי מערכות שמנותקות מהאינטרנט ומהרשתות הציבוריות. זה, על פי התחקיר, "מעלה את האפשרות שהם שימשו למשימות רגישות יותר". אזרחים פלסטינים ב-"אזור ההומניטרי" ברצועת עזה, לפני חודשים אחדים. צילום: ShutterStock כמו כן, צוין בדיווח כי הוטל על מיקרוסופט, לעתים קרובות, לעבוד על פרויקטים רגישים ומסווגים ביותר, והחברה עבדה בשיתוף פעולה הדוק בין היתר עם יחידה 8200. כמו כן, המסמכים מעלים שבשנים האחרונות, מיקרוסופט סיפקה לצה"ל גישה רחבת היקף למודל GPT-4 של OpenAI – המנוע מאחורי ChatGPT. זאת, לאחר ש-OpenAI שינתה באחרונה את המדיניות שלה שלא לעבוד עם גופי צבא וביטחון. לאור זאת, צוין, מערכת הביטחון הישראלית השתמשה בפתרונות שלה בצורה רחבה הרבה יותר מאשר לפני ה-7 באוקטובר. מיקרוסופט סירבה להגיב על ממצאי התחקיר, ולא ענתה על שאלות עורכיו בנוגע לעבודתה עבור צה"ל. מדובר צה"ל נמסר: "לא נגיב בנושא". גם משרד הביטחון סירב להגיב. OpenAI לא הגיבה לשאלות הספציפיות של אנשי הגרדיאן, שיחה מקומית ו-+972 על האופן שבו הצבא הישראלי משתמש במוצריה, ורק ציינה ש-"אין לנו שותפות עם צה"ל". תחקיר דומה על השימוש של צה"ל בטכנולוגיות של גוגל אתמול פורסם, כאמור, תחקיר של הוושינגטון פוסט על השימוש של משרד הביטחון וצה"ל בטכנולוגיות AI של גוגל. גם בתחקיר זה נחשפו מסמכים פנימיים של החברה. שניים מהם מראים שמשרד הביטחון ביקש מגוגל, פעמיים, להרחיב באופן דחוף את הגישה שלו ל-Vertex – שירות שמאפשר ללקוחות החברה להריץ אלגוריתמי AI על הדאטה שלהם. אחת הבקשות, שהוגדרה כדחופה, הייתה מיד לאחר ה-7 באוקטובר. המסמך נכתב על ידי אחד מעובדי גוגל, שמצוטט בו כמזהיר שאם החברה לא תאשר את הגישה, משרד הביטחון הישראלי יפנה למתחרה של גוגל קלאוד – AWS. מסמך אחר, מחודש לאחר מכן, למעשה מאשר שגוגל נענתה לדרישה של משרד הביטחון: עובד של החברה הודה בו לעובד אחר על הענקת הגישה, וציין את התרומה האפשרית שלה לפעילות של צה"ל. בקשה נוספת הוגשה לגוגל על ידי משרד הביטחון באפריל האחרון. מתחקיר יש לציין שגוגל זכתה במכרז הענן הממשלתי נימבוס, יחד עם AWS. מיקרוסופט ואורקל "עלו לגמר" של המתמודדות במכרז – והפסידו.

עבור רבים, טאבלט הוא פתרון מספיק טוב לרוב השימושים שלהם, כולל במקומות עבודה. אם רוב השימוש מתרכז בגלישה, קריאת מיילים ובדיקה מדי פעם של מה שקורה ברשתות החברתיות, טאבלט בהחלט יכול להוות פתרון מספק. אם רוצים קצת יותר, אפשר לחבר אליו מקלדת, גם אם באופן זמני. אפשר גם להשתמש בעט אלקטרוני, באפליקציות שתומכות בכך או אפילו בממשק מערכת ההפעלה עצמו, כדי להפוך כתב יד לטקסט במסמך. בנוסף, ברוב המקרים, הדרישה העיקרית של משתמשי טאבלטים היא זמן עבודה ומסך בגודל סביר ורזולוציה שהיא בסדר. יש הרבה פחות דרישה שנוגעת לביצועים של המעבד – להוציא מגזרים מאוד מדויקים בעולמות של יוצרי התוכן. כל זה עטוף במשקל קל יותר ובמידות קטנות יותר ממחשב נייד סטנדרטי, ואם לא מדובר בטאבלט עוצמתי גדול מאוד, גם המחיר בדרך כלל סביר. לנובו החליטה להציע טאבלט כזה ללקוחות הפוטנציאליים, שמתרכז בנקודת המחיר, אבל עוד יותר בחבילה מוכללת, שמציעה את מה שנכתב לעיל, פחות או יותר. לתוצאה קוראים Tab K11, שבאריזה שלה יש גם כיסוי עם מקלדת ועט אלקטרוני. המחיר של הטאבלט הזה הוא 1,380 שקלים. מעבד יחסית ישן אחד ההיבטים בטאבלטים שבהם החברה מנסה להוריד את המחיר ככל הניתן הוא שימוש במעבד יחסית ישן – כפי שלנובו מציעה, בדרך כלל, במשפחת ה-Tab M שלה, שמגיעה בלי הכבודה המלווה ומיועדת בעיקר לצרכני מדיה. במקרה של ה-Tab K11, הבחירה הייתה במעבד ה-Helio G88 של מדיה-טק, שחוגג עוד מעט יום הולדת חמישי. לצידו, בדגם שהגיע לבדיקה, יש זיכרון עבודה בנפח של 8 גיגה-בייט וזיכרון אחסון של 128 גיגה-בייט. את זיכרון האחסון ניתן להרחיב באמצעות כרטיס microSD בנפח של עד 1 טרה-בייט. הבחירה במעבד הזה מבשרת, ולא בטוח שכולם יאהבו את זה, תמיכה ב-WiFi 5 בלבד. לצד זה יש תמיכה ב-Bluetooth 5.1 ולא יותר. המסך לא ענק, בטח שלא במונחים של ימינו, שבהם כבר יש טאלבטים עם מסכי 14 אינץ' ויותר, אבל הוא עדיין מספיק גדול. מדובר במסך LCD בגודל 11 אינץ', ברזולוציה סבירה בהחלט של 1920×1200 פיקסלים ועם בהירות של 400 ניט – שזה בסדר לרוב המקומות, אבל לא מתאים להתמודדות עם אור שמש מלא. הוא גם מציע קצב ריענון של 90 הרץ. בסך הכול, מדובר בטאבלט חביב עבור אלה שצריכים פתרון שילווה אותם בחלק מהעבודה שלהם, ושבשעות הפנאי יוכלו לצפות באמצעותו בנוחות בסרט אחת השאלות הגדולות ביותר עבור כל מכשיר דיגיטלי, וה-Tab K11 אינו יוצא דופן, הוא זמן העבודה של הסוללה. במקרה הזה מדובר בסוללת 7,040mAh ולפי לנובו, היא אמורה לספק זמן עבודה כ-10 שעות, במבנה שהוזכר בתחילת הכתבה. במבחן הזמן של PCMark היא הגיעה לתוצאה קצת טובה יותר – 10:38 שעות, ואפשר היה לסחוט אפילו קצת יותר. אלא שגם במקרה הזה יש סוג של אבל, מכיוון שהסוללה תומכת בטעינה מרבית של 15 וואט בלבד, ובמארז יש בכלל מטען של 10 וואט בלבד. זו לא טעינה מהירה. אני לא מומחה גדול בשימוש בעט אלקטרוני. מה שכן, בניסיונות שלי הצלחתי להפוך כתב יד באנגלית, במהלך כתיבה ב-Docs של גוגל, לטקסט עם מעל 80% דיוק – אבל לא בעברית. בכל מקרה, ההרגשה בזמן הכתיבה הייתה נינוחה מאוד, בעיקר כשהטבאלט היה מונח ממש על השולחן. Lenovo Tab K11. צילום: יח"צ נוחות המקלדת המקלדת של ה-Tab K11 התגלתה כהפתעה לטובה: היא יחסית קטנה, וחיבור הפינים לטאבלט נמצא מאוד פנימה, ומעניק לו תמיכה חזקה מאוד. עם החיבור, מערכת ההפעלה שאלה אותי אם אני רוצה לעבור לממשק "מחשב", שמחקה בצורה לא רעה בכלל את העבודה עם Windows. עם הניתוק היא שאלה אותי האם אני רוצה לחזור לממשק האנדרואיד הרגיל. לא רק שהמקלדת התבררה כנוחה למדי עבור כתיבת טקסטים לא ארוכים מדי, וחלק די נכבד מהסקירה הזו נכתב באמצעותה, גם המעבר בין אנגלית לעברית בזמן הכתיבה היה נוח וטבעי, כפי שהורגלתי ב-Windows. יש אפילו כמה מקשי קיצור, שמשתמשים במקש הייעודי שנמצא במקלדת – אבל קצת התאכזבתי שהוא לא פתח לי את התפריט הראשי של האפליקציות. הטאבלט הזה מגיע עם מצלמת 8 מגה-פיקסל מקדימה ו-13 מגה-פיקסל מאחור, ויש מיקרופון וארבעה רמקולים בעוצמה של 1 וואט מסביב, שתומכים ב-Dolby Atmos. בסך הכול, מדובר בטאבלט חביב עבור אלה שצריכים פתרון שילווה אותם בחלק מהעבודה שלהם, ושבשעות הפנאי יוכלו לצפות באמצעותו בנוחות בסרט. הוא לא בראש מבחינת ביצועים, אבל במקום טוב מאוד מבחינה תמורה לכסף.

חידה: בעולמות המחשוב והטכנולוגיה – מהו ההיגד הכי חם היום בשוק, מטבע הלשון האופנתי ביותר, הטרנד הכי טרנדי? אני מניח שניחשתם נכון – בינה מלאכותית, או בשמה הלועזי – AI. גם בתוך הטרנד יש טרנד לוהט בפני עצמו – בינה מלאכותית יוצרת, או בשמה הלועזי – Generative AI, המתייחס למנועי בינה מלאכותית דוגמת ChatGPT, שכבר אין כמעט אדם שלא השתמש בהם בשלב כזה או אחר. אלא שמאחורי כול טרנד יש אתגרים, הרבה מאוד אתגרים, המפרידים בין השימוש שלנו בטכנולוגיה כמשתמשי קונסיומר לבין היכולות שאנחנו מקבלים כמשתמשים ארגוניים. אילו רק החיים היו כה פשוטים כמו המילים שנזרקות לחלל האוויר, והטרנד היה הופך למציאות באותה המהירות גם במגזר הארגוני. כאשר אנו מגיעים לשילוב של טכנולוגיות במגזר הארגוני, הדבר צריך להיעשות מתוך הסתכלות דרך משקפיים הרבה יותר ריאליסטיים וביקורתיים הטכנולוגיה מחפשת כיוון אני מבקש להבהיר בראשית דברי – אינני אומר את הדברים מתוך נימה של ביקורת או סרקזם על ההייפ שנוצר סביב הטכנולוגיה. אני אישית מאמין גדול בטכנולוגיות ה-AI, ורואה את האופן בו בינה מלאכותית חוצבת מחדש את אורחות חיינו, משנה הרגלים ישנים, מקבעת הרגלים חדשים, ומייצרת ערכים חדשים לאינסוף תחומים הנוגעים בחייהם של מיליארדי בני אדם מסביב לעולם. אלא שכאשר אנו מגיעים לשילוב של טכנולוגיות במגזר הארגוני, הדבר צריך להיעשות מתוך הסתכלות דרך משקפיים הרבה יותר ריאליסטיים וביקורתיים. השאלה הנשאלת על ידי המנמ"ר אינה איך הארגון מיישם את הטכנולוגיה הכי חדשה בשוק, אלא איך הארגון מיישם את הטכנולוגיה שתפיק עבורו את מירב התועלות. למעשה, אני נתקל ביותר ויותר מנמ"רים, מנמ"ריות ומקבלי החלטות בעולמות הטכנולוגיה הארגוניים שמחפשים את הדרכים כדי ליישם בארגונים שלהם טכנולוגיות בינה מלאכותית, אלא שהתרחישים העסקיים ליישום הטכנולוגיה החדשה נמצאים עדיין בהתהוות. יתרה על כך – טכנולוגיה חדשה גם מביאה עמה סכנות חדשות – בדגש על איומים הנוגעים בעולמות הסייבר, הגנת הפרטיות, וציות לרגולציה. אם כך, נדרש לא רק מתן מענה בנוגע לערכים מוספים ברורים אותם תספק הטכנולוגיה, אלא גם לוודא שבדרך לא נזנחים עקרונות של הגנה על המידע וציות. ארגונים נדרשים לבניית מפת דרכים לאימוצה. AI. צילום: ShutterStock מפת דרכים לעשייה ב-2025 אז אחרי ששפכנו דלי מים צוננים על ההתלהבות סביב יישום טכנולוגיות בינה מלאכותית במגזר הארגוני, וגם הוספנו קורטוב של סיכונים, כעת נשאלת השאלה – מה כן? מה צריכים לעשות ארגונים כדי להיערך לעידן הבינה המלאכותית בצורה הטובה ביותר האפשרית? או במילים אחרות – איך לנצל את פרק הזמן (הקצר – יש להוסיף) עד שהטכנולוגיה תבשיל ותציע פתרונות ארגוניים שיהיו מותאמים לפעילות של ארגון בו עובדים מאות או אלפי משתמשים, ובמגוון רחב של סקטורים ומתודולוגיות עסקיות? את התשובה לכך אני מבקש לחלק למספר נקודות, שהן בעצם מפת הדרכים הארגונית שעל הארגון לבצע עכשיו ומיד, כבר במהלך שנת 2025, כדי שיגיע בשל ליישום של בינה מלאכותית, לא פחות מאשר ה-AI תהיה בשלה ליישום בארגונים. מינוי מנהל AI בארגון – על המנמ"ר למנות איש מפתח בתחום המחשוב, שיהיה אחראי לבחון טכנולוגיות AI חדשות וליצור קשרים עם יחידות עסקיות בארגון. תפקידו צריך לכלול גם הכשרת עובדים לתפעול הפלטפורמות, האקתונים לשילוב כוחות בין מקצועני הטכנולוגיה והמשתמשים העסקיים, הכנת תשתיות לטובת היישום של הטכנולוגיות, ויצירת החיבורים עם חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים בתחום. ביצוע הוכחת היתכנות (POC) – דרך יעילה לבחינה של טכנולוגיות חדשות בתנאים אמיתיים היא באמצעות תהליכי POC. יש להקצות תקציבים מתאימים לתהליכי POC, ולאפשר ליחידת ה-AI החדשה לבחון את הפתרונות הטכנולוגיים בקנה מידה קטן, לפני הטמעתם בקנה מידה רחב. טיוב תשתיות הדאטה – AI דורש תשתיות דאטה איכותיות ויציבות. לפני כל יישום יש לשפר ולארגן מחדש את מערכות הדאטה בארגון. תהליך זה, שכולל הגדרה של ארכיטקטורת דאטה תומכת בינה מלאכותית, כמו גם שדרוג כלי האופטימיזציה והניטור של המערכות, הוא קריטי להצלחה של יישום הטכנולוגיה החדשה. שינוי תפישתי אצל מנהלים בכירים – דרגי הניהול בארגון נדרשים להכיר את הפוטנציאל של הטכנולוגיה ולהבין כיצד היא יכולה לשנות את האסטרטגיה העסקית. הכשרות ייעודיות להנהלה הבכירה, כמו גם תיאום ציפיות, יסייעו בהובלת שינוי ארגוני מהותי. בנייה של מפת דרכים – במקום להתמקד בפרויקט נקודתי, יש לראות באימוץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית תהליך אסטרטגי ארוך טווח. יצירת מסגרת מובנית, בדמות של מפת דרכים לאימוץ טכנולוגיות AI, תאפשר לארגון להישאר בחזית הפיתוח גם בעתיד. לסיכום, העולם כולו הולך לקראת עידן הבינה המלאכותית, והטכנולוגיה עתידה לשנות את חיינו מקצה לקצה. אולם חשוב לזכור שבמגזר הארגוני התהליכים יהיו איטיים יותר, וכדאי לנצל את הזמן עד קליטתה, כדי להכין כבר היום את הארגון שיהיה בשל יותר להטמעה חלקה ויעילה של הטכנולוגיה. הכותב הוא מנכ"ל ומייסד חברת פרולוג'יק, נציגתן בישראל של החברות SolarWinds, idera ו-SecPod