ההכרזה של הנשיא הבא של ארצות הברית, דונלד טראמפ, עוד בתקופת קמפיין הבחירות, כי טאיוואן צריכה לשלם על ההגנה של אמריקה עליה וכי היא צריכה להפסיק לגנוב ממנה טכנולוגיות, קיבלה מענה כמעט מיד לאחר שהבוחרים האמריקניים החליטו להחזיר אותו לבית הלבן: טאיוואן לא תאשר ל-TSMC לייצר את שבבי הדור הבא, בליתוגרפיה של 2 ננו-מטר, במפעלים שהיא עומדת לסיים את בנייתם בארצות הברית. השר הטאיוואני לענייני כלכלה, ג'י. וו. קואו, הודיע כי החברה לא תקבל אישור להוציא את הטכנולוגיה המתקדמת הזו מהמדינה לייצור בחו"ל. זאת, בעיקר כדי למנוע העברת טכנולוגיה לארצות הברית – גם לאור האמירה הזו של טראמפ. בטאיוואן, גם אם לא אומרים זאת באופן מפורש, חוששים משינוי עמדה של ארצות הברית באשר לסיוע לגופים זרים לבנות מפעלים טכנולוגיים במדינה. תחת הממשל של ג'ו ביידן זכתה TSMC למענקים נאים במסגרת חוק ה-CHIPS כדי לבנות את המפעלים באריזונה, שאמורים לייצור בהתחלה בליתוגרפיות של 4 ו-5 ננו-מטר, עם קו עבודה שלפיו הם יגיעו עוד לפני סוף העשור לייצור ב-2 ננו-מטר. אלא שכעת, כאמור, חל שינוי במדיניות הזו, וכנראה ש-TSMC תבנה את קווי הייצור הללו במפעלים המקוריים שלה בטאיוואן.

הביטקוין ממשיך בעלייה המטאורית שלו בעקבות בחירת דונלד טראמפ לארצות הברית, והוא כבר לא רחוק מ-100 אלף דולר: השער של המטבע, נכון להערב (ד'), עומד על מעל 92,500 דולר. מוקדם יותר היום הוא הגיע לכמעט 93 אלף דולר, כאשר לזמן קצר הוא אף עבר את המספר הזה והגיע לכ-93,500 דולר – השער הגבוה ביותר בהיסטוריה של הביטקוין. מאז שהנשיא החדש של ארצות הברית נבחר, רק לפני שמונה ימים, ועד הערב עלה שער הביטקוין בקרוב ל-40%, או מעל 24 אלף דולר. רק לפני שלושה ימים, ביום א' האחרון, השווי של המטבע הווירטואלי עוד היה פחות מ-80 אלף דולר. הסיבות המרכזיות לעליות התלולות בשער הביטקוין הן שתיים: האחת היא בחירתו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית. הנשיא לשעבר ולשעתיד נתפס כידידותי לתעשיית הקריפטו, והוא אף הצהיר על כך בוועידת הביטקוין השנתית שהתקיימה לפני חודשים אחדים, במהלך מערכת הבחירות שלו, ושאליה הוא הגיע. הוא וכמה מבני משפחתו אף פתחו בחודש ספטמבר עסק משלהם בתחום המטבעות הווירטואליים, והמשקיעים מניחים את ההנחה הסבירה שהוא יפעל לטובת הענף כדי להגדיל את רווחיו שלו. הסיבה השנייה היא מדד המחירים לצרכן של ארצות הברית, שפורסם היום ומראה כי הריסון של האינפלציה (על ידי ממשל ביידן) מצליח. המדד עלה בחודש אוקטובר ל-0.2%, מה שמעיד על קצב עלייה שנתי של 2.6% – בהתאם לציפיות בשוק. גם המטבעות הווירטואליים הבולטים האחרים עלו בשבוע האחרון, אם כי בשיעורים הרבה יותר נמוכים: האת'ר (את'ריום) והסולנה עלו ב-1% כל אחד והדודג'קוין גדל ב-3%. העלייה הגדולה יותר בשער הדודג'קוין נרשמת לזכותו של אילון מאסק, שהריץ את טראמפ לנשיאות ומחבב את המטבע הזה במיוחד.

"אני מאוד גאה במה שעשינו בחטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים. אני משאירה חטיבה שניצבת בחזית הטכנולוגיה העולמית. הצלחנו להזיז נושאת מטוסים ענקית – והפכנו אותה למכונה טכנולוגית מהירה, אג'ילית, עם כלים ויכולות כמו בחברות הטכנולוגיות המובילות. בשנים האחרונות ביצענו טרנספורמציה טכנולוגית רחבת היקף, על מנת להפוך את הבנק לארגון היי-טק, שפועל כמו חברות סטארט-אפ", כך אמרה אתי בן זאב, משנה למנכ"ל והממונה על חטיבת הטכנולוגיה (מנמ"רית) הפורשת של בנק הפועלים. אתמול (ג') הודיע הבנק כי בן זאב ביקשה לסיים את תפקידה. היא שימשה מנהלת חטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים במשך שמונה שנים, שבהן היא הייתה גם חברת הנהלה. בן זאב, בעבר קצינה בכירה ב-8200, הצטרפה לבנק כמנהלת אגף תשתיות ופיתוח לפני 14 שנים. תפיסה אג'ילית, מודרניזציה וענן בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמרה בן זאב כי "היינו הבנק הראשון בישראל שעבר לעבוד בתפיסת אג'ייל. זה קרה עוד לפני שהביטוי היה לבאזזז. זה היה תהליך לא פשוט, ובטח לא טריוויאלי, עבור ארגון כמו בנק, אבל כיום, הצוותים בבנק עובדים בשיטות אג'יליות. הצוותים מורכבים מגורמים עסקיים ומגורמים טכנולוגיים שעובדים יחד. זה מקדם ומהדק את הקשר בין הממד העסקי והממד הטכנולוגי, ומסייע במתן פתרונות יצירתיים, טובים ומדויקים יותר ללקוחות". היא ציינה כי "הוצאנו לפועל תוכנית ענקית ושאפתנית של מודרניזציה למערכות הליבה הוותיקות. בניגוד לסטטיסטיקות של פרויקטים מסוג זה, הפרויקט הזה מגיע בימים אלה לסיומו המוצלח". הרבה טכנולוגיה – גם במוסד ותיק כמו בנק הפועלים. צילום: ShutterStock "בעולם הענן", הוסיפה בן זאב, "הקמנו תשתית רחבה של ענן פרטי, והתחברנו לעננים הציבוריים – של AWS ו-Azure של מיקרוסופט. כיום, כל יישום שמפותח בבנק, מפותח בתפיסת קלאוד נייטיב". "הכנסנו אוטומציה בכל מחזור חיי הפיתוח והשקענו רבות בשיפור ה-TTM (זמן ההגעה לשוק) של תהליך הפיתוח", אמרה. "פעלנו בעולמות הבינה המלאכותית (AI) והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), לפני שהמילים האלה נישאו בפי כל. הכנסנו מוצרים חדשניים של חברות סטארט-אפ להיצע השירותים המקוונים שלנו. גופים רבים מכל העולם באים ללמוד מה עשינו". "עשרות רבות של פרויקטים בשנה" בן זאב ציינה בראיון ש-"השינויים בדרך שבה עובדת החטיבה, וכפועל יוצא מזה הבנק כולו, בוצעו תוך כדי פיתוח של עשרות רבות של פרויקטים בשנה, לטובת הלקוחות. חטיבת הטכנולוגיה בבנק הפועלים היא אחד מגופי התוכנה הגדולים במשק, והבנק ממשיך להשקיע בכל שנה יותר ויותר בטכנולוגיה ובפרויקטים, כגון אפליקציה שעברה באחרונה מתיחת פנים, אפליקציית שוק הון מתקדמת, היינו הראשונים שיישמו אפליקציה לפתיחת חשבון באופן מרוחק, אפליקציית מועדון ההטבות ועוד". "בתחום אבטחת המידע", הוסיפה, "ככל בנק בישראל, אנחנו מאוד 'אטרקטיביים' לתוקפים. השקענו ואנחנו ממשיכים להשקיע במערכות אבטחה מתוחכמות ומודרניות". לסיכום אמרה בן זאב כי "אני מותירה אחריי חטיבה חזקה, עם עובדים ומנהלים מקצועיים, מחויבים ומעזים. הם ימשיכו לשעוט ולהתקדם קדימה. אני גאה גם בתרבות הארגונית שיצרנו, בתמהיל האנושי המגוון, הכולל נשים רבות בעמדות מפתח ומגוון רחב בכל קשת התפקידים". טרם נקבעה זהות המחליף.ה של בן זאב. היא לא מסרה מה התפקיד הבא שלה.

עמותת בוגרי 8200 הודיעה באחרונה על מינויה של טל בן-ניסן זיו, בוגרת יחידת 8200, למנהלת תוכנית ההאצה הוותיקה בישראל, 8200EISP. בן-ניסן זיו, עורכת דין בהכשרתה, היא בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, שבמהלכו נסעה ללמוד מספר חודשים באוניברסיטת UIBE בבייג'ינג. כעת, בן-ניסן זיו נמצאת במהלך לימודי תואר שני במנהל עסקים, עם התמחות ביזמות וחדשנות במסלול הגלובלי באוניברסיטת רייכמן. בעברה עבדה כעורכת דין במחלקת ההיי-טק בפירמת עורכי הדין שבלת ושות'. בן-ניסן זיו הייתה מעורבת במיזמים חברתיים רבים ואף התנדבה לאורך השנה האחרונה ב'מטה משפחות החטופים'. בנוסף, היא לוקחת חלק בנבחרת המרצים של בית הספר לשגרירים צעירים.  בתפקידה החדש כמנהלת תוכנית האקסלרציה 8200EISP – האקסלרטור הראשון בישראל שהוקם במטרה לקדם יזמי Early Stage ישראלים תוך חיבור להון האנושי ולרשת הקשרים והידע של בוגרי 8200 – בן-ניסן זיו תהיה אחראית על הובלת התוכנית, התאמתה לצרכי השוק העכשוויים, חיזוק הקשר עם שותפי התעשייה התומכים בתוכנית ויצירת תהליך האצה מותאם אישית לסטארט-אפים שיתקבלו אליה. "אני גאה לנהל את 8200EISP המהווה פלטפורמה מרכזית לתמיכה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. זוהי זכות לפעול יחד עם היזמים והיזמות, ולתרום מניסיוני להאצת החדשנות והצמיחה של האקוסיסטם הישראלי", אמרה בן-ניסן זיו והוסיפה: "בהשראתו של סטיב ג'ובס, שאמר כי 'רק אלה שמטורפים מספיק כדי לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם, הם אלה שעושים זאת בפועל', אני מאמינה שהשליחות שלנו היא לא רק לתמוך ביזמים, אלא גם לעודד אותם לחשוב מחוץ לקופסה, לחלום בגדול, להעז ולפרוץ גבולות. תכנית 8200EISP היא המקום שבו חזון הופך למציאות, ואני נרגשת להוביל אותה בתקופה זו, בה האקוסיסטם הישראלי עומד בפני אתגרים לצד הזדמנויות חסרי תקדים".

"רפאל מערכות לחימה מתקדמות היא מרכיב משמעותי בבניית עוצמתה הצבאית וחוסנה של המדינה", למרות זאת, נמצאו ליקויים בתפישת הגנת הסייבר של הגוף הביטחוני, ועלו פערים במיגון פיזי של תשתיות מסוימות; כך קבע מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, בדו"ח בנושא מערכות מידע והגנת סייבר שפורסם אתמול (ג'). ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא לפרסם נתונים מפרק זה בדו"ח, מטעמי ביטחון המדינה. בסעיף הדן בניהול הסיכונים הארגוניים ברפאל, נכתב כי "במאי 2023, שלוש שנים וחצי לאחר פרסום חוזר רשות החברות הממשלתיות בנושא ניהול סיכונים תאגידי, אישרה הוועדה הארגונית לניהול סיכונים ב-רפאל מסמך אסטרטגיית סיכון כוללת לחברה ,ומדיניות לניהול סיכונים. אולם, הנהלת רפאל לא העלתה לאישור הדירקטוריון את האסטרטגיה והמדיניות הללו, והדירקטוריון לא אישר אותן. כך, מדיניות ניהול הסיכונים לא כללה התייחסות למנגנוני דיווח לגורמים חיצוניים לרפאל. כמו כן, רפאל לא דיווחה לרשות החברות הממשלתיות כנדרש ממנה". לגבי מיגון פיזי של תשתיות מסוימות, כתב המבקר כי "עלו פערים בתחום זה". ב-2023, כתב המבקר" "לרפאל לא היו פוליסות ביטוח המכסות נזקים לרכוש ותביעות צד ג' בגין אירועי סייבר. רפאל לא רכשה ביטוח מפני אירועי סייבר מהסיבות שלהלן: רמת ההגנה על הסייבר ברפאל גבוהה; רכישת הביטוח אינה יעילה כלכלית; לא יהיה ניתן לתבוע מחברת הביטוח פיצוי בגין פגיעה בתפוקה או במחזור המכירות; לא ניתן לחשוף מידע מסווג לחברת הביטוח בעקבות נזק בגין אירוע סייבר, ומגבלה זו מקשה לממש את הביטוח בקרות אירוע; וניתן לרכוש ביטוח המכסה נזק של עד עשרה מיליוני דולרים בלבד, סכום שאינו מהותי לפעילותה של רפאל". עוד קבע המבקר כי "רפאל לא דיווחה לדירקטוריון בישיבותיו על כמה אירועי סייבר כנדרש… הנהלת רפאל לא תחקרה את ניהול אירועי הסייבר שהתרחשו בשנים 2020-2022 בהיבטים מסוימים, הנוגעים לתפקוד הנדרש של רפאל". ספגה ביקורת בדו"ח הסייבר של מבקר המדינה. רפאל. צילום: ביתן רפאל בתערוכה בברלין/ c-2024. Shutterstock "על הנהלת רפאל לדווח לדירקטוריון כנדרש לגבי אירועי סייבר" לפי הדו"ח, "התוכנית המפורטת לניהול אירועי אבטחת מידע ברפאל, מפברואר 2023, אינה מפרטת את תהליך ההתאוששות מאירוע סייבר מסוים, או מפנה לתוכנית מסוימת, ואינה כוללת הפניות למסמכים מסוימים… כמה מסמכי תחקור אירועים לא התייחסו להפקת הלקחים הנדרשים… רפאל לא קבעה את התדירות לביצוע סקרים ומבדקי חדירה הנדרשים. כמו כן, עלו פערים בתחום זה". "על הנהלת רפאל לדווח לדירקטוריון כנדרש לגבי אירועי סייבר", סיכם המבקר בהמלצותיו. "מומלץ כי הנהלת רפאל תמשיך לבחון מדי שנה בשנה את גודל התקציב הנדרש להגנת הסייבר בהתייחס לפוטנציאל הנזק, למחזור המכירות השנתי ולרווח התפעולי השנתי שלה. על הנהלת רפאל לתחקר את ניהול אירועי הסייבר בהתאם לנדרש. על רפאל להשלים את ההוראה בנושא ניהול אירועי אבטחת טכנולוגיות והגנת סייבר במערכות המחשב כנדרש. מומלץ כי רפאל תפעל לתיקון הפערים שעלו בתחום הסקרים ומבדקי החדירה. בביקורת עלו ליקויים הנוגעים, בין היתר, לאי-הסדרת יחסי העבודה בין מערך הסייבר הלאומי למלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון – י"ה) ולהגנה על המידע ומערכות המחשוב ברפאל. על הנהלת ודירקטוריון רפאל לפעול לתיקון הליקויים ולוודא, בשיתוף מלמ"ב, כי רפאל מיישמת את הנחיות מלמ"ב כנדרש". בתגובה על ממצאי הביקורת מסרה רפאל כי היא "תבחן את כדאיות הרכישה של פוליסת ביטוח סייבר בעוד שנה וחצי, ואם היא תחליט להמשיך שלא לרכוש ביטוח ייעודי מפני אירועי סייבר – אז היא תבחן את הנושא שוב כל שלוש שנים". עוד מסרה רפאל כי במסגרת הכנת התקציב השנתי שלה היא "שוקלת שיקולים רבים, לרבות פוטנציאל הנזק בגין אירועי סייבר", וכי היא הגדילה את תקציב הגנת הסייבר בהתאם.

ג'ק טייקסיירה, שפרסם מסמכים סודיים של משרד ההגנה האמריקני ברשת החברתית דיסקורד, נדון אתמול (ג') ל-15 שנות מאסר. זאת, לאחר שהורשע בגניבת מידע סודי מהפנטגון ופרסומו אונליין. טייקסיירה שירת כשביצע את המעשים במשמר הלאומי האווירי של מסצ'וסטס. הוא אמנם היה בדרגה זוטרה יחסית, אך קיבל סיווג ביטחוני שאפשר לו לחזות במסמכים סודיים. המסמכים שאותם הוא פרסם, כולם ב-2022, הכילו מידע על תזוזת כוחות באוקראינה, וציוד ואספקה שסופקו לחיילים אוקראינים במלחמה שרוסיה פתחה בה נגדה בפברואר באותה השנה. יש לציין שטייקסיירה בן ה-22 נעצר באפריל אשתקד. בחודש מרץ האחרון הוא הודה בששת האישומים שיוחסו לו והתנצל. "כל האחריות לכך נופלת על כתפיי ואני מקבל על עצמי את ההשלכות של מה שעשיתי", אמר טייקסיירה. בחודש פברואר הוא ציין כי "רציתי לדעת על הנושא (המלחמה באוקראינה – י"ה) הרבה ככל האפשר, כי חשבתי שזה אולי האירוע הכי גדול שקרה בדור שלי". ההגנה: "התביעה עתרה לעונש כבד יותר מאשר לג'וליאן אסאנג'" העונש שהוטל על טייקסיירה קל מעט יותר ממה שהתביעה דרשה – 200 חודשים בכלא, שהם קרוב ל-17 שנות מאסר. השופטת אינדירה טלוואני ציינה כי הוא הדליף את המסמכים על אף שהוא למד במהלך שירותו באופן אינטנסיבי על ההשלכות שעשויות להיות להדלפה של חומר סודי שכזה. "למרות זאת, פרסמת באינטרנט מאות מסמכים במהלך תקופה של שנה", אמרה השופטת לנאשם. התביעה ציינה כי טייקסיירה פרסם את המסמכים על אף שהוא הוזהר על ידי הממונים עליו פעמיים ב-2022 שלא יצלול לתוך החומר הסודי. עורכי הדין של טייקסיירה עתרו לעונש מקל, של 11 שנים, וציינו כי העונש שהתביעה ביקשה להשית על הלקוח שלהם גבוה מזה שממשלת ארצות הברית ביקשה בהסדר שלה עם ג'וליאן אסאנג', שייסד את אתר ההדלפות וויקיליקס, ונאשם גם הוא בהדלפת לא מעט מסמכים סודיים של האמריקנים.

כפי שציפו כולם, נשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ, הודיע רשמית כי אילון מאסק – מייסד, יזם ומנכ"ל חברות טק רבות ומצליחות, שהבולטות בהן טסלה ו-SpaceX – יוביל את "המחלקה ליעילות ממשלתית" (DOGE) החדשה שתוקם בממשלו. אל מאסק יחבור לניהול היזם ויווק ראמאסוואמי. המינוי, שעליו הוכרז אתמול (ג'), עורר מיד סערה תקשורתית וציבורית, לאור שאיפותיה הרחבות של המחלקה וחששות מפני ניגודי עניינים פוטנציאליים. ???????? https://t.co/CoSqJXHmfW — Vivek Ramaswamy (@VivekGRamaswamy) November 13, 2024 המחלקה החדשה שתוקם, אשר אינה סוכנות ממשלתית רשמית, תתמקד בהפחתת הביורוקרטיה הממשלתית, בקיצוץ בהוצאות מיותרות של הממשלה וברפורמה במבנה הסוכנויות הפדרליות. מטרתה הסופית של המחלקה, כפי שהצהיר טראמפ, היא ליצור ממשלה קטנה ויעילה יותר עד ה-4 ביולי 2026, לרגל 250 שנה להכרזת העצמאות של ארצות הברית. מאסק וראמאסוואמי יפעלו כיועצים חיצוניים לבית הלבן, ויעבדו בשיתוף פעולה עם משרד הניהול והתקציב (Office of Management and Budget) מתוך כוונה להוביל רפורמות מבניות בקנה מידה רחב. טראמפ הדגיש כי היוזמה נועדה להחדיר "גישה יזמית לממשלה שמעולם לא נראתה כמותה", וטען כי היא "תזעזע" את מערכות הממשל הקיימות. Threat to democracy? Nope, threat to BUREAUCRACY!!! — Elon Musk (@elonmusk) November 13, 2024 "איום על הדמוקרטיה? לא, איום על הביורוקרטיה!!!" מאסק, הידוע כמבקר חריף של "חוסר היעילות הממשלתית", הביע התלהבות מהמינוי. הוא צייץ בפוסט ברשת החברתית X שבבעלותו: "המחלקה ליעילות ממשלתית. המרצ' יהיה אש". אחר כך הוסיף: "איום על הדמוקרטיה? לא, איום על הביורוקרטיה!!!". בציוץ מאוחר יותר מאסק שיתף פוסט שכתבה משתמשת בשם The Redheaded libertarian, שבו צוין: "למה אנחנו צריכים משרד להתייעלות ממשלתית? בשנת 2020, ממשלת ארה"ב הוציאה 4.5 מיליון דולר כדי לרסס חולדות אלכוהוליסטיות בשתן של חתולי בר". והגיב עליו ההצהרה הזו באמירה: "חלק מהדברים האלה הם לא רק בזבוז כסף, אלא רוע מוחלט". זאת על אף שלא נמצאו עדויות למהלך שתיארה The Redheaded libertarian, שהתייחס לכאורה לניסיון למנוע התפשטות חולדות בערים. Some of this stuff is not merely a waste of money, but outright evil https://t.co/OzNFTaXz3i — Elon Musk (@elonmusk) November 13, 2024 מאסק – שהיה פעיל במיוחד ב-X בחודשים שלפני הבחירות, וביממה האחרונה ביתר שאת בהקשר להודעה על תפקידו החדש – שיתף בפלטפורמה פוסט נוסף של דף ששמו 'עובדות על אילון' (ELON FACTS), שציטט את יזם הטק עצמו כאומר: "אם פקיד ממשלתי יעיל בהוצאת הכסף שלך, יש לתגמל אותו. אם הם מבזבזים את הכסף שלך, צריך לפטר אותם". הוא הוסיף לריטוויט את הציוץ: "יש חשיבות לתמריצים. צריכם להיות פרסים על הוצאות נבונות, אבל לא ניתן לאפשר למי שמבזבז את כספי משלם המסים להמשיך לעשות זאת ללא השלכות". Incentives matter. There should be rewards for wise spending, but those who waste taxpayer funds cannot be allowed to keep doing so without consequences. https://t.co/5qupZtMHUC — Elon Musk (@elonmusk) November 13, 2024 מיהו ראמאסוואמי שינהל יחד עם מאסק את המחלקה? כאמור, אל מאסק יצטרף בניהול המחלקה החדשה ראמאסוואמי, יזם אמריקאי ממוצא הודי ומועמד רפובליקני לשעבר לנשיאות, שהודיע על פרישתו מהמירוץ לסנאט באוהיו בעקבות בשורת טראמפ על מינויו החדש. הוא אף הבהיר בדבר נטישתו את המירוץ באוהיו: "כן, זה אומר שאני מסיר את מועמדותי לסנאט באוהיו. למי שימונה על ידי המושל דיוויין במקום ג'יי.די (ואנס) יש נעליים גדולות למלא. אעזור להם ככל יכולתי". Over the last 2 years, the Supreme Court has ruled that the administrative state is behaving in wildly unlawful ways. But slapping the bureaucracy on the wrist won’t solve the problem, the only right answer is a massive downsizing. https://t.co/EfdJzd9XuT — Vivek Ramaswamy (@VivekGRamaswamy) November 13, 2024 בפוסט נוסף ב-X, כתב ראמאסוואמי: "במהלך השנתיים האחרונות, בית המשפט העליון קבע כי המדינה המנהלית מתנהגת בדרכים בלתי חוקיות. אבל לתת לבירוקרטיה מכה על פרק היד לא יפתור את הבעיה, התשובה הנכונה היחידה היא צמצום מאסיבי". האם מאסק כבר מקדם אינטרסים כלכליים? מינויו של מאסק עורר בקרב חלק מהאמריקנים, כאמור, חששות מקשרי הון-שלטון לא תקינים ומניגודי עניינים אפשריים הכרוכים בקשרים אלו, שכן מאסק וראמאסוואמי לא יהיו כפופים לתקנות האתיות החלות על עובדי ממשל פדרליים. עובדי ממשל נדרשים בדרך כלל לחשוף את נכסיהם וקשריהם הפיננסיים, כדי למנוע חששות מניגוד עניינים, אולם מאחר שמאסק וראמאסוואמי יפעלו כיועצים חיצוניים, הם לא יהיו כפופים לדרישות אלו. בחירת טראמפ, כפי שדיווחנו, גרמה מיידית לצמיחת הונו של מאסק – האדם העשיר בעולם – בעשרות מיליארדי דולרים, והדבר מטריד רבים. נזכיר כי הג'וב החדש של מאסק הוא תוצר לוואי של הפיכתם של יזם הטק התזזיתי והנשיא לשעבר טראמפ למקורבים במיוחד זה לזה. התהדקות היחסים הגיעה אחרי הצהרתו של מאסק כי הוא תומך בטראמפ, לאחר ניסיון ההתנקשות הראשון בו. מאז מאסק תרם סכומי כסף גדולים לקמפיין טראמפ, ובמקביל נצפה פעמים רבות באחוזת מאר-א-לאגו של הנשיא הנבחר, שיכנס לבית הלבן בינואר 2025. pic.twitter.com/4K0ruu7UMS — Elon Musk (@elonmusk) November 13, 2024 טראמפ בישר כבר בטרם מנויו כי הוא שוקל למנות את מאסק לעמוד בראש ועדה שתמליץ על דרכים לקצץ בהוצאות הממשלתיות ולשפר את יעילותה. נוסף על כך למעשה מאסק עצמו הכריז כבר ב-20 באוגוסט על כך שהוא "מוכן לשרת", והציג תמונת AI שלו ניצב על דוכן כששלט מציג אותו כמשויך ל-D.O.G.E. ראשי התיבות הללו מייצגות את הפירוש "מחלקת יעילות ממשלתית" (Department of Government Efficiency). אלא שמעניין לשים לב כי בשם המחלקה עצמו מובלע גם שמו של מטבע הקריפטו החביב על מאסק, דוג'קוין (Dogecoin) – זה שכלב שיבא אינו הוא סימלו, ושמאסק קידם לא אחת במדיה החברתית. לא ברור בינתיים האם מדובר רק במקריות, או שכבר ניכרים ניצני קשרי ההון-שלטון הגלומים במינוי ובקשרי הנשיא ותומכו הנדיב. נותר רק לחיות ולגלות מה ילד העתיד עקב יחסי טראמפ-מאסק הנוכחיים.

אקווה סקיוריטי הישראלית, המאבטחת סביבות ענן, אירחה במשרדיה ברמת גן את הפורום השנתי של ארגון ISC2 הבינלאומי להסמכות בתחום אבטחת סייבר, שהשתתפו בו כ-35 מנהלי ומומחי אבטחת מידע ממגוון ארגונים ומגזרים במשק הישראלי. האירוע עסק בניהול סיכוני אבטחת סייבר וכלל מגוון הרצאות. את האירוע הוביל משה וייס, מנהל אבטחת המידע של אקווה סקיוריטי, הלוקח חלק בפעילות הארגון בישראל. במהלך האירוע נערכו דיונים מקיפים בנוגע למורכבויות אבטחת הענן וקונטיינרים והנושאים כללו ניהול סיכונים ואסטרטגיות לתקשורת יעילה של אתגרים אלו לעמיתים, להנהלה הבכירה ולחברי הדירקטוריון. כמו כן, חברי הפורום נפגשו עם אמיר ג'רבי, מייסד-שותף וה-CTO של אקווה סקיוריטי, אשר חלק תובנות בנוגע להקמת החברה. אסף מורג, חוקר אבטחה באקווה סקיוריטי, נשא הרצאה על אודות סיכוני Shadow IT לא מוכרים בסביבות ענן וכיצד ניתן למזער אותם. מורג שיתף את המשתתפים בעבודת צוות המחקר Nautilus של החברה וכיצד הם מאתרים סיכונים בתחום זה, לצד הדגמה של מספר מקרי בוחן וממצאים, אשר התגלו בחברות הגדולות ביותר בעולם. משה וייס, מנהל אבטחת המידע של אקווה סקיוריטי, אמר כי, "הייתה לנו הזכות לארח את המפגש של ISC2 במשרדי אקווה בישראל. הביקור סיפק הזדמנות חשובה לשיתוף פעולה ולדיונים מעמיקים על האתגרים המתפתחים בתחום אבטחת הענן והקונטיינרים. העבודה המשותפת עם ISC2 לא רק מחזקת את הידע הקולקטיבי שלנו, אלא גם משפרת את יכולת הקהילה הרחבה להתמודד עם סוגיות קריטיות של ניהול סיכוני אבטחת מידע. אני מצפה להמשך השותפות ולחדשנות בתחום הדינמי הזה".