נפתלי בנט מוכר מהפוליטיקה: הוא היה ראש הממשלה במשך כשנה, ולפני כן שר החינוך, שר הכלכלה וחבר כנסת. אלא שבנט החל את הקריירה שלו בהיי-טק, ועשה משם את מרבית הונו: הוא היה ממקימי סטארט-אפ הסייבר סאיוטה ושימש כמנכ"ל החברה במשך כמה שנים, עד למכירתה ל-RSA, היה מנכ"ל סולוטו והשקיע בפיוניר, שעשתה אקזיט לפני קצת יותר משלוש שנים – מה שהכניס לכיסו לא מעט ממון. ב-2021 הוערך הונו ב-100 מיליון שקלים, ויש להניח שמאז הוא לא קטן. באחרונה התארח בנט במשרדים החדשים של לאסו סקיוריטי – סטארט-אפ סייבר שמפתח פתרון לאבטחת בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) ומודלי שפה גדולים (LLMs). ראש הממשלה לשעבר, ומי שיש דיבור חזק מאוד על כך שיחזור לפוליטיקה, הוא חבר בדירקטוריון של החברה, והוא השתתף בישיבת דירקטוריון מיוחדת, שהתקיימה לרגל חנוכת המשרדים החדשים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. למחפשי העבודה בהיי-טק – יש לציין שלאסו סקיוריטי מחפשת בימים אלה עובדים. יחד עם בנט נכחו בישיבת הדירקטוריון מייסדי החברה: אלעד שולמן (המנכ"ל), יובל עבדי (סמנכ"ל התפעול), ליאור זיו (סמנכ"ל הטכנולוגיות), אופיר דרור (סמנכ"ל המוצרים) וניר סבתו, משקיע בקרן אנטרי קפיטל, שהשקיעה בלאסו סקיוריטי. מי שנעדר פיזית מהמשרדים אך השתתף בפגישה בזום, ישירות מהמילואים בצפון, הוא חבר הדירקטוריון ערן ביילסקי, שותף באנטרי קפיטל.

כבר מזה שנים יש מי שעוסקים בסברה שפייסבוק (וככל הנראה גם ענקיות טק אחרות) מאזינה לנו כשאנו מדברים בטלפון או אפילו רק משוחחים עם מישהו כשהסמארטפון שלנו באזור. עד כה החשדות הללו הופרכו מטעם החברה וכן על ידי רוב מומחי אבטחת המידע, וכן מעולם לא התרגמו לכדי מצב שהצריך התערבות הרשויות או גורמים אחרים לטובת הציבור. אולם אפשר שכל זה ישתנה בקרוב לנוכח טענות חדשות, ומנומקות לכאורה, בנוגע לנוהג של פייסבוק להאזין למשתמשים דרך הסמארטפונים שלהם לצורך הזרמת פרסום ממוקד אליהם, על פי תחומים בהם עסקו ושבהם הם מתעניינים. על פי הדיווחים, אחד משותפי השיווק של פייסבוק, חברת קוקס מדיה – CMG (ר"ת Cox Media Group), העוסקת בחדשות בטלוויזיה וברדיו – השתמשה בטכנולוגיית 'האזנה פעילה' (Active Listening) כדי ללכוד נתונים בזמן אמת, וזאת על ידי הקשבה לשיחות של אנשים. ההאזנה, אם אכן התקיימה, בוצעה בגיבוי יכולות בינה מלאכותית. הטכנולוגיה החדשנית של ה-GenAI מאפשרת ניתוח והבנה של נתונים קוליים עם נתונים התנהגותיים על מנת למקד לצרכנים פרסומות קולעות, וזאת על סמך הדיונים שלהם. החשיפה של המידע על ההאזנה, לכאורה, הגיעה בעקבות מצגת למשקיעים, במקרה זה לקוחות פוטנציאליים, ש-CMG שהיא אחת משותפות השיווק של פייסבוק יצרה והפיצה, ובה הסבירה החברה כיצד היא מקשיבה למה שנלכד במיקרופונים המובנים בתוך הסמארטפונים של המשתמשים ומפרסמת להם מודעות ותכנים בהתאם. החדשות האחרונות הגיעו מאתר 404 Media שדיווח באחרונה כי לפי מה שנראה במסמך, אשר הודלף והגיע לידי כתביו, המצגת המסוימת שיצרה חברת קוקס מדיה טוענת שתוכנה בשם 'האזנה הפעילה' שלה משתמשת בבינה מלאכותית כדי "ללכוד נתוני כוונות בזמן אמת על ידי האזנה לשיחות שלנו". האתר דיווח כי מפרסמים יכולים לשייך את הנתונים הקוליים האלה לנתונים התנהגותיים, כדי למקד לצרכנים את הפרסום. 404 Media previously reported Cox Media Group (CMG) was advertising a service that claimed to target ads based on what potential customers said near device microphones. Now, here is the pitch deck CMG sent to prospective companies: https://t.co/o4XxXbZMcD — 404 Media (@404mediaco) August 27, 2024 CMG מעידה על עצמה באתרה כי היא "חברת מדיה משולבת ועטורת פרסים המספקת מדי שבוע ללמעלה מ-60 מיליון אמריקנים 15 מותגי טלוויזיה איכותיים ומובילי שוק בתשעה שווקים; 50 תחנות רדיו בעלות הביצועים הטובים ביותר ב-10 שווקים, פלטפורמות סטרימינג ודיגיטליות רבות; ועסקי פרסום מקומיים, אזוריים וארציים". BREAKING!! ???? Grab your popcorn! ???? The Big Tech drama unfolds as Elon, Zuck & Tek dissect CMG's Active Listening fiasco! ???????? Dick pills, targeted ads & a whole lot of shade! ???? pic.twitter.com/C7pAocWm5d — Pol and Tek News Madness (@Pol_AI_Comedian) September 2, 2024 מה משמעות החשיפה? החשדות הישנים שחשיפה הזו מאששת, לכאורה, מעלים חששות אתיים רציניים ובעיות פרטיות. על אף שכולנו מבינים מזמן שחיפושים שלנו, למשל בגוגל או באחת מהרשתות החברתיות שבבעלות מטא (שביניהם נכללת פייסבוק), מושכים אלינו פרסום מטורגט, שימוש באזנה למיקרופונים של הסמארטפונים כדי לצותת לשיחותינו ולעשות בנאמר בהן מינוף למטרות פרסום – הוא חציית גבול. בעיקר משום אי הידוע של המשתמשים בכך, שלא לומר ההסתרה של הנוהל מהם, והעובדה שאין להם כל אפשרות ל-Opt-Out, משמע להודיע לענקיות הטק שאינם מוכנים לשתף פעולה עם המהלך. עושה רושם שהטענות האחרונות הציפו כעת שוב את החשש של הציבור שחברות ותאגידי ענק עוקבים אחרי שיחותיו, ומפיקים מהנאמר בהן כסף מבלי שיש למשתמשים יכולת לאסור עליהן זאת.  כדאי לשים לב כי באותה מצגת  שהודלפה ציינה קוקס מדיה לא רק את פייסבוק כשותפתה, אלא גם את גוגל ואמזון, ובכך למעשה משכה גם אליהן חשדות שהן לקוחות של שירות "האזנה הפעילה" שלה. 404 Media פנתה לגוגל בנוגע לשותפותה במעל, לכאורה, ובתגובה לחשיפה המביכה, הענקית ממאונטיין וויו הסירה במהירות את CMG מ"תוכנית השותפים" שלה, כמו כדי להבהיר לכל כי היא אינה שותפה לפרקטיקה השנויה במחלוקת. דובר אמזון אמר ל-404 בתגובה שזרוע המודעות של הענקית מסיאטל "מעולם לא עבדה עם CMG על התוכנית הזו, ואין לה שום תוכניות לעשות זאת". הוא הוסיף וציין כי אם אחד משותפי השיווק שלו יפר את כללים החברה, שאינם מאפשרים פרסום ממוקד עקב האזנות סתר – אמזון תנקוט נגדו בפעולה. מטא, שהיא כאמור חברת האם של פייסבוק, הבהירה כי החלה בודקת את CMG, כדי לקבוע אם פעולות קבוצת המדיה מפרות את תנאי השירות שלה, אם לאו. יצוין כי בפוסט שעלה בנובמבר 2023 לבלוג של קוקס מדיה, ושנמחק באורח פלא ממש באחרונה, נכתב כי לעתים קרובות הסכמי שימוש ארוכים, שלרוב איננו נוטים לקרוא בכלל, מכילים סעיף המכריז ש-חוקי לצותת לטלפונים ומכשירים של משתמשים. מעניין לראות כי באתרה, הקבוצה הצהירה על עצמה: "אנחנו CMG. אנחנו יותר מסתם חברת מדיה, חדשות ובידור. אנחנו אנשים המחויבים לשרת קהילות שהן יותר מאשר מיקומים גיאוגרפיים. הם הבתים שלנו". כעת נותר להמתין ולראות כיצד יתפתחו הדברים, והאם הם יפתחו איזושהי חקירה בנדון, או ייקברו עמוק בין שלל חדשות הטכנולוגיה.

חמש ענקיות היי-טק נמצאות בחמישייה הראשונה של החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל – בין אם tkv חברות כחול לבן ובין אם סניפים מקומיים של תאגידים מחו"ל. זאת, על פי הרשימה של חברת המידע העסקי CofaceBDI, שפורסמה היום (ג'). ההיי-טק מהווv 40% מהרשימה, שכוללת 100 חברות. במקום הראשון נמצאת יצרנים השבבים האמריקנית אנבידיה ישראל, שהיא גם השם החם ביותר כיום בתחום ייצור השבבים מבוססי הבינה המלאכותית, ושם חם בעולם ה-AI בכלל. המרכז של אנבידיה בישראל מהווה מרכז הפיתוח השני שלה בגודלו מחוץ לארצות הברית, עם 4,500 עובדים. אלה פרושים על פני האתרים שלה ביוקנעם (המבוסס על רכישת מלאנוקס), תל אביב, רעננה, ירושלים, באר שבע, קריית גת – ובימים כתיקונם גם תל חי שבצפון. היא מפתחת בארץ שניים משלושת מעבדי הליבה שלה. אנבידיה אף עומדת מאחורי מחשב העל הגדול ביותר במדינה, Israel 1. ענקית השבבים רשמה השנה קפיצה משמעותית, של 15 מקומות, מהדירוג אשתקד, שבו היא הגיעה למקום ה-16 בלבד. נראה שהעלייה המטאורית הזאת נגרמה כתוצאה מההייפ סביבה, הרצון לעבוד בחברה שמובילה את ייצור השבבים מבוססי הבינה המלאכותית והתנאים שהיא מציעה לעובדיה. עם זאת, דיווח שפורסם באחרונה בניו יורק פוסט מציין תנאים בעייתיים בחברה: אנשים שמועסקים בה בעולם עובדים לעתים במשך שעות על גבי שעות ועד אמצע הלילה. גוגל מזנקת, מיקרוסופט יורדת למקום השני הגיעה גוגל ישראל, שגם היא רשמה קפיצה מרשימה בהשוואה לשנה שעברה – אז היא דורגה במקום ה-13. החברה, שהיא חברה בת של גוגל העולמית, פועלת כבר כמעט שני עשורים – היא נוסדה ב-2005. מרכז הפיתוח שלה ממוקם בתל אביב ובחיפה. מיקרוסופט, שלפני שנים אחדות איחדה את שתי הפעילויות המרכזיות שלה בארץ לבניין אחד גדול בהרצליה פיתוח, ירדה מהמקום הראשון ברשימה, שבו היא דורגה חמש שנים ברציפות – למקום השלישי. במקום הרביעי נמצאת צ'ק פוינט, עם ירידה של שלב אחד, ואת החמישייה הפותחת סוגרת אפלייד מטיריאלס, שירדה אליו מהמקום השני. את החמישייה השנייה פותחת ביטוח ישיר ואחריה – התעשייה האווירית. שמינית ברשימה היא המעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל – אינטל, שיודעת בימים אלה גל של קיצוצים ופיטורי עובדים, כולל בארץ. גם ענקית השבבים רשמה השנה עלייה יפה – מהמקום ה-17 בשנה שעברה. את העשירייה הראשונה סוגרים בנק הפועלים וסייברארק. מקור: CofaceBDI שתי חברות היי-טק פותחות את העשירייה השנייה – סאפ וסיילספורס. עוד בין החברות מהענף שמדורגות ברשימה: דל במקום ה-15, חברת הענן של אמזון, AWS – ב-20, מטא ישראל ב-25, אפל שלב אחד לאחר מכן, אי-ביי במקום ה-29 ואמדוקס – ב-32. שתי חברות ישראליות גדולות נמצאות במקומות נמוכים למדי: וויקס במקום ה-37 ומאנדיי – ב-60. ענקיות ה-IT מטריקס ואמן מדורגות במקומות ה-63 וה-69, בהתאמה. SQLink מדורגת במקום ה-70, פלייטיקה ב-71 ו-HP-אינדיגו – ב-72. 93% מחברות ההיי-טק מעודדות התנדבות למען המפונים והחטופים הרשימה של CofaceBDI מבוססת על סקר גדול, בהשתתפות עובדים מ-170 חברות, שמעסיקות בארץ מאות אלפי אנשים. הוא כולל שאלות בנושאים ספציפיים הקשורים לעבודה בחברות הללו, והשנה עומדת במרכזן השפעת המלחמה על כך. הסקר מעלה שמרבית החברות התמודדו בהצלחה עם אתגרי המלחמה: 84% מהעובדים העידו כי מאז שהיא פרצה, מקום העבודה שלהם מעודד יציאה לפעילות התנדבותית-חברתית למען המפונים והמגויסים. בהיי-טק הנתון הוא גבוה יותר ועומד על 93%. כמו כן, 80% מהעובדים דרגו את תפקוד החברה בתקופת כטוב או מצוין. בקרב חברות ההיי-טק, 74% מהעובדים דרגו את החברה שלהם בתפקוד מצוין. רוב העובדים (55%) העידו כי מידת שביעות הרצון שלהם ממקום העבודה לא השתנתה בעקבות המלחמה. 45% ציינו כי במיוחד בתקופה זו, חשובות להם גמישות בשעות העבודה ואפשרות לעבודה רבה יותר מהבית. הפרמטר החשוב להם ביותר בסקר השנה הוא היציבות התעסוקתית. נתון נוסף שעלה הוא האתגר הגדול ביותר למנהלי משאבי אנוש: גיוס טאלנטים ועובדים מתאימים. "המהנדסים בישראל הם הכי טובים בעולם" עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה ישראל, אמר כי "מאז פרוץ המלחמה האצנו את קצב הגיוס, ובארבע השנים האחרונות גדלנו מ-2,500 עובדים לכ-4,500 עובדים בישראל. גם כיום יש לנו מאות משרות פתוחות. המהנדסים בישראל הם הכי טובים בעולם. כך רואים את זה גם באנבידיה העולמית, וזוהי הסיבה שהם מאפשרים לנו לגדול". "אנחנו לא רואים בעיה בגיוס עובדים", ציין קריג, "אלא תחרותיות מסוימת מול החברות הגדולות ומול סטארט-אפים. אנחנו עדיין נמצאים בתחרות להיות מקום ראשון בתחום ה-AI ולא לוקחים את זה כמובן מאליו".

נס מקבוצת חילן רכשה את השליטה ב-WideOps וב-EuropeCloud, שפועלות בעולמות הענן של גוגל – גוגל קלאוד, ועיקר עסקיהן הם בישראל ובאירופה – כך נודע לאנשים ומחשבים. היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותה בעשרות בודדות של מיליוני שקלים. העסקה כוללת רכישה של 80% מהון המניות של שתי החברות. מאיר דניאל, המנכ"ל, הינו בעל ה-20% הנותרים שלהן. הוא ימשיך לכהן כמנכ"ל WideOps ויחזיק בחמישית ממניות החברה. גם לאחר השלמתה, שתי החברות הנרכשות ימשיכו לפעול באותה המתכונת שהן פועלות בה כיום: הן ימשיכו לפעול כחברות עצמאיות, ממקומות מושבן בחיפה ובבולגריה, ולא תמוזגנה לנס. WideOps מפתחת כלי ניהול לאבטחת ענן, וכן כלים למיטוב (אופטימיזציה) של משאבי ענן. החברה מספקת שירותי מומחה בתחומים שונים, במטרה לענות לצרכים המגוונים של ניהול הענן. WideOps הוקמה ב-2012 ומונה עשרות עובדים – בחיפה ובסניפיה באירופה. בשנים האחרונות היא ניהלה פרויקטים בסביבת הענן של גוגל עבור לקוחות ישראליים רבים, במגוון סביבות: פרויקטי תשתיות, פרויקטים שנועדו להביא לחיסכון בעלויות, טיפול בדאטה, הגירה מעננים אחרים, בינה מלאכותית ולמידת מכונה. החברה גם מהווה חלק בנימבוס – פרויקט הענן של ממשלת ישראל. יש לציין ש-WideOps, שהיא שותפה בכירה של גוגל קלאוד, הוכרזה כשותף השנה בתחום השירותים המקצועיים של ענקית הטכנולוגיה. השירותים של החברה כוללים: ייעוץ, בניית ארכיטקטורה, הטמעה, אופטימיזציית ביצועים ועלות, ושירותי תמיכה. בשל המומחיות שלה בענן של גוגל, אנשיה מפתחים עבור הלקוחות מודלים של AI שמתאימים לפלטפורמה, עם התאמה גבוהה מאוד לצרכים העסקיים שלהם. כך, היא מאפשרת לבצע הגירה מוצלחת מתשתית פיזית או מעננים אחרים – לענן של גוגל. לצד Wideops, שפועלת מישראל, רכשה נס את החברה ה-"אחות" שלה, Europe Cloud. זו פועלת מבולגריה עבור לקוחות באירופה. שתי החברות מונות יחדיו יותר מ-70 מומחי ענן. יש להן כ-200 לקוחות ארגוניים, בעיקר ממגזר ההיי-טק. "הרכישה – תוספת כוח לנס בתחום שירותי הענן" המניע של נס לרכישת Wideops ו-Europe Cloud הוא כפול: הגדלת הפעילות שלה בעולמות הענן השונים, לצד פנייה ללקוחות בשוק האירופי. לדברי שחר אפעל, מנכ"ל נס, "רכישת שתי החברות היא תוספת כוח משמעותית עבורנו בתחום שירותי הענן, בעיקר למגזרי הטכנולוגיה, ההיי-טק והממשלתי. הרכישה תמנף את כניסתנו לעולם מתן שירותי ענן לחברות ולגופים מחוץ לישראל". מאיר דניאל, מנכ"ל WideOps ו-EuropeCloud. צילום: יח"צ דניאל מסר כי "נס היא חברה יציבה ובעלת יכולות כלכליות גבוהות. החיבור בין החברות יאפשר לנו להמשיך ולהתפתח אף בקצב מהיר יותר". רכישה ראשונה אחרי שלוש שנים יצוין כי נס לא רכשה חברות בקרוב לשלוש השנים האחרונות. הרכישה האחרונה שהיא ביצעה קרתה בדצמבר 2021, אז היא קנתה את DXC Technology ישראל (לשעבר EDS) תמורת 65 מיליון דולר. DXC העסיקה בישראל כ-600 עובדים במתן פתרונות טכנולוגיים ועסקיים, מגוון רחב של שירותי מומחה IT ומתן שירותים בשיטה של מיקור-חוץ תפעולי לעשרות לקוחות עסקיים וממשלתיים. חודשיים לפני כן, באוקטובר 2021, רכשה נס (כחלק מחילן) את החברה הוותיקה חשבשבת תמורת 210 מיליון שקלים.

זה שאתה מת לא אומר שאי אפשר לתבוע אותך: HPE מתכוונת לתבוע את עזבונו ואת אלמנתו של מייק לינץ', מייסד אוטונומי, שכונה "ביל גייטס הבריטי" – ונהרג בטביעה. סכום התביעה צפוי לעמוד על ארבעה מיליארד דולר. לינץ', דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת קיימברידג', הקים ב-1996 חברת BI מצליחה, זכה בתואר חבר המסדר של האימפריה הבריטית ב-2006, עשה אקזיט, היה למיליארדר ומאז לא היה לו רגע אחד של שקט ונחת: במקום לבלות וליהנות, הוא "בילה" יותר מ-12 שנים במאבק באישומים על הונאה, נחלץ מהם ומת לפני כמה ימים בטביעה של היאכטה שלו. לינץ' אירח ביאכטה חברים כדי לחגוג את זיכויו – וזו טבעה מול חופי פלרמו שבסיציליה. גופתו וגופת בתו, האנה בת ה-18, חולצו מהים. אלמנתו של לינץ', אנג'לה בקארס, שהייתה אף היא על הסיפון, חולצה יחד עם 15 אחרים. למרות הטרגדיה, HPE מתכוונת, כאמור, לתבוע אותה ואת עזבונו של בעלה המנוח. עסקה "מהגרועות בהיסטוריה של עמק הסיליקון" הכול החל באוגוסט 2011: או אז, HP (שעדיין לא התפצלה אז לשתי חברות) הודיעה על רכישת אוטונומי תמורת 10.25 מיליארד דולר. לינץ', שייסד את אוטונומי, היה אז המנכ"ל שלה. היא הייתה אז חברת התוכנה השנייה בגודלה בבריטניה. החברה עסקה בניתוח מידע בלתי מובנה בעולם הביג דאטה. המחיר ש-HP שילמה על הנרכשת היה גבוה ב-64% משווי השוק שלה. בשל העסקה, ארנקו של לינץ' תפח ביותר מ-800 מיליון דולר. עברה לה שנה, וב-2012 הטילה HP פצצה פיננסית: היא נאלצה למחוק מהספרים החשבונאיים שלה סכום עתק של 8.8 מיליארד דולר, כתוצאה מסילוף ו-"ניהול חשבונאי לא הולם" – שם קוד להונאה – של אוטונומי. בהודעה מטעמה נכתב כי "HP רשמה תשלום שאינו במזומן בגין ירידת הערך של נכסים בלתי מוחשיים ומוניטין שקשורים לרכישה של אוטונומי… (היו – י"ה) אי סדרים חמורים, כשלים חשבונאיים וסילופים בוטים של ערכה של אוטונומי. HP מאוכזבת מאוד לגלות כי כמה חברים לשעבר בצוות הניהול של אוטונומי יצרו מצגי שווא וניפחו את המדדים הפיננסיים הבסיסיים של החברה, בטרם רכישתה. החברה הציגה את ערכה באופן מסולף". הערך האמיתי של החברה לא נתגלה על ידי KPMG, החברה אותה שכרה HP במהלך תהליך הרכישה לבדיקת הספרים של הנרכשת ונאותות הרכישה. העסקה זכתה לתואר "מהגרועות בהיסטוריה של עמק הסיליקון". לינץ': "ההאשמות נגדי – אמבוש" לינץ' הכחיש את הטענות נגדו ואמר כי "ההאשמות הללו הן בבחינת אמבוש… אנחנו דוחים את טענות HP לחלוטין… ב-HP לא מבינים בעסקי רכישה בכלל ובעסקי התוכנה". מאז הוא היה עסוק בהתגוננות מפני ההאשמות נגדו ובמאבקים משפטיים משני צדי האוקיינוס – בבריטניה ובארצות הברית. HP טענה בבית המשפט שבאוטונומי ערכו רישום כפול של עסקאות – כאלה שקרו בפועל וכאלה שב-"צנרת", אך שנראו כאילו כבר קרו בפועל. ביוני האחרון שב לינץ' מארצות הברית, לאחר ששהה שם במעצר בית במשך יותר משנה. למרבה ההפתעה, הוא זוכה משלל האישומים נגדו. לפני ימים אחדים הוא יצא לחגוג בשיט ביאכטת הפאר שלו, שנפגעה מסופת רעמים וטבעה מול חופי סיציליה – מה שגרם, כאמור, למוות שלו ושל בתו. התביעה ש-HPE מתכוונת להמשיך בה, תוך שינוי הנתבעים לעזבונו ואלמנתו של לינץ', נוגעת למשפט אזרחי שנערך בבריטניה החל מ-2022, שבו נקבע כי טענתה נכונה וכי לינץ' וסמנכ"ל הכספים לשעבר של אוטונומי, סושובן חוסיין, ניפחו לכאורה את הערך שלה במהלך המשא ומתן על הרכישה – ולכן ניתן לתבוע אותם בגין נזקים. בדיון שנערך בפברואר השנה טענו עורכי הדין של HPE כי החברה זכאית לארבעה מיליארד דולר כתוצאה מההפסדים שנגרמו לה בשל ההונאה. אף שטרם נקבע גובה הפיצויים, השופט העיר שככל שיהיו כאלה, הם יהיו בסכום נמוך מהרבה ממה ש-HPE תובעת. לינק לעמוד רישיון התמונה.

ארצות הברית אמנם מנסה למנוע מסין להתקדם ביכולות ייצור השבבים שלה, אבל כנראה שזה לא ממש מצליח לה. משרד המסחר האמריקני מפעיל לחץ על חברות ייצור הכלים המתקדמים עבור קווי הייצור של מעבדים, אך למרות זאת, לפי נתונים שדווחו על ידי SEMI, ארגון האם של תעשיות המיקרו-אלקטרוניקה, חברות ייצור השבבים הסיניות הוציאו במחצית הראשונה של 2024 סכום של לא פחות מ-25 מיליארד דולר כדי לקנות מכונות וכלים. לפי הנתונים, החברות הסיניות הוציאו בתקופה זו על רכישת כלי ייצור יותר מאשר החברות לייצור שבבים בארצות הברית, טייוואן ודרום קוריאה גם יחד. לפי נתונים ראשוניים לגבי חודש יולי, המגמה ממשיכה, וסין נמצאת כנראה בדרך לשבור את השיא השנתי בהיבט הזה. "אנחנו רואים שסין ממשיכה לקנות את כל הציוד שהיא יכולה למתקני ייצור השבבים החדשים שלה. חששות לגבי הגבלות פוטנציאליות נוספות דחפו את החברות גם להבטיח ציוד נוסף שהן יכולות לקנות מראש", אמר קלארק טסנג, מנהל מודיעין שוק בכיר ב-SEMI. הוא הוסיף כי יש יותר מ-10 חברות סיניות ברמה גבוהה יחסית שמשקיעות כסף רב ברכישות ציוד. מגמה זו משתלבת בכך שסין אמורה להיות המדינה שבה ישקיעו הכי הרבה בתשתית עבור מפעלי ייצור שבבים חדשים – בסכום כולל שמוערך ב-50 מיליארד דולר. הצפי הוא שהגידול ברכש ימשיך לתוך 2025, עם עלייה של כ-20%, אבל השאלות הן עד איזה גבול ארצות הברית תאפשר את הרכישות הללו, ועד כמה מדובר בכלי ייצור שמסוגלים לתמוך בשבבים בתהליכי ייצור מודרניים. כך, ASML דיווחה ש-49% מהרווחים שלה מגיעים עדיין מסין, ויצרנית הכלים המובילה ביפן, טוקיו אלקטרון, דיווחה ביוני על מספרים דומים.

דל (Dell Technologies) בוחנת אפשרות למכור את חברת אבטחת המידע שבבעלותה, סקיורוורקס (Secureworks). אם תתממש העסקה, שוויה עתיד לעמוד על כ-800 מיליון דולר. לפי דיווחים בעיתונות הטכנולוגית בארה"ב, דל שוקלת את האפשרות למכור את חברת הגנת הסייבר לקרנות הון פרטיות, או לקונה אחר. דל – שאוחזת ברוב הבעלות על סקיורוורקס, הנסחרת בבורסה – שכרה לטובת הרכישה האפשרית שני בנקי השקעות, את מורגן סטנלי (Morgan Stanley) ו-פייפר סנדלר (Piper Sandler). דובר סקיורוורקס לא הכחיש בתגובתו את הפרסום ומסר כי "אנו מודעים לספקולציות התקשורתיות האחרונות בנוגע לעסקה אפשרית, הכוללת את סקיורוורקס. כמדיניות, אנחנו לא מגיבים לשמועות בשוק. אנו נשארים ממוקדים בקידום המשימה שלנו: להבטיח התקדמות אנושית עם Taegis, פלטפורמת ההגנה שלנו". Dell Mulls SecureWorks Sale: Strategic Move or Market Response?#Dell #SecureWorks #Cybersecurity #MergersAndAcquishttps://t.co/dMSV9Jt5Yj pic.twitter.com/KZer3gRMD1 — CorpDev.Org (@corpdev_org) August 30, 2024 דל שקלה כבר כמה פעמים למכור את סקיורוורקס דל רכשה את סקיורוורקס ב-2011, תמורת 612 מיליון דולר, וכעבור חמש שנים, ב-2016, הנפיקה אותה בבורסה. מאז, בעקבות רכישת הענק של EMC, דל שקלה כמה פעמים למכור את סקיורוורקס. בשנה שעברה, חברת האבטחה שנוסדה ב-1998, עברה שני סבבי פיטורים, בפברואר ובאוגוסט, ואלה כללו פיטורים של 9% ו-15% מכוח האדם בחברה, בהתאמה. בשנים האחרונות החברה עברה שינוי: מספקית של שירותים מנוהלים, לכזו המתמקדת במתן יכולות XDR, גילוי ותגובה מורחבים. במאי השנה היא הרחיבה את היצע המוצרים שלה עם ה-Taegis NDR (זיהוי ותגובה ברשת). למרות זאת, החברה לא כיכבה פיננסית: מניות סקיורוורקס איבדו יותר משני שלישים מערכן, מאז שהיו בשיאן בספטמבר 2021, זאת כי החברה נאבקה בספקיות אבטחת סייבר גדולות יותר.  בשנים האחרונות, כמה חברות אבטחת מידע והגנת סייבר, הנסחרות בבורסה, הפכו להיות פרטיות, ביניהן KnowBe4, Proofpoint, SailPoint ו-Ping Identity. עוד כמה ספקיות אבטחה אחרות, ביניהן Darktrace, טנאבל (Tenable) וטרנד מיקרו (Trend Micro) – מועמדות להיות פרטיות גם הן. רכישתה הניבה ל-דל חובות. EMC. צילום: Shutterstock הכל בגלל EMC דל רכשה את EMC תמורת 67 מיליארד דולרים בסוף 2015. הייתה זו עסקת הרכישה הגבוהה ביותר אי פעם בעולם היי-טק. הרכישה יצרה "מפלצת IT" עם היצע מחשוב מגוון ללקוחות הארגוניים.  מאז רכישת EMC, דל סחבה על גבה חוב של כ-50 מיליארד דולר, ושילמה מדי רבעון מיליארדים לצמצום החוב. בעקבות הרכישה, דל נפטרה מלא מעט מנכסי ה-IT שלה. במרץ 2016 דל ביצעה את המכירה הראשונה: תאגיד התקשורת היפני NTT רכש את פרו סיסטמס – שירותי ה-IT של דל, תמורת 3.5 מיליארד דולר. הרוכשת הייתה NTT Data, זרוע השירותים של קבוצת NTT. דל רכשה את פרו סיסטמס ב-2006, בסכום של 3.9 מיליארד דולרים. בספטמבר 2016 דל מכרה ל-OpenText את חטיבת התוכן הארגוני של EMC, כולל פתרון ניהול המידע הארגוני Documentum, שמהווה תחרות ישירה לפתרונות התוכנה שמציעה OpenText בעצמה לשוק. היקף העסקה עמד על 1.62 מיליארד דולר. ביוני 2016 דל מכרה חלק מנכסי התוכנה שלה. היקף המכירה לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו כי הסכום עמד על שני מיליארד דולר. קרנות ההון סיכון הפרטיות Francisco Partners ו-Elliott Management רכשו חלקים מחטיבת התוכנה של דל, הכוללת את קווסט ואת סוניקוול (SonicWall). שתי החברות הנרכשות פעלו באותו שוק של דוקומנטום  – מערכת ניהול התוכן של EMC – שנמכרה כמה חודשים לאחר מכן. דל רכשה את קווסט ביולי 2012 תמורת כ-2.4 מיליארד ד'. בפברואר 2020 דל מכרה את RSA Security לקרן ההון הפרטית STG (ר"ת Symphony Technology Group), תמורת 2.08 מיליארד דולר. באפריל 2021 הודיעה דל על היפרדות מ-VMware – שהיא אוחזת בבעלות של 81% ממנה, מאז רכשה אותה כחלק מרכישת הענק של EMC. בנובמבר 2023, ברודקום (Broadcom) רכשה את VMware ב-69 מיליארד דולר. במאי 2021 דל מכרה את פלטפורמת Boomi שלה תמורת 4 מיליארד דולרים במזומן.

שם ותפקיד: מירי רביבו, מנהלת מוצר בכירה בחברת אוטודסק. ותק בתפקיד: שנתיים וחצי. תפקידים קודמים: מהנדסת תוכנה, מהנדסת מערכת וארכיטקטית תוכנה. השכלה ושירות צבאי: את שירותי הצבאי עשיתי ביחידת ממר"ם, בהתחלה כחניכה בקורס תכנות ולאחר מכן כמדריכה בקורס. התפקיד כמדריכה בקורס תכנות בממר"ם היה אחת מאבני הדרך המשמעותיות והמעצבות ביותר בחיי הבוגרים – גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. שם למדתי שההצלחה שהגיעה לי בקלות יחסית בכל שנות בית הספר כבר לא מובנת מאליה, והייתי צריכה לעבוד מאוד קשה כדי להשיג את המטרות שהצבתי לעצמי. זו הייתה תקופה קסומה כזו, שבה ישנו מעט מאוד, עבדנו קשה מאוד וחיינו על תחושת השליחות מההבנה שאנחנו מחנכים את דורות העתיד של התוכניתנים בישראל. שייפתי שם ערכים חשובים של חתירה תמידית למצוינות, ורכשתי ערכים חשובים מאין כמותם כמו ערבות הדדית, ראיית האחר, התנדבות, דוגמה אישית, מנהיגות ועוד רבים. השתחררתי מצה"ל בדרגת סגן לאחר חמש שנות שירות, והמשכתי לתואר ראשון במדעי המחשב במכללה האקדמית תל אביב יפו במסלול ייעודי לבוגרי ממר"ם. את התואר עשיתי במקביל לעבודה כמפתחת בחברת סיסטמטיקס. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? האמת היא שאמא שלי. כילדה מאוד אהבתי מחשבים, קיבלתי את המחשב הראשון שלי בגיל 10, שנה וחצי אחרי שעלינו לארץ מרומניה. המצב הכלכלי שלנו בזמנו היה לא מזהיר בלשון המעטה, אבל אמא שלי בכל זאת החליטה לקנות לי מחשב. ביליתי המון זמן מול המחשב, חלקו במשחקים וחלקו בלהבין איך הוא עובד או להיחשף דרכו לעולם ולאינטרנט, שהיה אז בחיתוליו. כשהגיע הזמן לבחור מגמות בתיכון, אמא שלי הציעה שאלך למגמת מחשבים, כי מתמטיקה תמיד הייתה הצד החזק שלי, והיא גם הבינה שהעתיד הולך לכיוון של העולמות הטכנולוגיים. לא התחברתי כל כך לרעיון בהתחלה, אבל בהמשך הבנתי שאני מאוד אוהבת את זה, וגם טובה בזה. לקראת סיום התיכון נחשפתי לראשונה ליחידת ממר"ם ושמתי לי למטרה להגיע לשם.  האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? היום זה משמעותית פחות, לעומת המצב שהיה בתחילת הקריירה שלי. בעבר סביבת העבודה שלי כללה גברים בלבד, היה מאוד נדיר לראות נשים בחדר סביב שולחן הישיבות. היום המאזן הוא כמעט שווה, וזה תענוג עבורי לראות יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח בעולמות הטכנולוגיים. גם מבחינת השכר, בעבר הרגשתי שיש פער והיום לא מרגישה אותו כלל. הדבר המנחה והחשוב הוא היכולות והכשרון, ולא שום דבר מעבר לכך, בחוויה שלי. יש חברות שמגדילות לעשות ומגייסות נשים באופן מכוון, כי הן מבינות את הערך הרב שנשים מביאות לשולחן ממגוון בחינות. אני פחות מחבבת מקרים של חברות שמגייסות נשים כאפליה מתקנת, כדי להראות שה-Head count של החברה לא מורכב מרוב גברי. אם אנחנו שואפים לשוויון – אז נגייס גברים ונשים באופן שוויוני, לפי אמות מידה אובייקטיביות של דרישות התפקיד והתאמת המועמדים אליהן. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? פעמים רבות, בעיקר במהלך שנות השירות הצבאי. לא פעם שמעתי משפטים כמו "את אישה, מה את בכלל מבינה במחשבים?", או אחרים דומים לזה בקווים הכלליים של המסר. בעבר הרגשתי שאני צריכה להוכיח את עצמי ואפילו ללבוש ארשת קשוחה יותר כדי להתאים את עצמי לעולם הגברי שבתוכו הייתי מצויה. אבל ככל שעברו השנים והביטחון שלי במקצועיות ובידע שלי הלכו וגברו, ובמקביל גם העולם התקדם לתפישות שוויוניות יותר, כך הצורך הזה להביא את עצמי אחרת, יותר מחוספסת, בעולמות העבודה שלי – הלך והתפוגג. היום אני לחלוטין מרגישה שהמין שאתה משתייך אליו הוא Non-issue במקצוע, ובמיוחד בחברת אוטודסק שבה אני עובדת. לנשים בחברה יש מקום שווה סביב השולחן כמו לגברים והזדמנויות קידום זהות. בחברה שוררת אווירה של ריספקט מקצועי בין כל חברי הסייט הישראלי, וגם במעגל הרחב יותר, הגלובלי. וכך בעצם התמונה צריכה להיראות.