עיריית תל אביב-יפו השיקה באחרונה אתר שמנגיש בצורה ממוקדת ופשוטה מספר רב של מאגרי מידע בתחומי הדמוגרפיה, התחבורה, החינוך, הקהילה ועוד. זאת, במסגרת פרויקט שנקרא TLV Open Data. משמעות הדבר היא שבפעם הראשונה תתאפשר לכל אחד (שנכנס לאתר מישראל, אי אפשר להיכנס אליו מחו"ל) גישה חופשית לנתונים מתוך מאגרי המידע העירוניים, ברמות חשיפה שונות, תוך שילוב כלים גרפיים ואינטראקטיביים להורדת ולניתוח הנתונים. כך, מעתה, מי שירצה יוכל לקבל פרטים על, למשל, מסלולי הנסיעות של הקורקינטים השיתופיים בעיר, מידע בזמן אמת על תקלות ומפגעים, מעקב אחר הטיפול בהן, או מידע מפורט, כולל מיפוי, בנושאי אישורי בנייה, תהליכי רישוי ועוד. סטארט-אפים ויזמים יוכלו לקבל באמצעותו מידע מעובד, שיסייע להם לפתח פתרונות עבור העירייה. האתר כולל גם מאגרי נתוני תושבים שרשומים במרכזים קהילתיים, עד לרמת החוג – דבר שמאפשר למפות את כלל השירותים הקהילתיים שהעירייה מספקת. 130 מאגרים מ-10 עולמות תוכן לאה אשוח, מנהלת המרכז למחקר כלכלי חברתי בעיריית תל אביב-יפו, שמובילה את הפרויקט, אמרה כי "עם השקת המאגרים, תל אביב מצטרפת למגמה כלל עולמית, שבקיימת בערים גדולות בעולם. זאת, כחלק ממדיניות העירייה לעודד שקיפות כלפי הציבור, ושיפור היכולת לבדוק ולעקוב אחרי העשייה בצורה פשוטה ונגישה". לדבריה, יש באתר 130 מאגרים מ-10 עולמות תוכן, כאשר חלק גדול מהם מבוססי מיקום, ומאפשרים לאתר בצורה מדויקת פרטים על מוסדות ציבור, חניות, תחבורה שיתופית ועוד. "בעתיד הקרוב יתווספו לפלטפורמת TLV Open Data גם נתוני החינוך בעיר – מספרי התלמידים במוסדות לפי זרמים, שלבי החינוך ועוד, ונתוני הרשומים לקאנטרים הקהילתיים. מהלך זה ישלים את התמונה הסטטיסטית של פעילויות הקהילה, הפנאי והספורט שהעירייה נותנת", אמרה אשוח. איציק בן דוד, מנהל אגף הטכנולוגיות ומערכות המידע של עיריית תל אביב-יפו. צילום: Oferxl העלאת המאגרים הפתוחים נעשתה בשיתוף עם אגף הטכנולוגיות ומערכות המידע של עיריית תל אביב-יפו, שבראשו עומד איציק בן דוד. לדבריו, האתר פותח על ידי עובדי אגף המחשוב של העירייה, ויש בו ממשקים שמאפשרים גישה לסוגים שונים של מידע. בן דוד ציין כי "המידע מאובטח ויושב על Azure – הענן של מיקרוסופט". "הפרויקט הוא חלק מתפיסת העיר החכמה, שעיריית תל אביב-יפו דוגלת בה, והוא יוצא מנקודת הנחה שתפיסת המאגרים הפתוחים מסייעת לכלכלת העיר ומאפשרת קבלת מידע שמסייע הן לניהול העיר והן לבעלי עניין, ולהגביר את השקיפות מול התושבים".

למרות שלא מדובר בתופעה חדשה, עדיין די מדהים לגלות שוב ושוב עד כמה המחשבים הניידים הופכים באופן ממוצע ליותר ויותר קלים. אני לא מדבר כמובן על מחשבים לכאורה כמו ה-Surface של מיקרוסופט, שהם למעשה טאבלטים שיש להם גם מקלדת שאפשר לחבר במגנט, אלא על ניידים מהשורה, אם תרצו, שבהם המקלדת היא חלק אינטגרלי לחלוטין. 990 גרם, כמו המשקל שבו מתהדר המחשב העסקי החדש ExpertBook B9 B9403 מבית אסוס, זה ממש לא המשקל הכי קל שאפשר למצוא בסביבה. אבל עצם העובדה שאני כותב את המשפט הזה על נייד שמצויד במסך 14 אינץ' מראה עד כמה הפכנו למפונקים – וכן, אני לא לבד, נכון? קלילותו של המחשב מושגת על ידי שימוש בסגסוגת פרימיום, שמורכבת ממגנזיום וליתיום, ולמרות דקיקותו הוא עבר את מבחני העמידות של צבא ארצות הברית, MIL-STD-810H – מה שאומר שאין מה לחשוש לקחת אותו לדרכים אם אתם מאלו שנמצאים רוב הזמן דווקא הרחב מהבית והמשרד כאחד. מסך נהדר והרבה חיבורים אסוס מביאה למחשב העסקי הזה את התכונות שהיא טובה בהן, וזה אומר, בין השאר, מסך OLED נהדר ברזולוציה גבוהה יחסית של 2880×1800 פיקסלים בקצב רענון של 90 הרץ ועם תמיכה של 100% במרחב הצבעים sRGB, אך ללא תמיכה במגע. התצוגה פשוט נפלאה, הצבעים חדים ועשירים, ויוצרי תוכן מאוד יאהבו את הדיוק שלהם, שגם הוביל לכך שהמחשב זכה לאישור של Pantone. למרות שמדובר במחשב נייד קל משקל, שגובהו המרבי מגיע ל-16.9 מ"מ, יציאות לא חסר בו, ויש מספיק חיבורי USB-A ו-USB-C כדי לחבר התקנים חיצוניים, וזה לפעמים חסר בניידים המודרניים. יש גם אפשרות לחיבור למסך חיצוני באמצעות מחבר HDMI 2.1 מעודכן. יש גם סוללה גדולה יחסית לממדים הפיזיים של המחשב, עם נפח עבודה של 63WHr וזה הספיק בבדיקות שלי לכ-8:40 שעות מכובדות של עבודה, כשהבהירות עדיין מספיק גבוהה כדי לעבוד מבלי לאמץ את העיניים – והבהירות המרבית היא 400 ניט. המעבד הוא Core 7 Processor 150U, מעבד מסדרת ה-Raptor Lake Refresh, כלומר מעבד שאין בו NPU – ובעידן הנוכחי זו סוג של חולשה, אם כי באופן יחסי מאוד, כי כל מטלות הבינה המלאכותית מבוצעות למעשה בליבה הראשית ובליבה הגרפית, ובמטלות הקשות זה מוביל להתחממות רבה מדי, למרות שה-TDP הבסיסי של המחשב הוא 15 ואט בלבד. לצד זה, אסוס לא חסכה: יש לא פחות מ-32 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR5x החסכוני בצריכת אנרגיה, ולא פחות מ-2 טרה-בייט של זיכרון אחסון מהיר מסוג M.2 2280 NVMe PCIe 4.0. התוכנה שמלווה מקרוב MyASUS, תוכנת השליטה והבקרה של אסוס, מותקנת גם ב-B9 כמובן, והיא הולכת והופכת למקיפה יותר, ואפילו נוחה יותר לשימוש. מעבר לעדכוני תוכנה כשצריך, מעבר לכך שהיא מאפשרת לבצע אבחונים מלאים של המחשב וגם להציג את מצב המערכת כולה, היא מספקת גישה לאפשרויות רבות מספור להגדרת השימושיות במחשב – מקביעה של הגדרות שקשורות לשימוש בסוללה ובטעינה שלה, דרך הגדרות שמע ותצוגה, כולל תכונת ה-ClearVoice, המבוססת על בינה מלאכותית, לשיפור איכות השיחה בוועידות וידיאו ושיחות ממוחשבות (יש גם מקש ייעודי לכך), ועד הגדרות פרטיות ואבטחה, כמו כיבוי המסך בעת עזיבת המחשב והדלקתו מחדש בעת שחוזרים אליו על ידי שימוש במצלמת הרשת של המחשב ובעזרת חיישן האינפרה-אדום שמלווה אותה. למעשה, זה מראה שאסוס עושה בינה מלאכותית במחשבים כבר די מזמן. בהתאם למגמה החדשה יש במקלדת גם מקש Copilot, שפותח את האפליקציה המתאימה ישירות. אותי באופן אישי המקש הזה קצת מצחיק, במיוחד שמציינים אותו כשינוי ענק, אבל זה הסטנדרט החדש ולא סוטים ממנו גם אם אין במעבד NPU. המקלדת עצמה נוחה מאוד לשימוש. ההפרדה בין המקשים המרובעים מצוינת, והם יורדים לעומק של עד 1.5 מ"מ ונוחים להקלדה ארוכה, אבל עם אבל קטן: המרכז קצת שוקע מדי, אחד המחירים של שלדה קלת משקל בלי חיזוקים באמצע. משטח העכבר פשוט ענק, אי אפשר להגדירו אחרת, נוח מאוד לשימוש והוא מגיע עם התכונה הייחודית כל כך לאסוס, שבה לחיצה על כפתור קטן למעלה מציגה מקלדת נומרית וירטואלית נוחה מאוד לשימוש, מבלי להפריע לפעילות של המשטח. יש גם תוכנה קטנה בשם ExpertWidget, שמלווה את המחשב כמו ניידיי ExpertBook אחרים, ומאפשרת הרחבה של הפונקציות המיוחדות על ידי שימוש במקשים 1-4 והמקשים F10 ו-F12 מתוך כמה וכמה אפשרויות בחירה. אבל חבל שאי אפשר לבחור להריץ תוכנה כזו או אחרת. המפרט שבו הגיע המחשב לבדיקה הוא הגבוה ביותר שמוצע עבורו, וזהו מחשב שנמכר לפי דרישה, כלומר הלקוח צריך לבקש אותו באופן ספציפי. העלות שלו, בכל מקרה, עומדת על 9,949 שקלים, וכן, זה ממש לא זול – זהו לכל דבר ועניין מחשב עסקי ברמת פרימיום.

רשת Find My Device של גוגל למעקב לא מקוון אחר הטלפון ולתמיכה בתגי מעקב הפכה לרשמית באפריל 2024. ההשקה הראשונית של הרשת הייתה איטית ביותר ומוגבלת לארה"ב ולקנדה, והורחבה למדינות נוספות בעולם במאי השנה. מאז הופעת הבכורה של הרשת, הושקו גם התקני מעקב אחר פריטים הנתמכים ב-Find My Device, כמו Pebblebee Tag, ואולם מסתבר שהרשת, המבוססת על מיקור המונים, לא תמיד עובדת. כעת גוגל הודיעה, כי היא פועלת לשיפור אמינות הרשת. גוגל מציינת בהצהרה שפרסמה, כי בקרוב היא תשפר את רשת Find My Device כדי לשפר את המהירות והיכולת שלה לעקוב אחר פריטים שאבדו. שינויים אלה יגיעו למשתמשים "במהלך השבועות הקרובים". בנוסף, אמינות הרשת תשתפר ככל שיצטרפו אליה יותר ויותר מכשירים. בהתחשב בהתרחבות האיטית של רשת Find My Device, הדבר עשוי להימשך כמה שבועות או חודשים נוספים, אך  עם זאת, כיסוי הרשת המורחב אמור להקל על מציאת טלפון שאבד או פריטים אחרים מתויגים. "אנו פועלים באופן פעיל להפצת שיפורים לרשת Find My Device במהלך השבועות הקרובים, שישפרו את המהירות והיכולת של איתור חפצים אבודים", מציינת גוגל בהצהרתה. "המכשירים ממשיכים להצטרף לרשת Find My Device החדשה, ואנו מצפים מהרשת לגדול, מה שיעזור גם לשפר את יכולת האיתור של מכשירים שאבדו". גוגל גם מעודדת את המשתמשים לשנות את הגדרת רשת "מצא את המכשיר שלי" במכשירי אנדרואיד ל"עם רשת בכל האזורים" – מה שאמור לעזור להם למצוא את הפריט המתויג שלהם גם באזורים עם תנועה נמוכה.

השבוע נערך במכללה להנדסה בעזריאלי ירושלים, אירוע הגמר הארצי של תוכנית הדגל אקו-טק (ECO-TECH), של עמותת מחשבה טובה.  אקו-טק היא תוכנית העצמה טכנולוגית לבני נוער, הכוללת תחרות של יזמות טכנולוגית חברתית, אשר במסגרתה נערים ונערות מכל המגזרים עוברים הכשרה טכנולוגית משמעותית, בשילוב יזמות עסקית כמנוף לרכישת כישורי למידה ופיתוח כישורי חיים. במהלך התוכנית בני הנוער מפתחים ומגבשים מיזמים חדשניים ובונים עבורם תוכניות עסקיות בכדי להוציאם לפועל.   התוכנית כוללת בין היתר: פיתוח אפליקציות, בניית אתרים, טכנאות מחשבים, יזמות עסקית-חברתית והתמחות מעשית ותרומה חזרה לקהילה. בתחרות השתתפו 25 קבוצות של בני נוער מכל קצוות הקשת החברתית של החברה הישראלית – נערים ונערות יהודים, ערבים, בני הקהילה האתיופית, ותיקים ועולים. הם הציגו בפני נבחרת שופטים, מומחים בתחומם, מיזמים פורצי דרך, פרי יצירתם, עליהם עמלו במשך השנה האחרונה במסגרת התוכנית. הקבוצה הזוכה מלוד, עם הדס בוקע, מנהלת המרכז מעמותת מחשבה טובה. צילום: סנאפ מרכז חברתי לצילום (מורן ניסים) הקבוצה הזוכה פיתחה את Badger System – מערכת תצפית ייחודית  במקום הראשון בתחרות הגמר זכתה קבוצת נערים מקבוצת אקו-טק לוד, אשר פיתחה מיזם טכנולוגי-ביטחוני בעקבות המלחמה המתמשכת, שנקרא Badger System – מערכת תצפית ייחודית.  הנערים לוו באופן אישי וצמוד ע"י חברת Esc Baz ופעלו לאורך כל השנה בתמיכתה האדיבה של חברת ממ"ן, וכן על ידי עיריית לוד והקרן לפיתוח לוד.  הנערים חשבו על אתגרי המלחמה והשמדת ציוד יקר ערך של מצלמות על ידי האויב, ומתוך כך פיתחו את המיזם החדשני Badger System. מדובר במערכת תצפית המוטמנת באדמה, ובנויה כמו פריסקופ. המערכת חבויה בקרקע, אך עמוד שיוצא ממנה ומורכב ממראות משדר לה את מה שנמצא מעל פני האדמה. כך שבמקרה של גילוי המערכת ופגיעה בה, נדרש יהיה לתקן רק את החלק החשוף והיקף הנזק ועלויות התיקון יצטמצמו משמעותית.  בין המיזמים הנוספים שלקחו חלק בתחרות הגמר, נמצא המיזם שזכה במקום השני – Saviorbot ופותח על ידי בני נוער ממזרח ירושלים. מדובר ברובוט שעוזר לכבאים להפחית את הזוהר הראשון של שריפה, שכן הוא מכיל כדורי אש (בנוסף למיקרופון ומצלמה), כדי לסייע בחילוץ מי שנמצאים בסכנה.  המיזם שזכה במקום השלישי הוא More, שפיתחו נערות ונערים משכונת קרית מנחם בירושלים. מדובר באתר שמאגד מאגר של מורים פרטיים עבור תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, כך שבאמצעותו יוכלו לקבל שיעורים פרטיים במקצועות שונים.  בתחרות הגמר השתתף צוות שופטים ושופטות מרשים, שכלל אנשי יזמות ובכירים בחברות טכנולוגיה מהשורה הראשונה, מענף ההיי-טק ומהמגזר העסקי והאקדמי, ביניהם: עמנואל בן זקן, מייסד וחבר דירקטוריון בחברת צ'קמרקס (Checkmarx); מחמוד ח'ויס, מנכ"ל Techlinic; הילה זיגמן, שותפה בכירה בחברת Cyberstarts; גולן עיני, סמנכ"ל פיתוח בחברת מגה אור; והישאם טאהא, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת Teramount.  עמותת מחשבה טובה היא מהמובילות בזירת החינוך הטכנולוגי ופועלת למעלה מכ-20 שנה לצמצום הפערים החברתיים בישראל, זאת באמצעות הנגשת טכנולוגיה בקהילה והקניית כלים טכנולוגיים לאוכלוסיות מוחלשות בחברה.

ממשלת דרום קוריאה וגוף ההשקעות הישראלי אוור קראוד (OurCrowd) הקימו באחרונה קרן השקעות דו-לאומית, שתשקיע בסטארט-אפים בטכנולוגיות הדיפטק בשתי המדינות. יעד הגיוס של הקרן הוא 80 מיליון דולר, כש-48 מיליון מהם כבר גויסו על ידי שותפי הקרן הדרום קוריאנים, NH Venture Investment ו-K-Growth. אוור קראוד מגייסת בימים אלה הון מ-240 אלף משקיעיה הכשירים ברחבי העולם. הקרן תשקיע ב-25-30 סטארט-אפים משתי המדינות, שמתמקדים בטכנולוגיות דיפטק בתחומים כמו סמיקונדקטורים, רובוטיקה, תעשיית הרכב, מחשוב קוונטי, אבטחת סייבר ובריאות דיגיטלית. NH Venture Investment, שגייסה לקרן 16 מיליון דולר, היא חברה בת בבעלות מלאה של NongHyup, אחד מחמשת התאגידים הפיננסיים הגדולים בדרום קוריאה, שמנהל נכסים בהיקף של 400 מיליארד דולר. K-Growth, שגייסה 32 מיליון דולר, אף היא אחת הקבוצות הפיננסיות הגדולות בדרום קוריאה, ומטפלת ברוב ההשקעות הטכנולוגיות של הממשלה בסיאול. קרן זו מנהלת קרוב ל-40 מיליארד דולר. "גישה ישירה לענקיות התעשייה הדרום קוריאניות" ג'ון מדבד, מנכ"ל אוור קראוד, אמר כי "הקמת הקרן הדו-לאומית ישראל-דרום קוריאה, בגיבוי הממשלה הדרום קוריאנית, היא בשורה נפלאה להיי-טק הישראלי בימים אלה. דרום קוריאה מחפשת את החדשנות הישראלית כדי לבסס את מעמדה בתעשיות העתיד, שאותן היא חותרת להוביל, עד סוף העשור ומעבר לו. לכן, חוץ מהשקעות הקרן, חברות דיפטק ישראליות יקבלו גישה ישירה לענקיות התעשייה הדרום קוריאניות ויוכלו לרקום שיתופי פעולה בהיקפים גלובליים, לרבות בשווקי אסיה פסיפיק. מהצד השני, סטארט-אפים מדרום קוריאה ייהנו מהקשרים העמוקים של ישראל בקרב משקיעי הון-סיכון מובילים, יזמים ומשקיעים פרטיים, שיאיצו את החדירה שלהם לשווקים טכנולוגיים חדשניים ולהון שחיוני להם". קים יון ג'ין, מנכ"ל NH Venture Investment, ציין ש-"K-Growth יזמה את הקרן כדי לתמוך בהתרחבות של חברות דרום קוריאניות, באמצעות שיתופי פעולה פתוחים וממוקדי חדשנות טכנולוגית עם חברות טכנולוגיה גלובליות, כולל ישראליות. באמצעות הקרן אנחנו מצפים שסטארט-אפים דרום קוריאניים ישתפו פעולה עם החדשנות הישראלית ויצמחו ביחד, בסיוע הרשת הענפה של אוור קראוד". כלכלת דרום קוריאה היא ה-13 בגודלה בעולם והרביעית באסיה. כמו כן, היא גם מעצמת הייצור החמישית בגודלה בעולם אחרי סין, ארצות הברית, יפן וגרמניה, והמשקיעה מספר 2 בעולם במו"פ כאחוז מהתמ"ג.

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בלוד כתב אישום נגד אושרי בוחניק (29 מחדרה), בגין סדרת מעשי סדום ומעשים מגונים במרמה בקטינים באמצעות הרשת.  על-פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד סתיו גרוסמן ממחלקת הסייבר, בוחניק, מורה למתמטיקה שלימד בחדרה ובבית ינאי, הפעיל מגוון פרופילים פיקטיביים באינסטגרם, בטלגרם, באומיגל ובווטסאפ והציג עצמו במרמה כנערה בשם "אלין" המעוניינת לקיים עם קטינים קשרים מיניים באמצעות הרשת. בוחניק פנה לקטינים ברשת באמצעות הפרופילים הפיקטיביים, והציע להם לקיים עם הדמות הפיקטיבית יחסי שליטה, במסגרתם ידרשו הקטינים לעשות כל מה שיתבקשו על ידה. הוא הבטיח לקטינים שהם יזכו לפגוש את "אלין" בעתיד. הקטינים, שחשבו כי הם משוחחים עם נערה בת גילם, ביצעו בעצמם מעשים מיניים, לרבות מעשי סדום ומעשי אוננות, צילמו זאת ושלחו לנאשם, וקיימו עימו שיחות וידיאו, בהתאם להוראותיו, כשהם נופלים טרף למעשה המרמה שלו. כתב-האישום שהוגש נגד בוחניק כולל תשעה אישומים בעבירות של גרם מעשה סדום בנסיבות אינוס, גרם מעשה מגונה, עשיית פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, ושיבוש מהלכי משפט. לצד כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצר עד תום ההליכים, תוך שהיא מציינת את מסוכנותו של הנאשם ואת החשש מפני שיבוש מהלכי משפט על ידו.  החקירה נפתחה בעקבות פניית קטין למוקד יחידה 105 בלהב 433, שניהלה את החקירה.  

במהלך כנס המפתחים האחרון שלה הודיעה אפל, כזכור, על השקת מאמצי הבינה המלאכותית שלה תחת השם Apple Intelligence. למרות שבחברה ממשיכים לפתח מאחורי הקלעים מערכת עצמאית משלה, בינתיים הניצנים של הבינה המלאכותית במערכות ההפעלה של החברה מבוססים על שיתוף פעולה עם OpenAI. במסגרת שיתוף הפעולה הזה הודיעה OpenAI כדי השיקה אפליקציית ChatGPT עבור מערכת ההפעלה הממוחשבת של אפל, macOS, וכל מחשב עם מעבד M1 ומעלה של אפל יכול להוריד את האפליקציה בחינם. הגרסה הזו של הצ'אטבוט מבוססת על המודל GPT-4o. הכריז על Apple Intelligence: קרייג פדגריג'י, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה באפל. צילום: לכידת מסך למעשה מדובר באפליקציה שנמצאת ברקע. לחיצה על המקשים Option+רווח מעירה את ChatGPT, ומציגה אפשרויות שאמורות להיות קשורות למה שמוצג על המסך: למשל סיוע בכתיבת קוד, עריכת תמונה, עריכת טקסטים, וכדומה. אפל, דרך אגב, למרות שיתוף הפעולה הנוכחי עם OpenAI, לא התחייבה לבלעדיות. מאחורי הקלעים היא עדיין ממשיכה עם גוגל במשא ומתן לשימוש בצ'אטבוט מבוסס ג'מיני (Gemini) במערכות שלה. ייתכן ששני הבוטים יפעלו זה לצד זה.

אמזון חצתה אמש (ד') בפעם הראשונה את שווי השוק של יותר משני טריליון דולר. שער המניה של החברה עלה אתמול בוול-סטריט ב-3.9%, מה שהעניק לה מחיר מניה של 196.61 דולר ושווי שוק של 2.015 טריליון. יש לציין שאמזון היא החברה החמישית בגודלה בעולם, והחמישית שעברה אי פעם את הרף של שני טריליון דולר. מעליה נמצאות מיקרוסופט במקום הראשון עם 3.36 טריליון דולר, אפל במקום השני עם 3.269 טריליון, אנבידיה בשלישי עם 3.109 טריליון ואלפבית (גוגל) במקום הרביעי עם 2.28 טריליון דולר. מתחתיה נמצאת סעודי ארמקו, שירדה מחמשת הראשונים ושווה כיום 1.791 טריליון דולר. כל החמישייה הראשונה של החברות בעלות שווי השוק הגבוה בעולם נמצאות שם מסיבה מרכזית אחת: מעורבותן בבינה המלאכותית – מיקרוסופט עם השקעת הענק ב-OpenAI, אפל עם הפתרונות שלה (שהאחרון שבהם הוא Apple Intelligence, שהושק באחרונה), אנבידיה עם השבבים והכרטיסים הגרפיים מבוססי הבינה המלאכותית, אלפבית-גוגל עם ג'מיני ואמזון עם ההשקעות הגדולות שלה בשתי חברות שפועלות בעולם ה-AI – אנת'רופיק ו-Figure. במקרה של אמזון מסייעת למיקום הגבוה העובדה ש-AWS שלה היא החברה המובילה בתחום הענן. שווי השוק של אמזון ידע טלטלות בשנים האחרונות, כאשר בשיא הקודם שלו, במאי 2021, הוא עמד על 1.884 טריליון דולר. כלומר, היא הייתה אז לא מאוד רחוקה מהרף של שני טריליון דולר, אבל לא עברה אותו. אלא שמאז צנח שווי השוק שלה, עד שהגיע בדצמבר 2022 לשפל של 868.61. לאחר מכן, המניה שלה חזרה לראות את הצבע הירוק, והיא עלתה עד לשווי הנוכחי. האנליסטים חוזים שבשנה הקרובה, המניה של אמזון תמשיך לעלות, וממוצע התחזיות מעריך שבעוד 12 חודשים, השער שלה יעמוד על 221.55 דולר, כאשר ההערכות המינימליות מעמידות אותו על 200 דולר והמקסימליות – על 246 דולר. בנק אוף אמריקה אף עדכן באחרונה את ההערכה שלו לגבי החברה – לשער מניה של 220 דולר ולא 210 דולר, כפי שחזתה ההערכה הקודמת. זאת, לנוכח עלייה גדולה צפויה בכמות המשלוחים שלה.