אחד העדכונים האחרונים של מיקרוסופט עבור Windows 11 גרם לתקלה משונה: במחשבים רבים, ובאופן אקראי לחלוטין, הותקנה אפליקציית HP Smart, גם אם לא מחוברות אליהם מדפסות של HP, באופן פיזי וגם לא באמצעות מנהל התקן. יתרה מכך, התקלה הזו גרמה לשינוי של שמות המדפסות שכן מחוברות לשמות של מדפסות HP שנתמכות בידי האפליקציה – ובעיקר ל-HP LaserJet M101-M106. מיקרוסופט אישרה שאכן, יש באג שיכול לגרום לתופעה הזאת, וכאמור באופן אקראי, אבל הפתרון שלה קצת מוזר, אולי אפילו לא פחות מוזר מהתקלה עצמה. כדי לתקן את הבאג, מיקרוסופט מציעה למשתמשים להתקין כלי נוסף ב-Windows, במקום להוציא עדכון למערכת שיסדר את הבעיה. את הכלי צריך להריץ כמנהלן ודרך פתיחת שורת הפקודה של Windows מהתיקייה שאליה הורד הקובץ. הרצת הכלי, אם היא מצליחה, משחזרת את המדפסות הקודמות לפני ההתקנה ואת הצלמיות שלהן, אלא אם המדפסות המותקנות הן אלה המוגדרות של HP, וכן מסירה את HP Smart. בעת הרצה בארגונים, בידי מנהלני IT, תיקון המדפסות עבור כל המשתמשים וההפעלות במערכת מחייב הפעלת הכלי כחשבון במערכת המקומית, באמצעות כלים שמאפשרים זאת. האפליקציה אמורה להחזיר את ההודעה Troubleshooter completed successfully (פתרון הבעיה הסתיים בהצלחה), אם נמצאה התקלה ותוקנה, ובכל מקרה אחר תופיע ההודעה Troubleshooter not applicable since metadata package not found (פותר הבעיות לא ישים, מכיוון שלא נמצאה חבילת מטא נתונים).

  יפית בן חיים   בישראל, אנו חיים תחת איום מתמיד של עימותים צבאיים. מצב זה מציב אתגרים משמעותיים לחברות ריטייל, שצריכות להיות ערוכות להתמודדות עם שיבושים עסקיים, פגיעה בנכסים ומחסור באספקה. אנליטיקה מרחבית הינה כלי רב עוצמה, העוזר לחברות ריטייל להתמודד עם מצבי חירום. היא מאפשרת לחברות לקבל החלטות מושכלות על בסיס מידע מרחבי, כגון מיקום הלקוחות, הנכסים והספקים בשילוב עם נתונים חיצוניים, כדוגמת אזורי התרעה של פיקוד העורף ונתונים דמוגרפיים. אנליטיקה מרחבית מאפשרת לנו לחבר את הדאטה הפנימית של הארגון (לקוחות, סניפים, עובדים) עם דאטה חיצונית של פריסת התחרות, נתונים דמוגרפיים על האוכלוסייה, צפי אכלוס עתידי ברמת השכונה ועוד. באנליטיקה המרחבית יוצרים את החיבור של הנתונים הפנימיים השייכים לארגון עם הנתונים החיצוניים ויוצרים פרמטרים חדשים לניתוח. לדוגמה: נתח שוק, ממוצע פדיון למשק בית, מגמות על ציר הזמן ועוד, וכל זאת בראייה המרחבית ברמת השכונה. אנליטיקה מרחבית יכולה לשמש למגוון מטרות, כגון זיהוי מגמות, התאמת מוצרים ושירותים לצרכים של לקוחות וקבלת החלטות אסטרטגיות. אנליטיקה מרחבית משמשת את חברות הריטייל בשוטף למטרות הבאות: סינוף: זיהוי אזורים בעלי פוטנציאל צמיחה עבור פריסת סניפים חדשים, התאמה של תמהיל החנויות לצרכים של האוכלוסייה, זיהוי קניבליזם בין סניפי הרשת וזיהוי אזורים ללא נוכחות הרשת. שיווק: התאמה של מסרים שיווקיים לצרכים של לקוחות באזורים שונים, סגמנטציה דמוגרפית של לקוחות הרשת, טרגוט לקוחות להעמקת מכירות, מימוש פוטנציאל ברמת השכונה ועוד. תפעול: ניהול יעיל של מערך ההפצה, שילוב מערכי אונליין ואופליין, ניהול מלאי אפקטיבי על בסיס חיזוי ביקושים ברמת החנות. ויזואליזציה של ניתוחים מרחביים מתקדמים. צילום: Points Location Intelligence מספר ימים לאחר פרוץ הלחימה בדרום, הפיצה פוינטס ללקוחותיה את אזורי ההתרעה של פיקוד העורף וחישובי מרחק מכל שכונה לגבול הדרומי והצפוני. בעזרת נתונים אלו הארגונים קיבלו החלטות בכמה ערוצים: בהיבט הסינופי – בוצע זיהוי מיידי של כלל נכסי הארגון בקרבת קווי העימות – סניפים, נכסים, עובדים. כתוצאה מכך ניתן היה לחדד הנחיות לסניפים בהתאם למיקום ולאפשר תפעול הסניפים גם בהיבט העובדים שפונו מאזור מגוריהם. בהיבט השיווקי – בוצעה פנייה ישירה, אישית ומותאמת ללקוחות המתגוררים בקווי העימות. בנוסף, ניתן היה לבצע התאמה של מגוון השירותים בהתאם לצורכי הלקוחות לפי המרחק מהגבולות בדרום ובצפון וברמת השכונה. גם בהיבט של ניהול סיכונים והתכוננות ל-2024, שילוב נתוני הארגון עם נתונים חיצוניים מאפשר לבצע תרחישים של ניהול סיכונים לאיבוד הכנסה. ולמי שאין תשתית מרחבית מוכנה? עד לפני כמה שנים, כל הניתוחים המרחביים נעשו על כלי GIS מקצועיים, אך בשנים האחרונות כלי BI, כדוגמת Qlik, Tableau ו-Power BI, הטמיעו יכולות מובנות של אנליטיקה מרחבית, המאפשרות, ויזואליזציה גיאוגרפית וביצוע של ניתוחים מרחביים מתקדמים. השינוי שחל מאפשר לכל ארגון לעשות שימוש בטכנולוגיה הקיימת אצלו, תוך שילוב של דאטה מרחבית חיצונית ומתודולוגיה לניתוח מרחבי על מנת לתת את המענה לצרכים השונים של הארגון בשוטף וגם בזמן מלחמה.   הכותבת היא סמנכ"לית ייעוץ ואנליטיקה ב-Points Location Intelligence.

המלחמה מסכנת את חברות הסטארט-אפ הצעירות, גם בגלל הקושי לגייס כספים וגם עקב גיוס המילואים הנרחב, והן נמצאות במצב קשה ביותר – כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ד') מכון המחקר SNPI. הדו"ח מבוסס על ניתוח נתונים של אחת מקרנות הסיוע הפרטיות, שקמו על מנת לסייע לחברות שתהליך גיוס ההון שלהן ממשקיעים נעצר בבת אחת, בעקבות המלחמה. הקרן הזו תומכת ב-600 סטארט-אפים. על פי הנתונים, הגורם המרכזי שהשפיע על מצב החברות הצעירות הוא גיוס המילואים הנרחב, וגורם נוסף הוא הפסקת תהליכי השקעות וגיוס הון – הן ממשקיעים זרים והן ממשקיעים מקומיים. יש לציין שההשפעה ניכרת גם בקרב חברות טכנולוגיה ותיקות. אחד הממצאים המעניינים הוא שחברות טכנולוגיה בעולמות הבריאות והתוכנה הארגונית, שעובדות עם השוק המקומי, דיווחו על ירידה של 20% בפעילות שלהן, בגלל עצירת רכישות ופרויקטים. לעומת זאת, בסקטורים אחרים, כמו סייבר, ריטייל ואלקטרוניקה, לא נרשמה ירידה. גורם נוסף שהשפיע על פעילות החברות הצעירות הוא הפסקת הטיסות לישראל, מה שגורם קושי למנהלים שלהן לפגוש משקיעים ולבצע תהליכי מכירות מול לקוחות פוטנציאליים. המלצה לממשלה: להגמיש את התנאים לקבלת תמיכה בפעילות מו"פ בפרק ההמלצות, הדו"ח של SNPI קורא לממשלה להגמיש את תנאי התמיכה בפעילות מו"פ שהיא מעניקה לחברות, באמצעות רשות החדשנות. התמיכה מותנית כיום בגיוס הון מקביל חיצוני שכל חברה צריכה להציג לממשלה, והתניה זו יצרה מגבלה שמקשה על חברות שזקוקות למענק לקבל אותו. הדו"ח מציין כי אמנם, הרשות הגמישה את התנאים עבור חברות שאורך הנשימה שלהן מבחינת הון קצר, אבל ההערכה היא שחברות לא מעטות לא יוכלו ליהנות מהתמיכה גם לאחר הגמשת התנאים. דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון SNPI. צילום: אלקטרה דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון SNPI, שערך את המחקר, אמר בראיון לאנשים ומחשבים: "כמובן שלא הופתענו ממסקנות המחקר לגבי השפעת המלחמה על חברות ההיי-טק, אבל רצינו לצלול קצת לעומק ולהבין מה השפיע הכי הרבה ומה ניתן לעשות על מנת לבטל את ההשפעה הזאת, או לפחות למתן אותה. אמנם, לא כל ענף ההיי-טק נסקר כאן, אבל הסקר כולל מדגם מייצג של 600 חברות, שהקרן ששיתפנו איתה פעולה נתנה לנו נתונים עליהן". "יש קשר מובהק בין המלחמה למצוקה שאליה נכנסו חברות הסטארט-אפ שנסקרו, אם כי בהחלט יכולים להיות מצבים שהמלחמה היא לא הסיבה היחידה לכך", הוסיף. בירן הודה כי ממצא שכן הפתיע אותו ואת צוותו, במידה מסוימת, הוא זה שהראה שגם חברות ותיקות נפגעו מהמלחמה . "אנחנו לא יודעים בוודאות את הסיבה, אבל נראה שלפחות אחת מהן היא שמשקיעים לא ששים להשקיע גם בחברות ותיקות יותר", אמר. גם הנתון של הפגיעה בחברות בעולמות הבריאות והתוכנה הארגונית שמוכרות לשוק הישראלי מעניין, לדעתו: "מסתבר שבניגוד למה שחשבנו, חברות תוכנה רבות מוכרות לא רק בחו"ל אלא גם בשוק הישראלי, ובשני המגזרים שצוינו – בריאות ותוכנות ארגוניות – הסתמנה האטה, כי ארגונים כנראה הקפיאו את הפרויקטים הללו". "הפסקת הטיסות לישראל משדרת משהו לא טוב למשקיעים" בירן מייחס משקל רב לצמצום המשמעותי של הטיסות לישראל. "נכון שיש את חברות התעופה הישראליות", אמר, "אבל הן לא יכולות לתת מענה מלא להעדר הטיסות של החברות הזרות. מעבר לזה. העובדה שכל כך הרבה חברות הפסיקו את הטיסות לישראל משדרת משהו לא טוב למשקיעים וללקוחות, והם נמנעים מלעשות עסקאות והחברות מפסידות מכירות". לסיכום, האם אתה אומר שהחברות שסקרתם, או לפחות חלק ניכר מהן, נמצאות בסכנת סגירה? "אי אפשר לקבוע את זה בוודאות מנתוני הדו"ח. זאת שאלה של כמה זמן תימשך המלחמה, והאם החברות יצליחו בכל זאת לגייס תזרימי כספים – בין אם מהקרנות ובין אם ממסלולים מיוחדים של רשות החדשנות".  

המועצה העצמאית שמפקחת על מטא קבעה אתמול (ג') שההחלטה של החברה להסיר שני סרטונים שקשורים למלחמת ישראל-חמאס הייתה מוטעית. אחד הסרטונים, שהוסר מפייסבוק, מראה את חטיפתם של נועה ארגמני ובן זוגה, אבינתן אור, ב-7 באוקטובר, והשני, שהועלה במקור לאינסטגרם – את תוצאות הפיצוץ ליד בית החולים שיפא, שנגרם כתוצאה מטיל של הג'יהאד האסלאמי. לשיטת המועצה, יש לשני הסרטונים ערך, משום שהם מסייעים להבנת הסבל האנושי שנגרם לשני הצדדים כתוצאה מהמלחמה. בסרטון הראשון, שוודאי מוכר לרוב הישראלים, מראים את חטיפתם של ארגמני ואור, תוך שהיא צועקת קריאות נואשות ומתחננת לחוטפים שלא יעשו זאת. השבוע פורסמה כתבת תחקיר ב-NBC, שבה נטען, על פי הסרטון הזה וממצאים נוספים שהרשת בדקה, שארגמני לא נחטפה על ידי אנשי חמאס, אלא על ידי אזרחים מהרצועה. בסרטון השני נראות התוצאות של נפילת הטיל ליד בית החולים העזתי – מעשה שבתחילה יוחס לצה"ל, ועד מהרה התברר שמי שעשו אותו היו פלסטינים בעצמם, מארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי. הסרת הסרטונים, שבוצעה בתחילת החודש, הביאה, מטבע הדברים, למחאה נרחבת של גולשים ישראליים ופרו-ישראליים, אבל גם מצד גולשים פלסטיניים ופרו-פלסטיניים, וכאלה שאין להם עמדה מוצקה במלחמה – פשוט כי הם רצו לראות על מה מדובר. כדי לנסות להרגיע את הרוחות, מטא העבירה את ההחלטה לבדיקת המועצה. זאת הפעם הראשונה שבה המועצה מפרסמת כל כך מהר החלטה במקרה שהגיע לבחינתה. המהלך מבוסס על מדיניותה לפרסם החלטות במהירות, במקרים של אירועים דחופים, כמו המלחמה בין ישראל לחמאס. בהחלטתם, חברי המועצה הפצירו במטא "לכבד את זכויות המשתמשים הנוגעות לחופש הביטוי… ואת היכולת שלהם לתקשר במשבר זה". מייקל מק'קונל, יו"ר משותף של המועצה, כתב כי היא התמקדה בבדיקה "בהגנה על חופש הביטוי של אנשים מכל הצדדים לאירועים הנוראיים האלה, תוך וידוא שלא נכללות בעדויות (שמובאות בסרטונים – י"ה) אלימות או שנאה. העדויות האלה חשובות לא רק למי שהעיד אותן, אלא למשתמשים ברחבי העולם, שמחפשים מידע עדכני ומגוון על האירועים המטלטלים הללו". מטא ציינה בתגובה כי היא כבר החזירה את שני הרשתות החברתיות: זירה מרכזית לדיונים על המלחמה – ולביקורת עליהן הרשתות החברתיות מהוות זירה מרכזית לדיונים על המלחמה ולכן, ההחלטות שלהן האם להשאיר או להסיר פוסטים, תמונות וסרטונים שקשורים אליה מעוררות הדים נרחבים, משני הצדדים. מטא היא אמנם המושא של חלק מהביקורות הללו, אבל הרשת החברתית שסופגת את עיקר האש היא X, שעל פי מומחים רבים מעודדת פרסום של פוסטים שנויים במחלוקת ושיח שנאה, ואף הסירה את מרבית המגבלות שמנעו את הפרסומים הללו. המצב, לגבי X, הידרדר עד כדי כך שהנציבות האירופית פתחה בחקירת ההתנהלות של הרשת החברתית של אילון מאסק מאז תחילת המלחמה והאם פוסטים שנויים במחלוקת שפורסמו שם, כולל על ידי מאסק עצמו, נחשבים אנטישמיים, כפי שטוענים רבים. הנציבות חושדת שהחברה הפרה בפרסום אילון מאסק לצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונציג צה"ל, בסיור בכפר עזה בעת ביקורו בישראל. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ הטענות הנוקבות כלפי X, וחרם המפרסמים על החברה, הם אלה שככל הנראה הביאו את מאסק לערוך בסוף החודש שעבר ביקור בישראל, שבמסגרתו הוא סייר בכפר עזה יחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראה את תוצאות הטבח הנורא וההרס הרב שביצעו שם מחבלי החמאס. גם התנהלותה של טיקטוק סביב המלחמה עוררה, ומוסיפה לעורר, זעם מצד גולשים ואינפלואנסרים ישראליים ותומכי ישראל. אלה טוענים שטיקטוק מוחקת להם פוסטים ומהצד השני מקדמת תוכן פרו-פלסטיני. הרשת החברתית מכחישה את הטענות ואף שולחת לאמצעי התקשורת מעת לעת נתונים על הסרת פוסטים ובכלל, פעילותה בכל הנוגע לתוכן אנטי-ישראלי בפלטפורמה שלה, שלדבריה מראים שהיא עושה פעולות רבות בנושא. זה הרגיע במקצת את הטענות, אם כי לא לחלוטין.

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, מגופי ההשקעות הפעילים בתעשיית ההון-סיכון בישראל, הודיעה היום (ד') על סגירה ראשונה של Israel Resilience Fund – קרן לתמיכה במגזר ההיי-טק הישראלי. ההיקף הכללי המתוכנן של הקרן עומד על 50 מיליון דולר. הקרן, שתשקיע בסטארט-אפים שמתמודדים עם קשיי התקופה, כבר קיבלה התחייבויות השקעה בהיקף של 13 מיליון דולר, ואישרה החודש השקעות בשמונה סטארט-אפים. הקרן צפויה להשקיע במעל 50 סטארט-אפים שנפגעו ישירות מהמשבר או כאלה שמפתחים פתרונות קריטיים שקשורים למצב הביטחוני, כגון: ההשפעה הסביבתית של המלחמה, רפואת חירום, ביטחון תזונתי, אבטחת סייבר, ניטור מדיה, בינוי ושיקום. OurCrowd לא תגבה דמי ניהול ודמי הצלחה מהסטארט-אפים שהקרן תשקיע בהם. מספר גדול של חברות סטארט-אפ פנו לקרן בבקשות להשקעה, ושמונה מהן נבחרו החודש וצפויות לגייס הון מהקרן. ארבע מהחברות הללו לא נכללו עד עתה בפורטפוליו של OurCrowd. בין החברות שבהן הקרן מתעתדת להשקיע: BlueTree, שפיתחה טכנולוגיה קניינית להפחתת סוכר במשקאות טבעיים ובאחרונה נאלצה לפנות את משרדיה בקריית שמונה; Carrar, שמתמחה במערכות לניהול חום שמפיקות סוללות של כלי רכב חשמליים, ושנאלצה לפנות את משרדיה בשדרות עם פרוץ המלחמה; Edgybees, שהמוצר שלה משתמש בצילומי לוויין וצילומים בתנועה כדי לספק תובנות לפעולה, ושעל פי OurCrowd, הוא כבר משמש להצלת חיי אדם; ו-Verobotics, שפיתחה רובוט אוטונומי שמשמש לתחזוקה פרו-אקטיבית של סביבות שונות, ושרבים מעובדיה ומנהליה משרתים כעת במילואים. הקרן תפעל לגיוס השקעות מקרנות נוספות של OurCrowd Israel Resilience Fund תפעל לגייס השקעות נוספות מקרנות נוספות של OurCrowd, ממשקיעים בחברה ומקרנות הון-סיכון, וכן תחתור למינוף מימוני דרך תוכניות תמיכה ממשלתיות שהוקמו בעקבות המשבר. פעולות הקרן מנוהלות על ידי ג'ף קופייצקי, מנהל בעל ניסיון של מעל 15 שנים בתעשיית ההיי-טק בארצות הברית ובישראל. קופייצקי מכר באחרונה את ג'ינג, שהייתה בבעלותו, לאופן ווב בסכום של 100 מיליון דולר. יחד איתו התגייסו לפעילות הקרן נועם קייזר, לשעבר שותף באינטל קפיטל ומשקיע בקרנות ג'מיני ישראל פרטנרס ועופר היי-טק, וליאת סברדלוב, שותפה בצוות ההשקעות של OurCrowd. קופייצקי אמר כי "בגלל הקושי לגייס הון עקב התנאים בשוק הון-הסיכון, חברות רבות שמפתחות טכנולוגיות ייחודיות עם התאמה חזקה לצרכי השוק, שנהנו מתנופה עסקית, מתקשות עתה להמשיך בפעילות וזקוקות להון, אך נתקלות באווירה עסקית שמקשה על גיוס. סטארט-אפים לא יודעים מתי משקיעים בינלאומיים יחדשו את ההשקעות שלהם בארץ והם מחכים שהעימות ישכך. נוסף על כך, חברות טכנולוגיות רבות מתמודדות עם אתגרים תפעוליים לאור העובדה שרבים מאנשי המפתח שלהן גויסו למילואים, ואחרות נאלצו להתפנות מאזורים סמוכים לקרבות ועקב מטחי טילים – מה שמאיים על המשך פעילותן העסקית. החברות הללו מפגינות עמידות עסקית, אך רבות מהן זקוקות לגיוס הון כדי להמשיך את הפעילות, לצלוח את המשבר ולהיערך להצלחה אחריו". יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה, שותף השקעות בקרן Disruptive AI ומי שבנו, ירון ז"ל, נפל ביום הראשון למלחמה בקרב בכרם שלום, הצטרף למועצה המייעצת לקרן. לדבריו, "המשימה שלי היא לכבד את זכרם של אלה שנפלו ב-7 באוקטובר ולהקים 1,400 חברות חדשות לזכרם של קורבנות המלחמה. קרן החוסן היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי ליצור הזדמנויות וצמיחה, ולהביס את אלה שכל שאיפתם היא להרוס". OurCrowd ציינה השנה 10 שנים להיווסדה, שבמהלכן הפכה, כאמור, לאחד מגופי ההשקעות הפעילים בתעשיית ההון-סיכון הישראלית. יש לה, על פי הדיווחים שלה, יותר מ-225 אלף משקיעים כשירים רשומים מ-195 מדינות. OurCrowd גייסה מהקמתה התחייבויות השקעה בהיקף של מעל 2.2 מיליארד דולר, והשקיעה עד היום ביותר מ-420 חברות פורטפוליו וב-50 קרנות השקעה. היא אף רשמה 63 אקזיטים, ובהם, בין היתר, ההנפקות של אינוביז, למונייד וביונד מיט, והרכישות של ג'אמפ בייק על ידי אובר, קרוס ווייז על ידי אורקל, ריפליי על ידי אינטל ו-CyberX על ידי מיקרוסופט.

שיעור המועסקים בהיי-טק מקרב יוצאי אתיופיה הוא נמוך, ועומד על 4.6% מהגברים ו-2.3% מהנשים בלבד. זאת, בהשוואה לשיעורים של 12% ו-7.5%, בהתאמה, בקרב יהודים.ות לא חרדים.ות. במטרה להעלות את הנתון העגום הזה ולענות במשהו על המחסור בכוח אדם בהיי-טק, החליטו רשות החדשנות ומשרד העבודה לממן שלוש תוכניות להכשרה ולהשמה של יוצאות ויוצאי אתיופיה בענף, בסך כולל של 10 מיליון שקלים. הגופים שיקיימו את התוכניות ויקבלו את הכסף הם טק קריירה, עמותת בוגרי 8200 ו-ווליום אלמנטס. הם נבחרו מבין 11 גופים שנענו לקול קורא שהוציאו הרשות והמשרד מוקדם יותר השנה. השאיפה היא להכשיר בשנתיים הקרובות, בשלוש התוכניות הללו, 520 יוצאות ויוצאי אתיופיה לתפקידי פיתוח ויזמות, תוך דגש על הכשרה עיונית ומעשית, בשילוב של פיתוח כישורים. התוכניות שנבחרו טק קריירה מציעה תוכנית שמשלבת בין למידה תיאורטית, תרגול והתנסות מעשית משמעותיים. הפרויקטים במסגרת ההתנסות המעשית יהיו רב תחומיים וידרשו שיתוף פעולה בין משתתפים מכמה קורסים. בנוסף, הקורסים יאפשרו את חשיפת יכולות המשתתפים למעסיקים. עמותת בוגרי 8200 מפעילה תוכנית יזמות וקידום מנהלים עבור יוצאי אתיופיה, שמופעלת על ידי בוגרי יחידה 8200, ומטרתה היא להקנות להם כלים משמעותיים לביסוס דרכם והשתלבותם בעולמות הניהול והיזמות הטכנולוגית, וליצור חיבורים משמעותיים בינם לבין גורמים נוספים באקו-סיסטם הישראלי. ווליום אלמנטס היא חברה שעוסקת בעולמות הבינה המלאכותית והראייה הממוחשבת. מטרתה של התוכנית, שאותה היא תקיים בשיתוף אוניברסיטת רייכמן, היא "להנביט את הדור הבא של מנהיגי, מובילי ויזמי תעשיית ההיי-טק במדינת ישראל, מקרב יוצאי אתיופיה", כך לשון ההודעה. תוכנית זו כוללת "העצמה, פיתוח מנהיגות מקיפה וחדשנית, והקניית כלים ומיומנויות איכותיים", נכתב. הגדלת הייצוג של יוצאי אתיופיה בהיי-טק ויצירת שינוי חברתי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, ציין כי "מדינת ישראל רואה בתעשיית ההיי-טק את קטר הצמיחה של המשק, המשלב את כלל המגזרים והאוכלוסיות במדינה. מטרתנו היא להגדיל את היקף המועסקים בהיי-טק בקרב יוצאי אתיופיה, ולייצר עבורם שינוי כלכלי וחברתי, כחלק מחיזוק מגמת הגיוון וההכללה בהיי-טק הישראלי. שילוב מהיר ונכון של בוגרי התוכניות שנבחרו יהווה אחד הנדבכים החשובים לצמצום המחסור בכוח אדם טכנולוגי בהיי-טק, בהסתכלות רחבה וארוכת טווח". לדברי ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה, "עתידנו תלוי במידה רבה ביכולת של אנשים ממגזרים שונים למצוא את עצמם בתפקידים בעלי שכר ופריון גבוהים. אף ששיעורי התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה בישראל גבוהים מהממוצע הכללי, ייצוגם בענף ההיי-טק נמוך באופן משמעותי ממנו. לכן, אנחנו פועלים במגוון כלים וערוצים לקידום ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה בתעסוקה איכותית בכלל ענפי המשק, וכחלק מכך גם בענף ההיי-טק. מדובר כאן בחלק מיישום של החלטות הממשלה לשילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית".

זו קבוצת האקרים, לא יחידת מודיעין: חוקרי אימפרבה (Imperva), הישראלית במקורה, חשפו פעילות חדשה של כנופיית ההאקרים הסינית Gang 8220, שבמסגרתה הם ניצלו חולשה חמורה בשרת WebLogic של אורקל (Oracle), כדי להפיץ את הנוזקה שלהם. מומחים בארץ העלו השערה ותהו האם המתקפה נועדה לפגוע באורקל לא רק בהיבט הטכנולוגי, אלא גם במוניטין שלה – על רקע תמיכת החברה והנהלתה בישראל. החולשה, CVE-2020-14883, דורגה בציון החמור למדי 7.2. אם הנוזקה חודרת לקורבן, ביכולתה להפעיל השתלטות מרחוק על שרתים רגישים. לפי חוקרי אימפרבה, "פגיעות זו מאפשרת לתוקפים לעבור תהליך אימות, ואז להפעיל קוד מרחוק, שבתורו מצליח לעקוף אימותים אחרים, ובאמצעות שרשור – לפגוע, בין השאר, גם בשרת של אורקל. האימות המזויף הראשוני נעשה באמצעות שימוש באישורים שנגנבו, הודלפו, או מלכתחילה היו אימותים חלשים", כתבו החוקרים בדו"ח. לחברי כנופיית 8220 יש היסטוריה של מינוף חולשות אבטחה ידועות לשם הפצת נוזקות המסייעות להם לגנוב קריפטו. בחודש מאי השנה, חברי הקבוצה נצפו מנצלים חולשה אחרת בשרתי WebLogic של אורקל – כדי לחבר את מחשבי הקורבנות לרשת כריית מטבעות קריפטו. אז נעשה שימוש בחולשה CVE-2017-3506, שהיא בעלת דרגת חומרה 7.4. לפי החוקרים, המתקפות שעשו שימוש בחולשה האחרונה כללו יצירה מיוחדת של קובצי XML, שמאפשרת להם להריץ קוד שאחראי לפריסת נוזקות הגונבות מטבעות קריפטו, או רותמות מחשבים לכרייה שלהם. המטבעות הם  Agent Tesla, rhajk ו-nasqa. "נראה שהקבוצה מתנהלת באופן אופורטוניסטי לגבי בחירת היעדים שלה, ולא הצלחנו לזהות מגמה ברורה של התמקדות במדינה מסוימת או במגזר תעשייתי. למרות שהם נחשבים לא מתוחכמים, והם מנצלים חולשות ידועות וגלויות, הם כל הזמן מפתחים את הטקטיקות והטכניקות שלהם –  כדי להתחמק מגילוי", נכתב. יעדי הקמפיין כללו ארגונים ממגזרי הבריאות, הטלקום ושירותים פיננסיים בארה"ב, בדרום אפריקה, בספרד, בקולומביה ובמקסיקו. כנופיית 8220 נתגלתה בראשונה על ידי Talos, מודיעין האיומים של סיסקו (Cisco) ב-2017. שמה של הקבוצה מעלה את התהייה האם הקרבה של המספר הזה למספרה של יחידת המודיעין המהוללת 8200 גרם לה לבחור בו, אבל מסתבר שלא זאת הסיבה: הקבוצה בחרה בשמה מאחר שהיא מנצלת את פורט (מבואה) 8220 לביצוע המתקפות שלה. חברי הקבוצה מנצלים את פורט 8220 לתקשורת בין המחשבים המודבקים לבין שרת השליטה, C2. ב-2022 חשפה סנטינל וואן פעילות נוספת של כנופיית ההאקרים הזאת, שהדביקה כ-30 אלף קורבנות ברחבי העולם, תוך שימוש בפגיעויות במערכת לינוקס, ניצול חולשות באפליקציות ענן וטעויות תצורה של שרתי ענן. החוקרים ציינו אז, כי "הקבוצה מפעילה כלי הדבקה פשוטים, שמבוססים על הדבקה אופורטוניסטית של מערכות לינוקס בענן, אשר פתוחות לאינטרנט. על אף הפשטות של הכלים והטכניקות, הקבוצה הצליחה להדביק עשרות אלפי מחשבים ברחבי העולם, שמבצעים עבורה פעולות כריית קריפטו – וזאת בלא ידיעת הקורבנות".

אם תשאל איש היי-טק ישראלי מה הוא צריך מהממשלה, הוא ככל הנראה ישיב: ״רק שלא יפריעו״… ואכן, ההיי-טק הישראלי ידע לצמוח ולגדול לבד, ללא סיוע של הממשלה ואפילו להיפך – הוא הפך ל״קטר״ של הכלכלה הישראלית, שהוביל את פריחתה בעשורים האחרונים. בימים אלו המצב שונה. ה-7 באוקטובר 23׳ הוא יום אבל ושבר של החברה הישראלית, אירוע טראומטי שמאפיל גם על מלחמת "יום הכיפורים" ב-73׳. כמי ששירת שנים בתפקידים בכירים בצה״ל ולאחר מכן בתפקידים בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, היה ברור לחבריי מהענף ולי, מיד לאחר ההלם הראשוני והקשה, שחייבים להתעשת לעמוד חזרה על הרגליים ולפעול. רוב חברות ההיי-טק הישראליות, ובפרט הגדולות שבהן, התמודדו, בשבוע הראשון למלחמה, עם ההלם הראשוני באמצעות מעבר לעשייה מרובה. רבים מעובדי התעשייה נקראו בצו 8, מי ליחידות הטכנולוגיות ומי ליחידות השדה. שמרנו על קשר עם כל אנשי המילואים שלנו ובני משפחותיהם, נרתמנו לסייע בהשלמת ציוד היכן שנדרש ודאגנו לשלוח חבילות של אוכל ובגדים. במקביל נרתמו חברות ההיי-טק כולן לסייע למפוני העוטף, החל ממגורים ועד משלוחי מזון, ביגוד, ציוד ועוד. רק אחרי מעגלי התמיכה הללו הופנתה תשומת הלב של חברות ההיי-טק לעצם קיומנו, לשימור הרציפות העסקית. ההיי-טק הישראלי נטוע פה חזק, אך הרוב מוחלט של הלקוחות שלנו נמצאים מחוץ לישראל. על פי נתוני רשות החדשנות לשנת 2022, ההיי-טק הישראלי מהווה 18.1% מהתמ״ג – נתונים שאין להם אח ורע בעולם. הוא מעסיק 11% מכלל השכירים בישראל ומייצר תעסוקה במעגלים לכל שכבות האוכלוסייה ולכל המגזרים. אבל עיקר חשיבותו היא בכך, שייצוא ההיי-טק (לפי נתוני 2022) מהווה 54% מסך הייצוא הישראלי. זהו מקור ההכנסה המרכזי של המדינה מפעילות בינלאומית – זאת הכנסה שמניעה את גלגלי המשק, כסף שמאפשר, בין היתר, ביטחון והגנה בימי שלום ובעת מלחמה. אמפתיה לחוד ועסקים לחוד הלקוחות, השותפים, וכמובן העובדים מרחבי העולם הביעו אמפתיה והזדהות מוחלטת עם ישראל. רבים מהם אף נערכו לגייס תרומות עבור ארגוני ההצלה ומפוני העוטף. אמירות אלו הן אותנטיות ומשקפות הלך רוח אמיתי ולא מן השפה אל החוץ, אולם ברור להם וגם לנו, שאמפתיה לחוד ועסקים לחוד. אבל בינתיים הלחימה נמשכת, וכבר ברור שאנחנו באירוע שיימשך שבועות ארוכים, לכן הצפי הוא, שיהיו מי שיעלו תהיות לגבי יכולת הביצוע והעמידה ביעדים של חברות ההיי-טק. בנוסף ובמקביל, ביקורי עבודה משני הצדדים מתבטלים ולא נקבעים מחדש כיוון שאיש לא יודע מתי ניתן יהיה לקיימם. בחברות הקטנות יותר, זרם המשקיעים, המהווה את החמצן החיוני לעצם קיומן והידלדל ממילא בשנה האחרונה, פסק כמעט לחלוטין. "הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים, המשקיעים בוול סטריט ובכל העולם צריכים לשמוע מנציגי ממשלת ישראל, שהיא מודעת לחשיבות של המשך הפעילות של תעשיית ההיי-טק, שהתעשייה ממשיכה לדלוור למרות המצב המורכב וכי היא, הממשלה, תדע לייצר פתרונות ככל שהתעשייה תצטרך ותגבה אותה ככל שיהיה צורך" חברות ההיי-טק הן עתירות ניסיון ובעלות יכולת התאמה מהירה למצבים חדשים. ואכן, נערכנו היטב, ואנו יודעים כיום ״לדלוור״ כפי שהיה לפני פרוץ המלחמה. אבל עבור משקיעים ולקוחות פוטנציאליים בחו״ל הצופים במסכים – ישראל נמצאת במלחמה, מאות אלפים מגויסים, טילים משוגרים על עריה ויישוביה – לא בדיוק מזמין לרכוש מניות של חברות היי-טק או להתקשר איתן בחוזים חדשים. הוסיפו לכך את אזהרת הדירוג של מודיס, פיץ׳ ו-S&P בעקבות המלחמה, אמירות הגנרלים וקבינט המלחמה על אורכה הצפוי, דעת הקהל העולמית שמשפיעה על מקבלי החלטות – והנה מצב שלא הכרנו בעבר בענף ההיי-טק. נכון, אנחנו תמיד אומרים לנציגי הממשלה ״רק אל תפריעו״, ואכן הסתדרנו יפה שנים רבות ללא סיוע, ואולם בימים אלו אנחנו צריכים את עזרתה של ממשלת ישראל. לא מספיק להעביר מסרים על צדקת דרכנו לתקשורת העולמית, חשוב לא פחות לציין את חוסנו ואת יכולת ההמשכיות של ההיי-טק הישראלי – לא משנה מה! הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים, המשקיעים בוול סטריט ובכל העולם צריכים לשמוע מנציגי ממשלת ישראל, שהיא מודעת לחשיבות של המשך הפעילות של תעשיית ההיי-טק, שהתעשייה ממשיכה לדלוור למרות המצב המורכב וכי היא, הממשלה, תדע לייצר פתרונות ככל שהתעשייה תצטרך ותגבה אותה ככל שיהיה צורך, אולי בניגוד למה שהיה כאן לפני כמה חודשים. זה הצורך של הלקוחות שלנו, אך לא פחות חשוב מכך זהו הצורך של המשק והכלכלה בישראל – שמירה על תעשיית היי-טק משגשגת ופורחת. המחויבות הכוללת של המדינה להמשכיות זו היא למעשה זו שתאפשר את מיצוי המלחמה ממקום של עורף כלכלי עמיד וחסון. כל מה שצריך זה שקברניטי המדינה יכירו בכך בפומבי מול העולם.   הכותב הוא מנכ״ל פאגאיה ישראל, אל״מ (במיל׳).