יבמ הודיעה אמש (א') כי היא רוכשת את StreamSets ו-webMethods – שני כלי אינטגרציית נתונים של Software AG, שמבוססים על רכישות קודמות שלה – בעסקת מזומן בסכום של 2.13 מיליארד יורו, שהם כ-2.3 מיליארד דולר. שני הכלים מוצעים כפלטפורמת אינטגרציה כשירות (iPaaS – Integration platform as a service). StreamSets היא חברה ש-Software AG רכשה באוגוסט אשתקד. כלי אינטגרציית הנתונים שלה – שכאמור, הוא בעל אותו שם – מאפשר ללקוחות להעביר נתונים בצורה חלקה ומאובטחת אל ומכל חלק ב-"עמוד השדרה" הדיגיטלי שלהם (Backbone), שהוא חלק מסל הפתרונות ש-Software AG מציעה ללקוחותיה, על פני סביבות היברידיות ומרובות עננים. webMethods נרכשה על ידי החברה הגרמנית עוד ב-2007. היא פיתחה פלטפורמה לניהול אינטגרציה ו-API, שמוצעת הן און-פרמיס והן בענן. הפלטפורמה מאפשרת שילוב נתונים מעסק לעסק (B2B) והעברת קבצים מנוהלת, ומציעה API gateway מודרני, על מנת לנהל, לנטר ולבצע מוניטיזציה של ה-API. מיבמ נמסר כי שני הכלים משרתים יותר מ-1,500 לקוחות ברחבי העולם. רכישה שמתאימה לאסטרטגיית הענן ההיברידי של יבמ הרכישה מתאימה לפעילות ההולכת וגדלה של הענק הכחול בתחום הענן ההיברידי, בין היתר כתוצאה מרכישת רד האט ב-2018 תמורת 34 מיליארד דולר. זאת, בשעה שארגונים רבים עוברים מהסתמכות על ספק ענן אחד לפעולה הן בענן והן און-פרמיס. כך, ניתן להשאיר חלק ניכר מהמידע, או אפילו את כולו, בארגון, ולהשתמש בענן ציבורי לצרכים ולמשאבים ספציפיים. לדברי רוב תומאס, סגן נשיא בכיר לתוכנה ומנהל מסחרי ראשי של יבמ, "יחד עם watsonx AI, פלטפורמת הדאטה, וכן מוצרי המודרניזציה של אפליקציות, מארג הנתונים (Data fabric) ואוטומציית ה-IT שלנו, StreamSets ו-webMethods יעזרו ללקוחות למצות את מלוא הפוטנציאל של האפליקציות והנתונים שלהם. השילוב הזה יסייע להניע חדשנות ולהכין את הארגון לעידן הבינה המלאכותית, ולא משנה היכן האפליקציות או הדאטה שלו נמצאים". סנג'איי ברהמוואר, מנכ"ל Software AG, כינה את יבמ "הבית האידיאלי" לשני הכלים שנרכשו. לדבריו, "יחד עם הנוכחות הגלובלית של יבמ, והפוקוס שלה על ענן היברידי ו-AI, תהיה לאנשים שלנו הזדמנות פנטסטית להתפתח ולסייע לארגונים להפיק את המיטב מהאפליקציות ומהדאטה שלהם".

שני אירועי סייבר שהיו היום בכותרות – אחד חדש ואחד ישן יותר – משקפים שוב את מה שידוע כבר זמן רב: ישראל נמצאת במלחמת סייבר נגד איראן ונגד השלוחה הלבנונית שלה, החיזבאללה. שני האירועים המדוברים הם המתקפה שבוצעה בחודש שעבר על בית החולים זיו בצפת, שהתברר שהאחראים לה הם הרפובליקה האסלאמית וארגון הטרור הלבנוני, ומתקפת סייבר על איראן, שקבוצה פרו-ישראלית טענה שהיא זו שעומדת מאחוריה. מערך הסייבר הלאומי פרסם היום הודעה שלפיה איראן עומדת מאחורי מתקפת סייבר על בית החולים זיו, בשיתוף החיזבאללה. חקירה שערכו המערך יחד עם צה"ל והשב"כ העלתה שבאירוע דלף מידע מסוים, אבל לא נגרם נזק לטיפול בחולים. צריך לשים לב לטרמינולוגיה: עד כה, בדרך כלל נהגו לייחס תקיפות סייבר ל-"האקרים איראניים", בעוד שבהודעה מהיום, האצבע מופנית כלפי איראן, כמדינה. בכללי המלחמה בזירה הקיברנטית, כאשר מדינה מזוהה כתוקפת מדינה אחרת, המשמעות היא הכרזת מלחמה לכל דבר, על כל המשמעויות שנובעות מכך. במקביל, מתקפת סייבר, שקבוצת האקרים פרו-ישראלים בשם "הדרור הטורף" מסרה שהיא ביצעה אותה, גרמה לשיבושים רבים בתחנות דלק רבות באיראן. אין זו הפעם הראשונה שקבוצה זו מדווחת על פעילות התקפית שלה, או שמתקפת סייבר מקושרת אליה. כך, שמה עלה – או שהיא עצמה העלתה אותו – בהקשרים של מתקפה נוספת על תחנות דלק באיראן, מתקפה על מערכת הרכבות האיראנית (כולל פרסום מספר הטלפון בלשכתו של מנהיג המדינה, עלי חמינאי) ומתקפה על מפעל פלדה ברפובליקה האסלאמית. מומחי סייבר בישראל רחוקים מלהביע שמחה על פעולות מעין אלה ולא מוחאים להן כפיים. אחדים מהם, שדיברו בוובינר שערכנו, באנשים ומחשבים, בתחילת המלחמה על המוכנות לסייבר בישראל, אמרו כי פעולות שכאלה עלולות לגרום יותר נזק מאשר תועלת, במיוחד בימי מלחמה. מקום לדאגה בחזרה למתקפה על בית החולים זיו – היא צריכה להדאיג אותנו, כאזרחים, לא רק בגלל המקור האיראני שלה, אלא גם מפני שהיא עוד הוכחה למידת המוכנות הלקויה של מערכת הבריאות למתקפות סייבר. אותה מערכת שמחזיקה במידע רב ומאוד רגיש עלינו. מערכת הבריאות נמצאת על הכוונת של ההאקרים עוד מימי הקורונה. אז זו הייתה תופעה חדשה יחסית, כי בדרך כלל, תקיפות סייבר נעשות ממניעים מדינתיים או כלכליים. המתקפה על בית החולים זיו איננה מתקפת הסייבר המפורסמת הראשונה על מרכז רפואי בישראל. קדמה לה המתקפה על בית החולים הלל יפה בחדרה. במקרה זה נגרם נזק משמעותי יותר, והיינו כפסע מכך שיקרה אסון. המתקפה ההיא הפכה להיות סמל בדיונים במערכת הבריאות ובבתי החולים. התשובות שקיבלנו היו שהלקחים הופקו, ומערכת הבריאות נותנת עדיפות להשקעות שמטרתן להדק את ההגנה על מערכות המחשוב שלה. בית החולים זיו בצפת. צילום: ShutterStock אולם, המעשים לא תמיד חופפים למילים, ובמקרה של המתקפה על בית החולים זיו אפשר "לדפוק את הראש בקיר", כמו שאומרים החבר'ה. בניגוד, למשל, לענף הביטוח והפיננסים, שם המתקפה על שירביט הביאה ארגונים רבים לשפר את יכולות ההגנה בסייבר שלהם, האירוע הזה מלמד שבמערכת הבריאות עדיין לא הפיקו את הלקחים, לפחות לא בכל הגופים שלה ולפחות לא במלואם. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בטקס הארכת הכהונה של נגיד בנק ישראל, שנערך היום, שתקציב הביטחון יעלה. אבטחת המידע היא חלק מהביטחון, וצריך להעלות גם את התקציב שמופנה אליה הלקחים האלה היו צריכים להיות מופקים כבר מזמן. מערכת הבריאות צריכה לשמור על המידע האישי והרגיש שלנו, ועל המערכות הטכנולוגיות שמטפלות בחולים, מכל משמר, והמציאות בשטח מלמדת שהיא לוקה בכך. החשיפה שאיראן נמצאת בזירת המלחמה גם נגד מערכת הבריאות של ישראל לא אמורה להעלות או להוריד מהצורך בביצוע טיפול שורש בהגנה על מערכות המידע של ארגונים שמהווים מטרה נוחה לתקיפה. כאמור, זה צריך היה להיעשות מזמן. אלא שיש לקוות שהפניית האצבע המאשימה הברורה של ישראל נגד איראן תגרום למשרד הבריאות ולבתי החולים להדק את הגנת הסייבר על מערכות המידע של אחת המערכות החשובות במדינה. אבטחת המידע היא חלק מהביטחון הכנסת מקיימת כבר כמה שבועות סדרת דיונים על תיקון לחוק הגנת הפרטיות, שנועד להעצים את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות נגד גופים שלא מגנים מספיק טוב על המידע שלהם. אחד התיקונים לחוק הוא שהרשות תוכל להטיל סנקציות – בדרך כלל בדמות קנסות – גם על משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. כיום, ידיה של הרשות די כבולות, אם וכאשר מתגלה רשלנות בהגנה על מידע. במקרה של המתקפה על בית החולים זיו, הרשות להגנת הפרטיות הייתה שותפה לפעולה מהירה, שנועדה למנוע הפצה של המידע שדלף. אבל, מתבקש שהאכיפה על אותם גופים תהיה הרבה יותר אגרסיבית, כדי להביא אותם להדק את ההגנה, כך שתהיינה הרבה פחות תקיפות סייבר עליהם מצד האיראנים ובכלל. ישראל חייבת לשים את ההגנה על המידע בסדר עדיפות הרבה יותר גבוה מבעבר. זה צריך לבוא לידי ביטוי לא רק במילים, אלא בעיקר בתוספת משאבים כספיים, כוח אדם וסמכויות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בטקס הארכת הכהונה של נגיד בנק ישראל, שנערך היום, שתקציב הביטחון יעלה. אבטחת המידע היא חלק מהביטחון, וצריך להעלות גם את התקציב שמופנה אליה.

הנזק חמור מכפי שהתגלה תחילה: עשרות אלפי עובדים, בהווה ובעבר, של מעבדת אבטחת סייבר ומחקר גרעיני מובילה בארה"ב הושפעו מפריצה בסייבר שהתגלתה בחודש שעבר, כך נחשף. בסוף נובמבר פרסמנו כי ה-FBI ו-CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארצות הברית, וכן מערך הסייבר במשרד האנרגיה האמריקני, החלו בחקירה של פריצת סייבר למעבדה הלאומית של איידהו (Idaho National Laboratory). זו עורכת מחקרים פורצי דרך בכורים גרעיניים. החקירה נפתחה לאחר שקבוצת אקטיביסטים הודיעה שהיא חדרה למערכות הארגון ושיתפה צילומי מסך שמוכיחים זאת. המעבדה הלאומית של איידהו מונה יותר מ-5,700 עובדים וממוקמת ליד מפלי איידהו. היא הייתה מעורבת בתכנון, הקמה והתפעול היומי של עשרות כורים גרעיניים ברחבי ארצות הברית. לפני שבועיים טענה קבוצת ההאקטיביסטים SiegedSec, כי היא תקפה את הארגון והדליפה חלק מהמידע שנלקח – שמות עובדים, תאריכי לידה, כתובות, מספרי תעודת זהות ועוד. העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית הצליבה את פרטי המידע המודלפים עם הקורבנות ואישרה את אמיתותם. דובר המעבדה מסר בתגובה ראשונית, כי הפריצה נעשתה לשרתים התומכים במערכת ניהול המשאב האנושי שלה, Oracle HCM. מאוחר יותר נמסר מהמעבדה, כי אנשיה "ממשיכים לחקור את הפריצה, שהתרחשה ב-20 בנובמבר למערכת של ספקית הענן, שמאושרת לשימוש על ידי הממשל הפדרלי – וזו נמצאת מחוץ למעבדה". בסוף השבוע האחרון נודע, כי עשרות אלפי עובדים של המעבדה הלאומית של איידהו, בעבר ובהווה – נפגעו מהמתקפה שצלחה. בהודעה מעודכנת נמסר, כי הפריצה השפיעה על עובדים של המעבדה, נוכחים ולשעבר – כולל מתמחים, עמיתי מחקר לתארים מתקדמים, חוקרי פוסט-דוקטורט, וכן גם גמלאים של המוסד ובני זוגם. רק עובדים שהתחילו לעבוד לאחר יוני השנה לא הושפעו. לפי ההודעה המעודכנת, בין הנפגעים נמצאים חלק מהעובדים שהועסקו ב"פרויקט הניקוי של איידהו (ICP)", בין 2005 ואמצע 2006. משרד התובע הכללי של מיין אישר בסוף השבוע, כי 45,047 אנשים הושפעו מהאירוע. לפי הודעת המשרד, תקרית הסייבר התרחשה ב-19 בנובמבר, וההאקרים הצליחו לשים את ידם על אוצר של מידע. המעבדה הודיעה לנפגעים שהם נדרשים להקפיא את דו"ח האשראי שלהם כדי למזער את הסיכוי שההאקרים יפתחו קווי אשראי חדשים בשמם. הפריצה נעשתה לשרתים התומכים במערכת ניהול המשאב האנושי שלה, Oracle HCM. מאוחר יותר נודע כי המערכת נמצאת מחוץ למעבדה, בענן. ההאקרים של SiegedSec פרסמו הודעה נוספת בטלגרם כעבור כמה ימים, וטענו שתקפו מערכת IT של מדינה נוספת ממדינות ארצות הברית. מומחי אבטחה ציינו, שחברי הקבוצה אינם חד משמעיים: כמה מהטענות שלהם על פריצות התגלו כנכונות, ואחרות – כהתפארות שקרית. תקיפות קודמות של הקבוצה הקבוצה, שמתהדרת כי היא מבצעת את פעולותיה ממגוון מניעים פוליטיים, תקפה באחרונה אתרי אינטרנט לא מסווגים שנוהלו על ידי נאט"ו. SiegedSec גם תקפה במהלך הקיץ כמה אתרים במדינות בארצות הברית – בנברסקה, דרום דקוטה, טקסס, פנסילבניה ודרום קרוליינה. באירוע אחר, חברי הקבוצה טענו כי תקפו מערכות ממשלתיות בעיר פורט וורת' שבטקסס, אך גורמים רשמיים הודיעו שחלק גדול מהמידע הזה כבר זמין לציבור. עוד טענו ההאקרים, שהם פרצו אשתקד למערכות מחשוב במדינות ארקנסו וקנטקי, לאחר החלטת בית המשפט העליון בנוגע לאיסור הפלות (רו נגד ווייד), אך גם במקרה זה, גורמים רשמיים אישרו שהקבוצה פשוט הורידה נתוני רשומות זמינים לציבור. "מאסטרים של דליפות נתונים"? SiegedSec פרצה לתודעה כמה ימים לפני פלישת רוסיה לאוקראינה. חבריה מתפארים כ-"מאסטרים של דליפות נתונים". מנהיג הקבוצה מכונה YourAnonWolf, או vio. חבריה מזדהים כ-"האקרים פרוותיים הומואים", והם ידועים בשפתם הקומית והוולגרית. הם בעלי קשרים לקבוצות האקרים אחרות, כמו GhostSec, וחבריה הם בני 18 עד 26. הקבוצה יצרה את ערוץ הטלגרם שלה באפריל 2022. לקבוצה יש גם ערוץ צ'ט, שבו, מלבד דיונים על מתקפות מתקיימות שיחות סתמיות ומסופרות בדיחות מיניות. עמוד ה-X של SiegedSec לא פעיל זמן רב והושעה לעתים קרובות. פעילויות הפריצה של חברי הקבוצה כוללות השחתת אתרים, פריצה למטרת קצירת מידע רגיש והשגת גישה לא מורשית למאגרי מידע ומיילים. פעמים רבות ההאקרים מציינים שהמתקפות שהם עורכים "הן בשביל הכיף". עיקר המתקפות של SiegedSec מבוצעות באמצעות הזרקת SQL בסיסית והתקפות Cross-Site Scripting (XSS). הקורבנות הם חברות במגזרי תעשייה מגוונים, לרבות שירותי בריאות, IT, ביטוח, משפטים, פיננסים וארגונים ממשלתיים. בהיבט הגיאוגרפי, הקבוצה תקפה, בין השאר, ארגונים בהודו, אינדונזיה, דרום אפריקה, הפיליפינים, מקסיקו, וכאמור ארצות הברית (שהיא המדינה עם המספר הגדול ביותר של ארגונים שהותקפו – 32% מהם). הם הדליפו נתונים של לפחות 30 חברות שונות מאז פברואר 2022.  

עשרות ארגונים ביותר מתריסר מדינות הותקפו בסייבר על ידי קבוצת האיומים הפועלת בחסות הממשל הרוסי. חברי הקבוצה ניצלו את מלחמת ישראל-חמאס, ועשו שימוש בפיתויים הקשורים למלחמה, כדי להקל על פריסת הנוזקה באירופה, אסיה ובמזרח התיכון; כך לפי דו"ח מודיעין איומים חדש של IBM X-Force. המדינות שהותקפו הן: אוקראינה, אוסטרליה, איטליה, טורקיה, הונגריה, פולין, בלגיה, גרמניה לטביה, רומניה, ערב הסעודית, אזארביג'אן וקזחסטאן. קבוצת האקרים אשר מוצאה מרוסיה, ידועה בכינוי דוב מהודר (Fancy Bear), או APT28. מקורה של קבוצת ההאקרים הוא ב-GRU, המודיעין הצבאי הרוסי. כינויים נוספים שלה הם סופת שלגים ביער (Forest Blizzard), דמדומי ברזל (Iron Twilight), אגם קפוא (FROZENLAKE), וכן Sednit, Sofacy, ו-TA422. חוקרי יבמ מכנים אותם ITG05. הנוזקה בה השתמשו חברי דב מהודר כדי לתקוף היא מסוג דלת אחורית בשם HeadLace. היא זוהתה על ידי צוות ה-CERT (המרכז הארצי לטיפול באירועי סייבר) האוקראיני במתקפות קודמות שנערכו נגד התשתיות הקריטיות של המדינה, כולל ארגון אנרגיה אחד. הקמפיין החדש – נגד יעדים בלפחות 13 מדינות ברחבי העולם הנוזקה הופצה באמצעות מסמכים מזויפים של – לכאורה – האו"ם, שירות המידע והמחקר של הקונגרס, בנק ישראל, הפרלמנט האירופי, Razumkov – צוות חשיבה אוקראיני, הארגון הצרפתי לאוריינות דיגיטלית Cahier de Prépa, וכן ועדה בין-ממשלתית של אזרבייג'ן ובלארוס. ממצא זה, ציינו החוקרים של הענק הכחול, "מצביע על כך שחברי דב מהודר עלולים להתמקד בארגונים אירופיים הפועלים לסיוע הומניטרי". לדבריהם, "סביר מאוד כי פריצה לכל דרג של מרכזי מדיניות חוץ-גלובליים, יכולה לסייע לאינטרסים של פקידי ממשל רוסים, ולספק להם תובנה מתקדמת על הדינמיקה וסדרי העדיפויות של הקהילה הבינלאומית בנושאים של סיוע ביטחוני והומניטרי". הם ציינו כי המשותף כמעט לכל הקורבנות הוא ש-12 מ-13 המדינות בהן נערכו המתקפות – חברות בוועדת זכויות האדם של האו"ם. החוקרים כתבו כי "אנו מעריכים במידה רבה של ודאות, כי חברי הקבוצה ימשיכו לערוך ולמנף מתקפות נגד מרכזים דיפלומטיים ואקדמיים. זאת, על מנת לספק ליריב (הממשל הרוסי – י"ה) תובנות אודות החלטות מדיניות מתפתחות. נראה כי בהתבסס על ניתוח הפעילות של הקבוצה, היא התאימה עצמה לשינויים ומצאה עוד הזדמנויות בנוף איומי הסייבר, תוך ניצול פרצות שלא הוטלאו וחולשות שלא טופלו". החוקרים סיימו את הדו"ח בציינם כי "הקמפיין החדש שחשפנו, מכוון נגד יעדים בלפחות 13 מדינות ברחבי העולם. הוא עושה שימוש וממנף מסמכים אותנטיים, שנוצרו על ידי מרכזים אקדמיים, פיננסים ודיפלומטיים. התשתית של ההאקרים דואגת לכך שרק יעדים ספציפיים יותקפו על ידי הנוזקה – מה שמצביע על האופי הממוקד ביותר של הקמפיין". בסוף ספטמבר השנה חשפו חוקרי Zscaler מתקפה סייבר דומה, בשם Steal-It, שפיתתה קורבנות עם תוכן מיני למבוגרים – בפולין, אוסטריה ובלגיה – כדי לשדל אותם לשתף מידע רגיש. חוקרי יבמ ציינו כי "ההסתמכות על מסמכים רשמיים כאמצעי פיתוי, מסמנת חריגה מפעילות הקבוצה, כפי שהיא נצפתה בעבר. היא מעידה על המיקוד המוגבר של ההאקרים בקהל יעד ייחודי, כזה שתחומי העניין שלו קשורים למסמכים המזויפים שהופצו – כחלק מהפיתוי להורדת הנוזקה". מסמך הפיתוי מבנק ישראל. צילום: ההודעה לעיתונות של בנק ישראל

אילון מאסק, יזם הטכנולוגיה המולטי-מיליארדר, השתתף באחרונה בפסטיבל ברומא – אירוע שהובילה האחים של איטליה (FdI – ר"ת Fratelli d'Italia), הלא היא מפלגת השלטון במדינה מאז ספטמבר 2022. בראש המפלגה הימנית עומדת מי שמונתה לתפקיד ראשת הממשלה האיטלקית, ג'ורג'ה מלוני, שהפסטיבל נחשב למעשה לאירוע פוליטי שלה. דבריו של מאסק באירוע עוררו, כצפוי וכפי שהוא תמיד מצליח לעשות, סערה ציבורית, בשל הערות שיזם הטק המפורסם השמיע אודות הירידה באוכלוסיית איטליה, וכן בהתייחס לתופעת ההגירה – או הפליטות, תלוי את מי שואלים – אל ארץ המגף, שמרביתה מקורה באפריקה. פסטיבל אטריו (Atreju festival) הוא אירוע פוליטי בן ארבעה ימים, שהחל ביום ה' שעבר בבירה האיטלקית. הוא מתקיים כבר מאז 1998 ונקרא על שם הדמות המרכזית בספר הפנטזיה ובסרט "הסיפור שלא נגמר". באירוע, שכאמור אורגן על ידי מפלגת הימין של ראשת הממשלה מלוני, השתתפו השנה אורחים בולטים, שהמוכר ביותר ביניהם, מלבד מאסק, הוא ראש ממשלת בריטניה, רישי סונק. ההגירה ומשבר הפליטים באיטליה ומה הציע מאסק כפתרון? מאסק – שהוא כידוע אב ל-11 ילדים מנשים שונות – טען בדבריו בפסטיבל בסוף השבוע (ש') שהדרך היחידה להפוך את המגמה של ירידה באוכלוסייה בארץ המגף ובמדינות מתועשות אחרות היא להגדיל את הילודה בקרב התושבים. מאסק הזהיר שאם לא ייוולדו יותר תינוקות, "התרבות של איטליה, יפן וצרפת תיעלם". "תולידו יותר איטלקים כדי להציל את התרבות של איטליה", אמר מאסק. "אני באמת רוצה להדגיש שחשוב להביא ילדים לעולם וליצור את הדור החדש. וכמה שזה נשמע פשוט, אם לאנשים אין ילדים, אין דור חדש", המשיך המייסד והמנכ"ל של טסלה, SpaceX וחברות אחרות את דבריו בפסטיבל הפוליטי, כשהוא עומד על הבמה ונושא את בנו הצעיר בזרועותיו. "אני מאוד בעד שהאנושות תתרחב ותיצור עתיד מזהיר ומרגש לעולם. אבל הבסיס לקידום הציוויליזציה האנושית, הוא שיש בני אדם. כמה שזה נשמע פשוט ובסיסי. כל שנה, אני מסתכל על שיעורי הילודה, וזה קצת מדכא כי נראה ששיעורי הילודה יורדים מדי שנה". BREAKING: Elon Musk arrives in Giorgia Meloni’s Atreju event in Rome. Says it’s paramount for European to start having children again and warns the continent from the “woke mind-virus” Says illegal migration is a critical threat to Europe. pic.twitter.com/yYNbsmTLtg — Visegrád 24 (@visegrad24) December 16, 2023 איטליה, בהיותה ממוקמת בנתיב בריחה נוח יחסית, הפכה בשנים האחרונות לארץ המקלט של פליטים/מהגרים רבים הנסים מאפריקה, בעיקר בשל מצוקת רעב ועוני, אך גם כבריחה מטרור ואלימות הרווחים בחלק ממדינות היבשת. מאסק, כאמור, הציע שהאיטלקים יגדילו את מספר הילדים שלהם, וכך, לטענתו, יצליחו להתמודד עם תופעת המהגרים מאפריקה, בתוך התעלמות מכך שמרבית המגיעים לאיטליה הם בפועל פליטים שעברו מסעות מסוכנים ואף קטלניים בים, כדי להגיע לאירופה ולהציל את עצמם. הממשלה האיטלקית, בראשות הקואליציה הימנית של מלוני, פועלת לטיפול בירידה באוכלוסייה של איטליה והקציבה מיליארדי יורו לטיפול בתופעה, כמו גם לתמיכה במשפחות בעלות ילדים. במקביל, יחסה של איטליה להגעת הפליטים האפריקנים למדינה, זוכה לביקורת קשה מטעם ארגונים לזכויות אדם. ראשת ממשלת הימין הקיצוני האיטלקיה הבהירה בעבר שלא תאפשר למדינתה להפוך ל"מחנה הפליטים של אירופה", לנוכח אלפי מבקשי המקלט שמגיעים אל חופיה. מלוני אמרה לאסיפה הכללית של האו"ם בניו יורק כי המספרים העצומים שהגיעו ללמפדוזה – אי סיציליאני זעיר שבמשך שנים היה המקום הראשון שבו עגנו  רבים מהאפריקנים – הציבו את איטליה "תחת לחץ מדהים", כך לפי הגרדיאן. גם המשנה לראשת הממשלה ושר התשתיות והתחבורה של איטליה, מתאו סלביני, מנהיג מפלגת הימין האיטלקית הליגה הצפונית, קרא בעבר למהגרים/פליטים מאפריקה להתחיל לארוז, והצהיר כי: "הטיול נגמר". איטליה אכן נוהגת לגרש חלק ממי שמגיעים אליה שלא כחוק דרך הים, ומדובר בגירוש אלפי פליטים/מהגרים בשנה, אך סלביני דרש להגביר את קצב הגירוש הנוכחי. בפרשה מסוקרת הקשורה למצב, שבה היה מעורב סלביני בשנת 2020, הוא הואשם שמנע ממהגרים לעלות על ספינת משמר החופים, אך בית משפט בקטניה דחה את האשמות אלו. ב-2021 נפתח נגדו משפט נוסף בפלרמו, בו הואשם בניצול לרעה של סמכויותיו כשר פנים באותם ימים, משום שמנע מספינה שעליה 147 אפריקנים לעגון במדינה באוגוסט 2019. הספינה ועליה מבקשי המקלט עוכבה 19 ימים בלב ים, ובמהלך הימים שבהם היו תקועים שוכניה בים, קפצו חלק מהם למים וניסו לשחות לחוף, לא כולם שרדו את המסע. מאסק לא התייחס לאסונם. אפריקנים על ספינה בחופי למפדוזה, סיציליה. צילום: שאטרסטוק למרות מאמצי ההתנערות: מאסק מחזק את תדמיתו כגזען ההערות של מאסק באירוע – שכמובן לא הייתה בהם התייחסות ישירה לאסונם של האפריקנים – הובילו להתעצמות בביקורת עליו, כאשר רבים ממבוקריו האשימו ומאשימים אותו מזה תקופה בקידום אידיאולוגיות גזעניות. הביקורת החדשה עקב הדברים בפסטיבל אטריו מגיעה לאחר האשמות קודמות נגד מאסק, שטענו כי הוא אנטישמי. כזכור, מאסק הגיב באמצע נובמבר לציוץ של חשבון אנטישמי במילים: "זו האמת לאמיתה". בציוץ נטען כי הקהילה היהודית מקדמת בעצמה שנאה ללבנים. כעת נראה כי ההערות האחרונות שהשמיע מאסק בביקורו באיטליה הביאו להחמרת הדאגות סביב היותו של אחד מקברנטי הטכנולוגיה העולמיים הבולטים ביותר כיום – גזען המפיץ את משנתו בעולם, לכאורה. רבים רואים באמירותיו בפסטיבל קשר ל'תאוריית ההחלפה הגדולה', וכן הצהרות מפלות וחשוכות במיוחד. אותה תיאוריית קונספירציה, אגב, כיכבה בציוץ האנטישמי שעליו הגיב מאסק בבנובמבר, שהתייחסה לקהילה היהודית בארה"ב. נזכיר כי תגובה זו הקימה עליו זעם רב בגין היותה מכלילנית כלפי יהודים, ולפיכך אנטישמית. בעקבות הפרשה ספגה הרשת החברתית X, שבבעלות מאסק, חרם מפרסמים כשחברות ענק כמו יבמ או קוקה קולה הודיעו למאסק שמודעותיהן לא ימשיכו להופיע בפלטפורמה שלו, משום הריבוי בתוכן אנטישמי שחל בה, ושבו הוא ותפישת עולמו אשמים. הפרשה הביאה את מאסק, כזכור, לחצות את האוקינוס והגיע לביקור בזק בישראל השרויה במלחמה. בביקורו התלווה מאסק אל ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, שערך לו סיור בעוטף עזה, והוא חזר מביקור זה עם דיסקית החטופים המוכרת, ועם שינוי, לכאורה, בגישתו לישראל, למלחמתה בחמאס וליהודים בכלל. אבל האמירות האחרונות של מאסק מהפסטיבל של מלוני שבו והבהירו לרבים כי תפישת עולמו גזענית ואף מסוכנת, לכאורה. רבים מביעים דאגה גדולה סביב מצב זה, משום שמדובר באדם העשיר בתבל, האוחז במשוכות של כמה מחברות הטכנולוגיה הבולטות בעולם כיום – שביניהן, כאמור, X, אשר מתווה דעת קהל ברחבי העולם כולו. כעת נותר רק לתהות האם מאסק יסע בקרוב לאפריקה, שבה נולד (במדינה דרום אפריקה), לביקור פיוס עקב דבריו אלו – אם לאו.

סיון קניאל, מנכ"לית LGBTech, הודיעה על פרישתה מתפקידה, לאחר כמעט שלוש שנים. היא תעזוב אותו בסוף השבוע. בשלב זה לא מונה לה מחליף. LGBTech הוא ארגון שאיגד עם הקמתו להט"בים בהיי-טק, ומאוחר יותר התרחב לכלל שוק התעסוקה. המטרה שלו היא לקדם את הגיוון וההכללה של קהילת הלהט"ב בארגונים – הן לטובת העובדים חברי הקהילה והן לטובת הארגונים. כדי להגשים את המטרה, LGBTech פועל בשיתוף פעולה עם ארגונים מובילים במשק בכלל ובהיי-טק בפרט, ומקיים כנסים ומפגשים. בתקופתה הובילה קניאל שיתופי פעולה של הארגון עם גופים בולטים, בהם כאלה שזו הייתה פעילות הגיוון וההכללה הראשונה שלהם, כמו חברת החשמל, בנק הפועלים והאוניברסיטה העברית. כמו כן, במרץ השנה, בעיצומה של המחאה נגד המהפכה המשטרית, קיים LGBTech כנס ראשון מסוגו שעסק בלהט"בים בשוק התעסוקה. הארגון אף רתם מעל 300 מעסיקים לחתימה על קריאה לממשלה נגד אפליה וגזענות בשוק העבודה. "השנה האחרונה הייתה סוערת מאוד. המדינה נקלעה לאתגרים מהקשים בתולדותיה, והרוחות כלפי הקהילה הלהט"בית ואוכלוסיות מיעוט אחרות געשו. בתקופה הזו עשיתי כל שביכולתי על מנת לתת מענה מקצועי ואישי לחברות וחברי הקהילה הלהט"ב, ולמעסיקים המעוניינים להיות שוויוניים יותר", ציינה קניאל. לדבריה, "תפקיד המנכ"לית היה אחד המעניינים שעשיתי לאורך הקריירה שלי. הוא היה אינטנסיבי לפרקים ולעיתים שוחק, ובעיקר מתגמל. אני מסיימת את תפקידי בלב שלם ובגאווה גדולה על עשייה, בתקווה ובאמונה שהעשייה של LGBTech הותירה חותם משמעותי בתחומי הגיוון וההכללה".

הצורך ברשת אלחוטית איכותית, אמינה ומאובטחת, ממשיך להוות מטרד משמעותי בקרב מנהלי הרשת ומנהלי מערכות המידע הארגוניים. טכנולוגיית Wi-Fi 7 עשויה לסייע באתגרים אלו, אך תלויה בבחירת מוצרים ופתרונות ברמת אנטרפרייז, כדוגמת אלו של חברת ראקאס (RUCKUS), מבית COMMSCOPE המובילה, לדעת מומחים בשוק התקשורת העולמי. התקן העולמי Wi-Fi 7 הוכרז לפני כשנתיים, ובזמן זה עמלו חברות השבבים לפיתוח ולייצור ליבת נקודת הגישה האלחוטית (AP). זו אומצה על ידי היצרניות המשלבות את השבב המתקדם במוצר המוגמר. ראקאס היא הראשונה שהציגה והשיקה לשוק העולמי נקודת גישה אלחוטית (AP) ברמת אנטרפרייז בתקן Wi-Fi 7, דגם R770 אשר מהווה את יריית הפתיחה של סדרת המוצרים המכונה גם 802.11be, על שם הפרוטוקול. השילוב של שבב Wi-Fi 7 יחד עם טכנולוגיית האלחוט המצטיינת של ראקאס, זו המבוססת על שיטת שידור וקליטה המכונה BeamFlex+, מוליד נקודת גישה אלחוטית (AP), שעשויה לראשונה לאפשר עבודה מוחלטת באלחוט ללא צורך בכבלים – משאלת לב של מנהלי הרשת ומנהלי מערכות המידע מזה שנים רבות – וזאת ללא התפשרות בביצועים מהרשת הקווית המסורתית. שיפור משמעותי במהירות החיבור והגלישה במוצרים מבוססי Wi-Fi 7 יריית הפתיחה של סדרת נקודות הגישה בתקן Wi-Fi 7 בעולם. R770 של ראקאס. השיפור המשמעותי של Wi-Fi 7 ביחס לדור הקודם הוא בראש ובראשונה בזמן החיבור לרשת. מומחים מעריכים כי ניתן יהיה לצפות להפחתה של עד פי 100 בזמן שעובר מן הרגע שהמידע נשלח ועד לרגע שבו הוא מגיע למשתמש הקצה ("לייטנסי", השהייה). כמו כן הטכנולוגיה תסייע להטמיע בארגונים יישומי סטרימינג של וידיאו ברזולוציה גבוהה של 8K, לבצע שיחות ועידה רבות במקביל, להשתמש ביישומי מציאות מדומה (VR) ובעיקר – להחיל בארגון שימוש ביישומי מציאות רבודה (AR – Augmented Reality). אלו יופעלו, לדוגמה, על ידי המשקפיים החכמים החדשים של אפל, Vision Pro, שיושקו במהלך 2024. שיפור משמעותי צפוי גם במהירות החיבור והגלישה במוצרים מבוססי Wi-Fi 7, בזכות שימוש לראשונה ברוחב ערוץ של עד 320 מגה-הרץ, ובשל השימוש בשלושה ממשקי רדיו בו-זמנית. עד כה היה שימוש עיקרי בתדרי 2.4Ghz ו-5Ghz, ועתה יעשה שימוש גם בתדר 6Ghz, והבשורה הגדולה היא שניתן להשתמש בשלושתם בו-זמנית, ובכך להגיע לרוחבי פס גבוהים במיוחד. ככל שיהיו בשימוש יותר התקנים אלחוטיים מבוססי Wi-Fi 7, ניתן יהיה להנות ולמצות את הטכנולוגיה המתקדמת. חברות היי-טק, מוסדות השכלה גבוהה, מרכזי בריאות ורפואה והיכלי מופעים המתינו להבשלת פיתוח השבבים ומוצרי ה-Wi-Fi 7, וכבר מביעים עניין לנסות ולבחון את השיפורים בהזדמנויות הטמונות בהטמעת הטכנולוגיה בקרבם. R770 של ראקאס היא יריית הפתיחה של סדרת נקודות הגישה בתקן Wi-Fi7 בעולם. היא מתאימה ללקוחות חדשניים, ששואפים למקסם את חיבור האינטרנט המהיר ולנצל אותו בתקשורת אלחוטית ולא רק קווית.  "עבדנו קשה כדי להביא את R770 לישראל" גטר, המפיצה את ראקאס בישראל. לדברי מאיר ברששת, מנהל מוצרי תקשורת בחברת גטר, המפיצה את ראקאס בישראל: "ראקאס תמיד הייתה ראשונה בחידושים הטכנולוגיים, ועכשיו ראשונה גם בזמינות, בטכנולוגיה הכי מסקרנת את מנהלי מערכות המידע בישראל ובעולם. עבדנו קשה כדי להביא את R770 לישראל, ואנחנו נהנים מביקוש גבוה לסקרי אתר ומבדקי הוכחת יכולת (POC) מבוססי Wi-Fi 7". לדברי ברששת, "ראקאס צפויה להשיק במהלך 2024 עוד כמה וכמה דגמים בסדרה, אלו יתאימו במיוחד ללקוחות המלונאות ולעולמות ה-SME/SMB. השילוב של R770 עם מערכות ניהול ואנליטיקה (RUCKUS ONE) מבוססות AI/ML יביא לחוויית שימוש וניהול רשתות מורכבות בנוחות וביעילות, תוך חיסכון זמן ומשאבים".

איראן והחיזבאללה הם אלה שעומדים מאחורי המתקפה שאירעה בסוף החודש שעבר על בית החולים זיו בצפת – כך מסר היום (ב') מערך הסייבר הלאומי. על פי הממצאים, המתקפה לא פגעה בטיפול שנותן בית החולים הצפוני, אולם ההאקרים הצליחו לגנוב מידע רגיש ממערכות בית החולים. בהודעה נכתב כי "בתום חקירה משותפת של מערך הסייבר הלאומי, צה"ל והשב"כ, נמצא כי קבוצת סייבר של משרד המודיעין האיראני, במעורבות קבוצת סייבר של חיזבאללה, עומדות מאחורי הניסיון לביצוע המתקפה, שכוונה לשיבוש (הפעילות של – י"ה) בית החולים זיו בצפת לפני כשלושה שבועות". עוד נכתב כי "במאמצים משותפים של מערך הסייבר, צה"ל, השב"כ, וצוותי משרד הבריאות ובית החולים, נבלמה המתקפה בטרם הצליחה להשיג את מטרתה – לשבש את פעילות בית החולים ולפגוע בטיפול הרפואי באזרחים. עם זאת, נמצא כי הקבוצה גנבה חלק מהמידע הרגיש המאוחסן במערכות בית החולים". במערך הסייבר מפרטים: "החקירה העלתה כי קבוצת התקיפה בסייבר אגריוס (Agruis), המשתייכת למשרד המודיעין האיראני, ניסתה בסוף נובמבר לבצע את המתקפה, על רקע המלחמה. המתקפה בוצעה על ידי משרד המודיעין, במעורבות של יחידת סייבר של החיזבאללה, שעונה לשם Lebanese Cedar (ארז לבנוני), שמובלת על ידי מוחמד עלי מרעי". "התקיפה נבלמה בשלב מוקדם, ובכך נמנע הניסיון של איראן והחיזבאללה לפגוע בתפקוד בית החולים ופוטנציאל לפגיעה הומניטרית באזרחים", נכתב. "עם זאת, התוקפים הצליחו לקחת חומרים מתוך בית החולים והחלו לפרסמם ברשתות חברתיות. במאמצים משותפים עם פרקליטות המדינה במטרה לשמור על פרטיות המטופלים הוסרו הערוצים ברשתות החברתיות שבהם פורסם חלק מהמידע הרגיש". לא האירוע המחשובי הראשון בזיו זהו לא האירוע המחשובי הראשון שאירע בחודשים האחרונים בזיו: בתחילת חודש יוני האחרון אירעה תקלה בשרתי בית החולים. עם זאת, אז לא היה מדובר באירוע סייבר. מגזר הבריאות הוא אחד המגזרים הבולטים שנמצאים על הכוונת של ההאקרים שתוקפים יעדים ישראליים. זכורה בהקשר זה בעיקר המתקפה על בית החולים הלל יפה בחדרה, שגרמה לשיבושים חמורים בפעילותו והשביתה את מערכות המחשוב שלו לכמה ימים.