תוצאותיה של חקירה עיתונאית חדשה שערך הוול סטריט ג'ורנל מכוונות שוב את חצי הביקורת הציבורית העולמית אל מטא – החברה האם של אינסטגרם. הזעם והביקורת המוצדקים על ענקית הרשתות החברתיות מגיעים אחרי שהתחקיר החדש מצא כי אלגוריתם ההמלצות של אינסטגרם ב-Reels מקדם סרטונים בעלי אופי מיני, שבהם מופיעים קטינים וקטינות, לחשבונות העוקבים אחרי מעודדות, מתעמלות וידועניות אינטרנט צעירות. Reels הוא כלי שהושק בסוף 2019 כסוג של מתחרה לטיקטוק. הוא מציע למשתמשים ליצור תוכן וידיאו מוזיקלי קצרצר, ופועל בתוך הרשת החברתית מבוססת הויז'ואל. הג'ורנל, שהחליט לחקור חשדות להתנהגות מעוותת ומסוכנת שמפגין הפיצ'ר, לכאורה בכוונת מכוון של מטא, יצר חשבונות אינסטגרם ניסיוניים ואלו עקבו אחרי יוצרי תוכן פופולריים שהם מתחת לגיל ההתבגרות. לאחר מכן נותח התוכן שה​​אלגוריתם של הרשת החברתית המליץ לחשבונות הללו. הממצאים היו מטרידים – סרטונים חושפניים של קטינות הופיעו כשהם ממוקדים למשתמשים בעלי תחומי עניין מאוד מסוימים (מיניים בעלי נטייה פדופילית). כמו כן, אלגוריתם ה-Instagram Reels, כך נחשף, המציג גם לבני נוער תוכן בוטה, כולל 'סרטוני מבוגרים מיניים בעליל'. התחקיר חשף עניין נוסף – מודעות של מותגים גדולים מופיעות בפלטפורמה לצד תוכן מפוקפק. האם השימוש שלהם באינסטגרם מסכן אותם? בני ובנות נוער. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק מודעות המותגים המובילים הופיעו לצד תוכן פוגעני כך למשל, פרסומת של אפליקציית הדייטינג באמבל (Bumble) הוצגה לצד סרטון של מישהו שמלטף בובת גומי בגודל טבעי ולצד סרטון נוסף של נערה צעירה החושפת את הבטן שלה. מקרה נוסף שנחשף כולל פרסום של פיצה האט, שהוצמד אל סרטון שבו גבר שוכב על מיטה ומחבק את מה הוגדר בכיתוב הסרטון כילדה בת 10. ככלל, מודעותיהם של מותגים נוספים ומוכרים, ביניהם צוינו גם דיסני או וולמארט, הופיעו לצד עוד תוכן בלתי הולם ושנוי במחלוקת. כשהג'ורנל פנה למפרסמים, החברות, כמו למשל כמו חברת השידוכים והדייטינג קבוצת מאץ', אמרו שהן יבחנו מחדש את הפרסום שלהן באינסטגרם והצהירו כי יפנו לחברת האם שלה, מטא, כדי להבין במה בדיוק מדובר. מטא סירבה להסביר לג'ורנל מדוע האלגוריתם ממליץ על סוג כזה של תוכן ולפי מה נבחרת ההמלצה הספציפית למשתמש המסוים. "המערכות שלנו יעילות בהפחתת תוכן מזיק, והשקענו מיליארדים בפתרונות בטיחות, אבטחה והתאמה למותג", אמרה בתגובה סמנתה סטטסון, סגנית נשיא במטא המטפלת בקשרים עם תעשיית הפרסום. לדבריה, השכיחות של תוכן לא הולם באינסטגרם נמוכה, והחברה ממשיכה להשקיע את כל מרצה לצמצום התופעה למינימום. מאידך ארגונים הפעילים למען בטיחות הילדים בעולם טוענים שמערכת ההמלצות של אינסטגרם דוחפת באופן אקטיבי משתמשים לעבר תוכן פוגעני. "שוב ושוב ראינו שאלגוריתמי המלצה מובילים משתמשים לגלות ולהיכנס לקהילות ניצול ילדים מקוונות", הגיבה ליאנה מקדונלד מהמרכז הקנדי להגנת ילדים, על הדברים שגילה תחקיר הג'ורנל האחרון.  עדותה וחשיפותיה פגעו במטא וכעת גם הולידו כנגד החברה תביעה חמורה. פרנסיס האוגן, חושפת השחיתיות, סיפרה הכל בתוכנית 60 דקות. צילום: צילום מסך תביעה משמעותית נגד מטא: פוגעת בילדים אלא שהחקירה מגיעה בזמן טעון עבור מטא, המתמודדת ממש בימים אלו עם תביעה משפטית בגין השפעתה של אינסטגרם על בטיחותם ורווחתם של משתמשים צעירים בשירות. כחלק מהתביעה שהחלה להיבחן בבית המשפט בחודש שעבר, רוב מדינות ארה"ב תובעות את מטא בטענה שהיא פוגעת, או פגעה, במכוון בילדים שמשתמשים בשירותיה. הפרשה החלה לפני שנתיים כשפרנסיס האוגן – מי שהועסקה בעבר על ידי מטא (פייסבוק אז) והפכה לחושפת שחיתויות – הציגה בפני העולם מסמכים פנימיים שהדגימו שאינסטגרם יודעת כי האלגוריתם שלה מקדם תוכן מזיק – אך בוחרת להתעלם מכך. האוגן הדגימה כיצד החברה מתכנתת את האלגוריתם שלה כדי להגביר תוכן מעורר מחלוקת וזעם בקרב משתמשים, מתוך מטרה להגדיל את המעורבות שלהם בפלטפורמה. בין השאר במסגרת חשיפותיה, האוגן הוכיחה כי באינסטגרם מטרגטים במכוון תוכן לנערות בעלות נטייה לתסביכי גוף ואף לאנורקסיה. בראיון מטלטל שהעניקה באותם ימים לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS, נחשפה בזמנו העובדת לשעבר של ענקית המדיה החברתית וגילתה את הסודות הכמוסים ביותר של החברה לעולם, אחרי שבעבודתה כמהנדסת מוצר נתקלה במציאות שפשוט לא יכלה לשתוק לה. האוגן, כאמור, סיפקה באותם ימים ראיות פנימיות התומכות בטענותיה ואלו פורסמו בסדרת מאמרים ב-ג'ורנל תחת הכותרת Facebook Papers. התביעה הנוכחית והלא פשוטה איתה מתמודדת מטא בימים אלו, שהגישו נגדה תובעים כלליים מ-41 מדינות בארה"ב – שהן כמובן רוב המדינות בה – מבוססת בחלקה על אותן ראיות שסיפק האוגן ל-ג'ורנל. החשיפה החדשה הנוכחית יכולה להפוך לכזו שתפגע עוד יותר בסיכויה של מטא לטהר את שמה במשפט המתוקשר. יש לקוות כי ממצאי החקירה האחרונה של הג'ורנל, הלחץ מהמפרסמים שנחשפו אליה, והמשפט שמטא מתמודדת איתו בארה"ב, יגבירו את הלחץ על הענקית ממנלו פארק לטפל בחששות בנוגע לבטיחות הנוער ואלגוריתמי ההמלצות שלה ולנקוט סופסוף בפעולות קונקרטיות להגנה על ילדים של כולנו.

הביקורת נגד X (לשעבר טוויטר) נמשכת, ואיתה הצעדים שעושים גופים שונים, ובמרכזם חרם המפרסמים על הרשת החברתית. ההתפתחות החדשה מגיעה מפריז, שראשת העירייה שלה, אן הידאלגו, הודיעה שלשום (ב') שהיא פורשת מ-X, שלטענתה הפכה ל-"ביוב עולמי רחב היקף". לדבריה, "הפלטפורמה הזאת והבעלים שלה (היא לא ציינה במפורש את שמו של אילון מאסק – י"ה) פועלים במכוון כדי להחריף מתחים ומחלוקות". הידאלגו השתמשה בחשבון ה-X שלה עצמו כדי להודיע על פרישתה מהרשת החברתית, בפוסט ארוך למדי. "זהו (הכוונה ל-X – י"ה), באופן ברור, פרויקט פוליטי, שרוצה שנהיה בלי הדמוקרטיה וערכיה לטובת אינטרסים (של גורמים – י"ה) פרטיים בעלי כוח", כתבה. לדבריה, "טוויטר רחוקה מהמדיום פורץ הדרך שהיא הייתה, שאפשר לזמינות מידע למספר הרחב ביותר של אנשים. בשנים האחרונות היא הפכה לכלי משמעותי בהרס הדמוקרטיה". "אין סוף מניפולציות, גזענות והתקפות על ליברלים" "בין אם אלה מניפולציות, דיס-אינפורמציה והפצת שנאה, הטרדות, אנטישמיות וגזענות לשמה, ובין אם מתקפות מרושעות על מדענים, מומחי אקלים, נשים, מומחי סביבה, ליברלים וכל אלה שיש להם רצון טוב, שרוצים לקחת חלק בוויכוחים פוליטיים שלווים בעולם שהולך והופך מורכב יותר ויותר – מספרן על גבי הפלטפורמה הוא אין סופי", הוסיפה. "שלא לציין את ההתערבות היומיומית בהליכים אלקטורליים, שמאיימת לערער את היציבות של הדמוקרטיות שלנו, להבאיש את ריחן ולקעקע את הריבונות שלהן". "כיום", כתבה הידאלגו, "התוכן השנוי במחלוקת, השמועות והמניפולציות שולטים בשיח הציבורי, במידה רבה עקב האלגוריתם של טוויטר, ששם הדבר היחיד שנחשב הוא מספר הלייקים. העובדות לא רלוונטיות". היא ציינה במיוחד את מה שלטענתה הוא "הסתרה מכוונת של מידע" בכל הנוגע למשברי האקלים והאנרגיה. "המדיום הזה הפך להיות ביוב עולמי ענק, ואנחנו צריכים להמשיך לטבוע בו?", שאלה ראשת העיר שאלה רטורית. ביקור המירוק של מאסק בישראל הדברים של הידאלגו באים בעיקר על רקע שורת צעדים שמאסק נקט מאז שהשתלט על החברה לפני קצת יותר משנה, שלטענת מבקריו מסירים מגבלות מסוימות על שיח שנאה ב-X, לטובת הגדלת הרווחים, ובעקבות אמירות שנויות במחלוקת שלו , שהביאו להאשמתו בין היתר באנטישמיות. מאסק דחה את ההאשמות הללו, כמו גם את הטענות ש-X מקדמת הפצת שיח שנאה. אילון מאסק, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונציג צה"ל בסיור בכפר עזה, שלשום. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ ההאשמות נגד X בהפצת שיח שנאה התגברו עם תחילת המלחמה בין ישראל לחמאס. יחד עם הצעדים שנקט מאסק, זה הביא מפרסמים גדולים, ברובם חברות טכנולוגיה, להחליט על הפסקת הפרסום שלהם ב-X. גורם מדיני שעשה זאת הוא האיחוד האירופי, שהודיע על הפסקה זמנית של פרסום המודעות שלו בפלטפורמה. בצעד שמצטייר ככזה שבא למרק אותו ואת הרשת החברתית שלו, ולענות על ההאשמות באנטישמיות, מאסק ביקר השבוע בישראל, סייר עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכפר עזה, ונפגש עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, ונציגי משפחות החטופים. דובר מטעם X לא השיב לפניית הניו יורק טיימס על החלטתה של ראשת עיריית פריז לעזוב את הרשת החברתית. יש לציין שמעיריית פריז נמסר שהיא ממשיכה להפעיל את חשבון ה-X שלה. בקיץ הקרוב תארח בירת צרפת את האולימפיאדה, מה שצפוי להביא קהל רב ותנועה רבה לא רק לעיר, אלא גם לחשבון ה-X שהיא, כאמור, ממשיכה להפעיל.

נתון מעודד עבור מנהלי הגנת סייבר ואבטחת מידע ארגוניים: צוותי האבטחה נוטים לקבל יותר תמיכה מהדירקטוריונים שלהם לעומת העבר, וכך פחות מהם מאבדים את מקום עבודתם לאחר מתקפת סייבר; כך לפי מחקר חדש של טרליקס (Trellix). המחקר נשא את הכותרת "The Mind of the CISO". הנתון הזה חשוב, הסבירו חוקרי החברה, כי "מומחי אבטחת סייבר חששו וחוששים זה זמן כי יפוטרו ויהפכו לשעיר לעזאזל של הארגון שלהם – לאחר חשיפתה של פריצת מידע בעקבות מתקפת סייבר שהחברה חוותה. נתוני המחקר שלנו מצביעים על כך, שהגישות בחדרי הישיבות ובקרב שכבת הסמנכ"לים (C-suite) בארגונים מתחילות להשתנות". את המחקר ערכה Vanson Bourne בקרב 500 מנהלי אבטחה בארגונים המונים לפחות 1,000 עובדים. בין המדינות שנסקרו – ארה"ב, מקסיקו, ברזיל, בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטרליה, הודו ויפן. המשותף לכלל מקצועני האבטחה, ציינו החוקרים, הוא שכולם חוו לפחות אירוע סייבר משמעותי אחד בחמש השנים האחרונות. מהמחקר עולה, כי רק 13% ממנהלי אבטחת המידע שהשתתפו בו אמרו, שהחברה שלהם פיטרה אנשים, או צמצמה את צוות האבטחה במהלך תריסר החודשים שלאחר תקרית אבטחת סייבר גדולה. 95% ממנהלי האבטחה ציינו, כי הם קיבלו יותר תמיכה מהדירקטוריון בעקבות מתקפת סייבר. 23% מהם אמרו, שהחברות שלהם צמצמו את הצוות במהלך השנה עד שלוש השנים שלאחר התקרית. 31% ציינו, כי החברות שלהם פיטרו אנשי אבטחה בפרק הזמן של יותר משלוש שנים לאחר האירוע. נתון נוסף מהמחקר מצביע, כי בסמוך לאחר האירוע, חברות נוטות להגדיל את תקציבי אבטחת המידע והגנת הסייבר. כך, 46% ממנהלי האבטחה אמרו שהחברות שלהם הגדילו את התקציבים לטובת רכישת כלים וטכנולוגיות חדשות לאחר תקרית הסייבר. 38% מהם דיווחו, כי בעקבות אירוע הסייבר הוסיפו החברות שלהם תקנים ויצרו מקומות עבודה חדשים בתחום. 44% מהם הוסיפו שירותי אבטחה וחתמו על חוזים חדשים במסגרת תוכנית אבטחת הסייבר שלהם. 42% מהם שינו את אסטרטגיית האבטחה הכוללת שלהם ו-41% מהם יישמו מסגרות ותקנים חדשים. המחקר העלה את היקף האתגרים הניצבים למול מנהלי ההגנה בסייבר, כאשר האיומים הנפוצים ביותר הם: 48% מהם מתמודדים עם מתקפות גניבת נתונים, 43% – למול נוזקות, ו-37% מהם חווים מתקפות מניעת שירות מבוזרות, DDoS. אבל, ציין החוקרים, "יש אבל": הדו"ח מצביע על כך, שאובדן מקומות עבודה של מקצועני הגנת הסייבר עדיין מתרחש – לא מיד אחרי שהתרחשה מתקפת הסייבר, אלא ברגע שהחברה מבינה טוב יותר איך זה קרה. "אולי ההשפעות על הצוות אינן מגיעות באופן מיידי בעקבות תקרית, אלא הן מורגשות ככל שהזמן חולף, כאשר האבק שוקע. זה הזמן שבו מנהלי האבטחה מחפשים דרכים חדשות לבנות את תוכניות האבטחה שלהם, הן ארכיטקטונית-טכנולוגית וגם בהיבט משאבי אנוש", צוין בדו"ח. לסיכום, ציינו החוקרים, "בתמונה הגדולה, חלק ממנהלי אבטחת המידע בארגונים מתמודדים עם תלונות משפטיות ואובדן מקומות עבודה לאחר תקריות סייבר גדולות; תקנות של רשויות ניירות הערך מציבות אותם בפני עוד סיכונים ותחומי אחריות נוספים". "הלקח הגדול ביותר היא שיש להעלות את המודעות ברמת הדירקטוריון", אמר מנהל אבטחה של סוכנות ממשל אוסטרלית שהשתתף במחקר, "למרבה הצער, יש צורך שיתחולל אירוע סייבר כדי שהדבר יקרה". "המחקר מצביע על החשיבות והדחיפות בהגדלת אוריינות הסייבר של הנהלות ארגונים. זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר של מנהלי אבטחת המידע", אמר בריאן פלמה, מנכ"ל טרליקס, "המחקר מצביע על נכונות של הנהלות ארגונים רבות לתמוך בצוותי הגנת הסייבר רק לאחר מתקפה. ברור שזה צריך להיות הפוך".

המלחמה שנכפתה עלינו לפני כחודש וחצי הביאה, שוב, לסגירת חלק ניכר מאוד ממוסדות החינוך במדינה, ולמעבר ללימודים מרחוק. כמו בקורונה, התלמידות והתלמידים פתחו את המחשב, נכנסו לזום – והשתתפו בשיעור, מי יותר ומי פחות, אם להשתמש בקורטוב של הומור. אלא שבוובינר שקיימה קבוצת אנשים ומחשבים השבוע, שעסק בחינוך בשעת חירום, התברר שבמלחמה הנוכחית, המציאות יותר מורכבת מהקורונה. מה שמוסיף למורכבות של הסיטואציה הפעם הוא שלא מדובר רק בסגירה זמנית של מוסדות החינוך, כפי שהיה בקורונה, אלא בכך שהתלמידים ביישובים רבים בארץ, בדרום ובצפון, פונו מיישוביהם, עם משפחותיהם, ושוכנו במקומות אחרים במדינה – בתל אביב, בקיבוץ שפיים, באילת ובמקומות נוספים. כלומר, התלמידים האלה לא יזכו לראות את בית הספר שלהם עוד חודשים רבים, אם בכלל. יש להוסיף לכך את האווירה הקשה במדינה, ואת ההשפעה של כל זה על הקשב של הילדים, שכן זה אחרת ללמוד בבית הספר מאשר בבית, ביישוב שלך מאשר בבית מלון ביישוב אחר ובאווירה קשה מאשר במצב רגיל. צריך לציין בהקשר זה גם את המשתנה השני ב-"משוואה" שהיא הכיתה – המורות והמורים. רבים מהמפונים הם אנשי הוראה, שפונו יחד עם תלמידיהם מאותם ישובים. אלה גם אלה יצאו מבתיהם ללא כל ציוד ללמידה, כולל מחשבים. קרן אתנה, בראשותו של אורי בן ארי, שעוסקת מזה 14 שנים בהענקת ארגזי כלים טכנולוגיים למורים, כולל מחשבים, התארגנה במהירות וחילקה להם מחשבים, כד שיוכלו לתפקד, לשוב לעבודה במהירות וללמד. אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה. צילום: אלעד גוטמן החברים במשרד החינוך צריכים להוציא את הראש מחוץ לחלונות שלו, לאמץ יוזמות אזרחיות ולמנף יחד איתן את מערכת החינוך. במאה ה-21 אין כל סיבה שמדינת ישראל לא תעניק למורה את כלי העבודה שלו, ואין כל סיבה שבתי הספר לא יהיו מתוקשבים לחלוטין אי אפשר היה שלא להתרגש מדבריה בוובינר של רחל אוחנה, מנהלת מינהל החינוך בעיריית אופקים – עיר שספגה אבדות ונזקים רבים באותה שבת שחורה. החלטה של המנהיגות המקומית להמשיך ככל הניתן בשגרה הובילה את אגף החינוך לעשות הכול כדי להחזיר את התלמידים לבתי הספר במהירות האפשרית, כמובן תוך התחשבות במציאות הקשה. גם כאן הטכנולוגיה, כפי שאוחנה העידה, שיחקה תפקיד מרכזי. רחל אוחנה, מנהלת מינהל החינוך בעיריית אופקים. צילום: צילום מסך טכנולוגיה במערכת החינוך – לא רק ללימוד לכשעצמו כמו בהרבה מקרים אחרים, גם כאן, החברה האזרחית, ארגוני מתנדבים וכפי שראינו הרשויות המקומיות ידעו לנצל את הטכנולוגיה שנועדה במקור ללימוד לצורך חשוב לא פחות, בפרט בימים טרופים אלה – חוסן רגשי. היא אפשרה לתלמידים התרגעות לרגע. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מעבדת הדמיון של אותה קרן אתנה שהוזכרה כקודם. היא כבר קיימת בכמה וכמה ישובים ורשויות מקומיות, למשל במועצה האזורית גוש עציון, ומנהל אגף החינוך בה, שמואל יסלזון, הציג זאת במפגש הווירטואלי. בימי שגרה, המעבדה משמשת להעצמת חוויית הלימוד של התלמידים, אבל עם תחילת המלחמה היא, על הציוד שבה ועל המולטימדיה שלה, הפכה למרכז התרגעות לכמה שעות – הן למורים והן לתלמידים. פעולות דומות נעשו ביישובים אחרים שבהן מעבדת הדמיון הותקנה. דומה שאיש לא העלה על דעתו שהמעבדות הללו יהפכו לעוד מרכז חוסן רגשי להורים וילדים. מה משרד החינוך צריך לעשות בשש אחרי המלחמה? מה שצוין כאן מלמד שהמלחמה מהווה עוד הוכחה למרכזיות של הטכנולוגיה במערכת החינוך. כחלק מהפקת הלקחים שמשרד החינוך יצטרך לעשות בשוך הקרבות, עליו להגביר את שיתוף הפעולה שלו עם יוזמות אזרחיות שונות, שסייעו למערכת החינוך לחזור לשגרה ככל הניתן, ולעודד את הרשויות המקומיות להגביר שיתופי פעולה דומים. המשרד צריך לרענן את ההיערכות שלו לשעת חירום, למלא בתוכן מענה לתסריטי קיצון, כפי שהמלחמה הזאת לימדה אותנו, ולנצל את הכאוס הזה להצעדת כלל מערכת החינוך אל העידן הבא, לכיתות העתיד. עליו לעשות, ממש עם סיום המלחמה, את הצעד הראשון להטמעת כלים כמו מעבדת הדמיון, לתקשוב של בתי הספר ובכלל, למעבר למאה ה-21 – צעדים שהוא היה צריך לעשות מזמן, עוד בסוף המאה ה-20, אבל הנחיצות והתכיפות שלהם עולות על רקע מה שחווינו ואנחנו חווים בשבועות האחרונים. עוד דבר שעל משרד החינוך לעשות לכשתיפסק האש (לגמרי, לא זמנית) הוא להשקיע עוד יותר במשאב האנושי, המורים, ששוב הוכח שהם מהווים את אחד העוגנים שמאפשרים לחברה האזרחית שגרה, גם אם היא שגרת חירום. להוציא את הראש מחוץ לחלונות. בניין משרד החינוך בירושלים. צילום: ShutterStock לסיכום, החברים בירושלים צריכים להוציא את הראש מחוץ לחלונות של משרד החינוך, לאמץ יוזמות אזרחיות ולמנף יחד איתן את המערכת. במאה ה-21 אין כל סיבה שמדינת ישראל לא תעניק למורה את כלי העבודה שלו, במקום להסתמך על ארגוני מתנדבים שמתבססים על פילנתרופיה, ואין כל סיבה שבתי הספר לא יהיו מתוקשבים לחלוטין. החינוך היה ותמיד יהיה הבסיס לשינוי החברתי-תרבותי שמדינת ישראל תיאלץ לבצע בשש אחרי המלחמה.

ברקע כ-40 ניסיונות למתקפות סייבר על חברות מחשוב ושירותי אחסון דיגיטליים מאז תחילת המלחמה, הממשלה אישרה שלשום (ב') בלילה תקנות לשעת חירום, המאפשרות לטפל במתקפות סייבר חמורות. מומחים ציינו בפני אנשים ומחשבים כי "אף שההוראות עצמן מוצדקות, כי ישראל מצויה במצב מלחמה, עולה החשש כי זהו ניסיון 'לדחוף' את חוק הסייבר בדלת האחורית, בסתר, בלא ביקורת ציבורית ראויה ובלא דיון מעמיק על כל ההשלכות של התקנות, למשל – הרחבת השליטה הממשלתית בפעולות האזרחים". מטרת ההוראה, נמסר ממערך הסייבר הלאומי, היא "לצמצם את הנזק הפוטנציאלי הרוחבי העלול להיגרם למשק בשעת חירום, כתוצאה ממתקפה שכזו". לפי המערך, "בשל אופי השירות שמציעות חברות האחסון והמחשוב, הן מהוות ציר כניסה המאפשר לתוקפים להתפשט ולהגיע לגופים רבים המחוברים אליהן או שמאחסנים אצלן מידע – ואף לעשרות לקוחות במקביל". פוטנציאל הפגיעה, הסבירו, "עלול להגיע גם לגופים חיוניים שמחוברים לחברות אלו, שתפקידן בשגרה ועוד יותר בחירום הוא קריטי, לרבות בתי חולים, חברות שילוח, משרדי ממשלה ועוד". "בתקופת המלחמה ניכרה עלייה בניסיונות כנגד חברות מסוג זה, ואף באירועים שגרמו לנזק ממשי לכמה חברות במקביל", נמסר. "לצורך הגנה על הציבור ושמירה על הרציפות התפקודית במשק בעת זו, עלה הצורך הדחוף להעביר תקנות שעת חירום, לטובת איתור ובלימת התקיפה ולצמצום הנזק". תקנות החירום נועדו להיערך להסלמתה. מלחמת הסייבר הנלוות למלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק מה משמעות התקנות לשעת חירום?  במסגרת התקנות לשעת חירום, במקרה של מתקפת סייבר חמורה, "בעלת סיכון למדינה או לשירות חיוני, מערך הסייבר הלאומי, שב"כ, או משרד הביטחון – יהיו רשאים, בהתאם לסוג החברה שנפגעה, לתת לספקי שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים הוראות לטיפול במתקפה". ההוראות יחולו רק במקרה שהמתקפה אינה מטופלת באופן מספק על ידי ספקי שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים. עוד קובעות התקנות כי בטרם יינתנו הוראות, ישקלו ההשפעות האפשריות על היבטי פרטיות, ההשלכות הכלכליות של יישום ההוראה ועוד. נוסף לכך, גופי המדינה ידווחו ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אחת לשבועיים, על מתן הוראות לפי תקנות אלו. תקנות שעת החירום שאושרו נכנסו לתוקף באופן מיידי ויהיו בתוקף למשך חודש. במקביל, נמסר, "תקודם הוראת שעה בנושא, שהטיוטה שלה פורסמה להערות הציבור". עורך דין המתמחה בדיני קניין רוחני, הגנת הפרטיות ואינטרנט, אמר לאנשים ומחשבים: "עולה חשש כי חוק הסייבר, אשר טרם נחקק באופן סופי, ייכנס 'כגנב בלילה' דרך התקנות לשעת חירום שאושרו, אשר מאפשרות לטפל במתקפות סייבר חמורות. כך, יש לעקוב האם לא נעשה כאן מחטף חוקתי, במסגרתו המדינה נוטלת לעצמה סמכויות הרבה יותר רחבות ממה שנדרש הלכה למעשה כדי להגן על אזרחי המדינה והארגונים שבה. זאת, כי עלול להיווצר מצב בו התקנות, ולאחר מכן החוק, יעשו שימוש בטכנולוגיה כדי להגדיל את מוטת השליטה הממשלתית על האזרחים". עורכת דין ורד זליכה, משרד ליפא מאיר. צילום: איה בן עזרי "ייתכנו מצבים 'אפורים' בנושא היקף התחולה על ספקי שירותי אחסון" עו"ד ורד זליכה הייתה בעברה ראשת תחום מדיניות בינלאומית ויוזמות בינלאומיות במערך הסייבר הלאומי, וכן היועצת המשפטית לתחום הסייבר בצה"ל. עו"ד זליכה היא שותפה וראשת תחום סייבר ובינה מלאכותית במשרד ליפא מאיר. לדבריה, "ברקע לוחמת הסייבר, המתנהלת במקביל לשדה הקרב ברצועת עזה, והאיומים הגוברים מצד מדינות אויב וארגוני טרור, אפשר להבין את הצורך המתעורר בתקנות החדשות, לשם מתן מענה לחשש לפגיעה רוחבית במשק עקב פגיעה בספקי שירותי אחסון". "יחד עם זאת", ציינה, "התקנות, כמו גם טיוטת תזכיר החוק שמיועד להחליף אותן בהמשך הדרך, מעוררות כמה אתגרים. בין היתר, מזווית המבט הטכנולוגית-משפטית, ייתכנו מצבים 'אפורים' בנושא היקף התחולה על ספקי שירותי אחסון. לדוגמה, יכולה להתעורר השאלה מהי התדירות הנדרשת בחיבוריות שבין מחשבי הספק לבין מחשבי מקבל השירותים, המביאה לכך שהתקנות יחולו על ספק שירותי האחסון?". "בנוסף", אמרה, "לפי התקנות, ככל שנעשתה פנייה על ידי גורם מוסמך לספק בדבר חשש לתקיפת סייבר חמורה, לספק יש אפשרות למסור תצהיר אודות עמידתו בתקן 800-53 NIST, הנוגע לבקרות אבטחת מידע ופרטיות למערכות מידע ולארגונים. מצד אחד, מדובר בתצהיר שנועד להקל לכאורה על הספק, אולם מצד שני, אם אכן קיים חשש משמעותי לתקיפת סייבר חמורה והכוונה היא להגן על המשק, יש לשאול: האם ברמה הטכנולוגית-אבטחתית, עמידה בתקן זה אכן מסירה כל חשש ותייתר בהכרח את התממשותם של הסיכונים שהתקנות נועדו למנוע?".

במהלך השנים האחרונות מצויים הישראלים במצב נפשי רגיש ונפיץ, לאחר שלוש שנים של התמודדות עם מגיפת הקורונה, ולא הרבה אחריה מצב ביטחוני מעורער. למשל, בתקופת הקורונה דווח על עלייה של 25% בדיווח על חרדה ודיכאון ברמה הגלובלית. בנוסף, על פי מחקרים, כ-22% מאוכלוסיות שנמצאות באזורי קונפליקט סובלות מדיכאון, חרדה, פוסט-טראומה, התקפי דו-קוטביות וסכיזופרניה. רק באחרונה דיווח משרד הבריאות על עלייה חדה בקרב מטופלים המתלוננים על חרדה, דיכאון, נדודי שינה וירידה בתפקוד הכללי. לאור פרוץ המלחמה בעזה והמשכיות הלחימה, ערכה בימים אלו דלויט קטליסט (Deloitte Catalyst) דו"ח, שבדק את ההשפעה של מצבי קיצון על הבריאות הנפשית של האוכלוסייה והחשיבות בטכנולוגיות חדשות הפועלות בתחום בריאות הנפש. הדו"ח מציג, כי הביקוש הגבוה מצד מטופלים, לצד מחסור במומחים בעולמות בריאות הנפש, מחייב רתימה של טכנולוגיות חדשות מקומיות ושילובן במסגרות הטיפוליות בזמן המלחמה ולאחריה. עוד הראה הדו"ח, כי הבידוד הכפוי בתקופת הקורונה הביא להופעתן של שיטות טיפול מרחוק, חלקן הגדול מבוסס על טכנולוגיות חדישות. היה להן תפקיד קריטי במניעת הידרדרות מנטלית, בחיזוק הבריאות הנפשית של המטופלים וכפועל יוצא – בהעלאת המורל הכללי. לכל אלו הייתה השפעה בכל תחומי החיים: כלכלה, פריון עבודה וכו'. נקודות עיקריות מוספות שעלו מן הדו"ח: חשיבות יישום הלקחים בזמן המלחמה, שצפויה להיות ממושכת – המערכה הנוכחית אך מדגישה את חשיבות שילובן של הטכנולוגיות הקיימות במערכי הטיפול הציבוריים – הן תסייענה להגיע למסות של מטופלים ולהציע להם טיפול איכותי ומותאם לצרכיהם. רתימת טכנולוגיות בריאות הנפש ליום שאחרי – מערכת הבריאות בישראל, כמו רוב מערכות הבריאות בעולם, סובלת ממחסור חריף באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. שילוב של טכנולוגיות קיימות, או כאלו שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים, הינה הכרחית. הטכנולוגיות שעוסקות בתחום בריאות הנפש מחולקות לכמה סוגים וקטגוריות: טיפול מונע (Predictive Treatment) – טכנולוגיות המשמשות לזיהוי מוקדם של התדרדרות הבריאות הנפשית. בקרה ומעקב (Monitoring) – טכנולוגיות המבצעות מעקב ובקרה אחר מצבם של המטופלים ומספקות מידע בזמן אמת למטפלים. כלים טיפוליים פיזיים (Therapy Devices) – אמצעים ועזרים טכנולוגיים, חלקם לבישים, המשמשים לאבחון, מניעה וטיפול במטופלים. כלי טיפול מרחוק (Telehealth) – טכנולוגיות המאפשרות למטפלים לטפל בחולים מבלי להדרש למפגש פיזי. אפליקציות תרפויטיות (Therapy Applications) – אפליקציות לשימוש עצמי על ידי המטופלים, המיועדות לשיפור והטבת מצבם הנפשי, שיפור המודעות וחיזוק הצד המנטאלי. הדו"ח מציג כמה דוגמאות לסטארט-אפים מקומיים שמתמחים בטכנולוגיות מעולם בריאות הנפש: GrayMatters Health – סטארט-אפ ישראלי המתמחה ב-Self-neuromodulation therapies לטיפול ושיפור הבריאות הנפשית. מדובר בטיפולים אשר עורכים שימוש בטכנולוגיות לגירוי עצבי, ומטרתן לווסת את הפעילות העצבית ולהשיבה לפעילות תקינה. הם משמשים במגוון רחב של מצבי בריאות נפשית, בהם כאב כרוני, דיכאון, חרדה ואי-סדרים נוירולוגיים אחרים. מדובר בחברה הראשונה שקיבלה את אישור ה-FDA לשווק את הטכנולוגיות שלה כמוצר משלים לטיפול בפוסט טראומה. מוצריה עורכים שימוש במדדים ביולוגיים במשולב עם תשתית מבוססת שמע וראייה כדי לסייע למטופלים לווסת את השליטה באיזור העצבי/מוחי שנפגע. Intuition Robotics – סטארט-אפ ישראלי, ששם לעצמו ליעד לדרבן משתמשים לחיות חיים בריאים ושמחים יותר. הטכנולוגיה שמשמשת אותם, ElliQ, היא בעצם מנטור קולי פרואקטיבי, שמדברן את המשתמש לשפר את רווחתם בכל היבטי החיים המרכזיים – החברתיים, הנפשיים והכלכליים. Behavidence – חברה המתמחה במעקב ובקרה אחר מצבו הנפשי של מטופל באמצעות ניטור חכם של דפוסי השימוש שלו בטלפון הסלולרי, וזאת מבלי לפגוע בפרטיותו (כלומר, הטכנולוגיה אינה דוגמת תכנים מהמכשיר). החברה עורכת שימוש בלמידת מכונה ובפנטופיה דיגיטלית בכדי להעריך את מצבו הנפשי של מטופל לאורך זמן, במטרה לזהות מגמת שיפור/הידרדרות. לאחרונה הוכיחה בניסויים קליניים את יכולתה לזהות מראש דיכאון אחרי לידה. עמית הראל, שותף, מוביל הפעילות בדלויט קטליסט ומוביל את תחום השירותים לתאגידים בינ"ל בדלויט ישראל, ציין, כי "תעשיית בריאות הנפש מתמודדת בימים אלו עם "הסערה המושלמת", סערה שהינה תולדת התלכדותם של כמה גורמים: מחסור אקוטי באנשי מקצוע בתחום, 'התמכרות' של הציבור לשירות הניתן על בסיס פלטפורמות טכנולוגיות, השלכות מתמשכות של אירועים גלובליים בשנים האחרונות – התפרצות הקורונה, המלחמה באוקראינה, וכעת המלחמה אצלנו בבית. כל אלו רק הנכיחו את הצורך הגדל של האנושות במענה איכותי ומהיר שיגשר על הפער בין ההיצע – הדל יחסית – לבין הביקוש המאמיר. השנים הקרובות עתידות לעמוד בסימן האצה משמעותית של רוויזיה משמעותית בעולמות בריאות הנפש, כאשר המלחמה עתידה לשמש כזרז עיקרי בשוק המקומי. אנחנו צפויים לראות הרבה מאוד טכנולוגיות וכלים בעולמות בריאות הנפש, שעתידים לייצר מהפכה תפיסתית שלמה לגבי הדרך שבה אנחנו צורכים את השירותים בתחום".

המועצה האזורית תמר מארחת מזה כשבעה שבועות כ-13,000 אורחים מהעוטף, משדרות ומקריית שמונה. בתקופה זו הקימה המועצה המונה כ-1,600 תושבים, תשתיות רבות בתחומים שונים כדי לתת מענה לאלפי המפונים שהגיעו לתקופה ארוכה ולא לנופש של מספר ימים אליו ערוך האזור. בעזרת עובדי המועצה, מתנדבים, פיקוד העורף ומשרדי הממשלה ניתן מענה מקיף בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, התרבות ופעילויות הפגה, התחבורה, התעסוקה ועוד. כדי להנגיש את מגוון המידע מעבר לקבוצות הווטסאפ של המפונים ולבתי המלון וההארחה, פנתה המועצה לחברת קונקטים, אשר תרמה ללא עלות את מערך ההדרכה ואפליקציית המידע שלה והסבה אותה לשימוש המועצה לטובת המפונים. באפליקציית תמר סיטי מתעדכן כל המידע הנוגע לאזור ולשירותים השונים הניתנים באזור – מרפאות, חינוך, טיולים, הרצאות והופעות, לוח דרושים, התראת שיטפונות, שירותים ומשרדי ממשלה ועוד. באפליקציה יש צ'אט ובו ניתן להתכתב ולקבל מענה לשאלות. ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר ים המלח: "המועצה האזורית תמר התגייסה מתחילת המלחמה לקליטת כ-13,000 מפונים מהנגב המערבי, השדרות והקריית שמונה. זיהינו את הצורך בהנגשת המידע הנוגע לכל מה שקורה בגזרה בדרכים נוספות, ולכן פיתחנו את אפליקציית תמר סיטי. אני קורא לאורחינו להשתמש באפליקציה וליהנות בקלות ממגוון האפשרויות והפעילויות שתמצאו שם. בימים אלו אנו ממשיכים בפיתוח פרויקטים נוספים כדי לייצר, עד כמה שניתן, חיי שגרה למפונים. ביחד ננצח!" להרשמה לאפליקציה, לחצו כאן.

AWS הכריזה על Commit כשותף השנה שלה בישראל בתחום האינטגרציה, שירותי מומחה וייעוץ (System Integrator). זהו פרס AWS השלישי שקוטפת החברה בארבע השנים האחרונות. הפרס המוערך מוענק ל-Commit על סיוע בקנה מידה משמעותי בקידום חדשנות ייחודית, ובניית פתרונות משולבים ללקוחותיה בענן של אמזון. הפרס הנחשב מכיר בתרומה של Commit כשותף AWS מוביל, שהוכיח תוצאות חיוביות ייחודיות ובולטות במיוחד בפני צוות השותפים והמכירות של החברה, בקנה מידה משמעותי. Commit היא חברת האינטגרציה היחידה בישראל שזכתה בתואר השנה. Commit הינה שותפה בכירה (Premier Partner) של AWS, עם היסטוריה מוצלחת מאוד של עבודה משותפת. כאמור, זוהי הפעם השלישית שבה היא זוכה בפרס של AWS בארבע השנים האחרונות, כאשר בפעמים הקודמות היא הוכתרה כשותף השנה בתחום המגזר הציבורי (Public Sector of the year) וככוכב העולה של השנה (Rising Star of the year). במהלך השנים, ובפרט בשנה האחרונה, סייעה Commit ללקוחות רבים לעבור לענן, לייעל את עומסי העבודה בענן ולבצע בו אופטימיזציה, לרבות אופטימיזציה פיננסית (FinOps), לחסוך באופן ניכר בעלויות השימוש בקלאוד ולפתח אפליקציות ושירותים חדשים מבוססי ענן. אחד מענפי ההתמחות של Commit היא סיוע בתכלול ואינטגרציה של מקרים מורכבים וטיוב מקסימלי של יכולות ענן קיימות. מהן היכולות המוכחות של Commit? בין יתר היכולות המוכחות של מומחי הענן של Commit ניתן למנות שירותי ארכיטקטורה וביצוע מיגרציות, תהליכי מודרניזציה של מערכות קיימות והקמה של סביבות ענניות חדשות, עם התמחות בעולמות התוכנה כשירות (SaaS), אינטרנט של הדברים (IoT), סייבר, ביג דאטה ו-GenAI. במסגרת זאת ביצעה Commit בשנה האחרונה כמות גדולה של מיגרציות מורכבות ומוצלחות לענן עם חברות היי-טק ו-ISVs. אנשי Commit. מימין: אריק פיינגולד, המנכ"ל, עידן פיינגולד, ליאור ביאליק ואנטולי קושניר. צילום: דודי פינגולד Commit היא אחת מחברות שירותי הטכנולוגיה המובילות והוותיקות בישראל. היא מעניקה פתרונות מ-א' ועד ת' לחברות היי-טק, סטארט-אפים, גופים מוסדיים, גופי ביטחון, גופים פיננסיים ועוד. החברה סיימה את 2022 עם צמיחה של כ-35% בהכנסות, שנמשכה גם לאורך 2023, ועם גידול משמעותי בכוח האדם, שמונה כבר כ-700 עובדים. "עדות לעבודה המאומצת ולמסירות של הצוות שלנו" "אנו חשים כבוד גדול לקבל הכרה מ-AWS כשותף השנה לשנת 2023 בישראל", אמר עידן פינגולד, מנכ"ל Commit. "פרס זה הוא עדות לעבודה המאומצת ולמסירות של הצוות שלנו לעזור ללקוחות להשתמש בענן לצורך טיוב העבודה וחיסכון במשאבים. השותפות שלנו עם AWS היא מעמיקה וקרובה, ופעמים רבות אף פורצת דרך עבור לקוחותינו. אנו גאים לעבוד לצד צוות המומחים של AWS, ומצפים להמשך עבודה פורה ומוצלח". חטיבת הענן של החברה, שאותה מוביל ליאור ביאליק, כוללת מעל 200 מומחים בתחומי הענן השונים בישראל, ארצות הברית ואירופה. נוסף למומחי ענן מעסיקה Commit מומחי מוצר, תוכנה, Devops, סייבר ושירותי מעטפת מנוהלים – NOC ,SOC ועוד, שמסייעים לחברה להעניק שירותים, פתרונות ומוצרים בכל התחומים הטכנולוגיים הנדרשים כ-One Stop Shop.