מסתבר שלפחות במקרים רבים, יוטיוב עולה בפיירפוקס, הדפדפן של מוזילה, לאט יותר מאשר בדפדפנים אחרים, כשההבדל עומד על חמש שניות. הסיבה לכך היא המלחמה שגוגל, הבעלים של יוטיוב, אסרה על המשתמשים בחוסמי פרסומות בפלטפורמה הפופולרית שלה. הבאז סביב העיכוב הזה החל בווידיאו שפרסם משתמש ברדיט, שבו הוא מראה שיוטיוב אמנם עולה בפיירפוקס לאט יותר, לאט מדי. בסרטון נראה שבמשך כמה שניות, עמוד הדפדפן כמעט ריק כשכתובת ה-URL היא youtube.com, ורק לאחר מכן האתר עולה כרגיל. ואולי בעצם מדובר בבעיית קישוריות, שאומת הרשת (ולפחות אומת משתמשי פיירפוקס) תולה עליה תילי תילים של פרשנויות? התשובה לכך היא לא, מפני שמשתמשי פיירפוקס שעברו מיידית לכרום – הדפדפן של גוגל עצמה – ראו שזמן העלאת האתר חוזר להיות כרגיל. גוגל – או, יותר נכון, יוטיוב – פרסמה בעקבות הבאז שהחל סביב הנושא הצהרה. היא כתבה בה כי "על מנת לתמוך באקו-סיסטם מגוון של יוצרי תוכן באופן גלובלי, ועל מנת לאפשר למיליארדים לגשת לתוכן המועדף עליהם ביוטיוב, פתחנו במאמץ לעודד גולשים שמשתמשים בחוסם פרסומות לאפשר את הצגתן ביוטיוב, או לעבור לשירות הפרימיום, שבו לא מוצגות פרסומות כלל. ייתכן שמשתמשים שיש להם חוסם פרסומות ייתקלו בהצגה לא אופטימלית (של האתר – י"ה), ולא משנה באיזה דפדפן הם משתמשים". כלומר, גוגל לא מסבירה את ביטול השיהוי של חמש שניות שחוו משתמשי הדפדפן של מוזילה מיד לאחר שעברו לכרום, וטוענת שלא רק משתמשי פיירפוקס עלולים לסבול ממנו.

אוניברסיטת בר אילן נמנית עם האוניברסיטאות הגדולות בישראל, ואת קמפוס האוניברסיטה הממוקם בליבה של גוש דן פוקדים מדי יום אלפי סטודנטים מכל רחבי הארץ, חברי סגל ומבקרים מישראל ומחו"ל. בדומה לארגונים גדולים רבים אחרים בישראל, גם אוניברסיטאות נמצאות לא פעם בחזית של מתקפות סייבר על ידי האקרים וגורמים עוינים אחרים ברחבי העולם. לא פעם התברר שמערכות אבטחת הסייבר שנבחרו ודרכי הפעלתן לא היו ברמה מספקת כדי לבלום מתקפות זדוניות, ובמספר מקרים תשתיות המחשוב של מוסדות אקדמיים מובילים – נפרצו. זו הסיבה שאוניברסיטת בר אילן החליטה על שדרוג מערכות כולל במערך אבטחת הסייבר שלה.    לאוניברסיטה תשתיות מחשוב המבוססות על פתרונות שונים של יצרניות הטכנולוגיה המתקדמות בעולם. שירותי המחשוב של האוניברסיטה תומכים ב-5,000 משתמשים, ובהם עובדי האקדמיה, המרצים, החוקרים והסטודנטים, המפעילים אלפי מכשירים דיגיטליים מסוגים שונים. ניהול מערכות המחשוב של האוניברסיטה מתבצע בעזרת מספר אשכולות, המרוכזים בשני אתרים עיקריים: הראשון, אתר מחשוב מרכזי והשני אתר DR מרוחק, כאשר חלק מהמערכות מהוות גיבוי למערכות הקיימות. פתרונות אבטחה מבוססי גישת מיקרו-סגמנטציה לאור אתגרי האבטחה המתרבים, החליט אגף המחשוב בבר אילן להטמיע לראשונה פתרונות אבטחה מבוססי גישת מיקרו-סגמנטציה, בנוסף לפיירוול (Firewall) המסורתי. פתרון מסוג זה עולה בקנה אחד עם האופי המיוחד של האוניברסיטה, שמטרתה העיקרית היא הנגשת מידע מחקרי ואקדמי לציבור הרחב. הפתרון מאפשר את שיתוף המידע, אך בה בעת מגן על הנתונים הרגישים הנמצאים בתוך מערכות האוניברסיטה. "מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם נתונים למתקפות חוזרות ונשנות כמעט מדי יום, ולצערנו, אוניברסיטת בר אילן איננה שונה מהם", אמר עודד בן יעקב, רמ"ד וירטואליזציה ומערכות מיקרוסופט באוניברסיטת בר אילן. "בעבר ההגנה הייתה מבוססת בעיקר על חומות פיירוול, כך שאם גורם חיצוני היה מצליח לחדור אל נקודה פגיעה בתוך הרשת עצמה, הוא יכול היה למעשה להגיע אל הרשת כולה. לאחר בדיקה מעמיקה של הנושא, הבנו שהעיסוק באבטחת המידע רק מתגבר ודורש יותר ויותר משאבי זמן מצד כל הצוותים המעורבים. מסיבה זו חיפשנו אחר פתרונות משלימים, שיהיו אחראים על אבטחת המידע ברשת, כאשר המטרה שעמדה לנגד עינינו היא קודם כל צמצום משטחי התקיפה". פתרון NSX של חברת VMware, הוטמע בבר אילן על ידי חברת המומחים והאינטגרציה Wizards. בן יעקב המשיך והרחיב: "לצורך ביצוע הפרויקט בחרנו בפתרון NSX של חברת VMware, שהוטמע בבר אילן על ידי חברת המומחים והאינטגרציה Wizards. פתרון NSX VMware, המבוסס על טכנולוגיית וירטואליזציה של רשתות התקשורת, מסייע לנו לממש את תפישת המיקרו-סגמנטציה ליצירת אזורים מאובטחים 'גרעיניים' בדאטה סנטרים (Data Centers) ובעננים, כך שכל אחד מהם מבוסס ומוגן בנפרד. פרויקט זה הינו הראשון מסוגו בתחום הטמעת פתרון NSX intelligence בארץ. פתרון ייחודי זה רץ על קוברנטיס (Kubernetes) מובנה, בשילוב פלטפורמת VMware Tanzu, המסוגל לתת תמונה רחבה יותר וביצועים טובים יותר בזמן אמת". "כיום הפתרון מאפשר לנו לראות מפה ויזואלית וברורה של כל המערכת, מי פונה אליה ולמי היא פונה, וכיצד היא מקשה על התוקף להיכנס", הוסיף בן יעקב. בבר אילן נבחרו שתי אפליקציות, שנחשבו ל"בטן הרכה" של המערכת, ובהן יושם הפתרון בשלב הראשון. במהלך הפרויקט נעשתה התאמה של הפתרון ללקוח, והיה צורך בלימוד של הרשת וכתובות IP חיצוניות, באמצעות כלי AI. בשלב השני נוסחו הכללים למערכת. לדברי בן יעקב, "הפרויקט בוצע באופן פשוט ומהיר, ורץ על קשרים בין אפליקציות ושרתים, במקום להסתמך על בנייה ידנית. אם בעבר פרויקט כזה היה לוקח שבועות או חודשים, בפועל הפרויקט הנוכחי נמשך ימים בודדים, לפחות מהצד של חברת VMware והשותף Wizards. פעולת ההטמעה כולה נעשתה בצורה אוטומטית. העבודה מול שתי החברות הייתה מקצועית ומוצלחת מאד. כיום יש לנו שתי מערכות שפועלות במקביל, ואנו מרוצים משתיהן ומרוויחים מהמגוון ומכך שכל מערכת מביאה איתה את היתרונות שלה". בעתיד הקרוב מתכוונים להרחיב באוניברסיטת בר אילן את הפתרונות גם לסביבה רחבה יותר וליישומים נוספים. בנוסף, הכוונה היא להגדיל את מספר השרתים הקיימים באוניברסיטה. "כל יום שבו אני מסוגל לבודד עוד מערכת מפני פריצות, מהווה רווח נקי בשבילנו", סיכם בן יעקב. "בעזרת פתרונות VMware נמשיך לחסום ניסיונות פריצה, ולא נאפשר גישה למאגרי המידע של האוניברסיטה ולנתונים הרגישים שהמערכות שלה כוללות".

Israel-1, מחשב העל שאנבידיה בונה בישראל, החל לפעול – חודשיים לפני המועד המקורי. החברה הודיעה היום (ג') כי היא השלימה את השלב הראשון בפרויקט, וכי מחשב העל כבר זמין לשימוש על ידי צוותי המחקר והפיתוח של החברה במרכז הפיתוח המקומי שלה, כמו גם עבור שותפים נבחרים בישראל. באנבידיה אומרים כי השלב הראשון בהקמת Israel-1 הושלם בתוך פחות מ-20 שבועות – זמן מהיר באופן משמעותי בהשוואה לפרק הזמן הנדרש לבנייה ולהקמה של מערכות מסורתיות דומות בעבר, שיכול היה להגיע למספר שנים. עוד מציינים בחברה כי כאשר תושלם הקמתו, Israel-1 צפוי להיות אחד ממחשבי העל המהירים ביותר בעולם לבינה מלאכותית ומחשב העל החזק בישראל, עם שמונה אקסה-פלופ ל-AI ו-130 פטה-פלופס עבור מחשוב מדעי. "ישראל היא ביתם של חוקרי ומפתחי בינה מלאכותית מהמובילים בעולם, שיוצרים יישומים שיניעו את הגל הבא של פיתוחי ה-AI", אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. "עם מחשב העל Israel-1, חברות חדשניות בישראל ייצרו טכנולוגיות בינה מלאכותית שיחוללו מהפכה בתפוקה ובמודלים העסקיים של ארגונים מסביב לעולם".  מחשב העל החדש של אנבידיה בשלב הראשון, עם ארבע אקסה-פלופ של ביצועי AI ו-65 פטה-פלופ של ביצועי מחשוב מדעי, Israel-1 ישמש למחקר ופיתוח פנימי, וכן כתבנית לבניית מחשבי על מבוססי Spectrum-X – פלטפורמת התקשורת המואצת של אנבידיה, שפותחה בישראל, ושבחברה אומרים שהיא משפרת את הביצועים והיעילות של ענני בינה מלאכותית (AI Clouds) מבוססי את'רנט. "אחרי שנבנה במהירות יוצאת דופן, Israel-1 מוכן כאן על מנת להעצים את קבוצות המחקר וההנדסה המוכשרות שלנו עם כוחה של הבינה המלאכותית", אמר גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר למחשוב על ותקשורת באנבידיה. "המערכת הזו תשמש כמנוע מאחורי מוצרים וטכנולוגיות שצפויים להתמודד עם כמה מן האתגרים הגדולים ביותר בעולם". בשלב הנוכחי, כולל מחשב העל של אנבידיה בישראל 128 מערכות HGX H100 מדגם PowerEdge XE9680 מבית דל טכנולוגיות, עם 1,024 מעבדים גרפיים מדגם H100 80GB, יותר מ-40 מתגי Spectrum-4 ו-1,280 שבבים מסוג NVIDIA BlueField-3 ו-SuperNIC, שפותחו במרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. כאשר יושלם, Israel-1 יכיל 256 מערכות HGX H100, עם יותר מ-34 מיליון ליבות CUDA ומיליון ליבות Tensor מהדור הרביעי. כמו כן, הוא יכיל 2,560 שבבי BlueField-3 DPU ו-SuperNIC, ומעל 80 מתגים מדגם Spectrum-4. פלטפורמת Spectrum-X תהיה זמינה בשרתי לנובו, דל ו-HPE Israel-1 מבוסס על פלטפורמת Spectrum-X של אנבידיה, שהוכרזה באחרונה ומציעה טכנולוגיית תקשורת מואצת שמשלבת בין מתגי Spectrum-4 Ethernet לשבבי BlueField-3 DPU. יחד הם מציעים שיפור של עד פי 1.6 בביצועים עבור תקשורת בינה מלאכותית בהשוואה לפתרונות את'רנט מסורתיים. דל טכנולוגיות, HPE ולנובו יהיו הראשונות להטמיע את טכנולוגיות האת'רנט ל-AI של Spectrum-X בקו מוצרי השרתים שלהן, על מנת לעזור לארגונים להאיץ את עומסי העבודה של בינה מלאכותית יוצרת. לדברי הואנג, "בינה מלאכותית יוצרת ומחשוב מואץ מניעים את המעבר לדור הבא, כאשר ארגונים משדרגים את מרכזי הנתונים שלהם על מנת לשרת את עומסי העבודה הללו. תקשורת מואצת היא הזרז שמניע גל חדש של מערכות מחשוב מבית שותפות הייצור של אנבידיה, כדי להאיץ את המעבר לעידן הבינה המלאכותית היוצרת".

קבוצת התקשורת פרטנר מאחדת את חטיבות השירות והמכירות ללקוחות הפרטיים לחטיבה אחת, זאת בדומה לחטיבה העסקית בחברה. את החטיבה המאוחדת תוביל ותנהל מאיה רדושינסקי, המשמשת מזה כשנה כסמנכ"לית חטיבת המכירות בחברה. ההחלטה התקבלה כחלק מהאסטרטגיה של פרטנר להעניק ללקוח טיפול אחיד כמקשה אחת, ובהמשך לבקשתה של גלית שקאלו אופנברג, המשמשת כסמנכ"לית חטיבת השירות בפרטנר, לפרוש מתפקידה. לרדושינסקי ניסיון רב בשירות ומכירות. קודם הצטרפותה לפרטנר, כיהנה כראש אגפי השירות, התפעול והתביעות בכללית מושלם, שם הובילה מיזוג בין האגפים כחלק מאסטרטגיית מיקוד לקוח. בנוסף, רדושינסקי יישמה טרנספורמציה דיגיטלית בכלל המגעים מול הלקוח. את דרכה המקצועית החלה רדושינסקי בפלאפון, שם עבדה כ-15 שנה במגוון תפקידי ניהול בעולמות המכירה והשירות. בתפקידה האחרון בפלאפון ניהלה במשך כשלוש שנים את אגף מוקדי מכירה ושירות, שהוא האגף הגדול בחברה. קודם לכן ניהלה את אגף מרכזי מכירה ושירות, אשר מנה כ-50 נקודת מכירה ושירות בפריסה גיאוגרפית נרחבת. מנכ"ל קבוצת פרטנר, אבי גבאי: "אנו מאחדים את חטיבת מכירות פרטי והשירות לחטיבה אחת, כחלק מאסטרטגיית החברה לניהול מעגל טיפול מלא ואחיד מול הלקוח וראייתו מקצה לקצה. עם הניסיון הרב שלה ויכולותיה, מאיה היא האדם הנכון להוביל את החטיבה הפרטית בפרטנר".

הדרמה ב-OpenAI בשיאה: מרבית עובדי חברת ה-AI הכל כך מדוברת בשנה האחרונה הודיעו על כוונתם להתפטר ולהצטרף לשורות מיקרוסופט. המהלך הגיע בעקבות הדחתו של המנכ"ל לשעבר, סם אלטמן, בסופ"ש האחרון ומינויו לאחר מכן להוביל צוות מחקר חדש של AI במיקרוסופט. הובלת היחידה הייעודית החדשה תתבצע יחד עם נשיא OpenAI לשעבר, גרג ברוקמן, שהיה הראשון שנטש את החברה כבר לפני כמה ימים, כמחאה על פיטורי אלטמן. יצוין עם זאת כי בכתבה אחרונה של The Verge נכתב כי אלטמן, ברוקמן ומשקיעי החברה עדיין מנסים לספק לדירקטוריון סולם כדי לרדת מהעץ שעליו טיפסו חבריו, כך לדברי מקורות רבים בעלי ידע ישיר על המצב. בהתייחסו לשינויים המתגעשים צייץ אלטמן אתמול: "יש לנו יותר אחדות ומחויבות ומיקוד מאי פעם. כולנו הולכים לעבוד יחד בצורה כזו או אחרת, ואני כל כך נרגש. צוות אחד, משימה אחת". we have more unity and commitment and focus than ever before. we are all going to work together some way or other, and i’m so excited. one team, one mission. — Sam Altman (@sama) November 20, 2023 אלטמן נבעט – העובדים מתייצבים מאחוריו המנכ"ל לשעבר אלטמן ששמו היה מזוהה עם שם החברה – שגם ייסד והוביל מתחילת דרכה להצלחה גדולה – סולק, כזכור, ביום ו' במפתיע מתפקידו. מועצת המנהלים שהחליטה על המהלך טענה כי איבדה אמון באלטמן, מבלי לספק יותר מדי נימוקים למהלך. לפי הדיווחים, מיד אחרי המהלך של מועצת המנהלים פרצה מהומה בחברה. ההחלטה עוררה זעם גדול בקרב עובדי OpenAI, שרוב מכריע מהם התגייס לעמוד מאחורי אלטמן, בתוך האשמת הדירקטוריון בפגיעה במשימת החברה. במכתב ששלחו לדירקטוריון – עליו חתמו 650 מתוך 770 עובדי OpenAI – הביעו המוחים את תמיכתם הבלתי מעורערת באלטמן ואיימו להתפטר אם לא יוחזר לתפקידו. המכתב האשים את הדירקטוריון בסיכון עתיד החברה ובהתעלמות מתרומת כוח העבודה המסור שלה. "מיקרוסופט הבטיחה לנו שיש משרות לכל עובדי OpenAI בחברה הבת החדשה הזו, אם נבחר להצטרף", ציינו הכותבים. לפי דיווח מאוחר יותר בפייננשל טיימס, המתבסס על דברי מקור אנונימי, מספר החותמים אף הגיע כבר ל-747 מכלל העובדים. I deeply regret my participation in the board's actions. I never intended to harm OpenAI. I love everything we've built together and I will do everything I can to reunite the company. — Ilya Sutskever (@ilyasut) November 20, 2023 המדען הראשי של OpenAI, איליה סוצקבר, שעל פי הדיווחים הוביל את המהלך לסילוק אלטמן, צייץ ב-X (טוויטר) שיש לו כמה חרטות על אירועי סוף השבוע. "אני מצטער מאוד על השתתפותי בפעולות הדירקטוריון. מעולם לא התכוונתי לפגוע ב-OpenAI", צייץ סוצקבר. "אני אוהב את כל מה שבנינו יחד ואעשה כל שביכולתי כדי לאחד את החברה". בנוסף, באופן תמוה במיוחד, סוצקבר חתום אף הוא על מכתב העובדים ואיומם. האיום בעזיבה המונית שמתרחש כעת עקב סילוק אלטמן ומינוי אמט שיר כמנכ"ל חדש במקומו, מאיב על עתידה של OpenAI. אם איום זה יתממש, נטישת מאות העובדים את החברה, מלבד שתסב מהומה גדולה, גם תעלה חששות לגבי יכולתה של מפתחת כלי ה-GenAI המצליח ביותר כיום, ChatGPT, להמשיך את עבודתה פורצת הדרך בתחום הבינה המלאכותית. המעבר למיקרוסופט – המשקיעה הגדולה ב-OpenAI מיקרוסופט, שהיא המשקיעה הגדולה ביותר ב-OpenAI ובעלת בריתה של מפתחת כלי הבינה המלאכותית היוצרת, הגיבה לסיטואציה במהירות והציעה לאלטמן לעמוד בראש צוות מחקר חדש בתחום יחד עם ברוקמן. כזכור, הענקית מרדמונד כבר השקיעה עד כה בחברת הבינה הג'נרטיבית 11 מיליארד דולר, בשתי פעימות מאז 2019. התוכניות החדשות שהוצגו כעת, אם אכן יחולו, מעלות תהיות אודות המשך הקשר בין החברות והאם הסימיוזה שלהן תימשך. נזכיר כי רק בתחילת החודש השיקה OpenAI את GPT-4 Turbo – מודל AI חדש, מהיר ומדויק. על אף

מאז שאפל רכשה את עסקי המודמים הסלולריים של אינטל ב-2019, החברה מנסה לייצר מודם משלה עבור המכשירים שלה, ובעיקר עבור ה-iPhone. אבל למרות התקופה הארוכה שחלפה מאז, המהנדסים של אפל עדיין לא הצליחו לעשות זאת. למעשה, זהו אחד הנושאים הבודדים ברמת החומרה שלא מתוכננים באופן פנימי באפל, כחלק מהמגמה שלה לצמצם עד לביטול של התלות בשרשרת אספקה חיצונית וביצרניות ציוד מצד שלישי. בגלל הכישלון המסוים הזה, אפל האריכה בינתיים את הסכם רכישת המודמים מקוואלקום עד 2026, אבל זה לא אומר שהיא ויתרה, ובדיווחים שונם אפילו יש כבר שנת יעד ליציאת המודמים הראשונים מתוצרתה לשוק – 2028. ההערכה היא שבאותה השנה, אפל תצליח לייצר את המודמים הראשונים שיתמכו בחיבור אלחוטי סלולרי ולא רק ב-WiFi, לטובת שילוב במחשבי ה-MacBook של החברה. אמנם, אפשר להשתמש בשיתוף אינטרנט מהטלפון במקרים בהם אין חיבור WiFi זמין, אבל זה לא כמו חיבור סלולרי מובנה – כפי שמשתמשי מחשבים ניידים של רוב החברות האחרות בשוק כבר מכירים, עם האפשרות לשלב סים במחשב שלהם. אם זה אכן יקרה, יהיה זה בדיוק 20 שנים אחרי שסטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי של אפל, טען כי על אף שהחברה בדקה את האפשרות לשלב קישוריות 3G במחשבים שלה, היא החליטה לוותר על הרעיון, מכיוון ששבב כזה דורש יותר מדי מקום בתוך המארז של המחשב.

בתחילת השבוע צוין ברחבי העולם יום הנשים בעמדות מפתח בעסקים. לרגל היום הזה, חברת הייעוץ מק'ינזי פרסמה מחקר שממנו עולה המסקנה הלא מפתיעה, שלפיה "נשים שאפתניות מתמיד, והן מוכיחות את עצמן בכל מקום, ואולם עדיין, הייצוג שלהן בתפקידי מפתח אינו הולם". המחקר הקיף 276 ארגונים ממגזרים שונים, שמעסיקים יותר מ-10 מיליון עובדים. השיבו לו 27 אלף עובדים ומנהלים, ו-270 מנהלי משאבי אנוש. הוא מראה אמנם על שיפור בייצוג הנשים בדרגות הניהול הבכירות (C Level), אבל עדיין, שיעור הנשים שהצליחו לעלות אליהם מדרגות הביניים – קטן. אחד הדברים החשובים במחקר של מק'ינזי הוא הפרכה של כמה תירוצים מקובלים, שגברים, אבל, למרבה הצער, גם נשים, משתמשים בהם על מנת להסביר למה הייצוג הנשי חלש – בפרט בדרגי ההנהלה הבכירה, אבל לא רק שם: ניהול חיי משפחה כמחסום לקריירה, דרישה לגמישות יתר בשעות עבודה, העדר מוטיבציה ראשונית של נשים לעשות קריירה, היותו של הבעל זה שמפרנס ועוד. עורכי המחקר מציינים שהגברים המעסיקים יכולים להוריד את החסמים האלה על ידי שינוי התרבות הארגונית. האם הם עושים זאת? זוהי כבר שאלה אחרת, שלמרבה הצער, במקרים רבים מדי התשובה עליה היא לא. ההתקדמות למעלה איטית – אך יציבה עוד מגלה המחקר כי ההתקדמות של נשים לתפקידי מנכ"ליות ודירקטוריות היא איטית, אך יציבה. עם זאת, הוא מראה שלנשים שכיום הן מנהלות בדרג הביניים ויכולות להיות מועמדות לתפקידי הנהלה בכירה יש חסמים שהן צריכות לעבור, וחלקן נוטשות בדרך. המחקר מראה עוד שאחוז הנשים המנהלות בדרגי הביניים שעוזבות גבוה יחסית לגברים, בין היתר מפני שהן מאבדות את התקווה להגיע לצמרת. דבר נוסף שהמחקר עוסק בו הוא האפליה בין נשים כהות עור לנשים לבנות. הוא מראה שגם בתחום זה, האפליה עדיין קיימת, אם כי גם כאן יש מגמת שיפור מסוימת. ומה אצלנו? גם בישראל, תת הייצוג של נשים במגזרים השונים ובמוסדות השלטון עדיין נמשך ובולט לעין, אבל יש יסוד להאמין שמציאות זו תשתנה לאחר המלחמה. הסיבה היא שהמלחמה הראתה באופן ברור את תפקידן החשוב של נשים ואת יכולותיהן בצה"ל, והרי צה"ל הוא, במידה לא מעטה, מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית וכלי לקידום חברתי בה. חיילות, קצינות ואף אזרחיות הצילו רבים מהטבח בדרום ביום הראשון של המלחמה, הן שותפות ללחימה בעזה ומצטיינות גם בעורף. שלא לדבר על תפקידן של התצפיתניות, שהולך ומתברר שהתריעו שוב ושוב שמשהו קורה מעבר לגדר ברצועת עזה, אבל אף אחד לא באמת הקשיב להן, ובמקרים מסוימים פטרו אותן בהערות שוביניסטיות. חלק מאותן תצפיתניות נהרגו בטבח שהן עצמן הזהירו מפניו. כך או כך, הלוחמות נמצאות עם הלוחמים ולוחמות איתם שכם אל שכם, והן נועזות לא פחות מהם. ברבים ממקצועות הלחימה הן לא נופלות בכישוריהן מהלוחמים. ענף ההיי-טק, שגם בו הייצוג הנשי חלש אבל הוא מקדם גיוון והכללה, יכול להיות הקטר שיוביל את השינוי, על ידי הוכחה שנשים לא נופלות ביכולותיהן ובעבודה שלהן מגברים, ומתן יותר אפשרויות קידום לנשים ועדיין, מספר המגויסים למילואים בימים אלה גבוה בהרבה מזה של המגויסות. ובמציאות הזאת, נשים ממלאות את מקומם של הגברים, ולו זמנית, בתפקידי ניהול במקומות עבודה, בארגונים ציבוריים וממשלתיים, במגזרי החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד. ועוד לא דיברנו על היתרונות שארגונים יכולים להפיק מגיוון והכלה בכלל, ומהעסקת נשים בפרט. צילום: ShutterStock גם בהיי-טק, שהוא הענף עם שיעור המתגייסים הגבוה ביותר, נשים תפסו פיקוד, ומשמשות בתפקידים בכירים בחברות קטנות כגדולות. תורמת לכך גם העלייה בעבודה מרחוק, שמאפשרת להן לאזן בין הקריירה לבית. אבל, לא כך המצב תמיד בארגונים ממגזרים אחרים, שבהם חלק מהמעסיקים מתחילים לגלות חוסר סבלנות ודורשים מהנשים לשוב לעבודה מלאה במשרד. זוהי אחת הסיבות לנתונים המדאיגים שלפיהם נשים נפגעות כתוצאה מהמשבר הכלכלי שהחריף עם פתיחת המלחמה יותר מהגברים. כך, לפי מחקר של מרכז אדווה, 59% מתוך 44 אלף דורשי העבודה בחודש אוקטובר היו נשים. רק שרה אחת חברה מלאה בקבינט דבר חשוב וזועק במיוחד הוא שכמעט שאין נשים ליד שולחנות מקבלי ההחלטות בממשלה ובכוחות הביטחון. כך, בקבינט המלחמה המצומצם אין ולו אישה אחת, ובקבינט הרחב, רק שרת התחבורה, מירי רגב, היא חברה מלאה. יש בו עוד שתי שרות משקיפות: שרת המודיעין, גילה גמליאל, והשרה ד"ר יפעת שאשא-ביטון. מדובר בייצוג של פחות מ-20% מהקבינט ליותר מ-50% מהאוכלוסייה. אם מסתכלים על פורום המטה הכללי של צה"ל רואים שיש בו רק שלוש נשים מתוך מספר גדול מאוד, של 31 חברים. גם הייצוג של הנשים בגורמי הטיפול בחטופים ובנעדרים לוקה בחסר, עד כדי כך שקואליציית ארגוני הנשים נאלצה לפרסם פנייה דחופה בבקשה לתקן את המצב. השורה התחתונה: המלחמה הנוכחית צפויה להביא לשינויים רבים בחברה הישראלית, בין היתר בהתייחסות לנשים בתעסוקה – וכבר יש סימנים לכך. מיתוסים שהם למעשה תירוצים מדוע הייצוג של נשים קטן ביחס לחלקן באוכלוסייה מתחילים להישבר, לאור מעורבותן בתחומים רבים, כולל ובמיוחד בלחימה. ענף ההיי-טק, שגם בו הייצוג הנשי חלש אבל הוא מקדם גיוון והכללה, יכול להיות הקטר שיוביל את השינוי, על ידי הוכחה שנשים לא נופלות ביכולותיהן ובעבודה שלהן מגברים, ומתן יותר אפשרויות קידום לנשים.

"עם פרוץ המלחמה ובימים הראשונים שלה היינו עסוקים בלהבין את תמונת המצב, לשקם תשתיות רבות שנפגעו, לתגבר כוחות ולספק אמצעי תקשוב לדרג הנפרש. כעבור כמה ימים הצלחנו לשקם את התשתיות ואת התקשוב בכלי הרכב, ועברנו לטפל בכלל מרחב הלחימה. הייעוד שלנו הוא לספק אורך נשימה תקשובי ללוחמים ולמפקדים", כך אמר סגן אלוף (מיל') דודו. דודו, בן 45, השתחרר משירות קבע לפני שנתיים ובימים אלה הוא מנהל הלחימה של מכלול רציפות התקשוב. הוא אחראי על רציפות המענה התקשובי בהיבט של מערכות קשר, שליטה ובקרה (שו"ב) ואמצעי תקשוב נוספים – בגזרת הלחימה. "אני נותן שירותים לכלל צה"ל, מהדרג הטקטי, הלוחמים בשטח, ועד המפקדים, במפקדות ובמטה הכללי", אמר. המכלול הוא מעין חמ"ל מבצעי לוגיסטי לתקשוב. על הקמתו הוחלט לפני כשנה, כלקח ממבצעים קודמים ותרגילים שנעשו בצבא. "מטרתו לתת מענה מוכלל ואחוד, כשכולם מחוברים וכך מתקבלת תמונת מצב אחת, שלפיה ניתן המענה התקשובי", הסביר סא"ל דודו, "המכלול נותן מענה של התקשוב בהיבט הלוגיסטי – מלאים, כשירות והכוחות שבשטח. הוא מטפל במענה התקשוב – ציוד תקשוב בשטח, סלולר צבאי, מכשירי קשר בהם הלוחמים עושים שימוש, מחשבים ומערכות שליטה ובקרה לשטח". "הלוחמים", ציין סא"ל דודו, "רוצים ממני כשירות של מערכות ומכשירי קשר למיניהם, וכן אנרגיה – סוללות המטעינות את אמצעי הקשר, אנטנות או תיקון רכיבים שהושבתו. המפקדים למעלה רוצים לראות את הלוחמים בשטח במגוון רחב של אמצעים, גם בטלפונים הניידים הצבאיים שלהם, וגם על מסכי המערכות". כשירות תקשובית באונליין ובזמן אמת "המכלול", אמר, "הוא מרכז המייצר תובנות לוגיסטיות על בסיס מידע ונתונים המתקבלים מהמערכות השונות. כבר בדרג הלוחם, ה'לקוחות' יכולים להזין את הפערים והחוסרים שלהם. מהצד השני, אנו מחוברים לכלל המערכות הלוגיסטיות, כולל למערכות ה-ERP. כך נוצרת כשירות תקשובית באונליין ובזמן אמת. תפקידנו כפול – לספק מענה טקטי, על בסיס האמצעים שאנו משנעים לשטח ולייצר אורך נשימה, כדי להבטיח את רציפות התפקוד של התקשוב". הלוחמים בשטח נעטפו במגוון רחב של חליפות תקשוב. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק "עטפנו את הלוחמים בשטח במגוון רחב של חליפות תקשוב", אמר. "מהמכשיר המוצפן הנייד, דרך מכשיר מוצפן ברק"ם (ר"ת רכב קרבי משוריין), טלפון סלולרי צבאי, מכשירי קשר טקטיים, מערכות שו"ב ועוד. טיפלנו במאות כלי רק"ם, סיפקנו מערכות שו"ב רבות ואלפי מערכות קשר לסוגיהן. ככל שהיקף הכוחות בשטח גדל, כך אנו מוסיפים עוד מערכות ועוד גיבויים. כרגע כלי הרכב והלוחמים נמצאים ברמת כשירות מאוד גבוהה ואנו 'דוחפים' ציוד בצורה מאורגנת". "במבצע צוק איתן, ב-2014", ציין סא"ל דודו, "שימשתי ראש ענף לוגיסטיקה בתקשוב. בחלוף עשור, השוני ניכר. אז חליפת התקשוב הייתה צנועה יותר. כיום יש הרבה מערכות שו"ב, ויש יותר דרישה לאמצעי תקשוב מצד המשתמשים. כיום, יש לנו יכולת לתת מענה רציף ומהיר, מבוסס יכולות שו"ב – כדי שהכוחות יוכלו לערוך תהליכים מבצעיים בצורה מהירה יותר". "הלוחמים והמפקדים מאמינים שה-ICT משמש מכפיל כוח מבצעי" סא"ל דודו היה מפקד קורס קציני תקשוב במילואים. "במחזור האחרון עליו פיקדתי, ביולי השנה", סיפר, "השתתפו 22 צוערים, בני 25-42, שעזבו הכל לטובת קורס בן שבעה שבועות. במסגרת הקורס ערכנו תרגיל מלחמה בן שבוע. המפקדים הסבירו לצוערים את חשיבות התרגיל. לא אנו ולא הם העלינו בדמיוננו מה יקרה חודשיים מתום הקורס. אני נמצא עימם בקשר רציף: הם בלב הלחימה ומדגישים את החשיבות והערך של אמצעי התקשוב ואת השפעתם על הלחימה". "זו מלחמה רב-זירתית", סיכם סא"ל דודו, "ועלינו לוודא שכלל האמצעים בתמרון מספקים יכולות טקטיות. בנוסף, עלינו לייצר אורך נשימה ורמות מלאי מספקות ומספיקות – אם נכנס לגזרה אחרת. יש דרישות מהשטח לעוד ועוד אמצעים, כי הלוחמים והמפקדים מאמינים שה-ICT משמש מכפיל כוח מבצעי. התקשוב מבחינתנו הוא לא רק מאפשר, אלא גורם מכריע בהליכי קבלת ההחלטות. עד כה, 40 יום בלחימה, סיפקנו מאות מערכות תקשוב עובדות – שעובדות היטב". הוא סיכם והבטיח, "אנו מנהלים 'כלכלת מלחמה' ושומרים עתודות לכל מקרה שיתרגש עלינו".